גם היא כבר איננה?
רק אחרי מותה נודע לי ששמה “בתיה”.
ומי ממכיריה בעליה השניה יכול היה לחשוב שהיא כעת רק בת 37 שנים? הלא בבואה לפתח־תקוה – מאז אני מכיר אותה – כבר היתה לקומץ הפועלים האחות הגדולה.
זוכר אני, פעם נשלחה ע"י ועד הפועלים לעבודת גיזום. חזרה עוד לפני שגמרה חצי יום עבודה ובעברית שלה עם המבטא הרוּסי־סיבירי טענה: לא! לא בשבילי עבודה זאת! האם באתי לפתח־תקוה לפלות עצים? למחרת שלחנו אותה לפרדס אחר להעמיד סינאדעס (סמוּכות לעצים). לפנות ערב באה מהעבודה שבעת רצון והתפארה שהמשגיח אמר שהיא תוקעת את הסינאדה ממש כמו אסתר בורנשטין (פועלת ידועה מעין גנים, כעת בכפר יחזקאל).
ככלות העבודה בפרדסים באה, כנהוג, עונה מתה והסיביראצ’קה מודיעה לנו שנפתחה מכבסה, שהיא ועוד אחדות ינהלו אותה. אז כבר חדלה להיות האחות הגדולה, כבר היא ה"אם". הכביסה, הגיהוץ, התיקון, מסירת החבילה ליד – ממש כאם לילדיה.
בזמן ההתנדבות, כשחשבו שיקבלו גם בחוּרות, עמדה היא בראש התעמולה בין החברות.
בפעם האחרונה ראיתיה בחיפה. תרמילה על גבה, מקלה ביד, באה מטיול ראשון אל העמק. ותיכף אחרי הלוית הרוגי יג’ור רצתה ללכת רגלי לתל־אביב, דרך ג’ינין, שכם, תול־כרם והשרון. בקושי ובהשבעות רבות בשם הבעל והילדים עלה בידי להושיבה באוטומוביל.
יהיו הזכרונות המעטים הללו זר פרחים לקברה הרענן.
תר"ץ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות