:/ח' תנועות/:

קורות ימי קֶדֶם עָבָרו,

בגִנְזֵי אוֹצָרֵך סֻגָרו,

חֲרותִים בְעֵט ברזל ועופָרֶת

לדורות יבואו למשמרת.

תפתחי לָמוֹ את סְפָרַיִךְ,

תוֹרֵימוֹ בְמֶתֶק שְפָתָיִךְ,

נוראות גדולות ונשגבות

יִרשו בנים מעשי אבות.

מַצְרֵף בְיָדֵך עת תְדַבֵרִי,

תשנאי שָוְא, כזב תְבַעֵרִי,

תִדְרְשִי אֱמֶת לא תחניפי,

כַמָטָר לִקְחֵך תַעֲרִיפִי.

לא תשאי פני נוֹשְאֵי כֶתֶר,

עֲוֹנָם בל תכבסי בַנֶתֶר,

אף תשְפְטי לְאֻמִים במשרים,

כְבַקָרַת רועה הָעֲדָרִים.

תְגַלִי לְעֵין כֹל את רָעָתָם,

תהללי בשערים טובתם,

תרדפי באף רַע מַעֲלָלִים,

תזמרי שיר איש רב פָעָלִים.

שנות דור וָדור לָעֵינַיִךְ,

תַבְחִינִי בְכור מַדָעַיִךְ,

עליהם עֵטֵך תָנִיפִי,

טוב ברע הן לא תחליפי.

הנה חמשת אלפים שנה,

מֵעת עולמים מי מנה,

מֵאָפַע לַיֵש יָצָאו,

אֵל אלים צוה ונבראו.

כַמָה הרעיפו טל ברכה

על תַלְמֵי חכמה ומלאכה,

בסולם הַמַדָעוֹת עָלו,

רַב טוֹב בדורותם פעלו.

קאלומבוס בתבל החדשה

זֶבֶד טוב נוסף למורשה;

פרַאנְקְלִין הוֹרָה לעינים,

חוקות בְרָקֵי השמים.¹

בעד אֶשְנַבֵי השמים     [הָרָקִיעַ]²

הערשל השקיף ברוח חיים     [בִינַת העֶרְשֶל בְעוֹז יוֹפִיעַ]

שָקַל בְפֶלֶס, מָדַד בְשָעַל,

מַהֲלָך צִבְאוֹת כוכבי מָעַל.³

נֵייטאן⁴, חכם לב, בעת דָרַש,

על שְדֵי הטבע בעוד חָרַש

מרחקי ארץ וגבולותם

אסף בחפניו ומְסִיבוֹתָם.⁵

גם בן מנחם הציב לו יָד,

השאיר אחריו ברכה עֲדֵי עָד,

מַה נָעֵמו פִרְיוֹ ורְנָנָיו,

לַטוֹעֵם מִנַחַל עֲדָנָיו.

אמנם אף שֵם מוכי רֶשַע,

הוסיפו עָוֹן על פֶשַע,

הִרְגִיזו הרְעישו לְאֻמִים,

לְדֵרָאוֹן ולחרפה רשומים.

נֶרָא וְקַאלִיגיל אכזרים,

גָעֲלָה נפשם תֻמַת ישרים.

מצאו שִלֻמַת רשעתם,

בְלַעַג וָקֶלֶס מָנָתָם.

גם מצנפת אָדוֹם צנופים,

קָרְאו דְרוֹר לָעַמִים כפופים,

אֶת נפשם בְכַפָם הֵשִימו,

וַעֲצֵי הַחוֹפֶשׁ הֵקִימו.

לא על דְבַר אמת קִנָאו,

אך לִשְלוֹל שָלָל יָצָאו;

דַם נְקִי כַפַיִם שָפָכו,

ובְבִזָה יָדָם שָלָחו.⁶

רָבֶסְפְיֶרְרַע⁷ בן בְלִיַעַל⁸

בבני עמו מָעוֹל מַעַל;

גִלְיָאטִין הָכִין מַטְבֵחַ,

להרבות חֲלָלִים בְלֵב שָמֵחַ.

אַבָל רָשָע בְפוֹעַל כַפָיו נוֹקֵש

אִוַלְתוֹ היתה לוֹ לְמוֹקֵש;

הנה זאת נחלת איש מֶרִי,

חלקת יָהִיר הוֹלֵך קֶרִי.

נַפָלעֶאָן גבור חִַיל,

לא שָקַט יוֹמָם וָלַיִל;

הוריד מלכים מִכִסְאֵימוֹ,

וַיִדְרוֹך על בָמוֹתֵימוֹ.

גם הוא נפל בַבוֹר כָרָה,

מָעֲדו קַרְסֻלָיו ביום צרה;

במאבקו הותז לְשַחַת פָעַל⁹,

בְוַטֶרְלָא¹⁰ שתה כוס רעל.¹¹

הֵן לְנוֹעַם לִקְחֵך לא שָעָה,

עד כלתה עליו הָרָעָה;

בְאִי הַיָם מְעוֹן תַנִים מְעוֹנוֹ,

שָם בָא הַמָוֶת בחלונו.

כן יֹאבְדו כל רשעי ארץ,

יִתַמו בכליון וָקֶרֶץ;

הֲמֹון עֲוֹנָם יָאִירו עינם,

כי ראש ולענה מסוך בְיֵינָם.

מַה נָעַמְתְ לאוזן שוֹמַעַת,

אַתְ מַעֲיָן חכמה ודעת;

דוֹר ודוֹר את פיך יִשְאָלו,

יִבְחֲרו בַטוֹב, ורַע יֶחֲדָלו.

חֵן שְׂפָתָיִךְ נוֹטְפוֹת לֶקַח

מָתוֹק לַחֵיךְ כְיַיִן רֶקַח;

אַשְרֵי לַעֲצָתֵךְ יִשְמָעוּ,

כל הוֹגֵי בָךְ טוב יִשְבָעוּ.

(חִסְרֵי לֵב), בוֹעֲרִים הָבִינוּ,      [וְנִפְתָלִים]

לקול מוסר הַשְכֵל הַאֲזִינו!

כי לְכִשַרוֹן מִפְעָלִים שָכָר,

לָעֵת מוֹעֵד בַיוֹם מָחָר.