לפני מכתב לאגודת “משען” בתל־אביב ממושבה עברית בגליל. על המכתב חתום חבר מועצת הפועלים שם והוא מבקש הקצבה לאחד החברים הותיקים מראשוני העליה השניה, שכבר עבר מזמן את גיל השמונים “והוא איננו יכול לעבוד עוד” – מוסיף הכותב.
עוד מספּר בעל הבקשה, שע"י המחלקה הסוציאלית הושג בשביל הזקן מקום ב"מושב זקנים" שבירושלים. אבל הנהלת המוסד מבקשת 40 לא"י דמי־כניסה מראש והתחייבות לשלם לירה לחודש. והנה חסרים עוד 17 לא"י לסכום של 40. והוא מבקש את עזרת “משען” כי “בזה תלוי סידורו של החבר הזקן”. הסידור הסופי, כמובן.
וחברים מאותה המושבה מעידים: החבר הזדקן בעבודה, ומימיו לא ביקש עזרה מאיש, עד שאפסו הכוחות.
קראתי את המכתב ונזכרתי – שלפני שנים אחדות מת בפתח־תקוה, אם המושבות, רבם ומדריכם של מאות בני העליה השניה, שלימד אותם עבודת בחר ושאר מלאכות ולבסוף מת זקן ועזוּב לאחר שחזר שנים אחדות על הפתחים. ואיש לא דאג לאסוף אותו לאחר מבתי המחסה.
קראתי ונתעוררתי לחשבון הנפש. אולי גם חשבון נפשי אני. מי יודע, אם לא אגיע למקומו. והיום נוטה לערוב.
קמתי לעזרת הזקן. “משען” עשה את חובתו כפי יכולתו. ואני אחד המשתדלים למצוא את הסכום החסר.
אמרתי: אספר באזני חברים. אולי תזכור התנועה את חובתה לא רק לחלוצים הבאים, אלא גם לאלה ההולכים, לאחר שנתנו לה כל אשר היה להם, מעט ימי החיים. הן “גם הנותן את נפשו נתן דבר מה”.
תרצ"ו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות