הַתְּמוּנוֹת¹    🔗

הָאַרְיֵה הַחַי, שֶׁטּוֹב לֹו מִן הַכֶּלֶב הַמֵּת.

הַבַּרְוָז, הַמְשַׁקֵּר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת אֶת נִצְּחוֹנוֹ עַל הַצְפַרְדְּעִים.

הָאַרְנֶבֶת, שֶׁאֵינָה עֲשׂוּיָה עוֹפֶרֶת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה קַלַּת-הַמֵּרוּץ.

הַבַּרְבּוּרִים, הַדּוֹמִים לִגְרָאפִים בַּטְלָנִים בְּלִי מוֹנוֹקְל.

הַבָּקָר וְהַצֹּאן, הַפִירְמָה הַמְפוֹרְסֶמֶת לְתַעֲשִׂיַּת חָלָב וְחֶמְאָה וּגְבִינָה וְעוֹרוֹת וּבָשָׂר וַעֲצָמוֹת וָזֶבֶל.

הַגָּמָל, הַמַּעֲלֶה לֹא גֵרָה אֶלָּא שֶׁקֶל.

הַדָּגִים, שֶׁאֵינָם מְדַגְדְּגִּים.

הַחֲתוּלִים, שֶׁהֵם נְמֵרֵי הָעַכְבָּרִים.

הַחֲסִידָה, הַיּוֹדַעַת אֶת כָּל חָכְמַת הַבְּהֵמוֹת עַל רֶגֶל אֶחָת.

הַכֶּלֶב, זֶה כֶּלֶב הַבַּיִת, שֶׁמַּשְׁלִיכִים אוֹתוֹ מִן הַבָּיִת.

הַחֲמוֹר, הַקּוֹלֵט בְּאָזְנָיו כָּל מִינֵי חֲמוֹרִיוּת וְשׁוֹתֵק בְּחָכְמָה.

הַדּוֹב הַמְאוּשָׁר, הַיָּשֵׁן כָּל הַחֹרֶף וְאֵין אִישׁ מְעוֹרֵר אוֹתוֹ.

הַסּוּס הַיַּחֲסָן, בְּנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן סוּס וְשֶׁל הַגְּבֶרֶת סוּסָה.

הַסְּפִינְקְס, הַחַיָּה שֶׁאֵינָה חַיָּה.

הַפִּיל, שֶׁאֶפְשָׁר לָצוּד אוֹתוֹ בְּשֵׁעוּר-בְּחֶשְׁבּוֹן.

הָעַכְבָּר בַּעַל הַזָּנָב הָאָרוֹךְ, שֶׁקִּבְּלוּ בְּמַתָּנָה מֵאֵת הַצַּיָּר נָבוֹן.

הַצְּבִי, שֶׁהָיָה מְעַנְיֵן יוֹתֵר, לוּ הָיוּ לוֹ רַגְלֵי פִּיל.

נְמֵר-הַגָּמָל, שֶׁבְּעֵצֶם לֹא נָמֵר וְלֹא גָמָל.

הַתֻּכִּי, הַמְנַבֵּא לַבַּחוּרָה שִׁדּוּךְ טוֹב עִם אַלְמָנָה עֲשִׁירָה.

הַשּׁוּעָל, הֶחָכָם בַּחַיוֹת, שֶׁבַּמְּשָׁלִים נִשְׁאַר תָּמִיד טִפֵּשׁ.

הַצְּפַרְדֵּעַ, הַמִּתְנַפֵּחַ מִתּוֹךְ גַּאֲוָה, עַל שְׁמוֹ בַּעַל אַרְבַּע הַהֲבָרוֹת.

הַתַּרְנְגוֹל, הַגַּאֲוְתָן, הַחוֹשֵׁב שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, שֶׁהוּא קָרוּי עַל שֵׁם אִשְׁתּוֹ וְלֹא לְהֵפֶךְ.

הַקּוֹף, שֶׁאָנוּ מְחַקִּים אוֹתוֹ בְכָל מַעֲשֵׂינוּ.

הַפֶּרֶא-אָדָם, אוֹ הַחַיָּה שֶׁלִי, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי בּוֹרֵא אוֹתָהּ לוּ יָכֹלְתִּי וְשֶׁהַצַּיָּר נָבוֹן רָאָה אוֹתָהּ בַחֲלוֹמוֹ אֲחֶרֶת מֵאֲשֶׁר אָנֹכִי.

 

הַקְדָּמָה חֲשׁוּבָה מְאֹד    🔗

אָמַר יָקְשָּׁן תַּכְשִׁיט, תַּלְמִיד בֵּית הַסֵּפֶר כִּתָּה אַחֲרוֹנָה: אָנֹכִי, מְחַבֵּר הַסְּפָרִים הַחֲשׁוּבִים הַבִּלְתִּי מְפֻרְסָמִים בְּכָל הָעוֹלָם וּמִדָּן וְעַד בְּאֵר-טוֹבִיָּה: “תּוֹרָה לִמְדִידַת הַמַּחֲשָׁבָה”, “דִּקְדּוּק לְשׁוֹן הָאַוָּזִים”, “כְּלָלֵי חֶשְׁבּוֹן הַזִּמְרָה” וְ“דִבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵּי שַׁח-מָט” – נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְמַלֵּא אֶת הַחֶסְרוֹן וּלְחַבֵּר גַּם אֶת סֵפֶר “חָכְמַת הַבְּהֵמוֹת” הַזֶּה, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְטִפְּשׁוּת. וְלָמָּה קָרָאתִי לוֹ בְשֵׁם “חָכְמַת הַבְּהֵמוֹת” וְלֹא “חָכְמַת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים” בִּכְלָל? מִפְּנֵי שֶׁסּוֹבֵר אֲנִי, שֶׁגַּם הַחַיָּה בְּהֵמָה גְדוֹלָה הִיא בְעֶצֶם וְאֵין בֵּין זוֹ לָזוֹ, אֶלָּא שֶׁבְּעוֹד הַבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת יְרָקוֹת, הֲרֵי הַחַיָּה אוֹכֶלֶת אֶת הַבְּהֵמָה עִם הַיְּרָקוֹת שֶׁבְּקִרְבָּה. וּפְעָמִים אוֹכֶלֶת הִיא אֶת הָאָדָם, שֶׁאָכַל אֶת הַבְּהֵמָה עִם הַיְּרָקוֹת שֶׁבְּקִרְבָּהּ.

עִקָּר שָׁכַחְתִּי, הַצִּיּוּרִים שֶׁל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת וְהַדָּגִים שֶׁבַּסֵּפֶר הֵם נְכוֹנִים, וְלֹא כְמוֹ שֶׁהֵם מַרְאִים אֶת עַצְמָם וּמִתְהַדְּרִים לְעֵינֵי כֹל וְזֶה לֹא נָכוֹן, וְהַצַּיָּר אַרְיֵה נָבוֹן יוֹדֵעַ יוֹתֵר טוֹב מֵהֶם!

 

הָאַרְיֵה    🔗

מַתְחִיל אֲנִי בָאַרְיֵה, יַעַן, כְּיָדוּעַ, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת הוּא; וְאִם אֵין לוֹ כֶתֶר, הַרֵי זֶה, מִפְּנֵי שֶׁבִּזְמַן הָאַחֲרוֹן רַבּוּ הַמְּלָכִים שֶׁאֵין לָהֶם כֶּתֶר.

צִבְעוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה הוּא צָהוֹב, כְּצֶבַע הַמִּדְבָּר, שֶׁהוּא חַי בּוֹ. לְפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד, זֶה קָרוּי בְּשֵׁם “מִימִיקְרי”, פֵּרוּשׁ: הִסְתַּגְּלוּת בַּעַל-הַחַי אֶל הַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ, וּלְפִיכָךְ, אַרְיֵה הַחַי בְקִרְקָס – מִסְתַּגֵּל וְנַעֳשֶׂה דוֹמֶה לְסוּסִים וּלְמוּקְיוֹנֵי הַקִּרְקָס.

גַּם רַעֲמַת הָאַרְיֵה מְעִידָה עַל חֹק הַהִסְתַּגְּלוּת; בַּמִּדְבָּרִיּוֹת שֶׁהָאַרְיֵה חַי בָהֶם חַם מֶאֹד, וּלְפִיכָךְ לוֹבֵשׁ גַּם הוּא רַעֲמָה חַמָּה.

הָאַרְיֵה שַׁיָּךְ, לְפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד, לְמִשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים; אִם כְּדִבְרֵיהֶם כֵּן-הוּא, הָיָה הָאַרְיֵה צָרִיךְ לִהְיוֹת טוֹרֵף עַכְבָּרִים וּמְלַקֵּק אֶת הַשַׁמֶּנֶת מִתּוֹךְ הַקְּדֵרָה, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹם זֶה טוֹרֵף הוּא אֶת הַבְּהֵמָה כֻלָּהּ, עַל הֶחָלָב שָׁלָּהּ, וּבְקֵבָתוֹ עוֹשֶׂה הוּא מִמֶּנּוּ אַחַר כַּךְ שַׁמֶּנֶת. וּבִמְקוֹם לָצוּד עַכְבָּרִים, טוֹרֵף הוּא אֶת פִּרְאֵי-הָאָדָם, הָאוֹכְלִים חֲתוּלִים עִם הָעַכְבָּרִים שֶׁבְּקִרְבָּם.

בַּמִּקְרָא כָתוּב: “טוֹב לְכֶלֶב הַחַי מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת”. זֶה נָכוֹן: אַךְ גַּם זֶה נָכוֹן, שֶׁטּוֹב לָאַרְיֵה הַחַי מִן הַכֶּלֶב הַמֵּת, וְעוֹד טוֹב מִזֶּה לָאַרְיֵה, הַטּוֹרֵף כֶּלֶב חַי וְאוֹכְלוֹ לְתֵאָבוֹן.

הָאַרְיֵה – כַּפְתוֹר יֵשׁ בְּרֹאשׁ זְנָבוֹ, שֶׁבּוֹ הוּא מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, וְגוּרֵי הָאֲרָיוֹת מְשַׂחֲקִים בְּכַפְתוֹרִים אֵלֶּה – אַךְ בְּלִי מַזָל, יַעַן לְעוֹלָם אֵין הָאֶחָד זוֹכֶה בְכַפְתּוֹר חֲבֵרוֹ וְכָל אֶחָד נִשְׁאַר בְּכַפְתּוֹרוֹ שֶׁלּוֹ.

הָאַרְיֵה הוּא חַיָּה קַפְּדָנִית מְאֹד וְאֵין לְךָ דָבָר נוֹרָא מִמִּלְחֶמֶת שְׁנֵי אֲרָיוֹת זֶה עִם זֶה; בְּמִלְחָמָה כָזוֹ מִתְנַפְּלִים הֵם אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי מַמָּשׁ כְּמוֹ בְנֵי-הָאָדָם וְאוֹכְלִים זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט. וּמִטַּעַם זֶה הוֹלְכִים הָאֲרָיוֹת וּפוֹחֲתִים בָּעוֹלָם (עַיֵּן שִׁקְרֵי הַבַּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן).

לְפִי דִבְרֵי בַעֲלֵי-הַנִּסְיוֹנוֹת, אָדָם הַפּוֹגֵשׁ בָּאַרְיֵה, עָלָיו לַעֲמוֹד יָשָׁר וּלְהַבִּיט בּוֹ בְלִי תְנוּעָה וָנִיד, וַהֲרֵי הוּא בָטוּחַ כִּי לֹא יֹאכְלֶנּוּ הָאַרְיֵה; אַךְ אֵין זֶה יָדוּעַ אֶלָּא לִבְנֵי אָדָם, וְהָאַרְיֵה שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד סְפָרִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, וְלָכֵן טוֹרֵף הוּא גַּם אֶת הַמַּבִּיט בּוֹ בְמִשְׁקָפַיִם גְּדוֹלִים.

 

הָאָדָם    🔗

הָאָדָם מִתְיַחֵס עַל מִשְׁפַּחַת הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת גַּם יָחַד; אַךְ שׁוּם בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אֵינָה מוֹדָה בוֹ בְתוֹר חָבֵר לַמִּשְׁפָּחָה, יַעַן בְּתוֹר בְּהֵמָה – אוֹכֵל הוּא בָּשָׂר וְטוֹרֵף כְּחַיָּה, ובְתוֹר חַיָּה – אוֹכֵל הוּא עֵשֶׂב כִּבְהֵמָה; בְּתוֹר חַיָּה פֶּרֶא-אָדָם הוּא, וּבְתוֹר אָדָם – בְּהֵמָה מֵאֵין כָּמוֹהוּ!

הָאָדָם מִתְהַלֵּךְ עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם; וּבָזֶה דוֹמֶה הוּא לְתַרְנְגֹלֶת מְרוּטַת-הַנּוֹצוֹת. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ לְתַרְנְגֹלֶת – לוֹבֵש מוֹנוֹקְל.

פַּחְדָּן הוּא הָאָדָם כְּאַרְנֶבֶת, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ לְאַרְנֶבֶת – לוֹבֵשׁ הוּא בִגְדֵי שְׂרָד, תּוֹלֶה עַל חָזֵהוּ אוֹתוֹת-גְּבוּרָה וּמְכַנֶּה אֶת עַצְמוֹ בְשֵׁם “גִּבּוֹר”.

יֶשְׁנָם בְּנֵי אָדָם, הַנּוֹעֲרִים כְּמוֹ חֲמוֹר, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בָהֶם – נוֹעֲרִים הֵם מִתּוֹךְ תָּוֵי-נְגִינָה וּמְכַנִים אֶת זֶה בְּשֵׁם “קוֹנְצֶרְט”.

הָאָדָם מִתְפָּרְנֵס בִּירָקוֹת וּבִקְצִיצוֹת, וְלִפְעָמִים בִּגְנֵבוֹת וְעַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים.

יֶשְׁנָם בְּנֵי-אָדָם שֶׁאֵינָם אוֹכְלִים אֶלָּא צְמָחִים, וְהֵם “הַצַּמְחָנִים”, הָרוֹצִים לְהַרְאוֹת בָּזֶה, שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לְמִשְׁפַּחַת הַחַיּוֹת, אֶלָּא לְמִשְׁפַּחַת הַבְּהֵמוֹת.

חֲכָמִים אוֹמְרִים: “הָאָדָם הוּא עָפָר וָאֵפֶר”. אַךְ הַחַיּוֹת הַטּוֹרפוֹת אֵינָן מְבִינוֹת אֶת דִּבְרֵי הַחֲכָמִים וְאוֹכְלוֹת אֶת הָאָדָם בְּתֵאָבוֹן מַמָּשׁ כְּמוֹ אֶת הַבָּשָׂר.

בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה נִסְּתָה הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה שֶׁבָּאָדָם לְהִבָּדֵל זוֹ מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה קְרוּיָה בְּשֵׁם “בּוּרְגָּנִי” וְהַשְׁנִיָּה – “פְּרוֹלֶטָרִי”. וּבִמְדִינַת רוּסִיָה הִתְקוֹמְמוּ הַבְּהֵמוֹת עַל הַחַיּוֹת וְאָכְלוּ אוֹתָן וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּינָה.

הָאָדָם מַעֲלֶה גֵרָה כְּמוֹ הַשּׁוֹר, אַךְ בְּעוֹד הַשּׁוֹר מַעֲלֶה גֵרָה בְּמַאֲכָלוֹ שֶׁהוּא עַצְמוֹ אוֹכֵל – הָאָדָם מַעֲלֵה גֵרָה בְמַחֲשָׁבוֹת וְרַעֲיוֹנוֹת וְדַוְקָא בְאֵלֶּה שֶׁחָשְׁבוּ אֲחֵרִים.

גַּם אֵצֶל בְּנֵי-הָאָדָם כְּמוֹ אֵצֶל הַתַּרְנְגוֹלִים (עַיֵן שָׁם) הָאִישׁ קָרוּי עַל שֵׁם אִשְׁתּוֹ; שְּׁמָה: “אִשָּׁה” אוֹ “גְבֶרֶת” וּמִזֶּה שְׁמוֹ: “אִישׁ” אוֹ “גֶבֶר”, וְלֹא לְהֵפֶךְ; שֶׁאֱלוּלֵי כֵן הָיְתָה הָאִשָּׁה קְרוּיָה גַם בְּשֵׁם “אֲדָמָה” מִן הַשֵּׁם “אָדָם”.

הָאָדָם קָרוּי גַּם בְּשֵׁם “נֵזֶר הַבְּרִיאָה”; מוּבָן, שֶׁהוּא עַצְמוֹ לָקַח לוֹ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה; כְּמוֹ כֵן חוֹשֵׁב הוּא אֶת עַצְמוֹ לְמוֹשֵׁל עַל כָּל הֶחָי; וְגַם זֶה מוּטָל בְּסָפֵק גָּדוֹל. יַעַן אִם מוֹשֵׁל הוּא עַל הַסּוּס, הַפָרָה וְהַכֶּלֶב – זֹאת לֹא אוֹמֶרֶת, שֶׁמּוֹשֵׁל הוּא לְמָשָׁל עַל הַיַּתּוּשִׁים וְהַפִּשְׁפְּשִׁים, הָעוֹקְצִים אוֹתוֹ עַד-מָוֶת וְאֵינָם נוֹתְנִים לוֹ אֲפִילוּ לִישֹׁן בִּמְנוּחָה! –

 

הָאַוָּז    🔗

הָאַוָּז הוּא עוֹף מְזֻיָּף: כְּנָפַיִם יֵשׁ לוֹ וְלָעוּף אֵינוֹ יָכוֹל. וְהוֹאִיל וְהָעוֹף הָאֲמִתִּי הוּא עוֹף מְעוֹפֵף, יוֹצֵא, שֶׁהָאַוָּז אֵינוֹ אֶלָּא חֲצִי עוֹף: “עוֹף” אַךְ לֹא “מְעוֹפֵף”. וְאוּלָם זֹאת לֹא אוֹמֶרֶת, שֶׁשְּׁנֵי אַוָּזִים הֵם עוֹף מְעוֹפֵף.

הָאַוָּז הִיא בְרִיָּה בַעֲלַת רֶגֶשׁ פִּיוּטִי וְלֵב הוֹזֶה לְמֶרְחַקֵּי הֲוָיַת אֵין-סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשִׁירִים, יַעַן בְּעוֹד שֶׁעוֹפוֹת אֲחֵרִים מְצַפְצְפִים, צוֹרְחִים, מְקַרְקְרִים אוֹ פָשוּט צוֹעֲקִים – הָאַוָּז מַבִּיעַ אֶת רִגְשׁוֹתָיו בְּגַעְגּוּעִים: הוּא מְגַעְגֵּעַ. – וּמְגַעְגֵּעַ הוּא כָל יְמֵי חַיָּיו, מְגַעְגֵּעַ וּמְגַעְגֵּעַ עַד שֶׁנָּמֵס בְּגַעְגּוּעָיו וְהָיָה לְשֹׁמֶן, לְשֹׁמֶן-אַוָּז.

פִּי הָאַוָּז קָרוּי בְּשֵׁם “מַקּוֹר”, עַל-שׁוּם שֶׁבּוֹ הָיָה צָרִיךְ לְנַקֵּר בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים, אִלְמָלֵי הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁפִּיו קָרוּי כָּךְ. הַמַּקּוֹר הוּא צָהוֹב וּבוֹלֵט הוּא מִתּוֹךְ הָרֹאשׁ כְּלַפֵּי-חוּץ; וְזֶה מַזָּלוֹ הַגָּדוֹל, יַעַן אִלְמָלֵי בוֹלֵט כְּלַפֵּי פְנִים, הָיָה מַחְנִיק אוֹתוֹ וּמְגָרוֹ לְשֵׁעוּל בְּלִי-הֶרֶף.

הָאַוָּז הַחַי נִמְצָא בִכְפָרִים, וְהַמֵּת – בַּשּׁוּק. בִּכְפָרִים נִמְצָא הוּא תָמִיד בֶּהָמוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת, בַּאֲסֵפַת-עָם שֶׁל אַוָּזִים, שֶׁבְּרֹאשָׁהּ עוֹמֵד אַוָּז אֶחָד וּמְגַעְגֵּעַ וּמַסִית אוֹתָם לְהַפְגָּנָה נֶגֶד הַשְׁחִיטָה, כְמוֹ שׂוֹנְאֵי-יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָעוֹלָם. אֲסֵפָה זוֹ הִיא הַיְחִידָה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֶאֶסְרָה מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלוֹת, שֶׁכֵּן נֶגֶד מוֹסָד יְהוּדִי הִיא מַפְגִּינָה.

אֶת הָאַוָּזִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בִּכְפָרִים יַחַד בָּעֵדֶר, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עוֹמֶדֶת רוֹעָה, אוֹ רַעֲיָה. רַעֲיָה זוֹ הִיא תָמִיד יָפָה וְתָמִיד מִתְאַהֵב בָּהּ אֵיזֶה בֶּן-מֶלֶךְ וְנוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה וְאַחַר-כָּךְ חַיִים הֵם בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּתוֹך הַסֵּפֶר הַיָּפֶה בְּבֵית-מִסְחַר הַסְּפָרִים וּמְחִירָם חֲמִשָׁה גְרוּשִׁים.

הָאַוָּז דּוֹמֶה בְהַרְבֵּה לַאֲוִירוֹן: מְנַסֶּה הוּא בְכָל פַּעַם לְהַגְבִּיהַ עוּף וְתָּמִיד אָנוּס לָרֶדֶת.

לְמִשְׁפַּחַת הָאַוָּזִים שַׁיָּכִים: הַדָּג, הַשּׂוֹחֶה כָמוֹהוּ בַמָּיִם; הַחֲזִיר שֶׁגַּם מִמֶּנּוּ עוֹשִׂים הַגּוֹיִים שֹׁמֶן וּשְׁוִיסָק טָמֵא, וְהַבַּרְוָז.

הַבַּרְוָז הוּא עוֹף טָהוֹר, אַךְ לֹא נָקִי; וּבָזֶה דוֹמֶה הוּא לְהַרְבֵה אֲנָשִׁים הַמִּטַּהֲרִים בְּמִקְוָה וְנִשְׁאָרִים מְלוּכְלָכִים.

מַאֲכָלוֹ שֶׁל הַבַּרְוָז הוּא: הַכֹּל בָּעוֹלָם, חוּץ מֵעֵצִים וַאֲבָנִים. וְיוֹתֵר מִכָּל אוֹהֵב הוּא אֶת הַצְפַרְדְּעִים הַמְקַרְקְרוֹת. יוֹשֵׁב הוּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְתוֹחֵב אֶת רֹאשׁוֹ עִם צַוָּארוֹ הֶאָרוֹךְ עַד הַתְּהוֹם – וְאֵינוֹ מוֹצִיאוֹ מֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה וְאַחַר-כָּךְ מְשַׁקֵּר הוּא לַחֲבֵרָיו, שֶׁבֵּינְתַיִם אָכַל שִׁבְעִים וְשֶׁבַע צְפַרְדְּעִים שְׁמֵנוֹת. אֵין בַּרְוָז מַאֲמִין לוֹ, אַךְ כֻּלָּם עוֹשִׂים כָּךְ, כְּדֵי לְרַמּוֹת אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי – וּבֵינְתַיִם תּוֹחֲבוֹת הַצְפַרְדְּעִים אֶת רֹאשָׁן מִן הַמַּיִם וְצוֹחֲקוֹת לְכֻלָּם! – וְהַבַּרְוָז זוֹקֵף וּמוֹתֵחַ אֶת צַוָּארוֹ, מַבִּיט וְעֵינָיו כָּלוֹת.

הַבַּרְוָז הוּא עוֹף חֲזִירִי מְאֹד – וּבְכָל זֹאת כָּשֵׁר הוּא לַאֲכִילָה, בְּתוֹר גְּמוּל עַל שֶׁלֹא הִשְׁמִיד אֶת הַצְפַרְדְּעִים בְּמִצְרָיִם. אַךְ הוּא וַדָּאי שֶׁהָיָה מְוַתֵּר עַל גְּמוּל זֶה בְּחֵפֶץ לֵב.

 

הָאַרְנֶבֶת    🔗

“הָאַרְנֶבֶת הִיא סֵמֶל הַפַּחְדָּנוּת” בְּפִי בְנֵי הָאָדָם. יַעַן בֶּאֱמֶת יְרֵאָה הִיא אֶת-הַצַּיָּדִים, הַמִּתְנַפְּלִים עָלֶיהָ בִכְלֵי-זֵינָם וּבַעֲשָׂרוֹת כַּלְבֵּיהֶם. וְאוּלָם עִם כָּל-פַּחְדָּנוּתָהּ עוֹלָה הִיא עַל הָאַמִּיץ שֶׁבְּשָׂרֵי-הַצָּבָא: אֶת הַתּוֹתָח לֹא תִירָא.

הַרְבֵּה אוֹיְבִים לָאַרְנֶבֶת וּבֵינֵיהֶם גַּם הָאֲצִילִים הוֹלְכֵי-בָטֵל; וּלְפִכָךְ חָנַן אוֹתָהּ הַטֶּבַע בְּאֶמְצְעֵי-הֲגָנָה שׁוֹנִים. וְאֵלֶּה הֵם:

א. רוֹב הַצַּיָדִים מְחֻסְּרֵי כִשְׁרוֹן-הַקְּלִיעָה הֵם וּמַחְטִיאִים תָּמִיד אֶת הַמַּטָּרָה.

ב. בְּצִבְעָהּ הָאָפוּר דּוֹמָה הִיא לְתַפּוּחַ-אֲדָמָה גָדוֹל, וְהַצַּיָּדִים הַטִּפְּשִׁים, הַחוֹשְׁבִים כָּל תַּפּוּחַ-אֲדָמָה לְאַרְנֶבֶת, יוֹרִים בָּהֶם עַד תֹּם כַּדּוּרֵיהֶם; וְהָאַרְנֶבֶת יוֹשֶׁבֶת לָהּ מִן הַצַּד וּמְכַרְסֶמֶת אֶת הַכְּרוּב בִּמְנוּחָה גְמוּרָה.

ג. לְאַחַר, שֶׁבְּמִקְרֶה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, הַצַּיָּד יָרָה בָהּ, שׁוֹתֶקֶת הִיא וְאֵינָהּ מַשְׁמִיעָה הֶגֶה, יַעַן אֵין לָהּ קוֹל. הַצַּיָּד חוֹשֵׁב שֶׁנֶּעֶלְמָה, וְהוֹלֵךְ לוֹ – וְהָאַרְנֶבֶת שׁוֹכֶבֶת לָהּ מֵתָה בִמְנוּחָה, עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ.

מֵאַרְנֶבֶת נָקֵל לַעֲשׂוֹת חָתוּל; מַאֲרִיכִים לָהּ אֶת זְנָבָהּ וּמְקַצְּרִים אֶת אָזְנֶיהָ וְנִמְצֵאת חָתוּל נֶחְמָד; מַעֲשֶׂה זֶה קָרוּי בְּשֵׁם “נִסָּיוֹן מַדָּעִי”.

הָאַרְנֶבֶת מְצוּיָה בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם, חוּץ מִמְּקוֹם שֶׁהַצַּיָּדִים הוֹלְכֵי-בָטֵל מְחַפְּשִׂים אוֹתָהּ.

סִפְרֵי הַלִּמּוּד אוֹמְרִים: “מִבְנֵה גוּפָהּ שֶׁל הָאַרְנֶבֶת מְסַגֵּל אוֹתָהּ לָרוּץ בִּמְהִירוּת רַבָּה”. זֶה נָכוֹן: גוּפָהּ קָטָן וְקַל הַרְבֵּה מִגּוּף הַפִּיל. רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת קְצָרוֹת אוֹ אֲרֻכּוֹת, כְּפִי חֶפְצָהּ. “וְהַקִּדְמִיּוֹת אֵין לָהֶן – לְפִי סִפְרֵי הַלִּמוּד– כַּפַּיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַפְרַעְנָה אוֹתָהּ בְּרִיצָתָהּ”. וּמִטַּעַם זֶה אֵין הָאַרְנֶבֶת עֲשׂוּיָה עוֹפֶרֶת וְגַם אֵינָהּ בּוֹלַעַת אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, מַה שֶּׁהָיָה מַכְבִּיד עָלֶיהָ אֶת מְרוּצָתָהּ.

בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַחֲדָשָׁה שֶׁל יָמֵינוּ מָצְאוּ בְמִשְׁפַּחַת הָאַרְנֶבֶת גַם זָכָר וּשְׁמוֹ “אַרְנָב”, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְשָׁם בַּתּוֹרָה.

לְמִשְׁפַּחַת הָאַרְנֶבֶת נֶחְשָׁב גַּם אוֹתוֹ הַ“שָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל” הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם “שְׁפַן-הַנִּסְיוֹנוֹת”. חַיָּה אֻמְלָלָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת חֹמֶר לְכָל פְּרוֹפֵיסוֹר מְצָעֵר בַּעֲלֵי-חַיִּים, הַמְכַנֶּה אֶת זֶה בְּשֵׁם “נִסְיוֹנוֹת מַדָּעִיִים”. רוֹצֶה הַפְּרוֹפֵיסוֹר לָדַעַת, לְמָשָׁל, אִם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּלִי עֵינַיִם, – נוֹטֵל הוּא שָׁפָן, נוֹקֵר אֶת עֵינָיו וְנוֹכַח, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּלִי עֵינַיִם, חָפֵץ הוּא לָדַעַת, מַה בֵּין שָׁפָן נְטוּל-הָרֹאשׁ לְבֵין שָׁפָן נְטוּל-הַבֶּטֶן – נוֹטֵל הוּא שְׁנֵי שְׁפַנִּים, לְאֶחָד מֵהֶם מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וּמִגּוּפוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עוֹקֵר הוּא אֶת הַבֶּטֶן וְרוֹאֶה תֵיכֶף, שֶׁאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם וּשֶׁשְּׁנֵיהֶם מֵתִים בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה. וְכָל זֶה עוֹשֶׂה הוּא דַוְקָא בִשְׁפַנִּים, יַעַן כָּתוּב: “הַשְּׁפַנִּים עַם לֹא עָז” וְאֵין הוּא מִתְיָרֵא מֵהֶם. אַדְרַבָּה, יְנַסֶּה-נָא לַעֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה בַּאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, אֲזַי יִוָּדַע לוֹ, מַה בֵּין פְּרוֹפֵיסוֹר בַּעַל-בֶּטֶן לִפְרוֹפֵיסוֹר מְחֻסַּר-הַבֶּטֶן!

 

הַבַּרְבּוּר    🔗

הַבַּרְבּוּר שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הָאֲצִילִים הוֹלְכֵי-בָטֵל, הַמַּחֲזִיקִים אוֹתוֹ בְּגַן, בַּאֲגָם נִבְאָשׁ, כְּדֵי לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ אֶת חָכְמַת הַבַּטָּלָה.

גַּם רַגְלַיִם יֶשׁ לוֹ לַבַּרְבּוּר, אַךְ לֹא יָדוּעַ, אִם מִשְׁתַּמֵּשׁ הוּא בָהֵן לַהֲלִיכָה, יַעַן כִּי אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתוֹ הוֹלֵךְ. וּלְפִי זֶה אֵין הַבַּרְבּוּר הוֹלֵךְ-בָּטֵל, אֶלָּא שׂוֹחֶה-בָּטֵל; וּבְעָלָיו הָאֲצִילִים לָמְדוּ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ: בַּקַּיִץ שׂוֹחִים הֵם בְּטֵלִים בִּמְקוֹם מְגוּרָם וּבַחֹרֶף נוֹסְעִים לִשְׂחוֹת בְּטֵלִים לִמְקוֹמוֹת חַמִּים.

הַבַּרְבּוּר הוּא – לְפִי סִפְרֵי הָאַגָּדָה – עוֹף אִלֵּם, שֶׁרַק לִפְנֵי מוֹתוֹ פוֹתֵחַ הוּא בְשִׁיר. אַךְ הוֹאִיל וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָמוּת, כּוֹבֵש הוּא אֶת שִׁירוֹ וְשׁוֹתֵק; וּמִטַּעַם זֶה לֹא שָׁמַע עֲדַיִן אִישׁ אֶת “שִׁירַת הַבַּרְבּוּר” הַמְפֻרְסָמֶת. וְאִם הַבַּרְבּוּר בְּכָל זֹאת מֵת פַּעַם, הַרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַמָּוֶת אֵינוֹ שָׂם לֵב אֶל הָאַגָּדָה הַטִּפְּשִׁית וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל אוֹתוֹ אִם שָׁר כְּבָר אֶת שִׁירָתוֹ, אִם לֹא.

מַדּוּעַ זֶה צַוָּארוֹ שֶׁל הַבַּרְבּוּר אָרוֹךְ כָּל-כָּךְ – אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ; וַדָּאי גַּם זוֹהִי עַל-פִּי חוֹק הַהִסְתַּגְּלוּת: מִסְתַּגֵּל הוּא אֶל כַּרְכֶּשֶׁת-הַגּוּמִי הַמְצוּיָה שָׁם בַּגָּן עַל יַד הָאֲגָם, לְזַלֵּף בָּה אֶת הַפְּרָחִים.

הַבַּרְבּוּר, הֲגָנָה מְיֻחֶדֶת לוֹ מִפְּנֵי הַבְּרִיוֹת: כְּדֵי שֶׁלֹא יֹאכְלוּהוּ – הֲרֵי בְשָׂרוֹ רַע מְאֹד לַאֲכִילָה.

 

הַבָּקָר וְהַצֹּאן    🔗

“הַבָּקָר וְהַצֹּאן” – זוֹהִי “פִירְמָה” מְפֻרְסֶמֶת שֶׁל בֵּית-חֲרֹשֶׁת שִׁתּוּפִי לְבָשָׂר וְחָלָב וַעֲצָמוֹת וְזֶבֶל. הַמּוֹדָעוֹת שֶׁלָּהּ נִמְצָאוֹת עוֹד בְּתַנַ"ךְ: “צֹאן וָּבָקר”, “בָּקָר וָצֹאן”. וַדַּאי יֵשׁ לָהֶם חוֹזֶה, שֶׁעַל פִּיו עוֹשִׂים הֵם אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בְּיַחַד וְעַל פִּיו מוּבָלִים הֵם יַחַד לַטֶּבַח. יַעַן גַּם זֹאת מְלַאכְתָּם: הֵם מוּבָלִים לַטֶּבַח. מְלָאכָה זוֹ אֵינָהּ נְעִימָה בְּיוֹתֵר, אַךְ לְעֻמַּת זֶה קַלָּה הִיא וְאֵינָהּ דוֹרֶשֶׁת טִרְחָה יְתֵרָה.

“הַבָּקָר וְהַצֹּאן הֵם – לְפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד – בַּעֲלֵי חַיִּים מוֹעִילִים מְאֹד”. יַעַן כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים אֵינָם עוֹשִׂים אֶלָּא בִשְׁבִילֵנוּ, בִּשְׁבִיל בְּנֵי-הָאָדָם: מוֹשְׁכִים הֵם בְּעוֹל, חוֹרְשִׁים אֶת אַדְמָתֵנוּ וּמְזַבְּלִים אוֹתָהּ בְּזִבְלָם, נוֹתְנִים לָנוּ חָלָב וּגְבִינָה וְחֶמְאָה וְזִבְדָה וְלֶבֶן וְקֶפִיר, וּלְעוֹלָם אֵינָם מְזַיְּפִים לֹא אֶת הֶחָלָב בְּמַיִם וְלֹא אֶת הַגְּבִינָה בְתַפּוּחֵי-אֲדָמָה מְמֹעָכִים, וְלֹא אֶת הַחֶמְאָה בְמָרְגָרִין. וְגַם אֲכִילָתָם אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ; רֵאשִׁית, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ זֶבֶל טוֹב, וְשֵׁנִית, כְּדֵי לִשְׁמַן יָפֶה וְלָתֵת לָנוּ שֹׁמֶן וּבָשָׂר טוֹב. וְנוֹסַף לָאֵלֶּה יוֹלְדִים הֵם לָנוּ גַם עֲגָלִים וַעֲגָלוֹת, טְלָאִים וּגְדָיִים וְאֵלֶּה גְדֵלִים אַחַר כָּךְ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לָנוּ שׁוּב אֶת כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה וְלִמְכּוֹר לָנוּ בְחִנָם.

כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים, אֵין הַבָּקָר וְהַצֹּאן נוֹלָדִים, אֶלָּא מִשׁוּם שֶׁיֵשׁ לָנוּ צֹרֶך בָּהֶם; וְאִלְמָלֵא כָּךְ, לֹא הָיוּ נוֹלָדִים כְּלָל.

צֶבַע הַבָּקָר וְהַצֹּאן הוּא אוֹ לָבָן, אוֹ אֲדַמְדָּם-שָׁחוּם, אוֹ שָׁחוֹר, אוֹ כָּל אֵלֶּה הַצְּבָעִים בְּיַחַד. וְגַם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְעֵינֵינוּ.

בִּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים הָיְתָה גַם “פָּרָה אֲדֻמָּה”. זוֹ לֹא נוֹלְדָה אֶלָּא לְקָרְבָּן-חַטְּאָת; וּמִשֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת – חָדְלָה גַם הִיא לְהִוָּלֵד. אַךְ הַחֲטָאִים לֹא חָדְלוּ.

הַבָּקָר וְהַצֹּאן נִזּוֹנִים מֵעֵשֶׂב וִירָקוֹת וּמִמֵּי-שׁוֹפְכִין וְשׁוֹתִים הַרְבֵּה מַיִם, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ הַרְבֵּה חָלָב. וְיֵשׁ מוֹכְרֵי חָלָב, הַנּוֹהֲגִים לְהוֹסִיף עוֹד מַיִם לְתוֹךְ הֶחָלָב, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ חָלָב עוֹד יוֹתֵר.

הַבָּקָר נִקְרָא גַם בְּשֵׁם בְּהֵמָה גַסָּה, יַעַן אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה אַחֲרֵי דָרְסוֹ עַל רֶגֶל הָאָדָם.

הַרְבֵּה מִינִים בַּצֹּאן וְאֵלּוּ הֵם: הָעֵז, הַכֶּבֶשׂ, הָאַיִל, הָעַתּוּד, הַגְּדִי, הַטָּלֶה, הַתַּיִשׁ, הַשֶּׂה, הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, הָרָחֵל וְהָרוֹעֶה עִם כַּלְבּוֹ וּמַקְלוֹ.

א. הָעֵז.    🔗

הָעִזִּים הֵם בַּעֲלֵי-חַיִּים עַלִּיזִים, שׁוֹבָבִים, סַקְרָנִים, אוֹהֲבִים קְטָטוֹת עִם חֲבֵרֵיהֶם וְתָמִיד נְכוֹנִים לְרִיב וּמִלְחָמָה. וּלְפִי זֶה נֶחְשֶׁבֶת הָעֵז עַל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַיְדוּעִים בְּשֵׁם “גִּימְנַסָּאִים”, שֶׁכְּמוֹ כֵּן יֵשׁ לָהֶם כָּל הַתְּכוּנוֹת הַלָּלוּ. וְרַק הֶבְדֵּל קָטָן בֵּינֵיהֶם: הָעֵז זָקָן דַּק יֵשׁ לָהּ, כְּמוֹ לְקַצַּפּ רוּסִי, מַה שֶׁאֵין לְגִימְנַסָּאִי, וַחֲבָל.

ב. הַכֶּבֶשׂ.    🔗

הַכֶּבֶשׂ הוּא סֶמֶל הַסַּבְלָנוּת וְהַטִּפְּשׁוּת. יָכֹל אַתָּה לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַה שֶׁלִבְּךָ חָפֵץ וְהוּא לֹא יוֹדִיעַ זֹאת לֹא לַמּוֹרֶה וְלֹא לַמִּשְׁטָרָה; אַךְ בְּעָלָיו יוּכַל לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקֶיךָ! –

הַכֶּבֶשׂ, בֵּית-חֲרֹשֶׁת שֶׁל צֶמֶר לוֹ: כָּל גּוּפוֹ מְכֻסֶּה צֶמֶר רַךְ וְלָבָן וּמְלוּכְלָךְ; חוּץ מֵאִישׁוֹנֵי עֵינוֹ וּלְשׁוֹנוֹ וְשִׁנָּיו.

הַכֶּבֶשׂ מָצוּי בְּיַחַד עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, עִם בְּנֵי הַבָּקָר וְהַצֹּאן. וְאוּלָם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָגוּר – לְפִי דִבְרֵי הַנָּבִיא – הַזְּאֵב יַחַד עִם הַכֶּבֶשׂ וַאֲזַי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ לֹא יְקַנְּאוּ בוֹ בְּוַדָּאי.

ג. הָאַיִל.    🔗

הָאַיִל קַרְנַיִם יֵשׁ לוֹ לְנַגֵּחַ בָּהֶן אֶת הַיְלָדִים; וְהוּא מִתְגָּאֶה בָהֶן מְאֹד, יַעַן יוֹדֵעַ הוּא, שֶׁעֲתִידוֹת הֵן שֶׁיַּעֲשׂוּ מֵהֶן שׁוֹפָר שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמְעַנְּיֵן, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם בָּטוּחַ, שֶׁדַּוְקָא מִשֶּׁלוֹ יַעֲשׂוּ אֶת הַשּׁוֹפָר וּבְתִקְוָתָם זֹאת חַיִּים הֵם עַד שֶׁהַקַּצָּב מַשְׁלִיךְ אֶת קַרְנֵיהֶם לְתוֹךְ הָאַשְׁפָּה.

ד. הָעַתּוּד.    🔗

הָעַתּוּד הוּא שַׂר-הַמַּצְבִּיא לְעֵדֶר הַצֹּאן. הוֹלֵךְ הוּא תָמִיד בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר וְאִם יִקְרֶה לָעֵדֶר בּוֹר בְּדַרְכּוֹ, הֲרֵי הוּא נוֹפֵל רִאשׁוֹנָה לְתוֹךְ הַבּוֹר וְאַחֲרָיו נוֹפֵל כָּל הָעֵדֶר אֶחָד-אֶחָד, וְאֶחָד-אֶחָד שׁוֹבְרִים הֵם אֶת רַגְלֵיהֶם כָּמוֹהוּ.

ה. הַגְּדִי.    🔗

הַגְּדִי הוּא אוֹתוֹ הַחַד-גַּדְיָא הַיָּדוּעַ, אֲשֶׁר קָנָה אַבָּא בִתְרֵי זוּזֵי, זֹאת אוֹמֶרֶת, בַּחֲמִישָׁה-עָשָׂר גְּרוּשִׁים וְאַחַר-כָּךְ בָּא הַגַּנָּב וְגָנַב אוֹתוֹ וּכְדֵי שֶׁלֹא יַכִּירוּהוּ גִדֵּל אוֹתוֹ וְשִׁנָה אֶת צוּרָתוֹ לְתַיִשׁ, אוֹ שְׁחָטוֹ וַאֲכָלוֹ. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָגוּר הַנָּמֵר עִם הַגְּדִי – לְפִי דִבְרֵי הַנָּבִיא – וְאוּלָם לֹא יָדוּעַ עֲדַיִן אִם גַּם הַגְּדִי יַסְכִּים לְכָךְ?

ו. הַטָּלֶה.    🔗

הַטָּלֶה קָרוּי בְּשֵׁם זֶה עַל-שׁוּם שֶׁהוּא טָלוּא; וְאוּלָם אִם בְּמִקְרֶה נוֹלָד הוּא לֹא-טָלוּא, גַּם אָז קָרוּי בְּשֵׁם זֶה וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹ. אַךְ בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִשְׁמוֹ זֶה – מִתְלַכְלֵךְ הוּא בְּלִכְלוּכֵי טְלָאִים שׁוֹנִים וַאֲזַי אֵין לְעָנְשׁוֹ עַל עֲווֹן זִיּוּף הַשֵּׁם.

ז. הַתַּיִשׁ.    🔗

הַתַּיִשׁ נִבְדַּל מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בָּזֶה, שֶׁלְּעוֹלָם אֵינֶנּוּ קָטָן, יַעַן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא קָטָן, אֵינוֹ תַיִשׁ, אֶלָּא גְדִי. וְאוּלָם אִם שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ בִּהְיוֹתוֹ גְדִי לֹא יִהְיֶה לְתַיִשׁ לְעוֹלָם, אֶלָּא לִצְלִי אוֹ לִמְבוּשָׁל.

ח. הַשֶּׂה.    🔗

הַשֶּׂה הוּא הַקָּדוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ, הוּא נִבְרָא לְהִטָּבֵחַ לְעוֹלָה. אֱמֶת, שֶׁהוּא הָיָה מְוַתֵּר בְּחֵפֶץ-לֵב עַל קְדוּשָׁה זוֹ, אַךְ הֱיוֹת וְגוֹרַל כָּל-בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לֹא נוֹפֵל בְּטוֹבָה מִגּוֹרָלוֹ, יַעַן כֻּלָּם מוּבָלִים לַטֶּבַח, לְפִיכָךְ מְאֻשָּׁר הוּא הַשֶּׂה, שֶׁמִּיתָתוֹ הַמְשֻּׁנָּה בִּקְדוּשָׁה הִיא. אַךְ גַּם אשֶׁר זֶה מֻטָּל קְצָת בְּסָפֵק גָּדוֹל.

ט. הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל.    🔗

בְּהֵמָה זוֹ טוֹב לָהּ שֶׁלֹּא נִבְרָאָה, מִשֶּׁנִּבְרָאָה לָלֶכֶת לַעֲזָאזֵל. וּבֱאֶמֶת הַשָּׂעִיר לֹא נוֹלַד לְשָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, אֶלָּא לִגְדִי נֶחְמָד, שֶׁהַכֹּל חוֹבְבִים אוֹתוֹ; וְלֹא הוּא אָשֵׁם בַּדָּבָר, אִם לֹא שָׁחֲטוּ אוֹתוֹ בִהְיוֹתוֹ גְּדִי וְנָתְנוּ לוֹ לִגְדַל וְלָלֶכֶת לַעֲזָאזֵל עַל לֹא עָוֹן בְּכַפּוֹ (זֹאת אוֹמֶרֶת: בִּטְלָפוֹ).

י. הָרָחֵל.    🔗

הָרָחֵל הִיא אֵם לְכָל חַבְרַיָא זֹו בְיַחַד, וְיֵשׁ לָהּ מֵהֶם צָרוֹת לְמַדָּי.

הָרָחֵל הִיא נֶאֱלָמָה – לְפִי דִבְרֵי הַכָּתוּב – וּבֶאֱמֶת אֵין הִיא עוֹנָה עַל שׁוּם שְׁאֵלָה בָעוֹלָם וְלֹא כְמוֹ הַתַּיִשׁ, הָעוֹנֶה לָנוּ תָמִיד בִּנְגִיחָה.

יא. הָרוֹעֶה.    🔗

הָרוֹעֶה שׁוֹנֶה קְצָת מִכָּל אֵלֶּה בְיָחַד. הוֹלֵךְ הוּא עַל שְׁתַּיִם וּבִמְקוֹם לִגְעוֹת כְּמוֹהֶם, מְחַלֵּל הוּא בֶחָלִיל, אוֹ מְחָרֵף וּמְגָדֵף כְּבֶן-אָדָם מַמָּשׁ. הָרוֹעֶה אֵינוֹ יוֹנֵק אֶת חֲלֵב הָרָחֵל, אֶלָּא חוֹלֵב אוֹתָהּ לְתוֹךְ סֵפֶל מְלוּכְלָךְ וְשׁוֹתֶה בַסֵּתֶר לְתֵיאָבוֹן; וּכְדֵי שֶׁלֹא יַעֲמוֹד בַּעַל הָרָחֵל עַל הַגְּנֵבָה – מַשְׁקֶה הָרוֹעֶה אֶת הָרָחֵל הַרְבֵּה מַיִם לְמַלְאוֹת אֶת הָעֲטִינִים הָרֵיקִים. וּמִטַּעַם זֶה, הֶחָלָב הַנִּמְכָּר בַּשׁוּק, לִפְעָמִים חֶצְיוֹ מָיִם.

מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה הִיא, לְשַׁסֵּה אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ בָעֵדֶר וְאַחַר-כָּךְ לְהַכּוֹת אֶת הַכֶּלֶב בְּמַקֵּל.

יֵשׁ רוֹעֶה שֶׁיֵשׁ לוֹ גַם חֲמוֹר לִרְכַּב עָלָיו; וְיֵשׁ רוֹעֶה שֶׁהוּא עַצְמוֹ חֲמוֹר.

תְּכוּנָה מְיֻחֶדֶת לָהֶם לַבָּקָר וְלַצֹּאן: הֵם מַעֲלִים גֵּרָה. וְאוּלָם בְּגֵרָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת מְאוּמָה.

 

הַדָּג    🔗

הַדָּג אֵינוֹ לֹא בְהֵמָה וְלֹא חַיָּה וְלֹא עוֹף וְגַם לֹא שֶׁרֶץ, אֶלָּא דָג; וְלֹא כְמוֹ “הַבְּהֵמוֹת”, זֶה סוּס הַנִּילוּס, שֶׁהוּא גַם בְּהֵמָה וְגַם חַיָּה וְגַם סוּס וְאוּלַי גַם דָּג, יַעַן חַי הוּא גַם בַּמָּיִם.

הַדָּג, כְּיָדוּעַ, חַי בַּמָּיִם; וְאוּלָם אִם שׁוֹתֶה הוּא מַיִם חַיִּים – נִמְצָא שֶׁהַמַּיִם חַיִּים בַּדָּג.

יֶשׁ לוֹ לַדָּג הַמְצָאָה מְחֻכֶּמֶת: חוֹשֵׁשׁ הוּא שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר בַּמַּיִם וְלֹא יְקַבֵּל נַזֶּלֶת, לְפִיכָךְ הִמְצִיא לוֹ מִין נְשִׁימָה אֲחֶרֶת, שֶׁלֹּא בְרֵיאָה, וְלֹא בְחֹטֶם, אֶלָּא בְאֵיזֶה מִין-דָּבָר הַנִּקְרָא בְשֵׁם “זִים”. הַמְצָאָה זוֹ מוֹעִילָה נֶגֶד הַנַּזֶּלֶת יוֹתֵר מִכָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכְּיָדוּעַ אֵינָן שָׁווֹת אַף אֲסִימוֹן נוֹשָׁן.

יֶשְׁנָם דָּגִים הָאוֹהֲבִים לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם כָּל יֶתֶר בַּעֲלֵי-הַחַיִּים וּלְפִיכָךְ אֵינָם אוֹכְלִים אֶלָּא אֶת בְּנֵי מִינָם, אֶת הַדָּגִים הַקְּטַנִּים. וְאִם אֵין לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים – הַרֵי הֵם אוֹכְלִים אֶת עַצְמָם. אַךְ דָּג כָּזֶה, שֶׁאָכַל אֶת עַצְמוֹ, כִּמְעַט שֶׁאֵינוֹ בִמְצִיאוּת.

רוֹב הַדָּגִים נֶחְשָׁבִים עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים; וְזֶה מוּבָן, כִּי הֲלֹא כָל יְמֵי חַיֵּיהֶם מִתְרַחֲצִים הֵם. וּבְכָל זֹאת יֶשְׁנָם גַּם דָּגִים אֲסוּרִים לֶאֱכֹל, אֵלֶּה הֵם הַדָּגִים הַטְּמֵאִים. וְזֶה גַּם כֵּן מוּבָן: דָּג הַחַי כָּל יָמָיו בַּמַּיִם וּבְכָל זֹאת טָמֵא הוּא – הֲרֵי זֶה בֶאֱמֶת חֲזִיר וְאָסוּר לְאָכְלוֹ.

סִמָּנֵי הַדָּג הַטָּהוֹר הֵם הַסְּנַפִּיר וְהַקַּשְּׂקֶשֶׂת. וְאוּלָם דַּוְקָא הַסְּנַפִּיר וְהַקַּשְׂקֶשֶׂת אֵינָם נֶאֱכָלִים. דּוֹמֶה לָזֶה יֶשְׁנָם גַּם אֲנָשִׁים, הַמְּלַמְּדִים אֶת אֲחֵרִים מוּסָר טָהוֹר וְהֵם עַצְמָם עוֹשִׂים דְּבָרִים לֹא-טְהוֹרִים.

הַדָּג מְפֻרְסָם בָּזֶה, שֶׁבֵּין כָּל בַּעֲלֵי-הַחַי הוּא הָיָה הַיְחִידִי, שֶׁנֹּחַ לֹא לָקַח מִמֶּנּוּ אֶל הַתֵּיבָה. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר הַשֵׁם: “קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי!” צָחַק לוֹ הַדָּג בְּעָרְמָה וְאָמָר: אֲנִי אֵינֶנִּי בָּשָׂר! – וּמִטַּעַם זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַדָּג בְּחָלָב.

אֲחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְכַבְּדִים אֶת הַדָּג וְנוֹהֲגִים לֶאֱכֹל אוֹתוֹ לְשַׁבָּת. מְשָׁעֲרִים, שֶׁהַדָּג הָיָה מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ זֶה וְהָיָה מוֹסֵר אוֹתוֹ לַדַּיָּג עַצְמוֹ שֶׁיֹאכְלוּ אוֹתוֹ לְשַׁבָּת. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹקֵם הוּא בִּבְנֵי-אָדָם בְּעָרְמָה: נִכְנָס הוּא בָרֶשֶׁת וְנִמְכָּר, אַחַר-כָּךְ נוֹתֵן אֶת עַצְמוֹ לִשְׁחוֹט, לְנַתֵּחַ וּלְבַשֵּׁל, וְרַק אַחֲרֵי שֶׁמַּגִּישִׁים אוֹתוֹ בִקְעָרָה – נוֹדֵף הוּא רֵיחַ לֹא-נָעִים.–

הַשֶׁרֶץ שׁוֹרֵץ, הָעוֹף מְעוֹפֵף וְהָרֶמֶשׂ רוֹמֵשׂ, אַךְ רָאוּי לָדַעַת, שֶׁהַדָּג אֵינוֹ מְדַגְדֵּג; וְאוֹתוֹ הַדָּג הַמְדַגְדֵּג אֵינֶנּוּ דָג כְּלָל, אֶלָּא שְׁלֹמֹה הָחַצְפָּן מִן הַכִּתָּה גִימֶל, שֶׁלִּבְסוֹף סוֹפֵג תָּמִיד מַכּוֹת-רֶצַח! –

 

הַבְּהֵמוֹת    🔗

הַבְּהֵמוֹת אֵינָהּ בְּהֵמוֹת הַרְבֵּה, אֶלָּא חַיָּה אַחַת, שֶׁהִיא בְּעֶצֶם לֹא חַיָּה, אֶלָּא סוּס-הַנִּילוּס. וְנִקְרֵאת “בְּהֵמוֹת” בִּלְשׁוֹן רַבִּים, עַל-שׁוּם שֶׁטִּפְּשׁוּתָהּ עוֹלָה עַל טִפְּשׁוּת כָּל הַבְּהֵמוֹת יָחַד.

הַבְּהֵמוֹת הִיא בִּכְלָל חַיָּה עֲדִינָה וְקַלִּילָה, שֶּׁמִשְׁקָלָהּ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶלָּא לְאַלְפֵי קִילוֹגְרַמִּים אֲחָדִים. בִּיצוּרֵי גֵוָהּ הַדּוֹמִים לְבוּלֵי-עֵץ רְקוּבִים, בְּתָאֳרָהּ הַדּוֹמֶה לְכוֹר אַשְׁפָּה, בְּרַגְלֵי אַיָּלָה שֶׁלָּהּ (זֹאת אוֹמֶרֶת: כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל שֶׁלָּהּ מִדָּתָה כְּמִדַּת אַיָּלָה שְׁלֵמָה) וּבְרֹאשָׁה הֶעָנוֹג, הַדּוֹמֶה לְשַׂק שֶׁל זֶבֶל – בְּכָל אֵלֶּה בְיַחַד עוֹשָׂה הִיא רשֶׁם נָעִים, – וְיֹפִי מְיֻחָד שָׁפוּךְ עָלֶיהָ, כְּשֶׁהִיא מִתְהַלֶּכֶת בַּהֲלִיכָתָהּ הַקַּלָּה בְּרִפְרוּף עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עַד שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחַת רַגְלֶיהָ שׁוֹקַעַת וְטוֹבַעַת וְנַעֲשֵׂית בּוֹרוֹת-בּוֹרוֹת מַמָּשׁ. “שִׂפְתוֹתֶיהָ מְלֵאוֹת חֵן, רַק לַחֲרִיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן”, כְּמוֹ שֶׁהָיָה שָׁר עָלֶיהָ מְשׁוֹרְרֵנוּ שְׁנֵיאוּר, יַעַן פִּיהָ דוֹמֶה לְבוֹר-כֶּלֶא עָמוֹק וְאָדוֹם כְּגֵיהִנּוֹם וּשְׁתֵּי הַשְּׂפָתַיִם כִּשְׁתֵּי דַלְתּוֹת-שַׁעַר וּבְהִפָּתְחָן מַשְׁמִיעוֹת הֵן בְּוַדָּאי קוֹל כְּקוֹל חֲרִיקַת הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ הֶחָלוּד, וְשִׁנֶּיהָ הֵן עִנְיָן רָב לְרוֹפְאֵי שִׁנָּיִם, יַעַן אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת אוֹתָן בְּמַגְרֵפָה וּבְמַטְאֲטֵא-חוּצוֹת בְּלִי כָל עָמָל-רָב. וּבְעֵינֶיהָ הַקְּטַנוֹת מִשְׁתַּקֶּפֶת נֶפֶש עֲדִינָה וּתְמִימָה שֶׁל מֹחַ מְטֻמְטָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ צוּרַת אָלֶף.

לְפִי זֶה וַדָּאי, שֶׁהַבְּהֵמוֹת אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת לִבְהֵמָה דַקָּה, אַדְרַבָּה, הִיא גַסָּה בְּמִקְצָת.

הַבְּהֵמוֹת חַיָּה בְּתוֹך נְהַר-נִילוּס, הַנִּקְרָא גַם יְאוֹר-מִצְרָיִם, שֶׁסָּמוּךְ לוֹ בָּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פִּיתוֹם וְאֶת רַעַמְסֵס בִּשְׁבִיל מֶלֶךְ מִצְרָיִם וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ לוֹ עֶשֶׂר מַכּוֹת. אַךְ מִכָּל אֵלֶּה לֹא הוּבְרָר עֲדַיִן, עַל-שׁוּם מָה קוֹרְאִים לְחַיָּה חֲזִירִית וְגַסָּה זוֹ בְּשֵׁם “סוּס” דַּוְקָא?!

הַבְּהֵמוֹת הִיא הַחַיָּה הַיְחִידָה, שֶׁאֵינָהּ יִרֵאָה אֶת הָאַרְיֵה מֶלֶך הַחַיּוֹת, יַעַן חַיָּה הִיא בַּמָּיִם, בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הָאַרְיֵה שׁוֹלֵט בּוֹ. וּבָזֶה דוֹמָה הִיא גַם לְנֶשֶׁר, הַצּוֹחֵק לְמֶלֶךְ הַחַיּוֹת מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים, וְגַם לְדָג, הַלּוֹעֵג לוֹ מִנִּבְכֵי תְהוֹמוֹת.

הַבְּהֵמוֹת הָיְתָה מְעַנְּיֶנֶת יוֹתֵר, אִלְמָלֵא הָיוּ לָהּ כְּנָפַיִּם לָעוּף, כִּי אָז אֶפְשָׁר הָיָה לִרְכַּב עָלֶיהָ בַּאֲוִיר וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים אֲוִירוֹנִים, כְּדֵי לִפּוֹל בָּהֶם עַל אִכָּרֵי הַשָּׂדֶה וְלַהֲמִיתָם מִיתָה מְשֻׁנָּה.

 

הַגָּמָל    🔗

אַרְבָּעָה חֲלָקִים חֲשׁוּבִים לַגָּמָל, וְאֵלּוּ הֵם: הַצַּוָּאר הַמִּשְׂתָּרֵעַ מֵרַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וְעַד רֹאשׁוֹ; הָרַגְלַיִם הַמִּשְׂתָּרְעוֹת מִן הַבֶּטֶן וְעַד הַקַּרְקָע; הַחֲטוֹטֶרֶת, הַגְּבוֹהָה אֲפִילוּ מִן הַגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּמַלִּים; וְרוֹכְבוֹ הַקָּטָן, הַיּוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַחֲטוֹטֶרֶת וְיוֹרֵק עַל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים בְּאֵין מַפְרִיעַ.

הַגָּמָל קָרוּי גַּם בְּשֵׁם “סְפִינַת הַמִּדְבָּר”; יוֹצֵא מִזֶּה, שֶׁהַמִּדְבָּר הוּא יַם-הַגָּמָל; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַסְּפִינָה הִיא גְמַל-הַיָּם, וְכֵן הָלְאָה.

הַבְּרִיוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּגָּמָל לָשֵׂאת בּוֹ מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים מְאֹד. מוּבָן, שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה מִסְתַּפֵּק דַּוְקָא בְמַשָּׂא קַל מְאֹד, וּבְכָל זֹאת מְשָׁעֲרִים, שֶׁהַגָּמָל אוֹהֵב אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד, וִּבכְדֵי שֶׁלֹא יִשָּׁאֵר חָלִילָה בְלִי מַשָּׂא – נוֹלַד הוּא עִם הַחֲטוֹטֶרֶת שֶׁלּוֹ. וְיֶשְׁנָם גְּמַלִּים, הַנּוֹלָדִים עִם שְׁתֵּי חֲטוֹטָרוֹת; הַכֹּל לְפִי הַכֹּחַ שֶׁלָּהֶם.

דַּרְכָּם שֶׁל הַגְּמַלִּים לְהִוָּלֵד לֹא רַק תְּאוֹמִים, אֶלָּא הַרְבֵּה בְּיַחַד, כְּשֶׁכֻּלָּם קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה בְּחֶבֶל וְעַל גַּבָּם תֵּבוֹת זִיפְזִיף.

הַגְּמַלִּים – לָהֶם גַּם שָׂפָה מִשֶׁלָּהֶם, שֶׁאֵין אִישׁ מֵבִין אוֹתָה חוּץ מִן הָעֲרָבִי הַקָּטָן.

הַגָּמָל יָדוּעַ בְּנֶאֱמָנוּתוֹ לִבְעָלָיו: עַל-זֶה מְעִידָה גַם אַחַת הַתְּכוּנוֹת שֶׁלוֹ: בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ נִמְצָא כְּעֵין כִּיס, שֶׁאֶל-תּוֹכוֹ שׁוֹתֶה הוּא הַרְבֵּה מַיִם לִפְנֵי צֵאתוֹ עִם בְּעָלָיו לְדֶרֶך רְחוֹקָה בַּמִּדְבָּר, וּכְשֶׁבְּעָלָיו צָמֵא לְמַיִם – מִיָּד מַצִּיעַ לוֹ הַגָּמָל: הֲרֹג אוֹתִי וּשְׁתֵה-נָא מִן הַמַּיִם שֶׁבְּכִיסִי.

 

הַזְּבוּב    🔗

הַזְּבוּב הוּא שֶׁרֶץ-עוֹף, כְּלוֹמַר: גַּם שֶׁרֶץ וְגַם עוֹף. נִבְרָא הוּא לִהְיוֹת לְעוֹף, אַךְ חֲבֵרִי בֶּלַע הָרָשָׁע תּוֹלֵשׁ מֵעָלָיו אֶת כְּנָפָיו וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ לְשֶׁרֶץ זוֹחֵל.

הַזְּבוּב הוּא שֶׁרֶץ-הָעוֹף הַמְּחֻצָּף שֶׁבְּכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים: מָצוּי הוּא תָּמִיד דַּוְקָא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי הָאָדָם רוֹצִים בּוֹ; יַעַן הֲלֹא אֵין מָקוֹם שֶׁבְּנֵי הָאָדָם רוֹצִים בּוֹ!

הַזְּבוּב אוֹהֵב לְהִתְעוֹפֵף וּלְזַמְזֵם; וְכַאֲשֶׁר יִיעָף, בּוֹחֵר הוּא לוֹ אֶת חָטְמוֹ שֶׁל הָאִישׁ לָנוּחַ שָׁם קְצָת.

הַזְּבוּב הוּא מַתְמִיד גָּדוֹל: מִסְתוֹבֵב הוּא סְבִיב הָאִישׁ דַּוְקָא בִּשְׁעַת לָמְדוֹ אֶת הַשֵּׁעוּרִים הַקָּשִׁים וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ, עַד שֶׁיַּעֲזוֹב אֶת הַסֵּפֶר וַאֲזַי יוֹשֵׁב לוֹ הוּא עַל גַּבֵּי הַסֵּפֶר וּמְתַקֵּן אֶת הַשִּׁבּוּשִׁים הַדִּקְדּוּקִיִּים שֶׁבּוֹ. בִּמְקוֹם שֶׁחָסֵר, לְמָשָׁל, דָּגֵשׁ חָזָק, אוֹ בִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִירִיק תַּחַת צֵירֶה, אוֹ צֵירֶה תַחַת סֶגוֹל – שָׁם מְמַלֵּא הוּא אֶת הַחֶסְרוֹן.

הַזְּבוּב מָצוּי בַּחֲדָרִים, בְּחַלּוֹנוֹת, עַל רַגְלֵי הַבְּהֵמוֹת, וּבְבָתֵי-הַקָּפֶה גַם בְּכוֹס תֵּה. מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִן הַכּוֹס מֵת – שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר שָׁמָּה לְעוֹלָם.

הַזְּבוּב הוּא רֶמֶשׂ הָרוֹמֵשׂ; וּכְשֶׁמֵת נַעֲשָׂה רֶמֶשׂ שֶׁאֵינוֹ רוֹמֵשׂ.

הַזְּבוּב מִתְפַרְנֵס בְּכָל מַאֲכָל הַנִּמְצָא בַּבָּיִת, וְעַל כֻּלָּם אוֹהֵב הוּא אֶת “סַם הַזְּבוּבִים” אַהֲבָה עַזָּה כַמָּוֶת. וְיֵשׁ עוֹד מַאֲכָל חָבִיב עָלָיו: “נְיַר הַזְּבוּבִים”. עַל נְיָר זֶה, הַמָּלֵא דֶבֶק טוֹב, מִתְנַפְּלִים הַזְּבוּבִים בְּתֵיאָבוֹן, אוֹחֲזִים בּוֹ בְּצִפָּרְנֵיהֶם וְאַחַר-כָּךְ מִתְאַמְּצִים בְּכָל כֹּחָם לַהֲרִימוֹ וְלִבְרוֹחַ עִמּוֹ. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהַנְּיָר כָּבֵד מִנְּשׂוֹא – בּוֹחֲרִים הֵם בַּמָּוֶת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לַעֲזוֹב אוֹתוֹ.

הַזְּבוּב נִבְרָא בִּשְּׁבִיל לָצוּד אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים לְשֵׁעוּרִים. הַרְבֵּה אֶמְצָּעִים לְצֵיד זְבוּבִים, וְהַמְּנֻסֶּה שֶׁבְּכֻלָּם הוּא: לִזְרוֹת מְעַט מֶלַח עַל זְנָבוֹ, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ זָנָב – לְפִיכָךְ קָשֶׁה לָצוּד אוֹתוֹ.

הַזְּבוּב נוֹלַד מִתּוֹךְ בֵּיצָה קְטַנָּה שֶׁהוּא עַצְמוֹ מַטִּיל אוֹתָהּ. מִי מֵהֶם נוֹלַד קֹדֶם: הַזְּבוּב אוֹ הַבֵּיצָה? אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת. הָיוּ חוֹקְרֵי טֶבַע, שֶׁנִּסּוּ לָשֶׁבֶת זְמַן רַב וּלְהִתְבּוֹנֵן לָדַעַת וְלִבְסוֹף נָפְלָה מְרִיבָה בֵינֵיהֶם; אֶחָד אוֹמֵר הַזְּבוּב קוֹדֵם לַבֵּיצָה וְהַשֵׁנִי אוֹמֵר לֹא כִּי הַבֵּיצָה קוֹדֶמֶת. וְעַד הַיּוֹם לֹא בָאוּ לִידֵי פְּשָׁרָה, כִּי כָּל אֶחָד מָצָא, שֶׁאִתּוֹ הַצְדָקָה.

הַרְבֵּה מִינֵי מִיתוֹת לַזְּבוּב; מִיתָה בִידֵי-יֶלֶד רָע, מִיתָה בִּידֵי-עַכָּבִישׁ, מִיתָה בְפִי-הַכֶּלֶב וְהַמְּצֻיָּה שֶׁבָּהֵן הִיא הַמִּיתָה בָּמָרק חָם.

 

הַחֲזִיר    🔗

עַל הַחֲזִיר אֵין מַה לְּדַבֵּר, זוֹהִי חַיָּה אוֹ בְהֵמָה חֲזִירִית וּמְנֻוֶּלֶת, שֶׁכַּמָּה שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתָהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר נִשְׁאֶרֶת חֲזִיר וְלֹא יוֹתֵר וַחֲבָל עַל הַטֹרַחַ שֶׁמַּטְרִיחִים אוֹתָנוּ בָּהּ! וְדָי!

 

הֶחָתוּל    🔗

אִם אֱמֶת בְּפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד, כִּי “הַנָּמֵר הוּא הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲתוּלִים”, הֲרֵי הֶחָתוּל הוּא הַקָּטָן שֶׁבַּנְּמֵרִים. אַךְ הֶחָתוּל וַדָּאי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן הָיָה חוֹשֵׁב לוֹ לִפְחִיתוּת כְּבוֹדוֹ לִטְרֹף עַכְבָּרִים וְהָיָה טוֹרֵף צַיָּדִים.

צְבָעִים שׁוֹנִים לֶחָתוּל; לָבָן, שָׁחוֹר, כּתֹם אָפוֹר, מְנֻמָּר וְטָלוּא. אַךְ הוּא אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל בִּטְלָאָיו: מְנַקֶּה הוּא אוֹתָם בִּלְשׁוֹנוֹ וְנוֹהֵם אֶת הַפִּתְגָם הַיָּדוּעַ: “אִם בְּגָדֶיךָ טְלוּאִים, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים”.

הַסְּפָרִים מְצַיְּנִים, שֶׁהֶחָתוּל הִיא חַיָּה מוֹעִילָה מְאֹד. יַעַן כִּי מַשְׁמִיד הוּא אֶת הָעַכְבָּרִים. וְאוּלָם בְּסִפְרֵי הַלִּמּוּד שֶׁל הָעַכְבָּרִים כָּתוּב בְּוַדָּאי, שֶׁהֶחָתוּל הוּא חַיָּה רָעָה מְחֻסֶּרת כָּל תּוֹעֶלֶת, יַעַן כִּי אֵינָהּ מַשְׁמִידָה אֶת-בְּנֵי הָאָדָם.

הֶחָתוּל אוֹהֵב מְאֹד לְלַקֵּק אֶת הַשַּׁמֶּנֶת, יַעַן כִּי לְשׁוֹנוֹ עֲשׂוּיָה לְכָךְ. נָפַל עַכְבָּר לְתוֹךְ הַשַּׁמֶּנֶת, הֲרֵי הֶחָתוּל מוֹצִיאוֹ מִשָּׁם וּבַעֲלַת הַבַּיִת מַכִּירָה לוֹ תוֹדָה וְנוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַשַּׁמָּנֶת.

הֶחָתוּל רוֹאֶה בַּלַּיְלָה כְּמוֹ בַיּוֹם; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגַּם הֶחָתוּל הָעִוֵּר רוֹאֶה בַּלַּיְלָה מַמָּשׁ כְּמוֹ בַיּוֹם. –

“הֶחָתוּל אֵין לוֹ צֶבַע-הֲגָנָה וְאֵין לוֹ צֹרֶךְ בּוֹ” – אוֹמְרִים הַסְּפָרִים – “יַעַן מוֹצֵא הוּא אֶת-חָסוּתוֹ בְּבֵית הָאָדָם”. – לְדַעְתִּי, יֵשׁ כָּאן טָעוּת. כָּל הַצְּבָעִים שֶׁהִזְכַּרְנוּם לְמַעְלָה, צֶבַע-הֲגָנָה הֵם לוֹ. הַלָּבָן-צֶבַע-הֲגָנָה הוּא לוֹ בְּלַקְּקוֹ אֶת הַשַּׁמֶּנֶת הַלְּבָנָה; בַּעֲלַת הַבַּיִת אֵינָהּ רוֹאָה אוֹתוֹ מֵחֲמַת צִבְעוֹ. בָּאָפוּר – מֵגֵן הוּא עַל עַצְמוֹ בְּאָרְבוֹ לָעַכְבָּרִים הָאֲפוּרִים: הַשָּׁחוֹר מֵגֵן עָלָיו בַּלַּיְלָה; הַכָּתֹם – בְּטָרְפוֹ אֶפְרוֹחִים כְּתֻמִּים; וְחָתוּל הַמְּנֻמָּר וְהַטָּלוּא – מוּגַן בִּפְנֵי כָּל אֵלֶּה יָחַד. וּרְאָיָה לְדָבָר, שֶׁאֵין חָתוּל יָרֹק, יַעַן כִּי אֵין הוּא אוֹכֵל יְרָקוֹת לְעוֹלָם.

גַּם הֶחָתוּל הַמֵּת מֵבִיא תוֹעֶלֶת: אֵינוֹ גוֹנֵב אֶת-הַבָּשָׂר וְאֶת-הַדָּגִים מִן הַמִּטְבָּח.

 

הַחֲסִידָה    🔗

הַחֲסִידָה הִיא עוֹף, שְׁתֵּי חֲסִידוֹת הֵן זוּג, וּשְׁלֹשָׁה חֲסִידִים מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּ“מְזוּמָן”. זֶה אֵינוֹ שַׁיָּךְ לְכָאן, אֲבָל רָאוּי לָדַעַת בִּכְלָל.

הַחֲסִידָה אוֹהֶבֶת אֶת מֶזֶג-הָאֲוִיר הֶחָם וּלְפִיכָךְ עוֹזֶבֶת הִיא אֶת הַנָּפוֹת הַקָּרִים בִּימוֹת הַחֹרֶף וְעָפָה אֶל הָאֵזוֹר הֶחָם; וְאִם נִמְצָאוֹת חֲסִידוֹת גַּם בִּמְקוֹמוֹת הַקּוֹר, הֲרֵי אֵלֶּה הֵן “עַמֵּי הָאֲרָצוֹת”, שֶׁאֵינָן בְּקִיאוֹת בְּחֻקֵּי הַטֶּבַע וּבְסִפְרֵי הַלִּמּוּד.

עַל הַחֲסִידָה אוֹמְרוֹת הָאוֹמְנוֹת, שֶׁמְּבִיאָה הִיא יְלָדִים קְטַנִּים בִּשְׁבִיל הַהוֹרִים; אַךְ בִּזְמַן הָאַחֲרוֹן עָמְדוּ עַל טָעוּת יְסוֹדִית זוֹ וְהוֹכִיחוּ, שֶׁאוֹתוֹ בַּעַל-חַי הַנִּשָּׂא בְּפִי הַחֲסִידָה בִמְעוּפָהּ אֵינוֹ יֶלֶד, אֶלָּא צְפַרְדֵּעַ, וּמֵאָז הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁהַיְלָדִים נוֹלָדִים בְּבֵית הוֹרֵיהֶם.

הַחֲסִידָה עוֹשָׂה אֶת קִנָּהּ עַל פִּיהָ שֶׁל אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן, בִּכְדֵי לְעַשֵּׁן שָׁם אֶת הַצְפַרְדְּעִים וְלֶאֱכוֹל אוֹתָן צְלוּיוֹת. מִשֶּׁאָכְלָה אֶת אֲרוּחָתָהּ, עוֹמֶדֶת הִיא עַל קִנָּהּ וּמְקַרְקֶרֶת אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל רֶגֶל אַחַת. אַחַר כָּךְ תּוֹחֶבֶת הִיא אֶת רֹאשָׁהּ אֶל תַּחַת כְּנָפָהּ וְנִרְדֶמֶת. זֶה מַעֲשֶׂה רַב, שֶׁאֵין דּוּגְמָתוֹ. וְהַרְבֵּה נִסּוּ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם. הָיוּ כָאֵלֶּה שֶׁנִּסּוּ לַעֲמוֹד כָּמוֹהָ שָׁלשׁ שָׁעוֹת עַל רֶגֶל אֶחָת, אַךְ לִתְחוֹב רֹאשָׁם אֶל תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיָם בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלוּ. וְרַק פַּעַם אַחַת הָיָה מַעֲשֶׂה וַחֲבֵרִי הָאֶחָד עָמַד עַל רֶגֶל אַחַת, תָּחַב אֶת רֹאשׁוֹ אֶל תַּחַת זְרוֹעוֹ וְיָשֵׁן. בְּמַצָּב זֶה עָמַד מֵעֵת-לְעֵת לְהַפְלִיא עֵין כָּל רוֹאָיו, שֶׁבָּאוּ מִמֶּרְחַקֵּי הָעוֹלָם לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְכָךְ, וְכַעֲבוֹר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּקְּשׁוּ אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַעֲשֶׂה-הַלְּהָטִים עוֹד יוֹמַיִם וְהוּא הִסְכִּים וְעָשָׂה. וְכָךְ הָיָה יָשֵׁן שְׁנַת-הַחֲסִידוֹת שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים וּבַחֲלוֹמוֹ: וְהִנֵּה הוּא מְרַחֵף עַל הַבִּצּוֹת, צָד צְפַרְדְּעִים בְּמַקּוֹרוֹ וְאוֹכֵל אוֹתָן לְתֵיאָבוֹן, וּכְשֶׁהַצְפַרְדְּעֵים הִתְחִילוּ מְקַרְקְרוֹת בְּבִטְנוֹ – נִבְהַל מְאֹד וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה, שֶׁהַכֹּל, הַכֹּל, כָּל מַעֲשֶׂה-הַכְּשָׁפִים שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא חֲלוֹם וְשֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת, אֶלָּא שׁוֹכֵב סָרוּחַ בְּמִטָּתוֹ וְרֹאשׁוֹ אֵינוֹ נָתוּן תַּחַת שֶׁחְיוֹ, אֶלָּא עַל הַכַּר הָרַךְ וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה הוּא אֵחֵר לָקוּם וְלָלֶכֶת אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וְשָׁם, בְּבֵית הַסֵּפֶר, בִּמְקוֹם צְפַרְדְּעִים, “אָכַל חֶרְבּוֹן נוֹרָא”!– הַחֲסִידָה מְטִילָה בֵּיצִים גְּדוֹלוֹת, שֶׁמֵּהֶן נוֹלָדוֹת חֲסִידִיּוֹת קְטַנּוֹת עִם רַגְלַיִם קְטַנְטַנּוֹת, שֶׁאָרְכָּן אֵינוֹ מַגִּיעַ אֶלָּא לַחֲצִי מֶטֶר. לִפְנֵי הִוָּלְדָן נוֹקְבוֹת הֵן חוֹר בַּבֵּיצָה וְיוֹצְאוֹת הַחוּצָה. וְיֶשְׁנָן גַּם חֲסִידִיּוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁמֵחֲמַת גָּדְלָן אֵינָן יְכוֹלוֹת לָצֵאת דֶּרֶךְ הַחוֹר הַקָּטָן וּלְפִיכָךְ אֵינָן רוֹצוֹת לְהִוָּלֵד כְּלָל. אַךְ מִקְרִים כָּאֵלֶּה, כְּלוֹמַר: חֲסִידִיּוֹת שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ בִּכְלָל, הֵן חָזוֹן לֹא-נִפְרָץ בָּעוֹלָם. וְרַק חוֹקֵר-טֶבַע אֶחָד הָיַה, שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לִרְאוֹת פַּעַם בְּחַיָּיו חֲסִידָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נוֹלְדָה וְלֹא נִבְרְאָה. חוֹקֵר מִסְכֵּן זֶה נִמְצָא עַכְשָׁיו בְּבֵית הַמְּשׁוּגָעִים.

 

חַיַּת הָעִיר אוֹ הָאוֹתוֹ    🔗

חַיַּת הָעִיר, אוֹ הָאוֹתוֹ, הִיא חַיָּה מְשֻׁנָּה, הָעוֹמֶדֶת בָּעִיר וּכְפַעַם בְּפַעַם יוֹצֵאת לַדֶּרֶךְ לִדְרוֹס בְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְגַם בְּנֵי אָדָם, וּבְיִחוּד יְלָדִים. הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין חַיָּה זוֹ לְבֵין הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת, הוּא, שֶׁבְּעוֹד כָּל הַחַיּוֹת הַטּורְפוֹת אֵינָן טוֹרְפוֹת אֶלָּא לְשֵׁם אֲכִילָה – הִיא טוֹרֶפֶת לְשֵׁם רְצִיחָה בִלְבָד.

חֲלָקֶיהָ וַאֲבָרֶיהָ שֶׁל חַיַּת הָעִיר הֵם: הָרֹאשׁ, הַבֶּטֶן, הַפֶּה, הָעֵינַיֶם, הַגָּרוֹן, וְהַנַּהָג אוֹ הַשּׁוֹפֵיר. וַאֲבָרֶיהָ הַחֲסֵרִים לָהּ הֵם: הָרַגְלַיִם, הַשִּׁנַּיִם, הָאָזְנַיִם וְהַלֵּב.

רֹאשָׁהּ שֶׁל חַיַּת הָעִיר הוּא בִּרְיָה מְשֻׁנָּה מְאוֹד: מָלֵא הוּא בְּנֵי מֵעַיִם סְבוּכִים, הַהוֹמִים כְּמוֹ מִתּוֹךְ רַחֲמִים גְּדוֹלִים וּבֵינְתַּיִם הִיא דוֹרֶסֶת; אוֹ שֶׁרוֹעֲשִׁים הֵם כְּמוֹ מִתּוֹךְ רָעָב, אַף-עַל-פִּי שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָה נֶהֱנֵית מִקָּרְבָּנָהּ אַף שׁוֹק אוֹ יָרֵךְ.

בְּבִטְנָהּ שֶׁל חַיַּת הָעִיר אֵין קֵיבָה, אַךְ תָּמִיד נוֹשֵׂאת הִיא בְתוֹכָהּ כְּעֵין בְּנֵי-אָדָם, שֶׁדַּרְכָּם לֵיהָנוֹת הֲנָאָה מְרֻבָּה כְּשֶׁהִיא דוֹרֶסֶת דֶּרֶךְ מְרוּצָתָהּ.

פִּיהָ שֶׁל חַיַּת-הָעִיר קָטָן הוּא בְּאֹפֶן מְשֻׁנֶּה מִלְּפִי מִדַּת כָּל גּוּפָהּ, סַךְ הַכֹּל אֵינוֹ אֶלָּא חוֹר קָטָן בְּרֹאשׁ קָדְקֳדָהּ, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ מַשְׁקִים אוֹתָהּ כְּפַעַם בְּפַעַם פַּחִים אֲחָדִים מַיִם מְלוּכְלָכִים.

גְּרוֹנָהּ בְּאֹפֶן מוּזָר אֵינֶנּוּ מֵאֲחוֹרֵי הַפֶּה, אֶלָּא בְּצַד הָרֹאשׁ; וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא סוֹעֶרֶת וְרָצָה בְדַרְכָּהּ, מַשְׁמִיעַ הַגָּרוֹן קוֹלוֹת נוֹרָאִים, הַצּוֹרְמִים אֶת הָאָזְנַיִם עַד כְּדֵי מְהוּמָה. בְּקוֹל זֶה מַדְהִימָה הִיא אֶת עוֹבְרֵי הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָנוּסוּ עַל נַפְשָׁם וּבָהּ בְּשָׁעָה נוֹדֶפֶת הִיא מֵאֲחוֹרֶיהָ רֵיחַ מַדְהִים וּמְשַׁתֵּק – וּבְתוֹךְ כְּדֵי מְבוּכָה זוֹ עוֹשָׂה הִיא אֶת תַּפְקִידָהּ: דּוֹרֶסֶת אֶת הָאֻמְלָלִים, הַשּׁוֹכְבִים נְבוֹכִים וְיוֹצְאִים מִן הָעוֹלָם בְּלִי תְּפִלַּת-וִדּוּי. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִרְדְּפוּהָ – מַעֲלָה הִיא אָבָק נוֹרָא וּמְעַוֶּרֶת אֶת עֵינֵי הָרוֹאִים; וְעַד שֶׁהֵם מְמַשְׁמְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם – הִיא בּוֹרַחַת לָהּ וְנֶעֱלָמָה.

עֵינֵי הָאוֹתוֹ עֲשׂוּיוֹת זְכוּכִית וּבְתוֹכָן נֵר דּוֹלֵק. עֵינַיִם הַלָּלוּ אֵינָן רוֹאוֹת אֶלָּא בַּלַּיְלָה וּבָזֶה דוֹמֶה הוּא לְיַנְשׁוּף הַצּוֹרֵחַ וְלָעֲטַלֵּף. אַךְ בְּעוֹד שֶׁאֵלֶּה אֵינָם מְעִיזִים לָצֵאת מִקִּנָּם בַיּוֹם – חַיַּת הָעִיר רָצָה בְחוּצְפָּתָהּ גַּם בַּיּוֹם וּבְעֵינַיִם עִוְּרוֹת דּוֹרֶסֶת הִיא בַיּוֹם כְּמוֹ בַלַּיְלָה.

וּבַלַּיְלָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת הִיא בְעֵינֶיהָ גַּם לְעַוֵּר בְּאוֹרָן הַמְסַמֵּא אֶת עֵינֵי הַנִּפְגָּשִׁים בְּדַרְכָּהּ, שֶׁלֹּא יָסוּרוּ הַצִּדָּה – וְכָךְ נוֹפְלִים הֵם לָהּ לְקָרְבָּן.

הַנַּהָג אוֹ הַשּׁוֹפֵיר, הוּא הֶחָשׁוּב בַּאֲבָרֶיהָ שֶׁל חַיַּת הָעִיר; דּוֹמֶה הוּא מַמָּשׁ לְבֶן אָדָם, אַךְ בִּמְקוֹם לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מְחָרֵף הוּא וּמְגַדֵּף וְתָמִיד מַטֶּה אֶת הָאוֹתוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּבִטְנָהּ לְמָקוֹם אַחֵר, לְהֶפֶךְ מֵאֲשֶׁר הֵם רוֹצִים. וּלִפְנֵי הַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ מוֹשִׁיט הוּא כְמִין יָד לְאָחוֹר וְעַד שֶׁלֹּא תָחֲבוּ לוֹ זוּז בְּיָדוֹ, אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ לַחַיָּה לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ, כְּאוֹמֵר: רוֹצֶה אַתָּה לָזוּז – תֵּן זוּז!

אֵבָרֵי חַיַּת-הָעִיר תְּכוּנָה מְיֻחֶדֶת לָהֶם: אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיפָם בְּאֵבָרִים אֲחֵרִים מִשֶּׁל חַיַּת-עִיר אַחֶרֶת מֵתָה.

בִּמְקוֹם רַגְלַיִם יֵשׁ לָהּ כְּעֵין עִגּוּלִים שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁבָּהֶם דּוֹרֶסֶת הִיא. עִגּוּלִים הֲלָלוּ מְכוּרְבָּלִים גּוּמִי רַךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהָמִית אֶת הַקָּרְבָּן בְּבַת-אַחַת, אֶלָּא לְמָעֵךְ אוֹתוֹ וּלְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ קִמְעָה-קִמְעָה.

שִׁנַּיִם אֵין לָהּ לְחַיַּת-הָעִיר, יַעַן אֵינֶנָּה אוֹכֶלֶת. אָזְנַיִם אֵין לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁמַע אֶת זַעֲקַת קָרְבְּנוֹתֶיהָ. וְלֵב אֵין לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַרְגִּישׁ רַחֲמִים אֲפִילוּ בְשָׁעָה “שֶׁמֵּעֶיהָ יֶהֱמוּ לָהּ” כְּמִתּוֹךְ רַחֲמָנוּת. גְּרוֹנָהּ שֶׁל חַיַּת-הָעִיר קָרוּי גַּם בְּשֵׁם “סִירֵינָה”, עַל שׁוּם שֶׁקּוֹלוֹ “כְּקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר”.

חַיַּת-הָעִיר יְכוֹלָה לָלֶכֶת גַּם לְאָחוֹר כְּסַרְטָן; בְּשָׁעָה כָזוֹ אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לִדְרוֹס כְּחֶפְצָהּ וּלְפִיכָךְ רוֹעֶשֶׁת הִיא בְחֵמָה נוֹרָאָה וּבְהֶמְיָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת.

מְזוֹנָה שֶׁל חַיַּת-הָעִיר הֵם הַמַּיִם שֶׁשּׁוֹפְכִים אֶל תּוֹכָהּ וְגַם אֵיזֶה מִין נוֹזֵל מַסְרִיחַ, הַקָּרוּי בְּשֵׁם “בֶּן-סִין”, שֵׁם זֶה לֹא יָדוּעַ פֵּרוּשׁוֹ לֹא לְמַנִּיחֵי הַלָּשׁוֹן וְלֹא לְמַנִּיחֵי הָרֹאשׁ תַּחַת חַיַּת-הָעִיר.

עַל מִשְׁפַּחַת חַיַּת-הָעִיר נֶחֱשֶׁבֶת גַּם הָרַכֶּבֶת וְגַם מַכְבֵּשׁ-הַקִּיטוֹר. בְּרַכֶּבֶת מִשְׁתַּמְּשִׁים לְאַחֵר בָּהּ אֶת הַמּוֹעֵד בְּשָׁעָה שֶׁמְּמַהֲרִים לִנְסוֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם; וּבְמַכְבֵּשׁ-הַקִּיטוֹר – לְמִכְשׁוֹל בִּרְחוֹבוֹת, שֶׁלֹּא לָתֵת לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם הַנְּחוּצָה. וְיֵשׁ עוֹד חַיָּה רָעָה הַמְחַשְּׁבִים אוֹתָהּ לְמִשְׁפָּחָה נֶחְמָדָה זוֹ: הַלּוֹקוֹמוֹבִּיל. חַיָּה עֲנָקִית זוֹ שׁוֹכֶבֶת פְּרַקְדָּנִית בְּמָקוֹם אֶחָד כְּשֶׁרַגְלֶיהָ (כְּלוֹמַר: גַּלְגַּלֶּיהָ) לְמַעְלָה וְאֵינָה יְכוֹלָה לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ וְכָכָה טוֹרֶפֶת הִיא בְּנֵי-אָדָם דֶּרֶךְ שְׁכִיבָה. חַיָּה זוֹ מִתְפַּרְנֶסֶת מֵעֵצִים וּפֶחָם וְיֵשׁ לָהּ תְּכוּנָה מְשֻׁתֶּפֶת עִם בְּנֵי-הָאָדָם: גַּם הִיא מְעַשֶּׁנֶת אַחֲרֵי הָאֲכִילָה.

חַכְמֵי הַבְּהֵמוֹת מְשָׁעֲרִים, שֶׁהָיָה זְמָן שֶׁבְּשַׂר הָאוֹתוֹ הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד”.

 

הַכֶּלֶב    🔗

הַכֶּלֶב הִיא חַיָּה-בְּהֵמָה בֵּיתִית-חַצְרִית-רְחוֹבִית, הַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא. שְׁלשָׁה חֲלָקִים לַכֶּלֶב, וְאֵלֶה הֵם: הָרֹאשׁ, הַגּוּף וְהָאֲבָרִים, שֶׁבָּהֶם תָּלוּי גַם שְׁמוֹ, יַעַן כִּי אִם נִטַּל מִמֶּנּוּ בְּמִקְרֶה אַחַד הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה, הֲרֵי יְשַׁנֶּה הַכֶּלֶב אֶת שְׁמוֹ וְיִקָּרֵא בְשֵׁם: “נְבֵלָה”. מִינִים שׁוֹנִים בַּכֶּלֶב וְאֵלֶּה הֵם: כֶּלֶב-הַבַּיִת, כֶּלֶב-שַׁעֲשׁוּעִים, כֶּלֶב-הַיָּם וְכֶלֶב שֶׁבַּכְּלָבִים.

כֶּלֶב-בַּיִת סִמָּנוֹ הוּא – שֶׁמַּשְׁלִיכִים אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת הַחוּצָה. כֶּלֶב-שַׁעֲשׁוּעִים הוּא כֶּלֶב קָטָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ כְּמוֹ בְיֶתֶר הַכְּלָבִים, יַעַן שׁוֹמְרִים עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינָיִם. וּתְכוּנָה מְיֻחֶדֶת לְכֶלֶב זֶה: בְּצַוָּארוֹ קְשׁוּרָה מִין גְּבֶרֶת בִּמְשִׁיחָה אוֹ בְשַׁלְשֶׁלֶת. חוֹתְכִים מֵעָלָיו אֶת הַגְּבֶרֶת עַל יְדֵי נִתּוּחַ – מִיָּד מִתְחַלָּה הַגְּבֶרֶת מִתּוֹךְ צָעַר.

כֶּלֶב הַיָּם סִמָּן מְיוּחָד לוֹ: – הוּא אֵינוֹ כֶלֶב כְּלָל, אֶלָּא מִין דָּג, הַמִּתְגּוֹרֵר וּמִתְגַּלְגֵּל עַל חוֹף הַיָּם הַצְּפוֹנִי.

וְכֶלֶב שֶׁבַּכְּלָבִים – הוּא מִין בֶּן אָדָם. וְקוֹרְאִים לוֹ גַם בְּשֵׁם “יִמַּח שְׁמוֹ”.

הַכֶּלֶב הִיא חַיָּה נֶאֱמָנָה מְאֹד: לְעוֹלָם אֵינוֹ עוֹזֵב אֶת בְּעָלָיו. וַאֲפִילוּ לְאַחַר מוֹתוֹ (שֶׁל הַכֶּלֶב) מוּכְרָחִים לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ הַחוּצָה, יַעַן כִּי מֵעַצְמוֹ אֵינוֹ הוֹלֵךְ לוֹ. וְאִם בְּעָלָיו מֵת, הֲרֵי הַכֶּלֶב מִתְחַלֶּה בְּמָרָה שְׁחוֹרָה, אֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אִישׁ נוֹתֵן לוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה (וְלֹא כִשְׁעוֹן-הַכִּיס. שֶׁגַּם אַחֲרֵי מוֹת בְּעָלָיו הוֹלֵךְ הוּא וּמַמְשִׁיךְ אֶת טִקְטוּקוֹ וְאֵינוֹ מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה לְעוֹלָם).

הַכֶּלֶב קוֹפֵץ בָּרַגְלַיִם וּבְלִי קָפִיץ (וְלֹא כִשְׁעוֹן-הַכִּיס הַהוֹלֵךְ בְּקָפִיץ וּבְלִי רַגְלָיִם).

הַכֶּלֶב מְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ לְאוֹת-שִׂמְחָה. חוֹתְכִים לוֹ אֶת זְנָבוֹ מְכַשְׁכֵּשׁ הוּא בְרֹאשׁוֹ לְאוֹת אֵבֶל.

כִּשְׁרוֹן תְּבוּנָה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל יֵשׁ לוֹ לַכֶּלֶב: בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת תּוֹפֵס הוּא וְלוֹמֵד לָדַעַת אֶת שֵׁם-עַצְמוֹ.

וּתְכוּנָה מְיוּחֶדֶת וְנִפְלָאָה יֵשׁ לוֹ לַכֶּלֶב. “תְּכוּנָה חַשְׁמַלִּית”, הַדּוֹמָה לְתֵילֵיפוֹן אוֹ תֵילֵיגְרַף" כְּשֶׁדּוֹרְסִים לוֹ עַל זְנָבוֹ – מִיָּד מַתְחִיל הַפֶּה שֶׁלּוֹ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל. זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם “נְבִיחָה”.

מַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת יֵשׁ לוֹ לַכֶּלֶב: הַהִשְׁטַּתּוּת. הַמַּחֲלָה מִדַּבֶּקֶת גַּם בָּאָדָם עַל יְדֵי נְשִׁיכָה וְנִרְפֵּאת עַל יְדֵי יְרִיָּה: יוֹרִים בּוֹ בַּכֶּלֶב וּמִיָּד הוּא מִתְרַפֵּא. כֶּלֶב מֵת אֵינוֹ מִשְׁתַּטֶּה לְעוֹלָם.

וְעוֹד מַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת יֵשׁ לוֹ לַכֶּלֶב: פּוֹשֵׁט-נְבֵלוֹת. מַחֲלָה זוֹ מִתְהַלֶּכֶת בָּרְחוֹב בְּחוּט שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁרֹאשׁוֹ עָשׂוּי עֲנִיבָה; וּבִרְאוֹתָהּ כֶּלֶב, מִיָּד הִיא עוֹנֶדֶת לוֹ אֶת הָעֲנִיבָה כַּעֲנָק לְגַרְגְּרוֹתָיו. הַכֶּלֶב מוֹדֶה לוֹ “לַפּוֹשֵׁט” בִּנְאָקָה נוֹרָאָה, בָּא בַּעַל הַכֶּלֶב וְנוֹתֵן לוֹ לַפּוֹשֵׁט מְרוּטַת-לֶחִי, בָּא הַשּׁוֹטֵר וְאוֹסֵר אֶת שְׁנֵיהֶם, בֵּין כֹּה-וָכֹה – וְהַכֶּלֶב נִמְלָט עַל נַפְשׁוֹ. בַּעַל הַכֶּלֶב מְשַׁלֵּם קְנָס עַל עֲווֹן “שַׁעֲרוּרִיָּה בָרְחוֹב” וּבְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה גוֹבֶה הוּא אֶת הַקְּנָס מִן הַכֶּלֶב בִּבְעִיטוֹת אֲחָדוֹת.

לְכֶלֶב שַׁעֲשׁוּעִים יֵשׁ עוֹד מַחֲלָה: הָאִבּוּד. זֹאת אוֹמֶרֶת: הוּא אוֹבֵד לִבְעָלָיו פִּתְאֹם, אַךְ בְּתוֹר רְפוּאָה לְמַחֲלָה זוֹ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַחֲלָה שְׁנִיָּה: בְּפוֹשֵׁט נְבֵלוֹת. זֹאת אוֹמֶרֶת: כֶּלֶב שֶׁאָבַד – מוֹצְאִים אוֹתוֹ אֵצֶל פּוֹשֵׁט-נְבֵלוֹת. אַךְ כְּבָר בְּשִׁנּוּי הַשֵּׁם: נְבֵלָה; וּבְלִי עוֹר.

יֶשְׁנוֹ גַם כֶּלֶב-צָיִד, שֶׁהָעוֹפוֹת שֶׁבַּיַּעַר מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְהִנָּצֵל עַל יָדוֹ מִמִּיתַת יְרִיָּה: כְּשֶׁהַצַּיָּד אוֹרֵב לָהֶם, מַשְׁמִיעַ הַכֶּלֶב קוֹל נְבִיחָה – וְהֵם נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם. וְהַצַּיָּד, בִּמְקוֹם לִירוֹת בָּהֶם, יוֹרֶה בְשׁוֹמֵר הַיַּעַר אוֹ בְאִכָּר, וּמְשַׁלֵּם קְנָס הָגוּן.

יֶשְׁנָם כְּלָבִים, הַמְּמוּנִים לְשׁוֹפְטִים עֶלְיוֹנִים אֵצֶל הַמִּשְׁטָרָה-הַבּוֹלֶשֶׁת. וְזֶה דְבַר עֲבוֹדָתָם: קָרָה אֵיזֶה מִקְרֶה שֶׁל רֶצַח אוֹ גְנֵבָה מוֹלִיכִים אֶת הַכֶּלֶב אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה; הַכֶּלֶב מֵרִיחַ וּמְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ בְהַסְכָּמָה, שֶׁכֵּן הוּא: זֶהוּ מְקוֹם הָרֶצַח. אַחַר-כָּךְ מוֹבִילִים אוֹתוֹ דֶרֶךְ גַּגִּים וְקַרְפִּיפוֹת אֶל הָרוֹצֵחַ וּמַרְאִים לוֹ אוֹתוֹ. הַכֶּלֶב מֵרִיחַ בּוֹ וּמַסְכִּים: כֵּן, זֶהוּ הָרוֹצֵחַ. מִשֶּׁהִסְכִּים הַכֶּלֶב – תּוֹלִים אֶת הָרוֹצֵחַ, זֹאת אוֹמֶרֶת: הוּא בוֹרֵחַ מִבֵּית הָאֲסוּרִים עוֹד טֶרֶם יִתְלוּהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ אֶת הַתַּלְיָן.

הַכֶּלֶב רָגִיל לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁטּוֹב לוֹ מִן הָאַרְיֵה הַמַּת, יַעַן כִּי כָךְ כָּתוּב בְּסֵפֶר קוֹהֶלֶת. אַךְ גַּאֲוָתוֹ זֹאת אֵינָה מוּצְדֶקֶת כְּלָל, יַעַן כִּי הָאַרְיֵה הַמֵּת הָיָה פַּעַם אַרְיֵה חַי, וְהַכֶּלֶב הַחַי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אַרְיֵה אֲפִילוּ מֵת!

הַכֶּלֶב הוּא חַיָּה מוֹעִילָה מְאֹד: מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִנְבִיחָה, לִנְשִׁיכָה, לְהַכְעִיס בּוֹ אֶת הַשְּׁכֵנִים, לְהַעֲלִיב בִּשְׁמוֹ אֶת הַמִּתְקוֹטְטִים אִתָּנוּ וְגַם לְהַפְרִיעַ בּוֹ אֶת הַהַצָּגוֹת בַּתֵּיאַטְרוֹן.

 

הַיָּעֵן    🔗

הַיָּעֵן הוּא הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הָעוֹפוֹת. וְאִלְמָלֵי הָיָה הַיָּעֵן זְבוּב – הֲרֵי הָיָה הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַזְּבוּבִים חָלִילָה!

הַיָּעֵן נוֹצוֹת יָפוֹת לוֹ, שֶׁבַּתְּחִלָּה נוֹשֵׂא הוּא אוֹתָן בִּזְנָבוֹ וְאַחַר-כָּךְ עַל רֹאשׁ הַגְּבִירוֹת.

הַיָּעֵן מְפֻרְסָם בָּזֶה, שֶׁתּוֹחֵב הוּא אֶת רֹאשׁוֹ בְּחוֹל-הַמִּדְבָּר, וְאֶת זֶה עוֹשֶׂה הוּא מִתּוֹךְ עָרְמָה: לְאַחַר שֶׁנּוֹצוֹתָיו נִמְאֲסוּ עָלָיו, תּוֹחֵב הוּא אֶת רֹאשׁוֹ בַחוֹל, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ גַנָּבִים וְיִמְרְטוּ אוֹתָן וְיִמְכְּרוּן לְאָנְשֵׁי אֵירָפָּה בְּעַד כַּפְתּוֹרִים, מְחָטִים קֵהוֹת, טַבְּעוֹת-זָהָב עֲשׂוּיוֹת פָּח, מַסְמְרֵי אֲרוֹנוֹת-מֵתִים וְגַפְרוּרִים בְּלִי רֹאשׁ.

לַיָּעֵן אֵין אָזְנָיִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע צַעֲדֵי הַגַּנָּבִים, הַבָּאִים לִמְרוֹט אֶת נוֹצוֹתָיו. וְאִם בְּכָל זֹאת שׁוֹמֵעַ הוּא אוֹתָם דֶּרֶךְ שְׁנֵי חוֹרָיו שֶׁבִּמְקוֹם הָאָזְנָיִם – הֲרֵי עוֹשֶׂה הוּא אֶת עַצְמוֹ כְּלֹא שׁוֹמֵעַ.

מְזוֹנוֹ שֶׁל הַיָּעֵן – לְפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד – הַכֹּל בָּעוֹלָם. יַעַן גַּם אֶת הֶחָצָץ אוֹכֵל הוּא לְתֵאָבוֹן. וּמִטַּעַם זֶה אֵין חָצָץ בְּחוֹל הַמִּדְבָּר. אַךְ קְצִיצוֹת אֵינֹו אוֹכֵל וְגַם לֹא צַפִּיחִית בִּדְבָשׁ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲפִילוּ אוֹתוֹ יָעֵן, הָאוֹכֵל בַּקְבּוּקִים שְׁבוּרִים בְּקִרְקָס לְרַאֲוָוה – אֵינֹו יָעֵן בְּעֶצֶם. אֶלָּא אֵיזֶה פוֹחֵחַ, הַמִּתְחַפֵּשׂ בְּבִגְדֵי יָעֵן וּבְעַד זֶה מְקַבֵּל הוּא מַשְׂכֹּרֶת שֶׁאֶפְשָׁר לִגְוֹעַ מִמֶּנָּה בָרָעָב.

בֵּיצַת הַיְעֵנָה גְדוֹלָה פִי עֲשָׂרָה מִבֵּיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת, פִּי חֲמִשִּׁים מִבֵּיצַת הַצִּפּוֹר וּפִי אֶלֶף מִבֵּיצַת הַנְּמָלָה. וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא, שֶׁמִּבֵּיצַת הַיְעֵנָה יוֹצֵא יָעֵן קָטָן, מִבֵּיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת יוֹצֵאת חֲבִיתָה, מִבֵּיצַת הַצִּפּוֹר – אֶפְרוֹחַ וּמִבֵּיצַת הַנְּמָלָה לְעוֹלָם אֵינוֹ יוֹצֵא נָמֵל קָטָן, מִשּׁוּם שֶׁהַסַּבָּלִים, הַשַּׂקִּים, הַתֵּבוֹת, הַקּוּפְסָאוֹת וְהַבְּרִיּוֹת הַמְרֻבִּים הַנִּמְצָאִים בַּנָמָל, אֵינָם נִכְנָסִים לְתוֹךְ בֵּיצָה קְטַנָּה כָזוֹ וְאִם אֵינָם נִכְנָסִים, מִן הַדִּין הוּא שֶׁאֵינָם יְכֹלִים לָצֵאת מִמֶּנָּה.

הַיָּעֵן נִקְרָא בְשֵׁם זֶה, עַל-שׁוּם שֶׁמִּכְּנָפָיו הָיוּ עוֹשִׂים יָעֶה – אִלְמָלֵי הָיוּ לוֹ כְנָפַיִים בִּכְלָל.

 

הַחֲמוֹר    🔗

הַחֲמוֹר הִיא בְּהֵמָה חֲכָמָה מְאֹד, הַמִּצְטַיֶּיֶנת בְּמַעֲלָה אַחַת עַל בְּנֵי הָאָדָם: בִּשְׁתִיקָה. וְרַק פַּעַם אַחַת נִכְשַׁל הַחֲמוֹר, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פָּתַח לוֹ אֶת פִּיו לְרֶגַע – וְנִזְרְקָה מִפִּיו חֲמוֹרִיּוּת (במדבר כ"ג).

הַחֲמוֹר יָדוּעַ גַּם בְּשֵׁם “חֲמוֹר גָּרֶם”, יַעַן זֶה טִבְעוֹ שֶׁל הַחַמָּר, עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עָלָיו מַאֲשִׁים הוּא אֶת הַחֲמוֹר, כְּאִלּוּ הוּא “גָרַם” לוֹ אוֹתָהּ וְשׁוֹפֵךְ עָלָיו אֶת חֲמָתוֹ בְּמַקֵּל חוֹבְלִים.

הַחֲמוֹר אוֹהֵב מְאֹד אֶת הַקּוֹצִים, הַצְּנִינִים וְהַבַּרְקָנִים, אַךְ לֹא כְּשֶׁמַּצְלִיפִים אוֹתוֹ בָּהֶם, אֶלָּא לְהֵיפֶךְ: לֶאֱכוֹל אוֹתָם, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל בָּהֶם מַכּוֹת.

וּמִכַּאן מוּבָן, מַדּוּעַ שׂוֹנְאֵי-יִשְׂרָאֵל רוֹצִים לֶאֱכוֹל אוֹתָנוּ בְּכָל פֶּה, יַעַן כִּי “צְנִינִים” אֲנַחְנוּ בְעֵינֵיהֶם.

משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָסַר עָלֵינוּ לַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו, שֶׁלֹּא יִתְאַחֲדוּ שׂוֹנְאִינוּ וְיִהְיֶה כֹחָם גָּדוֹל עָלֵינוּ.

חֶלְקֵי הַחֲמוֹר הַמְּפֻרְסָמִים הֵם: הָאָזְנַיִם, שִׂכְלוֹ הַבָּרִיא, לְחָיָיו וּבִלְעָם הָרָשָׁע.

בְּאָזְנַיו הָאֲרֻכּוֹת מְאֹד קוֹלֵט הוּא כָל מִינֵי חֲמוֹרִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם, בּוֹלֵעַ אוֹתָם וְאֵינוֹ מְגַלָּם לְשׁוּם בְּרִיָּה בָעוֹלָם.

שִׂכְלוֹ הַבָּרִיא שֶׁל הַחֲמוֹר מְפֻרְסָם עַל יְדֵי עַקְשָׁנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה: אִם תִּקְשׁוֹר אוֹתוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו אֶל בֵּית עֵקָד הַסְּפָרִים – יִשָּׁאֵר חֲמוֹר.

לֶחְיוֹ מְפֻרְסֶמֶת בַּאֲשֶׁר שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר הִכָּה בָּהּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים חֲמוֹר חֲמוֹרָתַיִם, לְקַיֵּם מַה שֶׁדָּרְשׁוּ דוֹרְשֵׁי חֲמוּרוֹת: “לְחָיַיִם כְּנֶגֶד תְּפִלָּה” (מַסֶּכֶת חוּלִין, פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם דַּף קל"ד) וּפֵירוּשׁוֹ: בִּמְקוֹם לְהִתְפַּלֵּל לְמוֹת הַפְּלִשְׁתִּים – הִצְלִיף שִׁמְשׁוֹן עַל רֹאשָׁם בִּלְחִי הַחֲמוֹר.

וּבִלְעָם הָרָשָׁע – שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל זֶה, הִצְטַיֵּין בְּוִכּוּחוֹ עִם הַחֲמוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הַחֲמוֹר נִצְּחָהוּ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, כַּמָּה גְדוֹלָה הִיא חָכְמָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם.

אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר, מִתּוֹךְ בּוּשָׁה לְהִקָּרֵא עַל שֵׁם בַּעֲלָהּ – קוֹרֵאת לְעַצְמָה בְּשֵׁם אָתוֹן.

קְרוֹבוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר – הוּא “הַחֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים”. זֶהוּ עַל-פִּי רוֹב בֶּן אָדָם. הַמִּצְטַיֵּין כְּתַלְמִיד בְּבֵית הַסֵּפֶר, לוֹמֵד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻלָּה עַל-פֶּה וּלִבְסוֹף נִשְׁאַַר חֲמוֹר.

 

הַיּוֹנֵק הַמַּקּוֹרִי הַמַּטִּיל בֵּיצִים    🔗

חַיַּת-שֶׁרֶץ-עוֹף זוֹ הִיא אוֹתוֹ “הַדָּג הַמְשׁוּגָע”, הַיָּדוּעַ לְתַלְמִידֵי “הַחֶדֶר” בְּכָל הַגּוֹלָה, תַּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם: בַּעַל-חַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַקּוֹר כְּמוֹ לְעוֹף, אַרְבַּע רַגְלַיִם כְּמוֹ לְשֻׁלְחָן, עֲטִינִים כְּמוֹ לִבְהֵמָה, מַטִּיל בֵּיצִים כְּתַרְנְגֹלֶת, חַי בַמַּיִם כְּסַרְטָן, וּכְשֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ שְׁרָצָיו וְיָצְאוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם – מֵנִיק הוּא אוֹתָם כְּמוֹ עַכְבָּר!

אֹרֶךְ בַּעַל-חַי זֶה, שֶׁקָּשֶׁה לִי לַחֲזוֹר עַל שְׁמוֹ הָאָרֹךְ, הוּא אַרְבָּעִים סַנְטִימֶטֶר בְּעֶרֶךְ; וְאִם חוֹתְכִים לוֹ אֶת רֹאשׁוֹ נַעֲשָׂה קָצָר מִזֶּה. גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים סַנְטִימֶטֶר וְאוּלָם אִם מַנִּיחִים עָלָיו אֶבֶן כְּבֵדָה נַעֲשָׂה נָמוּךְ, בַּמַּיִם שׂוֹחֶה הוּא, וּבַיַּבָּשָׁה – הוֹלֵךְ; וּכְשֶׁמְּגָרְשִׁים אוֹתוֹ – בּוֹרֵחַ הוּא, אַף כִּי רוֹצֶה הוּא לָעוּף.

יְמֵי חַיֶּיהָ שֶׁל בִּרְיָה מְשֻׁנָּה זוֹ מַגִּיעִים – לְפִי דִבְרֵי סֵפֶר הַלִּמּוּד – עַד לְאַרְבַּע-חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁל יְדִידָיו בַּעֲלֵי הַזִּקְנָה הַמּוּפְלֶגֶת: הַצָּב, הַקּוֹנְגוּרוּ וְהָעַתִּיקוֹת שֶׁבְּבָתֵּי הַנְּכֹאת. בִּתְחִילַת זִקְנָתוֹ מִתְחַמֵּם הוּא לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁנִּמְאֲסוּ עָלָיו חַיָּיו, רוֹצֶה הוּא לְהִתְרַצֵּחַ וְאֵינוֹ יָכֹל: מַשְׁלִיךְ הוּא אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם, אַךְ אֵינוֹ יָכֹל לִטְבֹּעַ, יַעַן כִּי מֵטִיב לִשְׂחוֹת. וּלְפִיכָךְ עָלָיו לְחַכּוֹת עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מֵאֵלֶיהָ. – וְיֵשׁ שֶׁרוֹצֶה הוּא לִפּוֹל בִּידֵי הַצַּיָּד מִתּוֹךְ שִׁעֲמוּם חַיָּיו הָאֲרֻכִּים – אַךְ גַּם בָּזֶה אֵין לוֹ מַזָּל, יַעַן נִמְלַט הוּא עַל נַפְשׁוֹ מִפְּנֵי הַצַּיָּד לְתוֹךְ הַמַּיִם וְנֶעֱלָם.

עוֹרוֹ שֶׁל שֶׁרֶץ-עוֹף זֶה מְשַׁמֵּשׁ לִרְמוֹס עָלָיו לִפְנֵי הַמִּטָּה; אֶת בְּשָׂרוֹ מַשְׁלִיכִים לִכְלָבִים, עַצְמוֹתָיו נִשְׁלָכוֹת אֶל תּוֹךְ הָאַשְׁפָּה וְאֶת כָּל גּוּפוֹ מַצִּיגִים לְרַאֳוָה בְּבֵית הַנְּכֹאת שֶׁבְּ“בִצַלְאֵל”, הַכְּנִיסָה עֲשָׂרָה מַא"י, אַךְ הַנְּגִיעָה אֲסוּרָה.

 

הַדֹּב    🔗

הַדֹּב הוּא חַיָּה רָעָה, שֶׁנּוֹצְרָה לְהַפְחִיד בָּהּ אֶת הַיְלָדִים; יֶלֶד שֶׁאֵינוֹ נִבְהַל מֵהַפְחָדָה בְדֹב – הוּא יֶלֶד רָע.

יֵשׁ דֹּב שָׁחוֹר וְיֵשׁ דֹּב לָבָן; הַשָּׁחוֹר צִבְעוֹ אָפוּר אוֹ מְלֻכְלָךְ וְהַדֹּב הַלָּבָן, צִבְעוֹ תָמִיד מְלֻכְלָךְ. דֹּב זֶה קָרוּי גַּם בְּשֵׁם “דֹּב הַקֶּרַח”, יַעַן כִּי בְשָׁעָה שֶׁקַּר לוֹ מִתְחַבֵּא הוּא תַחַת הַקֶּרַח.

מַאֲכָלוֹ הֶחָבִיב שֶׁל הַדֹּב הוּא הַדְּבָשׁ. אֶת רֵיחַ הַדְּבַשׁ מֵרִיחַ הוּא מֵרָחוֹק וּכְשֶׁמּוֹצֵא אוֹתוֹ, מִיָּד הוּא מִתְגַּנֵּב אֵלָיו בַּחֲשָׁאי, שֶׁלֹּא לְהַרְגִיז אֶת הַדְּבוֹרִים מִמְּנוּחָתָן, וּמִתּוֹךְ זְהִירוּת מְרֻבָּה אֵינוֹ מְכַשְׁכֵּשׁ אֲפִילוּ בִּזְנָבוֹ, יַעַן אֵין לוֹ זָנָב כְּלָל. הַדְּבוֹרִים, הַיּוֹדְעוֹת שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת-שֶׁקֶר עַל הַדֻּבִּים, אֵינָן מַאֲמִינוֹת לוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת אוֹהֵב הוּא דְבָשׁ, עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בְּפֵרוּשׁ. וּבִכְדֵי שֶׁיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ, מִתְנַפְּלוֹת הֵן עָלָיו וְעוֹקְצוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא נוֹהֵם נְהִימָה נוֹרָאָה וּבוֹרֵחַ עַל נַפְשׁוֹ, אוֹ שֶׁנַּפְשׁוֹ בוֹרַחַת מִמֶּנּוּ.

הַדֹּב הוּא חַיָּה מְאֻשֶּׁרֶת יוֹתֵר מִכָּל תַּלְמִידֵי בֵית-הַסֵּפֶר: בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחֹרֶף יָשֵׁן הוּא שֵנָה מְתוּקָה וְחוֹלֵם עַל דְּבַשׁ, וְאֵין שָׁעוֹן-מְעוֹרֵר מְקַשְׁקֵשׁ לוֹ בְמֹחוֹ. (עַיֵּן “הַשָּׁעוֹן”).

עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב הוּא חַם מְאֹד וּלְפִיכָךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ הַדֻּבִּים לְהִתְחַמֵּם בּוֹ בַּחֹרֶף בִּשְׁעַת שֵנָה.

כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַמְסֻפָּרוֹת עַל הַדֹּב, קְלוּטוֹת הֵן מִן הָאֲוִיר וְאֵין בָּהֵן אַף קוֹרְטוֹב אֱמֶת; וּלְפִיכָךְ אוֹמֵר אָדָם לְחֲבֵרוֹ עַל כָּל דְּבַר שֶׁקֶר: “לֹא דֻבִּים וְלֹא יָעַר!”

יֵשׁ מִין דֹּב, הַמַּחֲלִיף אֶת צֶבַע עוֹרוֹ לִפְרָקִים: זֶהוּ דֹב-הַקִּרְקָס, שֶׁבַּעַל הַקִּרְקָס צוֹבֵעַ אוֹתוֹ מִזְּמָן לִזְמָן בִּצְבָעִים שׁוֹנִים כְּחֵפֶץ הַמִּסְתַּכְּלִים בּוֹ. זֶה עַל-פִּי רֹב, אֶלָּא בְנוֹ שֶׁל בַּעַל-הַקִּרְקָס, הַלָּבוּשׁ עוֹר-דֹּב וְנוֹהֵם נְהִימוֹת-דֹּב וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵם כָּרָאוּי, הֲרֵי הוּא מְקַבֵּל מַכּוֹת כָּרָאוּי.

הַדֹּב הוּא חַיָּה מְסֻכֶּנֶת מְאֹד, אַךְ אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת הִתְנַפְּלוּתוֹ עַל יְדֵי שֶׁמְּחַבֵּק הוּא אֶת הָאָדָם. וּלְפִיכָךְ, אִישׁ הַנֶּאֱכָל בִּידֵי הַדֹּב, הֲרֵי הוּא מֵת בִּמְנוּחָה, בִּידִיעָה וּבְלִי כָל סָפֵק שֶׁדֹּב אָכַל אוֹתוֹ.

הַדֹּב אוֹהֵב מְאֹד אֶת הַגְּדָיִים וְאֶת הַכְּבָשִׂים הָרוֹעִים בַּשָּׂדוֹת, אַךְ אַהֲבָה זוֹ אַהֲבָה נִכְזָבָה הִיא, יַעַן אֵין שׁוּם תִּקְוָה לַדֹּב, שֶׁהַכְּבָשִׂים וְהַגְּדָיִים יָשִׁיבוּ לוֹ אַהֲבָה. וּמִטַּעַם זֶה קָרוּי הַדֹּב בְּמִקְרָא בְשֵׁם “דֹּב שׁוֹקֵק” וְגַם “דֹּב שַׁכּוּל” כְּלוֹמַר: שׁוֹקֵק הוּא הַדֹּב לְאַהֲבַת הַגְּדָיִים וְהַכְּבָשִׂים, אַךְ מִתּוֹךְ שֶׁאַהֲבָתוֹ נִכְזָבָה, שַׁכּוּל הוּא וְגַלְמוּד וְאֻמְלָל מְאֹד מְאֹד.

 

הַכַּנָּרִית    🔗

הַכַּנָּרִית הִיא הַמְצָאָתוֹ הַטִּפְּשִׁית שֶׁל-אֵיזֶה פֶּרֶא-אָדָם מִן הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת אֲשֶׁר הִמְצִיאָהּ כְּדֵי לְרַמּוֹת בָּהּ אֶת אַנְשֵׁי הַתַּרְבּוּת. זֶהוּ מִין צִפּוֹר גַּסָּה, הַיּוֹשֶׁבֶת בִּכְלוּב וּמְקַרְקֶרֶת כָּל הַיּוֹם בְּקוֹל צוֹרֵם אֶת הָאָזְנַיִם וּמַתְעֶה בוֹ אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁזּוֹהִי שִׁירָה נְעִימָה כִבְיָכוֹל.

עֲדַיִן לֹא הֻבְרַר בֵּרוּר מַדָּעִי, מַדּוּעַ וְלָמָּה נֶחְשָׁבִים הַקִּרְקוּרִים, הַצְּרִיחוֹת, הַצְּוָחוֹת, הָרַעַשׁ, הַצְּרִימָה, הַגִּרְגוּר, הַחֲרִיקָה, הַצִּפְצוּף וְהַשְּׁרִיקָה שֶׁל אַלְפֵי בְּנֵי כָנָף בִּכְלַל – לְזִמְרָה נְעִימָה; וְאִלּוּ בֶאֱמֶת הֲרֵי דּוֹמִים הֵם לְאוֹתָהּ הַהֶמְיָה הַזּוֹרֶמֶת מִכְּלֵי-הַזֶּמֶר, עֵת הַמְנַגְּנִים מְנַסִּים אוֹתָם לִפְנִי הַנְּגִינָה וְכָל אֶחָד מְקַשְׁקֵשׁ בְּשֶׁלּוֹ וְהֵם מְכַנְּרִים, מְחַלְּלִים, וְנוֹפְחִים וְהוֹמִים וּמְצַלְצְלִים וּמַפְסַנְתְּרִים וְחוֹרְקִים וּמְחַצְצְרִים וּמְתוֹפְפִים וּמְנַסְּרִים וּמְרִיעִים וְרוֹעֲשִׁים, זֶה בְכֹה וְזֶה בְכֹה עַד כְּדֵי לְהַחֲזִיר אֶת כַּרְטִיס הַכְּנִיסָה וְלִדְרשׁ אֶת הַכֶּסֶף חֲזָרָה וְלִבְרֹחַ.

בְּקִצּוּר: הַכַּנָּרִית עוֹשָׂה אֶת כָּל אֵלֶּה בְּיַחַד – וְלָזֹאת אוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהִיא מְזַמֶּרֶת וּמַנְעִימָה שִׁירָה נִשְׂגָּבָה, יַעַן כִּי שְׁמָהּ “כַּנָּרִית” וּבְכֵן קוֹלָהּ דּוֹמֶה לְמַנְגִינַת הַכִּנּוֹר! אֲנִי הָיִיתִי מַצִּיעַ לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם “צְרָצַרִית”, לְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ הַכְּלוּב וְלִתְחֹב אוֹתָה אֶל אֲחוֹרֵי הַכִּירַיִם אֶל בֵּין הַצְּרָצַרִים!

גָּדְלָהּ שֶׁל הַכַּנָּרִית - אוֹמְרִים סִפְרֵי הַלִּמּוּד - הוּא כְגֹדֶל צִפּוֹר קְטַנָּה". מֵיטִיבִים סִפְרֵי הַלִּמּוּד לַעֲשׂוֹת בַּהֲעִירָם אֶת זֶה, יַעַן כִּי לוּלֵא כָךְ, הָיִינוּ חוֹשְׁבִים שֶׁגָּדְלָהּ כְּגוֹדֶל פִּיל גָּדוֹל.

הַכַּנָּרִית הִיא עַל-פִּי-רֹב צְהֻבָּה כְּבֵיצָה שְׁבוּרָה; וְיֵשׁ גַּם כַּנָּרִית שְׁחוֹרָה, שֶׁיֶּלֶד רָע מְשָׁחָהּ בִּדְיוֹ. יֵשׁ כַּנָּרִית הַמַּגִיעָה לְזִקְנָה בַת חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְיוֹתֵר: זוֹ נַעֲשֵׂית דּוֹמָה לְאָדָם: הִיא בַעַל-חַי מְחֻסַּר נוֹצָה וְהוֹלֵךְ עַל שְׁתָּיִם.

חוֹקְרֵי הַכַּנָּרִית מָצְאוּ, שֶׁאֵינָה מְזַמֶּרֶת אֶלָּא בִשְׁעַת רַעֲבוֹנָהּ; אַךְ אִם כָּךְ, לָמָּה זֶה דַוְקָא הַכַּנָּרִית? הֲלֹא בִשְׁעַת רְעָבוֹן רוֹעֵשׁ כָּל תִּינוֹק וְצוֹעֵק עַד לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם! – וּמִטַּעַם זֶה מְצוּיָה הַכַּנָּרִית בְּבֵית נָשִׁים זְקֵנוֹת, אוֹ בְּבֵית רַוָּקוֹת, שֶׁאֵין לָהֶן יְלָדִים.

יְמֵי חַיֵּי הַכַּנָּרִית מַגִּיעִים עַד שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת בֵּין צִפָּרְנֵי הֶחָתוּל שֶׁבַּבָּיִת, מִשֶּׁאֲכָלָהּ הֶחָתוּל, שׁוּב אֵינָה מְקַרְקֶרֶת, יַעַן כִּי אֵינָה רְעֵבָה עוֹד.

 

הַסּוּס    🔗

הַסּוּס הִיא בְהֵמָה אוּרְוָתִית וְלֹא בֵיתִית כְּדִּבְרֵי סִפְרֵי הַלִּמּוּד; כִּי מִי זֶה רָאָה סוּס בְּתוֹךְ הַבָּיִת?

הַסּוּס הוּא בַּעַל-הַחַי הָאָצִיל שֶׁבַּבְּהֵמוֹת. כְּשֵׁם שֶׁהָאֲנָשִׁים “הָאֲצִילִים”, הֵם הַבְּהֵמוֹת שֶׁבְּבַעֲלֵי-הַחַיִּים, וְהֵם-הֵם הַמְיַחֲסִים אֲצִילוּת וְיַחַשׂ לַסּוּס כְּמוֹ לְעַצְמָם. וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת: הַסּוּס הוּא בֶאֱמֶת בַּעַל-יוֹחָסִין גָּדוֹל: אָבִיו הוּא הָאָדוֹן סוּס, אִמּוֹ הַגְּבֶרֶת סוּסָה, אֶחָיו הֵם הַפֶּרֶד וְהַקַּרְנַף, אֲחוֹתוֹ הִיא הַזֶּבְּרָה, בְּנוֹ הָאָדוֹן סַיָּח וּבִתּוֹ הָעַלְמָה מָרַת סַיֶּחֶת. – קְרוֹבוֹ שֶׁל הַסּוּס הוּא הַחֲמוֹר, אַךְ אַל-נָא יִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה, כִּי מִי מֵאִתָּנוּ אֵין לוֹ חֲמוֹר בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ?

חֲמִשָּׁה מִינִים בַּסּוּס: סוּס הָרִכְבָּה, סוּס הָעֲבוֹדָה, סוּס הַמֵּרוֹץ, סוּס עֶגְלוֹנִים וְסוּס הַפֶּגֶר.

סוּס הָרִכְבָּה הוּא סוּס, אֲשֶׁר בְּעֵת הָרְכִיבָה עָלָיו הוּא סוּס רִכְבָּה. סוּס הָעֲבוֹדָה הוּא סוּס, שֶׁרוֹכְבִים עָלָיו אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה, סוּס הַמֵּרוֹץ הוּא סוּס, שֶׁבִּגְלָלוֹ מְאַבְּדִים אֶת הַהוֹן וּפוֹשְׁטִים אֶת הָרֶגֶל, סוּס הָעֶגְלוֹנִים הוּא סוּס, הַמְפַגֵּר לָלֶכֶת מִכָּל הַסּוּסִים וּמְמָאֵן לָרוּץ, יַעַן כִּי אֵינוֹ סוּס-מֵרוֹץ. וְסוּס הַפֶּגֶר הוּא כָּל סוּס שֶׁלְּעֵת זִקְנָתוֹ עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ נַקְנִיק בְּאֵירָפָּה.

לְפִי דִבְרֵי הַסְּפָרִים, “הַסּוּס הוּא בְּהֵמָה נְקִיָּה מְאֹד”; וּלְפִיכָךְ עוֹשִׂים מֵחֶלְבּוֹ סַבּוֹן.

יַחַס הַסּוּס לָאָדָם.    🔗

יַחַס הַסּוּס לָאָדָם לֹא יָדוּעַ עֲדַיִן, יַעַן כִּי עוֹד לֹא שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַסּוּס דָּבָר עַל זֶה. אַךְ יַחֲסוֹ שֶׁל הָאָדָם אֶל הַסּוּס – לְמַטָּה מִכָּל בִּקֹּרֶת! לוֹקֵחַ הָאָדָם סוּס הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ פִּי-שִׁבְעָה, תּוֹחֵב לְתוֹךְ פִּיו מֶתֶג, מְאַסְּרוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד אָזְנָיו בִּרְצוּעוֹת וּמוֹשְׁכוֹת וּמַכֶּה אוֹתוֹ עַל שֶׁאֵינוֹ מִתְנַדֵּב מֵעַצְמוֹ לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת פָּרֶךְ.

וְאוּלָם יֵשׁ אֲשֶׁר הַסּוּס נוֹתֵן אוֹת בְּמַעֲשֶׂה עַל יַחֲסוֹ אֶל הָאָדָם – בִּבְעִיטָה הֲגוּנָה בְּבֶטֶן הָאָדָם אוֹ בְחָטְמֹו.

סִפְרֵי הַלִּמּוּד מְצַיְּנִים, שֶׁחוּשֵׁי הַסּוּס מְפֻתָּחִים מְאֹד; זֶה נֶאֱמַר בְּיִחוּד בְּעֵינָיו שֶׁל הַסּוּס, הַמְפֻתָּחוֹת בְּמִדָּה כָּזוֹ, עַד שֶׁרוֹאֶה הוּא גַם בִּלְעָדֵיהֶן, וּמִשּׁוּם זֶה סוּמָא הוּא עַל פִּי רוֹב.

סִפְרֵי הַלִּמּוּד מְצַיְּנִים, “שֶׁגַּם לַסּוּס יֶשְׁנָם אוֹיְבִים שֶׁלּוֹ: הַזְּבוּבִים עוֹקְצִים אוֹתוֹ וְהוּא מְגָרְשָׁם בִּזְנָבוֹ”. שָׁכְחוּ, כְּנִרְאֶה, סִפְרֵי הַלִּמּוּד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַסּוּס אוֹיְבִים קְצָת יוֹתֵר מְסֻכָּנִים, כְּגוֹן הָאֲרִי, הַזְּאֵב וְהַדֹּב וְהָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ מְגָרְשָׁם בִּזְנָבוֹ.

 

הַכְּרוּם    🔗

הַכְּרוּם הִיא צִפּוֹר קְטַנְטַנָּה מְאוֹד, אִם נְשַׁוֶּהָ, לְמָשָׁל, אֶל הַיּוֹנָה. וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, אִם נְשַׁוֶּהָ אֶל הַתַּרְנְגֹלֶת, כִּי אָז תִּקְטַן מְאוֹד-מְאוֹד, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם נְשַׁוֶּהָ, לְמָשָׁל, אֶל הַיְעֵנָה – הֲרֵי תֵעָלֵם לְגַמְרֵי מִן הָעָיִן. וְאוּלָם אִם נְשַׁוֶּהָ אֶל הַסָּס – תֵּכֶף תִּגְדַּל וְתִהְיֶה לַעֲנָק מַמָּשׁ! יוֹצֵא – שֶׁמִּדָּתוֹ שֶׁל הַכְּרוּם מִשְׁתַּנָּה תָמִיד לְפִי הַחֶבְרָה שֶׁבָּהּ הוּא נִמְצָא. וְלֹא רַק מִדָּתוֹ שֶׁל הַכְּרוּם מִשְׁתַּנָּה, אֶלָּא גַם צְבָעָיו. הַתַּלְמוּד אוֹמֵר: " עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וּכְרוּם שְׁמוֹ וְכֵיוָון שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו, מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים" (מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת דַּף ו') לְפִי זֶה כַּדַּאי הָיָה לָדַעַת, אֵיזֶה צֶבַע יֵשׁ לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו?

הַכְּרוּם מִתְבַּיֵּשׁ מְאוֹד בְּקָטְנוֹ וּלְפִיכָךְ מִשְׁתַּנִּים פָּנָיו מִבּוּשָׁה, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו וַאֲחֵרִים רוֹאִים אוֹתוֹ; וּמִכָּאן אוֹמְרִים: “פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים כִּכְרוּם מִתּוֹךְ בּוּשָׁה”.

הַכְּרוּם מָצוּי בִּכְרַכֵּי הַיָּם וּבַאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית; אַךְ אֶפְשָׁר לַהֲבִיאוֹ גַם לַאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית וְגַם לִכְרַכֵּי הַיַּבָּשָׁה.

הַכְּרוּם מִתְפַּרְנֵס מִיַּתּוּשִׁים וַחֲרָקִים שׁוֹנִים; וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁמְּעַטִּים הֵם הַיַּתּוּשִׁים הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ קֵבָתוֹ קְטַנָּה מְאוֹד, שֶׁלֹּא יִרְעַב חָלִילָה לְיַתּוּשִׁים גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ. אַךְ לְעֻמַּת זֶה אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַיַּתּוּשִׁים הַגְּדוֹלִים מִשְׁנֵה-אַהֲבָה: מֵאֵין לָהֶם יְכֹלֶת לֶאֱכֹל אֶת הַיַּתּוּשִׁים הַקְּטַנִּים מְאוֹד מֵחֲמַת קָטְנָם, מְחַכִּים הֵם עַד שֶׁהַכְּרוּם יֹאכַל אוֹתָם וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלִים הֵם אֶת הַכְּרוּם יַחַד עִם הַיַּתּוּשִׁים שֶׁבּוֹ.

הַכְּרוּם הוּא עוֹף שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת בָּעוֹלָם: אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לֹא לִרְכַּב עָלָיו וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵעוֹרוֹ נַעֲלָיִם, וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בּוֹ תוֹעֶלֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּאָדָם: לְאַחַר מוֹתוֹ מְפַטְּמִים אוֹתוֹ וּמַעְמִידִים בְּמוּזֵיוּם לְרַאֲוָה לִילָדִים, מַה שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת בָּאָדָם, יַעַן כִּי אֵין אִישׁ חוֹשֵׁק לִרְאוֹתוֹ מְפֻטָּם.

מִסְפַּר יְמֵי-חַיֵּי הַכְּרוּם לֹא יָדוּעַ עֲדַיִן בָּרוּר, יַעַן כִּי יָמָיו קְטַנִּים מְאוֹד כָּמוֹהוּ בְעַצְמוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לַחֲקוֹר אַחֲרֵיהֶם אֶלָּא עַל יְדֵי זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת. אַךְ דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, שֶׁמְּעַטִּים הֵם יָמָיו מֵאֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ רוֹצֶה וּמְרֻבִּים הֵם מֵחַיֵּי הָאֲוִירוֹן הֲכִי גָדוֹל בָּעוֹלָם.

וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלָּדַעַת הַרְבֵּה עַל בְּרִיָּה קְטַנְטַנָּה זוֹ אִי-אֶפְשָׁר; וּמַה שֶּׁעָלָה בִּידֵי חוֹקְרֵי הַכְּרוּם לָדַעַת בְּנוֹגֵעַ לְיַחֲסוֹ שֶׁל הַכְּרוּם אֶל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת בִּכְלָל, הוּא: שֶׁהַכְּרוּם הוּא עוֹף אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּלְעוֹלָם אֵינוֹ מִתְנַפֵּל לֹא עַל הַדּוֹב וְלֹא עַל הַפִּיל, אוֹ עַל הַנֶּשֶׁר לְטָרְפוֹ וּלְדָרְסוֹ לַאֲכִילָה, זֶה לֹא.

 

הַסְּפִינְקְס    🔗

הַסְּפִינְקְס הִיא חַיַּת-מִדְבָּר עֲצֵלָה מְאוֹד. כָּל יָמֶיהָ רוֹבֶצֶת הִיא בְּמָקוֹם אֶחָד וְאֵינָהּ זָזָה לְעוֹלָם.

אֶת הַסְּפִינְקְס אִי-אֶפְשָׁר לָצוּד, יַעַן שׁוּם כַּדּוּר אֵינוֹ שׁוֹלֵט בָּהּ. מִסְפַּר יָמֶיהָ שֶׁל הַסְּפִינְקְס הוּא כִּשְׁלשֶׁת-אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה בְּעֶרֶךְ, אַךְ יְכוֹלָה הִיא לְהַגִּיעַ אֲפִילוּ לְמִלְיוֹן – אִם לֹא יַעֲשׂוּ בָהּ חוֹר וְלֹא יְפוֹצְצוּהָ בְּדִינָמִיט.

הַסְּפִינְקְס הִיא בִכְלָל הַמַּפְלִיאָה שֶׁבְּחַיּוֹת הָעוֹלָם: לֹא אוֹכֶלֶת וְלֹא רְעֵבָה, לֹא יְשֵׁנָה וְלֹא עֵרָה, לֹא צְמֵאָה וְלֹא שׁוֹתָה, לֹא טוֹרֶפֶת וְלֹא לֹא-טוֹרֶפֶת וַאֲפִילוּ לֹא חַיָּה וְלֹא מֵתָה. וּלְפִי זֶה: הַסְּפִינְקְס הִיא חַיָּה לֹא-חַיָּה.

יֶשְׁנָם גַּם סְפִינְקְסִים קְטַנִּים – אַךְ אֵלֶּה אֵינָם בָּנָיו שֶׁל הַסְּפִינְקְס הַגָּדוֹל.

לְמִשְׁפַּחַת הַסְּפִינְקְסִים שַׁיָּכוֹת גַּם הַפִּירָמִידוֹת, אַךְ אֵלֶּה אֵינָן חַיּוֹת, אֶלָּא קְבָרִים, וּבָזֶה דוֹמוֹת הֵן לַחֲתוּלִים, הַמְשַׁמְּשִׁים קְבָרִים לָעַכְבָּרִים.

אִם הַסְּפִינְקְס הוּא מִין זָכָר אוֹ נְקֵבָה – עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ; בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה קְצָרוֹת לֹא הִסְפִּיקוּ לַחֲקוֹר אוֹתוֹ כְהֹגֶן.

 

הָעֲטַלֵּף    🔗

בְּגָדְלוֹ, בְּצֶבַע עוֹרוֹ וּבְבִטְנוֹ הָרְעֵבָה דוֹמֶה הָעֲטַלֵּף לְעַכְבָּר-הַבָּיִת; וְגַם בָּזֶה שֶׁאֵינָם רוֹאִים אוֹתוֹ בַיּוֹם. אַךְ בָּזֶה לֹא הוּא אָשֵׁם, אֶלָּא אוֹתָם שֶׁאֵינָם רוֹאִים אוֹתוֹ.

לָעֲטַלֵּף יֵשׁ כְּנָפַיִם וּמִטַּעַם זֶה קוֹרְאִים לוֹ גַם בְּשֵׁם “עַכְבָּר מְעוֹפֵף”; זֶה מוּבָן. אַךְ לֹא מוּבָן, מַדּוּעַ לֹא נָתְנוּ שֵׁם לְעַכְבַּר הַבַּיִת “עֲטַלֵּף הוֹלֵךְ”? אֲנִי מַצִּיעַ לְחַכְמֵי הָעַכְבָּרִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר.

הָעֲטַלֵּף מֵבִיא הַרְבֵּה תוֹעֶלֶת לָאָדָם: אוֹכֵל הוּא לְמַכְבִּיר אֶת הַגְּזָמִים, הַיַּתּוּשִׁים וְהַחֲרָקִים. וְהָאָדָם, בְּתוֹר תּוֹדָה עַל טוֹבָתוֹ זֹאת – צָד אוֹתוֹ, מַצְלִיבוֹ חַי עַל גַּבֵּי הַדֶּלֶת וּמַשְׁאִירוֹ שָׁם עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, וְאוֹמֵר, שֶׁמֵּבִיא הוּא מַזָּל לָאָדָם בַּבָּיִת. אִם מֵבִיא הוּא מַזָּל אִם לֹא – אֵינִי יוֹדֵעַ אַךְ בָּרִי לִי, שַׁהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ בַר-מַזָּל גָּדוֹל בָּזֶה שֶׁמַּצְלִיבִים אוֹתוֹ חַי עַל גַּבֵּי הַדֶּלֶת. וְאוּלָם כָּכָה חוֹשְׁבִים הַטִּפְּשִׁים. מַה חוֹשֵׁב הוּא עַל הַטִּפְּשִׁים הַלָּלוּ – לֹא יָדוּעַ עֲדַיִן. אֲנִי מַצִּיעַ לְחַכְמֵי הַטִּפְּשִׁים לְעַיֵּן בַּדָּבָר.

הָעֲטַלֵּף יָשֵׁן בַּיּוֹם בְּחוֹרִים וּסְדָקִים וכָכָה צָדִים אוֹתוֹ; אַךְ הוּא עַצְמוֹ לֹא לְמַטָּרָה זוֹ יָשֵׁן שָׁם. לֹא. – מָה חוֹלֵם הָעֲטַלֵּף בִּשְׁעַת שֵׁנָה? וַדָּאי חוֹלֵם הוּא, שֶׁהִצְלִיבוּ אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַדֶּלֶת וּכְשֶׁמֵּקִּיץ מִשְּׁנָתוֹ עָלָיו לְהִוָּכֵחַ לְדַאֲבוֹנוֹ, שֶׁחֲלוֹמוֹ נִתְקַיֵּים.

בִּשְׁעַת שֵׁנָה עוֹשֶׂה הָעֲטַלֵּף רְבוּתוֹת (פוֹקוּסִים בלע"ז): נֶאֱחָז הוּא בְרַגְלָיו בַּעֲנַף הָעֵץ, אוֹ בַקּוֹרָה שֶׁבְּמַעֲזִיבַת הַבַּיִת וְרֹאשׁוֹ לְמַטָּה, מַמַּשׁ כְּמוּקְיוֹנִים בַּזִּירָה, יַעַן כְּשֶׁבָּא אוֹיְבוֹ לַחֲטוֹף אוֹתוֹ וּלְטָרְפוֹ נֶפֶשׁ, חוֹשֵׁב הוּא אֶת רַגְלָיו לְרֹאשׁ וְאוֹכֵל אֶת רַגְלָיו וְהָעֲטַלֵּף נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ, אֱמֶת – בְּלִי רַגְלַיִם, אַךְ לְכָל הַפָּחוֹת בְּרֹאשׁ בָּרִיא.

אִכָּרֵי הַכְּפָר שֶׁבְּאֵירָפָּה מוֹצִיאִים לַעַז עַל הָעֲטַלֵּף, שֶׁאוֹכֵל הוּא אֶת בְּשַׂר הַחֲזִיר הַמְעֻשָּׁן שֶׁבָּאֲרֻבּוֹת הֶעָשָׁן אֶצְלָם אַךְ זֶה לֹא נָכוֹן. הָעֲטַלֵּף הוּא בַּעַל טַעַם מְפֻתָּח וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא יַתּוּשִׁים וַחֲרָקִים וְתוֹלָעִים שֶׁבָּאַשְׁפָּה וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת פִּיו וְאֶת קֵבָתוֹ בַחֲזִירוּת! –

סֵפֶר הַלִּמּוּד אוֹמֵר:“הָעֲטַלֵּף יָשֵׁן כָּל הַחֹרֶף, לוּלֵא זֹאת הָיָה גוֹוֵעַ בָּרָעָב”, אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הֲרֵי מַצִּיעַ אֲנִי לְכָל אִישׁ רָעֵב, שֶׁיִּשְׁכַּב וְיָשֵׁן – וְלֹא יִגְוַע בָּרָעָב.

מִשְׁפַּחַת הָעֲטַלֵּפִים סִמָּנָהּ בָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל אַפָּם סַפַּחַת כְּתַבְנִית טַלֶּפֶת. מְשָׁעֲרִים, שֶׁנּוֹשְׂאִים הֵם אֶת הַטַּלֶּפֶת עַל אַפָּם, שֶׁלֹּא יַחַשְׁבוּם לְסוּסִים, הַנּוֹשְׂאִים טַלֶּפֶת עַל רַגְלֵיהֶם, וְלֹא יֵשְׁבוּ לִרְכַּב עֲלֵיהֶם.

“הָעֲטַלֵּף הוּא זוֹלֵל גָּדוֹל – אוֹמֵר הַסֵּפֶר – נַפְשׁוֹ לֹא תֵדַע שָׂבְעָה”. יוֹצֵא, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ לֶאֱכֹול – זוֹלֵל הוּא, יַעַן כִּי נַפְשׁוֹ לֹא תֵדַע שָׂבְעָה! –

 

הַפִּיל    🔗

הַפִּיל הוּא הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַחַיּוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּפִיל גָּדוֹל, אֲבָל פִּיל קָטָן לֹא.

הַפִּיל מָצוּי בְּכָל הָאֲרָצוֹת, כְּלוֹמַר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵשׁ בֵּיבָרִים. וּמָצוּי הוּא גַם בְּאַפְריקָה וּבְאַסְיָּה, אֶלָּא שֶׁשָּׁם אֵינוֹ אוֹהֵב לִחְיוֹת, מֵחֲמַת הַצַּיָּדִים הַצָדִים אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל הַבֵּיבָרִים. וּמִטַּעַם זֶה אוֹהֵב הַפִּיל לִחְיוֹת בּתוֹךְ הַבֵּיבָר, שֶׁשָּׁם אֵין הַצַּיָּדִים אוֹרְבִים לוֹ.

כֵּיצַד צָדִים אֶת הַפִּיל? דְּרָכִים שׁוֹנוֹת לְכָך: אֶפְשָׁר לִקְנוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל הוֹדִי וְאֶפְשָׁר לִקְנוֹת פִּיל צָעִיר וּלְחַנֵּךְ אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמְסוֹר אֶת עַצְמוֹ לַצַּיָּד. וְיֵשׁ צַיָּדִים הָאוֹרְבִים לְפִיל וּמִסְתַּפְּקִים בּאַרְנֶבֶת. אַךְ הַצַּיִּד הַקַּל בְּיוֹתֵר הוּא “הַצַּיִד-בְּמַתֵּימַטִּיקָה”. צַיִד זֶה כֵיצַד?

הַפִּיל, כַּיָּדוּעַ, הוּא הֶחָכָם בֵּין כָּל הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁחָכָם הוּא, הֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ גַּם מַתֵימַטִּיקָה יְדִיעָה הֲגוּנָה. נוֹטֵל הַצַּיָּד טַבְלָא גְדוֹלָה וְכוֹתֵב עָלֶיהָ בִסְפָרוֹת גְּדוֹלוֹת 5=2X2, וּמַצִּיג אֶת הַלּוּחַ בַּיָּעַר. בָּא הַפִּיל וְרוֹאֶה אֶת הַכָּתוּב עַל הַלּוּחַ. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת הַכָּתוּב, מַתְחִיל הוּא לְעַיֵּן, לַחֲשׁוֹב וְלִשְׁבּוֹר אֶת מֹחוֹ עַל הַחִידָה הַנִּפְלָאָה, עַד שֶׁהוּא שׁוֹבֵר אֶת רֹאשוֹ לִרְסִיסִים – בְּלִי כָל יְרִיָּה. בָּא הַצַּיָּד וְצָד אוֹתוֹ.

הַפִּיל הוּא חַיָּה טוֹבַת-לֵב וּבַעֲלַת אֶרֶךְ-אַפַּיִם וּמִשּׁוּם זֶה חָטְמוֹ אָרוֹךְ עַד כְּדֵי מֶטֶר. וְלֹא רַק אֶרֶךְ-אַפַּיִם הוּא הַפִּיל, אֶלָּא גַם סַבְלָן גָּדוֹל: סוֹבֵל הוּא אֶת כָּל הַמַּכּוֹת בָּעוֹלָם וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁעוֹרוֹ עָבֶה מאֹד.

קוֹלוֹ שֶׁל הַפִּיל דּוֹמֶה מְאֹד לְאוֹתוֹ הַקּוֹל, שֶׁסִּפְרֵי-הַקְרִיאָה מְיַחֲסִים אוֹתוֹ לַפִּיל וְשֶׁמְּדַמִּים אוֹתוֹ לְקוֹל תְּרוּעַת-הַחֲצוֹצְרָה.

הַפִּיל אֵינוֹ מִתְפַּרְנֵס אֶלָּא בָּעֵשֶׂב, בַּחֲשָׁשׁ, בְּעַלֵּי-הָעֵץ וּבְאֹרֶז וּבְכָל-מַה שֶׁהוּא מוֹצֵא דֶרֶךְ הִלּוּכוֹ, אוֹ מַה שֶׁנוֹתְנִים לוֹ. וְאִם אֵינָם נותְנִים לוֹ – הֲרֵי הוּא נִכְנָס לְתוֹךְ הַגָּן אוֹ לְתוֹךְ שְׂדֵה הָאֹרֶז וְאוֹכֵל.

הַפִּיל כֹּחוֹ כֹּחַ-עֲנָק וְיָכֹל הוּא לָשֵׂאת עַל עַצְמוֹ מַשָּׂא כָבֵד מְאֹד. אַךְ יוֹתֵר מִיְכָלְתּוֹ אֵין גַּם בְּכֹחַ הַפִּיל לָשֵׂאת.

מִנְהַג שְׁתִיָּתוֹ שֶׁל הַפִּיל הוּא מְיוּחָד בְּמִינוֹ; תּוֹחֵב הוּא אֶת חָטְמוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם כְּמוֹ הַחֲסִידָה (עַיֵּן חֲסִידָה) אַךְ אֵינוֹ בוֹלֵעַ תֵּכֶף אֶת הַמַּיִם, אֶלָּא שׁוֹפְכָם לְתוֹךְ פִּיו וְכָךְ בּוֹלֵעַ אוֹתָם.

הַמַּחֲלָה הַמְסֻכֶּנֶת שֶׁל הַפִּיל הוּא הַשַּׁפַּעַת: שַׁעֲרוּ בְנַפְשְׁכֶם, אֵיזוֹ נַזֶּלֶת יֶשׁ לוֹ לְחֹטֶם אָרוֹךְ כָּזֶה! – נוֹרָא!

יְמֵי-חַיֵּי הַפִּיל הֵם רַבִּים מְאֹד. חוֹקְרֵי הַטֶּבַע נִסּוּ לֹא פַעַם לָשֶׁבֶת אֵצֶל הַפִּיל ולְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם. מִשּׁוּם שֶׁהֵם מֵתוּ קוֹדֶם. וּלְפִיכָךְ, בִּשְׁבִיל לִקְבֹּע אֶת שְׁנוֹת חַיֵּי הַפִּיל – מִשְׁתַּמְשִׁים בְּחוֹקְרֵי מַדָּע אֲחָדִים, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַרְתָּם זֶה אַחַר זֶה.

הַפִּילִים הַמְחֻכָּמִים בְּיוֹתֵר מְצוּיִם בְּסִפְרֵי-מִקְרָא וּבְסִפְרֵי-מָשָׁל שׁוֹנִים.

 

הַלִּוְיָתָן וְשׁוֹר הַבָּר    🔗

שְׁתֵּי חַיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִשְׁבִיל הַצּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. הַלִּוְיָתָן יֵשׁ לוֹ גַם תַּפְקִיד אַחֵר: הוּא נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ אֶת הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹא יִפּוֹל לְתוֹךְ הַתְּהוֹם. – וְלֶעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁיָבֹא הַמָּשִׁיחַ, יַעֲשׂוּ מִכָּל הַחַלָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם חַלָּף אֶחָד גָּדוֹל וּמִכָּל הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁבָּעוֹלָם – שׁוֹחֵט אֶחָד גָּדוֹל, הַשּׁוֹחֵט הַגָּדוֹל יִשְׁחוֹט גַּם אֶת הַלִּוְיָתָן וְגַם אֶת שׁוֹר-הַבָּר, וּבַעֲלַת-הַבַּיִת הַגְּדוֹלָה, שֶׁתִּהְיֶה עֲשׂוּיָה מִכָּל בַּעֲלוֹת-הַבַּיִת שֶׁבָּעוֹלָם בְּיַחַד, תְּמַלֵּא אֶת הַלִּוְיָתָן מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל שׁוֹר-הַבַּר, וּבְדַג מְמֻלָּא זֶה תַאֲכִיל אֶת הַצַּדִּיקִים. – וְהָרְשָׁעִים יֵשְׁבוּ תַחַת הַשֻׁלְחָן הַגָּדוֹל, יַחַטְפוּ אֶת הָאִדְרוֹת, כְּלוֹמַר: אֶת עַצְמוֹת-הַדָּג הַחַדִּים כַּחֲרָבוֹת, שֶׁהַצַדִּיקִים יַשְלִיכוּ לָהֶם – וְיֵחָנְקוּ בָהֶן!

מַאֲכָלוֹ שֶׁל שׁוֹר-הַבָּר הוּא עֵשֶׂב-הֶהָרִים. בְּכָל יוֹם לוֹחֵךְ הוּא הָרִים אֲחָדִים בְּיַחַד עִם הַיְעָרוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם; וְאֶת הַחַיּוֹת שֶׁבָּהֶם הוּא יוֹרֵק, וְאַחֲרֵי הָאֲכִילָה מַפְנֶה הוּא אֶת רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי הַיָּם הַגָּדוֹל, לוֹגֵם לְגִימוֹת אֲחָדוֹת מִמֵּימֵי הַיָּם בְּיַחַד עִם הַסְּפִינוֹת שֶׁבָּהֶם. – בְּזִבְלוֹ שֶׁל שׁוֹר הַבָּר אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְטִיּוּב הַשָּׂדוֹת, מִשּׁוּם שֶׁמָּלֵא הוּא עֵצִים וְשִׁבְרֵי-סְפִינוֹת.

מַאֲכָלוֹ שֶׁל הַלִּוְיָתָן הֵם דְּגֵי הַיָּם. כְּשִׁבְעָה מִילְיוֹנִים דָּגִים אוֹכֵל הוּא בְיוֹם. וּמִשּׁוּם זֶה פָּרִים וְרָבִים הַדָּגִים יוֹתֵר מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַי בָּעוֹלָם, כְּדֵי שֶהַלִּוְיָתָן לֹא יָמוּת בָּרָעָב חָלִילָה.

מִזְּנָבוֹ שֶׁל הַלִּוְיָתָן יַעֲשֶׂה הַמָּשִׁיחַ מַטְאֲטֵא, לְטַאֲטֵא בוֹ אֶת גַּן-הָעֵדֶן; וּמִשַּׁלְפּוּחִיתוֹ יַעֲשׂוּ כַּדּוּר-מְעוֹפֵף, צֶפֶּלִין, וְעָלָיו יִהְיוּ הַצַּדִּיקִים פּוֹרְחִים יָשָׁר אֶל גַּן-הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן!

 

הָעַכְבָּר    🔗

הָעַכְבָּר דּוֹמֶה בְּהַרְבֵּה לְבֶן-אָדָם: אוֹ שֶׁאוֹכֵל אֶת הָרָאוּי לַאֲכִילָה, אוֹ שֶׁמְּקַלְקֵל הוּא אֶת שֶׁאֵינוֹ אוכֵל, דּוּגְמַת הַצַּיָּדִים, הַיּוֹרִים נְשָׁרִים וְדוּגְמַת הַחַיָּלִים, הַיּוֹרִים בְּנֵי-אָדָם מִבְּלִי לֶאֱכֹל אוֹתָם.

הָעַכְבָּר מְשַׁמֵּשׁ בְּפִי הַחֲכָמִים סֶמֶל לְקַמְצָנִים הַשׁוֹמְרִים עַל כַּסְפָּם, מִבְּלִי לֵיהָנוֹת מִמֶּנּוּ וּמִבְּלִי לְהַנּוֹת בּוֹ אֲחֵרִים. עַל כְּגוֹן זֶה אוֹמְרִים: “עַכְבָּר הָרוֹבֵץ עַל הַדִּינָרִים” (“עַכְבְּרֵי דְשָׁכִיב אַדִינְרֵי” בלע"ז). אַךְ זֶה מְפֻקְפָּק קְצָת, יַעַן כִּי הָעַכְבָּר אֵינוֹ טִפֵּשׁ לִשְׁכַּב עַל דִּינָרִים וְלִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם; רַק הָאָדָם מְסֻגָּל לִשְׁטוּת כָּזוֹ, שֶׁאֵין לָהּ דּוּגְמָה אֵצֶל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים.

הָעַכְבָּר הוּא בַעַל-חַי מוֹעִיל מְאֹד לַחֲתוּלִים וְלַנְּחָשִׁים וּכְמוּבָן גַּם לְעַצְמוֹ, אַף כִּי אֵינוֹ אוֹכֵל אֶת עַצְמוֹ. וְלוּ הָיָה אוֹכֵל גַּם אֶת עַצְמוֹ הָיָה מֵבִיא תוֹעֶלֶת גַּם לִבְנֵי-אָדָם. וְאוּלָם לוּ בֶן-הָאָדָם הָיָה אוֹכֵל אֶת עַצמוֹ, הָיָה מֵבִיא תוֹעֶלֶת לְכָל הָעוֹלָם. –

“הָעַכְבָּר שַׁיָּךְ לְמִשׁפַּחַת הַכַּרְסְמָנִים, יַעַן כִּי מְכַרְסֵם הוּא בְּשִׁנָּיו”, וּלְמִשְׁפַּחַת הַהַלְּכָנִים יַעַן מְהַלֵּךְ הוּא בְּרַגְלָיו וּכְמו כֵן לְמִשְׁפַּחַת הַמֵּתִים, יַעַן כִּי בְסוֹף חַיָּיו מֵת הוּא.

הָעַכְבָּר זָנָב אָרוֹךְ יֵשׁ לוֹ, אַךְ בְּכָל-זֹאת לֹא כְמוֹ שֶצִּיֵּר אוֹתוֹ פֹה הַצַּיָּר. חֵלֶק הָגוּן שֶׁל הַזָּנָב הַמְצֻיָּר פֹּה הוּא מַתְּנַת הַצַּיָּר לָעַכְבָּר.

חֲכָמִים אוֹמְרִים: “לֹא הָעַכְבָּר הוּא הַגַּנָּב, כִּי אִם הַחוֹר”. וּמִטַּעַם זֶה עוֹשֶׂה הָעַכְבָּר חוֹר בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לִגְנוֹב, בִּכְדֵי שֶׁיְּחַפֶּה וִיכַסֶּה בוֹ עַל עַצְמוֹ מֵאַשְׁמַת הַגְּנֵבָה. וּלְכַסוֹת על עַצְמוֹ בְּחוֹר – זוֹהִי רְבוּתָא מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ!

 

הַצְּבִי    🔗

“הַצְּבִי הוּא חַיָּה מְרֻדֶּפֶת מְאֹד בִּידֵי הַצַּיָדִים וּלְפִיכָךְ דַּקּוֹת הֵן רַגְלֶיהָ וְקַלּוֹת מְאֹד לְרִיצָה”. וְלוּלֵא הַצַּיָּדִים – כִּי אָז הָיוּ לוֹ לַצְּבִי רַגְלַיִם כְּמוֹ לַפִּיל. וְזֶה הָיָה מְעַנְיֵן הַרְבֵּה יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר כָּכָה.

גַּם הַצְּבִי מִסְתַּגֵל אֶל סְבִיבָתוֹ, אֶל עֲצֵי הַיַּעַר וּמְגַּדֵּל לְעַצְמוֹ קַרְנַיִם עֲנֵפוֹת – אַךְ בְּלִי עָלִים וּבְלִי פֵרוֹת, יַעַן כִּי מֵהַפֵּרוֹת שֶׁלוֹ הָיוּ נֶהֱנִים אֲחֵרִים וְלֹא הוּא עַצְמוֹ. וְאוּלַי יֶשְׁנָם גַּם צְבָיִים פִּקְחִים, הַמְגַדְּלִים פֵּרוֹת בְקַרְנֵיהֶם וְאוֹכְלִים אֲכִילַת-גּוֹמְלִין, אֶחָד מִפֵּרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ.

צְבִי זֶה, שֶׁהַצַּיָּר נָבוֹן צִיֵּר אוֹתוֹ פֹּה, הֶחָכָם שֶׁבַּצְּבָיִים הוּא: נוֹלַד הוּא בְלִי קַרְנַיִם עֲנֵפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא תִהְיֶינָה לוֹ לְמִכְשׁוֹל בְּרוּצוֹ בֵּין הָעֵצִים. וְאִם צְבִי זֶה יִפְרֶה וְיִרְבֶּה, הֲרֵי יֵשׁ תִּקְוָה, שֶׁהָעֵצִים יִסְתַּגְּלוּ אֵלָיו וְיִגְדְּלוּ בְלִי עֲנָפִים וְעִם אָזְנַיִם וְרַגְלַיִם כָּמוֹהוּ. כִּי מַדּוּעַ-זֶּה יִסְתַּגְּלוּ תָמִיד בַּעֲלֵי הַחַיִים אֶל הַטֶּבַע, יִסְתַּגֵּל פַּעַם הַטֶּבַע אֲלֵיהֶם! לֹא כֵן? וַאֲזַי יִרְדְּפוּ הַצַּיָּדִים גַּם אַחֲרֵי הָעֵצִים – וְיִנְחֲלוּ מַפָּלָה עֲצוּמָה, מִשּׁוּם שֶׁהָעֵצִים הֲלֹא מְרֻבִּים הֵם מֵהֶם וּמִכַּלְבֵּיהֶם!

 

הַנָּחָשׁ    🔗

הַנָּחָשׁ הוּא שֶׁרֶץ אָרֹך הַדּוֹמֶה לְכַרְכֶּשֶׁת הַגּוּמִי, שֶׁמּזַלְּפִין בָּה אֶת הַגַּנִּים. יֶשְׁנָם נְחָשִׁים גְּדוֹלִים וְעָבִים הַדּוֹמִים לְנַקְנִיק חָי.

הַנָּחָשׁ מָצוּי בַיְעָרוֹת, בַּסְּלָעִים, בַּבִּצּוֹת וְעַל שֶׁלֶט בָּתֵּי-הַמִּרְקַחַת.

הַרְבֵּה מִינִים בַּנָּחָשׁ, יֵשׁ מִין נָחָשׁ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “צִפְעוֹנִי”, עַל שֵׁם שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן. וְיֵשׁ נָחָשׁ הֶעָשׂוּי נְחשֶׁת, זֶה אֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא בַּמִּקְרָא (בַּמִּדְבָּר כ"א). נָחָשׁ זֶה נִקְרָא גַּם בְּשֵׁם “שָׂרָף”, עַל שֵׁם שֶׁהַנַּפָּח שׂוֹרֵף אֶת הַנְּחשֶׁת בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתוֹ.

הַנָּחָשׁ הוּא בַּעַל-מוּם: אַף רֶגֶל אַחַת אֵין לוֹ.

הַנָּחָשׁ הוּא בִכְלַל הַשֶּׁרֶץ הַמְנֻמָּס בְּיוֹתֵר בֵּין כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים. זוֹחֵל הוּא עַל בִּטְנוֹ בַּעֲנָוָה, מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת וּכְדֵי שֶׁלֹא יִרְמְסוּהוּ, מְצַפְצֵף הוּא צִפְצוּף שֶׁל סְלִיחָה וּמְחִילָה וְנוֹתֵן אוֹת-חַיִּים לָעוֹבֵר עָלָיו. אוֹת-חַיִּים זֶה נוֹתֵן הוּא בִנְשִיכָה, וּנְשִׁיכָה זוֹ בִּשְבִיל הָאָדָם לֹא אוֹת-חַיִּים הִיא, אֶלָּא אוֹת-מָוֶת.

הַנָּחָשׁ הָאָדִיב בְּיוֹתֵר הוּא “הַנָּחָשׁ הַמְקַשְׁקֵשׁ”. נָחָשׁ זֶה שִׁנַּיִם שֶׁל אֶרֶס יֵשׁ לוֹ וּמִכֵּיוָן שֶׁנְשִׁיכָתוֹ מְמִיתָה, לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ בִזְנָבוֹ כְּעֵין קַשְׂקַשִּׂים שֶׁבָּהֶם הוּא מְקַשְׂקֵשׂ אַזְהָרָה לְכָל הַקָּרֵב אֵלָיו, שֶׁיִּבְרַח עַל נַפְשׁוֹ, מִשּׁוּם שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לוֹ. מוּבָן, שֶׁמִּי שֶׁהוּא חֵרֵשׁ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת הַקִּשְׂקוּשׂ – נוֹפֵל הוּא לוֹ לְקָרְבָּן. וּמִטַּעַם זֶה לֹא טוֹב לִהְיוֹת חֵרֵשׁ.

נָחָשׁ מְעַנְיֵן הוּא הַנָּחָשׁ “בַּעַל-הַמִּשְׁקָפָיִם”. נָחָשׁ זֶה עֵינָיו כָּבְדוּ מִזֹּקֶן (הוּא הוּא אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, הַחַי עוֹד מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית) פַּעַם עָשׂוּ לוֹ נִתּוּחַ בְּעֵינָיו וּמֵאָז נוֹשֵׂא הוּא מִשְקָפָיִם.

הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל שֶבְּכֻלָּם הוּא, כְּמוּבָן, “הַנָּחָשׁ-הָעֲנָק”, שֶׁמִּדַּת אָרְכּוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד זְנָבוֹ הִיא כְמִדַּת אָרְכּוֹ מִזְּנָבוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ!

נְחָשִׁים מְעַנְיְנִים הֵם גַּם “הַשְּׁפִיפוֹן” וְ“הָעֲפִיפוֹן”. “הַשְּׁפִיפוֹן” נִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְשַפְשֵׁף אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁעַת זְחִילָה. וְ“הָעֲפִיפוֹן” – עַל שֵּׁם שֶׁהוּא מְעוֹפֵף בָּאֲוִיר כְּשֶׁזְּנָבוֹ נָתוּן בִידֵי הַיֶּלֶד. וְיֵשׁ שֶׁגַּם הָעֲפִיפוֹן זוֹחֵל וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת הָאֲדָמָה – כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹר בָּאֶמְצַע וְהוּא מְקֻלְקָל.

נָחָשׁ מְיוּחָד בְּמִינוֹ הוּא “הַנָּחָשׁ הַבָּרִיחַ”. הוּא מְפֻרְסָם עַל יְדֵי זֶה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא.

וּמְעַנְיֵן מִכָּל אֵלֶּה הָיָה, לוּ נִמְצָא עוֹד נָחָשׁ עִם רַגְלַיִם, עִם פּוּזְמְקָאוֹת אֲדֻמִּים וְעִם זְקַן-גְּדִי כָּחוֹל, לְמָשָׁל. אַךְ אִם גַּם אֵינוֹ בְּנִמְצָא, הֲרֵי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר אוֹתוֹ עַל נְיָר.

יְמֵי חַיֵּי הַנָּחָשׁ מַגִּיעִים עַד יוֹם מוֹתוֹ.

מֵעוֹר הַנָּחָשׁ עוֹשִׂים כָּל מִינֵי אַרְנְקָאוֹת וּמִזְוָדוֹת, הָרְגִילִים לְהִגָּנֵב עַל יְדֵי גַנָּבִים.

וְאֶת שְאָר מִינֵי הַנָּחָשׁ – עַל הַתַּלְמִידִים בְּעַצְמָם לְנַחֵשׁ.

 

נְמֵר-הַגָּמָל    🔗

נְמֵר-הַגָּמָל, הַיָּדוּעַ גַּם בְּשֵׁם גְּמַל-הַנָּמֵר, אֵינוֹ בְעֶצֶם לֹא נָמֵר וְלֹא גָמָל, אֶלָּא – – – זֶמֶר! וְנִקְרָא שְׁמוֹ זֶמֶר, עַל שׁוּם שֶׁהוּא הָאִלֵּם הַיְחִידִי שֶׁבַּחַיּוֹת, הָרוֹצֶה לְזַמֵּר וַאֲפִילוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה אֵינוֹ יָכֹל. דּוֹמֶה לַבָּקָר הַקָּרוּי כָּךְ, עַל שׁוּם שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת מְבַקֵּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְתֹּב.

וּמִטַּעַם זֶה קָרוּי גַּם בְּשֵׁם נָמֵר – עַל-שׁוּם שֶׁצָּבַע אֶת עַצְמוֹ בִּטְלָאִים כַּנָּמֵר וְאֵינוֹ יָכֹל לִטְרוֹף, וְאֶת צַוָּארוֹ הֶאֱרִיךְ כַּגָּמָל – וְאִי-אֶפְשָׁר לִרְכֹּב עָלָיו, יַעַן כִּי גַבּוֹ עָשׂוּי מַדְרוֹן.

סִפְרֵי הַלִּמּוּד אוֹמְרִים: “נְמֵר-הַגָּמָל צַוָּאר אָרוֹךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֶאֱכֹל אֶת עֲלֵי-צַמַּרתָּם שֶׁל הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים”. לְפִי זֶה הָיָה צָרִיךְ כֶּלֶב-הַצַּיִד לְהִוָּלֵד בְּצַוָּאר אָרוֹךְ קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הָאַרְנֶבֶת מֵרָחוֹק, וְהַגַּנָּב – בְּיָדַיִם אֲרֻכּוֹת, כְּדֵי לִגְנוֹב דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן שֶׁל הַקּוֹמָה הָרְבִיעִית!

כְּמוֹ כֵן מְצַיְּנִים סִפְרֵי הַלִּמּוּד אֶת טְלָאָיו שֶׁל נְמֵר-הַגָּמָל לְחוֹק הַהִסְתַּגְלוּת, כְּלוֹמַר: מִסְתַּגֵּל הוּא אֶל הַנְּמֵרִים, שֶׁיַּחְשְׁבוּהוּ לְנָמֵר וְאִם יִטְרְפוּהוּ, יַחְשְׁבוּ, שֶׁאָכְלוּ אֶת עַצְמָם!

נְמֵר-הַגָּמָל הוּא בַּעַל-חַי שֶׁתּוֹעֶלֶת מְרֻבָּה בוֹ לְנַעֲרֵי הַכּוּשִׁים: יוֹשְׁבִים הֵם עַל רֹאשוֹ וְהוּא מֵרִים אוֹתָם עַד צַמֶּרֶת עֲצֵי-הַקּוֹקוּס לֶאֱרוֹת שָׁם אֶת הָאֱגוֹזִים הַגְּנוּבִים.

 

הַשָּׁעוֹן    🔗

הַשָּׁעוֹן הוּא בָּהֵם בֵּיתִי וְאֵין לוֹ אִשָּׁה הַקְּרוּיָה בְּשֵׁם שְׁעוֹנָה וְיֵשׁ לוֹ יֶלֶד וְהוּא הַשָּׁעוֹן שֶׁל-כִּיס.

הַשָּׁעוֹן אֵין לוֹ לֹא יָדַיִם וְלֹא רַגְלַיִם, אֲבָל יֵשׁ לוֹ לֵב דּוֹפֵק, הַמְטַקְטֵק תָּמִיד, עַד שֶׁיְּקַלְקֵל אוֹתוֹ אָחִי הַקָּטָן יוֹסִי. מִשֶׁקִּלְקֵל אוֹתוֹ יוֹסִי, אַבָּא נוֹתֵן לוֹ לְיוֹסִי מַכּוֹת וְאֶת הַשָּׁעוֹן מוֹסְרִים לְרוֹפֵא-הַשְּׁעוֹנִים, הַמּוֹצִיא מִתּוֹךְ בֶּטֶן הַשָּׁעוֹן אֶת כָּל בְּנֵי-מֵעָיו, מַבְרִישׁ אוֹתָם בְּמִבְרֶשֶׁת וְאַחַר כָּךְ שׁוּב מַחֲזִיר אוֹתָם וְסוֹגֵר אֶת הַבֶּטֶן. אַבָּא מְשַׁלֵּם לוֹ בְּעַד זֶה עֲשָׂרָה גְרוּשִׁים, אַךְ לֵב הַשָּׁעוֹן שׁוּב אֵינוֹ דוֹפֵק אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְאַחַר – שׁוּב פּוֹסֵק וְאֵין עוֹזֵר.

שָׁעוֹן מְקֻלְקָל זֶה, קָטָן הוּא, וְדוֹמֶה לְפַרְעוֹשׁ בָּזֶה, שֶׁמָּצוּי הוּא תָמִיד בְּבִגְדֵי הָאִישׁ.

הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל תָּלוּי עַל הַקִּיר; זֶה אוֹ עָגֹל, אוֹ אָרֹךְ, אוֹ מְקֻלְקָל. הוּא עָשׂוּי לְהַטְעוֹת בּוֹ אֶת אִמָּא, שֶׁתְּאַחֵר לְבַשֵׁל אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם וְאַבָּא יִתְרָעֵם, שֶׁהַשֻׁלְחָן אֵינוֹ עָרוּךְ עֲדַיִן. בְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה גוֹרֵם הַשָּׁעוֹן לִפְעָמִים רָעָה גַם לִילָדִים: הַיֶּלֶד מְאַחֵר לְבֵית הַסֵּפֶר וּמְקַבֵּל נְזִיפָה.

וְיֶשְׁנוֹ שָׁעוֹן קָטָן הֶעָשׂוּי זָהָב וְקָשׁוּר עַל גַּבֵּי צֹמֶת הַגִּידִין שֶׁבְּיַד הַבַּחוּרָה. שָׁעוֹן זֶה עָשׂוּי שֶׁיִּגְנְבוּ אוֹתוֹ הַגַּנָּבִים מֵעַל הַיָּד וְהַבַחוּרָה תִבְכֶּה אַחַר-כָּךְ בְּכִי מָר.

הַשָּׁעוֹן פָּנִים יֵשׁ לוֹ, הַמֻּקָפוֹת סְפָרוֹת וְעַל פָּנָיו שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת. הָאֶצְבָּעוֹת סוֹבְבוֹת מִימִין לִשְׂמֹאל וְאַחַר-כָּךְ הָלְאָה מִשְּׂמֹאל לִימִין כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה. אַךְ אֶפְשָׁר לְסוֹבֵב אוֹתָן גַּם לְהֵפֶךְ וַאֲזַי יַעֲמוֹד הַשָּׁעוֹן מִלִּדְפּוֹק וּלְקַשׁקֵשׁ בְּחִנָּם.

יֶשְׁנָם שְׁעוֹנִים גְּדוֹלִים, שֶׁגַם לָשׁוֹן אֲרֻכָּה לָהֶם; לָשׁוֹן זוֹ מְשֻׁרְבֶּבֶת תָּמִיד וְהִיא נָעָה אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ בְּלַעַג וְאוֹמֶרֶת: “שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי שֶׁשָּׁעָה זוֹ וְזוֹ עַכְשָׁיו, וַאֲנִי מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְתִּי, כַּמָּה הַשָּׁעָה וְאֵין לִי מוּשָׂג כְּלָל עַל דְּבַר הַזְמָן!”

הַשָּׁעוֹן הַמְנֻוָּל שֶבְּכֻלָּם הוּא הַשָּׁעוֹן-הַמְעוֹרֵר; חַיָּה רָעָה זוֹ עוֹמֶדֶת לִמְרַאֲשּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם כָּל הַלָיְלָה וּבְשָׁעָה שֶׁהָאָדָם יָשֵׁן שֵׁנָה מְתוּקָה וְחוֹלֵם אֶת חֲלוֹמוֹתָיו הַיָּפִים – יְצוּר גַּס זֶה מַתְחִיל לְקַשְׁקֵשׁ פִּתְאֹם עַד לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם וְאֵינוֹ פוֹסֵק עַד שֶׁהָאָדָם אָנוּס לָקוּם מִמִּטָּתוֹ עָיֵף וּרְסוּק אֵבָרִים. אֶלָּא שֶׁבַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן מָצְאוּ תְרוּפָה נֶגְדוֹ: אֶפְשָׁר לִתְחוֹב אוֹתוֹ תַחַת הַכָּר וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁיִּיעָף; אוֹ לְהַחֲנִיק אוֹתוֹ בְיָדָיִם עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ וְאַחַר כָּךְ שׁוּב אֶפְשָׁר לִשְׁכַּב וְלִישׁוֹן. וְאוּלָם אַחַר-כָּךְ נוֹקֵם הוּא אֶת נִקְמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁמְּאַחֲרִים אֲנַחְנוּ בְבֵית הַסֵּפֶר וְזֶה רַע מְאוֹד.

קְרָבָיו שֶׁל הַשָּׁעוֹן וּבְנֵי-מֵעָיו יֵשׁ בָּהֶם עִנְיָן רָב לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. אֶלָּא שֶׁאַחַר שֶׁמַּבִּיטִים בָּהֶם מִיָּד מִתְחַלֶּה הַשָּׁעוֹן בְּעַיִן-רָעָה וּמֵת מִיתָה חֲטוּפָה.

יֵשׁ עוֹד שָׁעוֹן יָפֶה וּמְלֵא עִנְיָן: אוֹתוֹ הַשָּׁעוֹן שֶׁאִמָּא מַבְטִיחָה לָנוּ תָמִיד לְיוֹם הֻלַּדְתֵּנוּ אִם נִתְנַהֵג יָפֶה – אַךְ לְשָׁעוֹן זֶה לֹא זָכָה עֲדַיִן אִישׁ וְאִי-אֶפְשָׁר לָדַעַת מַה מַּרְאֵהוּ.

 

הַתֻּכִּי    🔗

הַתֻּכִּי הוּא הַבַּדְחָן שֶׁבָּעוֹפוֹת, יוֹשֵׁב הוּא עַל גַּבֵּי בַּד-עֵץ דַּק וְגָבֹהַּ, כְּאִלּוּ אֵין מָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם לָשֶׁבֶת בּוֹ כְּהֹגֶן, מַעֲמִיד פָּנִים רְצִינִיִּים שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר מִן הַמִּנְיָן וּמְפַטפֵּט בְּכָל הַשָּׂפוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אַף מִלָּה.

הַתֻּכִּי מִתְפַּרְנֵס מִן הַנְּבוּאוֹת. מֻנַּחַת לְפָנָיו קוּפְסָה מְלֵאָה פִתְקָאוֹת צְבוּעוֹת צְבָעִים שׁוֹנִים וַעֲלֵיהֶן כְּתוּבוֹת נְבוּאוֹת שׁוֹנוֹת, וּכְשֶׁנּוֹתְנִים לִבְעָלָיו הַצּוֹעֲנִי חֲצִי גֶרֶשׁ, מוֹצִיא הוּא, הַתֻּכִּי, אַחַת הַפִּתְקָאוֹת וּמוֹסְרָהּ לְבַעַל חֲצִי הַגֶּרֶשׁ. אִם בַּעַל חֲצִי-הַגֶּרֶשׁ הוּא זָקֵן בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה, הֲרֵי הַתֻּכִּי מוֹצִיא לוֹ פִּתְקָה וְעָלֶיהָ כָתוּב: “כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ” וְאִם עַלְמָה צְעִירָה הִיא, הַנּוֹתֶנֶת אֶת הַפְּרוּטָה הֲרֵי הוּא מְנַבֵּא לָהּ: “בְּקָרוֹב תִּתְחַתֵּן שֵׁנִית עִם אַלְמָנָה עֲשִׁירָה וְיָפָה!”

הַתֻּכִּי יֶשׁ לוֹ כְנָפַיִם הֲטֻבּוֹת; וְאִם אֵין לוֹ כְנָפַיִם הֲטֻבּוֹת – הֲרֵי הַצּוֹעֲנִי צוֹבֵעַ אֶת כְּנָפָיו בִּצְבָעִים שׁוֹנִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה הֲטֻבּוֹת. יֵשׁ לוֹ גַם מַקּוֹר עָקוּם, כְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא בוֹ אֶת הַנְּבוּאוֹת, צִפָּרְנַיִם מְלוּכְלָכוֹת וְקוֹל צוֹרֵם אֶת הָאָזְנָיִם.

הַתֻּכִּי, כַּיָּדוּעַ, מְדַבֵּר. מֵעוֹלָם לֹא הֵבִין אִישׁ בָּעוֹלָם אַף מִלָּה אַחַת מִשְּׂפָתוֹ שֶׁל הַתֻּכִּי, בְּכָל זֹאת כֻּלָּם מְשַׁקְּרִים, שֶׁמְּדַבֵּר הוּא שָׂפָה בְרוּרָה. וְיֵשׁ לַחֲשׁוֹשׁ, שֶׁבְּקָרוֹב יֵצֵא לְאוֹר סֵפֶר דִּקְדּוּק לִשְׂפַת הַתֻּכִּי וּלְפִטְפּוּטָיו עִם כָּל הַפְּעָלִים וְהַקִּרְקוּרִים שֶׁלּוֹ. פְּסוּקוֹ הֶחָבִיב שֶׁל הַתֻּכִּי הוּא: “אַתַּה חַמוֹר גָּרֶם”. בָּזֶה צוֹדֵק הוּא, יַעַן אֶת זֹאת אוֹמֵר הוּא תָמִיד לְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים, הַשְּׂמֵחִים לְפִטְפּוּטָיו וּמַאֲמִינִים בּוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הוּא בֶאֱמֶת.

 

הַנֶּשֶׁר    🔗

הַנֶּשֶׁר הוּא מֶלֶךְ הָעוֹפוֹת, עַל שׁוּם שֶׁגָּדוֹל הוּא מִכָּל הָעוֹפוֹת; חוּץ מִן הַיָּעֵן, הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

הַנֶּשֶׁר נִקְרָא בְשֵׁם נֶשֶׁר, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשֵׁר הוּא לְמַטָּה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרִים בּוֹ.

הַנֶּשֶׁר כְּנָפַיִּם אֲרֻכּוֹת לוֹ; וּבָזֶה דוֹמֶה הוּא לָאֲוִירוֹן. אֶלָּא שֶׁלָּאֲוִירוֹן אֵין רֹאשׁ-נֶשֶׁר עַל צַוָּארוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כְעֵין רֹאשׁ-אָדָם בְּגַּבּוֹ. וּבְעוֹד שֶׁהַנֶּשֶׁר מַטִּיל בֵּצִים – הָאֲוִירוֹן מַטִּיל לִפְעָמִים פְּצָצוֹת בְּדֶרֶךְ מְעוּפוֹ.

הַנֶּשֶׁר הוּא עוֹף אַמִּיץ וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶת הָעוֹפוֹת הַחַלָּשִׁים, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהָגֵן עַל עַצְמָם וְהוּא “שָׂם נַפְשָׁם בְּכַפּוֹ”, כְּלוֹמַר: בְּצִפָּרְנָיו, וְאוֹכֵל אוֹתָם בְּאֹמֶץ מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

צֵיד הַנֶּשֶׁר דּוֹמֶה לְצֵיד הָאֲוִירוֹנִים. יוֹרִים בּוֹ כַדּוּר וּמְקַלְקְלִים אֶת הַ“מּוֹטוֹר” שֶׁלּוֹ וְהוּא מוּכְרָח לְהִשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה, אָז נִגַּשׁ אֵלָיו הַצַּיָּד וּמוֹלִיךְ אוֹתוֹ שֶׁבִי בְכָבוֹד.

הַנֶּשֶׁר מִתְעַסֵּק בְּמַדָּעִים שׁוֹנִים. עוֹסֵק הוּא בְּחָכְמַת-הַנִּתּוּחַ שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וּבְהִלְכוֹת כָּשֵׁר וּטְרֵפָה. כָּכָה, לְמָשָׁל, מְנַסֶּה הוּא גַם לְלַמֵּד גְּדָיִים קְטַנִּים, וְאֲפִילוּ יְלָדִים פְּעוּטִים לָעוּף בָּאֲוִיר. יֵשׁ שֶׁהַגְּדִי נוֹפֵל מִתּוֹךְ צִפָּרְנָיו וְהַנִּסָּיוֹן אֵינוֹ עוֹלֶה יָפֶה.

בֵּיצֵי הַנֶּשֶׁר אֵינָן רְאוּיוֹת לַאֲכִילָה, מִשּׁוּם שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתָן. הַנִּשְׁרָה בוֹנָה אֶת קִנָּהּ בִּמְקוֹמוֹת גְּבוֹהִים וְהָעֲלִיָּה לְשָׁם קָשָׁה מְאֹד וְעַד שֶׁמַּגִּיעִים אֶל הַבֵּיצִים – הֵן נֶהְפָּכוֹת לִנְשָׁרִים קְטַנִּים וּמִנְּשָׁרִים קְטַנִּים אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת חֲבִתָּה (“בֵּיצִיָּה” בלע"ז).

הַרְבֵּה מִינִים לַנֶּשֶׁר וְאֵלּוּ הֵן: פֶּרֶס, עָזְנִיָּה, אַיָּה, דָּאָה וְדַיָּה.

הַפֶּרֶס נִקְרָא כָּךְ, עַל שֵׁם שֶׁמִּתְחָרֶה הוּא בִּמְעוּפוֹ עִם הָעוֹפוֹת הָאֲחֵרִים וְתָּמִיד זוֹכֶה הוּא בִפְרָס. הַפְּרָס שֶׁלּוֹ: הָעוֹפוֹת הַמִּתְחָרִים בּוֹ, שֶׁהוּא אוֹכֵל אוֹתָם.

הָעָזְנִיָּה נִקְרְאָה עַל שֵׁם שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אֶת הָעִזִּים הַקְּטַנּוֹת וּבִכְדֵי שׁלֹא יִגְדְּלוּ, חָלִילָה, הִיא טוֹרֶפֶת אוֹתָן כְּשֶׁהֵן קְטַנּוֹת.

הָאַיָּה מְפֻרְסֶמֶת בְּעֵינֶיהָ הַחַדּוֹת, שֶׁרוֹאָה בָּהֶן לְמֵרָחוֹק וְנִקְרֵאת אַיָּה עַל שֵׁם שֶׁכָּל הַנְּשָׁרִים שׁוֹאֲלִים אוֹתָה תָּמִיד: אַיָּהּ הַנְּבֵלָה לַאֲכִילָה?

הַדָּאָה הִיא הַנִּשְׁרָה הַיְחִידָה שֶׁאֵינָהּ עָפָה וְאֵינָהּ טָסָה, אֶלָּא דָאָה בָּאֲוִיר.

וְהַדַּיָּה – שְׁמָהּ הַמַּדָּעִי לְפִי הַמִּלּוֹנִים: מִינְעוֹפְטָמֵא.

כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הַקְטַנִּים יְרֵאִים מְאֹד אֶת הַנֶּשֶׁר. וּלְפִיכָךְ הִמְצִיאוּ אֹפֶן-הֲגָנָה נִפְלָא כְּנֶגְדוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְגִּישִׁים בַּנֶּשֶׁר, מִיָּד הֵם מִתְקַבְּצִים וּכְשֶׁבָּא הַנֶּשֶׁר לִטְרֹף – אֵינוֹ טוֹרֵף אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם וְהַשְּׁאָר מִתְפַּזְּרִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם.

חַיֵּי הַנֶּשֶׁר הֵם אֲרֻכִּים מְאֹד, אַךְ אֶפְשָׁר לְקַצֵּר אוֹתָם בִּירִיָּה.

יֵשׁ גַּם נֶשֶׁר בַּעַל שְׁנֵי רָאשִׁים. נֶשֶׁר זֶה מֵת הוּא וְאֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא עַל מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וְעַל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים הַקַּדְמוֹנִים.

 

הַשּׁוּעָל    🔗

הַשּׁוּעָל הוּא – לְפִי הַסְּפָרִים הַיְדוּעִים בְּשֵׁם “מִשְׁלֵי-שׁוּעָלִים” – חַיָּה עֲרוּמָה מְאוֹד, הַיּוֹדַעַת מְשָׁלִים וְחָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת לְרַמּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת. אַךְ חוֹשֵׁדְנִי, שֶׁמְּחַבְּרֵי הַסְּפָרִים הֵם עַצְמָם הָעֲרוּמִים, וְהַחָכְמוֹת הַטִּפְּשִׁיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת אֵינָן אֶלָּא פְּרִי מוֹחָם שֶׁלָּהֶם, וְאוֹמְרִים אוֹתָן בְּשֵׁם הַשּׁוּעָל, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ בְעַצְמָם לְשַׁבֵּחַ אוֹתָן וְלַהֲרִימָן לְמַדְרֵגַת חָכְמָה עֶלְיוֹנָה!

מְעִידָה עַל זֶה הָעוּבְדָה, שֶׁכִּמְעַט בְּכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת עַל חָכְמָתוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל, נִשְׁאַר הַשּׁוּעָל טִפֵּשׁ מְרֻמֶּה. וְרַק הַמְחַבְּרִים עַצְמָם נִשְׁאָרִים חֲכָמִים.

וּבְקָרוֹב יַעֲשׂוּ זֹאת גַּם יֶתֶר סוּגֵי הָאֳמָנִים. הַמּוּסִיקָאִים, לְמָשָׁל, יֹאמְרוּ, שֶׁאֶת זְמִירוֹתֵיהֶם חִבְּרוּ הַשּׁוּעָלִים, וְהָרַקְדָּנִים שֶׁכָּךְ מְרַקֵּד הַשּׁוּעָל – וְכֵן הָלְאָה. יוֹצֵא מִן הַכְּלָל הֵם הַצַּיָּרִים: הֲלָלוּ מְשַׁבְּחִים אֶת יְצִירוֹתֵיהֶם בְּכָל-פֶּה, בְּלִי מְשָׁלִים וְחִידוֹת.

אוֹתוֹ עִנְיָן בְּשׁוּעָל וַחֲסִידָה מְפֻקְפָּק בְּמִקְצָת. חוֹשֵבְנִי, שֶׁהַשּׁוּעָל, בִּמְקוֹם לַעֲמוֹד אוֹבֵד-עֵצוֹת עַל-יַד הַבַּקְבּוּק – טָרַף אֶת הַחֲסִידָה עַצְמָהּ. עַל הַמְצָאָה זוֹ לֹא נָפְלוּ הַמְחַבְּרִים. וְלוּ כָתְבוּ הַשּׁוּעָלִים סִפְרֵי קְרִיאָה בְּשֵׁם “מִשְׁלֵי-אָדָם”, וַדַּאי שֶׁהָיוּ גוֹמְרִים בָּזֶה, שֶׁהָאָדָם הָרַג אֶת הַחֲסִידָה וְאַחַר כָּךְ הֵרִיק אֶת הַבַּקְבּוּק וּמָכַר אוֹתוֹ בִּשְׁלשָׁה מִילִים.

הַסְּפָרִים מְצַיְּנִים אֶת הַשּׁוּעָל לְפִקֵּחַ גָּדוֹל, אַךְ הַשּׁוּעָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרֹא אֶת זֹאת וּלְפִיכָךְ טִפֵּשׁ גָּדוֹל הוּא, לֹא עָלֵינוּ!

 

הַצְּפַרְדֵעַ    🔗

שֶׁרֶץ קָטֹן הַמִּתְנַפֵּחַ וּמִתְגָּאֶה, שֶׁשְּׁמוֹ בַּעַל אַרְבַּע הֲבָרוֹת, בְּעוֹד שְׁמוֹ שֶׁל הַפִּיל, הַגָּדוֹל מִמֶּנוּ פִּי אַלְפַּיִם וּתְשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, אֵינוֹ אֶלָּא בַעַל הֲבָרָה אֶחָת!

הַצְּפַרְדֵּעַ מְטִילָה בֵיצִים וּמַכְרִיזָה עֲלֵיהֶן, כְּמוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת, בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם. מִבֵּיצָּתָהּ יוֹצֵא שֶׁרֶץ הַדּוֹמֶה לְדָג, שֶׁמִּשְּׁנֵי צִדֵּי לְחָיָיו תְּלוּיִים שְׁנֵי סְמַרְטוּטִים, הַקְּרוּיִים בְּשֵׁם “זִים” שְׁבָהֶם נוֹשֵׁם הוּא אֲוִיר. יְצוּר סְמַרְטוּטִי זֶה הוֹלֵךְ וּמִצְטְפַרְדּעַ לְאַט לאַט, מַשְׁלִיךְ מֵעַל עַצְמוֹ אֶת הַסְּמַרְטוּטִים, מַקְטִין אֶת זְנָבוֹ עַד כְּדֵי מֵעוּט שֶׁבְּמֵעוּט וּמִבִּטְנוֹ תוֹחֵב הוּא הַחוּצָה אַרְבַּע רַגְלַיִם צְפַרְדֵעִיּוֹת, וְאַחֲרֵי גָמְרוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ זֹאת – מְטַפֵּס הוּא מִתּוֹךְ הַמָּיִם וּכְמִי שֶׁעָשָׂה אֶת חוֹבָתוֹ בֶאֱמוּנָה, שָׂמֵחַ הוּא וּמְקַרְקֵר וְיוֹצֵא בִמְחוֹלוֹת. בִּרְיָה מְשֻׁנָּה זוֹ קְרוּיָה גַם בְּשֵׁם “גַּעֲגָעָה”, עַל שׁוּם “שֶׁמִתְנַפַּחַת – לְפִי דִבְרֵי הַמְּשָׁלִים – וּמִתְגַּעֲגַעַת לִהְיוֹת לְשׁוֹר”. וְאוּלָם מְסֻפְּקַנִּי, אִם תַּשִּׂיג בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים אֶת מַאֲוָיָהּ זֶה.

הַצְּפַרְדֵעַ הִיא שִׁרְצָה מְנֻוֶּלֶת הַמְּעוֹרֶרֶת גֹּעַל; אַף כִּי, לְפִי דַעְתִּי, זֶה דָבָר שֶׁבְטָעַם. יַעַן הֲלֹא בְעֵינֵי צְפַרְדֵּעַ אֲחֶרֶת מוֹצֵאת הִיא חֵן בְּוַדָּאי יוֹתֵר אֲפִילוּ מִן הַכַּנָּרִית הַצְּהֻבָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מוּבְטְחַנִּי, שֶׁאִם יִתְאַהֵב בָּהּ בֶּן-מֶלֶךְ – אַהֲבָתוֹ תִהְיֶה נִכְזָבָה, יַעַן הַצְּפַרְדֵּעַ לֹא תָשִׁיב לוֹ אַהֲבָה.

יֵשׁ מִין גַּעֲגָעָה “הַיּוֹדַעַת בִּינָה לְעִתִּים”, מָתַי יֵרְדוּ גְשָׁמִים וּמָתַי תָאִיר הַשֶּׁמֶשׁ בְּאוֹר יְקָרוֹת. וְזֶה דְבַר הַחָכְמָה שֶׁלָּהּ: שָׂמִים אֶת הַגַּעֲגָעָה בִּצְלוֹחִית, שֶׁמֵּימֶיהָ מַגִּיעִים עַד חֶצְיָהּ וּלְתוֹךְ הַצְלוֹחִית נוֹתְנִים סוּלָם קָטָן. וְעַד שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר טוֹב וְהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה בְּאוֹר יְקָרוֹת – הַגַּעְגָּעָה יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּמִכָּאן יוֹדְעִים, שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר טוֹב; הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים – הַגַּעְגָּעָה הַנִּפְלָאָה יוֹצֵאת וּמְטַפֶּסֶת עַל הַסּוּלָם הַקָּטָן וּמִכָּאן סִמָּן, שֶׁגְּשָׁמִים יוֹרְדִים. וְאוּלָם הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּתוֹךְ הַגְּשָׁמִים וְהוּא נִרְטַב עַד הַכֻּתֹּנֶת – אֵין לוֹ שׁוּם צֹרֶךְ בַּגַּעְגָּעָה הַנִפְלָאָה לָדַעַת אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר.

הַצְּפַרְדֵּעַ הִיא שִׁרְצָה מוֹעִילָה מְאֹד: מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ לְנִסְיוֹנוֹת מַדָּעִיִּים בְּתוֹרַת הַחַשְׁמַל; זֹאת אוֹמֶרֶת: חוֹתְכִים אֶת רַגְלֶיהָ וּמַרְאִים לַתַּלְמִידִים, אֵיךְ רֹאשָׁהּ שֶׁל הַצְּפַרְדֵּעַ מַרְגִּישׁ אֶת הָעִנּוּיִים בְּדֶרֶךְ חַשְׁמַלִּית. וְחוּץ מִזֶּה מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ גַּם לְעוֹרֵר בְּחִילָה וְגַם לִכְתּוֹב עָלֶיהָ בְּסִפְרֵי הַלִּמּוּד וְהַמְּשָׁלִים וּלְהַטְרִיחַ בָּהּ אֶת הַיְלָדִים.

קִרְקוּר הַצְּפַרדֵּעַ מְקֻבָּל לְבִלְתִּי-נָעִים לְאֹזֶן; וְאוּלָם אִלְמָלֵי הָיוּ הַכּוּשִׁים מוֹכְרִים אוֹתָהּ, כְּמוֹ אֶת הַכַּנָּרִית, הָיוּ הַבְּרִיּוֹת שָׂמִים אוֹתָהּ בִּכְלוּב וְהָיוּ מִתְעַנְּגִים מִיפִי זְמִירָתָהּ הַנְּעִימָה וַאֲזַי אֲפִילוּ הֶחָתוּל הָיָה אוֹכֵל אוֹתָהּ לְתֵיאָבוֹן.

הַצְּפַרְדֵּעַ הִיא בַעַל-הַחַי הַיְחִידִי, שֶׁבִּלְשׁוֹן רַבִּים שֶׁלּוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל דָּגֵשׁ אַחֲרֵי הֵא-הַיְדִיעָה. לְחִנָּם מְרַחֲמִים עָלֶיהָ הַתַּלְמִידִים וְנוֹתְנִים לָהּ אֶת הַדָּגֵשׁ – מוֹרֵי הַדִּקְדּוּק מוֹחֲקִים אוֹתוֹ בְלִי רַחֲמִים. מַדּוּעַ עֵינָם שֶׁל מוֹרֵי הַדִּקְדּוּק צָרָה כָּל כָּךְ – לֹא יָדוּעַ. אֲנִי מַצִּיעַ לְחוֹקְרֵי הַמּוֹרִים לְעַיּן בַּדָּבָר.

 

הַנְּמָלָה    🔗

הַנְּמָלָה הִיא שֶׁרֶץ חָרוּץ מְאֹד, שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְשׁוּם צְדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד בָּעוֹלָם; וּכְשֶׁבָּא אֵלֶיהָ הַצְּרָצַר וּמְצַרְצֵר מִמֶּנָּהּ פְּרוּטָה – קוֹפֶצֶת הִיא אֶת יָדָהּ וְאֵינָה נוֹתֶנֶת לוֹ נְדָבָה, בְּאָמְרָהּ: “מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל כָּל הַשָּׁבוּעַ!”

הַרְבֵּה מִינֵי נְמָלָה יֵשׁ בָּעוֹלָם, קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת מֵהֶן וְגַם גְּדוֹלוֹת פִּי-שִׁבְעָה. וְאוּלָם אֵין בָּעוֹלָם נְמָלָה הַגְּדוֹלָה מֵעַצְמָהּ.

הַנְּמָלָה הִיא הַשֶּׁרֶץ הֶחָזָק מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, יַעַן כִּי נוֹשֵׂאת הִיא בְּנָקֵל אֶת הַבֵּיצָה שֶׁלָּה, הַגְּדוֹלָה מִמֶּנָּה לִפְעָמִים פִּי-שְׁנָיִם. אַךְ אֶת הַבֵּיצָה שֶׁהִיא עַצְמָהּ נִמְצֵאת בְּתוֹכָהּ – אֵין בִּיכָלְתָהּ לָשֵׂאת.

מְעַנְיֵן לִרְאוֹת אֶת הַתַּהֲלוּכוֹת שֶׁהַנְּמָלִים עוֹרְכוֹת בְּתוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָה. בָּזֶה הֵן עוֹרְכוֹת הַפְגָנָה לַעֲבוֹדָתָן הַמְאוּרְגֶנֶת; הוֹלְכוֹת הֵן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת – אַךְ בְּלִי שִׁירַת הָאִינְטֶרְנַצִיוֹנַל.

“אֶת הַדֶּרֶךְ מְשַׁפְּרוֹת הֵן בְּאֹפֶן יָפֶה מְאֹד” – לְפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד – וְלֹא עוֹד, אֶלָּא יֶשְׁנָן נְמָלִים, שֶׁדַּרְכָּן נְטוּעָה עֵצִים מְלַבְלְבִים, אֵלֶּה הֵן הַנְמָלִים הַמְהַלְּכוֹת בִּשְׂדְרוֹת רוֹצִ’ילְדְּ בְּתֵל-אָבִיב.

הַנְּמָלָה הִיא שֶׁרֶץ מוֹעִיל מְאֹד; רֵאשִׁית: מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ לָתֵת לֶקַח-מוּסָר לִילָדִים עֲצֵלִים, וְשֵׁנִית: הִיא מְבִיאָה תוֹעֶלֶת מְרֻבָּה לְעַצְמָהּ.

יְמֵי חַיֵּי הַנְּמָלָה אֵינָם יְדוּעִים עֲדַיִן; חוֹקְרֵי הַטֶּבַע פָּנוּ בִּשְׁאֵלָה זוֹ אֶל הַנְּמָלִים וְלֹא קִבְּלוּ כָל תְּשׁוּבָה: אֵין לָהֶן פְּנַאי לְבַזְבֵּז אֶת זְמַנָּן בִּדְבָרִים בְּטֵלִים.

 

הַנִּימְפָה    🔗

הַנִּימְפָה הִיא חַיָּה טִפְּשִׁית שֶׁחֶצְיָהּ דָּג וְחֶצְיָהּ אִשָּׁה וְחֶצְיָהּ שְׁטוּת שֶׁבָּדוּ אוֹתָהּ הַמְשׁוֹרְרִים הָרוֹמִיִּים וְהַיְּוָנִים כְּדֵי לָשִׁיר לִכְבוֹדָהּ שִׁירִים וּלְהַטְרִיחַ בְּשִׁירִים הַלָּלוּ אֶת תַּלְמִידֵי בֵית-הַסֵּפֶר שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתָם וְשֶׁיֹּאכְלוּ אַחַר-כָּךְ חֶרְבּוֹן וּמִשּׁוּם זֶה לֹא כַדַּאי לְדַבֵּר עָלֶיהָ הַרְבֵּה וְהִיא רַק מְעוֹרֶרֶת בְּחִילָה וְתָמִיד מִתְגָּאָה בְקוֹלָהּ הַצַּעֲקָנִי מִתּוֹךְ הַמָּיִם, כְּאִלּוּ בֶאֱמֶת יֶשׁ לָהּ קוֹל נָעִים וְאֵין לָהּ שׁוּם קוֹל וְלֹא כְלוּם וַחֲבֵרִי “שִׁמְעִי הַקָּנֶה-הָרָצוּץ” מְשַׁקֵּר שֶׁהוּא עַצְמוֹ רָאָה אוֹתָהּ פַּעַם עַל חוֹף הַיָּם אֵצֶל הַיַּרְקוֹן וְזֶה לֹא נָכוֹן הוּא לֹא רָאָה כְלוּם וּנְדַבֵּר עַל חַיָּה אֲחֶרֶת.

וְרַק עוֹד הֶעָרָה אַחַת: עַל מִשְׁפַּחַת הַנִּימְפָה נֶחְשֶׁבֶת גַּם אוֹתָהּ חַיָּה בְדוּיָה שֶׁשְּׁמָהּ “פֵיָה” וְהִיא דוֹמָה לְנִימְפָה בָזֶה שֶׁגַּם הִיא לֹא הָיְתָה וְלֹא נִבְרָאָה וְרַק הָאוֹמְנוֹת וְהַגַּנָּנוֹת מְסַפְּרוֹת עָלֶיהָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁגַּם כֵּן לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרָאוּ אֶלָּא שֶׁבְּעוֹד שֶׁהַנִּימְפָה הִיא חַיַּת-הַיָּם כְּמוֹ הַשֶּׁלֶךְ הַשּׂוֹחֶה תָמִיד עַל פְּנֵי הַיָּם לָצוּד דָּגִים בְּמַקּוֹרוֹ – הִנֵּה הַפֵיָּה הִיא חַיַּת-הַיַּעַר כְּמוֹ הַמְכַשֵּׁפָה הַגָּרָה בִקְצֵה הַכְּפָר בִּצְרִיף שָׁבוּר וּכְדֵי שֶׁיַּחְשְׁבוּהָ לִמְכַשֵׁפָה תּוֹעָה הִיא תָמִיד בַּיָּעַר וְאוֹכֶלֶת כְּמָהִים וּפִטְרִיּוֹת מַרְקִיבִים וְאֵת אֲשֶׁר הִשְׁאִירָה מוֹכֶרֶת הִיא בָעִיר מַחֲרֹזֶת בִּשְׁנֵי גְרוּשִׁים וָחֵצִי וְאָסוּר לֶאֱכֹל אוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁמִּשְׁתַּגְּעִים מֵהֶם.

 

הַתַּרְנְגֹלֶת    🔗

הַתַּרְנְגֹלֶת הִיא עוֹף, שְׁתֵּי תַרְנְגֹלוֹת הֵן זוּג וְשָׁלשׁ תַּרְנְגֹלוֹת – מֶשֶׁק-בָּיִת.

הַתַּרְנְגֹלֶת נוֹתֶנֶת לָנוּ בֵּיצָה; וְאִם מְבַשְּׁלִים אוֹתָהּ יַחַד עִם הַבֵּיצָה שֶׁלָּהּ – נוֹתֶנֶת הִיא לָנוּ חֲבִיתָה.

הַתַּרְנְגֹלֶת יוֹלֶדֶת בֵּיצָה וְהַבֵּיצָה – תַּרְנְגֹלֶת קְטַנָּה הַקְּרוּיָה בְשֵׁם אֶפְרֹחַ, עַל-שׁוּם שֶׁרוֹצֶה לִפְרֹחַ וְאֵינוֹ יָכֹל. וַהֲרֵי לָכֶם פֶּלֶא: בֵּיצָה מֵתָה יוֹלֶדֶת אֶפְרֹחַ חָי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעַכְבָּר, לְמָשָׁל. הָעַכְבָּר הַמֵּת אֵינוֹ יוֹלֵד עַכְבָּר חָי. יוֹצֵא מִכָּל אֵלֶּה, שֶׁהָאֶפְרֹחַ אֵינוֹ בְנָהּ שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת, אֶלָּא נֶכְדָהּ. וּלְפִי זֶה, בֵּיצָה שֶׁנוֹלְדָה אַחַר-כָּךְ מִן הָאֶפְרֹחַ שֶׁהָיָה לְתַרְנְגֹלֶת – הִיא נֶכְדָּתָהּ שֶׁל סַבְתָּה (שֶׁל הַבֵּיצָה) שֶׁנוֹלְדָה מֵתָה! וְנֶכֶד שֶׁל סַבְתָּה שֶׁנוֹלְדָה מֵתָה – דָּבָר יוֹצֵא מִן הַכְּלָל הוּא בַּטֶּבַע!

יוֹלַדְתָּהּ שֶׁל הַבֵּיצָה הַיּוֹלֶדֶת אֶפְרֹחַ – הִיא הַזָּגְתָה. זוֹ מְלַאכְתָּהּ בְּכָךְ, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת הִיא יוֹם וָלַיְלָה עַל הַבֵּיצִים, מְעִיקָה עֲלֵיהֶן בְּגוּפָהּ, עַד שֶׁדּוֹחֶקֶת מִתּוֹכָן אֶת הָאֶפְרֹחַ הַחוּצָה. אַךְ בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן בָּאָה מֵאֲמֵרִיקָה מְיַלֶּדֶת חֲדָשָׁה הַמִּתְחֲרָה אֶת הַזָּגְתָה וּמְקַפַּחַת אֶת פַּרְנָסָתָהּ. מְיַלֶּדֶת זוֹ הִיא מְכוֹנַת-הַדְּגִירָה. בִּמְכוֹנָה זוֹ נוֹתְנִים אֶת הַבֵּיצִים וּמַסִּיקִים תַּחְתָּן, עַד שֶׁהָאֶפְרֹחִים הַמִּסְכֵּנִים אֲנוּסִים לִבְרֹחַ עַל נַפְשָׁם הַחוּצָה, שֶׁלֹא יְבֻשְּׁלוּ בְּתוֹךְ הַבֵּיצָה. אֶלָּא, שֶׁלְּחִנָּם הֵם בּוֹרְחִים; אִם לֹא יְבֻשְּׁלוּ בְתוֹךְ הַבֵּיצָה, סוֹפָם לְבֻשָּׁל אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיוּ תַרְנְגֹלִים.

בֵּיצָה שֶׁעָשׂוּ מִמֶּנָּה חֲבִיתָה, שׁוּב אֵינָה יוֹלֶדֶת אֶפרֹחַ.

הַתַּרְנְגֹלֶת קֹדֶם לִדְתָּה אֶת הַבֵּיצָה צוֹעֶקֶת הִיא וּמַרְעִישָׁה עוֹלָמוֹת, לְהוֹדִיעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁמְּבִיאָה הִיא מַתָּנָה יְקָרָה לָעוֹלָם. לְאַחַר שֶׁנוֹלְדָה הַבֵּיצָה נִמְכֶּרֶת הִיא בַשׁוּק וְהַתַּגְרָנִיּוֹת מַרְעִישׁוֹת עוֹלָמוֹת, שֶׁהַבֵּיצִים שֶׁבְּסַלָּן אֵין דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם. קָנְתָה אוֹתָהּ בַּעֲלַת-הַבַּיִת – שׁוּב הִיא מַרְעִישָׁה עוֹלָמוֹת, שֶׁהַבֵּיצִים יְקָרוֹת הֵן מְאֹד! – וְרַק הַבֵּיצָה עַצְמָהּ שׁוֹתֶקֶת לָהּ בַּעֲנָוָה, מְחַיֶּכֶת עַל כָּל הַנַּעֲשָׂה מִסְּבִיבָהּ – וְרַק לְאַחַר שֶׁבִּשְּׁלוּהָ וְהִגִּישׁוּהָ בְצַלָּחַת, נוֹקֶמֶת הִיא אֶת נִקְמָתָהּ וְנוֹדֶפֶת לָהּ רֵיחַ רַע קְצָת.

בְּמִשְׁפַּחַת הַתַּרְנְגֹלִים הַבַּעַל קָרוּי עַל שֵׁם אִשְׁתּוֹ; וְהֵא רְאָיָה: יֵשׁ לוֹ לַתַּרְנְגֹל גַּם שֵׁמוֹת אֲחֵרִים, כְּמוֹ “שֶׂכְוִי” וָ“גֶבֶר” וְשֵׁם זֶה אֵינוֹ חָל כְּלָל עַל הַתַּרְנְגֹלֶת לְהִקָּרֵא בְשֵׁם “שֶׂכְוִיָּה” אוֹ “גֶבֶרֶת”.

הַתַּרְנְגֹל מִתְיַחֵס אֶל הַתַּרְנְגֹלֶת בְּנִמּוּס גָּדוֹל וּבְשָׁעָה שֶׁמוֹצֵא הוּא גַרְגִיר תְבוּאָה הָרָאוּי לַאֲכִילָה, מִיָּד קוֹרֵא הוּא לְכָל הַתַּרְנְגֹלוֹת שֶׁבֶּחָצֵר, מַזְעִיק אוֹתָן סְבִיב הַגַּרְגִיר בֶּהָמוֹן, וְאַחַר-כָּךְ חוֹטֵף הוּא עַצְמוֹ אֶת הַגַּרְגִיר וְאוֹכְלוֹ, וְהֵן עוֹמְדוֹת וּמַבִּיטוֹת וְעֵינֵיהֶן כָּלוֹת.

 

הַקִּפּוֹד    🔗

הַקִּפּוֹד חַי בַּשָּׂדוֹת וּבְכָל זֹאת עָלָיו לִהְיוֹת נֶחֱשַׁב עַל חַיּוֹת-הַבָּיִת, יַעַן דּוֹמֶה הוּא לְכַר-הַמְּחָטִים שֶׁל אִמָּא.

הַקַּפּוֹד הַקָּטָן דּוֹמֶה לִפְרִי הַצַּבָּר; וּמוּבָן, שֶׁלֹּא בְצַבָּר מְקֻלָּף מְדַבֵּר הַכָּתוּב, אֶלָּא בְצַבָּר הַמָּלֵא מְחָטִים כְּקִפּוֹד. וְאוּלָם אִם פּוֹשְׁטִים אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו דּוֹמֶה הוּא לְצַבָּר מְקֻלָּף.

הַקִּפּוֹד הוּא בִּרְיָה נֶחְמָדָה מְאֹד, אַךְ לְדַאֲבוֹן לֵב אִי-אֶפְשָׁר לְשַׂחֶק-בּוֹ וּלְלַטֵּף אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַמְּחָטִים שֶׁלּוֹ. גַּם לָנוּ הֵבִיאוּ פַּעַם קִפּוֹד נֶחְמָד, רָצִיתִי לְגַלֵּחַ אוֹתוֹ בְתַעַר, וְלֹא עָלְתָה בְיָּדִי: הַתַּעַר לֹא שָׁלַט בִּמְחָטָיו. לְחִנָּם סִבַּנְתִּי אוֹתוֹ שָׁעָה שְׁלֵמָה – לְלֹא יוֹעִיל. וַחֲבָל, שֶׁלֹא עָלְתָה בְיָדִי; יָכֹל הָיִיתִי לְהַכְנִיס מִין חָדָשׁ שֶׁל קִפּוֹד אֶל תּוֹךְ תוֹרַת הַבְּהֵמוֹת.

מְחָטֵי הַקִּפּוֹד מְגִינִים עָלָיו מִכָּל אוֹיְבָיו, שֶׁלֹא יֹאכְלוּ אוֹתוֹ. אָכַל אוֹתוֹ מִי שֶׁהוּא בְּמִקְרֶה – הֲרֵי אוֹי וַאֲבוֹי לְקֵבָתוֹ. אַחֲרֵי אֲכִילָה כָזוֹ לֹא יִשְׁתֶּה עוֹד מַיִם לְעוֹלָם; וְאִם יִשְׁתֶּה, לַשָׁוְא יִשְׁתֶּה, יַעַן הַקִּפּוֹד עָשָׂה אֶת קֵבָתוֹ כִכְבָרָה וְהַמַּיִם כָּל-עֻמַּת שֶׁנִכְנָסִים – יוֹצְאִים.

הַקִּפּוֹד, כַּנִּרְאֶה, יוֹדֵעַ אֶת כָּל אֵלֶּה בְּלִי סִפְרֵי-הַלִּמּוּד וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת הַשּׁוּעָל קָרֵב אֵלָיו – תֵּכֶף מִתְקַפֵּד וּמִצְטַנֵּף כְּכַדּוּר, מַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ אֶל תּוֹךְ בִּטְנוֹ וְצוֹחֵק מִשָּׁם וְאוֹמֵר לוֹ לַשּׁוּעָל: “וּמַה, לָבָן הָאֲרַמִּי! עַכְשָׁו אֱכוֹל אוֹתִי! בְּתֵאָבוֹן, חֲבִיבִי!” וְהַשּׁוּעָל עוֹמֵד וּמְלַקֵּק אֶת חִכּוֹ הָרֵיק.

הַקִּפּוֹד מִתְפַּרְנֵס מִכָּל מִינֵי יַתּוּשִׁים וַחֲרָקִים וּבָאֵלּה אֵין הַקִּפּוֹד מַקְפּיד דַּוְקָא הַרְבֵּה. אַךְ חוּץ מִזֶּה אֵין הוּא חַיָּה בַּעֲלַת תּוֹעֶלֶת מְרֻבָּה. בִּמְחָטָיו אֵינָם מִשְׁתַּמְּשִׁים לִתְפִירָה, יַעַן אִי אֶפְשָׁר לַעֲקוֹר אוֹתָם וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מוֹכְרָם בְּעַד כָּל הוֹן; בְּתוֹךְ הַכְּלוּב אֵינוֹ מְזַמֵּר; לְכֶלֶב-שַׁעֲשׁוּעִים אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְלָשׂוּם אוֹתוֹ בְחֵיק; וְאַף-עַל-פִּי שֶׁמִּתְכַּוֵּץ וּמִתְקַפֵּל מַמָּשׁ כְּכַדּוּר – אֵין לְהִשׁתַּמֵּשׁ בּוֹ גַם לְכַדּוּר-רֶגֶל; רֵאשִׁית, יַעַן הֲלֹא כַדּוּר הָרֶגֶל מְטַפֵּחַ תָמִיד עַל פְּנֵי הַמְשַׂחֲקִים וּמִטִּפּוּחוֹ הֶעָדִין שֶׁל הַקִּפּוֹד אֶפְשָׁר לָצֵאת בְּשֵׁן וְעָיִן; וְשֵׁנִית, יַעַן אִם יִבְעַט בּוֹ הַמְשַׂחֵק בְּנַעֲלוֹ הַמְסֻמֶּרֶת – תֵּכֶף יִתְמַתֵּחַ בִּכְאֵבוֹ וְיֶחְדַּל מִהְיוֹת כַּדּוּר.

וּמוּבָן, שֶׁגַּם שׁוּם אִשָּׁה בָעוֹלָם לֹא תִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעוֹרוֹ לְפַרְוָה; אַדְרַבָּה, תְּנַסֶּה לְהִשְׁתַמֵּשׁ בּוֹ!

הַקִפּוֹד מִתְפַּרְנֵס גַּם בְּפֵרוֹת, מִתְגַּנֵב לְתוֹךְ הַגָּן, מִתְקַפֵּד וּמְסַמֵּר אֶת מְחָטָיו, שׁוֹפֵד בָּהֶם אֶת הַפֵּרוֹת, בּוֹרֵחַ עַל נַפְשׁוֹ וְטוֹמֵן אֶת הַפֵּרוֹת לְפַעַם אֲחֶרֶת.

אַךְ לִפְתָּן אֵינוֹ עוֹשֵׂה מֵהֶם.

 

הָעַכָּבִישׁ    🔗

הָעַכָּבִישׁ הוּא שֶׁרֶץ הָגוּן מְאֹד וְלֹא טַפִּיל כְּמוֹ לְמָשָׁל הַזְּבוּב; הוּא אֵינוֹ יוֹשֵׁב בָּטֵל לִחְיוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים. לֹא. לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל אֶת הֶחָלָב שֶׁבַּעֲלַת הַבַּיִת יְגֵעָה לִקְנוֹת אוֹתוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ בַּעֲמַל הַשֶּׁמֶשׁ לְשַׁמֶּנֶת. כְּמוֹ כֵן אֵינוֹ אוֹכֵל אֶת הַבָּשָׂר, שֶהַקַּצָּב טוֹרֵחַ בּוֹ לְקַצֵּב אוֹתוֹ מִגּוּף הַבְּהֵמָה, וְלֹא אֶת הַלֶּחֶם, שֶׁהָאָדָם עָמֵל בּוֹ לִקְנוֹתוֹ מִן הֶחָנוּת. הָעַכָּבִישׁ מִתְפַּרְנֵס בִּזְבוּבִים, שֶׁהוּא עַצְמוֹ צָד אוֹתָם בֶּעָמָל רָב וּמוֹצֵץ אֶת דָּמָם בְּזֵיעַת אַפָּיִם. וּפַרְנָסָתוֹ זוֹ בָאָה לוֹ בַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ מַמָּש: מְחַפֵּשׂ לוֹ הָעַכָּבִישׁ פִּנָּה בַחֶדֶר, טֹוֶה לוֹ שָׁם אֶת הַקּוּרִים בִּיגִיעָה, וְלֹא מִמֶּשִׁי שֶׁעָמְלוּ בוֹ אֲחֵרִים, אֶלָּא מֵרִירוֹ-שֶׁלּוֹ בְעַצְמוֹ וְאַחַר-כָּךְ אוֹרֵב הוּא שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת עַד שֶׁהַזְּבוּב הַטַּפִּיל פּוֹרֵץ בְּחוּצְפָּה אֶל תּוֹךְ דִּירָתוֹ – וּכְדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מִפָּנָיו, מְסַבֵּךְ הוּא אוֹתוֹ בִּיגִיעָה רַבָּה בְרֶשֶׁת קוּרֵי-הָעַכָּבִישׁ, כּוֹפֵת אוֹתוֹ וְאַחַר-כָּךְ מוֹצֵץ אֶת דָּמוֹ בְטִרְחָה יְתֵרָה. ְואַחֲרֵי כָל אֵלֶּה, יֵשׁ שֶׁהַזְּבוּב כְּפוּי הַטּוֹבָה כָחוּשׁ הוּא וְאֵינוֹ מְסַפֵּק לוֹ לָעַכּבִישׁ אֲפִילוּ אֲרֻחָה שְׁמֵנָה, כְּפִי עֲמָלוֹ הָרָב.

לְפִי סֵפֶר הַלִּמּוּד, הָעַכָּבִישׁ הוּא שֶׁרֶץ בַּעַל תּוֹעֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁמִיד אֶת הַזְּבוּבִים. וְאוּלָם הַזְּבוּבִים חוֹשְׁבִים דַּוְקָא אֶת הַבַּקְטֶרִיּוֹת וְהַמִּקְרוֹבִּים לִשְׁרָצִים מוֹעִילִים, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁמִידִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּמַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת.

הָעַכָּבִישׁ הוּא שֶׁרֶץ הִסְטוֹרִי עִבְרִי (כְּמוֹ רָחָב הַזּוֹנָה). כְּשֶׁנֶּחְבָּא דָוִד בִּמְעָרָה מִפְּנֵי שָׁאוּל שָׁלַח הקב"ה עַכָּבִישׁ, שֶׁאָרַג עַל פִּי הַמְּעָרָה וְסָגַר אוֹתָה. בָּא שָׁאוּל וְרָאָה פִּי-הַמְּעָרָה אָרוּג, אָמָר: וַדַּאי לֹא נִכְנַס אָדָם לְשָׁם. וְהָלַךְ לוֹ וְלֹא נִכְנַס לְשָׁם. וּכְשֶׁיָּצָא דָוִד וְקָרַע אֶת הָאָרִיג, הִתְחִיל הָעַכָּבִישׁ בּוֹכֶה: “וַי, וַי!” – מֶה עָשָׂה דָוִד? תָּלָה לוֹ עַל גַּבּוֹ אֶת הַצְּלָב לְאוֹת הִצְטַיְּנוּת. וְזֶהוּ עַכָּבִישׁ-הַצְּלָב הַיָּדוּעַ.

הַרְבֵּה מִינֵי עַכָּבִישׁ יֵשׁ בָּעוֹלָם, וְאוּלָם הַזְּבוּבִים הָיוּ מִסְתַּפְּקִים גַּם בְּמוּעָט.

 

הַקּוֹף    🔗

לְפִי דִבְרֵי הֶחָכָם דַּרְוִין, כַּיָּדוּעַ, הַקּוֹף הוּא רֹאשׁ מִשְׁפַּחַת הָאָדָם, אֲבִי אֲבוֹתֵינוּ וַאֲבוֹת-אֲבוֹתֵינוּ. יוֹצֵא, שֶׁלֹּא הַקּוֹפִים הֵם הַמְחַקִּים אוֹתָנוּ בְהַעֲוָיוֹתֵיהֶם, אֶלָּא לְהֵפֶךְ: אֲנַחְנוּ מְחַקִּים אוֹתָם. וְהֵא רְאָיָה: לוּ הָיוּ הֵם מְחַקִּים אוֹתָנוּ, הָיוּ רוֹצְחִים זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת וּבְתוֹתָחִים וְהָיוּ מְזַמְּרִים כָּמוֹנוּ שִׁירֵי מִלְחָמָה וְנִצָּחוֹן! – וַאֲנַחְנוּ מְחַקִּים אוֹתָם בַּכֹּל; זֹאת אוֹמֶרֶת: מִתְאַמְּצִים אָנוּ לְהֵרָאוֹת כְּמוֹהֶם, וּלְפִיכָךְ מַפְרִיזִים אָנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ: הֵם חַיִּים בְּשָׁלוֹם – וְאָנוּ מַכְרִיזִים תָּמִיד עַל שָׁלוֹם וְעַל פֵּרוּק הַזָּיִן; הֵם אֵינָם טוֹרְפִים בַּעֲלֵי-חַיִּים – וַאֲנַחְנוּ מְיַסְּדִים חֶבְרוֹת “צַעַר בַּעֲלֵי-חַיִּים” וּמְכַנִּים אֶת עַצְמֵנוּ בְשֵׁם “צִמְחוֹנִים”; הֵם הוֹלְכִים לִפְעָמִים עַל שְׁתַּיִם וַאֲנַחְנוּ מַפְרִיזִים וְהוֹלְכִים כָּל יָמֵינוּ עַל שְׁתָּיִם.

הַקּוֹפִים חוֹבְבֵי אַסְפּוֹרְט הֵם: מְטַפְּסִים עַל עֵצִים, קוֹפְצִים קְפִיצוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְשַׂחֲקִים תָּמִיד זֶה עִם זֶה בְּמִשְׂחֲקֵי-חֲרִיצוּת מַפְלִיאִים; אַךְ לְעוֹלָם אֵינָם בּוֹעֲטִים בְּכַדּוּר אֶל בֶּטֶן חֲבֵרֵיהֶם וְאֵינָם מַכִּים אֶת שִׁנֵּיהֶם בְּסַנְדָּל מְסֻמָּר וְגַם אֵינָם מִתְנַפְּלִים זֶה עַל זֶה אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק לֹא בְמַכּוֹת-רֶצַח וְלֹא בְמַאֲמָרִים בְּעִתּוֹנוּת.

הַקּוֹפִים מִתְפַּרְנְסִים בְּכָל מִינֵי צְמָחִים, וְיֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה, הַצָּדִים לָהֶם צוֹעֲנִי, קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, מוֹבִילִים אוֹתוֹ בִּרְחוֹבוֹת בְּתֹף בְּיָדוֹ, הַצּוֹעֲנִי מְזַמֵּר וּמְפַטְפֵּט דְּבַר-מָה וְהַקּוֹפִים מְקַבְּלִים בְּעַד זֶה כָל מִינֵי אֹכֶל וּמְתִיקָה.

הַיְלָדִים הַשּׁוֹבָבִים אוֹהֲבִים מְאֹד לִקְפּוֹץ וּלְפַטְפֵּט מִסָּבִיב לַקּוֹף, כְּדֵי לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינָיו – אַךְ הַקּוֹף אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם כְּלוּם בְּעַד זֶה.

 

הַפֶּרֶא-אָדָם אוֹ הַחַיָּה שֶׁלִּי    🔗

אָמַר הַמְחַבֵּר יָקְטָן תַּכְשִׁיט, תַּלְמִיד בֵּית הַסֵּפֶר כִּתָּה חוֹזֶרֶת, אִלְמָלֵי הָיִיתִי בוֹרֵא עוֹלָם הָיִיתִי בוֹרֵא חַיָּה הַשְּׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עִם כָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת וְהַמּוֹעִילוֹת וְעִם כָּל הַיֹּפִי לְמִינֵהוּ וְלֹא כְכָל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאֶחָד מַעֲלָה מַה שֶּׁאֵין לַשֵּׁנִי וְיֵשׁ לָהֶם גַּם חֶסְרוֹנוֹת. כִּי לָמָּה הַחִסָּרוֹן בִּכְלָל? וַאֲנִי הָיִּיתִי בוֹרֵא חַיָּה בְּלִי כָל חִסָּרוֹן וְעִם כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְזֹאת הִיא הַתָּכְנִית לַחַיָּה שֶׁלִּי, שֶׁהָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ בְּשֵׁם “פֶּרֶא-אָדָם”.

הַפֶּרֶא-אָדָם שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הָאָדָם. וְאוּלָם אִם מִתְנַהֵג הוּא בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר אֶפְשָׁר לְיַחֵס אוֹתוֹ גַם לְמִשְׁפַּחַת הַבְּהֵמוֹת.

הַפֶּרֶא-אָדָם הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם, וְאוּלָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם זְקוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יָכֹל לָלֶכֶת גַּם לְפָנִים וְגַם לְאָחוֹר וְלִשְׁנֵי הַצְּדָדִים. אִם יֵשׁ לוֹ צֹרֶךְ בְּכָךְ וּמִבְּלִי שֶׁיְּהֵא מוּכְרָח לְהַפְנוֹת אֶת פָּנָיו לְפָנִים אוֹ לְאָחוֹר אוֹ הַצִּדָּה.

הַפֶּרֶא-אָדָם יֵשׁ לוֹ גַם קַרְנַיִם לְנַגֵּחַ בָּהֵן וְגַם צִפָּרְנַיִם חַדּוֹת וַאֲרֻכּוֹת לְהִתְגָּרֵד בָּהֶן וְגַם סְנַפִּיר וְקַשְּׂקֶשֶׂת יֵשׁ לוֹ, לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם, וְגַם זָנָב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַזְּבוּבִים, רַגְלָיו אֲרֻכּוֹת כְּרַגְלֵי הַגֵּ’ירַף וְגַם חֶדֶק אָרֹךְ יֵשׁ לוֹ, כְּמוֹ לַפִּיל. וְחוּץ מֵאֵלֶּה יֵשׁ לוֹ גַם שִׁנֵּי-אֶרֶס כְּמוֹ לְנָחָשׁ וְגַם קֶרֶן אַחַת בְּמִצְחוֹ כְּמוֹ לְוַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה.

עוֹרוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא-אָדָם מְכֻסֶּה צֶמֶר וְגַם נוֹצוֹת יָפוֹת מִכָּל הַצְּבָעִים שֶׁבָּעוֹלָם וּבְמַקּוֹרוֹ הַדּוֹמֶה לְמַקּוֹר הַחֲסִידָה יָכֹל הוּא לְהַשִּׂיג אֶת פֵּרוֹת הָעֵצִים הֲכִי-גְבוֹהִים, מִפְּנֵי שֶׁגַּם צַוָּארוֹ אָרֹךְ מְאֹד.

הַפֶּרֶא-אָדָם הוּא גַם זָכָר וְגַם נְקֵבָה. כִּי לָמָּה לָנוּ זָכָר לְחוּד וּנְקֵבָה לְחוּד. וְיֵשׁ לוֹ עֲטִינִים מְלֵאִים חָלָב וְגוּפוֹ עָשׂוּי כְּגוּף הַדְּבוֹרִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ דְבָשׁ מִמִּיץ הַפְּרָחִים וּבְיָדָיו עוֹשֶׂה הוּא אַחַר כָּךְ תּוּפִינִים מִן הַדְּבָשׁ.

הַפֶּרֶא-אָדָם הוּא חַיָּה כְּשֵׁרָה יַעַן מַפְרִיס הוּא גַם פַּרְסָה וְגַם שׁוֹסֵעַ שֶׁסַע. וְאוּלָם בֵּין הַפְּרָסוֹת שֶׁלּוֹ יֵשׁ לוֹ עוֹר הַמְקַשֵּׁר אוֹתָן זוֹ בְזוֹ כְּדֵי לִשְׂחוֹת בָּהֵן כְּאַוָּז בַּמָּיִם. וְחוּץ מִזֶּה מַעֲלֶה הוּא גַם גֵּרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְאַג הַרְבֵּה לְפַרנָסָה; וְהַגֵּרָה שֶׁהוּא גוֹרֶה מַטְבֵּעַ טוֹבָה הִיא, גֵרָה עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר בֶּאֱמֶת שֶׁאֶפְשָר לִקְנוֹת בָּה תֶּבֶן לַאֲכִילָה.

בֵּין הַצֶּמֶר וְהַנּוֹצוֹת שֶׁלּוֹ יֶשְׁנָם גַּם מְחָטִים כְּמוֹ לְקִפּוֹד – וּבְרֶגַע שֶׁסַּכָּנָה בָאָה עָלָיו מִיָּד בּוֹעֵט הוּא בְרַגְלָיו, נוֹגֵחַ בְּקַרְנָיו נוֹשֵׁך בְּשִׁנָּיו, מַכֶּה בְחִדְקוֹ הָאָרֹךְ וּבִזְנָבוֹ הֶחָזָק; בְּיָדָיו יוֹרֶה הוּא בְאֶקְדֹחַ וּמְנוֹפֵף בְּחַרְבּוֹ, מִפִּיו מַטִּיל הוּא אֶרֶס וְאַחַר-כָּךְ מִצְטַנֵּף כְּכַדּוּר, מְחָטָיו מִסְתַּמְּרִים לְכָל עֵבֶר וְאֵין בִּרְיָה בָּעוֹלָם הַיְכֹלָה לְהִתְנַפֵּל עָלָיו!

וְאִם בְּכָל זֹאת שׁוֹכֵחַ הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֵלֶּה – הֲרֵי פוֹרֵשׂ הוּא כְנָפַיִם וְעָף לוֹ לִמְרוֹמִים וּמְצַפְצֵף עַל כֹּל.

בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ נּוֹבֵחַ הוּא הַפֶּרֶא-אָדָם כְּכֶלֶב כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אֶת פְּקִיד מִשְׂרַד הַמּוֹצִיא לְפֹעַל. וּכְשֶׁמַּזְמִינִים אוֹתוֹ לְנֶשֶׁף יָכֹל הוּא גַם לְזַמֵּר שִׁירִים וְגַם לִנְאוֹם נְאוּמִים וְגַם לְנַגֵּן עַל הַפְּסַנְתֵּר וּלְהַבְרִיחַ בָּזֶה אֶת הָאוֹרְחִים הַבָּיְתָה בְשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת.

הַפֶּרֶא-אָדָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר יַעַן נוֹלַד הוּא חָכָם גָּדוֹל הַיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻלּהּ מִיּוֹם הִוָלְדוֹ.

הַפֶּרֶא-אָדָם יָכֹל לִחְיוֹת בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם בֵּין עַל הַצִּיר הַצְּפוֹנִי וְהַדְּרוֹמִי וּבֵין עַל הַקַּו-הַמַּשְׁוֶה הֶחָם. בַּקּוֹר מֵגִין עָלָיו צַמְרוֹ הֶחָם וּבַחֹם זוֹלֵף הוּא מִתּוֹךְ חִדְקוֹ כְּמוֹ הַלִּוְיָתָן מַיִם קָרִים עַל עַצְמוֹ וְעוֹשֶׂה לוֹ מִקְלַחַת קָרָה וּנְעִימָה.

בַּלַּיְלָה מֵאִיר הַפֶּרֶא-אָדָם לְעַצְמוֹ בְּחָטְמוֹ, שֶׁבְּחוּדוֹ יֶשׁ לוֹ פַּנָּס חַשְׁמַלִּי דוֹמֶה לְאוֹתוֹ הַפַּנָּס שֶׁיֵּשׁ לְתוֹלַעַת יוֹחָנָא וּלְדָגִים יְדוּעִים, הַמַּדְלִיקִים אוֹתוֹ וּמְכַבִּים כְּפִי חֶפְצָם. כַּפּוֹ הָאַחַת שֶׁל הַפֶּרֶא-אָדָם חֲלָקָה מִבִּפְנִים כִּזְכוּכִית וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ רְאִי לְהִשְׁתַּקֵּף בָּהּ וְאֶצְבְּעוֹת יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה עֲשׂוּיוֹת מַסְרֵק. בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתָיו עָשׂוּי צִפָּרְנוֹ הָאֶחָד עֵט-סוֹפֵר שֶׁבּוֹ הוּא כוֹתֵב, אֶת הַצִּפֹּרֶן טוֹבֵל הוּא בְּפִיו שֶׁהָרוֹק שֶׁלּוֹ הוּא דְיוֹ שָׁחוֹר טוֹב, תּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ.

אֶת יְלָדָיו נוֹשֵׂא הוּא בְכִיסָיו שֶׁלִּשְׁנֵי צְדָדָיו, הַדּוֹמִים לְכִיסֵי הַקּוֹנְגוּרוּ.

גַּם אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת יֵשׁ לוֹ לַפֶּרֶא-אָדָם כדֵי לִשְׁמוֹעַ הֵיטֵב. וְאוּלָם בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשׁבוּהוּ לַחֲמוֹר מְסַפֵּר הוּא אַנֵּיקְדּוֹטוֹת שֶׁשָּמַע מִפִּי אֲחֵרִים.

וְעוֹד הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לוֹ לַפֶּרֶא-אָדָם שֶׁאֵין פֹּה הַמָּקוֹם לְפוֹרְטָן וְאוּלָם הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֵן הִיא – שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא.

כֵּיצַד מִתְפַּרְנֵס הַפֶּרֶא-אָדָם? – פָּשׁוּט מְאֹד: מַטִּיל הוּא לְעַצְמוֹ בֵיצִים וְאוֹכֵל אוֹתָן לְתֵיאָבוֹן. וּכְשֶׁרוֹצֶה הוּא לָלֶדֶת יֶלֶד – חוֹסֵךְ הוּא בֵיצָה אַחַת וְדוֹגֵר עָלֶיהָ וְיוֹצֵא יֶלֶד פֶּרֶא-אָדָם קָטֹן כָּמוֹהוּ.

מְצַלְצְלִים ! – חֲסָל!