גָּדְלָה לָהּ תְּאֵנָה יְשִׁישָׁה עַל שְׂפַת הַנָּהָר. וּבָאָה לָהּ, בֹּקֶר בֹּקֶר, אַלְמָנָה עֲנִיָּה לְלַקֵּט תְּאֵנִים בְּשֵׁלוֹת, שֶׁנָּשְׁרוּ מֵעַל הָעֲנָפִים עֲמוּסֵי הַפְּרִי.

כָּךְ יָמִים וְשָׁנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם, וּבְבוֹא הַזְּקֵנָה כְּדַרְכָּהּ לְלַקֵּט הַפְּרִי לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁה וְנֶפֶשׁ בְּנוֹתֶיהָ הַשָּׁלֹשׁ וְהִנֵּה, אֵין גַּם תְּאֵנָה אַחַת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, קָרְאָה הָאִשָּׁה בִּמְרִי רוּחָהּ:

– מִי הוּא-חֲדַל אִישִׁים זֶה, הַמֵּהִין לְקַפֵּחַ מִחְיָתָהּ שֶׁל אַלְמָנָה מִסְכֵּנָה?

אַךְ כָּלְתָה הָאִשָּׁה דְּבָרֶיהָ וּמִמְּרוֹמֵי הַצַּמֶּרֶת עָנָה לָהּ קוֹל נְשִׁיפַת זַעַף. נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה וְנָחָשׁ עֲנָקִים נִתְגַּלָּה לְעֵינֶיהָ. נֶחְרְדָה הָאִשָּׁה מִפַּחַד נִקְמָתוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַנּוֹקֵם וְנוֹטֵר, וְתֵפֶן אֵלָיו בְּדִבְרֵי שִׁדּוּלִים וּפִיּוּסִים:

– אָנָּא, אֲדוֹנִי, אִם לִבְּךָ טוֹב עָלֶיךָ, הוֹאֵל נָא וְהַשֵּׁר מִן הָעֵץ תְּאֵנָה רַק אַחַת לַאֲמָתְךָ הָעֲנִיָּה וְאֶתֵּן לְךָ תְּמוּרָתָהּ אֶת בִּתֵּי הַבְּכִירָה לְאִשָּׁה.

מִיָּד נָשְׁרָה תְּאֵנָה בְּשֶׁלָּהּ לְתוֹךְ יָדֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה —וְהַתְּאֵנָה גְּדוֹלָה וַעֲסִיסִית, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ.

שׁוּב פָּתְחָה הָאַלְמָנָה פִּיהָ וְאָמְרָה אֶל הַנַּחַשׁ בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים:

– אָנָּא נִכְבָּדִי, אִם לִבְּךָ טוֹב עָלֶיךָ, הוֹאֵל- נָא וְשָׁלַח אֵלַי תְּאֵנָה עוֹד אַחַת – וְאֶתֵּן לְךָ תְּמוּרָתָהּ אֶת בִּתִּי הַשְּׁנִיָּה לָאִשָּׁה.

וְגַם הַפַּעַם נָשְׁרָה תְּאֵנָה גְדוֹלָה לְתוֹךְ יָדֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה.

אָז נִתְמַלֵּא לִבָּהּ עֹז וְתִקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– אֲדוֹנִי וְנִכְבָּדִי, אִם בְּבִתִּי הַצְּעִירָה חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ אָנָּא הָעֲנָק לִי תְּאֵנָה רַק עוֹד הַפַּעַם…

לֹא כִּלְּתָה הָאֵם דְּבָרֶיהָ, וְהַנָּחָשׁ טִלְטֵל אֶת עַנְפֵי הָעֵץ טַלְטֵלָה עַזָּה וְכָל הַתְּאֵנִּים הַבְּשֵׁלוֹת אֲשֶׁר עָלָיו יָרְדוּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת וְנָחוּ לְרַגְלֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה. נֶחְפְּזָה לְלַקֵּט אֶת הַפְּרִי הַמָּתוֹק לְתוֹךְ סַלְסִלַּת-הַבַּמְבּוּק אֲשֶׁר בְּיָדָהּ, וְאָצָה לְבֵיתָהּ לַהֲבִיאוֹ לִבְנוֹתֶיהָ לִסְעוּדַת יוֹמָן.

נִקְרָה לֵהּ בְּדַרְכָּהּ גֶּזַע עֵץ כְּרוּת, פָּתַח הַגֶּזַע פִּיו וְקָרָא בְּתִמָּהוֹן:

– כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּאֵנִים בְּסַל אֶחָד!

– כֵּן, כֵּן, עָנְתָה הָאִשָּׁה בְּחִפָּזוֹן וְאֶתֵּן לְךָ תְּאֵנָה בְּמַתָּנָה אִם תַּשְֹכִּיל לוֹמַר לְנָחָשׁ הָעֲנָק, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי יָבוֹא מִיָּד בְּעִקְּבוֹתַי, כִּי לֹא עָבַרְתִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ.

– יָפֶה! נַעֲנָה לָה הַגֶזַע, בְּבָלְעוֹ אֶת הַתֶּאֵנָה הַמְּתוּקָה.

נִקְרָה לָה בַּדֶרֶך תֵּל קָטָן. קָרָא הַתֵּל:

– כָּל כָּך הַרְבֵּה תְאֵנִים לְאִשָׁה אַחַת!

– כֵּן כֵּן עָנְתָה הָאַלְמָנָה וַהֲרֵי לְךָ תְּאֵנָה בְּמַתָּנָה, לְמַעַן תַּגִיד לַנָּחָשׁ, אֲשֶר בְּוַדַּאי יָבוֹא מִיָד בְּעִקְּבוֹתַי, כִּי לֹא עָבַרְתִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ.

– נִיחָא! צִיֵּת הַתֵּל.

וְכָךְ הִסְכִּימָה גַּם הָרֶפֶת אֲשֶׁר עַל פָּנֶיהָ עֲבְרָה הָאִשָׁה, לְהֹולֵיךְ שׁוֹלָל אֶת הַנָּחָשׁ תְּמוּרַת תְּאֵנָה לְמַאֲכָל.

וְאָמְנָם, לֹא חָלְפוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְנְחַשׁ־הָעֲנָק זוֹחֵל לוֹ בְּכָל הֲדָרוֹ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה. עָבַר הַנָּחָשׁ עַל פְּנֵי הַגֶּזַע הֶכָּרוּת וְקָרָא אֵלָיו:

– גֶּזַע, גֶזַע, הֲרָאִתָ אִשָּׁה זְקֵנָה נוֹשֵׂאת סַל תְּאֵנִים בִּידֶיהָ?

– לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי! עָנָה הָעֵץ, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ.

– כְּלַךְ־לְךָ, שַׁקְרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! רָגַז עָלָיו הַנָּחָשׁ – וַהֲרֵי הַתְּאֵנָה בְּפִיךָ!

נִבְהַל הָעֵץ מִפְּנֵי זַעְמוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי, הֵחֵל מְגַמְגֵּם וְאוֹמֵר בִּלְחִישָׁה:

– אָכֵן, כֵּן אֲדוֹנִי… הָיְתָה כָּאן אִשָּׁה זְקֵנָה וּבְיָדָהּ סַל תְּאֵנִים.

עָבַר הַנָּחָשׁ עַל פְּנֵי הַתֵּל הַקָּטָן וּקְרָא:

– תֵּל, תֶּל, הֲרָאִתָ אִשָּׁה זְקֵנָה נוֹשֵׂאת סַל תְּאֵנִים בְִּיָדֶיהָ?

– לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי, – נֶחְפָּז הַתֵּל לַעֲנוֹת, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ.

– כְּלַךְ־לְךָ, בַּדַּאי שֶׁכְּמוֹתְךָ! גָּעַר בּוֹ הַנָּחָשׁ בְּזַעַף – וַהֲרֵי תְּאֵנָה בְּפִיךָ!

נֶחֱרַד הַתֵּל מִפְּנֵי חֲמָתוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי הֵחֵל מְגַמְגֵּם וּמְמַלְמֵל בְּלַחַשׁ:

– אָכֵן, כֵּן־כֵּן, נִכְבְּדֵי… חָלְפָה הָאִשָּׁה עַל פְָּנַי וְזוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָלְכָה.

וְכָךְ הִטִּיל הַנָּחָשׁ מוֹרָאוֹ גַּם עַל הָרֶפֶת אֲשֶׁר בְּדַרְכּוֹ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִצְלִיחַ לְגַלּוֹת עִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה. זָחַל חֶרֶשׁ וּבָא לְתוֹךְ הַמִּטְבָּח הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּבֵיתָהּ וְהִצְטַנֵּף בִּקְדֵרַת הַחֵמָר הַמְשַׁמֶּשֶׁת לָהּ מַמְּגוּרַת הָאֹרֶז לְכַלְכָּלַת מִשְׁפַּחְתָּהּ. וּבַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, כַּאֲשֶׁר הוֹשִׁיטָה הָאִשָּׁה יָדָהּ לַחֲפֹן מְעַט אֹרֶז לְתַבְשִׁיל הַבֹּקֶר, מִיָּד כָּרַךְ עַצְמוֹ הַנָּחָשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת סְבִיב לִזְרוּעָה וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנָּה.

– הוֹד מַעֲלָתְךָ! צָעֲקָה הָאִשָּׁה הַנִּבְעֶתֶת, כְּשֶׁהִיא מְפַרְפֶּרֶת בְּמַכְאוֹבֶיהָ אָנָּא, הַתֶּר-נָא טַבַּעַת אַחַת מֵאֵלּוּ שֶׁכָּרַכְתָּ בָּהֶן זְרוֹעִי, וְאֶתֵּן לְךָ אֶת בִּתִּי הַבְּכִירָה לְאִשָּׁה.

עָשָׂה הַנָּחָשׁ כַּדָּבָר הָאִשָּׁה. אָז הוֹסִיפָה וּבִקְּשָׁה:

– הֶתֵּר נָא טַבַּעַת שְׁנִיָּה מִזְּרוֹעִי וְתִהְיֶה לְךָ הַשְּׁנִיָּה לְאִשָּׁה.

עָשָׂה הַנָּחָשׁ כִּדְבָרֶיהָ. וְהָאִשָּׁה הוֹסִיפָה וְאָמְרָה:

– וְאִם עוֹד טַבַּעַת אַחַת תַּתִּיר וְהָיְתָה לְךָ בִּתִּי הַצְּעִירָה לְאִשָּׁה. מִיָּד שִׁחְרֵר הַנָּחָשׁ אֶת הַזְּרוֹעַ כֻּלָּהּ וְזָחַל וְהִצְטַנֵּף בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח, מְצַפֶּה לְתַגְמוּל. אָז הֵבִינָה הָאִשָּׁה, כִּי נֶאֱלֶצֶת הִיא לְקַיֵּם הַבְטָחָתָהּ אֲשֶׁר נְתָנָהּ וְעָלֶיהָ לִשְׁמֹר מוֹצָא פִּיהָ, לְבַל תְּאֻנֶּה לָהּ רָעָה. פָּנְתָה אֶל בִּתָּהּ הַבְּכִירָה וְכָךְ אָמְרָה לָהּ:

– הֲתֹאבִי בְּכִירָתִי, לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ לְמַעַן שְׁלוֹמִי?

– מָה?! נִצְטַוְּחָה הַבְּכִירָה לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ? לֹא וָלֹא!

– הָלְכָה הָאִשָּׁה אֵצֶל בִּתָּהּ הַשְּׁנִיָּה, וְכָךְ אָמְרָה לָהּ:

– הֲתֹאבִי אַתְּ לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ לְמַעֲנִי?

– מַה?! נִצְטַוְּחָה הַבַּת הַשְּׁנִיָּה לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ? לֹא וְלֹא!

אָז קָרְאָה הָאֵם לְבִתָּהּ הַצְּעִירָה וַתִּשְׁאָלֶנָּה אַף אוֹתָה:

– הֲתֹאבִי אַתְּ, צְעִירָתִי, לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ לְמַעֲנִי?

וְהַצְּעִירָה עָנְתָה בְּנַחַת:

– כִּדְבָרַיִךְ, אִמָּא. לְמַעֲנֵךְ אִמִי אֶעֱשֶׂה כָּל אֲשֶׁר תְּבַקְּשִׁי.

הִגִּישָׁה הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַנָּחָשׁ סְעֻדָּתוֹ, אֹרֶז בְּחָלָב, וּבְרֶדֶת הַיּוֹם רִפְּדָה יְצוּעוֹ בְּסַל הַבַּמְבּוּק אֲשֶׁר לְיַד מִטָּתָהּ.

וַיְהִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהַנַּעֲרָה חָלְמָה חֲלוֹם. וּבַחֲלוֹמָה, וְהִנֵּה נָסִיךְ צָעִיר יְפֵה־תֹּאַר עוֹלֶה אֵלֶיהָ מִסַּלְסִלַת הַבַּמְבּוּק אֲשֶׁר לְיַד מִטָּתָהּ. הֵקִיצָה בַּבֹּקֶר נִפְעֶמֶת – וְאֵין נָסִיךְ, וְהַנָּחָשׁ הָעֲנָק יָשֵׁן לוֹ שְׁנַת־ יְשָׁרִים בַּסַּלְסִלָּה, מִצְטַנֵּף כִּפְקַעַת מְנֻמֶּרֶת. וְכַאֲשֶׁר חָזַר הַחֲלוֹם וְנִשְׁנָה גַּם בַּלַּיְלָה הַבָּא, לֹא עָצְרָה עוֹד הַנַּעֲרָה בְּרוּחָה וַתְּסַפֵּר חֲלוֹמָהּ בְּאָזְנֵי אִמָּהּ. שָׁמְרָה הַאֵם אֵת הַדָּבָר בְּלִבָּהּ, וְחָשְׁבָה מַחְשָׁבוֹת הַרְבֵּה, כֵּיצַד תְּגַלֶּה אֶת הַתַּעֲלוּמָה.

וַיְהִי בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה, שָֹמָה הָאֵם עַצְמָהּ יְשֵׁנָה, אֲבָל לִבָּהּ עֵר וְאָזְנֶיהָ קַשּׁוּבוֹת. כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבָה שְׁעַת חֲצוֹת כֵּן הַבְחִינָה אָזְנָהּ בְּקוֹל רִשְׁרוּשׁ הַבּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַסַּלְסִלָּה. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם וְהִנֵּה לֹא נָחָשׁ הוּא הַמִּצְטַנֵּף שָׁם כִּפְקַעַת, אֶלָּא נָסִיךְ תָּמִיר וִיפֵה־מַרְאֶה עוֹלֶה מִמֶּנָּה, בְּהַשִׁירוֹ עוֹר הַנְּחָשִׁים מֵעָלָיו כַּאֲשֶׁר יָשִׁיר הַבָּצָל קְלִפָּתוֹ. הוֹשִׁיטָה הָאַלְמָנָה יָדָהּ בַּחֲשֵׁכָה, נָטְּלָה בַּחֲשַׁאי עוֹרוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ מִתּוֹךְ הַסַּלְסִלָּה, יָצְאָה בְּשֶׁקֶט אֶל הַמִּטְבָּח וְהֵטִילָה אֶת הָעוֹר לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת. אַךְ עָלָה רֵיחַ הָעוֹר הֶחָרוּךְ בְּאַפּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר – מִיָּד אָץ בְּעִקְּבוֹת הָאִשָּׁה אֶל הַמִּטְבָּח, כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה וְזוֹעֵק:

– הָבִי לִי אֶת עוֹרִי! אֲנִי בּוֹעֵר! אֲנִי נִשְׂרָף! אֵשׁ לוֹהֶטֶת בְּעַצְמוֹתַי! – כָּךְ הוֹסִיף הַצָּעִיר וְזָעַק, כְּשֶׁהוּא מֵטִיל עַצְמוֹ עַל הָאֲדָמָה, מִתְפַּתֵּל בִּכְאֵבֵי צְרִיבָה שֶׁל עוֹר-הַנְּחָשִׁים שֶׁלּוֹ, הָעוֹלָה בַּלֶּהָבָה.

מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה? נֶחְפְּזָה אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁלְּיַד הַבַּיִת, נָטְּלָה קְדֵרַת מַיִם צוֹנְנִים וְשָׁפְכָה עַל הַנָּסִיךְ הַמְמָרֵר בְּבֶכִי וּמִיָּד הוּקְלוּ מַכְאוֹבָיו. וּבֵינְתַיִם נִשְׂרַף עוֹר־הַנְּחָשִׁים, וְלֹא נוֹתַר שָׂרִיד מִמֶּנּוּ

וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יָכֹל עוֹד הַצָּעִיר לְהַחֲלִיף עוֹרוֹ הָיָה מֵעַתָּה כְּכָל הָאָדָם. וּמֵאָז נוֹדַע בָּרַבִּים בִּשְׁמוֹ, “הַנָּחָשׁ הַנָּסִיךְ” וָחַי בַּאֲשֶׁר וּבְכָבוֹד עִם אִשְׁתּוֹ, “הַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה”.

תמונה