מפתח בית דוד / דוד זמושץ' - פרויקט בן־יהודה

מפתח בית דוד ¹

דוד זמושץ'

בעריכת: סיגל נאור

x מוגש ברשות פרסום

vעיון

פרטי מהדורת מקור: ברסלאו: דפוס זולצבאך, [תקפ"ג]

כולל מאה מכתבים

ללמד לבני יהודה להבין משל ומליצה

ונלוה אליהם תרגום המילות והמאמרים הזרים בלשון אשכנזי²

אצילי בני ישראל!

הֵא לָכֶם מֵאָה מִכְתָּבִים יְקָרִים

אִם יִמְצְאוּ דְּבָרַי חֵן אֶשְׂבַּע שְׂמָחוֹת,

וְאִם לֹא בְּכֻלָּם תִּשְׂבַּע נַפְשְׁכֶם צַחְצָחוֹת,

דְּעוּ נָא וּרְאוּ אֵין יַיִן בְּלִי שְׁמָרִים. –

אליכם ילדי עברים, ואל בחורי חמד אשר בחיק נכריה מבקשים מנוח אקרא! הבאתי שי לכם מאה מכתבים, הביטו וראו! גם בשפת עבר יש לאל ידכם להגיד לאדם ישרו, להביא מנחת תודה בכורי רעיוניכם לאל עליון, בה יוכיח האב את בנו מאון ישיבנו, יחתו דברים אחדים במבין ממאה בלשון אחרת, בה דִבר אל מפארן לנו, היא היתה אם כל הלשונות, אם בחר ה' אותה לסגולתה מדוע אנחנו זבובי מות נבגוד בה! עד מתי תהי לשמצה בעיני בני ישראל ובני נכר ישגו בה! קומו! הכירו דברי אמת! ויהי ה' עמכם כאשר היה עמדי ויברך אותי לרגלה, שלאנן ושלו ישבתי מעת אספתיה אל ביתי ולא ידעתי מחסור, בקרוב עלי מרעים כשלו ונפלו ואנכי כצור חזק עמדתי, שחקתי לרוח סערה המשבר סלעים, ואל תאמרו בלבבכם רק מעת הצליח ה' דרכי, הון ועושר בביתי שלום לי, עדי במרומים כי […] נחתי ושקטתי, ומצאתי און לי, עת ספרַי אשר הוצאתי מצאו חן בעיני נבונים אוהבי השפה הזאת, […]תי בני עמי את הדרך אשר ילכו בה ויעש עמלי […], אל ה' שמתי מבטחי והייתי אך שמח אני אשתי וביתי, פקחו עיניכם! למדו היטב המכתבים האלה אשר אנכי נותן לפניכם היום, כי לא כשאר מכתבים לשון אחרת אוחזת בעקבם כאשר חדשים מקרוב ראיתי, המה, כולם נחמדים למשכיל, מנחל משל ומליצה דליתי, הבינו ואחר תדברו –. לא לעשות לי שם יצאתי כי ששה ספרים אשר ת"ל³ חברתי המה לי כסות עיניים, ולא לצבור כסף מגמתי יש לי רב יהי לי אשר בידי, מי מלל לי אז כי עד פה אבא! אכן, זה חמש עשרה שנה מורה הייתי, ראיתי מלאה הארץ ספרים הרבה אין קץ, ואין איש שם על לב להחזיק ידי נערים החפצים להגות בשפה היקרה הזאת, להוליכם אל מחוז החפץ, אם יאבו לערוך בה דברים כדבר איש אל רעהו בשפה אחרת, אלה המעטים אשר ראיתי לא אשא את שמם על שפתי, לא יחנכו את הנער על פי דרכו, ולא יעלוהו במתי המליצה, לכן הרהבתי בנפשי עוז ואמרתי יאמרו נא הנבערים מדעת מה שיאמרו אנכי אשמח בפרי מחשבותי, ואם המקנאים רע רע יאמרו, המבין הישר, הולך בתומו, יהלל בשערים מעשי, והבחורים הרכים לימים יאכלו מטעמי המליצה אשר ערכתי להם, ולא בי כי אם בהוד השפה העבריה יתפארו. –

ה' להושיעני ונגינותי אנגן כל ימי חיי –.

* * *

אל כבוד הרבני החכם יקר רוח מו"ה⁴ דוד זאמושטש נ"י⁵.

הספר הזה בו כבדתני, מלאני גיל וחדוה; בראותי עוצם תשוקתך לא לבד להרים קרן לשון עבר ולהצית אש הזמר והמליצה בקרב אחיך טרם תכבה; כי אם גם להפיץ מוסר השכל והוכחת חיים, ולתת לנער דעת ומזימה. מה טוב ומה נעים מגמת לבבך, אחי! חורשי טוב יהללוך, ובלב אוהבי דעת ינון שמך לעד. גם אנכי לא אחדל מלתת לך תודה, הואל נא קחת מנחה קטנה זאת מידי השמח בשלומך, ומבקש טובתך.

מזמור לדוד

י"ג תנועות

עֵת רוּחַ אלהים רָעָה עַל שָׁאוּל צָלָחָה,

בֵּן יִשַׁי נִגֵּן בְּיָדוֹ וְהָיְתָה לוֹ הָרְוָחָה,

כֵּן עֵת רוּחַ הַמְּלִיצָה מֵאֵת יְשֻׁרוּן סָרָה

חָדְלוּ הַפּוֹרְטִים בְּשִׁיר בַּשָּׂפָה הָעִבְרִיָּה

מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ חִבְּקוּ בַּת נָכְרִיָּה

הֵעַרְתָּ כִּנּוֹרְךָ – וְעַד שִׁבְעָה יָלְדָה עֲקָרָה –.

לָעִבְרִים הָעִוְּרִים הָיִיתָ לָעֵינַיִם,

יַכִּירוּ בָּשְׁתָּם כִּי חֵרְפוּ בַּת הַשָּׁמַיִם.

שְׂפַת אֱמֶת לָנֶצַח תִּכּוֹן, לֹא יִדְעָךְ נֵרָהּ,

תַּעַל כְּיוֹנֵק מֵאֶרֶץ צִיָּה, תִּתֵּן פֶּרִי,

וְעוֹד יָשׁוּבוּ לִגְבוּלָהּ הָלְכוּ עִמָּהּ קֶרִי,

וִיהוֹדוּךָ כִּי לֹא נִגְרַע כְּסוּתָהּ וּשְׁאֵרָהּ.

מרדכי ראך

* * *

מאשר יקרו בעיני המכתבים האלה אשר יצאו מתחת ידי ידידי המשכיל המליץ מוה' דוד זאמושטש ראיתי כי טוב להגיד לבני אדם ישרם ותועלתם הגדולה לכל אוהב השפה העבריה ובפרט לנערי בני ישראל להורותם הדרך אשר ילכו בה להרגיל את עצמם במליצת הלשון היקרה הזאת ותהר נפשי ותלד את השיר הזה לתהילתם.

הֵן הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע יִדְמוּ לְפוֹטֵר מַיִם,

רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר וְאַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶּא לִנְהָרִים.

כֵּן מִמִּשְׁפָּט אֶחָד קָצָר לְמַרְאֵה עֵינַיִם

נַחֲלֵי דַעַת יִנְהָרוּ, יִפְרְצוּ מִכָּל עֲבָרִים.

גַּם־אַתָּה, בְּנוֹ יוֹסֵף! צוּף הַמְּלִיצָה טָעַמְתָּ,

וַיְהִי לְנַחֲלֵי עָסִיס, לְרַוֹּת יַלְדֵי עַמֶּךָ;

לְקוֹל שִׁירֶיךָ שָׂמָחוּ, כִּי נָעֹם נָעַמְתָּ,

וּכְאַיָל עַל־מַיִם עָרְגוּ אֶל־בִּין מְשָׁלֶיךָ.

גַּם לְעֵת כָּזֹאת, כִּי הָיִיתָ לְגֶבֶר מַצְלִיחַ,

לֹא־תָשִׁיב אָחוֹר יְמִינְךָ לְטָמְנָהּ בַּצַּלַּחַת;

תִּשְׁקֹד עַל־דַּלְתוֹת בִּינָה, פְּרִי דַּעַת תַּצְמִיחַ.

יֶעְרַב לְחֵךְ יִטְעַמֶנּוּ, אֹכְלָיו מְאֹד יִשְׂבְּעוּ נַחַת.

עֵדִים מִכְתָּבֶיךָ אֵלֶּה, לִמְאֹד נִפְלָאוּ,

לֹא־תִּשְׂבַּע עֵיִן מֵבִין לִרְאוֹת צַחוֹת מְלִיצָתָם;

יִשְׂמְחוּ יַלְדֵי עִבְרִים, בָּהֶם עֹנֶג יִמְצָאוּ.

וְדֹרְשֵׁי לְשׁוֹן עֵבֶר בִּמְחֹלוֹת יֵצְאוּ לִקְרָאתָם.

רפֿאל פֿירשטענטהאַל.

* * *

(א) האב יוכיח את בנו אשר הלך לעיר אחרת להגות שמה בתורה ובחכמה 🔗

בן יקיר לי! את עניי ואת יגיע כפי ראית, יומם לא פרקתי עלי מעל צוארי, עת כלם שכבו על מטתם ערבה להם שנתם[.] כפי אמך תמכו פלך, לא למענינו עשינו זאת, ידעת כי אכלנו לחמנו במשקל, אך למלאות נפש זרעינו כי ירעבו, ולהדריכם בדרך הישר, עת בנשף בערב יום פתחתי דלתי ביתי מצאתיך שאהבה נפשי וספרך פתוח לפניך שכחתי את כל התלאה אשר בזה היום מצאתני, אמרתי: מה תנעמו לי רגעי המנוחה! לי הכסף לי הזהב, לי בן בו אתפאר, בכלות כחי יעמוד לימיני, אלעג לתשועת זרים, הוד פניך ראיתי ושחקתי להמון הקריה, ראיתי כי עלית יום יום במתי התבונה הוספת חכמה עדי אמרת: לא טוב שבת נצח בעיר מולדתי, ארוכה מדת הארץ, אלכה לי אל הגדולים לשאוב מבאר חפרוה חכמים ונבונים, אחז לבי פלצות צללו אזני לקול השמועה בהעלותי על לבי מי ינחמנו מעצבון ידינו אם הנער איננו אתנו! פן יקרהו אסון בדרך, או יטו רקים ופוחזים את לבבו, ישתה יין נסיכם ויערב לחכו, תחת מעטה תהלה נחגור מזח כלימה. אכן הבטחותיך אשר הבטחתנו פתוני למלאות משאלתך, לכן בני שתה בצמא דברי חכמים, אל תתן בכסף עיניך, כי ההון יעור עיני בחורים, למוד היטב, עושר גם כבוד אחוזים בעקב החכמה, וכל חפצים לא ישוו בה. אם אדע דרכיך ואנשי שלומך, אז אדע העודך מחזיק בתמתך, קרא נא בשם אלהינו יום יום, אז טוב לך כל הימים, תשמח אמך ויגל אביך.

פב"פ.⁶

(ב) תשובה 🔗

אבי אבי נזר ראשי מחמד עיני!

דבריך היו כדבש לפי, אכן חרדה גדולה נפלה עלי, בראותי כי פחד פחדת, פן אלך אחרי הבחורים המבלים בהבל ימיהם, האם לא ידעת את לבבי! המעץ עושה פרי יצא סלון ממאיר! אל תתן את זרעך לפני בן בליעל, שאל נא לאנשי עיר מושבי ויגידו לך כי לא דרכי אוילים דרכי, סר מטוב משתולל בעיני, מתקו לי דברי חכמי קדם מנופת צופים, למה לי יין חמסים! פה אשב כי אויתיה עיר גדולה היא, פושעים יכשלו בה, אכן אנוש כמוני בל יפול ברשת המלעיבים במלאכי אלהים. כעץ קטן קשרו הנוטר בעץ גדול בל יצמח מעוקל, גם אחרי הפרדו ממנו בגדלו ילך מעלה בל ידע דרך עקלקלות; כן ילד, הוריו הלכו בדרך אתו לנחותו במעגלי צדק, אם אחרי ידע לבחור בטוב ולמאוס ברע, יחידי ילך, בל יפקד רע –. מצאתי פה אנשים יקרים המחזיקים את ידי, משביעים במעדנים נפשי, אך לבי עלי יכאב בזכרי כי הורי הישרים אוכלים ולא לשבעה, זרעונים ולחם נקודים, ושלחני ערוך וברבורים אבוסים לפני, אכן אֵי אנוש שובע שמחות! בחרתי ברֵעים המקשיבים לקול הורה, לנו לב אחד יחדו, לעבוד את ה' ביראה כאשר צויתני וכאשר הורני שכלי, אל אחד בראנו הנותן טרף לכל חי, העושה נפלאות לבדו מדי רגע ברגע, המשביע בטוב הולכי תום דרך, המכרית כל שפתי חלקות, אף אם אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, בל אשים זהב כסלי בביתך אין מאומה בכל זאת שלו ושקט חיינו יחדו, גרשת יגון ואנחה מחצרות ביתך, השלכת על ה' יהבך ולא בקשת חשבונות רבים, לכן גם אני אלך בעקבותיך, ולא תכלם בבנך הדורש שלומך ושלום אמי תי' וכל ב"ב⁷,

פב"פ.

(ג) מכתב הב' פלוני אלמוני אל הב' הנ"ל, רֵעו כאח לו 🔗

אחי! שדי המר לי מאד, שמחה גם ששון אותי עזבו מעת עזבת את בית אביך, כצפור בודד על גג וכערער בערבה גלמוד נשארתי, מה לי פה, מי לי פה! תענוגות בני אדם רופאי אליל כלם לפצעי לבבי, זכור נא עת היינו יחדו השבענו בצחצחות נפשנו, ינקנו משדי המדע, טעמנו מעט צוף דבש אמרי נועם מורינו ותארנה עינינו, שעשועי חלד אחרי גונו השלכנו, פתאום הלכת לחסות בצל עיר אחרת וה' אמר לי לשכון בערפל! מה יקרת ונכבדת בעיני אח נאמן, רבים ראו וכן תמהו כי תמיד בחבלי האהבה קשורים היינו, אף כי הון ועושר בבית אבי, ואביך רש, אין כל מאומה בידו, נפלאת אהבתך לי מאהבת יונתן את דוד, ראיתי שכלך זך כעצם השמים לטוהר אמרתי זו מתת אלהים היא הבל העושר! לו כמוך בן אביון הייתי נטשתי את נחלתו להיות אצלך שעשועים יום יום, כל זה בחרתי מעושר, אכן מה' יצא הדבר, מאתו לא תצא רע, לא אקוץ בתוכחתו, בידך לרפאות הפצע אשר בית מאהבי הֻכתי אם תכבדני במכתבך מעת לעת, דבריך יהיו לי לששון ולשמחה, אענדם עטרות לי אם באהבתי תשגה תמיד תשביח גלי התוגה מלב אחיך הנאמן בבריתך

פב"פ.

(ד) תשובה 🔗

ידיד נפשי פאר לבבי! את קולך שמעתי מתהלך במכתבך ותעלוזנה כליותי, ידעתיך אחי, מאז ידעתיך, לכן אהבת עולם אהבתיך, אמרתי בלבי אם אפרד מעמך כמת מלב תשכחני; אכן אחרי הודעי נחמתי כי רעיונים רעים כאלה חרשתי עליך, דבריך הנעימים ירדו חדרי בטני, אמרתי: מה טוב ומה נעים שבת אחים יחדו, אכן השמחה לראות מכתב רעו הנאמן לנשק אמרי פיו, לשמוע מרחוק קולו רבתה על כל השמחות –. מכל בני העשירים לך היתרון מטה גאוה פרקת מעל צוארך כמעיל ענוה לבשת, יש עושר שמור לבעליו לרעתו מפיך שמעתי, כנים דבריך, אולם ברכת ה' מה נחמדה לאיש מתן אם בכספו יחזיק יד עני ואביון, מבשרו בל יתעלם, שכרו יהיה אתו, לכן אם ברך ה' את בית אביך, הוא יברך את התשורה אם פזר יתן למוריך, בו ירחם יתום, ולב אלמנה ירנין – אל תקנא בעניים, דאגתם מה רבתה, אם יבאו בימים וכח אין בעצמותם לעזרת עשירים ישימו מבטחם אין מכאוב כמכאובם, אוי לגבר שם מבטחו באדם אין לו תשועה, למי אוי למי אבוי לאנוש עשה עושר ולא במשפט. – החזק במוסר אל תרף, אף אם גויותינו נפרדות, נפשותנו קשורות תהיינה עד בלי ירח, יבא יום, פה אל פה אדבר איתך ונרוה דודים, תתעלס באהבת אחיך

פב"פ.

(ה) האב לבנו 🔗

כעב טל בחום קציר היו לי דבריך הנעימים, ראיתי אחרי רואי כי לא להבל כחי כליתי, תאנה נצרתי פריה אֹכַל, גם בעיר אין לך מודע מצאת חן בעיני אנשים יקרים כי תורת ה' בפיך היא תשיחך, אשרי אדם מצא חכמה ארוחתו ארוחת תמיד ימצא בכל מקום אשר יבוא לגור שם, ואל תשת עלי חטאת כי פי מלא תוכחות, דע כי איש שב הולך לאט על משענתו חופש כל חדרי האדמה אשר הוא הולך עליה לא ירוץ ולא יכשל, אכן בחורים שובבים המפזזים ומכרכרים בכל עז יפלו פתאום ברעה ואחרית שמחתם תוגה –. יראתי פן תנקש אחריהם, כי עודך רך בשנים, פשעי בני תבל לא נודעו לך, חמד רשע מצוד בחורים כמוך, המות ביד לשונו מהול בדבש ולא תדע במה תכשל, נא בני אל תלך בדרך אתו כי על גחלים אתה הולך, אכול בשמחה לחמך ואל תדאג לנו מתוקה לפינו ארוחת ירק ושלוה בה, שמח בחור בילדותך, ולך נא לפעמים בגנות ופרדסים, בשדות וכרמים לראות את ה' במפעליו – וזאת תורת אדם – הודיעני דרך הלמוד אשר בסדרים לך מבקר עד ערב והי' בזה שלום לך ושלום לעוזריך, כאות אמך היקרה וי"ח⁸ וכאות אביך המצפה לשמוע ממך כל טוב סלה

פב"פ.

הנה אנכי שולח לך שיר קטן, מחברו איש צעיר לימים, לכבוד פב"פ, ביום מלאת לו שמונים שנה.

צְדָקָה תּוֹסִיף יָמִים

יָקְרָה מִמַּטְמוֹנִים

שִׁבְעִים שְׁנוֹת אִישׁ תָּמִים

אִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים.

וְעוֹד יְמֵי חֵפֶץ צְפוּנִים

בְּאוֹצַר הַשָּׁמַיִם

לָאִישׁ שׁוֹמֵר אֱמוּנִים

הֶחָפֵץ־בַּחַיִּים.

לְזֹאת אִם חַי עוֹלָמִים

הוֹשִׁיעֲךָ עַד הֲלוֹם

כַּחוֹל תַּרְבֶּה יָמִים

יָשֵׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם.

תָּגוּר בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים

כְּמוֹ גַּרְתָּ זֶה שְׁמוֹנִים

עוֹד תַּרְנִין לֵב יְתוֹמִים

תּוֹשִׁיעַ אֶבְיוֹנִים.

(ו) הבן לאביו 🔗

במכתבך בקשת כי אסלח לך יען תכביד עלי דברי מוסר, סהדי בשמים דמעות שמחה ירדו עיני עת דבריך מצאתי אמרתי: מה נעים גורלי בן איש נבון וחכם אנכי, אוי לבנים אשר אביהם לא ידע איזה דרך ישכון אור, בל למד צדק בשר חמורים בשרו, לא ידע להדריך את בניו בדרך נכחות, ילעג לדברי נביאינו כי כספר חתום המה בעיניו, ימאס את לשוננו הקדושה לא תסולה בכתם אופיר יען לא ידע קרא מקרא, יהי למלא בטנו – כספו וזהבו רהבו ומה אם גם זאת לא יהיה! אשרי לי! שם עושר לא נודע בבית אבי, כל עמל הורי לפיהם, ולפי זרעם, דבר אין להם עם כנענים ונכבדי ארץ, התורה והחכמה תחזקנה עמודי ביתם בל יכופפו נצח, ועתה אבי דע לך, מבקר עד צהרים אנכי שומע תורת ה' מפי הרב הגאון מו' פב"פ אב"ד דפה ק"ק⁹ בחברת בחורים ישרים, ומאז עדי תפול עלי תרדמה אנכי לומד תנ"כ ודקדוק לשון עברית ואשכנזי, כי לא מחשבות המתחסדים מחשבותי המבלים רק בדברי ריבות הפלפול ימיהם, ואומרים: מקרא מדה ואינו מדה, דקדוק הקריאה והכתיבה לא נחשב בעיניהם למאומה, לשון עלגים נאוה לישראל כי גם משה אביר הנביאים כבד פה וכבד לשון הי', אי לזאת יכפר להם! דברי חכמינו ז"ל כלם נכוחים למבין אכן מה רמו מה נשגבו לאיש אשר אין חלק לו בבינה, אם כלנו סלם החכמה נעלה רבים יפלו וישברו מפרקתם, לא אוסיף עוד דבר מזה, פן יהרגוני בעלי תלמוד ויאמרו: את דבר ה' בזיתי, הס כי לא להזכיר! עברי אנכי ואת אלהים אני ירא, אכן מזה גם מזה בל ארפה, כ"ד¹⁰ בנך המתפלל בעד אריכות ימיכם ושנותיכם.

פב"פ.

אלף תודות לך על השיר אשר שלחת לי. מצאתי עונג לנפשי בראותי כי לא אלמן ישראל ולא תשכח השפה היקרה מפי זרעינו, בכל דור ודור בחר ה' לסגולתו אנשי אמת אוהבים שפת עבר כבבת עינם, תקבל שיר נחמד אשר חבר פה איש אחד לכבוד אדונינו המלך יר"ה¹¹, ראיתי מכתב ביד המחבר נכתב ונחתם בטבעת המלך יר"ה אשר נתן לו תודה על השיר הזה.

לכבוד אדוננו המלך האדיר והחסיד איש גבור חיל פֿרידריך ווילהעלם השלישי ביום מלאת לו חמש ועשרים שנה מעת החל לשבת על כסא מלכותו.

מַה־נָּעַמְתָּ שַׁרְבִיט! בְּיַד מֶלֶךְ אוֹהֵב גֵּרִים,

סָעַד בְּחֶסֶד כִּסְאוֹ זֶה חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה,

קֶרֶן עַמּוֹ וְקֶרֶן יְשֻׁרוּן מֵאַשְׁפּוֹת הֵרִים

וְאֶל מְקַנְּאִים רְהָבִים גַּם שָׂטֵי כָזָב לֹא פָנָה,

מַה־נַּעֲלֵיתָ כֶּתֶר מַלְכוּת עַל רֹאשׁ מַלְכֵּנוּ

פרידריך ווילהעם הַשְּׁלִישִׁי עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ.

עֵת בָּנָה הַצּוֹרֵר בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו

וַיֹאמֶר לְהַשְׁלִיךְ אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת מַלְכֵּנוּ

רָאִינוּ גְּבוּרוֹת פרידריך אִישׁ תָּמִים בְּדֹרוֹתָיו,

שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ לְהָסִיר חֶרְפָּה מֵעָלֵינוּ

וַתּוֹשַׁע לוֹ יָדוֹ הֶחֱרִיד שׂוֹנְאָיו בְּגַעֲרָתוֹ,

וַיִדְרוֹךְ עַל בָּמֳתֵי הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ.

יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל! בֹּאוּ נְרַנְּנָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ!

לוּלֵא מַלְכֵּנוּ פרידריך עוֹד גֵּרִים הָיִינוּ

בַּגּוֹלָה הָלַכְנוּ פִתְאוֹם הֵאִיר חֶשְׁכֵּנוּ,

הָלַכְנוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר וּלְשָׁלוֹם לֹא קִוִּינוּ,

וַיֹאמֶר פרידריך יְהִי שָׁלוֹם! וַיְהִי שָׁלוֹם!

יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם אֲשֶׁר הֱבִיאָנוּ עַד הֲלוֹם!

(ז) הב' הנ"ל נותן תודה למורהו בעיר מולדתו על כל הטוב אשר עשה עמו 🔗

ה' ישפות שלום לכבוד אדוני מורי עטרת ראשי מחמד עיני הרבני המופלג סופר מהיר פב"פ ני"ו¹².

אדוני מ"ו¹³! פעמים רבות תפשתי עטי לערוך מלין לגבר אשר בלעדו עוד נבער מדעת הייתי, והנה אצבעותי חרדו כנוע עצי יער מפני רוח, רעיוני תעו בסבך השגיונות, ולבי השיאני לשום ידי למו פי, אמרתי: היתפאר צפור קטן כי יפרוש כנשר כנפיו לשום במרום קנו, טמנתי ידי בצלחת בל אכלם – אכן היום העיר ה' את רוחי לאמר: התאשש! תן תודה למורך אשר לקח טוב נתן לך, טוב יאמר לא איש דברים אתה מלתת אותך לבן בלייעל, לכן אדוני מורי ומנהלי, אל נא יחר אפו כי החשתי ודוממתי עד כה עוד קצרה ידי להשיב לו גמול על כל הטוב אשר עשה עמדי, מצאתי טוב בדבריו אשר שם בפי, ישלם ה' פעלו, יחדש כנשר נעוריו. עד זקנה ושיבה כחו בל יתום, עד יום אחרון ילדי עברים יורה דעה לדעת לעות את יעף דבר, ישתו כוס מוסרו ישובבו נפשם היבשה, ילכו כמוני בעקבותיו ויברכם ה' בכל אשר יעשו, והי' כי ירחיב ה' את גבולי, ידע אדמ"ו¹⁴ כי לא לנבל עשה חסד ולא לריק יגע עם תלמידו.

פב"פ

(ח) תשובה 🔗

שלום כנהוג.

תלמידי היקר! כמו אשר יחרוש החורש כמון וקצח זרק, לשמים נושא עיניו לראות אם בעבים התקדרו להריק גשמי ברכה על תלמי שדהו, עב קטנה ככף איש נותנת שמחה בלבו. אם בתוך תבואתו באושים יעש ישרשם, יעפר בעפר השבלים המלאות וישליך הריקות, ולעת הקציר ישא ברנה אלמותיו, כן המורה זורע מדע בתלמי לב נער, לאלהי השמים ישפוך שיחו להאר עיני תלמידו, וכל מגמתו להסיר מלבבו הערל תאוותיו הרעות, יגל וישמח בראותו כי הצליח ה' דרכו ועלם בער לא ידע מאומה ידע דברי חכמים וחדותם, לכן מה נעמו לי דבריך הנעימים, מי יתן לי תלמידים רבים כמוך אני אשא ואני אסבול עמלי בל אתרפה, אכן רבים היום תלמידים המתפרצים לפני מוריהם, ירהבו הנערים בזקנים כי מאשרי העם הזה מתעים –. עוזבים את בית מוריהם כגמולי מחלב אין בהם תבונה, ינהמו באחריתם אולם מר לי מר, נשף חשקי ישימו לחרדה, אולי ירחם ה' עלי, יהפוך את לבבם לטובה אז כמוך יאהבם מורך אשר נפשו קשורה בנפשך

פב"פ.

ידעתי כי אוהב שירים אתה לכן הבאתי לך המכתב הזה בארח שיר.¹⁵

כְּאִכָּר וּפוֹלֵחַ אֲשֶׁר בְּזֵעַת אַפָּיו,

הֵפִיץ דָּגָן וְחִטָּה בִּתְבוּנַת כַּפָּיו,

אִם לְעֵת הַקָּצִיר יִצְבּוֹר חֳמָרִים חֳמָרִים,

יִשְׁכַּח עֲמָלוֹ, בְּרִנָּה יִשָּׂא הָעֳמָרִים,

כֵּן הַמּוֹרֶה אֲשֶׁר עֲמָלוֹ יִשָּׂא פֶרִי,

אִם תַּלְמִידוֹ לֹא יֵלֵךְ עִמּוֹ בַקֶּרִי,

וּלְקוֹל דְּבָרוֹ יַטֶּה אֹזֶן שׁוֹמָעַת,

יְבַקֵּשׁ חָכְמָה וּבִינָה יֶאֱהַב דָּעַת,

יִשְׂמַח בִּרְאוֹתוֹ עֵינֵי עִוֵּר פְּקוּחוֹת,

יָגִיל לַחֲזוֹתוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ נְכֹחוֹת.

בְּנִי! עָמַלְתָּ בְּחָכְמָה בְּדַעַת וּבְכִּשְׁרוֹן,

וּבְיֶתֶר שְׂאֵת מִבָּנִים לְךָ הַיִתְרוֹן,

בְּצֵל כְּנָפַי הָיִיתָ לְגֶפֶן פּוֹרִיָה,

עַל תַּלְמֵי לִבְּךָ שָׁתַלְתִּי תּוּשִׁיָה,

בְּקוֹלִי שָׁמַעְתָּ קָרָאתָ אֵם לַבִּינָה,

נָא שְׁמוֹר אֲמָרַי וְאֶשָּׂא אֲלֻמּוֹתַי בְּרִנָּה.

מכתבו הנחמד קיבלתי לנכון, עשיתי כאשר צוני מעלתו, שלחתי לקרא לי את המרומם מו"ה פב"פ, ולא בא כי חלה את חליו חזק מאד, והנה היום בא על משענתו, הראיתי לו מכתבו, ואמרתי חרפה היא לשבת בתוך עם בל ישלמו נשים, והשיב “בשנה הזאת אבד כל רכושו כנודע לכל סוחרי העיר, ויד ה' נגעה בו ליסרו במשפט עד כח אין בעצמיו להביא מזון לפי הטף, מאומה אין בביתו ורק את נפשו יחבול, והיה אם ירפאהו ה' וירחיב את גבולו, לא ישקוט ולא ינוח עדי שלם ישלם, כי איש נאמן רוח הוא, ולא בזדונו ורוע לבבו איש מסכן הוא לעת כזאת, ה' התעבר בו הוא המשפיל ומרומם. לכן נא לכתר לו עוד, כי מה יעשה לו מעלתו, אם יאסרוהו בנחשתים, עולליו ישאלו לחם ופורש אין להם, ומה עשו הילדים הרכים, כי ישאו בעון האב! עודנו חי, אולי יסיר ה' מעליו חרון אפו, והי' אם לא יהיה לו כנושה, כל המחלה אשר שם ה' בבית הרש הנדכה הזה, בל ישום עליו, והיה בזה מעשה הצדקה שלום, כ”ד ידידו.

פב"פ.

(יג) הרע לרעהו 🔗

אחי! אתמול בנפול תרדמה על אנשים, ישבתי משמים, מאנה הנחם נפשי, אחרי הפרדנו איש מעל אחיו, גלה כבוד ממני, אין לבי אל חכמה כמקדם, כי חבר לאוהב דעת כבושם למאכל, רחוק מפנינים למצא אח נאמן אשר לבבו כמוני יחשוב, ואם אתרפה במלאכתי אם אהיה לאיש משחית, אם לא ירפאני הזמן אין מזור למכתי, ויחרד אבי לשמוע את קול אנחותי, וישאל ויאמר: מה לך בני! למה נפלו פניך? מדוע אתה נאנח? נתת יגון בלבי, שאל מה אתן לך, לגרש מחדרי לבבך יגון ואנחה, מה היה הדבר בני! אל נא תכחד ממני, נעותי משמוע ואמרתי אם לא אגיד שרש דבר נמצא בי יאמרו הורי, אנכי פשעתי ומריתי ורוחי נבהלה – הגדתי לו את כל אשר בלבבי, ועתה אחי שמע המענה, ובין בדבר “צר לי מאוד עליך בני היקר, ואין לאל ידי להביא צרי למכאובך, ידעתי גם ידעתי כי חבר נאמן היה לך, ויש רֵע דבק מאח, אולם האוכל להשיבו אליך! אם טוב לך חבר נאמן מאביך ואמך וכל בית משפחתך, לך אחריו אל העיר אשר הוא גר שם, כל מחסורך עלי” וידום – לא נתתי שנה לעיני בלילה הזה, קויתי לשחר נכון מוצאו משומרים לבקר, להגיד לך את כל לבי, הודיעני מהר מה לעשות, האחלה את פני אבי לשלוח אותי אליך, או אחדל! פקודתך תשמור רוחי, ותשקיט נפשי הסוערת כגלי הים. כ"ד ידידך.

פב"פ.

(יד) תשובה 🔗

ה' יברך בשלום את אהובי ידידי הב' המשכיל חכם לב ונבון דבר, ירא אלהים מרבים כמ' פב"פ נ"י.

במכתבך ראיתי, כי עוד בערה בקרבך לבת האהבה, גם בקרבי אש התשוקה לראות פניך קודחת, ערגה נפשי לשבת בחברתך, אכן הלא תדע לך אחי, מה' מצעדי גבר כוננו יחדו, בלעדו לא ירום איש את ידו ואת רגלו, בלעדו בל יעוף הנשר בשמים, בלעדו לא תאגרנה הנמלים בקציר לחמן, הוא העיר את לבי לפרוק מעל צוארי הורי היקרים המשא הכבד הזה אשר כשל כח הסבל, די מאד פתם אכלתי אשר בזיעת אפם הכינו לי, יהי שם ה' מבורך, אשר לא עזב חסדו ואמתו ממני, הביאני בתי נדיבים, כבן קרבוני, יש לי לחם לאכול ובגד ללבוש, הביאני בתי חכמים, מתקו לי אמריהם מיין עסיס. אחרי אמלא כרסי ממעדני התורה, אורה את ילדי העברים דרכי ה', בזאת יתהלל המתהלל, אעמוד לימין הורי היקרים אחרי בעטרת זקנים שבה יכותרו, ואתה אחי איעצך ויהי אלהים עמך, שב בבית אביך, כי כל רכושו בידך, החזק העטופים ברעב, שמור משפט ועשה צדקה כי יש אתך, שתה ממעיני החכמה, בקש ותמצא אוהב, ודע יש אוהב נהפך לאויב, אכן לבבי יהי שלם עמך כל הימים, והיה אחרי בא אבא אל מחוז חפצי, בא יבא ברנה לחבקך ולנשקך אוהבך.

פב"פ.

(טו) הב' הנ"ל הלך להשתעשע השדה באביב, ויבא להגיד לאביו מה גדלו מעשי ה' אשר ראו עיניו 🔗

אבי! חדש היום, יצאתי לשוח בשדה את אצילי בית ישראל, והנה הנצנים נראו בארץ, כסו פני האחו פרחים, הרים מלאו חציר, סביב סביב כל ציץ יצמח, הדודאים נתנו ריח, דשאו נאות מדבר ויחיו העצים היבשים, כּפתם רעננה, פניתי לימין ואין עורב, לשמאל והנה החסידה לקראתי, האיכר במחרשתו שָר בשירים אחרי קול הציפור, הרועה ישב תחת האלה ערום ויחף וכנור בידו, ויהי כנגן המנגן ותהי עלי רוח קנאה, אמרתי בלבי: מה נעים גורל האנוש הזה! אין נפשו אל השלל, אדרתו עשרו, צהלת פניו ענתה בו, כי נכון לבו בקרבו, צדק לפניו יהלך, והן פתאום הרעיה באה, כד החלב על שכמה ולחם יבש בידה, ותפול על צוארי בעלה ותאמר: יברכך ה' איש מצליח! וירקד כלב צֹאנה לרגלה וילקק בלשונו את ידיה –. אבי היקר! נבהלתי מראות, תעה לבבי, שרים זהב להם היושבים על מטות שן, סביבם עלמות אין מספר הרצים לפניהם, היחיו כמוהם בנעימים! אין כשרון להם כי אם ראות עינם; הרועה האביון הזה ורעיתו שמחים הם, להם התבל, עונג שדי עשרם, שלות לבם חסנם, יקרת נפשם מבטם –. לא יפלא עוד בעיני, כי אבותינו הראשונים גדלו והצליחו, פה אל פה דבר ה' עמהם, כעלות השחר יצאו השדה לרעות צאנם, לקול רעש הקריה לא הטו אזנם, חדשים לבקרים העירו את לבבם לחקור ולדרוש מבטן מי יצאו, הבאים אחריהם החלו ללכת אחרי ההבל ויהבלו – דור אחר דור ירד מעמקי הסכלות, עדי אנחנו כשה פזורה, אם מרעה נמצא נפחוד לאכול, פן יבא הזאב מני ארב לטרוף טרף –. שמתי אל לבי ללכת הביתה לדרוש את ה' להגות בתורתו להשליך כל תענוגי תבל אחרי גוי, אכן מה יאמרו יצירי חלד, אם בשמיכה אכסה את גויתי כמו הרועה, יצחקו בי הנערים ואהי כמתעתע בעיניהם, לכן אמרתי בתוך עמי אני יושב, למה אחכם יותר ואשומם! פוטר מים ראשית רעיונים כאלה וטרם בקרבי בין הנפש והגויה יחרחרו ריב אשים קנצי למלין, כ"ד בנך המתפלל בעדך.

פב"פ.

(טז) תשובה 🔗

בני היקר! כשעירים עלי דשא היו דבריך לנו, שקולים במאזני השכל אין בהם נפתל ועקש, השמחת נפש אביך ואמך במגדני רעיוניך, כולם נכוחים למבין – קרא נא עוד הפעם פתשגן¹⁹ מכתבך וראה מה יקרה השפה הזאת ומה נחמדה למוצאי דעת, אם כה תוסיף להגות בה ישמח כבודנו, כמשוררי קדם תשמח אלהים ואנשים במשל ומליצה, ואם אלפים לא ידעו ולא יבינו תפארת גדולתה, בת אלהים היא, עוד כל ימי הארץ עליה בל יבלו, כנבול עלה מגפן נוכריה, פרחיה בל יעלו כאבק, בכל קצוי תבל ייטיב אלהים את שמה, ואל תאמר בלבבך, מאסה נפשי בשאר לשנות ורק אותה אהבתי, אל בני! כאב את בָָנָיו ירצה והבכור אצלו שעשועים יום יום, כי הוא כחו וראשית אונו, כן את שאר לשנות אהבתי, בשפה הזאת בחרתי כי לה משפט הבכורה – ברוך ה' אשר נתן לי בן חכם כן יחזק את לב שאר בני ללכת בעקבותיו, אז כל עמל בל יהיה למעמסה לאביך

פב"פ.

(יז) מכתב האב אל מורה בנו 🔗

לכבוד הרב הגדול צדיק צדקות אהב מהו' פב"פ ני'.

אבי! ביום הקדוש הזה אלהי האלהים ישפוט תבל בצדק, פושעים אשר המרו את רוחו יחרדו כקנה במים, ויצרחו מר, מגנת לבם כשלג תלבין פניהם, אכן אנשי אמת כל דרכיהם יכונו בל יחתו, אימת הדין בל תבעתם, ישאו ברכה מאת ה' בספר חיים יכתבם צור ישעם, גם אתם הורי היקרים שונאי בצע, את ה' אהבתם ויאהב אתכם, אותו כבדתם ואתכם יכבד, עושר לא שאלתם במלאת ספקכם פיכם תהילת ה' מלאתם, נבחר לה' מזבח, כאשר עד הנה היה בעזרכם יען לא קנאתם בהוללים כן תמיד ייטיב עמכם יגרש ממכון שבתכם כל מחלה ונגע, וגם אנכי עד יום אחרון אלך במסלול ודרך הישר כמוכם, אמאס ברע אשפוך שיחי לאלהי השמים כי יצליח דרכיכם ויאריך ימיכם, אראה בשמחתכם וגם אתם תשמחו בבנכם

פ"ב"פ.

(לד) תשובת האב לבנו 🔗

בני! אתמול קבלתי מכתבך, תשואת חן חן לך על הברכה אשר ברכתני, ועל התפלה אשר התפללת בעדנו כלנו שלמים אנחנו ת"ל, אכן נפל היום שר וגדול בישראל, הרב הגאון מופת הדור איש צדיק תמים מ"ו פ"ב"פ נאסף אל עמיו פתע פתאום, ונאספה עמו שמחה וגיל, הלא זה האיש אשר רבים השיב מעון, מלחמו נתן לדל השיב נפש בחורים הבאים מארץ רחוקה ממעדני תורתו, ולא ידע רהב, הוא מרומים ישכון בצל שדי, ואותנו עזב ליגון ואנחה, אנשי חסד נאספים ורשעי ארץ שלו כח אבנים כחם, התורה תספד מר, הצדקה תלבש בגדי אבל, ואנחנו מחשים באין מבין כי גדול כים שברנו! אל מי ינוסו בחורי חמד לעזרה אם הישישים ימותו והרכים לימים בל יאבו עשות משפט! מי התבונה בל ישאבו לשבור צמאונם ואיך לזרים ידלו! אנה נעזוב כבודנו! לכן בני חזק ואמץ והיית לאיש, אולי יתן ה' את רוחו עליך ותנהל צאן אבדות אל מי מנוחות אל מרעה טוב ואל נחלי שמן ועדן, לא אמות כי אחיה אם אתה תשום ידך על עיני ביום מותי, אדע כי השארתי ברכה אחרי כ"ד אביך.

פ"ב"פ.

(לה) מכתב הרע לרעהו 🔗

מחמד עיני! מכ"ז הוא בחור מופלג בתורה ובחכמה כאשר תחזינה עיניך מישרים, והוא בן פלני מעיר פ' איש תם וישר וירא אלהים, בביתו מצאו אומללים ונדכאים תרופה למכתם, וכעת יצאה אש מביתו ותאכל את כל אשר לו, ולא נשאר לו בלתי אם גויתו וגוית אשתו ובניו, וירא הבחור הזה את עוני אביו, וישא את רגליו ללכת אל מקום אשר ימצא מנוח, על כן באתי לחלות פניך לעשות עמו חסד ואמת, כי מעודו עד היום הזה לא יצא מעיר מולדתו, ועל שולחן זר לא אכל עוד, רך וענוג הוא, וידעת כי רוחו נכאה יען גם אתה ערום יצאת מבית אביך, נתתי בידו צדה לדרך, בגד ללבוש, מכנסים, וכתונת בד גם מנעלים רחם נא גם אתה עליו, ואל יקטן זאת בעיניך כי החסד אשר תעשה עמו יחשב לי כאשר עמדי צדקה עשית, וה' יברך אותך מאה פעמים ככה כאות ידידך לנצח

פב"פ.

(לו) תשובה 🔗

שמחתני אחי בראותי כי עוד זכרוני חרות עלי לוח לבך, הייתי להב' אשר התחננת בעדו למחסה, וירא מנוחה כי טוב ואת העיר כי נעמה ויבקש לו מחיתו בבתי נדיבים אשר דברתי טוב בעדו וינח. ויהי כטוב לבו הלך שובב את בנים חסרי לב, אהב לנוע בשוקים וברחובות אצל כל פנה, וישנאו אותו מכיריו כי גנב את לבבם, ויגרשו אותו מביתם, וישתומם כי אין מושיע ויקח מקלו בידו וילך לו, כן ארחות פועלי און, בענים כורעים ומשתחוים בעד ככר לחם, ואחר ימלאו את בטנם יבעטון, צר לי מאד על אביו הישר, אבד חילו, וגם בנו אשר נטע בלבו מטע ה' להתפאר ויקו לעשות ענבים עשה באושים, כמו ההצלחה לא תלך יחידית אחריה עושר גם כבוד, כן איד ואסון נגע ופגע אחוזי יד יחדו ילכו כאשר כרע האחד שם נפל האחר ויהיו לאחדים –. ידעתי ידידי לא בך האשמה, אדם יראה לעינים אך השמר לך, עניים מרודים אל תביא ביתך ובית ידידך לנצח

פ"ב"פ.

(לז) הבן לאביו 🔗

אבי! חדשות אודיעך בכפר הקרוב לעיר מושבי ידעתי איש נכבד בביתו הון ועושר ולו בן רך ויחיד, נפשו חשקה לקחת אותי אל ביתו להיות מורה בנו, והוא יתן לי שני מאות ר"ט שכר שנה בשנה, שמה אמצא שולחני ערוך, מטה כסא שלחן ומנורה, וספרים יקנה כאשר אצוה עליו, הן אמת בדעתי למלאות משאלות האיש, מאסתי המון הקריה שנאתם גם קנאתם מי יסבול! ואחרי אקבוץ על יד ג' או ד' מאות ר"ט אשובה אל העיר אשר גרתי בה, או לעיר מולדתי כי מתי אעשה גם אנכי לביתי! הבטחתי לאיש הנ"ל כי בא אבא ואך לתשובתך אצפה, והי' אם לא תאבה ולא תחפוץ בדבר הזה הודיעני נא, בעצתך תנחני ואדע לפנות ימין או שמאל

כ"ד בנך הדוש"ת²⁰

יהי ה' עמך תלמידי הב' המופלא, במעלות ובמדות לך עשר ידות כש"ת כמ' פ' נ"י.

מכתבך הנחמד קבלתי, אמרתי דברי חכמינו צדקו יחדו, אכן פליאה בעיני, מדוע אמרו ג' שותפין יש באדם, אביו ואמו והקב"ה, ולא מנו את המורה במכסת המנוים, הלא גם הוא נותן חלקו, הפסל נסך חרש, וצרף בזהב ירקענו, על שמם יקרא, יען מעשת נחשת וברזל, מכסף או זהב עשו תבנית כתפארת אדם לשבת בית, הלא גם המורה המדריך עורים בדרך לא ידעו, עלות ינהל בלעדו ייעפו נערים וייגעו, טח מראות עיניהם מהשכיל ליבותם, וילמדם דעת ודרך תבונות יודיעם, מדוע לא גם על שמם יקראו? מדוע כל חסדו כציץ השדה? אכן, בחירי רצתה נפשי! אחרי שובי נחמתי ואמרתי: נשואותם עמוסות משא לעיפה, אכן ללמד לתלמיד נחמד כמוך, צמאה נפשו לשמוע דברי מורהו, ענג שדי הוא ישם אהלו כעדן וערבתו כגן ה', שמתי דברי בפיך בצל ידי כיסיתיך, וכהקר בור מימיה, כן הקרה חכמתי, כי כחלב דדים ייבש באין יונק כן מקור החכמה יסכר באין מבקש – ועל זה אמרו חז"ל, “הרבה למדתי מרבותי ומתלמידי יותר מכלם” טובה גמול טובה גמלתני לא נשיתי ולא נשית בי –. גם אשתי היקרה תי' את שלומך היא מבקשת ואומרת: בראותה דרכך ומעלליך הטובים מצאה עונג רב די גמול על הטובות הקטנות אשר בעיניך רבות הנה – ואם לא תחפוץ שבת במקומך ויצר לך המקום, הלא העיר קרובה היא לנוס, בא נא בא! כמקדם דלתי ביתי פתוחות לפניך, כ"ד מורך הדוש"ת

פב"פ אב"ד החונה פה ק"ק

(מד) הב' הנ"ל לרעהו בעיר 🔗

ידידי! ידעתי כי אוהב נאמן אתה לי, לכן אל נא יחרה אפך כי אבקש ממך טובה קטנה וגדולה היא אלי, ואנכי אעמוד לשרתך כהנה וכהנה, תקבל ע"י מכ"ז²¹ עשרים ר"ט, קנה לי מחירם ספר מורה נבוכים עם פי' גבעת המורה ונרבוני בחלק הראשון, הספר הזה יהיה לי לעינים כי כלו מחמדים, וספר העוין מר' משה קוניץ הוא פי' נחמד על בחינות עולם, המחבר הפליא לעשות, וספר גן נעול ויין לבנון, גם רוח חן ושירי תפארת מהמליץ הגדול מו"ח הירץ וויזל זצ"ל, וכוזרי, ואם יחסרון עוד ג' או ד' ר"ט, שלם נא מכיסך בעבורי, אנכי אשיבם לך אי"ה עוד שבוע זו במיטב כספי, אודיעך כי קבלתי מכתב מאמ"ו הטוב לי מכל כתם אופיר, שפתי צדיק ידעון רצון, דבריו מזוקקים שבעתים, תאמין לי נפשי ערגה לראות פניו כאיל על אפיקי מים, לא טוב הדבר אשר עשיתי, כי עזבתי את ביתו, אשב פה אך שנה אחת, ואשובה למקומי הראשון, טוב לי אז מעתה, כ"ד ידידך המצפה אל מכתבך ואל הספרים.

פב"פ.

(מה) תשובה 🔗

רעי כנפשי! תקבל הספרים אשר שאלת ממני, שמחתי במאד מאד כי יכולתי להשיב לך טובה אחת על כל הטוב אשר עשית עמדי יום יום, הראיתי מכתבך לאמ"ו, וצוה בל אתמהמה לגזור עליך בשמו, כי בא תבא אי"ה הנה, כאב את בנו ידבר עמך, אם כבד ממך הדבר לגור שם שנה תמימה, בל ירצע אדונך את אזנך אם צאת חופשי תאבה, כי לא לעבד נמכרת, בימי הבחרות עוד ימי הילדות קשורים, ישבת פה הנחלת לך כבוד, שמחת באומרים לך בית ה' נלך, פתאום עשתנות זרות בגדו בך והמנוחה נגרשה, כילד יבכה מר אם בל תתן לו האומנת כל אשר שאלו עיניו, ואחר היו אצלו שעשועים, רגעים אחדים שקץ ישקצם, ועל אשר ישליך היום מידו, יאמר מחר: ראה זה דבר חדש הוא, כן שבת בכפר שאלת, מאנת שמוע בקול מיודעיך יעצו לך בל תצא מפה, ועתה תשיש לראות מגדל העיר כחתן לקראת כלה, עגמה נפשי לך בצרתך צר לי, הסר ממך כל יגון ואנחה, כלם ישמחו לראותך, בתופים ובמחלות יצא לקראתך ידידך הנאמן.

פב"פ.

(מו) הב' למורהו 🔗

אהו'²² אמ"ו! כיושב יחידי בכלא, אם פתאום בא יבוא רעו כאח לו לפקדו לשלום, בל יאמין בחפזו אשר ראו עיניו, ויהי כחולם חלום, ומה גם אם יגיד לו רעו כי חפשי יוציאנו, היש שמחה כשמחתו! כן עמדתי מרעיד בראותי מכתבו היקר ואמרתי: מי אנכי, עלם שמהו אלהים בבית הבור, כי יכבדני אדוני באגרת! ותפקחנה עיני בראותי, כי אדוני יבקש להביאני אל ביתו נאוה קדש כמקדם. גלמוד ישבתי פה ואל תקוה דיברתי בבא מכתבו היקר, המכסה אני מאדוני את אשר הגדתי לה, ואם ישנאה אמ"ו, נא להגיד לי כשעה ולא אוסיף עוד לדבר אליה מטוב ועד רע. “תקוה בת ענוה! בכל קצוי ארץ מקום מגורך, באהל הדל כבארמון השר שמת בית זבול לך, בהיכלי מלך גם בחצר המטרה תבקשי לך מעון, לב נשבר ונדכה יגהה ממך מזור, שמה ארצה שכב ילד מת, אבל יחיד עשה לו אביו, וירח הצרי אשר בידך ורפא לו – פה אלמנה רכה עיניה כיונים ושפתיה כשושנים, על קבר בעלה בעפר מתפלשת, את תקוה תתיפי בפוך עיני הגברים העוברים דרך שמה, ועיניה אשר מני בכי חמרמרו לנכח יביטו – בידך מזור לכל מכאוב ומחלה, אוי לגבר בל תלכי בדרך אתו, אם כל טוב התבל בידו, לו פז רב וסגולת מלכים, לו אלף נשים כמלך ישראל, או גם אחת לא לקח, לו בנים ובנות או הולך ערירי, למד חכמה או נבער מדעת הוא, מבלי שבטך ומשענתך טוב ממנו הנפל, עושר בלי תקוה שמור לבעליו ליגון ואנחה, גם לי אחות קטנה את, בלעדך גלמוד ישבתי, את נחמתי את רעיתי, תוריני דרך מבוא העיר, תנהליני בית מורי היקר, כמקדם אתעלס באהבתו בל אתרפה, אם הנחלתי לי ירחי שוא, עוד נצני השמחה בגני יצמחו” כן הבטיחה לי אחותי התקוה, כנים דבריה בא אבא, אי"ה לשמוח בשמחתכם, ולעלוז בחברתכם, כ"ד תלמיד המשתחוה אפים ארצה.

פב"פ.

(מז) הרע לרעהו 🔗

ה' יברך בשלום את אהו' רעי ידיד ה' וידיד נפשי הב' המושלם חכם לב ונבון דבר כ"מ

פ"ב"פ.

בקש נא מאת אמ"ו כי יראך את המכתב אשר שלחתי לו, הראה את אשר עם התקוה דברתי בלשון עבר, ידעתי כי אהבת מעודך עד היום הזה את השפה הזאת, מאסת שירי עגבים אשר שמעת מפורטים על פי נבל כדוד חשבו להם כלי שיר, ולא בינת אדם להם, דבריהם דברי רוח, לכן הבאתי המכתב הזה לך תשורה למזכרת האהבה בארח שיר, ואם ימצא חן בעיניך אוסיף לשלוח לך כהנה וכהנה,

אל התקוה

אַתְּ תִּקְוָה אֲחוֹתִי!

מִשְׁעַנְתִּי עַד מוֹתִי,

בְּצַר לִי אַתְּ נֶחָמָתִי,

עָלַיִךְ תִּקְוָתִי.

אֲחוֹת שַׂר וָמֶלֶךְ!

אֲחוֹת מַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ!

בִּלְעָדֵךְ יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה

הַגִּבּוֹר בַּמִּלְחָמָה.

הַחוֹלֶה בְּמִטָּתוֹ,

הַחוֹטֵא בְּהַוָּתוֹ,

בְּאֵין יָגוֹן כִּיגוֹנָם,

עָלַיִךְ בִּטְחוֹנָם.

כַּשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת,

קַרְנֶיהָ שׁוֹלַחַת,

לְשַׂמֵּחַ בִּבְרָקֶיהָ

תֵּבֵל וְצֶאֱצָאֶיהָ

לֹא תֹּסִיף לַמֶּלֶךְ

בַּל תַּמְעִיט לַחֶלֶךְ

כֵּן אַתְּ אֲחוֹתֵנוּ

כֵּן אַתְּ תִּקְוָתֵנוּ.

הַגַּנָּב בְּמַחְתֶּרֶת

הָרוֹצֵחַ בְּמִשְׁמֶרֶת

בִּרְאוֹתוֹ אֶת קִבְרוֹ

עוֹד עָלַיִךְ שִׂבְרוֹ.

הַצַּדִּיק בְּצִדְקָתוֹ,

אִם אֲנוּשָׁה מַכָּתוֹ,

וְנוֹשֶׁה בָּא לָקַחַת,

תַּצִּילוּהוּ מִשַּׁחַת,

אַתְּ נֵזֶר ראשֵׁינוּ,

אַתְּ מַחְמַד עֵינֵינוּ.

גַּם בְּמוֹת אֲבִי הַבָּנִים,

הָרַכִּים בַּשָּׁנִים,

אִם בִּשְׁדֵי אִמּוֹתָם,

אֵין צָרִי לְמַכּוֹתָם,

אַתְּ לָהֶם לְמִשְׁעֶנֶת,

אַתְּ לָהֶם לְאֹמֶנֶת.

כָּל יוֹרְדֵי אֳנִיוֹת,

בְּחֶרֶב פִיפִיוֹת,

בְּחִצִּים שְׁנוּנִים,

לִקְרַאת תַּנִּינִים

בַּל יַעַזְבוּ אֲבוֹתָם,

לוּלֵא אַתְּ אֲחוֹתָם.

אָכֵן מָה אֲחַוֶּהָ!

עַד מָה חִנָּם אֲקַוֶּה!

יָדַעְתִּי מָךְ עֶרְכִּי,

וְאֵיךְ תַּצְלִיחִי דַּרְכִּי!

בֵּין אֲלָפִים נִבְחַרְתִּי,

לָשֶׁבֶת בְּמִשְׁמַרְתִּי,

בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה

נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי מָרָה.

אוּלָם אֵם הַלְּשֹׁנוֹת

רַעֲיָתִי תַּמָּתִי

בַּתְּלָאוֹת שֹׁנוֹת,

עָלֶיהָ תִּקְוָתִי,

בָּהּ מָצָאתִי אוֹן לִי,

חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי.

עשֶׁר לֹא שָׁאַלְתִּי,

עַוְלָה לֹא פָּעַלְתִּי,

מַהֵר יָבֹא יוֹמִי,

אָשׁוּבָה לִמְקוֹמִי,

אֵלִי בַּל יַעַזְבֵנִי,

בְּתוֹרָתוֹ יָאֵר עֵינִי²³.

קרא נא השיר הזה פעמים, והודיעני הישרו דברי בעיניך, כ"ד ידידך לנצח

פ"ב"פ.

(מח) תשובה 🔗

כפלגי מים בציון היו לנפשי הצמאה דבריך הנכונים, השיר על התקוה הוא מבלי שמץ מום ודופי, יפעת התבונה בו ראיתי, אמרתי להכין לך מטעמים פרי מגדים אשר אספתי לי, ורעיוני השיבוני “מבוסר שני רעיך תקהינה, אם תבא אי”ה הנה תגיד לי את מי בחרת להיות לך מורה דרכי הלשון, במה יזכה נער את ארחו ללכת בעקבותיך? מה יפו פעמיך אחי! אולי אוכל גם אנכי לנגן נגינותי ותרן לשון אלם ובוסר גומל יהיה נצח. חדשות אודיעך, הב' פ"ב"פ ידידנו מחמד עינינו, יקח לו אי"ה את בת מ"ו פ"ב"פ נגיד ומצוה לעמו לאשה, הצליח ה' דרכו ישמח באהלו, זבד טוב זבדהו ה' חתנו יסחור את הארץ בעבורו והוא ישב בטח ישגה בתורה ובחכמה ויהי' לאיש, יבא יום אנשים כמוהו יחופשו בנרות להורות לעם ה' חקי אלהים, אם תאבה שלח נא לידו שירת דודים לברכהו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, כ"ד ידידיך לנצח

פ"ב"פ.

(מט) מכתב המורה לתלמידו 🔗

בני! עם התקוה דברת וראיתי יש תקוה כי שפתיך הן תטפנה, אכן שמע ואאלפך את אשר בלבבי, התקוה לבני תבל כרופא לחולה, אם ישמע בקול הרופא סמים ישתה אף כי מרים המה, יאמין כי לאל ידו להעמידהו על רגליו להורידהו ממטתו, ישמור נפשו ממאכלים המחזיקים את חליו, לפעמים האמונה הזאת תרפאהו, ולפעמים הסמים יהיו לו למזור, אכן כל זאת אם חליו לא חזק עד מאד ואך המחלה התאנפה בו, אכן אם ה' צוה המותה עליו שוא עמלו הרופאים אם כל החולים רפא ירפא יהי' כאלהים ומדוע גם הוא לעפר ישוב? כך התקוה תחזק לב אנוש נפל פתאום ברשת ולא ידע רע ואך מעט התאנף בו ה', תתן עז בלבו בל יתרפה ביום צרה, אכן השונה באולתו (כי מחסור באנוש ממקור סכלותו נובע) יפול בל יוסיף קום, התקוה בל תשקה מח עצמותיו, עצלות קשורה בלבה וכל שוגה בה לא יחכם –. לכן בני אל תאמר קשר לכל אשר תאמר קשר, הומיה היא וסוררת, תפתה את לב אנוש כי יעפיל לעלות הרים הגבוהים כיעלים שמה ימצא אשרו, אכן אם המלך דבר רדה כל דבריה כמוץ מגורן וכעשן מארבה, כגר המתעה תעמידך בטיט חוצות תפנה לשמאל ואין עוזר לימין ואין מושיע, ה' מנהלנו הוא מבטחנו, שוא תשועת אדם, שוא תשועת התקוה, הנה היא הרה לזנונים ותהר חשש ותלד קש, כ"ד מורך

פ"ב"פ.

(נ) מכתב איש לרעהו 🔗

ה' יברך בשלום את אהובי ידידי הב' החתן המופלג בתורה ובחכמה כש"ת²⁴ כמ' פ"ב"ב ני'.

אחי! שמעתי כי עלית על כל הבחורים היושבים בעיר פ', בחר בך הרבני הנגיד הקצין מ"ו פ"ב"פ לקחת אותך אל ביתו, ולתת לך את בתו היקרה לאשה, ותהי בלבי שמחה עד מאד, ראיתי כי עוד ימצאו נגידים אנשי לב אשר יתחתנו את בחור מופלג בתורה, טובה השמועה אשר שמעתי, כן יחזק ה' את לב שאר עברים הצלחים, אז יסירו צעיף אלמנות חיות, יקימו מעפר דבר ה', כמקדם יבאו בני אלהים לשמוע מוסר, ינהרו בחורי חמד אל בתי חכמים ולא יכוסה עוד השמש מעב הענן ומערפלי הפתיים, אקוה אם ייטיב לך הזמן וכסף וזהב ירבה לך בל תעלם עיניך מגרים בני עניים יראת אלהים בלבם החפצים להגות במדע, וגם אתה תשב באהל תורה כמיום צאתך מבית אביך, הודיעני נא מתי יהי' יום חתונתך אגיל ואשמח בזה היום כי ידידי אתה, וכל אוהבי תבונה אחים המה, חנפי לב אויביהם, משחית נפשו ידבק בהם, כ"ד ידידך השומח בשמחתך

פ"ב"פ.

(נא) תשובה 🔗

ידידי! אל תתן את רעך לפני זד יהיר, על אשר לא הודעתיך כי הרים ה' קרני, הכי אחי אתה ולא אחלק עמך שמחת לבי? הלא יחדיו מקבעת כוס התרעלה שתינו, הרבה פעמים המתקת לי המים המאררים, עת פגעי הזמן שמוני כמטרה לחץ משחת מגיני בשמן, כעכבר אשר ידעת, חבלי רשת הארי' טמנו לו האורבים כרת, נתקתי הפח פרשו לך אויבי חנם, ואיך אכסה ממך הדבר הגדול הזה? אכן לא עלתה על רוחי. מחשבת פגול ללכת אחרי בת פלני הנגיד ידעתי מצבי, מי אנכי הצעיר בבית אבי להתבונן על בתולה ועל בת עשיר כמוה? האין בבני עשירים איש, כי תבחר בי הדל בבית אבי! אכן פתאום נקראתי אל אביה אשר ידע אותי כי הייתי מאוכלי שולחנו פעמים בשבוע, וצוה עלי כי אכתוב חיש מהר לאבי ני' בא יבוא הנה, דבר סתר לו אליו, ותקח אזני שמץ מנהו, כל בני העיר ברחבות נתנו קולם כי אהיה חתן לנגיד, אי"ה אם בא יבא אבי ני' אודיעך מה בלבם, רואה אנכי כי האיש ואשתו וביתו שמחים לקראתי והוא צוה עלי כי אדבר על לב הנערה, יקוה כי תמצא חן בעיני, ימים ידברו, כ"ד ידידך לנצח

פ"ב"ב.

(נב) האב לבנו 🔗

אהובי בני! מעת שמת ערבה ביתך בין קאת וקפוד, שם תרמוש כל חיתי יער, דבר אין לך עם אדם, גם אותנו שכחת ואנכי לא אשכחך, כי לבי אומר לי: נחמת כי יצאת מעיר הבירה, הסכלת עשה הרבה מאד, מעודך שבת באחוזת רֵעים הסכן הסכנת, גם בגן אלהים כל ענג לנגע יהפך אם בלעדי אח גם אחות יחידי אנוש ילך שמה, כל מתוק מר לו מר, לכן שמת יד למו פיך, זדון לבך השיאך, כי אנכי הזהרתיך, ונהמת בסתר אהלך כי לא שמעת בקול הוריך “בני! אם עשתנותי מצאו אשד נחלי יגונך, דע נא! התוגה שפחת המות, וכמושל כן משרתו – רבים חללים הפילה, והוריד לעפר עז מבטחם אוי לגבר בין בתרי לבבו מצאה בית, גיל לא ידע, גרי ביתו ואמהותיו לאויבים יהיו לו, רואיו עליו ישגיחו, יאמר “ידקרו חרב בבטנו, אין מנוס לו מפני הפחד, צל הרים יראה כאנשים, והחגבים לענקים בעיניו, יחרד לקול שממית, קורי עכביש לו קריה נאמנה, קול כנור מלאכי מות באזניו, אין מכאוב כמכאובו, אף אם פז רב בביתו, טוב ממנו העני המבקש לחם השמח בחלקו, לכן בני הרחק ממנה כמפני נחש, אין תרופה לרעלה אם תשוב אל העיר בחברת רעים נאמנים על במותיה תדרוך, חגור שמחה כחרב, הוצא ששון מנדנו וצא נא לקראת תוגה חיים תפשה! תאסרה בנחשתים תשימה בכלוב כל עובר עליה ישום וישרוק ויאמר: כן יאבדו כל אויבי השמחה! אויבי שמחה יאבדו, ואנחנו לנצח נעמוד, חטאת נעוריך בל תזכר עוד, אדם אנחנו ולא אל, אמור נא “צדקת ממני” ואסלח לך. כ”ד אביך הדוש”ת

פב"פ.

(נג) תשובה 🔗

דמיתי לאיש בחלמו יושב באי הים, פתאום שאול מתחתיו רגזה, ירעם בשמים ה', ותגעש ותרעש הארץ, ויתגעשו גלי הים, ועמודי השמים יתפלצון. קפאו תהמות, ותכהינה עיניו מראות הוה על הוה, שבר על שבר, ותשאל נפשו למות, ויקץ והנה חלום, נפשו מלאה תהלה לאל חי, כי החלום שקר דבר, בכל זאת עיפה נפשו על היגון אשר ענה אותו, כן אנכי יושב פה ששה חדשים, אמרתי לא אראה יה, פה בדד אשב עדי אקוץ בחיי, יען חטאתי לאלהי השמים ולכם, לא שמעתי בקולכם אתי תלין משוגתי ואיך אשא פני! מי יסור לשאול בשלומי? מי ינחמני בעמלי? והנה אבי, דבריך היקרים מצאתי, וראיתי כי העברת את עוני ולחטאתי לא תדרוש, אמרתי: אעלה ראש מרומים כאשר פלאים ירדתי, החיתני אבי! החיתני במכתבך הנחמד, שוב אשוב העירה אי"ה עוד בחדש הזה אעשה לי חג, ביום אצא חפשי ממאסר הזה, לא כי אדוני עכרני, כאשר הבטיח כן שלם לי, אכן טוב פת חרבה בחברת אחים, מבית מלא מעדני מלך גלמוד באין דורש ואין מבקש, כ"ד בנך הדוש"ת

פ"ב"פ.

(נד) הב' החתן לרעהו 🔗

יום בשורה היום הזה, אתמול בא אבי היקר אלי וישלח הנגיד מ"ו פ' לקרוא לו וידברו שניהם יחדו עד חצי הלילה, ויבא אבי ויפול על צוארי ויבך ויאמר: בן חכם ישמח אב, "אשריך בני אשריך! נפל חלקך בנעימים, לא יאמן כי יסופר, יעשרך האיש עושר גדול, ואת בתו יתן לך לאשה "הבקר אור ועבד ביתו בא, ויבקש כי שנינו יחדו נבוא אל אדוניו לברות אתו לחם, ויראנו את כל בית נכתו ויקרא את בתו היקרה ויאמר לה: שאי עיניך וראי! את הב' הזה בחרתי לך לאיש, ידעתי כי תם וישר הוא, הון ועושר אין בידו. צדקתו עשרו, חכמתו הונו, האבחר לך בן עשיר קוצותיו תלתלים שחורות ופניו לבנים משלג, הכל הבל בעיניו כי כל עונג כבר היה לו לעולמים? הבחור הזה יהי' לך לבדך ואין לזרות אתך – יגל בשמחתך ויתאבל ביגונך, ואם לא תחפוץ בו הגידי, לא ביד חזקה אתנך ביד איש מאסה נפשך בו, ותען ותאמר: אבי! דבר גדול דברת, זה כבר שמתי עיני על מעללי הבחור הזה, כלתה נפשי למצוא מחסה תחת צל כנפיו, יראתי להגיד לך פן תכלימני ה' נתן העצה הזאת בלבך אעשה כדבריך, מה יפה ומה נעמה אהבה בתענוגים! ותחבק ותנשק את אביה, ויברכני ויאמר: לא תאונה אליכם רעה. יום פ' מיועד ליום חתונתי, למען עוד ישמח אבי בשמחתי, אקוה גם אתה בא תבא להתענג בששון ידידך לנצח.

פ"ב"פ.

(נה) המורה לתלמידו 🔗

בני! האם לא שמעת! המות הוציא חרבו מנדנה, ותהי חרדת אלהים בארץ, השר הגדול נבון וחכם חרשים המזכיר האַרדענבערג, אשר הפליא לעשות עמנו, הלך בדרך מרחוק, למקום שם מלכים ויועצי ארץ באו להתוכח לטובת ארצותם, נאסף אל עמיו ביום ג' י"ב לחדש הזה הוא חודש כסלו בעיר גענואַ²⁵, מי כמוהו באלפים! יומם לא בקש מנוח, לילה לא נתן שנה לעיניו? כמו מלכנו האדיר והחסיד חרש טוב על יושבי פרייסען²⁶ וסעד בצדקה כסאו, הוא הכה את הארי בתוך הבור כרה לנו, ויגרש את שונאינו, ביד לשונו החיים לנו, והמות לאויבי המלך, נפשו יצאה בדברו בארץ נכריה, אכן גם שם סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמים, ירדו בו מלאכי אלהים, יעלוהו למכון שבתם, ימצא מרגוע בארץ החיים, זרע צדקה ויקצור אמת, ממעל יסך באברתו על ממלכת פרייסען, יביט משמים על הנשר הגדול פרידריך מלכנו ועל בנו יורש עצר הצדיק, ועל שאר שרים גדולים אשר הניח אחריו, ישמח בצדקתם ויגיל בישועתם, כמו בעודנו חי דבר טוב לעמו ודורש שלום ישרון, כן במרום יבקש שלומנו ובלב ישרים לנצח יחיה, כ"ד מורך המבקש לראותך מהר.

פב"פ.

(נו) תשובה 🔗

אהו' אמ"ו! שמועה שמעתי ותרגז בטני, נבהלתי כי במות הצדיק חטאת הקנאה אשר מעודי לא ידעתיה החלה להפץ זרע רשע בתוך תלמי לבבי, קנאתי ביושבי שמים כי שם ינוח האדם הגדול הזה, האין די להם צדיקים וישרים אנשי לב, כי לקחו גם את הרועה הזה מהעדר? ויגערו בי רעיוני ויאמרו: לה' התבל, הוא בראה, כל אשר לנו בידו, בידו מאזני החיים והמות, כל אנוש שוכב בראש חבל, חייו תלוים לו מנגד, גם מענה לשון מלך תחת משמרתו, אין לב מושל כלב אנוש כמונו, לבו כלב אלהים, קנאה גם שנאה לצנינים בעיניו, צדק ויושר מחזיקים את כסאו, ואם את אלה לא יאבה ידע, בל יכיר ערכם, יקרע ה' את ממלכתו, כאשר בעינינו ראינו, האיש מרגיז ארץ, מרעיש ממלכות, בעמו כסה את עין הארץ וראשו לעב הגיע, מאס צדק, וימאסו ה' מהיות מלך –. אשרינו! לנו מלך חכם, צדיק וישר, יחיה המזכיר בשמים ממעל, ועוד ימים רבים ישב איתנו מלכנו החסיד ובניו היקרים אחריו, יחיו בנעימים שרים גבורים אנשי חיל אשר לא השיבו חרבם אל תערה, עדי בכל ערי פרייסען מלאכי שלום בשרו ישועה, שם האַרדענבערג בל ישכח לנצח, לפני שמש ינון שמו, שבעים ושתים שנה ראה חכמה ודעת, וייף בגדלו על במתי התבונה, עמו מתה חכמה, אכן צדקתו עומדת לעד. ב"ר תלמידו המצפה לראותו אי"ה לנשק כפות רגליו.

פב"פ.

(נז) מכתב הרע לרעהו 🔗

בנפול תרדמה על אנשים, ראיתי קורות הימים, נבהלתי מראות כי השר המזכיר האַרדענבערג, אשר הפליא לעשות עם ממלכת פרייסען, ובגדלו גם על עם קטן כמונו, אשר כשה פזורה היינו כמעט מרעה לא מצאנו שם עיניו, מת בדרך, ותחל רוח השיר לפעם את רוחי. ואלה הדברים אשר ממקור לבי יצאו, אביא לך לתשורה:

קינה על מות המזכיר השר הגדול האַרדענבערג

יחי שמו לעד!

י"א תנועות

בני עמי!

הַיְדַעְתֶּם כִּי לֻקַּח מֵעַל רֹאשֵׁנוּ

הַיוֹעֵץ הַגָּדוֹל מִשְׁנֶה לְמַלְכֵּנוּ?

הֲלֹא זֶה הַמַּזְכִּיר אֲשֶׁר עָמַד בַּפֶּרֶץ,

הוֹצִיא הָעֲבָדִים חָפְשִׁי מֵאֲדוֹנֵיהֶם,

דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים מָחָה מֵעַל פְּנֵיהֶם,

וַיַעַשׂ לוֹ שֵׁם בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ!

הָהּ לַיּוֹם! נָפְלָה אֶרֶץ תִּפְאַרְתֵּנוּ

הוּא הֵאִיר דַּרְכֵּנוּ, הֵרִים כְּבוֹדֶנוּ,

כָּל אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ גֵּרֵשׁ בְּחָכְמָתוֹ,

בְּדַבְּרוֹ, רוֹזְנִים יָדָם עַל פִּיהֶם שָׂמוּ,

לִקְרַאת בֹּאוֹ מְלָכִים מִמְּקוֹמָם קָמוּ,

אַךְ מִשְׁתָּאֶה מַחְרִישׁ יִדְּמוּ לְמוֹ עֲצָתוֹ.

נַפְשׁוֹ יָצְאָה לָהּ בָּאָרֶץ נָכְרִיָה,

גַּם שָׁמָה הָיְתָה תַּאֲנִיָה וַאֲנִיָה. –

הֵילִילוּ! כִּי גָּדוֹל כַּיָם הַשָּׁבֶר

מִי יֵצֵא וּמִי יָבֹא עַתָּה לְפָנֵינוּ!

לֹא יוֹפִיעַ עוֹד אוֹר שִׁמְשׁוֹ עָלֵינוּ,

הַמָּוֶת הָרַע חָצַב לוֹ שָׁם קָבֶר.

בַּשָּׁמַיִם יֹאכַל אֶת פְּרִי צִדְקָתוֹ,

גַּם שָׁם לְדַבֵּר טוֹב עָלֵינוּ תְּשׁוּקָתוֹ.

(פז) המורה לאיש מעיר אחרת 🔗

שלום לכבוד הנגיד וקצין איש ירא אלהים כש"ת מו' פ' נ"י.

אהובי ידידי! שמעתי כי בדעתו לשלוח לי את בנו כי יהיה מאוכלי שולחני, וגם בביתי ישכב, הנני מוכן לשרתו, יש לי בבית מגורי חדר קטן יפה מאד, שמה ימצא בנו מנוח אחרי ינוח ממלאכת הקדש, אתי יאכל כל טוב, גם אנכי הסכנתי להתענג במעדנים נפשי, כי על שולחן עשירים אכלתי אשר בניהם ינקו משדי תבונתי, אם קשתה עלי המלאכה מבקר עד ערב, מדוע לא אכל לשבעה נפשי! ישאל נא ידידי את הנגיד מו' פ' מעיר פ', אשר בנו זה שתי שנים בביתי, אהב חכמה ודעת, גם הוא יהי' לאיש נבון, מדי חדש בחדשו שלם האיש הנ"ל חמש עשרה ר"ט, אם יחפוץ אדוני בי ישלם המקח הנ"ל ממנו אין לגרוע, אקוה כי גם בנו ימצא בביתי עונג לנפשו, לפעמים אלך עמו השדה לראות הדרת הטבע הנעים, אשתי תי' תיטיב את ראשו, תלבישהו בגדים נקיים כיאות לכל אנוש, על פי דרכו אדריכהו פתח החכמה, כי אץ ללמוד אך למחסור, כ"ד ידידו הדוש"ת.

פב"פ.

(פח) תשובה 🔗

שלום כנהוג.

(צד) מכתב איש אחד לאיש אשר נפל חבלו בנעימים 🔗

אהו' ידידי! אל נא יחר אפך כי זה עשר שנים לא ערכתי אליך דברים, ענינים רבים מנעוני, וכעת שמעתי כי עשרת מצאת און לך, אמרתי אגלה את אזנך כי כספי פזרתי בין שרים אשר אין לאל ידיהם לשלם עתה, ומסוה העשיר על פני, נטבעתי ביון היגון, לכן נא להלות לי ה' אלפים ר"ט, ערבון אין בידי אך צדקתי ויושר לבבי, תאמין לי כי אשלם לך אי"ה אחרי כלות ג' שנים במיטב כספי, עשה זאת איפא למען אנצל מהנושים אשר יבאו לקחת, כי מה עשית אם החצי נתן לך ה'! ואברכך בקול, ידעתי כי לב טוב נתן לך אלהים ותמלא משאלותי, הודיעני נא מתי אבוא לקחת לי הזהב, נשמחה יחדו, מי אמר לך עת עזבת את עיר מולדתך ערום ועריה, כי יעשה ה' עמך חסד עדי תוכל להחזיק את ידי, ואנכי אהי' לך ללוה! ה' אמר ויהי. אתמול ראיתי את אמך תי' אשר זה שלש שנים לא ראיתיה, שאלתי בשלומה ותהי אך שמחה – כ"ד ידידך לנצח נצחים המצפה לראותך.

פב"פ.

(צה) תשובה 🔗

שלום לכבוד אהובי ידידי הראש הנגיד והקצין מו' פ' נ"י.

ראיתי מכתבו ואמרתי חלום חלמתי ותתפעם רוחי, התקטן זאת בעיני ידידי הקצין לקחת ה' אלפים ר"ט לתתם ביד איש כמוהו לסחור את הארץ! ביד איש אשר זה עשר שנים לא דבר אתי מטוב ועד רע, ביד איש אשר לא ראה את אמי תי' שלש שנים, יען כי אלמנה עניה היא, אביון הייתי, הכי אמרתי לבני משפחתי הבו לי! לא נשיתי ולא לקחתי מתנות, בימי חרפי פעמים רבות הרעב לא הניח לי לישן ולא הלכתי אל דודי ומסרפי לבקש ממנו חנינה בעד ככר לחם, ובביתם האמה השבעה בסה נופת,לא שמו עינם עלי, שכחוני וה' לא שכחני וירא את עניי להציל מעוני נפש זרעי, נפש אמי ובניה העניים, העשירים אשר אך למותר יבקשו ממני מתת כסף, תוחלתם נכזבה, לכן אל יבא ידידי חנם הנה, שוא תקותו אם יתמוך עלי, אם יש לו ערבון טוב אתן לו הכסף בלי נשך ותרבית על שנה אחת, למען יראה כי לא הקשחתי את לבבי, ועוד צדקתי בי כמקדם. כ"ד ידידו לנצח.

פב"פ.

(צו) האם לבנה 🔗

אהובי בני! החסד אשר עשה ה' עמך מה גדול מאד, נהפך לבב כל בנות עירי אשר לא ידעוני יביטו אחרי, אלה אשר מרחוק עמדו לנגד נגעי, יראו בי, תוקף הכסף ופרשת גדולתו מי ימלל! אתמול עשה הנגיד הקצין ש"ב³² מו' פ' משתה וישלח ויקרא לי לאכול ולשתות עמהם, וכבר עשה פעמים רבות הלולים וישכחני, לבי לא כן עמדי, מעת צאתך מרחמי אהבת אמת אהבתיך, יען סעפים שנאת, מחרחרי ריב מאסת, תורת ה' אהבת, נחמתנו בענינו היית, עת יגון רב באהלנו הכין מושבו אל תתרפי ביום צרה אמר אביך זצ"ל “ראי! בננו זה יעלה במתי ההצלחה, הוא יהי' לנו לעזר בכלות כחנו, הוא תפארתנו הוא מבטנו” אוי לנו כי לקחו אלהים טרם ראה כי נִבָא עליך טוב, רוח ה' דבר בו – בל אפתח פתח המכה החובשה, בל אקרא למקננות עת כלם שמחים, יברכך ה' בכל אשר תעשה, יגרש כל שטן וכל פגע רע מדלתי ביתך כאות אמך.

פב"פ.

(צז) הבן לאמו 🔗

אמי! במכתבך ראיתי כי נפלאת היא בעיניך, יען אין חכמה אין עצה ואין תבונה בעיני העם אך אהבת הכסף בכל משלה, דעי! לא יושבי עיר מושבך בלבד כורעים ברך להבל הזה, בכל הארץ התקוה קשרה בחלון התבל את תקות חוט הכסף משזר בזהב, עזה ממוות אהבת הרכוש, אנשי מדע אשר לשבת בצל החכמה הקדישו את עתותם, גם בצל הכסף אוהבים לרגוע –. איש מכאבות מכה אלהים ומענה קול כנור כקול חרב באזניו, צליל הכסף ערב לו לשמוע, יונק בשדי אמו בשמעו קול הכסף יפער עיניו לבלי חק – פעמים רבות הכסף התיר אגודות מוטה, פתח חרצובות המות –. ודעי עוד אמי! כאשר השתוממת על המראה, עת פתאום רבים דברו אתך דברים טובים ונחומים, כן תשתוממי אם כלם יפנו לך עורף בראותם כי לא מלאתי רצונם –. ויחכם שלמה מכל אדם, כל דבריו על אדני השכל בנויים, מאז עד עתה ידע הליכות בני אדם גם בני איש דרכם ומנהגם, שנאתם גם קנאתם, רעתם גם טובתם, ולא ידעתי מדוע אמר “אוהבי עשיר רבים” טרם הרים ה' קרני, כלם קרבוני כאיש את אחיו –. ועתה לאויבים היו לי, ולא ידעתי מה פשעי מה חטאי, הכי כאכר הידוע אשר בזיעת אפיו חרש בבקרים ותכבד עליו העבודה, זעק אל ה' ויראהו מטמון, וימכרהו לעובר דרך שמה בעד רבע שקל כסף, גם אנכי ברכת ה' הנחמדה בעד כף מלא נחת אמכור? –. לא בכל יום ויום יראני ה' נפלאותיו, אכן שנאתם מחלת לבבם – קנאתם תפרה ראש ולענה לברות למו – ואנכי אשמח בה’ – יחדש כנשר ימיך לחדות בנך.

פב"פ.

תקבל שיר אשר חברתי עת באתי לגור בבית אשר קניתי לי

י"ג תנועות

הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי־גִּיל! רְאוּ הַבַּיִת אֲשֶׁר קָנִיתִי,

לֹא צִוִּיתִי לְהָבִיא לִי טִיט לִלְבּוֹן הַלְּבֵנִים

לֹא תֵּאַרְתִּי בַשֶּׂרָד הָעֲמוּדִים וְהָאֲדָנִים

גַּם סִבְלֹת הַבּוֹנִים עָמְלוּ בוֹ לֹא רָאִיתִי.

הִנֵּה כְּצִפּוֹר נֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ הָיִיתִי

עֵת בִּימֵי חָרְפִי בָּאתִי שַׁעַר זֹאת הַקִּרְיָה

שָׂבַעְתִּי מְרֹרִים לָבוֹא עַד הֲלוֹם לֹא קִוִּיתִי

כִּי עָזַבְתִּי אֶת אֹהֶל אָבִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה.

שָׂדֵהוּ עָלָה קִמְשׁוֹנִים שָׁמִיר וָשַׁיִת

מִי מִלֵּל לִי אָז כִּי אֶקְנֶה לְשִׁבְתִּי לִי בַּיִת?

וְהַבַּיִת הַזֶּה בּוֹ מוֹרֵה יְלָדִים הָיִיתִי!

אָכֵן הֲמֵעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת דָּבָר יִפָּלֵא?

הֵרִים קַרְנִי, לָכֵן פִּי תְּהִלָּתוֹ יִמָּלֵא

אֶהְנֶה בְּתוֹרָתוֹ בְּמָקוֹם לְמוֹשָׁב לִי אִוִּיתִי.

(צח) אבי הכלה לאבי החתן 🔗

יהי ה' עם אהובי מחותני הרבני המופלא הראש הנגיד והקצין נגיד ומצוה לעמו מו' פב"פ נ"י.

הלא יודע מחותני, כי ר"ח הבע"ל הוא יום המיועד ליום משתה ושמחה להתקשר בנו עם בתי תי' כדת משה וישראל, לכן נא לשלוח הכסף אשר הבטיח לנדן בנו, לידי או ליד הרב המאור הגאון הגדול מפה, וגם אנכי אשליש את הכסף אשר הבטחתי, שנה אחת יהיה בנו נקי לביתו, מפתי יאכל מכוסי ישתה בביתי ישכב, הכינותי לו מעון עם כל כלי בית אשר יצטרך, אם בדעתו להביא אתו הרב הגאון מאצלכם וכל בני משפחת מחותני, אקוה כי ימצאו לחם לסעוד לבבם, ויין להשיב נפשם, וגם אדע לכבדם לפי כבודם, ואל נא יאמר ידידי, יום או יומים ישב פה עם אשתו וכל בני ביתו, הלא זאת ראש שמחתי! שבעת ימים נעשה חג, ביום הראשון עניי העיר יאכלו לחם אתי, אקוה בל יאחר ידידי המועד אשר יעדנו, כי החלותי להכין בשר ודגים. בנו הב' החתן דורש בשלומכם חכתה נפשו לחבק ולנשק אתכם, בקש ממני כי תביאו עמכם את הב' המופלג סופר מהיר כ"מ³³ פב"פ. כ"ד מחותנו המצפה לתשובתו.

פב"פ.

(צט) המורה לתלמידו 🔗

בני! ידעת כי על משמרתי אנכי עומד, יבא העם לדרוש את ה' מאתי, אם אש המריבה קודחת ביניהם, אצוק מי באר החכמה עליהם ויסכרו כל מעיני המצה, לכן סלח נא כי לא יכולתי למלאות משאלתך לשמוח אתך ביום חתונתך, תאמין לי כבן אהבתיך, צר לי מאד כי עזבת אותנו, היית פה למופת לילדי ישרון, לך נא בדרך אשר הלכת בל תכשל נצח. תקבל ממני תשורה קטנה לזכרון אהבתי:

פרי החריצות

המכתב הזה לעד כי הב' המופלא כמ' פב"פ למד אצלי שש שנים, והוא נבון וחכם למד ולמד עם בחורים תורת אמת בפיו ויראת ה' בלבבו, לכן אמרתי נוצר תאנה יאכל פריה, למי יאות הכבוד אם לא לבחור כמוהו אשר ידע עושר ולא הלך אחרי הבחורים ההולכים בדרך לבם? אענדהו בעטרת חכמים צדיקים ונאמנים לקראו לכל דבר שבקדושה בשם מורינו רבי פב"פ. יחיהו ה' ויחזקהו, יעמוד שמו לעד וזכרו לנצח נצחים, ישב בטח ושאנן להגות בתורת ה', ישאבו בחורי חמד מהבאר אשר כרה להם כאות מורהו.

הק'³⁴ פב"פ ראב"ד³⁵ דפה ק"ק³⁶ יע"א³⁷

(ק) מכתב המחבר אל בני עמו 🔗

בני עמי! אהבתי אתכם, ואמרתם במה אהבתנו! הלא בידי להתענג במעדנים נפשי, ויומם ולילה כל מגמתי להשביע נפש בניכם במעדני לשון עבר, בי נשבעתי! לא לרדוף אחרי הכבוד מחשבותי, ידעתי כי אפס ותוהו הוא, אך מעודי השפה הזאת בת אלהים החלה לפעם את רוחי, הלא היא אשר עם מלכים ושרים ישבה על כסאות למשפט, בה כתב אֵל על שני לוחת עשרת הדברים, בה חזו הנביאים, בה מלאכי שמים מקדישים את השם הנכבד והנורא, דברי תורה נביאים וכתובים בחיקה שמרה עד היום הזה, לולא זאת תמנו אבדנו כלנו אבדנו, ומדוע אוילים תחת ירדפו טוב ישטנוה! יפיצו עליה פיהם ולא ידעוה! אם בחיק בת בן נכר ערבה להם שנתם, אותה אחרי גום ישליכו, מדוע ישפכו עליה את כוס חמתם? חכמי עמים שמוה עטרת לראשם, מי כגעזעניוס, פאטער והערדער יודע ערכה! העברים העורים דוברים עליה סרה, למען לא יוָדעו כי עברים המה, אם במתי מגדליה לא יעלו הגמדים, מדוע בחלה נפשם בה, מות בסירם, מרורת פתנים בקרבם. לכן עם ה'! אם קטן אנכי בעיניכם אל תשימו עלי עין, שימו נא עיניכם על המכתבים האלה, ראו נא הדרת השפה הזאת, הכי אמרתי לכם בל תשגו בלשנות אחרות, הס כי לא להזכיר ימי שנותינו בהם שבעים שנה, אם ילמוד איש שפה אחת ד' או ה' שנים, הלא ידע אותה ואת שיחה! ולא לקחת מחיר בקשתי, מקח הספר רק כפי הוצאות הדפוס יעדתי, ומאלה השונאים את השפה היקרה הזאת אבקש, אל נא תשטמוני כי הערתי את האהבה אליה בלב בניכם, לא למענכם ולא למען זרעיכם עמלתי, הזורע על קוצים יקצור ברקנים – ידעתי כבר היה לעולמים, כי כל האנשים המבקשים להסיר מסוה הסכלות מעל פני בני ישראל, הרבו להם אויבי חנם, מי לנו גדול ממשה ב"ר מיימון! לו יחיה איש אלף שנים, היכול לחקור ולדרוש אחרי כל נעלם כמוהו? הוא האיר עיני חשכים, בכל זאת מאהביו בגדו בו, ויתנכלו להבאיש ריחו –. מי לנו גדול מהגאון מו"ה יהונתן זצ"ל בע"המ³⁸ ספר כרתי ופלתי אורים ותומים ושאר ספרים, פתח לנו שערים המסוגרים, קמו אנשים מתוכנו, בקשו להרוג אותו במפתח אשר נתן בידינו. בימיו קם האדם הגדול בענקים מו"ה משה בן מנחם מדעסוי, מי אנכי הדל בבית אבי, להלל את החכם הפילסוף הגדול הזה, מרומם הוא על כל תהלתי! ידעתי גם ידעתי בדורנו לא קם בישראל כמשה עוד, איש ירא אלהים, לו יד ושם במשנה בגמרא ובכל דת ודין, כאשר תחזינה עיני הקורא במכתב הזה אשר אנכי נותן לפניכם היום, הביטו וראו דבר חדש! אשר גנז ידידי כנפשי הרבני המושלם אי"א מו"ה ליב דאָהם נ"י זינדיקוס דקהל עדת ישרון פה, עטרת כבוד לראש החכם המפורסם מו"ה משה מדעסוי, מנחה נתונה לו מאת הגאון מו"ה יהונתן אב"ד דק"ק אה"ו³⁹ הנ"ל. לא כמחשבות חכמי פולין אשר דברו סרה על מופת דורנו מחשבות הגאון מ"י, מחזה שדי חזה ויברך את הגבר אשר לטובת עמו חרף נפשו למות, והשאיר אחריו ברכה, נודע שמו בכל קצוי הארץ –.

העתקתי אות באות.

“הנה בא לגבולי איש משה אשר ידענו מה היה לו כי ידי משה יקרים וכביר מצאה ידו בכל חכמת לימודית טבעי' מחקרי' הגיוני פלסופי שת בשמים פיהו ולשונו תהלך בארץ נתן השכל במרומים ישכון שרשים וענפים ילכו יונקותיו ויהי' הודו כזית במקום מורה צדק ומקום חיות' שהנפש תלוי בו לדעת איכות' ומזגה ומשטרה בגוי' וכהנה רבות שרשי' אשר הם כפרוזדור להכנס בהיכל ה' היא תורתנו הקדושה אשר בה יניחו כל יגיעי כח מחשבי הוא אשר שמו כהר”ר⁴⁰ משה דעסויא ואני בראותי אותו אחזתיו והביאתו אל ביתי אם לבינה וחדר הורתי ומצאתי נוסף על הנ"ל ששכלו שלם בתורה בגמרא וסברה לא יטה לארץ מנלו, מנהל בדרך דרכי תורה ישתה על כן ירום ראש לתת יד לתורה ולמצא מקום בינה יתירה בתורתינו העולה על כל חכמות וכלם עשו חיל ואחת היא ברה כחמה איומה כנדגלות ודגלה עלי אהבה אהבת יונתן אהבתיו משכתיו חסד ולכן אמרתי במה אכבדו נגד זקני עמו אם בסמיכת חבר הלא לגדולה מזו מתוקן ובלי ספק כבר קדמוני שאר רבני הדור בכבוד ועיטור ואם סמיכות מורינו הוא דבר יוצא ממנהגו של עולם לתת לאיש פנוי עטרת מורינו ולכן לא ידעתי אילן במה אברכו ואמרתי ליתן לו כסות עינים כי הוא כלו מחמדים פרדס רמונים תוכו אכל וקליפה זרק ולקט בשושנים בין חוחים והוא חכם הרזים ומפרפראות הכל מתוקן לסעודה מלחם ה' אוכל בלחמו של תורה וישמח משה במתנת חלקו כי נאמן בית ה' קראתי לו וכליל תפארת בחורים בראשו, והי' זה לאות נאמן ושם עולם מדי דברי הכותב ורמי בערסא מחכה לישועת ה' יהונתן חפ"ק אה"ו ר"ח אייר כאשר ירים משה לפ"ק"

שמחתי כמוצא שלל רב בראותי רב טוב הצפון ביד ידידי איש תם וישר הנ"ל, הקורא אשר יראת אלהים בלבבו וכמוני יאהב מדע ישמח לראות כי הגאון הנ"ל לא פנה אל רהבים ושטי כזב אשר דברו על צדיק עתק בגאוה ובוז, הלא ראיתם בעיניכם כי זה משה האיש אשר עשה לו שם בין חכמי עמים בלשון אשכנזי הגדיל לעשות ובשאר לשנות לו יד ושם הנסתרות והנגלות בכל מעגלי המדע ידע, בנה ארמון חכמתו על אדני לשון עבר וכל חכמי תלמוד הנאהבים והנעימים היו לו לעינים - לכן עם ה! אבן מאסו הבונים שמתי לראש פנה יבנו נא בניכם עליה טירת כסף לבטח ישכנו בה. ואתם שונאי חנם אם תדעו כי ספרי נחמד לעינים וטוב למשכיל משנאה אל תדברו עלי סרה, כי היא עון פלילי, קראו נא את השיר הקטן הזה אשר בו כליתי מלאכתי המפארת הזאת ושומו יד למו פה –. החלותי את המכתב הראשון ביום א' ט"ז כסלו העבר וכליתי את המכתב האחרון היום ג' י' טבת תקפ"ג לפ"ק.

הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בָּחַרְתִּי לִסְגֻלָּתִי

מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם! מָה יָפָה נַחֲלָתִי!

אֱלֹהֵי אֲבִי עִמָּדִי, פְּעָמַי בַּל נָמוֹטוּ,

חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם יִשְׁפּוֹטוּ,

יוֹרוּנוּ מַה לַעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי,

אֲחַזֵק בִּדְקֵי הַמִּגְדָלִים בְּתוֹכוֹ בָּנִיתִי.

השיר הזה לוקח מספרי מאמר חכמה וענוה אשר עודנו בכתובים אצלי.

מזכיר

דורך פֿאָלגענדע אַנאַליזע זאָלל איינע אַנלייטונג געליפֿערט ווערדען, דיא איינצעלנען אויסדריקקע איינעס יעדען בריפֿעס אין תנ"ך אויפֿצוזוכֿען, אונד זיא מיט דען פאַראַללעלאויס דריקקען צו פַערגלייכַען, איך האַבע דיא פראָבע נור מיט איינעם בריפֿע געמאַכֿט, אום דען פרייס דעס ווערקכֿענס ניכט צו ערהעהען.

בן יקיר לי (ירמיה ל"א) את עניי ואת יגיע כפי (בראשית ל"א) לא פרקתי עלי מעל צוארי (בראשית כ"ז) ערבה להם שנתם (ירמיה ל"א) תמכו פלך (משלי ל"א) לחמנו במשקל (יחזקאל ד) למלאות נפשו כי ירעב (משלי ו') בנשף בערב יום (משלי ז') פתחתי דלתי (מ"ב ט') מצאתיך שאהבה נפשי (ש"ה א') את כל התלאה (שמות י"ח) זה היום (תהלים קי"ח) לי הכסף לי הזהב (חגי ב') בו אתפאר (ישעיה מ"ט בך אתפאר) בכלות כחי (תהלים ע"א) יעמוד לימין (תהלים ק"ט) ראיתי פניך (בראשית ל"ג) ישחק להמון קריה (איוב ל"ט) הוספת חכמה (מלכים א' י') לא טוב (בראשית ב') לא טוב שבת נצח עד"הכ⁴¹ הנה נא מושב העיר טוב (מ"ב ב') ארוכה מדת הארץ (איוב מ' ארכה מארץ מדה) אלכה לי אל הגדולים (ירמיה ו') לשאוב מהבאר (ש"ב כ"ג) באר חפרוה (דברים כ"א) חכמים ונבונים (דברים א') אחז לבי פלצות (איוב כ"א אחז בשרי פלצות) צללו אזני (ש"א תצילנה שתי אזניו, צללו שפתי חבקוק ג') לקול השמועה (ירמיה י') בהעלותי על לבי (ירמיה ד לא עלתה על לבי) מי ינחמנו מעצבון ידינו (בראשית ה') הנער איננו אתנו (בראשית מ"ד) יקרהו סון בדרך, ע"ד פן יקרנו אסון (בראשית מ"ב) רקים ופוחזים (שופטים ט') וע"ד נשיו הטו את לבבו (מ"א י"א) ישתו יין נסיכם (דברים ל"ב) ויערב לחכם (ע"ד מתקו לחכי שיר ב', מתוק אל חכך משלי כ"ד) מעטה תהלה (ישעיה ס"א) למלאות משאלתך (תהלים כ' ימלא ה' כל משאלותיך) דברי חכמים (משלי א') אל תתן (משלי ל"א קהלת ה' ג') אל תתן בכסף עיניך ע"ד (כי יתן בכוס עינו משלי כ"ג) יעור עיני (שמות כ"ג) למוד היטב (ישעי' א' למדו היטב) עושר גם כבוד (מלכים א' ג') אחוזים בעקב החכמה, כמו וידו אחזת בעקב עשו (בראשית כ"ה) כל חפצים לא ישוו בה (משלי ג') אדע דרכיך כמו ודעת דרכי יחפצון (ישעיה נ"ח) אנשי שלומך (ירמיה ל"ה) העודך מחזיק בתומתך (איוב ב') קרא בשם אלהינו, כמו קום קרא אל אלהיך (יונה א') אז טוב לך, כמו טוב לך אז מעתה (הושע ב') טוב לך כל הימים (דברים ו') ישמח אביך ואמך (משלי כ"ג).

תם

שיר חדש

אֵלִי!

בֵּרַכְתָּ חֵילִי,

עָרַכְתָּ שֻׁלְחָנִי,

הֶעְשַׁרְתַּנִי,

שָׁנִי הִלְבַּשְׁתַּנִי,

פָּעָלִי רָצִיתָ,

אֹהָלִי נָטִיתָ,

אִתְּךָ תְּהִלָּתִי,

בִּתְּךָ סְגֻלָּתִי, –

יֶאֱנְחוּ הַבּוֹעֲרִים,

יִשְׂמְחוּ הַמּוֹרִים,

בַּמִּכְתָבִים חִבַּרְתִּי,

רְהָבִים יִסַּרְתִּי.

יָשְׁרִי רְהָבִי,

אָשְׁרִי לְבָבִי–.

דְּרָכֶיךָ הוֹדִיעֵנִי,

אָרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי.

בַּסְּפָרִים חֲדָשִׁים,

נְעָרִים וַאֲנָשִׁים,

מְנוּחוֹת יִשְׂבָּעוּ,

צַחוֹת יֵדָעוּ.

החיבור הלזה הוא ספר השביעי אשר הוציא המחבר לאור (הערת המחבר). ↩︎
מובא כאן הנוסח העברי בלבד (הערת המהדירה. כל ההערות להלן הן הערות המהדירה, אלא אם כן צוין אחרת). ↩︎
תודה לאל. ↩︎
מורנו הרב ↩︎
נרו יאיר ↩︎
פב"פ: פלוני בן פלוני (הערת פרויקט בן־יהודה) ↩︎
בני ביתי ↩︎
יוצאי חלציה (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
מפי הרב הגאון מורי פלוני בן פלוני אב בית דין דפה קהילת קודש (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
כה דברי (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
ירום הודו ↩︎
נרו יאיר ויזרח. ↩︎
מורי ורבי. ↩︎
אדונינו מורינו ורבינו (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
השיר הזה לוקח מספרי החרוץ והעצל (הערת המחבר). ↩︎
כבוד מעלתו (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
אב בית דין. ↩︎
רייכסטאלר – מטבע (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
נוסח. ↩︎
הדורש שלום תורתו. ↩︎
מכתב זה. ↩︎
אהובי (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
השיר הזה הוא חלק מהשיר אשר חברתי פתח ספרי הוכחות מוסר, הוספתי בו דברים אחדים ושמתי לו פה מקום כי מצא חן בעיני נבונים. (הערת המחבר). ↩︎
כבוד שם תורתו (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
גנועא: גנואה. ↩︎
פרייסען: פרוסיה. ↩︎
מטיף. ↩︎
מאת ר' יוסף אלבו. ↩︎
מאת ר' יצחק עראמה. ↩︎
חובת הלבבות – מאת ר' בחיי בן יוסף אבן פקודה. ↩︎
בלשון אשכנז (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
שאר בשרי (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
כבוד מעלת (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
הקטן. ↩︎
ראש אב בית דין. ↩︎
קהילת קודש. ↩︎
יגן עליה אלהים. ↩︎
בעל המחבר (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎
קהילות אה"ו או איחוד ג' קהילות (איגוד קהילות המבורג, אלטונה וואנדסבק). ↩︎
כבוד הרב רבי ↩︎
על דרך הכתוב (הערת פרויקט בן־יהודה). ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

קִראו עוד על אודות הפרויקט ועל איך לעזור 1

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות

קישוריוֹת חיצוניות (תיפתחנה בלשונית חדשה)

אין עדיין קישוריות מאושרות

& הצעת קישורית נוספת

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 61892 יצירות מאת 4048 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!