סח לי אחד העובדים, שזמן קצר לפני מותו נכנס אליו בנו הצעיר והודיע לו “התגייסתי”. כך נאה – ענה לו האב; בעניני חובה לאומית אין שואלים ואין דורשים: שבע רצון אני, בני, כשאין אתה דורש בעצתי בדבר תרוּמה לקרן־היסוד, הקרן־הקיימת, מס־החירום ומוסדות אחרים, אלא אתה בא ומודיעני: אבא, כך וכך תרמתי, כך וכך עשיתי, ואף עתה, אילו באת לשאול בעצתי אפשר והייתי נתפס לחולשת־הדעת, כלומר, חלש וזקן אני. בן־יקר אתה לי וכדומה, ועתה לאחר המעשה אשר עשית – היה ברוך ומבורך!
כך חינך את בנו למשמעת ציונית ולאומית, כי איש המשמעת היה בעצמו כל ימיו. במשקו הפרטי, בפרדסו ליד הרצליה, שמר בהקפדה על עבודה עברית. ותמיד כשהיינו יוצאים לקבל פני עולים, ידע האיש לקדם את פניהם מתוצרת בית־החרושת, סיגריות “דוּבק” משופרא דשופרא.
ציוני נאמן שעבד את עמו וארצו ככל יכלתו.
תש"ב
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות