לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת־רַבּוֹת יָצָא הַמֶּלֶךְ הַנוֹוַאטְהָא לְמַסָּעוֹ הַגָּדוֹל בְּאֶרֶץ סִין. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה עָבַר בִּמְדִינוֹת שַׁאן אֲשֶׁר בַּצָּפוֹן. בְּבוֹאוֹ לִמְדִינַת מוֹ הִקְבִּיל פָּנָיו רֹאשׁ הָעֵדָה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, כָּרָאוּי לְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וּלְאוֹת כָּבוֹד וְהוֹקָרָה נָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ סוֹ־מְוִין־הְלָה לְאִשָּׁה. הְלָה, פֵּרוּשׁוֹ הַיָּפָה. הָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ טוֹב עַל הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה וַיַּעֲנֵק לָהּ מַתָּנוֹת בְּיָד נְדִיבָה. קִנְּאוּ הַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן בְּסוֹ־מְוִין־הְלָה קִנְאָה עַזָּה. נִתְגַּנֵּב הַחֲשָׁשׁ בְּלֵב הַנָּשִׁים שֶׁמָּא יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לְהַכְתִּירָהּ לְמַלְכָּה עֲלֵיהֶן וּלְנַשְּׂאָהּ עַל פְּנֵי כֻלָּן. קָשְׁרוּ קֶשֶׁר וַיְבַקְּשׁוּ תוֹאֲנָה לְהַשְׁמִידָהּ.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה וַעֲגִילֵי הַיַּהֲלוֹמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה נוֹצְצוּ וְהִזְהִירוּ בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם. בִּרְאוֹת הַנָּשִׁים כָּךְ, נִתְמַלֵּא לִבָּן שִׂמְחָה גְדוֹלָה: וְהַאֲמֵן הֶאֱמִינוּ, כִּי נִמְצְאָה לָהֶן הַתּוֹאֲנָה לְהָפִיק זְמָמָן. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִזְהִירוּהוּ, כִּי סוֹ־מְוִין־הְלָה אֲהוּבַת לִבּוֹ קוֹסֶמֶת הִיא וּכְשָׁפִים בְּאָזְנֶיהָ. צָחַק הַמֶּלֶךְ לִטִפְּשׁוּתָן שֶׁל הַנָּשִׁים וּמֵאֵן לְהַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶן. אֲבָל הַצָּרוֹת לֹא נִרְתְּעוּ, וְכָךְ עָנוּ וְאָמְרוּ:

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, אָנָּא, יָסוּר־נָא לְחַדְרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַקּוֹסֶמֶת עוֹד הַלַּיְלָה וְרָאָה בְּמוֹ עֵינָיו.

שָׁקַע הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַנּוֹוַאטְהָא בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת מִנִּי יָם. חָשַׁב וְחָשַׁב וְלֹא פָּסַק מִלַּחֲשֹׁב: הַאֻמְנָם יִתָּכֵן הַדָּבָר? – לֹא וָלֹא! אֵין סוֹ־מְוִין־הְלָה אֲהוּבַת לִבּוֹ קוֹסֶמֶת. טְהוֹרָה וּבָרָה הִיא וְאֵין בָּהּ דֹּפִי. אֲבָל, הַסָּפֵק נִתְגַּנֵּב לְלִבּוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן וְהָיָה מְכַרְסֵם בּוֹ כְּתוֹלַעַת.

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, בְּעֵת שֶׁהָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ נָם שְׁנָתוֹ, שָׂם הַמֶּלֶךְ פְּעָמָיו לְחַדְרֵי הַנָּשִׁים. אַךְ עָמַד בְּפֶתַח סֻכָּתָה שֶׁל סוֹ־מְוִין־הְלָה – וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, כִּי רָאָה קֶרֶן זֹהַר מִסְתּוֹרִית הַמִּתְמַשֶּׁכֶת מֵרֹאשָהּ וּמְמַלֵּאת אֶת הַחֶדֶר כֻּלּוֹ. נִזְדַּעֲזַע הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. “אֵין סָפֵק, כִּי קְסָמִים הֵם אֵלֶּה!” – אָמַר בְּלִבּוֹ. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר צִוָּה לְהַרְחִיק אֶת הַנַּעֲרָה מִן הֶחָצֵר.

וְאוּלָם סוֹ־מְוִין־הְלָה הָיְתָה טְהוֹרָה וּבָרָה כַּחַמָּה. אוֹר הַמִסְתּוֹרִין הִגִּיהַ מִן הָעֲגִילִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֶיהָ בְּחַסְדּוֹ שֶׁל הַבּוּדְהָא הַנַּעֲרָץ, כִּי שַׂעֲרָה דַקָּה מִשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הֻטְמְנָה בְּתַכְשִׁיטֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה. אֲבָל הִיא עָצְרָה בְּרוּחָהּ וְלֹא אָמְרָה דָבָר. מַה טַּעַם לְהִתְפָּאֵר, כִּי שָׁפַר חֶלְקָהּ? – וַהֲרֵי בְּלָאו הָכֵי לֹא יַאֲמִינוּ לָהּ. נִפְרְדָה בְּצַעַר מֵעַל הַמֶּלֶךְ וּמֵעַל אַנְשֵׁי הָחָצֵר וְחָזְרָה בְּעֶצֶב אֶל אַרְצָהּ וּמוֹלַדְתָּהּ וּבֵית אָבִיהָ וְאִתָּהּ רַק כַּמָּה מִנַּעֲרוֹתָיהָ.

הָיוּ סוֹ־מְוִין־הְלָה וְהַנְּעָרוֹת פּוֹסְעוֹת בְּנַחַת בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה מִמַּנְדַלֵי הַבִּירָה לָעִיר מֶמְיוֹ, עֲדֵי הַגִיעָן לַמָּקוֹם הַיָּדוּעַ כַּיּוֹם בַּשֵּׁם שְׁבָזֵיאַן, וְהוּא בְּקִרְבַת טוֹ־נְבּוֹ. נָחוּ שָׁם וְהֶחֱלִיפוּ כֹחַ וְיָרְדוּ לִנְהַר מִיצֶ’נְגָה לִרְחֹץ בְּשָׂרָן. עוֹד הַמַּלְכָּה רוֹחֶצֶת וְעֲגִילֶיהָ נִשְׁמְטוּ מֵאָזְנֶיהָ וְנֶעֶלְמוּ. רָאֲתָה קֶרֶן אוֹר בָּהִיר עַל פְּנֵי הַנָּהָר וְצָלְלָה בְּעִקְּבוֹתֶיהָ לְהַצִּיל אֶת עֲגִילֶיהָ, אַךְ הָעֲגִילִים נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם. נָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַמְּרוֹמִים וְרָאֲתָה שָׁם לַהֲקַת צִפֳּרִים יוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל מִסָּבִיב לָעֲגִילִים אֲשֶׁר לָהּ, הַתְּלוּיִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. מִיָּד כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ וּבְפִיהָ תְּפִלָּה לָאָדוֹן הַבּוּדְהָא שֶׁיּוֹאִיל וְיַחֲזִיר לָהּ אֶת אוֹצָרָהּ, אִם אָמְנָם אֵין בָּה אָוֶן. אַךְ סִיְּמָה תְפִלָּתָהּ וְהִנֵּה הָעֲגִילִים שׁוּב בְּאָזְנֶיהָ. נִתְמַלְּאָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגָמְרָה אֹמֶר בְּלִבָּהּ, שֶׁלֹּא תַּעֲנֹד עוֹד אֶת הַתַּכְשִׁיטִים הַקְּדוֹשִׁים עַל גּוּפָהּ, אֶלָּא תַפְקִידֵם לָנֶצַח בְּתוֹךְ פָּגוֹדָה אֲשֶׁר תִּבְנֶה בּוֹ בַּמָּקוֹם.

אָמְרָה וְעָשְׂתָה. וּמִיָּד הִתְחִילָה בְּבִנְיַן הַפָּגוֹדָה הַיָּפָה. נִתְיַשְּׁבָה בַּמָּקוֹם וְהָיְתָה מְחַלֶּקֶת מָזוֹן וּצְדָקָה לְעוֹבְרֵי־אֹרַח וּשְׁמָהּ הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק. וְלֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּמְרַגְּלֵי הַמֶּלֶךְ בָּאוּ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַעֲשֵׂי הַמַּלְכָּה־לְשֶׁעָבַר וְהָרָצִים הֵבִיאוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה לְאָזְנֵי אֲדוֹנָם. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָבָה וַאֲנַסֶּה אוֹתָהּ עוֹד הַפַּעַם”. פָּקַד עַל יוֹעֲצָיו לָצֵאת לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּלְהִוָּכַח בְּמוֹ עֵינֵיהֶם: וְהָיָה אִם פֶּתַח הַפָּגוֹדָה פּוֹנֶה לְעֵבֶר הַבִּירָה יַנִּיחוּהָ בַחַיִּים, אֲבָל אִם נַהֲפוֹךְ הוּא, ־ תּוּצָא סוֹ־מְוִין־הְלָה מִיָּד לַהוֹרֵג.

וְלַמַּלְכָּה אָח. וַיְהִי בִּשְׁמֹעַ אָחִיהָ אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ, וַיִּגְמֹר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לָבֹא אֵלֶיהָ וְלִהְיוֹת לָהּ לְיוֹעֵץ. יָשְׁבוּ יַחַד לְיַד הַפָּגוֹדָה וְהָיוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב. עוֹד הֵם יוֹשְׁבִים וְרָצֵי הַמֶּלֶךְ בָּאִים לְנַסּוֹתָם. וַיְהִי בִּשְׁמֹעַ הַמַּלְכָּה עַל הָרָצִים וּמַה בְּפִיהֶם, נִבְהֲלָה מְאֹד, כִּי פֶּתַח הַפָּגוֹדָה אָמְנָם פּוֹנֶה הָיָה לְעֵבֶר אַרְצָהּ וּמוֹלַדְתָּהּ וְלֹא אֶל בִּירַת הַמֶּלֶךְ.

מֶה עָשְׂתָה? בִּשְּׁלָה עֲבוּר הַשְּׁלִיחִים קְדֵרָה מְלֵאָה אֹרֶז וְהִזְמִינָתַם לִסְעֹד לִבָּם; וּבִשְׁעַת הַסְּעֻדָּה הִבְטִיחָה לְהַרְאוֹת לָהֶם אֶת הַפָּגוֹדָה עִם שַׁחַר. וַיְהִי בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה, וְהַשְּׁלִיחִים שְׁקוּעִים בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה, וְסוֹ־מְוִין־הְלָה כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ וְהִתְפַּלְּלָה לְבּוּדְהָא וַתְּבַקֵּשׁ עַל נַפְשָׁהּ וַתְּחַלֶּה פָּנָיו וַתֹּאמַר:

– אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא, אָנָּא עֲשֵׂה חֶסֶד עִמָּדִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי בְּעֵת צָרָה.

וּתְפִלָּתָהּ נִשְׁמְעָה וּבַקָּשָׁתָהּ נִתְמַלְּאָה. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ אֶל הַפָּגוֹדָה – וְהִנֵּה פָּנֶיהָ לְעֵבֶר הַבִּירָה… מִיָּד חָזְרוּ אֶל מַלְכָּם וְסִפְּרוּ לוֹ אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם.

חָלְפוּ יָמִים וְשָׁנִים וְסוֹ־מְוִין־הְלָה יוֹשֶׁבֶת בְּעֶצֶב לְיַד הַפָּגוֹדָה שֶׁבָּנְתָה וְלִבָּהּ מַר עַל הָעָוֶל אֲשֶׁר עוֹלַל לָהּ. וְלֹא מָצְאָה הַמַּלְכָּה נֶחָמָה עוֹד וּלְיָמִים חָלְתָה וְלֹא קָמָה מֵעַל עֶרֶשׂ דְּוָי. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ נִתְמַלֵּא לִבּוֹ חֲרָטָה וּבוּשָׁה. נֶחְפַּז לָבוֹא אֶל הַפָּגוֹדָה שֶׁבָּנְתָה אֲהוּבַת לִבּוֹ וְחִלֵּק מַתָּנוֹת בְּיָד נְדִיבָה לְשׁוֹמְרֶיהָ וּמְבַקְּרֶיהָ. וסוֹ־מְוִין־הְלָה וְאָחִיהָ נַעֲרָצִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל כָּל בָּאֵי הַפָּגוֹדָה שֶׁל שְׁבֶזֵיאַן. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה נֶעֱרָךְ חַג גָּדוֹל עַל כִּכַּר הַפָּגוֹדָה וְאֵלֶיהָ יִתְכַּנְּסוּ מַעֲרִיצִים לַאֲלָפִים. הֵם נוֹהֲרִים לְכָאן מִמֶּרְחַקִּים בָּרֶגֶל וּבַעֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לִשְׁוָרִים. וּבְאוֹתָהּ הָעוֹנָה מִתְמַלֵּא הַנָּהָר, אֲשֶׁר בּוֹ רָחֲצָה הַנַּעֲרָה, דָּגִים גְּדוֹלִים הַמְשׁוֹטְטִים בּוֹ לְהָקוֹת לְהָקוֹת לְמֵאוֹת, וְאַלְפֵי הַמִתְקַהֲלִים מְפַרְנְסִים אֶת הַדָּגִים בְּפֵרוּרֵי מְזוֹנוֹת וּמְכַסִּים אֶת פְּנֵי הַמַּיִם בְּרִקּוּעֵי זָהָב.

כָּךְ לֹא נִמְחוּ שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל סוֹ־מְוִין־הְלָה וְאָחִיהָ וְזִכְרָם קַיָּם לָעַד.

לְפָנִים־לְפָנִים, לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, הָיוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר פַּגַן אֶבְיוֹנִים. אוֹתוֹ זְמַן יָשַׁב בָּעִיר נָזִיר יָשִׁישׁ, חֲכַם תּוֹרַת הָאַלְכִימִיָּה. בִּקֵּשׁ הַנָּזִיר לְגַלּוֹת אֶת סוֹד אֶבֶן־הַבִּינָה, הִיא אֶבֶן־הַקְּסָמִים הַכֹּל־יְכוֹלָה. שָׁקַע יוֹמָם וָלַיְלָה בְּנִסּוּיִים מְסֻבָּכִים, שֶׁהִצְרִיכוּ מָמוֹן רַב לַמַּכְשִׁירִים הָעֲדִינִים וְלֶחֳמָרִים הַיְקָרִים. פָּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ תַּלְמִידוֹ וּבִקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ. פָּתַח הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר אֶת אוֹצַר הַמְּדִינָה לִפְנֵי הַנָּזִיר הֶחָכָם לְמַעַן יִשְׁקֹד עַל מְלַאכְתּוֹ וְיַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ.

חָלְפוּ חֳדָשִׁים וְשָׁנִים. הַנָּזִיר יוֹשֵׁב לוֹ גָחוּן עַל גְּוִילֵי הַסֵּפֶר הָעַתִּיק, מִמֶּנוּ יִשְׁאַב תּוֹרָתוֹ, וְהוּא מַתְמִיד יָמִים וְלֵילוֹת בְּנִסּוּיָיו – וְאוֹצַר־הַמְּדִינָה מִתְרוֹקֵן וְהוֹלֵךְ. הִגְבִּיר הַמֶּלֶךְ לַחַץ מִסָּיו עַל הָעָם, לְמַעַן יִהְיֶה לְאֵל יָדוֹ לָתֵת לַנָּזִיר הֶחָכָם כֹּל הֶחֳמָרִים הַיְקָרִים וְהַמַּכְשִׁירִים הָעֲדִינִים. לְבַסּוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתָם שֶׁל מְשַׁלְּמֵי הַמִּסִּים, כִּי יְבוּל־הָאֹרֶז דַּל הָיָה וְיָדָם לֹא הִשִּׂיגָה לְכַלְכָּלַת בְּנֵי בֵּיתָם. וַיִּצְעֲקוּ אֶל הַמֶּלֶךְ בְּמַר רוּחָם, כִּי מְבַזְבֵּז הוּא הוֹנָם לָרִיק. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַנָּזִיר צַעֲקָתָם וַיֵּצֵא אֶל הָעָם וַיַּבְטִיחֵם נֶאֱמָנָה, כִּי יְנַסֶּה עוֹד אַךְ הַפַּעַם. וְהָיָה, אִם יַחֲטִיא מַטְּרָתוֹ – יָבוֹא עַל עָנְשׁוֹ. נַעֲנוּ לוֹ הָעָם, סִלְּקוּ מִסֵּיהֶם, וַיִּתְפַּזְּרוּ אִישׁ אִישׁ לְסֻכָּתוֹ.

וְהַנָּזִיר הֶחָכָם הִשְׁקִיעַ עַצְמוֹ בְּיֶתֶר הַתְמָדָה בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. בּוֹחֵן הָיָה כָּל אוֹת וּבוֹדֵק כָּל תָּג בַּגְּוִילִים הָעַתִּיקִים, מְצָרֵף הָיָה מִסְפָּר לְמִסְפָּר, מוֹהֵל חֻמְצוֹת וּמַתִּיךְ מְטִילֵי פְּלָדָה וּבַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת בְּהִתְיַמְּרוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַנֻּסְחָה הַכְּמוּסָה, שֶׁלְּפִיהָ יִצֹּר אֶת הָאֶבֶן הַנִּפְלָאָה.

אַךְ כְּכֹל שֶחָלְפוּ הַיָּמִים כֵּן נִתְגַּנֵּב הַסָּפֵק גַּם לְלִבּוֹ שֶׁל הַנָּזִיר עַצְמוֹ. “אָכֵן, נִכְשַׁלְתִּי!” – אָמַר לְנַפְשׁוֹ – “וְהִכְשַׁלְתִּי אֶת הָרַבִּים, כָּל אֵלֶּה שֶׁנָּתְנוּ אֱמוּנָם בִּי. הוֹלַכְתִּי שׁוֹלָל אֶת הַמֶּלֶךְ תַּלְמִידִי וְאֶת נְתִינָיו מְשַׁלְּמֵי הַמִּסִּים. אֵין חֵטְא כְּחֶטְאִי וְכָל עֹנֶשׁ שֶׁיֻּטַּל עָלַי לֹא יִשְׁוֶה לוֹ”.

נִכְלָם וְאָבֵל הִנִּיחַ הַיָּשִׁישׁ כֵּלָיו וּמַכְשִׁירָיו וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו אֶל הָאַרְמוֹן, לְהוֹדוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל כִּשְׁלוֹנוֹ. אַךְ בִּרְאוֹת הָעָם אֶת הַנָּזִיר בְּבֵית הַמְּלוּכָה, אָמְרוּ: “אֵין זֹאת, כִּי מְבַקֵּשׁ הוּא גַם הַפַּעַם מִכְסַת כֶּסֶף וְזָהָב לְנִסּוּיָיו, וּמֵעַתָּה יָשׁוּב הַמֶּלֶךְ וְיַכְבִּיד יָדוֹ עָלֵינוּ.” מֶה עָשׂוּ? – נִזְעֲקוּ מֵעֲבָרִים וְהָיוּ צוֹבְאִים עַל הֶחָצֵר בַּהֲמוֹנֵיהֶם, תּוֹבְעִים עָנְשׁוֹ שֶׁל הַנָּזִיר הַנּוֹכֵל, אֲשֶׁר שָׂם עַצְמוֹ אַלְכִימַאי וְהוֹצִיא כַּסְפָּם לָרִיק. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה. נֶאֱמָן עָלָיו מוֹרֵהוּ הַנָּזִיר, אַךְ קוֹל תְּרוּעַת הָעָם עוֹלֶה בְּאָזְנָיו.

אָז קָם הַנָּזִיר בְּעֹז־רוּחוֹ וַיַּעֲקֹר בְּמוֹ יָדָיו שְׁתֵי עֵינָיו מֵחוֹרֵיהֶן, וַיֵּצֵא אֶל הָעָם הַמִּתְקַהֲלִים וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם בַּעֲנָוָה:

– רְאוּ אֲשֶׁר עוֹלַלְתִּי לְעַצְמִי. הַאֻמְנָם אֵין דַּי לָכֶם בְּעֹנֶשׁ זֶה שֶׁלִּי? נִתְבַּיְּשׁוּ הַמִּתְלוֹנְנִים וְנִתְפַּזְּרוּ לִמְעוֹנוֹתֵיהֶם.

יוֹשֵׁב לוֹ הַסּוּמָא עֲרִירִי בְּסֻכָּתוֹ וּמְהַרְהֵר בְּעֶצֶב בְּכָל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ. שָׁפַךְ הַחוּצָה אֶת הַחֻמְצוֹת הַיְקָרוֹת וְאֶת הַכֵּלִים וְהַמַּכְשִׁירִים הָעֲדִינִים נִפֵּץ לִרְסִיסִים. וְלֹא אָמַר דַּי. הוּא קָרָא אֵלָיו אֶחָד מִפִּרְחֵי הַנְּזִירִים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ שֶׁיְּסַלֵּק מֵעָלָיו אֶת מְטִיל־הַמַּתֶּכֶת, אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ אוֹתוֹ לְנִסּוּיָיו, וְיַטִּילֶנּוּ לְתוֹךְ בּוֹר הַשְּׁפָכִין, כִּי אֵין לוֹ עוֹד חֵפֶץ בּוֹ. וַיַּעַשׂ הַנַּעַר כַּאֲשֶׁר צֻוָּה.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה וְהַנָּזִיר שׁוֹכֵב בּוֹדֵד עַל יְצוּעוֹ, וְהִנֵּה נַעֲרוֹ קוֹרֵא אֵלָיו מִמֶּרְחַקִּים:

– מוֹרִי! מוֹרִי! גֶּשׁ־נָא הֵנָּה וְרָאִיתָ – בּוֹר־הַשְּׁפָכִין בּוֹעֵר בְּשַׁלְהֶבֶת קְסָמִים!…

– הֲשָׁכַחְתָּ, כִּי עִוֵּר אָנֹכִי וְלֹא אֶרְאֶה דָבָר? – תָּמַהּ עָלָיו הַזָּקֵן. – סַפֵּר, סַפֵּר עוֹד, מָה רָאִיתָ?…

וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיף הַנַּעַר וְתֵאֵר בְּאָזְנֵי הַנָּזִיר כָּל אֲשֶׁר רָאָה, נִתַּר הַיָּשִׁישׁ הַסּוּמָא מִמְּקוֹמוֹ בְּצָהֳלָה וְשִׂמְחָה:

– אַשְׁרַי כִּי זָכִיתִי! – קָרָא. – סוֹף סוֹף בָּא הָאוֹת. מְטִיל־הַמַּתֶּכֶת הָיָה לְאֶבֶן־הַבִּינָה! מֵי־הַשְּׁפָכִין עָשׂוּ בְּחֻמְצוֹתֵיהֶם הַחֲרִיפוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצְלַחְתִּי אָנֹכִי לַעֲשׂוֹת בַּנִּסּוּיִים שֶׁלִּי הַיְקָרִים.

מִיָּד שָׁלַח אֶת הַנַּעַר אֶל הַבּוֹר וְהֶעֱלָה מִתּוֹכוֹ אֶת הָאֶבֶן הַמְּאִירָה וַיּוֹשִׁיטֶנָהּ בְּהַדְרַת כָּבוֹד לִידֵי הַמּוֹרֶה הַיָּשִׁישׁ. אָז שְׁלָחוֹ הַנָּזִיר שׁוּב, שֶׁיֵּלֵךְ אֶל הַדּוּכָן לְמִמְכַּר בָּשָׂר אֲשֶׁר בַּשּׁוּק וְיָבִיא לוֹ מִשָּׁם זוּג עֵינַיִם, אִם שֶׁל פָּר וְאִם שֶׁל תַּיִשׁ. אֲבָל בִּהְיוֹת הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת וְהַבָּשָׂר אָזַל מִן הַדּוּכָן, לֹא מָצָא עוֹד הַנַּעַר אֶלָּא עַיִן אַחַת שֶׁל תַּיִשׁ וְאַחַת שֶׁל פָּר. נְטָלָן בְּיָדָיו וֶהֱבִיאָן אֶל רַבּוֹ. נָתַן הַנָּזִיר אֶת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם בְּתוֹךְ חוֹרֵי עֵינָיו – וַתִּחְיֶינָה, וַיָּשָׁב וַיַּרְא כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר. אַךְ עֵינוֹ הָאַחַת גְּדוֹלָה וְהָאַחַת קְטַנָּה – עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ מֵאָז בְּשֵׁם “הַנָּזִיר פָּר־תַּיִשׁ”.

הָלַךְ הַנָּזִיר עַלִּיז וְשָׂמֵחַ וּבָא אֶל הָאַרְמוֹן, עַל מְנָת שֶׁיְּסַפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ. נָטַל בִּרְכַּת הַפְּרֵדָה מֵעַל מַלְכּוֹ, כִּי גָמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לִפְרֹשׁ מֵעוֹלָמָם שֶׁל בְּנֵי־תְמוּתָה. אַךְ בְּטֶרֶם יָקוּם וְיֵלֵךְ בִּקֵּשׁ לִגְמֹל טוֹבָה לַמֶּלֶךְ הַנָּדִיב וּלְעַמּוֹ הֶחָבִיב עַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהֶעֱנִיקוּ לוֹ.

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב – אָמַר הַנָּזִיר הַיָּשִׁישׁ – יַתִּיךְ־נָא אֶת הָעֹפֶרֶת וְהַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּאוֹצְרוֹתָיו וְיִתֵּן הַמַּתֶּכֶת לְתוֹךְ קְדֵרוֹת גְּדוֹלוֹת, זָהָב לְחוּד וְכֶסֶף לְחוּד, וְיַצִּיג הַקְּדֵרוֹת עִם שַׁחַר בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן. כֵּן יְצַוֶּה עַל כָּל נְתִינָיו וְיַעֲשׂוּ גַם הֵם כְּמוֹתוֹ.

שָׁלַח הַמֶּלֶךְ רָצִים וּפַעֲמוֹנִים בִּיְדֵיהֶם, שֶׁיַּזְעִיקוּ אֶת הָעָם וִיצַוּוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר הַנָּזִיר.

וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְהַיָּשִׁישׁ הַקָּדוֹש עוֹבֵר מִסֻּכָּה לְסֻכָּה וּמֵרְחוֹב לִרְחוֹב, נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹת הַנַּעַר תַּלְמִידוֹ, וְהוּא מֵטִיל אֶת אֶבֶן־הַקְּסָמִים בְּכָל סִיר וְסִיר, גָּדוֹל וְקָטָן. וְהִנֵּה, אֵין הָאֶבֶן שׁוֹקַעַת בְּתוֹךְ הַסִּיר אֶלָּא הִיא שָׁבָה וְנִתֶּרֶת כְּפַעַם בְּפַעַם הַחוּצָה, יָשָׁר לִידֵי הַנָּזִיר. אַךְ הָעֹפֶרֶת, אֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ הַסִּיר שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הָאֶבֶן, הָיְתָה לְכֶסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת הָיְתָה לְזָהָב. כָּךְ גָּמַל הַנָּזִיר הָאַלְכִימַאי לְמֵיטִיבָיו בְּהַעֲנִיקוֹ לָהֶם עֹשֶׁר לָרֹב עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ עִמּוֹ.

וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים הָיוּ בְּנֵי פַּגַן. וְכֵיוַן, שֶׁלֹא יָדְעוּ מַה יַעֲשׂוּ בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב אֲשֶׁר לָהֶם, בָּנוּ פָּגוֹדוֹת לָרֹב, דּוֹר אַחֲרֵי דוֹר, ־ וְהָיְתָה כָּל הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ מְשֻׁבֶּצֶת בִּנְיָנֵי פָּגוֹדוֹת לְבָנוֹת לְאֵין סְפוֹר.

וְהַנָּזִיר הַיָּשִׁישׁ הִפְלִיג הַרְחֵק הַרְחֵק מִחוּץ לָעִיר, וְעַד לְמַרְגְּלוֹת הַר פּוֹפָּה הַקָּדוֹשׁ הִגִּיעַ. וְיָרְדוּ לַהֲקוֹת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָהָר וְהִרְכִּיבוּ אֶת הַנָּזִיר עַל כַּנְפֵיהֶן וְהֶעֱלוּהוּ בְּנַחַת לַפִּסְגָּה, לְהִתְיַחֵד שָׁם עִם הִרְהוּרֵי לִבּוֹ.

בַּיַּעַר הֶעָבֹת שֶל מְדִינַת טוֹבוֹנַאבּוֹמִי, הַיְדוּעָה כַּיּוֹם בַּשֶׁם טַטוּן, חָיוּ שְׁנֵי אַחִים נְזִירִים. נְסִיכִים לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַשְּׁנַיִם, אַךְ הֵם וִתְּרוּ מֵרְצוֹנָם עַל הָעֹשֶׁר וְהַזֹּהַר שֶׁל בֵּית־אַבָּא וַחֲצַר הַמַּלְכוּת וּבָחֲרוּ בְּחַיֵּי צוֹם וּתְפִלָּה. שֵׁם הָאָח הַבְּכוֹר טִיקְהַאדְהאַמַא וְשֵׁם הַצָּעִיר טְהִיהַאראַזַא. דְהאַמא הוּא הַחֹק הַדָּתִי הַמֵּאִיר דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ־בּוּרְמָה. וְרַאזַא הוּא אַרְיֵה הַצִ’ינְטִי הַמֵּגֵן עַל שְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַנְּזִירִים מְלַקְּטִים שָׁרְשֵׁי צְמָחִים וּפְרִי־בָּר לְמִחְיָתָם, מָצְאוּ זוּג בֵּיצֵי־עֲנָק עַל הָאֲדָמָה. אָמַר הָאָח הַבְּכוֹר טִיקְהִאדהאַמַא:

– בֵּיצֵי עֲנָק אֵלּוּ בְּוַדַּאי לֹא שֶׁל יְצוּר רָגִיל הֵן. הָבָה וְנַאַסְפֵן וְנִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן וְנִרְאֶה מַה יִּקְרֶה.

הִסְכִּים לִדְבָרָיו הָאָח הַצָּעִיר טְהִיהַאראַזַא. נָטְלוּ אִישׁ אִישׁ בֵּיצָה אַחַת וְחָזְרוּ לִמְעוֹנָם אֲשֶׁר בַּיַּעַר.

לְיָמִים, נִתְבַּקְּעוּ הַבֵּיצִים וְיָצְאוּ מֵהֶן תִּינוֹקוֹת יְלוּדֵי אִשָּׁה. שָׂמְחוּ הַנְּזִירִים בַּתִּינוֹקוֹת שִׂמְחָה רַבָּה. הֶאֱכִילוּם וְהִשְׁקוּם, רָחֲצוּ בְּשָׂרָם וְסָרְקוּ שְׂעָרָם, עַד שֶׁגָּדְלוּ וַיִּהְיוּ לִנְעָרִים יָפִים לְמַרְאֶה, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. וְהָיוּ מֵעַתָּה כָּל הָאַרְבָּעָה, הַנְּזִירִים וּבְנֵיהֶם, מְשׁוֹטְטִים בַּיְּעָרוֹת יַחַד וְלוֹמְדִים לְהַבְחִין בַּשָׁרָשִׁים הַטּוֹבִים לְמַאֲכָל וּמְאַמְּנִים יְדֵיהֶם לֶאֱחֹז בְּנֶשֶׁק לַהֲגַנָּתָם בִּפְנֵי חַיּוֹת הַיַּעַר.

כָּךְ חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְיוֹם אֶחָד אֵרַע אָסוֹן – בְּנוֹ שֶׁל הַנָּזִיר הַצָּעִיר מֵת לְפֶתַע פִּתְאֹם. נִתְאַבְּלוּ הָאַחִים אֵבֶל כָּבֵד וּמֵאֲנוּ לְהִנָּחֵם.

אֲסוֹנוֹת אֵין דַּרְכָּם בִּיחִידוּת. וּבְשׂוֹרָה רוֹדֶפֶת בְּשׂוֹרָה. וְלֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְלִמְעוֹנָם שֶׁל הַנְּזִירִים הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי הַמֶּלֶךְ טוֹבוֹנַאבּוֹמִי אֲבִיהֶם הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בּוֹ בַיּוֹם בָּאָה מִשְׁלַחַת שֶׁל שָׂרִים מֵאַנְשֵׁי הֶחָצֵר וְהִתְיַצְּבָה לִפְנֵי הַנְּזִירִים וּבִקְּשָׁה מֵאֵת הָאָח הַבְּכוֹר, שֶׁיּוֹאִיל לַחֲזֹר הַבַּיְתָה וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ לְעַמּוֹ תַּחַת אָבִיו הַמֵּת. סֵרֵב טִיקְהַאדְהאַמַא לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָם, אֲבָל הַשָׂרִים עָמְדוּ עַל דַּעְתָּם וְהִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד מְאֹד בְאָמְרָם, כִּי מְדִינָה לְלֹא מֶלֶךְ כָּאֳנִיָּה לְלֹא הֶגֶה הִיא.

– אוֹיָה! – אָמַר רֹאשׁ הַשָּׂרִים – מַה יִּהְיֶה עַל נְתִינֶיךָ, אִם לֹא תָבוֹא עִמָּנוּ לִהְיוֹת רוֹעֶה לְאֶזְרָחֶיךָ!

אֲבָל הַנָּזִיר הַבְּכוֹר עָמַד עַל דַּעְתוֹ וְכָךְ עָנָה וְאָמַר לָהֶם:

־ הוֹ, שָׂרִים נְבוֹנִים וְנֶאֱמָנִים! אֵין לִבִּי הוֹלֵךְ אַחַר אַרְמוֹנוֹת מְלָכִים וּבְחַיֵּי תַעֲנוּגוֹת לֹא חָפַצְתִּי. יָפָה לִי פִּנָּה זוֹ בַּיַּעַר מִכָּל מִשְׁכְּנוֹת עֹשֶׁר. אֲבָל אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם, אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי שֶׁאִמַּצְתִּי לִי וְיִהְיֶה הוּא לָכֶם לְמֶלֶךְ תַּחַת מַלְכְּכֶם הַמֵּת.

מִשֶּׁרָאוּ הַשָּׂרִים, כִּי אֵין לְשַׁנּוֹת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּזִיר, נַעֲנוּ לוֹ. הַנַּעַר נִלְקַח אֶל הָאַרְמוֹן וְכֶתֶר הַמְּלוּכָה הוּשַׂם בְּרֹאשׁוֹ, וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ טִיקְהאַדְהאַמַא־טְהִיהַאראַזַא – שְׁנֵי הַתְּאָרִים שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים גַּם יַחַד, אֲשֶׁר אִמְּצוּהוּ לָהֶם לְבֵן.

וְהִנֵּה, נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים כָּךְ, שֶׁבְּנוֹ שֶׁל הָאָח הַצָּעִיר, אֲשֶׁר מֵת בְּעוֹד הוּא רַךְ בַּשָּׁנִים, שָׁב וְנוֹלַד בִּדְמוּת בֶּן סוֹחֲרִים עָשִׁיר בִּמְדִינַת מַטְהִילָה. גָּדַל הַנַּעַר וַיְהִי לְשׁוֹמֵר מִצְווֹת אָדוּק וְנֶאֱמָן לְתוֹרַת הַבּוּדְהָא וְחֻקֶּיהָ. וְלֹא חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת וְהוּא פָּנָה אֶל הַבּוּדְהָא אֲדוֹנָיו וַיְבַקֵּשׁ רְשׁוּתוֹ לִהְיוֹת לְאֶחָד מִנְּזִירָיו וְכֹהֲנָיו וּלְהַקְדִּישׁ חַיָּיו לִתְפִלָּה וְסִגּוּפִים. וְהָאָדוֹן הַבּוּדְהָא נַעֲנָה לוֹ.

יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹת הַנָּזִיר הַצָּעִיר שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו, נָדְדָה מַחֲשַׁבְתּוֹ וְנִשְּׂאָה שָׁנִים רַבּוֹת אֲחוֹרַנִּית, אֶל גִּלְגּוּלוֹ הָרִאשוֹן, בִּהְיוֹתוֹ חַי בְּיַעֲרוֹת טוֹבוֹנַאבּוֹמִי. זָכַר אֶת שְׁנֵי הַנְּזִירִים, אָבִיו וְדוֹדוֹ, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא רִגְשֵׁי תוֹדָה וְהוֹקָרָה לָהֶם וְאָמַר לְבַקֵּר בִּמְעוֹנָם וְלִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָם. בָּא לִפְנֵיהֶם וְסִפֵּר לָהֶם מִיהוּ. שָׂמְחוּ הַנְּזִירִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי כָךְ עָלְתָה לוֹ. וְשִׂמְחָתָם גָּבְרָה שִׁבְעָתַיִם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּיו, כִּי גוֹטהַאמַא בּוּדְהָא הַנָּאוֹר מַטִּיף תּוֹרָתוֹ בָּרַבִּים בְּאֶרֶץ הֹדּוּ. מַה נִּכְסַף לִבָּם לְהִפָּגֵש פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַמוֹרֶה הַנַּעֲרָץ וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ הַנַּעֲלָה. בִּקְּשׁוּ מֵאֵת הַנָּזִיר הַצָּעִיר, שֶׁיְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁל הַבּוּדְהָא הַמּוֹרֶה, כִּי יוֹאִיל וְיָסוּר גַּם לִמְעוֹנָם הַדַּל. נֶעְתַּר לָהֶם הַנַּעַר וְהֵבִיא אֶת בַּקָּשַׁת הַנְּזִירִים לִפְנֵי גוֹטְהַאמַא בּוּדְהָא. וְהַמּוֹרֶה הַנַּעֲלֶה שָׂם פְּעָמָיו לְעֵבֶר טוֹבוֹנַאבּוֹמִי וְאִתּוֹ חֲבוּרָה גְדוֹלָה שֶׁל רוּחוֹת טוֹבוֹת.

אַךְ הִגִּיעַ שֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה לְאָזְנֵי הַנְּזִירִים, מִיָּד פָּתְחוּ בַּהֲכָנוֹת לְקַבָּלַת פְּנֵי הַבּוּדְהָא הַנַּעֲלֶה כָּרָאוּי לוֹ. יָצְאוּ לְהַקְבִּיל פָּנָיו בַּהֲמוֹן עַם רַב וּבְרֹאשָׁם הַמֶּלֶךְ, בְּנָם הַמְאֻמָּץ שֶׁל הַנְּזִירִים. נָשָׂא הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא בְּאָזְנֵי הָעֵדָה הַקְּטַנָּה דִּבְרֵי חָכְמָה וּתְבוּנָה לָרֹב. וּבְהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ לְהִפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי יַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמָּהֶם עוֹד הַפַּעַם וְיַנִּיחַ בִּידֵיהֶם מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁלוֹ לְמַזְכֶּרֶת. נַעֲנַה לָהֶם הַבּוּדְהָא הַנַּעֲלֶה גַם בְּכָךְ, וּבְטֶרֶם יָצָא לְדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה לְהֹדּוּ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, הֶעֱנִיק לְכֹל נָזִיר תַּלְתַּל מִשְּׂעַר רֹאשׁוֹ הַיָּקָר. הִנִּיחוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַנְּזִירִים אֶת תַּלְתַּלֵּי הַשֵּׂעָר בְּתֵבַת זָהָב מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת וְהִפְקִידוּ אֶת הַתֵּבַה לְמִשְׁמֶרֶת בַּפָּגוֹדָה שֶׁבָּנוּ בִּמְיֻחָד לְמַטָּרָה זוֹ. וְיוֹם יוֹם הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מַתְּנָתוֹ הַיְקָרָה שֶׁל הַנָּאוֹר.

שְׁנֵי הָאַחִים הַנְּזִירִים קָרְבוּ יְמֵיהֶם. אָז נִתְגַּנֵּב הַחֲשָׁשׁ לְלִבּוֹ שֶׁל טְיַאזַ’אמִין מֶלֶךְ־הָרוּחוֹת, שֶׁמָּא יְבֻלַּע לַתַּלְתַּלִּים הַקְּדוֹשִׁים לְאַחַר מוֹת הַנְּזִירִים. עַל כֵּן הוֹאִיל וַיֵּרֶד עֲלֵי אֲדָמוֹת וּבָא וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מֶלֶךְ טוֹבוֹנַאבּוֹמִי וְכָךְ אָמַר אֵלָיו:

– הוֹ, מֶלֶךְ כֹּל־יָכוֹל! הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל אָבִיךָ הַנָּזִיר לָמוּת. לִבִּי מָלֵא דְּאָגָה לַעֲתִיד הַמַּזְכָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֶעֱנִיק הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא לִבְנֵי תְמוּתָה פְּשׁוּטִים. אָנָּא, חַלֵּה נָא אֶת פְּנֵי אָבִיךָ הַנָּזִיר, וְיִתֵּן דַּעְתּוֹ לִשְׁמֹר עַל הָאוֹצָר כָּרָאוּי לוֹ.

מִיָּד קָם הַמֶּלֶךְ וְנִלְוָה אֶל הַטְּיַאזַ’אמִין הָאוֹרֵחַ, וְהָלַךְ וּבָא אִתּוֹ אֵצֶל הַנָּזִיר טִיקְהאַדְהאַמַא וְכָךְ אָמַר אֵלָיו:

– אָבִי וּנְזִירִי, כֵּיוָן שֶׁיָּמֶיךָ סְפוּרִים בָּאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ שֶׁתַּפְקִיד בְּיָדֵינוּ אֶת הַתַּלְתַּל הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתְךָ וְאָנוּ נִבְנֶה פָּגוֹדָה וּנְשַׁבֵּץ אֶת הַמַּזְכֶּרֶת הַיְקָרָה בִּיסוֹדוֹתֶיהָ.

נֶעֱצַב הַנָּזִיר הַזָּקֵן אֶל לִבּוֹ. הוּא לֹא חָפֵץ לְהִפָּרֵד מֵעַל הַדָּבָר הַיָּקָר לוֹ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אֲבָל לְבַסּוֹף הִסְכִּים לְהַפְקִיד אֶת הָאוֹצָר בִּידֵי מֶלֶךְ הָרוּחוֹת בִּתְנַאי, שֶׁיִּמְצָא סֶלַע, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ כְּרֹאשׁוֹ שֶׁל נָזִיר. אָז יוּנַח הָאוֹצָר בַּנִּקְרָה אֲשֶׁר בַּסֶּלַע וְעָלֶיהָ יִבְנוּ אֶת הַפָּגוֹדָה.

שָׁמַע מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וַיַּעֲלֹץ לִבּוֹ וַיְמַהֵר לְהִפָּרֵד מֵעַל הַנָּזִיר וַיֵּרֶד לְחוֹף הַיָּם לְבַקֵּשׁ אַחַר הַסֶּלַע אֲשֶׁר צוּרָתוֹ כְּרֹאשׁ שֶׁל נָזִיר. וְכַאֲשֶׁר הִשִּׂיג לְבַסּוֹף מְבֻקָּשׁוֹ, כִּנֵּס סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם רַב, שֶׁעָזְרוֹ לוֹ לָגֹל אֶת הַסֶּלַע וּלְהַעֲלוֹתוֹ אֶל רֹאשׁ הָהָר. הִנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע בִּמְרוֹמֵי הַפִּסְגָּה וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לַנָּזִיר הַזָּקֵן וְלַמֶּלֶךְ לְמַעַן יִרְאוּ אֶת אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה.

בִּקֵּשׁ טִיקְהַאדְהאַמַא מֵאֵת טְיַאז’אַמִין מֶלֶךְ הָרוּחוֹת, שֶׁיְּנַקֵּר נִקְרָה בַּסֶּלַע לְמַעַן יַפְקִידוּ בָּהּ אֶת הַתַּלְתַּל הַקָּדוֹשׁ. בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ הוֹצִיא הַנָּזִיר אֶת אוֹצָרוֹ מִן הַמַּחֲבוֹא אֲשֶׁר לוֹ, וּבְדִבְרֵי תְפִלָּה וְטֶקֶס הוֹדָיָה הִנִּיחוֹ בְּתוֹךְ הַנִּקְרָה לְמִשְׁמֶרֶת.

אָז נִבְנְתָה עַל פִּסְגַת הַסֶּלַע הַפָּגוֹדָה הַחֲדָשָׁה. וְהַנָּזִיר יָשַׁב לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ לִהְיוֹת לָהּ לְשוֹמֵר.

הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הנוֹואַטְהָא קָרָא אֵלָיו אֶת מַגִּידֵי הָעֲתִידוֹת הָרוֹאִים בַּמַּזָּלוֹת וּשְאָלָם מַה בְּשׂוֹרָה בְּפִיהֶם הַיּוֹם. אָמְרוּ:

– יֶלֶד בָּא לָעוֹלָם. וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל הַיֶלֶד וְהָיָה לְאִישׁ, יַעֲלֶה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וְנִצַּח אֶת כָּל אוֹיְבָיו וּבָנָה פָּגוֹדוֹת לָרֹב.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וַיִפֹּל עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל וַיִּשְׁלַח אֶת הָרָצִים אֶל כָּל מְחוֹזוֹת הַמְּדִינָה וּבְפִיהֶם צַו לַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד כָּל רַךְ נוֹלָד, אֲשֶׁר אַךְ זֶה בָּא לָעוֹלָם. וְכָך כָּבָה בְּלֹא־עֵת פְּתִיל חַיֵּיהֶם שֶׁל אַלְפֵי תִינוֹקוֹת תְּמִימִים וְחַסְרֵי יֶשַׁע.

וְהַמֶּלֶך עַצְמוֹ– יֶלֶד נוֹלַד לוֹ וְהוּא לֹא יָדַע, כִּי הִסְתִּירוּ נְשֵׁי הֶחָצֵר אֶת הָרַך־הַיִלּוֹד בְּחַדְרֵיהֶן לְבַל יִכָּרֵת. וְכָךְ חַי לוֹ הַיֶּלֶד וַיִּגְדַּל וַיִּיף וַיְהִי לְעֶלֶם חֲמוּדוֹת וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ צְ’יַאנְסִיטְהָא, לֵאמֹר הַמְנַצֵּחַ.

יוֹם אֶחָד נִקְרָה הַנַּעַר לַעֲבֹר אֶת סַף הָאַרְמוֹן. רָאָהוּ הַמֶלֶךְ וַיִּשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו וַיֹּאהֵב אֶת הַנַּעַר אַהֲבָה רַבָּה וַיְהִי לְאֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ.

וּצְ’יַאנְסִיטְהָא הִצְטַיֵּן בְּכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַמֶּלֶךְ הֶעֱלָהוּ לְדַרְגַּת אַלּוּף.

אוֹתוֹ זְמַן הֵחֵלּוּ מַגִּיעוֹת לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ יְדִיעוֹת מַדְאִיגוֹת, כִּי עָלָה הָאוֹיֵב עַל הָעִיר פֶּגְיוּ וְשָׂם עָלֶיהָ מָצוֹר. קָרָא לְכָל שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו לְהִוָּעֵץ אִתָּם מַה לַּעֲשׂוֹת. גָמְרוּ וְהֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ אֶת צְ’יַאנְסִיטְהָא לְפֶּגְיוּ בְּרֹאשׁ צָבָא חֲמוּשׁ קֶשֶׁת וָחֵץ. וּצְ’יַאנְסִיטְהָא, כַּמּוּבָן, הֵנִיס מִיָּד אֶת הַצָּרִים לְכָל רוּחַ וְשִׁחְרֵר אֶת הָעִיר. שָׂמְחוּ תוֹשָׁבֵי פֶּגְיוּ, הִלְּלוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אַנוֹואַטְהָא וּצְבָאוֹ וְשָׁלְחוּ לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת בִּידֵי צְ’יַאנְסִיטְהָא אַלּוּף־הַנִּצָּחוֹן בְּדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה אֶל אַרְמוֹן מַלְכּוֹ. וְעִם הַמַּתָּנוֹת– גַּם בִּתּוֹ הַיְּפֵהפִיָּה שֶׁל מוֹשֵׁל פֶּגְיוּ, צִ’ין־אוֹ שְׁמָהּ–. לְאוֹת חִבָּה וְהוֹקָרָה שְׁלָחוּהָ אֶל הַמֶּלֶך הַגָּדוֹל, עַל מְנָת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה.

חוֹזֵר לוֹ צְ’יַאנְסִיטְהָא מִמַּסַּע הַנִצָּחוֹן, בְּיָדוֹ הַמַּתָּנוֹת וְאִתּוֹ צִ’ין־אוֹ הַיָּפָה, שַׁי לַמֶּלֶךְ. נָתַן הָאַלּוּף עֵינוֹ בַּנַּעֲרָה וַיִרְאֶנָּה כִּי טוֹבָה הִיא וַיֶאֱהָבֶהָ אַהֲבָה עַזָּה. וְהַנַּעֲרָה אַף הִיא הֵשִׁיבָה אַהֲבָתָהּ לוֹ. כָּעַס הַמֶּלֶך וְלֹא נָחָה רוּחוֹ עַד אִם קָרָא לְאַלּוּפוֹ, שֶׁיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו עַל מְנָת שֶׁיָבוֹא עַל עָנְשׁוֹ. נָטַל הַמֶּלֶךְ בְּזַעַף פִּגְיוֹן־קְסָמִים בְּיָדָיו וּפָגַע בָּאַלּוּף. וְאוּלָם אֵרַע לוֹ נֵס לִצְ’יַאנְסִיטְהָא: תַּחַת לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ פָּגַע הַפִּגְיוֹן בַּכְּבָלִים שֶׁעַל יָדָיו וְהִתִּירָם. מִיָּד הוֹשִׁיט צְ’יַאנְסִיטְהָא יָדוֹ, נָטַל אֶת הַפִּגְיוֹן וּכְחֵץ מִקֶּשֶׁת נִמְלַט מִן הַחֶדֶר. טִפֵּס וְעָלָה עַל חוֹמַת הָעִיר וּבִקְפִיצָה אַחַת וְהוּא בַּיַּעַר. נָדַד בְּמַעֲבֵה־הַיַּעַר יוֹמָם וָלַיְלָה לְבַקֵּשׁ לוֹ מָזוֹן, עַד שֶׁתַּשּׁוּ כֹּחוֹתָיו וְרוּחוֹ רָפְתָה.

בֹּקֶר אֶחָד, וְהִנֵּה קוֹלוֹת עוֹלִים מִלִּבּוֹ וְהֵם לוֹחֲשִׁים לוֹ וְאוֹמְרִים:

– צְ’יַאנְסִיטְהָא, בֶּן חַיִל, אַל תִּצְטַעֵר וְאַל יֵרַע לִבְּךָ. יָמִים טוֹבִים עוֹד נָכוֹנוּ לְךָ.

נִתְעוֹרֵר הָעֶלֶם וְהִנֵּה חֲלוֹם. נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה לֹא הַרְחֵק מִמֶּנּוּ שִׂיחַ נוֹשֵׂא פְּרִי טוֹב לְמַרְאֶה. קָטַף מִן הַפְּרִי וְנָתַן אֶל פִּיו וַיְהִי מַר כַּלַּעֲנָה. וְהָעֶלֶם רָעֵב וּבִקֵשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת. אָז שָׁמַע שׁוּב קוֹל בְּלִבּוֹ הַלּוֹחֵשׁ וְאוֹמֵר:

– הֲרֵי פִּגְיוֹן הַקְּסָמִים בְּיָדֶיךָ– וְלָמָּה תִירָא?

מִיָּד שָׁלַח יָדוֹ וְקָטַף פְּרִי אַחַר מִן הַשִׂיחַ. נָגַע בַּפְּרִי בְּפִגְיוֹנוֹ– וַיְהִי מָתוֹק כִּדְבַשׁ. אָכַל וְשָׂבַע וְהוֹתִיר וְרוּחוֹ שָׁבָה אֵלָיו. פִּתְאֹם שָׁמַע מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ קוֹל רִשְׁרוּשׁ עֲנָפִים. הִפְנָה רֹאשוֹ וַיַּרְא נָזִיר לָבוּשׁ גְּלִימָה כְּתֻמָּה מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ. קָם צְ’יַאנְסִיטְהָא מִמְּקוֹמוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַנָּזִיר וְאָמַר:

– אֲדוֹנִי וּקְדוֹשִּׁי, פָּלִיט אֲנִי, נִמְלַטְתִּי מִפְּנֵי זַעְמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, רַחֵם־נָא עָלַי וְתֵן לִי מַחֲסֶה וְלֹא אֶשְׁכַּח חַסְדְּךָ לְעוֹלָם.

נִכְרְמוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַנָּזִיר עַל הָעֶלֶם וְהוֹלִיכָהוּ לְסֻכָּתוֹ. פָּגַשׁ שָׁם צְ’יַאנְסִיטְהָא בְּנַעֲרָה יְפַת תֹּאר וּשְׁמָהּ טְהַם־בּוּ־הְלָה וְהִיא בַּת אָחִיו שֶׁל הַנָּזִיר. אַךְ רָאָה הָעֶלֶם אֶת הַנַּעֲרָה–וַיֹּאהֲבֶנָּה אַהֲבָה רַבָּה. וְהִיא גַם הִיא הֵשִׁיבָה אַהֲבָה לוֹ וַיִחְיוּ בַּנְּעִימִים שָׁנִים רַבּוֹת.

אַךְ רוּחוֹ שֶׁל צְ’יַאנְסִיטְהָא נֶעֱצָבָה. מִיּוֹם לְיוֹם גָּבְרוּ גַעְגּוּעָיו עַל חֲצַר הַמַּלְכוּת וַהֲדָרָהּ וְעַל שְׂדֵה הַקְּרָב וְסַעֲרוֹ. חַיֵּי הַיַּעַר הַשְׁקֵטִים הָיוּ עָלָיו לְטֹרח עַד שֶׁקָּצָה נַפְשׁוֹ מִפְּנֵי שַׁלְוָתָם. וּבֹקֶר אֶחָד גָּמְלָה בְּלִבּוֹ הַהַחְלָטָה לָקוּם וְלָשׁוּב לְפַּגַן, אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ אַנְוֹואַטְהָא.

בֵּינְתַיִם, וּשְׁעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִגִּיעָה לְהִפָּרֵד מֵעַל הַחַיִּים, וּבְנוֹ הַנַּעַר סוּ־לוֹ עָלָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה תַּחְתָּיו. אָז קָם צְ’יַאנְסִיטְהָא, נִפְרַד מֵעַל אִשְׁתּוֹ שֶׁהָרְתָה לָלֶדֶת, הֵסִיר אֶת הַטַּבַּעַת הַיְּקָרָה מֵעַל אֶצְבָּעוֹ וְהוֹשִׁיט לְאִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה וְכָךְ אָמַר לָהּ: –אִשְׁתִּי, אֲהוּבַת לִבִּי! תִּהְיֶה־נָא טַבַּעַת זוֹ לְמַזְכֶּרֶת וְלַבְּרִית בֵּינִי וּבֵינְךְ. אִם בֵּן יִוָּלֵד לָנוּ, הֲבִיאִיהוּ אֵלַי וְאֲגַדְּלֶנּוּ. וְאִם בַּת תִּוָּלֵד– וְהָיְתָה טַבַּעַת זוֹ מְקוֹר מִחְיָה לָךְ וּלְיַלְדָּתֵךְ. סִיֵּם צְ׳יַאנְסִיטְהָא דְבָרָיו, נָשָׂא רַגְלָיו וְהָלַךְ. בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ סוּ־לוֹ וַיְהִי עִם מְשָׁרְתָיו. יוֹם אֶחָד נִתְבַּשֵּׂר הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר בְּשׂוֹרָה רָעָה, כִּי יַאמַן־קוֹ, אֶחָד מִידִידֵי אָבִיו הַמָּנוֹחַ, הֵרִים רֹאשׁ וְהוּא עוֹלֶה עִם צְבָאוֹ עַל עִיר הַבִּירָה. מִיָּד הִזְעִיק סוּ־לוֹ אֶת כָּל חַיָּלָיו וּמְשָׁרְתָיו וּצִ’יאַנְסִיטְהָא בְּתוֹכָם וּשְלָחָם לְפְגֹּש אֶת פְּנֵי הָאוֹיֵב. הָיְתָה הַמִּלְחָמָה קָשָׁה וּמָרָה. לְבַסּוֹף פָּגַע חֵץ בְּפִילוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּפְצָעָהוּ פְּצָעִים אֲנוּשִׁים. הִשְׁתּוֹלֵל הִפִּיל וְטִלְטֵל אֶת רוֹכְבוֹ טַלְטֵלָה עַזָּה עַד שֶׁנָּפַל הַמֶּלֶךְ מֵעַל גַּבּוֹ, הֻשְׁלַךְ לְמֶרְחַקִּים וְנִשְׁבָּה בִּידֵי הָאוֹיֵב. וּצִ’יאַנְסִיטְהָא הָאַמִּיץ לֹא יָדַע מְנוּחָה. עִם רֶדֶת הַלַּיְלָה יָצָא מִמַּחֲנֵהוּ וְשָׂם פְעָמָיו לְעֵבֶר מַחֲנֵה הָאוֹיֵב. בִּזְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט הָיָה עוֹשֶׂה דַרְכּוֹ צַּעַד אַחֲרֵי צַעַד, כְּשֶׁהוּא מְגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה וּמְבַקֵּשׁ לוֹ נָתִיב אֶל מְקוֹם מַאֲסָרוֹ שֶׁל הַמְֶּלֶךְ הַנַּעֲרָץ. בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הִגִּיעַ עַד לְסֻכַּת הַבַּמְבּוּק שָׁם יָשַׁן הַמֶּלֶךְ הָאָסוּר שְׁנָתוֹ. נְטָלוֹ לַמֶּלֶךְ וְהִטְעִינוֹ עַל כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת, וְכָךְ שָׂם פְּעָמָיו בַּחֲזָרָה אֶלַ הַדֶּרֶךְ מִמֶּנָּה בָּא. אֲבָל הַמֶּלֶךְ הַמְבֹהָל לֹא הִכִּיר אֶת צְ’יַאנְסִיטְהָא בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה וְהֵחֵל קוֹרֵא בְּקוֹל לְעֶזְרָה. חָשַׁשׁ צְ’יַאנְסִיטְהָא פֶּן יִגְרֹם רָעָה לְמַלְכּוֹ תַחַת לְהַצִּילוֹ. מֶה עָשָׂה? מִהֵר וְהֵטִיל מַשָּׂאוֹ הַיָקָר בְּתוֹךְ הַחֹרְשָׁה וְהוּא עַצְמוֹ צָלַל בְּמֵימֵי הָאִירַווֹדִי.

שָׂחָה צְ’יַאנְסִיטְהָא עַל פְּנֵי הַנָּהָר עַד שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו וַיֹאמַר לְנַפְשׁוֹ כִּי הִנֵּה הִגִּיעַ קִצּוֹ. פִּתְאֹם נָשָׂא עֵינָיו לַשָּמַיִם וַיַּרְא צִפּוֹר פְּלָאִים מְעוֹפֶפֶת בְּנַחַת וּמַתְוָה לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ. אִמֵּץ הָעֶלֶם שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו, הוֹסִיף לִשְׂחוֹת בְּעִקְּבוֹת הַצִּפּוֹר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל דַּפְנוֹת סִירָה הָעוֹגֶנֶת בַּחוֹף. נִכְנַס לְתוֹךְ הַסִּירָה וֶהֱשִׁיטָהּ אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר וְהִנֵּה הָעִיר פַּגַן לְפָנָיו. אַךְ בָּא צְ’יַאנְסִיטְהָא אֶל עִיר הַמְּלוּכָה, מִיָד הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו חֲדָשוֹת וּנְצוּרוֹת: הַמֶּלֶךְ סוּ־לוֹ הוּצָא לֵהוֹרֵג בִּידֵי הַמוֹרְדִים, וְכָל הַשָּרִים וְהַיוֹעֲצִים הִכְתִּירוּ אוֹתוֹ, אֶת צְ’יַאנְסִיטְהָא הָעֶלֶם, לְמֶלֶךְ תַּחַת מַלְכָּם הַמֵּת.

חָלְפוּ יָמִים. חָלְפוּ שָׁנִים. וְיוֹם אֶחָד בָּא עֶלֶם חָסֹן אֶל שַׁעַר הָאַרְמון וְאִתּוֹ גְבֶרֶת יְפֵהפִיָּה. אַךְ לַשָּוְא בִּקְּשָׁה הַגְּבֶרֶת מֵאֵת שׁוֹמְרִֵי הַסַּף רְשׁוּת כְּנִיסָה אֶל הָאַרְמוֹן, כִּי לֹא אָבוּ לְהַפְרִיעַ מְנוּחַת מַלְכָּם. אוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא לוֹ הַמֶּלֶךְ צְ’יַאנְסִיטְהָא מִשַּׁעֲרֵי אַרְמוֹנוֹ בְּדַרְכּוֹ אֶל הַפָּגוֹדָה לִתְפִלַּת הַבֹּקֶר כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. נָשָׂא עֵינָיו וְהִנֵּה אִשְׁתּוֹ לְפָנָיו. לִבּוֹ שֶל צְ’יַאנְסִיטְהָא גָּאָה מֵאַהֲבָה לְאִשְׁתּוֹ וְלַנַּעַר בְּנוֹ. אֲבָל מֶלֶךְ נָבוֹן וְשׁוֹחֵר צֶדֶק הָיָה, וְעָוֶל לֹא יַעֲשֵׂה. וּמִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר בָּחַר בְּאֶחָד מִנַּעֳרֵי הֶחָצֵר לִהְיוֹת לְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר בְּבוֹא הָעֵת – הֲרֵי לֹא יָכֹל עוֹד לְשַׁנּוֹת דַּעְתּוֹ וּלְהוֹרִישׁ אֶת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת לְאַחֵר, גַּם אִם בְּנוֹ יוֹצֵא חֲלָצָיו הוּא. סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ וְהִיא הֵבִינָה לְרוּחוֹ וְנֵאוֹתָה לִחְיוֹת עִם בְּנָהּ בֶּחָצַר, כְּאַחַת הַנָשִׁים.

שְׁנֵי אַחִים הָיוּ – וּשְׁנֵיהֶם מְלָכִים. מָלַך הַבְּכוֹר בִּמְדִינַת טְהִיהַפּוּרָה; מָלַךְ הַצָּעִיר בִּמְדִינַת רַטַנַפּוּרָה. וַיִּוָּלֵד לָאָח הַבְּכוֹר בֵּן יְפַה־תֹּאַר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ אֶ־נוֹנְג. וַתִּוָלֵד לָאָח הַצָּעִיר בַּת יְפַת־תֹּאַר וַיִקְרְאוּ שְׁמָה פוּטְסַפָּה. הָיְתָה הַנְּסִיכָה פוּטְסַפָּה יָפָה כָּל־כָּךְ, שֶׁזָּכְתָה לְהַעֲרָצַת הָעָם, כְּאִלוּ יְצוּר עֶלְיוֹן הִיא וְלֹא בַּת־אֱנוֹשׁ. וַיּוֹעִידוּ אוֹתָה הוֹרֶיהָ לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְדוֹדָנָהּ הַנָּסִיךְ, שֶׁרָאוּהוּ בֶּן־זוּג נָאֶה וְיָאֶה לְבִתָּם הַיְפֵהפִיָּה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַנְּסִיכָה לְפִרְקָהּ שָׁלְחוּ תְמוּנָתָה אֶל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וּבְלִבָּם הַתִּקְוָה וְהָאֱמוּנָה, כִּי אַךְ יִרְאֶה הָעֶלֶם פְּנֵי הַנַּעֲרָה מִיָּד יְבַקֵש יָדָהּ. וְאוּלָם, אֵל־הָאַהֲבָה הַשּׁוֹבָב הִתְנַכֵּל לָהֶם וּבִלְבֵּל דַּעְתָּם. כֵּיצַד? – בִּהְיוֹת הַתְּמוּנָה בִּידֵי הַשָׁלִיחַ הֱמִירָה בְּאַחֶרֶת, וְלֹא תְּמוּנַת הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה נִמְסְרָה לִידֵי הַנָּסִיךְ אֶ־נוֹנְג, אֶלָּא דְּמוּתָהּ וְצַלְמָה שֶׁל זְקֵנָה מְכֹעֶרֶת. כָּעַס הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וַיָּשֶׁב אֶת פְּנֵי הַשָׁלִיחַ רֵיקָם. חָרָה אַפּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ רַטַנַפּוּרָה וַיְבַקֵּשׁ לִנְקֹם כְּבוֹד בִּתּוֹ הַמְחֻלָּל. מִיָּד שָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל נָסִיךְ הָדִּי אֶחָד, שֶׁבִּקֵּשׁ יַד הַנְּסִיכָה פוּטְסַפָּה עוֹד לִפְנֵי כֵן וְהִצִּיעַ לוֹ אֶת בִּתּוֹ הַיָּפָה לְאִשָּׁה. שָׂמַח הַנָּסִיךְ הַהָדִּי שִׁמְחָה רַבָּה וּמִיָּד שָׂם פְּעָמָיו לְאֶרֶץ בּוּרְמָה. בָּא לִפְנֵי הַנְּסִיכָה אֲרוּסָתוֹ בְּרֹאשׁ אַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ וִידֵיהֶם מְלֵאוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וּמַתָּנוֹת יְקָרוֹת לָרֹב. וּמֶלֶךְ רַטַנַפּוּרָה אַף הוּא לֹא חָסַךְ עֲמָלוֹ בְּקִשּׁוּט הָעִיר לִכְבוֹד חַג כְּלוּלוֹתֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה. בָּמוֹת נִשָּׂאוֹת הֵקִים בַּחוּצוֹת וַעֲלֵיהֶן כָּל נִכְבַּדֵּי הָעֵדָה. וְלַהֲקוֹת נוֹגְנִים וְשַׂחֲקָנִים הִזְמִין וַחֲבוּרוֹת מְחוֹלְלִים וּמְחוֹלְלוֹת לָרֹב, לְשַׂמֵּחַ לֵב חָתָן וְכַלָּה.

וְעִם הַמֻּזְמָנִים גַּם מֶלֶךְ טְהִיהַפּוּרָה וּבְנוֹ הַנָּסִיך אֶ־נוֹנְג. וַיְהִי אַךְ רָאוּ עֵינֵי הַנָּסִיךְ אֶת יְפִי תָאֳרָה שֶׁל הַכַּלָּה הַנְּסִיכָה מִיָּד הֵבִין, כִּי שְׁגָגָה יָצְאָה מֵאִתּוֹ כַּאֲשֶׁר חָרַץ מִשְׁפָּטוֹ לְמַרְאֵה הַתְּמוּנָה– וְלִבּוֹ מַר עָלָיו. נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ לְגַן הָאַרְמוֹן לְבַקֵּשׁ תַּנְחוּמִים בִּבְדִידוּתוֹ. עוֹד הוּא מְשׁוֹטֵט שָׁחוֹחַ בַּגַּן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ וְהִנֵּה אֲחִי הַנְּסִיכָה, דּוֹדָנוֹ, הֹולֵךְ לִקְרָאתוֹ.

– מַה מֵּצִיק לְךָ, דּוֹדָן יָקָר? – קָרָא הָעֶלֶם אֶל הַנָּסִיךְ אֶ־נוֹנְג.

– צָרָה גְדוֹלָה בָּאָה עָלַי, דּוֹדָנִי מַחֲמַדִּי, וְאֵין בָּעוֹלָם אִישׁ מִבַּלְעָדֶיךָ שֶׁיַּעֲזֹר לִי.

– כָּל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה עָלַי אֶעֱשֶׂה! –עָנָה הַצָּעִיר.

– אִם אָמְנָם כֵּן הָדָּבָר, יְדִידִי – הָבָה, אֵפוֹא, וְזֹאת תַּעֲשֶׂה: לֵךְ וּבָאתָ לִפְנַי אֲחוֹתְךָ הַנְּסִיכָה וּבִקַּשְּתָּ מִמְֶּנָּה מַרְפֵּא לְסִבְלִי.

הָלַךְ הָאָח אֶל אֲחוֹתוֹ וּבְפִיו דִּבְרֵי הַנָּסִיךְ אֶ־נוֹנְג. הֵבִינָה הַנְּסִיכָה מִיָּד דְּבַר הָרֶמֶז, אַךְ מִלִּבָּה לֹא נָמוֹג עֲדַיִן הַכְּאֵב אֲשֶׁר הִכְאִיבָהּ הַנָּסִיךְ בְּסֵרוּבוֹ.עַל כֵּן שָׁלְחָה אֶת אָחִיהָ מֵעַל פָּנֶיהָ בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים. אַךְ הַנַּעַר הַטּוֹב לֹא חָפֵץ לִגְרֹם צַעַר לְבֶן דּוֹדוֹ, עַל כֵּן הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ תְרוּפָה כָּלְשֶׁהִי וְאָמַר, כִּי אֲחוֹתוֹ הִיא אֲשֶׁר שָׁלְחָה זֹאת בְּיָדָיו. הֶאֱמִין הַנָּסִיךְ אֶ־נוֹנְג, כִּי לֵב הַנְּסִיכָה הַיְּפַהפִיָּה שׁוּב נָתּוּן לוֹ וְשָׂם פְּעָמָיו לְעֵבֶר חַדְרֵי הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן. וְאוּלָם בְּבוֹאוֹ עַד פֶּתַח חַדְרָה סֵרְבָה הַנַּעֲרָה לִרְאוֹתוֹ. חָזַר הַנָּסִיךְ אֶל הַגַּן וְהָיָה מְשׁוֹטֵט בִּשְׁבִילָיו וּמְתַנֶּה צָרַת לִבּוֹ בִּפְנֵי שִׂיחַ וָעֵץ. שׁוֹטֵט כָּךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, אֲחוּז מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת מִנִּי־יָם. לְבַסּוֹף גָּמְלָה הַחְלָטָה בְּלִבּוֹ. קָרָא שׁוּב לְדוֹדָנוֹ הַנַּעַר, שֶׁיּוֹפִיעַ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ:

– מָחָר לְעֵת הַצָּהֳרַיִם אֲנִי בָּא אֶל חַדְרֵי הַנְּסִיכָה בִּלְבוּשׁ הַנָּסִיךְ הַהָדִּי וְנוֹטְלָהּ עִמִּי. אָנָּא, לֵךְ וְתֹאמַר לַנַּעֲרָה הַמְשָׁרֶתֶת שֶׁתִּצְרֹר בְּגָדֶיהָ שֶׁל הַנְּסִיכָה, לְמַעַן יִהְיֶה הַכֹּל מוּכָן לַדֶּרֶךְ.

וְאַף אֶת מְשָרְתָיו וְנֶאֱמָנָיו הִזְעִיק הַנָּסִיךְ וַיְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לְהָכִין לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְיַד הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאַרְמוֹן כִּרְכָּרָה רְתוּמָה לְצֶמֶד שׁוֹרֵי־מֵרוֹץ זְרִיזִים. וַיְצַוֶּה עֲלֵיהֶם עוֹד, כִּי בָרֶגַע שׁיּוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם בִּלְבוּשׁ הַנָּסִיךְ הַהָדִּי, מִיָּד עֲלֵיהֶם לְהַעֲלוֹת בָּאֵשׁ אֶת כָּל הַבָּמוֹת הַנִּשָׂאוֹת שֶׁהוּקְמוּ לִכְבוֹד חַג הַכְּלוּלוֹת.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נִכְנַס אֶ־נוֹנְג לְחַדְרָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה הַנִּדְהֶמֶת, הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ הַמְפֹאָר שֶׁל נָסִיךְ הָדִּי, נְטָלָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו, נְשָׂאָהּ אֶל הַכִּרְכָּרָה וַיָרֶץ אֶת הַשְּׁוָרִים. דָּהֲרוּ הַצֶּמֶד דָּהוֹר וָרוּץ עַד הַגִּיעָם לִמְעָרָה נִדַּחַת. שׁוּב נָטַל הַנָּסִיךְ אֶת הַנְּסִיכָה הַמִּתְעַלֶּפֶת בִּזְרוֹעוֹתָיו הָאַמִּיצוֹת, הִנִּיחָהּ עַל אַדְמַת הַמְּעָרָה, וְהוּא חָזַר לְאַרְמוֹן דּוֹדוֹ וְאֶל כִּכַּר הַבָּמוֹת הָעוֹלוֹת בָּאֵשׁ. פָּגַשׁ בַּמֶּלֶךְ וּבַמַּלְכָּה וְהֶחָתָן הַהָדִּי אִתָּם וּפְנֵיהֶם לֹא כִּתְמוֹל־שִלְשׁוֹם. פָּנָה מֶלֶךְ רַטַנַפּוּרָה אֶל בֶּן־אִָחִיו הַנָּסִיךְ וַיֹּאמַר אֵלָיו:

– רְאֵה אֲשֶׁר עוֹלֵל הַגּוֹרָל לָנוּ, בָּמוֹת־הֶחָג בּוֹעֲרוֹת בָּאֵשׁ וְהַנְּסִיכָה הַמִּסְכֵּנָה נֶעֱלְמָה וְאֵינֶנָּה.

הֶחֱרִישׁ הַנָּסִיךְ וְלֹא עָנָה דָבָר, עָלָה עַל גַבֵּי סוּסוֹ הָאַבִּיר וַיַחֲזֹר בִּדְהָרָה אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה. עוֹד הוּא בַּפֶּתַח וְקוֹל חֲרִישִׁי עוֹלֶה בְּאָזְנָיו, כְּקוֹל הָעוּגָב הֶעָרֵב.

הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב וְהִנֵּה קוֹלָה שֶׁל נְסִיכָתוֹ הוּא הַשׁוֹפֶכֶת לִבָּהּ בְּשִׁיר. הִקְשִׁיב עוֹד וְלִבּוֹ עָמַד בּוֹ מִדְּפֹק לְשֵׁמַע הַדְבָרִים אֲשֶׁר הִבְחִינָה אָזְנוֹ. כִּי בְּשִׁירָתָה הַנּוּגָה הִבִּיעָה הַנַּעֲרָה דִבְרֵי גַעְגוּעִים אֵלָיו וְאַךְ אֵלָיו, בֶּן דּוֹדָהּ הַנָּסִיךְ, אֲשֶׁר לִבָּהּ נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו וְהוּא הֵשִׁיב פָּנֶיהָ רֵיקָם.

מִיָּד הוֹפִיעַ אֶ־נוֹנְג בַּפֶּתַח – וְהוּא עוֹדֶנוּ מִתְחַפֵּשׂ כְּמִקֹּדֶם בְּבִגְדֵי הַנָּסִיךְ הַהָדִּי – וּפָנָה בִּשְׁאֵלָה אֶל הַנֲּעַרָה אֲהוּבָתוֹ, אִם אָמְנָם כֹּה קְשׁוּרָה נַפְשָׁהּ בְּנֶפֶשׁ בֶּן־דּוֹדָהּ, כְּדִבְרֵי הַשִּׁיר אֲשֶׁר עַל שְׂפָתֶיהָ.

– אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי. –עָנְתָה פּוּטְסַפָּה, בְּדַמּוֹתָהּ, כִּי בְּאָזְנֵי הַנָּסִיךְ הַהָדִּי תֹּאמַר דְבָרֶיהָ. – כָּל עוֹד רוחִי בִּי אָהֹב אֹהַב אֶת בֶּן־דּוֹדִי, נְסִיךְ טְהִיהַפוּרָה. גַּם אִם מָאַס בִּי וּכְדָבָר אֵין חֵפֶץ בּוֹ הֶחֱזִיר אֶת תְּמוּנָתִי, אָהֹב אֹהֲבֶנּוּ וְנַפְשִׁי יוֹצֵאת אֵלָיו. אָנָּא, אֵפוֹא, נְסִיךְ־הֹדּוְ הַנִּכְבָּד, שַׁחְרְרֵנִי־נָא מִבְּרִית אֵרוּשַׂי אֲשֶׁר כָּרַתִּי עִמְּךָ, כִּי לֹא אוּכַל לָתֵת אַהֲבָתִי לְךָ לְעוֹלָם.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׂמַח הַנָּסִיךְ אֶ־נוֹנְג שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַיָסֵר בִּגְדֵי הָנָּסִיךְ הַהָדִּי מֵעָלָיו, וַיִתְוַדַּע אֶל הַנְּסִיכָה אֲהוּבַת נַפְשׁוֹ וַיְסַפֵּר לָהּ כֹּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ.

וַיָּשׁוּבוּ שְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים לַחֲצַר הַמְּלוּכָה. וַיִבְנוּ בָּמוֹת מְפֹאָרוֹת שִׁבְעָתַיִם תַּחַת אֵלֶּה שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ, וַיִּשְׁמְחוּ וַיָּחֹגּוּ.

וְעִיר הַבִּירָה צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.

הָיֹה הָיָה נַפָּח עָנִי בִּמְחוֹז טוֹגוֹנְג אֲשֶׁר בְבּוּרְמָה עִלִּית. וְלַנַּפָּח בֵּן וּשְׁמוֹ מוֹנְג־טִין־דֶה, כְּלוֹמַר: הַצָּעִיר הָאָצִיל, וְהַמְכֻבָּד. נִתְבָּרֵך הַנַעַר בְּכֹחַ רַב, כְּכֹחָם שֶׁל עֲשָׂרָה פִּילִים גַּם יַחַד וּשְׁמוֹ הוֹלֵך לְפָנָיו מְלֹא כָּל הָאָרֶץ, לֵאמֹר: מוֹנְג־טִין־דֶה מוֹעֵךְ בְּאְצֶבְּעְוֹתָיו אוֹפַן שֶׁל עֲגָלָה עַל חִשׁוּקֵי הַבַּרְזֶל שֶׁלּוֹ; מוֹנְג־טִין־דֶה מַעֲמִיס עַל כְּתֵפָיו גֶּזַע עֵץ וְנוֹשְׂאוֹ מֶרְחָק רַב, כְּאִלּוּ נוֹצָה הוּא נוֹשֵׂא.

שַָׁמַע מֶלֶךְ טוֹגוֹנְג וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה. חוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁמָּא יִגְבַּהּ לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַגִבּוֹר, אֲהוּב הָעָם, וְיִּשָׂא עֵינָיו אֶל כִּסֵא הַמְּלוּכָה. עַל כֵּן צִוָּה עַל הַשָּׂרִים לָתֵת אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַנַּפָּח בְּמַעְצָר וְכַָךְ יושַּׂם הַקֵּץ לְמַעֲלָלָיו.

בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת עוֹשׂוֹת דַּרְכָּן בִּדְהָרָה. וְלֹא חָלְפוּ שָׁעוֹת מְרֻבּוֹת וּדְבַר הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַנַּעַר הַגִּבּוֹר עוֹד בְּטֶרֶם בָּאוּ שְׁלִיחָיו. וַיִּשָּׂא רַגְלָיו וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ מִפְּנֵי חֲמַת הַמֶּלֶךְ וַיִּסְתַּתֵּר בָּעֳבִי הַיַּעַר, בִּמְקוֹם שָׁם לֹא תָּשִּׂיגֶּנּוּ יַד רוֹדְפָיו.

חָלְפוּ יָמִים, אַךְ רוּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לֹא נִרְגְּעָה וְהוּא זוֹמֵם מְזִמּוֹת חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים כֵּיצַד יִכְבֹּשׁ אֶת אוֹיְבוֹ הַמְדֻמֶּה. מֶה עָשָׂה? – נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתוֹ הַיְחִידָה שֶׁל מוֹנְג־טִין־דֶה, סוֹ־מְיָה שְׁמָהּ, וּפֵרוּשׁוֹ: הַשַּׁלֶּטֶת־עַל־אֶבֶן־הַבָּרֶקֶת. אָז דִּבֵּר עַל לֵב הַמַּלְכָּה, שֶׁתִּקְרָא אֶת אָחִיהָ הַגִּבּוֹר לִהְיוֹת עִם שׁוֹמְרֵי־הָרֹאשׁ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת. הֶאֱמִינָה סוֹ־מְיָה בְּתֹם־לִבָּהּ, כִּי אַךְ לְטוֹבָה נִתְכַּוֵּן הַמֶּלֶךְ וְאֵין הוּא חוֹרֵשׁ רָע. וַתִּשְׁלַח שְׁלִיחִים אֶל אָחִיהָ לִמְקוֹם סִתְרוֹ לַהֲבִיאוֹ לְפָנֶיהָ. וְאוּלָם, אַךְ הוֹפִיעַ הַנַּעַר בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן מִיָּד הִקִּיפוּהוּ עוֹשֵׁי דְבַר־הַמֶּלֶךְ, כָּבְלוּ יָדָיו בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְהִשְׁלִיכוּהוּ לְבוֹר־כֶּלֶא. וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה עָרְמוּ אַנְשֵׁי־הַמֶּלֶךְ עֲרֵמַת עֵצִים גְּדוֹלָה בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר, וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר יָצְאוּ הַשְּׁלִיחִים דְּחוּפִים וּבְהוּלִים וְהַפַּעֲמוֹנִים בִּידֵיהֶם לְהַזְעִיק אֶת הָעָם, שֶׁיָּבוֹאוּ לַחֲזוֹת בַּעֲלוֹת הַנַּעַר הַחַף מִפֶּשַׁע עַל הַמּוֹקֵד.

וְהָאָחוֹת הַתַּמָּה יוֹשֶׁבֶת לָהּ בְּחַדְרָהּ, מְצַפָּה לְאָחִיהָ אֲהוּב לִבָּהּ, שֶׁיָּבוֹא אֵלֶיהָ מִמְּקוֹם סִתְרוֹ, וְאֵין הִיא יוֹדַעַת וְאֵינָהּ חָשָׁה מָה הָאָסוֹן הַצָּפוּי לוֹ. וְהִנֵּה בָּאָה הַנַּעֲרָה וְהַצַּו בְּפִיהָ, שֶׁתִּלְבַּשׁ הַמַּלְכָּה בִּגְדֵי מַלְכוּת וְתוֹפִיעַ בְּכָל הֲדָרָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹת עִמָּהּ בַּמַּחֲזֶה. עָשְׂתָה הַמַּלְכָּה כַּאֲשֶׁר צֻוְּתָה. יָצְאָה עִם הַמֶּלֶךְ לְשַׁעַר הָעִיר וְיָשְׁבָה עִמּוֹ עַל הַבָּמָה. וַיִּהְיוּ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הַנִּשָׂאִים מִן הַמְּדוּרָה מְסַנְוְרִים עֵינֶיהָ –וְלֹא רָאֲתָה וְאַף לִבָּה לֹא נִבָּא לָהּ, כִּי אָחִיהָ יַקִּירָה הוּא הָעוֹלֶה כָּאן בָּאֵשׁ לְעֵינֶיהָ, קָרְבָּן תָּמִים, בִּזְדוֹן לִבּוֹ שֶׁל מַלְכָּהּ וּבַעֲלָהּ הֶעָרִיץ. וְהָאָח הָאֻמְלָל, גַּם הוּא לֹא יָדַע וְלֹא שִׁעֵר, כִּי נֶעְלַם אֲסוֹנוֹ מֵעֵינֵי הַמַּלְכָּה. גוּפוֹ בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְלִבּוֹ עָלָיו דַוָּי. וְלֹא עַל הַגּוֹרָל הָאָיֹם שֶׁמֻּנָּה לוֹ זָעַק לִבּוֹ, אֶלָּא יַעַן כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁאֲחוֹתוֹ יְחִידָתוֹ, עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ, בָּגְדָה בּוֹ וְהִיא בְּעֵצָה אַחַת עִם הַמֶּלֶךְ הָרָשָׁע.

פִּתְאֹם נָשְׁבָה הָרוּחַ וְעַמּוּד הֶעָשָׁן נָמוֹג וַיֵּעָלֵם. וְהַמַּלְכָּה נָשְׁאָה עֵינֶיהָ וְהִנֵּה אָחִיהָ מוֹנְגְ־טִין־דֶה עַל הַמּוֹקֵד. לִבָּהּ נִתֵּר בְּקִרְבָּהּ. קָפְצָה מִמְּקוֹמָהּ– וּכְהֶרֶף עַיִן וְהִיא מְחַבֶּקֶת אֶת הָאָח הָאָהוּב הָאָחוּז לֶהָבוֹת וְהָאֵשׁ מְלַחֶכֶת אֶת גוּפָהּ.

כָּךְ עָלוּ בַּלֶּהָבָה אָח וַאֲחוֹתוֹ חַפִּים מִפֶּשַׁע, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים, הַקְּשׁוּרִים בְּחֵבְלֵי הַָאַהֲבָה וְהָאַחֲוָה עַד מָוֶת.

וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה מַעֲרִיצִים בְּנֵי־בּוּרְמָה אֶת זִכְרוֹ שֶׁל מוֹנְג־טִין־דֶה. מַאֲמִינִים הֵם, כִּי רוּחוֹ שוֹמֶרֶת עַל שְׁלוֹם־בַּיִת. עַל כֵּן אֵלָיו יִתְפַּלְּלוּ וְיַגִּישׁוּ לוֹ אֹרֶז וּבְשָׂמִים בְּכֵלִים יְקָרִים.

הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה הִקְשְׁתָה לָלֶדֶת. וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, מֻקָּף שָׂרָיו וּמְצַפֶּה. שְׁתֵּי שַׁרְשָׁרוֹת הָיוּ מְתוּחוֹת מֵחֲדַר הַמַּלְכָּה אֶל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הָאַחַת שֶׁל זָהָב וְהַאַחַת שֶׁל כֶּסֶף. וְהָיָה, אִם בֵּן זָכָר יִוָּלֵד יִמְשְׁכוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב, וְאִם יַלְדָּה תִוָּלֵד וּמָשְׁכוּ הַנְּעָרוֹת בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַכֶּסֶף.

יוֹשְׁבִים הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וּמְצַפִּים, וּלְפָתַע פִּתְאֹם וּשְׁתֵּי הַשַּׁרְשָׁרוֹת גַּם יַחַד רוֹטְטוֹת בְּלֹא סַבְלָנוּת. וְהַשָּׂרִים מַכְרִיזִים בְּקוֹל צָהֳלָה: “תְּאוֹמִים!” – וְהֵם מְבָרְכִים אֶת הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר עַל כִּי יֶלֶד וְיַלְדָּה נִתְּנוּ לוֹ גַּם יַחַד. וְאוּלָם, בּוֹ בָּרֶגַע פָּרַץ לְתוֹךְ חֲדַר הַמְּלוּכָה שָׁלִיחַ וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה רָעָה – לֹא יֶלֶד וְלֹא יַלְדָּה הֵבִיאָה הַמַּלְכָּה לָעוֹלָם, אֶלָּא בֵּיצָה גְדוֹלָה הֵטִילָה. וְכֵיוָן, שֶׁהַנַּעֲרָה הַמְשָׁרֶתֶת לֹא יָדְעָה בְּאֵיזוֹ מִן הַשַּׁרְשָׁרוֹת עָלֶיהָ לִמְשֹׁךְ, עַל כֵּן מָשְׁכָה בִּשְׁתֵּיהֶן גַם יַחַד. נִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ הַמְאֻכְזָב וְגַם נִתְבַּיֵּשׁ. צִוָּה כִּי יָטִילוּ אֶת הַבֵּיצָה לְמַעֲמַקֵּי הַנָּהָר וִיגַלְּחוּ אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה לְאוֹת קָלוֹן וִישַׁלְּחוּהָ לִהְיוֹת עוֹזֶרֶת לַגַּנָּן בַּעֲבוֹדָתוֹ.

עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה.

הָיְתָה הַבֵּיצָה שָׁטָה לָהּ בְּמוֹרַד הַנָּהָר, עַד שֶּהִגִּיעָה לִמְקוֹם מִשְׁכָּנָן שֶׁל הַמִּפְלָצוֹת. רָאֲתָה מִפְלֶצֶת זְקֵנָה הָרוֹחֶצֶת בַנָּהָר אֶת הַבֵּיצָה וְנָטְלָה אוֹתָהּ עִמָּהּ. הָיָה בְּדַעְתָּהּ לֶאֱכֹל שְׁלָלָהּ לַאֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, וְאוּלָם מִשֶּׁלֹּא נִזְהֲרָה בִּתְנוּעוֹתֶיהָ נִשְׁמְטָה הַבֵּיצָה וְנָפְלָה עַל הָרִצְפָּה וַתִּתְנַפֵּץ בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, וּמִתּוֹךְ קְלִפָּתָהּ קָפַץ וְיָצָא נַעַר צָעִיר. אִמְּצָה לָהּ הַמִּפְלֶצֶת אֶת הַנַּעַר לְבֵן וַתֹּאהֲבֶנּוּ אַהֲבָה עַזָּה, כְּאִלּוּ בְּנָהּ יְחִידָהּ הוּא. לְמַעֲנוֹ שִׁנְּתָה דְמוּתָהּ וְהָיְתָה לִיצוּר אָדָם, וַתֹּאמַר לַנַּעַר כִּי אִמּוֹ הִיא.

וַיִּחְיוּ יַחַד בְּשָׁלוֹם וָנַחַת.

יוֹם אֶחָד הָיָה עַל הַמִּפְלֶצֶת לָצֵאת לַיַּעַר, לַאֲסֵפַת הַמִּפְלָצוֹת. הִזְהִירָה אֶת הַנַּעַר בְּטֶרֶם תֵּצֵא וַתֹּאמַר לוֹ:

– בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי יוֹצֵאת מִן הַבַּיִת וְאָשׁוּב רַק לְעֵת עֶרֶב. אַל־נָא תִהְיֶה יֶלֶד־רָע בְּהֵעָדְרִי, אַל תְּטַפֵּס עַל צְרִיחַ הַמִּגְדָּל, אַל תֵּרֵד לְעִמְקֵי הַבּוֹר וְאַל תָּסוּר אֶל הַמִּטְבָּח.

הִבְטִיחַ הַנַּעַר בְּפֶה מָלֵא, כִּי יְקַיֵּם מִצְוַת אִמּוֹ. וְאוּלָם, אַךְ נֶעְלְמָה מֵעֵינָיו – מִיָּד עָשָׂה כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים, שֶׁאָסְרָה עָלָיו לַעֲשׂוֹתָם – טִפֵּס וְעָלָה אֶל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל וּמָצָא שָׁם אִישׁ זָקֵן כָּפוּת בַּחֲבָלִים נוֹטֶה לָמוּת.

־ מִי אַתָּה? – שָׁאַל הַיֶּלֶד בְּפַחַד.

־ שָׁבוּי הִנְנִי בִּידֵי הַמִּפְלֶצֶת, – עָנָה הַזָּקֵן. – וְכַעֲבֹר רְגָעִים מְעַטִּים מוֹת אָמוּת וְאֶהְיֶה לְמַאֲכָל לַיְצוּר הָאַכְזָרִי.

־ מִי הוּא יְצוּר אַכְזָרִי זֶה אֲשֶׁר עָלָיו תְּסַפֵּר? – שָׁאַל הַנַּעַר בְּתִמָּהוֹן.

־ לֶהֱוֵי יָדוּעַ לְךָ, ־ אָמַר הַזָּקֵן, ־ כִּי אוֹתָהּ אִשָּׁה אֵינָהּ אִמְּךָ כְּלָל. מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה הִיא, אֲשֶׁר הִתְחַפְּשָׂה כְּאִשָּׁה וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים תֹּאכַל גַּם אוֹתְךָ חַיִּים. עַל כֵּן, בְּנִי, הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפְּךָ. וַאֲשֶׁר לִי, בְּלָאו הָכֵי נִגְזַר דִּינִי לָמוּת וְאֵין מִי שֶׁיַצִּילֵנִי מִגּוֹרָלִי הַמָּר.

לֹא אָבָה הַנַּעַר לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. אַךְ הַזָּקֵן הוֹסִיף וְאָמַר:

־ אִם עוֹדְךָ מֵטִיל סָפֵק בִּדְבָרַי, רֵד לְתוֹךְ הַבּוֹר וְרָאִיתָ שָׁם עַצְמוֹת־אָדָם לָרֹב. וְאוּלָם בְּטֶרֶם תֵּצֵא לְסִיּוּר מְסֻכָּן זֶה, סוּר אֶל הַמִּטְבָּח וְנָטַלְתָּ מִשָּׁם שָׁלֹשׁ גְּלוּלוֹת שֶׁל סַמֵּי־קְסָמִים הַחֲבוּיִים בִּקְדֵרַת הָאֹרֶז, וְאֵלֶּה יַצִּילוּךָ.

יָרַד הַנַּעַר לְתוֹךְ הַבּוֹר וּלְתִמְהוֹנוֹ מָצָא שָׁם עֲצָמוֹת וּבְשַׂר אָדָם לָרֹב. אָץ בְּבֶהָלָה אֶל הַמִּטְבָּח, נָטַל עִמּוֹ אֶת גְּלוּלוֹת סַמֵּי הַקְּסָמִים וְנִמְלַט מִן הַמָּקוֹם.

לְאַחַר שֶׁהִרְחִיק רוּץ, הִבְחִין פִּתְאֹם בְּקוֹל צְעָדִים נֶחְפָּזִים בְּעִקְּבוֹתָיו. הִפְנָה רֹאשׁוֹ וְרָאָה אֶת הַמִּפְלֶצֶת הַזְקֵנָה רָצָה אַחֲרָיו, כָּל עוֹד נְשִׁימָה בְּאַפָּהּ.

חָשַׁשׁ הַנַּעַר שֶׁמָּא תַשִּׂיגֶנּוּ, וְזָרַק עָלֶיהָ אַחַת הַגְּלוּלוֹת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. מִיָּד קָם וְיָרַד יַעַר עָבֹת, שֶׁאָרְכּוֹ שִׁבְעָה מִילִין, וְהִפְרִיד בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְאוּלָם הַמִּפְלֶצֶת הַזְּרִיזָה עָבְרָה בִּן רֶגַע בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְכִמְעַט וְהִשִּׂיגָה אֶת הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן. אָז זָרַק בָּהּ אֶת הַגְּלוּלָה הַשְּׁנִיָּה, וּמִיָּד קָמוּ וְיָרְדוּ שִׁבְעָה הָרִים גְּבוֹהִים וְנִצְּבוּ בֵּינֵיהֶם כְּנֵד. וְאוּלָם הַמִּפְלֶצֶת הַזְּרִיזָה קָפְצָה בִּן־רֶגַע וְדִלְּגָה עַל פְּנֵי הֶהָרִים – וְשׁוּב הִיא בְּקִרְבַת הַנַּעַר הָאֻמְלָל, שֶׁהָיָה אוֹבֵד עֵצָה וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה עוֹד כְּדֵי לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ. אָז זָרַק אֶת הַגְּלוּלָה הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וּמִיָּד קָמָה וְיָרְדָה בֵּינֵיהֶם מְדוּרָה בּוֹעֶרֶת. נִסְחֲפָה הַמִּפְלֶצֶת לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת וְנִשְׂרְפָה עַד תֹּם.

נָח הַנַּעַר וְהֶחֱלִיף כֹּחַ. אַחַר יָצָא לְדַרְכּוֹ בְּנַחַת וּבָא עַד לִכְפָר אֶחָד. רָאָה שָׁם אֶת נַעֲרֵי הָרוֹעִים שְׁקוּעִים בְּמִשְׂחָק. הָיָה כָּל הַמִּשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק מַפְקִיד בַּקֻּפָּה אֶת סַלְסִלַּת הָאֹרֶז אֲשֶׁר הֵבִיא לְאֲרֻחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הַנַּעַר לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק וּבְיָדוֹ אֵין סַלְסִלַּת אֹרֶז, הִטִּילוּ עָלָיו תַּחַת זֹאת שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹמֵר הָעֵדֶר בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, אִם יַפְסִיד בַּמִּשְׂחָק. וְאוּלָם הַנַּעַר הִשְׂכִּיל כָּל־כָּךְ בְּמִשְׂחָקוֹ, עַד שֶׁנִּצַּח אֶת כָּל נַעֲרֵי הָרוֹעִים וְזָכָה בִּצְרוֹרוֹת הָאֹרֶז שֶׁלָּהֶם. אַךְ לְאַחַר מַעֲשֶׂה רִחֵם עַל חֲבֵרָיו לְמִשְׂחָק וְהֶחֱזִיר לָהֶם מַחֲצִית הָאֹרֶז אֲשֶׁר זָכָה בּוֹ – וְהָלַךְ לוֹ.

הִגִּיעַ לְמָקוֹם שָׁם רָאָה מִקְדָּשׁ עָזוּב. חָשַׁב בְּלִבּוֹ: הָרוּחוֹת הַבָּאוֹת לִפְקֹד מִקְדָּשׁ זֶה בְּוַדַּאי רְעֵבוֹת הֵן, כִּי אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה נוֹתֶנֶת דַּעְתָּהּ לְהָבִיא לָהֶן מָזוֹן וּמַשְׁקֶה. מֶה עָשָׂה? פִּזֵּר מִן הָאֹרֶז אֲשֶׁר אִתּוֹ לִפְנֵי הָרוּחוֹת אֲשֶׁר בַּמִּקְדָּשׁ. שָׂמְחוּ הָרוּחוֹת שִׂמְחָה רַבָּה וּלְאוֹת הַכָּרַת טוֹבָה לָבְשׁוּ דְמוּת אָדָם וְהוֹבִילוּהוּ אֶל הַהֵיכָל אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב אָבִיו עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. הִתְוַדַּע הַנַּעַר אֶל אָבִיו, כִּי בְּנוֹ הוּא, אֲשֶׁר נִתְבַּקַּע מִן הַבֵּיצָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהֵטִילָה אִמּוֹ.

הָיָה הַנַּעַר שֶׁנִתְבַּקַּע מִן הַבֵּיצָה לְמֶלֶךְ וְאֶת אִמּוֹ הֶחֱזִיר לְבֵית הַמְּלוּכָה וַיַּעֲנֵק לָהּ כָּבוֹד וְאֹשֶׁר.

הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי כִּשְׁמוֹ כֵּן הָיָה – הַגָּדוֹל־הַמְהֻלָּל. שָׂרָיו הֶעֱרִיצוּ תְבוּנָתוֹ וְעַמּוֹ הָיָה מְאֻשָּׁר תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ.

לַיְלָה אֶחָד נָשָׂא הַמֶּלֶךְ עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְהִנֵּה הוּעַם אוֹרוֹ שֶׁל כּוֹכָב רָחוֹק – וּלְבַסּוֹף כָּבָה וְנֶעְלַם. הִזְעִיק שָׂרָיו וּמְשָׁרְתָיו וְאָמַר לָהֶם:

– כּוֹכָב בָּרָקִיעַ כָּבָה אוֹרוֹ, – כָּךְ יִמּוֹגוּ וְיֵעָלְמוּ בִּמְהֵרָה כָּל אוֹצְרוֹתַי. הַ"קַּרְמָה" שֶׁלִי, הוּא גוֹרָלִי, אוֹמֵר, כִּי יָמִים רָעִים נָכוֹנוּ לִי. וְעַל כֵּן, שָׂרַי וּמְשָׁרְתַי הַיְקָרִים, יֵשׁ בְּדַעְתִּי לִפְרֹשׁ מִכֶּם עַד יַעֲבֹר זַעַם וְאֶמְנַע אָסוֹן מֵהַמְּדִינָה כֻּלָּהּ. סָמוּךְ לִבִּי וּבָטוּחַ, כִּי אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יְמַלֵּא תַפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּהֵעָדְרִי וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְשָׁלוֹם.

הִצְטַעֲרוּ הַשָּׂרִים צַעַר רַב וַיִּפָּרְדוּ בְּלֵב כָּבֵד מֵעַל מַלְכָּם הָאָהוּב. אַחַד הַצְּעִירִים שֶׁבָּהֶם הֵעֵז וְשָׁאַל:

– עַל מַה זֶּה וְלָמָּה יִפְרֹש מַלְכֵּנוּ מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ? וְכִי אֵין הוּא סָבוּר, שֶׁנּוּכַל לְגוֹנֵן עָלָיו בְּכֹחַ הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאַהֲבָה אֲשֶׁר בְּלִבֵּנוּ אֵלָיו?

– יָדַעְתִּי אַהֲבַתְכֶם וְנֶאֱמָנוּתְכֶם, שָׂרִים נִכְבָּדִים – עָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר – וְלִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי פִּיכֶם וּלְבַבְכֶם שָׁוִים. אַךְ אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לְהִמָּלֵט מִיַּד גּוֹרָלוֹ!

כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ – וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. וְעָנָן קוֹדֵר יָרַד עַל הָאַרְמוֹן וְיוֹשְׁבָיו.

צוֹעֵד הַמֶּלֶךְ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְהָרָעָב הֵחֵל מֵצִיק לוֹ. עָבַר עַל פְּנֵי מִקְשַׁת מְלָפְפוֹנִים קְטַנָּה. פָּנָה אֶל הַזָּקֵן בַּעַל הַמִּקְשָׁה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְלָפְפוֹן. נָתַן לוֹ הַזָּקֵן חֹפֶן מְלָפְפוֹנִים. אָכַל הַמֶּלֶךְ כְּדֵי שָׂבְעוֹ וּמְלָפְפוֹן אֶחָד הוֹתִיר בְּתַרְמִילוֹ וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בְּנַחַת.

עִם רֶדֶת הַיּוֹם הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַד נַחֲלַת הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא יְדִידוֹ. לְפֶתַע פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל אַלְמוֹנִי הַמְצַוֶּה עָלָיו לַעֲמֹד. וּמִתּוֹךְ הָאַפְלוּלִית הֵגִיחַ אָדָם, אֲשֶׁר תְּפָסוֹ לוֹ לַמֶּלֶךְ בִּזְרוֹעוֹ, בְּקָרְאוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

– סוֹף סוֹף נָפַלְתָּ לְיָדִי, גַּנָּב שֶׁכְּמוֹתְךָ! אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁדַדְתָּ עֶדְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מֵעַתָּה לֹא תִמָּלֵט עוֹד מִיָּדִי. וְהָבָה וְנִרְאֶה מַה יֵּשׁ לְךָ שָׁם בְּתַרְמִילְךָ!

בְּדַבְּרוֹ כָּךְ נָטַל הָאִישׁ תַּרְמִילוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִיָּדוֹ וּפְתָחוֹ וְהִנֵּה לֹא מְלָפְפוֹן יָרֹק שָׁם, אֶלָּא קַרְקֶפֶת שֶׁל עֵז.

– אֵיךְ קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה! – הִשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי. – הֲרֵי רַק מְלָפְפוֹן יָרֹק נָתַתִּי לְתוֹךְ הַתַּרְמִיל וְאֵיךְ הָיָה לְגֻלְגֹלֶת שֶׁל עֵז?!

אַךְ טַעֲנוֹתָיו הָיוּ לַשָּׁוְא. מַאהַאטִירִי הוּבָא לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא, כְּכָל גַּנָּב סְתָם. רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת יְדִידוֹ בִּלְבוּשׁוֹ הַבָּלוּי, לֹא רֻחַץ וְלֹא סֹרַק וַאֲבַק הַדְּרָכִים עַל רַגְלָיו – וְשָׂם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵין הוּא מַכִּירוֹ כְּלָל. צִוָּה עַל הַמְשָׁרְתִים וְהִלְקוּהוּ מֵאָה מַלְקוֹת וְגֵרְשׁוּהוּ מִן הָעִיר בְּבֹשֶׁת־פָּנִים.

הִמְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד דַּרְכּוֹ, כְּשֶׁגּוּפוֹ כּוֹאֵב מִן הַמַלְקוֹת אֲשֶׁר סָפַג וְלִבּוֹ דוֹאֵב, כִּי טָפְלוּ עָלָיו עֲלִילָה מְגֻנָּה. נָדַד כָּךְ כָּל הַיּוֹם. יָרַד הָעֶרֶב וְהוּא עָיֵף מִנְּדוּדָיו. הִשְׂתָּרַע לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ וַיֵּרָדֵם, וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר עִם שַׁחַר וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ. כָּךְ עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. לְבַסּוֹף הוֹלִיכוּהוּ רַגְלָיו לִמְדִינָה רְחוֹקָה, בִּמְקוֹם שָׁם גִּיסוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי יֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אִם יָנוּחַ הַלַּיְלָה מִחוּץ לָעִיר, יְרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ וִירַפֵּא פִּצְעֵי רַגְלָיו שֶעָיְפוּ מִלֶּכֶת – וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר יִתְיַצֵּב לִפְנֵי גִיסוֹ הַמֶּלֶךְ. רָאָה כַּד מַיִם בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר וֶהֱרִיקוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ הַנִחָר. וּבִהְיוֹתוֹ מְעֻלַּף־צָמָא וְחָרֵד עַל כָּל טִפָּה לְבַל תֵּלֵךְ לְאִבּוּד, לֹא חָשׁ כֵּיצַד שָׁתָה וּבָלַע עִם הַמַּיִם הַמַּרְוִים גַּם אֶת הַיְצוּר הַזַּעֲרוּרִי שֶׁהָיָה מוּטָל בְּתַחְתִּית הַכַּד – וְהוּא בֶּן־נְחָשִׁים קָטָן, אַךְ זֶה בָּא לַאֲוִיר־הָעוֹלָם.

שָׁתָה הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד אֶת הַמַּיִם, בָּלַע אֶת הַנָּחָשׁ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ וּבָא לְתוֹךְ הָעִיר וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

וְאֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה אִשָּׁה צִדְקָנִית הָיְתָה. כָּל הַיָּמִים נְתוּנָה דַאֲגָתָהּ לְחֲלֻקַּת מָזוֹן בְּמוֹ יָדֶיהָ לָעֲנִיִּים וְלַנִצְרָכִים הַמִּתְקַהֲלִים מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן וְהַקְּדֵרוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת בִידֵיהֶם. הָיָה אָחִיהָ, הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי, עוֹמֵד בִּקְהַל הַמְצַפִּים לְחַסְדֵי אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה – וְהִיא לֹא יָדְעָה. וַיְהִי בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ לָבוֹא לִפְנֵי הַמַּלְכָּה, הוֹשִׁיט קְדֵרָתוֹ לְקַבֵּל בָּהּ מְנַת הַתַּבְשִׁיל הַחַם, וּפָנָה אֵלֵיהָ בִּבְרָכָה:

– טְהַאדוּ־טְהַאדוּ־טְהַאדוּ, אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, – אָמַר אֵלֶיהָ, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל טְהַאדוּ: עָשׂוּי כַּהֲלָכָה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: אָמֵן־אָמֵן־וְאָמֵן – הֲיִי בְרוּכָה עַל צִדְקָתֵךְ וְטוּב לִבֵּךְ.

הִקְשִׁיבָה הַמַּלְכָּה וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ: אֵיךְ יַרְהִיב קַבְּצָן זֶה לְכַנּוֹתָהּ אֲחוֹתוֹ לְעֵינֵי כֹּל! וְאַף כִּי הִתְגַּנֵּב הַסָּפֵק בְּלִבָּה שֶׁמָּא אֱמֶת דִּבֵּר הָאִישׁ, קָרְאָה בְּקוֹל:

– חֻצְפָּן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אָחִי מֶלֶךְ כָּל־יָכוֹל הוּא וְלֹא נוֹדֵד פּוֹשֵׁט־יָד.

נֶעֱלַב הַמֶּלֶךְ וּמֵאֵן לֵהָנוֹת מִמַתַּת יָדָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַיְהִירָה. חָפַר בּוֹר בַּמָּקוֹם שָׁם עָמְדוּ וּלְעֵינֵי הָאָחוֹת שָׁפַךְ אֶת הַתַּבְשִׁיל הַמַּהְבִּיל וַיְכַסֵּהוּ בְּעָפָר, בְּאָמְרוֹ:

– כִּי אֶזְכֶּה וְאָשׁוּב וְאֶעֱלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי, אֶחֱזֹר לְכָאן וְאֲגַלֶּה אֶת הֶעָפָר מֵעַל הַבּוֹר הַזֶּה וְנִמְצָא הַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר בּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעֲלֶה אֵדִים כְּאִלּוּ אַךְ זֶה בִּשְּׁלוּהוּ.

כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד בְּדַאֲבוֹן לֵב, כִּי אָהַב אֶת אֲחוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, – וַיִּתְעָרֵב בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו. וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָצָא אֶת שַׁעֲרֵי עִיר הַבִּירָה, שֶׁלֹּא הִסְבִּירָה פָּנֶיהָ לוֹ, וַיוֹסֶף לָלֶכֶת נִכְחוֹ בְּאֵין מַטָּרָה. וְאוּלָם הָרָעָב הֵצִיק לוֹ מְאֹד. וּלְמַרְבִּית הָאָסוֹן נוֹכַח לָדַעַת, כִּי צָבְתָה כְּרֵסוֹ וְהִיא תוֹפַחַת וְעוֹלָה מִיּוֹם לְיוֹם. וּכְכֹל שֶׁתָּפְחָה הַכָּרֵס כֵּן גָּבַר תַּאֲבוֹנוֹ עוֹד וְעוֹד, לְבִלְתִּי נְשֹא. לֹא יָדַע כֵּיצַד יִמְצָא לוֹ מָזוֹן כְּדֵי רַעֲבוֹנוֹ. עַד שֶׁבָּא לְכִכַּר פָּגוֹדָה עֲזוּבָה בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. רָאָה שָׁם נַעֲרָה יָפָה מְבִיאָה תְּרוּמוֹת מָזוֹן וּפְרָחִים לְפֶסֶל הַבּוּדְהָא אֲשֶׁר בַּפָּגוֹדָה. פָּנָה אֵלֶיהָ בְּבַקָּשָׁה לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. נִתְמַלֵּא לֵב הַנַּעֲרָה רַחֲמִים לְמַרְאֵה הַהֵלֶךְ הֶעָנִי, וַתִּשְׁאָלֶנּוּ מַה בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ. אָמַר לָהּ:

– קַבְּצָן אֶבְיוֹן אָנֹכִי, רָעֵב לְמָזוֹן וְצָמֵא לְמַיִם וּבִטְנִי צָבְתָה מֵחֳלִי מְשֻׁנֶּה שֶׁלֹּא אֵדַע פִּשְׁרוֹ, וְרַגְלַי הַכּוֹשְׁלוֹת עָיְפוּ מִלֶּכֶת.

נָתֱנָה לוֹ הַנַּעֲרָה הַטּוֹבָה כָּל אֲשֶׁר בְּיָדָהּ. וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה בָּאָה בֹּקֶר בֹּקֶר וּמְבִיאָה לוֹ מָזוֹן וּמַשְׁקֶה לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. נָח הַמֶּלֶךְ מִנְּדוֹדָיו וְהֶחֱלִיף כֹּחַ. וּלְאַחַר כָּל הָרָעָה שֶׁמָּצְאָה אוֹתוֹ הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה טוּב לִבָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה.

וְאוּלָם לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנֵי הוֹרֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה, כִּי בִּתָּם הַיְחִידָה מִתְרוֹעַעַת עִם קַבְּצָן עוֹבֵר־אֹרַח. אָסְרוּ הַהוֹרִים עַל הַנַּעֲרָה לָבוֹא עוֹד אֶל הַנּוֹדֵד הָאַלְמוֹנִי. וְכַאֲשֶׁר עָמְדָה עַל דַּעְתָּהּ וְהִמְרְתָה פִּיהֶם גֵּרְשׁוּהָ בָּחֳרִי־אַף מֵעַל פְּנֵיהֶם. נָטְשָׁה בֵיתָהּ וְנִלְוְתָה אֶל מַאהַאטִירִי הַנּוֹדֵד בְּדַרְכּוֹ. הָיוּ הַשְּׁנַיִם נוֹדְדִים מִכְּפָר לִכְפָר וּמֵעִיר לְעִיר וּמְחַיִּים נַפְשָׁם בְּמַתַּת נָשִׁים נְדִיבוֹת־לֵב.

יוֹם אֶחָד, וְהֵם בַּיַּעַר, נָפְלָה תַרְדֵּמָה עַל הַמֶּלֶךְ הֶעָיֵף, וְהַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת עַל יָדוֹ לְגוֹנֵן עָלָיו מִפְּנֵי חַיּוֹת־טֶרֶף. פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ קוֹל צְפַרְדֵּעַ מְקַרְקֶרֶת. וְלֹא הַנַּעֲרָה בִּלְבַד שָׁמְעָה אֶת קִרְקוּר הַצְּפַרְדֵּעַ, אֶלָּא גַּם בֶּן־הַנְּחָשִׁים אֲשֶׁר בְּבִטְנוֹ שֶׁל מַאהַאטִירִי הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד לְשֵׁמַע הַקִּרְקוּר הָעַלִּיז וַיִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה עַזָּה לְהַנּוֹת עַצְמוֹ מִבְּשַׂר צְפַרְדְּעִים הֶעָרֵב לְחִכּוֹ. יָצָא מִבַּעַד לְפִיו שֶׁל הַהֵלֶךְ הַיָּשֵׁן וְהֵחֵל זוֹחֵל בְּחִפָּזוֹן לְעֵבֶר הַצְּפַרְדֵּעַ הַיְרַקְרֶקֶת. וְאוּלָם אַךְ רָאֲתָה הַצְּפַרְדְּעֹנֶת אֶת הַנָּחָשׁ מִתְפַּתֵּל וְזוֹחֵל וְקָרֵב אֵלֶיהָ לְטָרְפָהּ, פָּתְחָה פִּיהָ וְאָמְרָה בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם:

– אֵיךְ הִרְהַבְתָּ עֹז, אַתָּה הַזּוֹחֵל עַל גְּחוֹנְךָ, לַחֲדֹר לְבִטְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְלִגְרֹם לוֹ כְּאֵב. בְּעוֹד יוֹם־יוֹמַיִם יָשׁוּב וְיַזְהִיר כּוֹכָבוֹ שֶׁדָּעַךְ וְהוּא יַחֲזֹר וְיַעֲלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ אַדִּיר כְּבַתְּחִלָּה. אִם יֹאכַל הַמֶּלֶךְ מִן הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל לְיַד עֵץ הַתֹּמֶר, – מִיָּד מוֹת תָּמוּת וְגֹרַשְתָּ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ לָנֶצַח.

כָּךְ אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ וַתֵּעָלֵם. וְהַנַּעֲרָה הַמִּשְׁתּוֹמֶמֶת מַקְשִׁיבָה וְאֵינָהּ מַאֲמִינָה לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר הַהֵלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ פָּנְתָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה הַנְּבוֹנָה בְּסַעֲרַת רוּחָהּ וְאָמְרָה בְּרֹב עֲנָוָה וְהַדְרַת כָּבוֹד:

– אָנָּא, סְלַח־לִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ, כִּי בְּלֹא־יוֹדְעִים נִגְלָה סוֹדְךָ לְפָנַי. עַתָּה יָדַעְתִּי מִי אַתָּה, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִטְעַם־נָא מִן הָעֵשֶׂב הַזֶּה שֶׁהֵבֵאתִי לְמַעַנְךָ וְרָפָא לְךָ.

אָכַל הַמֶּלֶךְ מִן הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל לְיַד עֵץ הַתֹּמֶר וְשָׁב וְרָפָא לוֹ, כְּרֵסוֹ אֵינָהּ תְפוּחָה עוֹד וְהוּא בָּרִיא־אוּלָם כְּשֶּהָיָה.

אוֹתוֹ לַיְלָה נָשָׂא הַהֵלֶךְ עֵינָיו לִרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם וְהִנֵּה כּוֹכָבוֹ מַזְהִיר כְּיַהֲלוֹם. קָרָא בְּשִׂמְחָה אֶל הַנַּעֲרָה:

– חֵי כוֹכָבִי הַמַּזְהִיר בִּרְקִיעַ הַשָּמַיִם! מָחָר אֵשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי וְאַתְּ עַל יָדִי, מַלְכָּתִי.

וְאָמְנָם, לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּאָה תַּהֲלוּכַת שָׂרִים וְנוֹגְנִים אֶל הַיַּעַר, עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֶת הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד אֶל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּרֹב כָּבוֹד וְחִבָּה. רָחֲצוּ הַנְעָרוֹת גּוּפוֹ בְּמֵי־בֹשֶׂם וַיָסוּכוּ בְּשָׂרוֹ בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וַיַּלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי מַלְכוּת וַיִקְרְאוּ חַג בְּכָל הָאָרֶץ וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה. וְהַכֹּל נוֹהֲרִים אֵלָיו לְבָרְכוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְבַשְּׂרוּ הַשָּׂרִים בְּאָזְנֵי אֲדוֹנָם, כִּי אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וְהַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא בֵּין הַבָּאִים לְחַלּוֹת פָּנָיו. קָרָא לְסוּטְהַארָא שֶׁיּוֹפִיעַ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ:

– הֲזוֹכֵר אַתָּה, יְדִידִי, אוֹתָן מֵאָה מַלְקוֹת שֶׁהִלְקִיתַנִי בְּטֶרֶם גֵּרַשְׁתַּנִי מֵעִיר בִּירָתְךָ?

כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נִבְהַל מְאֹד וְהַחֲרָדָה אֲחָזַתְהוּ וַיְגַמְגֵּם בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה:

– אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, זוֹכֵר אֲנִי כָּל אֵלֶּה וְעַל כֵּן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתְךָ וּלְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וְכָל עֹנֶשׁ אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלַי אֲקַבֵּל בְּאַהֲבָה.

וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ הַנָּדִיב עָנָה וְאָמַר בְּרֹחַב לֵב וּבִמְאוֹר פָּנִים:

– אַל־נָא תִדְאַג, יְדִידִי. הַכֹּל מָחוּל לְךָ. גּוֹרָלִי הַמְתַעְתֵּעַ הוּא שֶׁהֶרְאָה לְךָ אֶת הַמְּלָפְפוֹן אֲשֶׁר בְּתַרְמִילִי בִּדְמוּת גֻלְגֹּלֶת הָעֵז, וּבְדִין נָהַגְתָּ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ לְהַלְקוֹתֵנִי, כִּי הָיִיתִי בְּעֵינֶיךָ גַּנָּב.

אָז פָּנָה אֶל אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וַיֹּאמֶר לָהּ:

– הַבִּיטִי בִּי וּרְאִי, אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, הַאֻמְנָם לֹא תִזְכְּרִי אֶת אָחִיךְ הָאֻמְלָל, שֶׁהִפְקַרְתִּיו לְרָעָב בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ לָבוּשׁ בְּלוֹאִים?

הָאָחוֹת לֹא הִרְהִיבָה עֹז לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, כִּחֲשָׁה לוֹ וְאָמְרָה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ פּוֹשֵׁט־יָד לְקַבֵּל מִמֶּנָּהּ תַּבְשִׁיל לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלִיחִים לְהַעֲלוֹת מִן הַבּוֹר אֶת הַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר שָׁפַךְ שָׁם בְּעֶלְבּוֹנוֹ – וְהִנֵּה הוּא רוֹתֵחַ וּמַעֲלֶה אֵדִים. נִדְהֲמָה הָאָחוֹת הַיְהִירָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ וְנָדְרָה נֵדֶר שֶׁלֹּא לְהַפְלוֹת עוֹד בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְלֹא לָדוּן אָדָם לְפִי לְבוּשׁוֹ. וַיִּהְיוּ הַכֹּל שָׁוִים לְפָנֶיהָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

הָיֹה הָיָה זוּג אִכָּרִים חֲשׂוּכֵי בָּנִים. יָצְאָה נַפְשָׁם לְיֶלֶד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָרְתָה הָאִשָּׁה, לֹא הָיָה קֵץ לְשִׂמְחָתָם. אֲבָל לְמַרְבִּית הַצַּעַר יָלְדָה תִינֹקֶת־צְפַרְדֵּעַ וְלֹא יְצוּר אָדָם. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַצְפַרְדֵּעַ יָדְעָה לְדַבֵּר כְּאַחַד הָאָדָם וְכָל הֲלִיכוֹתֶיהָ כְּיַלְדַּת־אֱנוֹשׁ, עַל כֵּן חִבְּבוּהָ הַכֹּל וְיִּקְרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה.

לֹא שִׂחֵק לָהּ מַזָּלָהּ לָעַלְמָה הַחֲבִיבָה וְנִתְיַתְּמָה בְּיַלְדוּתָהּ מֵאִמָּהּ. נָשָׂא אָבִיהָ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלָהּ שְׁתֵּי בָּנוֹת מְכֹעָרוֹת, אֲשֶׁר לֹא אָהֲבוּ אֶת הַבַּת הַצְפַרְדֵּעַ בְּשֶׁל חִנָּהּ וְחֲבִיבוּתָהּ.

יוֹם אֶחָד הוֹדִיעַ כָּרוֹזוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כִּי הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר מַזְמִין כָּל עַלְמָה אֲשֶׁר בְּרַחֲבֵי מַלְכוּתוֹ לָבוֹא אֶל הֶחָצֵר וְלָקַחַת חֵלֶק בְּטֶקֶס חֲפִיפַת הַשֵּׂעָר. וּבַיּוֹם הַמְיֻעָד הִתְכַּנְּסוּ מֵעֲבָרִים כָּל בְּנוֹת טוֹבִים וְהֵן לְבוּשׁוֹת מֶשִׁי וְשִׁירָאִין וַעֲנוּדוֹת תַּכְשִׁיטִים וַעֲדָיִים. גַּם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ שֶׁל הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ הִתְיַפּוּ בְּמֵיטַב הַמַּלְבּוּשִׁים וְהָעֲדָיִים וְשָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶן אֶל הֶחָצֵר. הִתְחַנְּנָה הַצְפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה וּבִקְּשָׁה רַחֲמִים שֶׁיִּקָּחוּהָ גַם אוֹתָהּ לִרְאוֹת בַּטֶּקֶס. וְאוּלָם הַבָּנוֹת לִגְלְגוּ עָלֶיהָ וְצָחֲקוּ מְלוֹא הַפֶּה:

– הַהַזְמָנָה הִיא לִבְנוֹת אָדָם, – אָמְרוּ בִּיהִירוּת – וְלֹא לְבַת צְפַרְדְּעִים.

וְאוּלָם הַצְּפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה לֹא נָסוֹגָה וְלֹא הִרְפְּתָה. וּמִשֶּׁנּוֹכְחָה לָדַעַת, כִּי לֵב אַחְיוֹתֶיהָ קָשֶׁה כַּחֲלָמִישׁ – גָּמְלָה בְּלִבָּהּ מַחֲשָׁבָה, וְלֹא גִלְּתָה סוֹדָהּ לְאִישׁ. בְּאֵין רוֹאֶה חָמְקָה מִן הַבַּיִת וּבְעִקְּבוֹת אַחְיוֹתֶיהָ הִגִּיעָה עַד לְשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן. לֹא עָמְדוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף בִּפְנֵי מֶתֶק לָשׁוֹן שֶׁלָּהּ וְהִרְשׁוּ לָהּ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. רָאֲתָה שָׁם הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה מְאוֹת עֲלָמוֹת צְעִירוֹת מִצְטוֹפְפוֹת מִסָּבִיב לִבְרֵכַת הַמַּיִם הַמּוּצֶפֶת חֲבַצָּלוֹת, אֲשֶׁר בְּלֵב נַחֲלַת הַמֶּלֶךְ. תָּפְסָה מְקוֹמָהּ בֵּין הָעֲלָמוֹת, מְצַפָּה כְּמוֹתָן לְבוֹא הַנָּסִיךְ.

אַךְ הוֹפִיעַ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר, מִיָּד פָּתְחוּ בְּטֶקֶס חֲפִיפַת שַׂעֲרוֹתָיו בְּמֵי הַבְּרֵכָה. וְכָל הָעֲלָמוֹת כֻּלָּן מְפַתְּחוֹת רַעֲמוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הַחֲלָקוֹת וְהַמַּבְהִיקוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת כַּפֶּחָם עַל מְנָת לַחְפֹּף גַּם אוֹתָן בְּמֵי הַבְּרֵכָה. כְּשֶׁנִּסְתַּיֵּם הַטֶּקֶס הִצְהִיר הַנָּסִיךְ וְהוֹדִיעַ, כִּי כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנְּעָרוֹת יַעֲלוֹת־חֵן הֵן וְאֵין אַחַת נוֹפֶלֶת בְּיָפְיָהּ מִן הָאַחֶרֶת – עַל כֵּן לֹא יוּכַל לִבְחֹר אַף בְּאַחַת מֵהֶן לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אֶלָּא אִם כֵּן יַפִּיל גּוֹרָל. אָז הֵטִיל לֶחָלָל צְרוֹר פִּרְחֵי יַסְמִין רֵיחָנִיִּים בְּהוֹדִיעוֹ בְּקוֹל רָם, כִּי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ יִפֹּל הַצְּרוֹר, – הִיא תִהְיֶה נְסִיכַת לִבּוֹ. הֵטִיל הַנָּסִיךְ אֶת צְרוֹר הַפְּרָחִים וְכָל הַנְּעָרוֹת כֻּלָּן נוֹשְׂאוֹת עֵינֵיהֶן לַמְּרוֹמִים לִרְאוֹת כֵּיצַד יוּטַל הַגּוֹרָל. נָפַל הַצְּרוֹר עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה, לְתִמְהוֹנָן וְלִמְגִנַּת לִבָּן שֶׁל כָּל הַנְּעָרוֹת הַיְּפֵהפִיּוֹת. הַנָּסִיךְ גַּם הוּא לֹא שָׂבַע נַחַת מִיַּד הַגּוֹרָל, אֲבָל אֵין נְסִיכִים מְפִירִים דִּבּוּרָם. וְעַל כֵּן לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְהָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה.

כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן לְהִפָּרֵד מִן הַחַיִּים, קָרָא אֵלָיו אֶת אַרְבַּעַת בָּנָיו הָאֲהוּבִים וְאָמַר לָהֶם:

– בָּנַי, זָקַנְתִּי מִלִּהְיוֹת עוֹד מֶלֶךְ לְעַמִּי, אֵלֵךְ לִי אֶל הַיַּעַר וְאֶתְיַחֵד בִּתְפִלָּה וּבְהִרְהוּרִים וְאֶהְיֶה כְּאַחַד הַנְּזִירִים. הִגִּיעָה, אֵפוֹא, הַשָּׁעָה לְמַנּוֹת יוֹרֵשׁ עֶצֶר תַּחְתַּי. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁכֻּלְכֶם שָׁוִים לְפָנַי בְּאַהֲבָתִי אֶתְכֶם, הָבָה וְאַטִּיל עֲלֵיכֶם מְשִׂימָה. וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר יְמַלֵּא מְשִׂימָתוֹ בְּהַצְלָחָה הוּא יִמְלֹךְ תַּחְתַּי.

צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל בָּנָיו שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אַיֶּלֶת זָהָב בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר.

הָלַךְ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וּבָא אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הַצְפַרְדֵּעַ וְסִפֵּר לָהּ צָרַת לִבּוֹ וּמְצוּקָתוֹ. קָרְאָה הַצְפַרְדֵּעַ וְאָמְרָה:

– אֵין קַל מִזֶּה, אִישִׁי הַנָּסִיךְ. אַל תִּצְטַעֵר וְאַל יֵרַע לִבְּךָ, אֱכֹל בְּנַחַת וִישַׁן בִּמְנוּחָה וּבַיוֹם הַמְיֻעָד תִּתְמַלֵּא מְשִׂימָתְךָ לְלֹא כָּל קֹשִׁי.

יָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים הַבְּכִירִים לַיַּעַר לְחַפֵּשׂ אַחַר אַיֶּלֶת הַזָּהָב. וְרַק הָאָח הַצָּעִיר יוֹשֵׁב לוֹ בְּנַחַת וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָבָר. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, הֵעִירָה אוֹתוֹ הַנְּסִיכָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה מִשְּׁנָתוֹ וְאָמְרָה אֵלָיו:

– הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לָלֶכֶת אֶל הָאַרְמוֹן, נְסִיכִי, וְהֲרֵי לְךָ אַיֶּלֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ.

נָשָׂא הַנָּסִיךְ רֹאשׁוֹ – וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו: הָאַיִל אֲשֶׁר אוֹתוֹ הוֹבִילָה הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ בָּרֶסֶן, עָשׂוּי הָיָה זָהָב טָהוֹר… בָּא הַנָּסִיךְ אֶל הָאַרְמוֹן, צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ. וּפְנֵי אֶחָיו נָפְלוּ. וְאוּלָם בְּהַגִּיעַ הַשָּׁעָה לְהַכְתִּירוֹ לְמֶלֶךְ קָשְׁרוּ הָאַחִים קֶשֶׁר וּבִקְּשׁוּ מֵאֵת אֲבִיהֶם שֶׁיְּנַסֶּה אוֹתָם אַךְ עוֹד הַפַּעַם. הִסֵּס הַמֶּלֶךְ וּלְבַסּוֹף אָמַר:

־ לוּ יְהִי כְּדִבְרֵיכֶם, בָּנַי. בַּיּוֹם הַשְׁבִיעִי עִם שַׁחַר, כָּעֵת חַיָּה, עֲלֵיכֶם לְהָבִיא לְפָנַי אֹרֶז שֶׁאֵינוֹ עָבֵשׁ לְעוֹלָם וּבָשָׂר שֶׁאֵינוֹ מַבְאִישׁ לְעוֹלָם.

הָלַךְ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר לְבֵיתוֹ וְלִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה. אָמְרָה לוֹ הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ.

־ הָסֵר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ, נָסִיךְ חָבִיב. תֹאכַל בְּנַחַת וְתִישַׁן בִּמְנוּחָה, וּבַיּוֹם הַמְיֻעָד אֶתֵּן לְךָ מְבֻקָּשְׁךָ.

יָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים לַיַּעַר לְבַקֵּשׁ אַחַר הָאֹרֶז וְהַבָּשָׂר וְאִלּוּ הָאָח הַצָּעִיר יוֹשֵב לוֹ בְּשֶׁקֶט בְּבֵיתוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָבָר. וּבְהַגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הֵעִירָה אוֹתוֹ נְסִיכָתוֹ עִם שַׁחַר וְאָמְרָה לוֹ:

־ הֲרֵי לְךָ אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ.

נָטַל הַנָּסִיךְ אֶת הָאֹרֶז וְהַבָּשָׂר וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הָאַרְמוֹן. וּלְצַעֲרָם שֶׁל הָאַחִים הַבְּכִירִים הוֹכִיחַ גַּם עַתָּה כִּי הוּא הַמְנַצֵּחַ. אֲבָל גַּם הַפַּעַם לֹא הִרְפּוּ הַנְּסִיכִים מֵאֲבִיהֵם עַד אִם נֵאוֹת לְהַכְרִיז עַל עוֹד תַּחֲרוּת נוֹסֶפֶת – וְתִהְיֶה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה. צִוָּה עֲלֵיהֶם הָאָב לְהָבִיא לְפָנָיו בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר אִישׁ אִישׁ נַעֲרָה יָפָה וּמִי שֶׁנַּעֲרָתוֹ הַיָּפָה בַּנְּעָרוֹת – הוּא יִמְלֹךְ. הַפַּעַם הָיָה לִבָּם שֶׁל הָאַחִים הַבְּכִירִים סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה – אֵיךְ תּוּכַל הַצְפַרְדֵּעַ הַמְכֹעֶרֶת לַעֲמֹד בְּתַחֲרוּת עִם נְשׁוֹתֵיהֶם הַהֲדוּרוֹת! וְהַנָּסִיךְ הַצָּעִיר, פָּנָיו נָפְלוּ וַיְהִי מְהַלֵּךְ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ בֵּין אֶחָיו, וְהוּא מְסָרֵב לְגַלּוֹת לְאִשְׁתוֹ אֶת הַמֵּצִיק לוֹ. הִפְצִירָה בּוֹ הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ עַד שֶׁנֶּעְתַּר לָהּ וְגִלָּה סוֹדוֹ לְפָנֶיהָ. חִיְּכָה הַנְּסִיכָה וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁלֹא יִדְאַג, שֶׁיֹאכַל בְּנַחַת וְיִישַׁן בְּשֶׁקֶט וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר יִנָּתֵן לוֹ מְבֻקָּשׁוֹ. נָתַן הַנָּסִיךְ עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ בְּצַעַר וּבְסָפֵק. אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא חָפֵץ לִפְגֹּעַ בָּהּ וּלְהַעֲלִיבָהּ, הִסְכִּים לִדְבָרֶיהָ וְהִבְטִיחַ לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָהּ וּלְקַחְתָּהּ אִתּוֹ אֶל הָאַרְמוֹן בַּיּוֹם הַמְיֻעָד.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר, הֵעִירָה הַצְפַרְדֵּעַ אֶת הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וְאָמְרָה אֵלָיו:

־ אִישִׁי הַנָּסִיךְ, עָלַי לְהִתְיַחֵד עַתָּה בְּחַדְרִי לְמַעַן אָשִׂים בַּפּוּךְ עֵינַי, אֲמָרֵק עוֹרִי וַאֲסָרֵק שְׂעָרִי וְאֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת שֶׁלִּי. אָנָּא, הַנַּח לִי לְבַדִּי עַד הִתְקָרֵב שְׁעָתֵנוּ לָלֶכֶת לֶחָצֵר.

וּבְבוֹא הַשָּׁעָה, דָּפַק הַנָּסִיךְ עַל דֶּלֶת חַדְרָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה לְזָרְזָהּ. וְהַנְּסִיכָה בִּקְּשָׁה שֶׁיְּחַכֶּה רַק עוֹד רְגָעִים סְפוּרִים עַד אִם תְּסַיֵּם אֶת פִּרְכּוּסֶיהָ. שׁוּב זֵרֵז אוֹתָהּ הַנָּסִיךְ וְהֵאִיץ בָּהּ לְלֹא סַבְלָנוּת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָמְרָה הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ כִּי מוּכָנָה הִיא. הַנָּסִיךְ קִוָּה בְּסֵתֶר לִבּוֹ, כִּי בְּפָתְחוֹ אֶת הַדֶּלֶת תּוֹפִיעַ עַתָּה לְפָנָיו אִשָּׁה וְלֹא צְפַרְדֵּעַ. אַךְ גְּדוֹלָה וּמָרָה הָיְתָה אַכְזָבָתוֹ כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעָה בַּפֶּתַח אוֹתָה הַצְפַרְדֵּעַ הַמְכֹעֶרֶת, כְּמֵאָז וּמִתָּמִיד. אַף עַל פִּי כֵן, לֹא חָפֵץ לִפְגֹּעַ בָּהּ וּלְהַעֲלִיבָה וְעַל כֵּן לֹא אָמַר דָּבָר וַיָּשֶׂם פַָּנָיו אֶל הֶחָצֵר וְהַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ בְּעִקְּבוֹתָיו.

בְּבוֹאָם אל הָאַרְמוֹן הָיוּ כְּבָר שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים וּנְשׁוֹתֵיהֶם הַיְּפֵהפִיּוֹת מְכֻנָּסִים מִסָּבִיב לְכִסֵּא הַמַּלְכוּת.

־ וְהֵיכָן נַעֲרָתְךָ אַתָּה, בְּנִי הַצָּעִיר? – שָׁאַל הָאָב.

אַךְ עוֹד הַנָּסִיךְ מִתְכּוֹנֵן לִפְתֹּחַ פִּיו לְמַעֲנֶה וְהִנֵּה קוֹל צָלוּל כְּעִנְבַּל־הַכֶּסֶף עוֹלֶה מֵאֲחוֹרָיו. הִפְנָה רֹאשׁוֹ וְרָאָה – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – הַצְּפַרְדְּעֹנֶת נְסִיכָתוֹ פָּשְׁטָה אֶת עוֹר הַצְּפַרְדְּעִים אֲשֶׁר עָלֶיהָ כְּהָסֵר אֶת הַבֶּגֶד וְהִיא עוֹמֶדֶת לְפָנָיו כֻּלָּהּ מֶשִׁי וְאַטְלָס, הַיָּפָה בִּנְשֵׁי תֵבֵל. הִצְהִיר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין כְּמוֹתָהּ לְיֹפִי וּבָחַר בִּבְנוֹ הַצָּעִיר לִהְיוֹת לְיוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר. בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ מֵאֵת אִשְׁתּוֹ הַנְּסִיכָה לְבַל תַּעֲטֶה עוֹד אֶת עוֹר הַצְּפַרְדְּעִים שֶׁלָּהּ לְעוֹלָם. הֵטִילָה הַצְפַרְדֵּעַ אֶת עוֹרָהּ לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה וְהַלֶּהָבָה עָלְתָה מַעְלָה מָעְלָה.

מַעֲשֶׂה בַּשּׁוֹדֵד נְגַה־טֶט־פְּיָה, – כְּלוֹמַר, הַבַּרְנַשׁ־בַּעַל־הַמָּשׁוֹט־הַשָּׁטוּחַ, – שֶׁמְקוֹם מְגוּרָיו הָיָה בָּעִיר סַגַיְן בְּבּוּרְמָה עִלִּית. לַיְלָה לַיְלָה הָיָה חוֹצֶה אֶת נְהַר הָאִירַווֹדִי בְּסִירָתוֹ הַקְּטַנָּה וְחוֹדֵר בַּסֵּתֶר לְעִיר הַבִּירָה הָעַתִּיקָה, אַוָה שְׁמָהּ. עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו הָיָה מִתְגַּנֵּב לְבָתֵּיהֶם שֶׁל שָׂרִים וְעֲשִׁירֵי הַמְּדִינָה וְשׁוֹדֵד כַּסְפָּם וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם. אַךְ בִּרְכוּשָׁם הַדַּל שֶׁל עֲנִיֵּי הָעִיר לֹא פָּגַע הַשּׁוֹדֵד, אַף נוֹהֵג הָיָה לְהַעֲנִיק מַתָּן־בַּסֵּתֶר לְכָל דּוֹרֵשׁ וּלְכָל נִצְרָךְ. חֲמָתָם שֶׁל הַשְּׁדוּדִים בָּעֲרָה כָּאֵשׁ, וְאֵין לְאֵל־יָדָם לִתְפֹּס אֶת הַשּׁוֹדֵד הַזָּרִיז וְהָעַרְמוּמִי.

הָלְכוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְשָׁפְכוּ לִבָּם לְפָנָיו. נִתְמַלֵּא לֵב הַמֶּלֶךְ עֹז וּגְבוּרָה וּבִקֵּשׁ לִנְקֹם נִקְמַת אֶזְרָחָיו וּלְגוֹנֵן עַל נְתִינָיו. אָמַר לָהֶם:

־ לְכוּ וְשׁוּבוּ לְבָתֵּיכֶם וְלֹא תֵדְעוּ עוֹד דְּאָגָה, כִּי אֲנִי אֶנְקֹם נִקְמַתְכֶם.

הִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ וְקִיֵּם דְבָרוֹ. וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב הֶחֱלִיף בְּגָדָיו וְשָׂם עַצְמוֹ כְּאֶחָד מִפְּשׁוּטֵי־הָעָם וְיָצָא לָשׂוּחַ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, כְּאִלּוּ מְשׁוֹטֵט הוּא לְתֻמּוֹ בְּאֶפֶס־מַעֲשֶׂה. הָיָה מְהַלֵּךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, מְצַפֶּה לַשּׁוֹדֵד שֶׁיּוֹפִיעַ בְּאִישׁוֹן־לַיְלָה. וְאָמְנָם, לְאַחַר חֲצוֹת הִבְחִינָה אָזְנוֹ קוֹל שִׁכְשׁוּךְ מָשׁוֹט מִמֶּרְחַקִּים. וְכַאֲשֶׁר הֵגִיחַ לְבַסּוֹף הַשּׁוֹדֵד בְּסִירָתוֹ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, הִפְתִּיעוֹ צֵל־אָדָם עַל הַחוֹף, שֶׁהָיָה שָׁמֵם תָּמִיד לְעֵת כָּזֹאת.

– מִי שָׁם!? – קָרָא בַּחֲרָדָה.

וְהַמֶּלֶךְ הַמִּתְחַפֵּשׂ עָנָה לוֹ בְּנַחַת:

– עַבְדְּךָ הַנֶּאֱמָן; מְצַפֶּה אֲנִי לְךָ, אֲדוֹנִי.

– יָפֶה מְאֹד! בּוֹא אַחֲרָי! – נָהַם הַשּׁוֹדֵד בְּקוֹרַת־רוּחַ, מֵאַחַר שֶׁדִּבְרֵי הַחֲלָקוֹת הֶעֱבִירוּהוּ עַל דַּעְתּוֹ וְהַתֹּאַר “אָדוֹן”, אֲשֶׁר בּוֹ כִּנָּהוּ הָאַלְמוֹנִי עָרֵב לְאָזְנוֹ.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם חֶרֶשׁ לַדֶּרֶךְ וְהִסְתַּנְּנוּ בַּלָּאט לְתוֹךְ חֻרְבַּת בַּיִת עָזוּב – שָׁם הִסְתִּיר הַמֶּלֶךְ הַפִּקֵּחַ מִבְּעוֹד מוֹעֵד קַנְקַן יַיִן, כִּי יָדַע תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד לַטִּפָּה הַמָּרָה. מָזַג לוֹ הַמֶּלֶךְ כּוֹסִית אַחַת וְעוֹד אַחַת עַד שֶׁרֹאשׁוֹ הָיָה עָלָיו סְחַרְחַר וַיֵּרָדֵם. אָז הוֹצִיא מִמְּקוֹם סִתְרוֹ אֶת הַחֶבֶל שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ, כָּבַל יָדָיו וְרַגְלָיו שֶׁל הַשּׁוֹדֵד וְהֶעֱלָה מִן הַתַּרְמִיל אֲשֶׁר עַל גּוּפוֹ צְרוֹר כֶּסֶף וְזָהָב וְתַכְשִיטִים לְמִינֵיהֶם וְאֲבָנִים יְקָרוֹת לָרֹב, שְׁלַל הַשֹּׁד אֲשֶׁר שָׁדַד לַיְלָה לַיְלָה מֵאֵת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים לָרֹב.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וְהַמֶּלֶךְ הִזְעִיק אֶת שָׂרָיו וִידִידָיו וְהוּא יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶם עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת וְעַל אֶצְבְּעוֹת יָדָיו טַבָּעוֹת יְקָרוֹת, מֵאֵלּוּ שֶׁמָּצָא בִּצְרוֹרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד. וְהַשָּׂרִים רוֹאִים כֵּן תְמֵהִים. אִישׁ אִישׁ מֵהֶם מַבְחִין בְּטַבַּעַת יְקָרָה מִשֶּלּוֹ עַל אֶצְבַּע הַמֶּלֶךְ, אַךְ אֵין מַרְהִיב עֹז לוֹמַר דָּבָר.

– וּבְכֵן, יְדִידַי – פָּתַח הַמֶּלֶךְ וְאָמַר – הִסְתַּכְּלוּ־נָא בַּטַּבָּעוֹת אֲשֶׁר עַל אֶצְבְּעוֹתַי, הַאִם לֹא מִשֶּׁלָּכֶם הֵן?

– אָכֵן, דּוֹמוֹת הֵן בְּיוֹתֵר לַטַּבָּעוֹת שֶׁלָנוּ, הוֹד מַעֲלָתוֹ – עָנוּ הַשָּׂרִים בְּגִמְגּוּם.

– וְאַף אָמְנָם שֶׁלָּכֶם הֵן הַטַּבָּעוֹת הַלָּלוּ! – קָרָא הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל צְחוֹק. – הַלַּיְלָה תָּפַסְתִּי אֶת הַשּׁוֹדֵד הַנּוֹדָע נְגַה־טֶט־פְּיָה וּשְׁלָלוֹ בְּיָדוֹ. הֵטַלְתִּיו לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר, לְכוּ וְהַעֲלוּהוּ מִשָּׁם.

הוּבָא הַשּׁוֹדֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם, אֲשֶׁר כְּחָכְמָתוֹ כֵּן טוּב לִבּוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

– בְּטֶרֶם יֻטַּל עָלֶיךָ הָעֹנֶשׁ הַמַּגִיעַ לְךָ, רַשַּׁאי אַתָּה לְהַבִּיעַ מִשְׁאֶלֶת לִבְּךָ הָאַחֲרוֹנָה – וַאֲמַלְּאֶנָּה.

פָּתַח הַשּׁוֹדֵד הָעַרְמוּמִי וְאָמַר:

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, הִנֵּה זוֹ מִשְׁאֶלֶת לִבִּי: יִתֵּן נָא לִי אַחַת מִגְבִירוֹת הֶחָצֵר לְאִשָּׁה.

רָגַז הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:

– הִקְשִׁיתָ לִשְׁאֹל, חָצוּף שֶׁכְּמוֹתְךָ!

אַף עַל פִּי כֵן, לֹא הוֹצִיאוֹ לַהוֹרֵג וַיְשִׂימֵהוּ מְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהַנָּסִיךְ מְטוֹנְדְוִינְגִ’י קָרָא לְמֶרֶד בְּמֶלֶךְ אַוָה וַיְאַלְּצֵהוּ לָצֵאת לִשְׂדֵה־הַקְּרָב בְּרֹאשׁ צִבְאוֹתָיו. וַיְבַצֵּר הַנָּסִיךְ הַמּוֹרֵד אֶת מַחֲנֵהוּ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁמֶּלֶךְ אַוָה הֶחָכָם הֵבִין, כִּי לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ יוּכַל לוֹ. בִּקֵּשׁ עֵצָה לְהִתְנַכֵּל לְאוֹיְבוֹ בְּעָרְמָה. שָׁלַח בְּסֵּתֶר אֶת נְגַה־טֶט־פְּיָה לְתוֹךְ מִבְצַר הָאוֹיֵב וְצִוָּה עָלָיו לְסַלֵּק מִשָּׁם אֶת שַׂר צְבָאוֹ, לְמַעַן יִפֹּל הַנָּסִיךְ בְּרוּחוֹ וְיִכָּנַע. מִלֵּא הַשּׁוֹדֵד־לְשֶׁעָבַר אֶת שְׁלִיחוּת אֲדוֹנָיו בְּהַצְלָחָה וְהַמֶּלֶךְ הַמְנַצֵּחַ גָּמַל לוֹ בְּרֹב טוֹבָה.

שֵׁרֵת נְגַה־טֶט־פְּיָה אֶת מַלְכּוֹ בֶּאֱמוּנָה שָׁנִים רַבּוֹת. וּפָּגוֹדָה בָּנָה בְּרֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ מַשִׁי־כַנָה, כְּלוֹמַר: אִם יָדַעְתָּ רָע בְּרֶגַע זֶה – אַל־נָא תִּפֹּל בְּרוּחֲךָ, כִּי הָרָעָה תַחֲלֹף. וּפָּגוֹדָה זוֹ הֲרֵי הִיא מִתְנוֹסֶסֶת לְמֵרָחוֹק עַל־יַד הָעִיר סַגַיְן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

מֶלֶךְ סִירְיַם שָׁכַב עֵר עַל יְצוּעוֹ, כִּי נָדְדָה שְׁנָתוֹ. כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל יְצוּעַ הַזָּהָב וְלִבּוֹ אֲכוּל צַעַר וּדְאָגָה. קוֹל הַתֹּף הַמְבַשֵּׂר, כִּי חָלְפָה שָׁעָה הֵפֵר מִדֵּי פַעַם אֶת הַדְּמָמָה וְקָרָא וְהוֹדִיעַ, כִּי הַלַּיְלָה קָרֵב אֶל קִצּוֹ – וְאוּלָם בְּשׂוֹרָה מִן הַגְּבֶרֶת הַמַּלְכָּה אַיִן.

כַּאֲשֶׁר הֵאִיר הַשַּׁחַר לֹא יָכֹל הַמֶּלֶךְ לָשֵׂאת עוֹד. קָם וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו לְעֵבֶר חַדְרֵי הַנָּשִׁים. אוּלָם עַל פִּתְחוֹ שֶׁל חֲדַר הַמַּלְכָּה צָרוּ חֲבוּרַת שָׂרִים וּמְשָׁרְתִים וְהַבָּעַת פְּנֵיהֶם הַקּוֹדֶרֶת עָנְתָה בָּהֶם אֶת אֲשֶׁר לֹא אָמְרוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם. כֵּן, הַמַּלְכָּה מֵתָה בְּלִדְתָּה וְיַד הַגּוֹרָל שָׁלְלָה מִמֶּנוּ אִשָּׁה אֲהוּבָה וְיוֹרֵש־עֶצֶר נִכְסָף בְּמַהֲלֻמָּה אַחַת.

לְפִי מִנְהַג הַמְּדִינָה הָעָבְרָה גְְּוִיַּת הַמַּלְכָּה לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַמַּלְכוּתִי, הַשָּׂרִים נִצְּבוּ שָׁם בְּמִשְׁמַר הַכָּבוֹד לְיַד הַגְּוִיָּה עַד אִם תַּגִּיעַ שְׁעַת שְׂרֵפָתָהּ – וְאִלוּ הַמֶּלֶךְ הַשַּׁכּוּל פָּרַשׁ לְאַרְמוֹנוֹ וְהִתְיַחֵד עִם אֶבְלוֹ.

הָיְתָה דְמָמָה מִסָּבִיב. אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם הִבְחִינוּ אָזְנֵיהֶם שֶׁל הַשָּׂרִים שׁוֹמְרֵי־הַכָּבוֹד קוֹל פְּעִיָּה חֲלוּשָׁה עוֹלָה מֵעֵבֶר לַגְּוִיָּה. דּוֹמֶה הָיָה עֲלֵיהָם הַדָּבָר כְּאִלּוּ קוֹל בְּכִי תִּינוֹק שׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם. נֶחְפְּזוּ אֶל הַגְּוִיָּה וְרָאוּ – שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! – תִּינֹקֶת רַכָּה מוּטֶלֶת שָׁם לְיַד גּוּפַת הַמַּלְכָּה הַמֵּתָה וְהִיא פּוֹעָה בְּקוֹל וּבוֹעֶטֶת בְּמֶרֶץ בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת. מִיָּד נָטְלוּ אֶת הָרַכָּה בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם וְשָׁלְחוּ רָצִים אֶל הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ הָאָבֵל שִׂמְחָה גְדוֹלָה – שִׁכֵּל אֶת אִשְׁתּוֹ, אֲבָל בַּת יֵשׁ לוֹ. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַתִּינֹקֶת נוֹלְדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, עַל כֵּן לֹא יִתָּכֵן לַהֲבִיאָהּ לִתְחוּמֵי הָאַרְמוֹן. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָמוֹת וּמְשָׁרְתוֹת לְטַפְּחָהּ וּלְגַדְּלָהּ מִחוּץ לְבֵית הַמְּלוּכָה וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׁין־מְבֵי־לוּן, לֵאמֹר: פָּנֶיהָ־כְּגַלְגַּל־הַיָּרֵחַ. גָּדְלָה הַיַּלְדָּה בְּעֹשֶׁר וְנַחַת וּבַיִת בָּנָה לָהּ הַמֶּלֶךְ בָּמָּקוֹם שָׁם נוֹלְדָה. גָּדְלָה וַתְּהִי לְנַעֲרָה יְפַת־תֹּאַר וַחֲבִיבָה עַל הַבְּרִיוֹת. וְאַף כִּי מְקוֹם מְגוּרֶיהָ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת – זָכְרָה וְיָדְעָה תָּמִיד, כִּי בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ סִירְיַם הִיא.

וּמֵעֵבֶר לָאֲגַם – שָׁם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ דַגוֹן. וְלַמֶּלֶךְ בֵּן יָחִיד, מִין־נַנְדָא – כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא: הַנִּמְנֶה־עַל־בֵּית־הַמַּלְכוּת. הָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ מָלֵא דְאָגָה לִבְנוֹ, כִּי רוֹאֵי־הָעֲתִידוֹת חָרְצוּ גוֹרָלוֹ, שֶׁיֵּהָרֵג בִּידֵי יְצוּר מֵחַיּוֹת הַמַּיִם. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, פָּנָה הָאָב אֶל מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וּבִקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ. נֶעְתַּר לוֹ וְנָתַן בְּיָדוֹ מַטֵּה קְסָמִים שֶׁכֹּחוֹ רַב לִמְשֹׁל בְּכָל חַיָּה וְעוֹף, בְּיַעֲרוֹת-עַד וּבִתְהוֹמוֹת-יָם, בַּאֲגַמִּים וּבִנְהָרוֹת.

יוֹם אֶחָד טִפֵּס הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וְעָלָה עַל גַּג הָאַרְמוֹן וְהִשְׁקִיף מִשָּׁם עַל פְּנֵי הָאֲגַם. אָז נִגְלָה לְפָנָיו גַּן־עֵדֶן מִקֶּדֶם עַל הַגָּדָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר. הִשְׁתּוֹמֵם הַנָּסִיךְ וְשָׁאַל נַפְשׁוֹ, אִם יֵשׁ יְצוּר חַי בַּגַּן הַנִּפְלָא. שָׁלַח אֶת הַתֻּכִּי הֶחָבִיב עָלָיו לְהִתְחַקּוֹת עַל עִקְּבוֹת הַתַּעֲלוּמָה. הִתְעוֹפֵף הַתֻּכִּי עַל פְּנֵי הָאֲגַם וּבָא אֶל הַגַּן וַיַּרְא וְהִנֵּה בֵּית קְבָרוֹת הוּא וְשָׁם אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה שִׁין־מְבֵי־לוּן. סִפֵּר הַתֻּכִּי לַנְּסִיכָה הַצְּעִירָה עַל אֲדוֹנָיו הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא וַיִּשָּׂא הָעֶלֶם חֵֵן בְּעֵינֶיהָ וַתֶֹּאֱהָבֶנּוּ. חָזַר הַתֻּכִּי אֶל אֲדוֹנָיו הַנָּסִיךְ וַיְתָאֵר בְּאָזְנָיו רֹב יָפְיָהּ וְחִנָּהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה שִׁין־מְבֵי־לוּן וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵי הָעֶלֶם וַיֹּאֱהָבֶנָּה גַּם הוּא. וְכָךְ נִכְרְתָה בְּרִית אַהֲבָה בֵּין הַנָּסִיךְ וְהַנְּסִיכָה וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ סוֹדָם.

בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ לְהַגִּיעַ אֶל הַנְּסִיכָה אֲהוּבַת לִבּוֹ. יָרַד לְחוֹף הָאֲגַם וְהִכָּה בְּמַטֵּה הַקְּסָמִים אֲשֶׁר לוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ. מִיָּד הוֹפִיעַ נְהַאמוֹיֶק מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים וְהִצִּיעַ שֵׁרוּתוֹ לָשֵׂאת אֶת הַנָּסִיךְ עַל גַּבּוֹ אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר. קָפַץ הָעֶלֶם וְעָלָה עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין וְכָךְ נִשָּׂא עַל פְּנֵי הַמַּיִם אֶל אֲהוּבַת לִבּוֹ. וּמֵאָז הַיּוֹם הַזֶּה הָיָה הַנָּסִיךְ יוֹצֵא בֹּקֶר־בֹּקֶר עִם שַׁחַר, עוֹלֶה עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין וּמַפְלִיג אֶל הַנְּסִיכָה הָעוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לוֹ וְעֵינֶיהָ לְעֵבֶר הָאֹפֶק הָרָחוֹק, אֲשֶׁר מִשָּׁם תֵּרָאֶה דְּמוּתוֹ.

וְאוּלָם, לֹא בְכָל עֵת רְפוּדָה דַּרְכָּהּ שֶׁל אַהֲבָה שׁוֹשָׁנִּים. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ יְצוּרֵי הַמֵּיִם הָעֲמֻקִּים זוֹמְמִים לִקְשֹׁר קֶשֶׁר נֶגֶד מִין־נַנְדָא וְְנְהַאמוֹיֶק. נְתִינָיו שֶׁל הַתָּנִּין הַגָּדוֹל הָיוּ אֲכוּלֵי קִנְאָה בְּמַלְכָּם וְנָשְׂאוּ נַפְשָׁם לִפְרֹק עֻלּוֹ. וְיָדוֹעַ יָדְעוּ, כִּי כָּל עוֹד הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא חַי, לֹא יִשְׁתַּחְרְרוּ מִשְׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין נְהַאמוֹיֶק יְדִידוֹ. עַל כֵּן גָּמְרוּ אֹמֶר וְהֶחְלִיטוּ לָשִׂים קֵץ לְחַיֵּי הַנָּסִיךְ.

בֹּקֶר אֶחָד, עִם הִתְקָרֵב הַיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר, אֲשֶׁר אוֹתוֹ קָבְעוּ חוֹזֵי־הָעֲתִידוֹת כְּיוֹם אֵידוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא, וְהַמֶּלֶךְ דַגוֹן יוֹשֵׁב עִם שָׂרָיו בְּמוֹעֶצֶת הַמֶּלֶךְ וְהֵם דָּנִים בָּאֶמְצָעִים אֲשֶׁר יֵשׁ לִנְקֹט כְּדֵי לְהָגֵן עַל חַיֵּי הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר. שֵׁמַע מַסָּעָיו־בַּסֵּתֶר שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶל מֵעֵבֶר לָאֲגַם הִגִּיעוּ זֶה כְּבָר לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְכֵיוָן שֶׁחָשַׁשׁ, כִּי מִן הַיָּם תִּפָּתַּח עָלָיו הָרָעָה, עַל כֵּן גָּמָר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לְהַסְתִּיר מִפָּנָיו אֶת מַטֵּה הַקְּסָמִים – וְלֹא יוּכַל הַנַּעַר עוֹד לַחֲצוֹת אֶת הָאֲגַם עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין. כָּךְ קִוָּה הָאָב לְגוֹנֵן עַל בְּנוֹ מִפְּנֵי יַד הַגּוֹרָל.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר, וְהַנָּסִיךְ יָרַד אֶל חוֹף הָאֲגַם כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וַיַּרְא אֶת נְהַאמוֹיֶק וְרוּחוֹ סָרָה.

– אֲדוֹנִי הַנָּסִיךְ! – אָמַר הַתַּנִין. – הַבַּלָּשִׁים אֲשֶׁר לִי, גִלּוּ אָזְנִי, כִּי קֶשֶׁר קָשְׁרוּ חַיּוֹת הַיָּם נֶגְדְּךָ וְנֶגְדִּי. שִׁים לֵב וֶהְיֵה זָהִיר בְּכָל צַעַד אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

וְאוּלָם הַנָּסִיךְ לֹא הִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי נְהַאמוֹיֶק, כִּי נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֶל הַנְּסִיכָה אֲהוּבַת לִבּוֹ. בִּלָּה בְּחֶבְרָתָה יוֹם שֶׁל זֹהַר וְשָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר שָׂם פְּעָמָיו בָּעֶרֶב לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם – שֹׁד וָשֶׁבֶר! – בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁעָמַד לָרֶדֶת לָאֲגַם, הִתְקַּדְּרוּ הַשָּׁמַיִם וְסוּפָה עַזָּה הִתְחוּלְלָה. סוּפַת הָאֵימִים הִשְׁתּוֹלְלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְעָקְרָה עֵצִים מִשָּׁרְשָׁם בַּיַּעַר, וְיְהִי הַדָּבָר כְּאִלּוּ חָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. רְעָמִים הִרְעִימוּ וּבְרָקִים הִבְרִיקוּ בַּשָּׁמַיִם הָאֲפוֹרִים וּמִמַּעֲמַקֵּי הַיַּמִּים הִשְׁמִיעוּ יִלְלָתָם אַלְפֵי קוֹלוֹת אֵימִים. נִבְהֲלָה הַנְּסִיכָה וְהִתְחַנְּנָה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ אֲהוּבָהּ, שֶׁלֹא יַפְלִיג עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְעֵת כָּזֹאת וְיִשָּׁאֵר אִתָּה בִּמְעוֹנָהּ. אַךְ הָעֶלֶם עָנָה וְאָמַר:

– שָׁלוֹם עָלַיִךְ, אֲהוּבַת לִבִּי. אִם נִגְזַר עָלַי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה סוֹפִי – אֵין מָנוֹס מִזַּעַם הַגּוֹרָל. אַךְ גַּם בַּמָּוֶת לֹא נִפָּרֵד.

אָז נָשָׂא רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא אָץ לְעֵבֶר חוֹף הַיָּם, לַמָּקוֹם שָׁם מְחַכֶּה לוֹ נְהַאמוֹיֶק הַנֶּאֱמָן, אֲחוּז פַּחַד וּמְבֹהָל גַּם הוּא. הִתְחַנֵּן לְפָנָיו הַתַּנִּין לְבַל יַפְלִיג בַּיָּם בִּשְׁעַת סוּפָה זוֹ. אֲבָל הָעֶלֶם אָטַם אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ. לְמַרְבִּית הַצַּעַר הָיָה הַנָּסִיךְ חֲסַר אוֹנִים בְּאֵין מַטֵּה הַקְּסָמִים בְּיָדוֹ, וְעַל כֵּן לֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ לְעֶזְרָתוֹ אֶת הַיְצוּרִים אֲשֶׁר מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם. אָז בִּקֵּשׁ נְהַאמוֹיֶק מֶלֶךְ הַתַּנִינִים מֵאֵת הָנָּסִיךְ, כִּי יִכָּנֵס לְתוֹךְ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַעֲבִירוֹ אֶת הַיָּם הַזּוֹעֵף בְּשָׁלוֹם וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל אוֹיְבָיו הַמִּתְנַכְּלִים לוֹ. הִסְכִּים הַנָּסִיךְ וְנִכְנַס לְתוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל הַתַּנִּין וַיֵּצְאוּ לַמַּסָּע הַמְסֻכָּן בֵּין מִשְׁבְּרֵי-יָם.

אַךְ רָאוּ קְהַל הַתַּנִּינִים אֶת מַלְכָּם הַחוֹתֵר בֵּין גַּלִּים סוֹעֲרִים, מִיָּד הִקִּיפוּהוּ מִכָּל צַד וּפָתְחוּ בְּהַתְקָפָה עָלָיו. וּמִסְפָּרָם הָיָה כֹּה עָצוּם וְרַב, שֶׁאֲפִלּוּ נְהַאמוֹיֶק הַגִּבּוֹר לֹא בְּנָקֵל הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר נֶחֱלַץ מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים לְבַסּוֹף מִקְּהַל הַמִּתְמָרְדִים, פִּלֵּס דַּרְכּוֹ בֵּין אוֹיְבָיו וְהִתְחַמֵּק וְהִגִּיעַ עַד לְחוֹף מְכֻסֶּה חוֹל צַח. שָׁם צָנַח, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עָלָיו בְּרֹב עֲיֵפוּתוֹ וְשָׁכַח וְלֹא זָכַר אֶת הָאוֹצָר הַיָּקָר שֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ.

וּבְהֵיכָלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ דַגוֹן תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. אַךְ נוֹדַע לַמֶּלֶךְ, כִּי הַנָּסִיךְ בְּנוֹ יָצָא אֶל אֲהוּבַת לִבּוֹ וּמַטֵּה הַקְּסָמִים אֵין עִמּוֹ, מִיָּד נֶעְכְּרָה עָלָיו רוּחוֹ. נָטַל אֶת מַטֵּהוּ וְחָבַט בּוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ. נִזְדַּעַזְעָה הָאֲדָמָה תַּ"ק פַּרְסָה וּמֵעֹצֶם הַזַּעֲזוּעַ נִתְעוֹרֵר נְהַאמוֹיֶק, רַעֲנָן וְזוֹרֵחַ. בּוֹ בָּרֶגַע זָכַר אֶת הַפִּקָּדוֹן הַיָּקָר אֲשֶׁר הוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ וְנֶחְפַּז לִפֱלֹט אֶת מִין־נַנְדָא מִתּוֹךְ פִּיו. אֲבָל הַנָּסִיךְ הַמִּסְכֵּן הָיָה כְּבָר לְלֹא רוּחַ חַיִּים בְּאַפּוֹ. הֵעֱמִיס נְהַאמוֹיֶק אֶת הַגְּוִיָּה עַל גַּבּוֹ וְהֵבִיא אֶת הַמַּשָּׂא הַיָּקָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ דַגוֹן.

וּמֵעֵבֶר לָאֲגַם, שָׁם שִׁין־מְבֵי־לוּן יוֹשֶׁבֶת מְצַפָּה. מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ אֲהוּב לִבָּה לָבוֹא? מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פְעָמָיו? וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ דְּבַר הָאָסוֹן הַמָּר, נִפְתְּחוּ מַעְיְנוֹת דִּמְעָתָהּ וַיֵּרְדוּ עַל לְחָיֶיהָ כְּפַלְגֵי מַיִם. שָׁכְבָה עַל יְצוּעָהּ וְלֹא אָכְלָה וְלֹא שָׁתְתָה וַתִּתְעַטֵּף עָלֶיהָ נַפְשָׁהּ וַתָּמָת גַּם הִיא בִּדְמִי יָמֶיהָ. וְזוּג הַנֶּאֱהָבִים נִשְׂרְפוּ לְאֵפֶר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּבְאוֹתָה הַשָּׁעָה.

לֹא הָיָה עָנָן בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת. לֹא הָיָה גַּל עַל פְּנֵי הָאֲגַם. וּשְׁנֵי תִימְרוֹת הֶעָשָׁן מִן הַגּוּפוֹת הַשְׁרוּפוֹת עָלוּ מַעְלָה מַעְלָה וּפָשְׁטוּ לַמֶּרְחַקִּים.

וְהִתְאַבְּכוּ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן וְנָמוֹגוּ וְשָׁבוּ וְנִפְגְּשׁוּ וְנִתְאַחֲדוּ בַּמְּרוֹמִים.

הָיֹה הָיוּ אַרְבָּעָה שׁוֹטִים בִּכְפָר אֶחָד. הִפְלִיגוּ בְּטִפְּשׁוּתָם כְְּדֵי כָךְ, שֶׁלֹּא נִמְצָא אִישׁ אֲשֶׁר יֵאוֹת לְהַעֲסִיקָם בַּעֲבוֹדָה כָּלְשֶׁהִי וְהָיוּ רְעֵבִים לְחֹפֶן אֹרֶז. בָּאוּ הַשּׁוֹטִים לִפְנֵי זְקֵנָה אַחַת וְאָמְרוּ לָהּ:

– אִשָּׁה טוֹבָה, אִשָּה טוֹבָה! – הָבִי לָנוּ עֲבוֹדָה.

עָנְתָה לָהֶם הַזְּקֵנָה:

– לְכוּ אֶל הַשָּׂדֶה וְהָבִיאוּ לִי אֲלֻּמּוֹת סְכָךְ לְכִסּוּי גַּג מְעוֹנִי.

הָלְכוּ הָאַרְבָּעָה אֶל הַשָּׂדֶה וְחָזְרוּ אִישׁ אִישׁ וַאֲלֻמַּת סוּף עַל כְּתֵפוֹ. אָמַר שׁוֹטֶה אָלֶף:

– אִשָּׁה טוֹבָה, אִשָּה טוֹבָה! – הֵיכָן אַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ?

עָנְתָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה:

– לֵךְ, יְדִידִי, וְהַנַּח אֶת הַסְּכָךְ מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטְבָּח.

קָרָא שׁוֹטֶה בֵּיִת:

– אִשָּׁה טוֹבָה, אִשָּה טוֹבָה! – הֵיכָן אַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ?

עָנְתָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה:

– לֵךְ, יְדִידִי, וְהַנַּח אֶת הַסְּכָךְ מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטְבָּח.

וְכָךְ שָׁאַל שׁוֹטֶה גִימֶל. וְכָךְ שָׁאַל שׁוֹטֶה דָלֶת. וְהָאִשָּׁה הַטּוֹבָה מְשִׁיבָה לְכָל שׁוֹטֶה וְשׁוֹטֶה בְּנַחַת וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

מִשּׁסִּיְּמוּ מַחֲזוֹר רִאשׁוֹן, שָׁבוּ בַּשֵּׁנִית אָל הַשָּׂדֶה, וְשׁוּב בָּאוּ לִפְנֵי הַזְּקֵנָה וַחֲבִילוֹתֵיהֶם עַל כִּתְפֵיהֶם וְשׁוּב הֵחֵלּוּ מַקִּיפִים אוֹתָה בִּשְׁאֵלוֹת בָּזֶה אַחַר זֶה: הֵיכָן עֲלֵיהֶם לְפָרֵק מַשָּׂאָם. וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הַזְּקֵנָה עוֹנָה בְּשֶׁקֶט וּבְקוֹל רַךְ:

– מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטְבָּח.

לְבַסּוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתָה שֶׁל הָאִשָּׁה הַחֲסוּדָה. וְכַאֲשֶׁר חָזְרוּ וּבָאוּ וּפָתְחוּ פִּיהֶם בְּאוֹתָה הַשְּׁאֵלָה, נָזְפָה בָּהֶם בְּרֻגְזָה:

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! שֶׁמָּא תַנִּיחוּ אֶת חֲבִילוֹת הַסְּכָךְ עַל קָדְקֳדִי – וַחֲסַל סֵדֶר שְׁאֵלוֹת…

נִזְדָּרְזוּ הַשּוֹטִים וְהֵטִילוּ אֶת הַסּוּף בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל הָאִשָּׁה– וְהַזְּקֵנָה הַנְּדִיבָה כָּרְעָה נָפְלָה, לְלֹא רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּה.

נִתְקַהֲלוּ הַשְּׁכֵנִים מֵעֲבָרִים וּמִשֶּׁרָאוּ אֶת אֲשֶׁר קָרָה בָּעֲרָה בָּהֶם חֲמָתָם וְהִתְנַפְּלוּ עַל הַשּׁוֹטִים לְהַכּוֹתָם. וּמִשֶּׁסָּפְגוּ מַלְקוֹת עַד בְּלִי דַי, נָתְנוּ הָאִכָּרִים גַּרְזֶן בִּידֵיהֶם וְשִׁלְּחוּם אֶל הַיַּעַר, לְהָבִיא עֵצִים לַאֲרוֹן מֵתִים, לִקְבוּרַת הַזְּקֵנָה הַמִּסְכֵּנָה.

הָיוּ אַרְבַּעַת הַיְדִידִים מֱשׁוֹטְטִים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל יַעַר-בְּרֵאשִׁית. רָאוּ לִפְנֵיהֶם עֵץ עֶבֹת. אָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

– זֶהוּ!

אָמַר שׁוֹטֶה אָלֶף:

– אֲנִי שֶׁהַזָּרִיז בְּכֻלְּכֶם הִנְנִי – אֲטַפֵּס וְאֶעֱלֶה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וּבְמַשָּׂא גוּפִי הַכָּבֵד אֲכוֹפֵף אֶת הָעֵץ וְיֵקַל עֲלֵיכֶם לְהַפִּילוֹ.

קָרְאוּ וְעָנוּ כָּל הַשּׁוֹטִים בְּמַקְהֵלָה:

– יָפֶה דִבַּרְתָּ, אָח. עֲלֵה וְהַצְלַח. וְאָנוּ נַמְתִּין לְךָ לְמַטָּה וְנַטֶּה כְּתֵפֵינוּ לַעֲמֹס אֶת גֶּזַע הָעֵץ, לְמַעַן לֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ לִטְרֹחַ אַחַר־כָּךְ וּלְהַגְבִּיהוֹ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ. הָיָה שׁוֹטֶה אָלֶף חוֹטֵב בְּגַרְזֶן וְשׁוֹטֶה בֵּית מְטַפֵּס כִּסְנָאִי וּשְׁנַיִם הָאֲחֵרִים מַטִּים שִׁכְמָם לַעֲמֹס אֶת הַמַּשָּׂא. וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהָעֵץ כָּרַע־נָפַל בְּכָל כָּבְדּוֹ וַיִּמְחַץ רָאשֶׁיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים אֲשֶׁר עַל הָאֲדָמָה וְהַשְּׁלִישִׁי נָפַל וְנֶחְבַּל. נוֹתַר רַק הַשּׁוֹטֶה הָאֶחָד וְהַגַּרְזֶן בְּיָדוֹ. יָשַׁב לְיַד גּוּפוֹת חֲבֵרָיו, מְצַפֶּה. יָשַׁב וְיָשָׁב עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַשּׁוֹטֶה שֶׁנֶּחְבַּל מִן הַהֶלֶם וּפָנָה אֶל חֲבֵרוֹ בִּשְׁאֵלָה:

– מָה אֵרַע לִשְׁנֵי אַחֵינוּ הַטּוֹבִים הַמֻטָּלִים פֹּה עַל יָדֵנוּ – הַאִם הֵשִׁיבוּ נַפְשָׁם אֶל אָדוֹן הַבּוּדְהָא, אוֹ רַק נִרְדְּמוּ וְהֵם נָמִים שְׁנַת יְשָׁרִים?

עָנָה הַשּׁוֹטֶה הַמְהַרְהֵר וְאָמַר:

– בֹּקֶר טוֹב, דּוֹדָנִי. כְּבָר הִתְעוֹרַרְתָּ מִשְּׁנָתְךָ?

– כִּמְדֻמַּנִי, עֵר אָנֹכִי – עָנָה הַלָּה כִּמְהַסֵּס. – אֲבָל הַשְּׁנַיִּם הָאֲחֵרִים עוֹדָם יְשֵׁנִים. נֵשֵׁב, אֵפוֹא וּנְחַכֶּה עַד אִם יֵעוֹרוּ…

יָשְׁבוּ שָׁעָה. יָשְׁבוּ שְׁעָתַיִם. יָשְׁבוּ יוֹם. יָשְׁבוּ יוֹמַיִם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּלִישִׁי וְהִנֵּה חוֹטֵב־עֵצִים אָץ לְדַרְכּוֹ. רָאָה הַהֵלֶךְ אֶת גּוּפוֹת הַמֵּתִים מִתַּחַת לָעֵץ וְאֶת הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים הַיּוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים וּפָנָה אֲלֵיהֶם בִּתְמִיהָה:

– מָה הָעִנְיָן, דּוֹדָנִים? – שָׁאַל בִּדְאָגָה.

– מְחַכִּים אָנוּ לֵחֲבֵרֵינוּ שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ. – עָנוּ שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים.

הִשְׁתּוֹמֵם חוֹטֵב־הָעֵצִים בְּלִבּוֹ וְהוֹסִיף:

– הַאֵין אַתֶּם רוֹאִים, כִּי חַבְרֵיכֶם אֵין עוֹד רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּם?!

– כָּךְ?! – עָנוּ הַשּׁוֹטִים בִּשְׁאֵלָה. – וְאֵיךְ תֵּדַע כִּי אָמְנָם מֵתִים הֵם?

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, – הֵנִיד חוֹטֵב-הָעֵצִים רֹאשׁוֹ – הַאֻמְנָם אֵין חֹטֶם לָכֶם וְלֹא תָחוּשׁוּ בְּרֵיחַ הַבָּאֳשָׁה הָעוֹלֶה מִן הַגּוּף הַמֵּת!…

אָמַר וְהָלַך. וְהַשְּׁנַיִם – יוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים.

יָשְׁבוּ שָׁעָה, יָשְׁבוּ שְׁעָתַיִם. יָשְׁבוּ יוֹם, יָשְׁבוּ יוֹמַיִם.

לְבַסּוֹף הֵצִיק לָהֶם הָרָעָב מְאֹד. אָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

– מַה נַּעֲשֶׂה?

אָמַר הַשּׁוֹטֶה הָאֶחָד:

– כִּמְדֻמַּנִי, רֵיח בָּאֳשָׁה אֲנִי מֵפִיץ – סְבָרָה, כִּי מֵת אָנֹכִי.

אָמַר הָאַחֵר:

– אַף אֲנִי חָשׁ בְּרֵיחַ בָּאֳשָׁה הָעוֹלֶה בְּאַפִּי – אֵין זֹאת, כִּי גַם אֲנִי מֵת.

הִשְׁתַּטְּחוּ הַשְּׁנַיִם מְלֹא קוֹמָתָם עַל הָאֲדָמָה, עָצְמוּ עֵינֵיהֶם וְשָׁכְבוּ בְּשֶׁקֶט, בְּלִי לְהָנִיעַ יָד אוֹ רֶגֶל. אוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ וּבָא פִּיל וְרוֹכְבוֹ, וּשְׁנֵי הַשּׁוֹטִים חוֹסְמִים בְּפָנָיו הַדֶּרֶךְ.

– קוּמוּ-עוּרוּ, עַצְלָנִים! פַּנּוּ הַדֶּרֶךְ! – קָרָא אֲלֵיהֶם הָרוֹכֵב מֵעַל גַּבֵּי הַפִּיל.

– אֵיךְ נָקוּם וְאֵיךְ נֵעוֹר! – עָנוּ וְאָמְרוּ שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים בְּמַקְהֵלָה – סְבָרָה, כִּי מֵתִים אֲנַחְנוּ!

– חַכּוּ מְעַט, פּוֹחֲזִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, תֵּכֶף וּמִיָּד אֲשִׁיבְכֶם לְחַיִּים, – גָּעַר בָּהֶם הָרוֹכֵב בְּרֻגְזָה. הֶחֱלִיק וְיָרַד מֵעַל גַּבֵּי הַפִּיל וְּפָגַע פַּעַם וּפַעֲמַיִם בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁל שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים בְּקְצוֹת הַפִּגְיוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. קָפְצוּ וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ, שְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים:

– פִּגְיוֹן קְסָמִים הוּא, הַמְחַיֶּה מֵתִים. אָנָּא אָחִינוּ, הָבָה לָנוּ פִּגְיוֹנְךָ וְנִתֵּן לְךָ תְּמוּרָתוֹ גַּרְזֶן זֶה שֶׁבְּיָדֵינוּ.

שָׂמַח הָרוֹכֵב לִמְצִיאָה בִּלְתִּי צְפוּיָה, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת. נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן בְּיָדוֹ, עָלָה עַל גַּבֵּי הַפִּיל וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ. יָצְאוּ גַם שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים לַדֶּרֶךְ. הָלְכוֹ וְהָלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ עָשִׁיר, אֲשֶׁר שִׁכֵּל אֶת בִּתּוֹ הַיָּפָה.

– הָבָה, אָח יָקָר, וְנַחֲזִיר אֶת בִּתְּךָ לְחַיִּים בְּפִגְיוֹן־קְסָמִים זֶה שֶׁבְּיָדֵינוּ, – הִתְיַמְּרוּ הַשְּׁנַיִם.

שָׂמַח וְעָלַץ לִבּוֹ שֶׁל הָאָב, וְהִבְטִיחַ לְשַׁלֵּם לָהֶם כִּגְמוּלָם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאַבְנֵי סַפִּירִים וְאֹדֶם, כְּכָל אֲשֶׁר תֶּחֱשַׁק נַפְשָׁם. בִּקְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם לַהֲנִיחָם בִּיחִידוּת עִם גְּוִיַּת הַנַּעֲרָה הַמֵּתָה, וּמְבֻקָּשָׁם נִתֵּן לָהֶם. אַךְ יָצָא הָאָב מִן הַחֶדֶר נָטְלוּ הַשּׁוֹטִים אֶת הַפִּגְיוֹן בְּיָדָם וְהָיוּ פּוֹגְעִים וְדוֹקְרִים וְחוֹתְכִים בְּגוּפָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וּבְפָנֶיהָ עַד לְבִלְתִּי הַכִּירָהּ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה, אַך נִכְנַס הָאָב לַחֶדֶר וְרָאָה כֵּיצַד הִשְׁחִיתוּ הַשּׁוֹטִים אֶת גּוּפַת בִּתּוֹ הַיָּפָה, נִתְחַלְחֵל וַיִּקְרָא לִמְשָׁרְתָיו וַיְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לְהַלְקוֹת אֶת הַשּׁוֹטִים עַד זֹב דָּם. הָיוּ הַשְּׁנַיִם בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים וְקוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל:

– אָדוֹן רַב-חֶסֶד, אָדוֹן רַב-חֶסֶד, רַק לְמַלֵּא מִשְׁאֶלֶת לִבְּךָ אָמַרְנוּ, כִּי רְעֵבִים אָנוּ, וְאֵין גַּרְעִין אֹרֶז בְּסַלֵּנוּ.

– שׁוֹטִים, שׁוֹטִים! – הוֹרָה אוֹתָם הָאָב הַשַּׁכּוּל. – כִּי יִרְאֶה אָדָם נַעֲרָה מֵתָה מֻטֶּלֶת לְפָנָיו, חַיָּב הוּא לִשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת וְלוֹמַר: “הוֹ, אָחוֹת, לָמָּה עֲזַבְתִּינוּ? כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עָלַיִךְ יֶאֱבַל לִבֵּנוּ…”

שׁוּב הִפְלִיגוּ הַשּוֹטִים לְדַרְכָּם, הָלְכוּ וְהַלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְבַיִת מוּצָף אוֹרוֹת רַבִּים וְקוֹל שִׂמְחָה וְקוֹל שָׂשׂוֹן עוֹלֶה מִמֶּנוּ. נִזְדָּרְזוּ וְהִתְפָּרְצוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, וּבְהִגָּלוֹת לִפְנֵיהֶם הַכַּלָּה בְּמַלְבּוּשֵׁי חֲתֻנָּתָהּ, חִבְּקוּהָ וְגִפְּפוּהָ וְהֶעֱטִירוּ עַל רֹאשָׁהּ אֹרֶז קָלוּי, כַּנָּהוּג, וְקָרְאוּ וְאָמְרוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: “הוֹ, אָחוֹת! לָמָּה עֲזַבְתִּינוּ? כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עָלַיִךְ יֶאֱבַל לִבֵּנוּ.”

נִדְהֲמוּ קְרוּאֵי הַשִּׂמְחָה לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר בְּפִי הַזָּרִים, הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם בֵּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים וְהִכּוּם וְהִלְקוּם עַד זֹב דָּם.

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, – אָמְרוּ לָהֶם. – כִּי תִזְדַּמְּנוּ לְשִׂמְחָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, עֲלֵיכֶם לָשִׁיר וְלִרְקֹד וְלוֹמַר עַד מָה מְאֻשָּרִים אַתֶּם.

שׁוּב הִפְלִיגוּ הַשּׁנַיִם לְדַרְכָּם, לֹא אָכְלוּ וְלֹא שָׁתוּ וְרַק מַלְקוֹת אֵין־סְפֹר סָפְגוּ. הָלְכוּ וְהָלְכוּ עֲדֵי בָאוּ לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד, אֲשֶׁר שָׁם הָיוּ אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ מִתְקוֹטְטִים בְּקוֹל רָם. מִהֲרוּ הַשּׁוֹטִים וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת וְהֵחֵלּוּ רוֹקְדִים מִסָּבִיב לַזּוּג הַמִּתְקוֹטֵט וְשָׁרִים שִׁירָה עַלִּיזָה: “שְׁמֵחִים אָנוּ! מְאֻשָּׁרִים אָנוּ! הָבוּ אֹרֶז לָנוּ…”

שָׁמְעוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, פָּסְקוּ מִן הַקְּטָטָה וּפָעֲרוּ פִּיהֶם בְּתִמָּהוֹן. וּלְאַחַר שֶׁנִּתְאוֹשְׁשׁוּ מְעַט, הִשְׁלִימוּ זֶה עִם זוֹ וְהֵחֵלּוּ מַכִּים אֶת הַשּׁוֹטִים עַד זֹב דָּם.

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! – אָמְרוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה – כִּי תִּרְאוּ אִשָּׁה וּבַעֲלָהּ מִתְקוֹטְטִים, עֲלֵיכֶם לְנַסּוֹת וּלְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְכָךְ תֹּאמְרוּ לָהֶם: “הִמָּנְעוֹ מִכַּעַס, בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי אִישׁ וְאִשָּׁה אַתֶּם!”

הָלְכוּ הַשּׁוֹטִים הָלְאָה, הָלְכוּ וְהָלְכוּ, עַד שֶׁבָּאוּ לִשְׂפַת הַנָּהָר. רָאוּ שְׁנֵי שְׁוָרִים בְּרִיאֵי־בָּשָׂר מְנַגְּחִים זֶה אֶת זֶה בְּקַרְנֵיהֶם. אָצוּ הַשּׁוֹטִים לְהַפְרִיד בֵּין הַמִּתְנַגְּחִים. וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים לָהֶם:

– הִמָּנְעוּ מִכַּעַס, בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי אִישׁ וְאִשָּׁה אַתֶּם.

הִתְנַפְּלוּ הַשְּׁוָרִים הַנִּצִּים עַל הַשּׁוֹטִים בְּשֶּׁצֶף-קֶצֶף וּנְגָחוּם בְּקַרְנֵיהֶם.

מַעֲשֶׂה בְּאַרְבָּעָה בְּנֵי־אָדָם, שֶׁקוֹמָתָם גְּבוֹהָה וְאֶבְרֵיהֶם מְגֻדָּלִים יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וּשְׁמָם הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וּתְהִלָּתָם כָּל הָאָרֶץ מְלֵאָה. קָרְאוּ לָאֶחָד אֹזֶן־גְּדוֹלָה. קָרְאוּ לַשֵּׁנִי יָד־גְּדוֹלָה. קָרְאוּ לַשְּׁלִישִׁי עַכּוּז־חַד. קָרְאוּ לָרְבִיעִי חֹטֶם־זָב. יוֹם אֶחָד נִתְכַּנְּסוּ אַרְבַּעַת הַגְּדוֹלִים לְמוֹעָצָה רַבָּתִי, וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ: הָבָה וְנֵצֵא לְהַרְפַּתְקָאוֹת יַחַד – וְלֹא נִהְיֶה עוֹד בּוֹדְדִים, אִישׁ אִישׁ לְנַפְשׁוֹ. דָּנוּ וְהֶחְלִיטוּ לְהַתְחִיל אֶת מַעֲשֵׂי גְבוּרָתָם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לְמַעַן יִהְיֶה שְׁמָם מְפֻרְסָם בְּמַמְלֶכֶת הַיָּם כְּפִרְסוּמוֹ בְּמַמְלֶכֶת הַיַּבָּשָׁה.

יָצְאוּ הָאַרְבָּעָה לָדוּג בְּסִירָה. עָשָׂה אֹזֶן־גְּדוֹלָה אָזְנוֹ לְמִפְרָשׂ – וְהַסִּירָה שָׁטָה לָהּ עַל פְּנֵי הַיָּם, כְּמַחֲלִיקָה עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. פָּרְשׂוּ רִשְׁתוֹתֵיהֶם וּמִיָּד נִתְמַלְּאָה הַסִּירָה דָּגִים עַד קְצוֹתֶיהָ. חָלְפוּ עַל פְּנֵיהֶם סִירוֹת אֲחֵרוֹת, וְדַיָּגֵיהֶן קוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל:

– הָאֲדוֹנִים הַגְּדוֹלִים! דַּגְתֶּם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם וְלָנוּ לֹא נוֹתַר אֲפִילוּ דַג־רְקָק אֶחָד לְהַחֲיוֹת בּוֹ נַפְשֵׁנוּ וְנֶפֶשׁ יְלָדֵינוּ! אָנָּא, רַחֲמָנִים, הֵפְרִישׁוּ גַם לָנוּ מִדְּגַתְכֶם…

וְאַרְבַּעַת הַגְּדוֹלִים – לִבָּם רָחָב כְּרֹחָב גּוּפָם. נֵאוֹתוּ מִיָּד לְבַקָּשַׁת הַדַּיָּגִים וְהִטִּילוּ עַל יָד־גְּדוֹלָה לָתֵת מִן הַדָּגָה אֲשֶׁר אִתָּם לְכָל סִירָה הַחוֹלֶפֶת עַל פְּנֵיהֶם. חָפַן בְּיָדוֹ רַק חֹפֶן אֶחָד – וְנִתְרוֹקְנָה הַסִּירָה. נִתְכַּעֵס עַכּוּז־חַד עַל שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר מִשְּׁלַל־הַדָּגִים בְּסִירָתָם, נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ מֵרֹב כַּעַס וְקָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו בְּרֻגְזָה, וּמִשֶּׁחָזַר וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ נִתְבַּקְּעָה הַסִּירָה בְּחֹד עַכּוּזוֹ, מַיִם פָּרְצוּ לְתוֹכָה, וְהִיא הֵחֵלָּה טוֹבַעַת. אֲבָל אָז נִזְדָּרֵז חֹטֶם־זָב וּבִנְשִׁיפַת אַפּוֹ סָתַם אֶת הַבֶּקַע אֲשֶׁר בַּסִּירָה.

וְכָך חָזְרוּ אַרְבַּעַת הַגְּדוֹלִים בְּכָבוֹד מִמַסָּעָם, וּמְלֹא הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם תְּהִלָּתָם.

מַעֲשֶׂה בְּנַעַר מִפִּרְחֵי־הַנְּזִירִים אֲשֶׁר חֵרֵשׁ הָיָה. בֹּקֶר אֶחָד אָמַר אֵלָיו · רֹאשׁ הַמִּנְזָר:

– לֵךְ, בְּנִי, לַכְּפָר וּבַקֵּשׁ שָׁם תְּרוּמַת טַבַּק לְעִשׁוּן.

הָלַךְ הַנַּעַר הַחֵרֵשׁ וְהִרְהֵר: “מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַנָּזִיר? – בְּוַדַּאי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּרֹטֶב לְתַבֵּל בּוֹ אֶת מְנַת הָאֹרֶז”. רָאָה יַלְדָּה קְטַנָּה, הַיּוֹשֶׁבֶת לְיַד הַנּוּל לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתָהּ וְאוֹרֶגֶת. אָמַר אֵלֶיהָ הַנָּזִיר הַקָּטָן:

–יַלְדָּה טוֹבָה, נַדְּבִי־נָא מְעַט רֹטֶב לִסְעֻדַּת הָאֹרֶז שֶׁל יוֹשְׁבֵי הַמִּנְזָר.

וְאוּלָם הַיַּלְדָּה חֵרְשָׁה הָיְתָה וְלֹא שָׁמְעָה נְכוֹנָה אֶת דִּבְרֵי הַנַּעַר. נִדְמֶה הָיָה לָהּ, כִּי הוּא שׁוֹאֵל לְטִיב הַמְּלָאכָה בָּהּ הִיא עֲסוּקָה. עָנְתָה וְאָמְרָה:

– הַשְּׁתִי שֶׁלִּי עָשׂוּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת סִיבִים שֶׁל סוּף, וְאִלּוּ הָעֵרֶב – רַק עֶשְׂרִים חוּטִים.

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אָמַר פֶּרַח־הַנְּזִירִים – אַל־נָא תַטְרִיחִי עַצְמֵךְ. אִם עֲסוּקָה אַתְּ וְלֹא תוּכְלִי לְהַפְסִיק מְלַאכְתָּךְ, אָסוּר אֶל הַמִּטְבָּח וְאֶטֹּל בְּעַצְמִי אֶת הָרֹטֶב.

נִכְנַס לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, פָּנָה אֶל הַמִּטְבָּח אֲשֶׁר בַּזָּוִית וּמִלֵּא סִירוֹ רֹטֶב מֵפִיץ רֵיחַ נִיחוֹחַ – וְחָזַר לַמִּנְזָר. נִתְכַּעֲסָה הַיַּלְדָּה עַל חֻצְפָּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, אָצָה אֶל אִמָּהּ הַכּוֹבֶסֶת בְּגָדִים בְּמֵי־הַנָּהָר, וְקָרְאָה אֵלֶיהָ בְּקוֹל בְּכִי:

– אִמָּא! אִמָּא! הַנָּזִיר הַקָּטָן בִּקֵשׁ לָדַעַת כַּמָּה חוּטִים בַּנּוּל שֶׁלִי וְכַאֲשֶׁר עָנִיתִי לוֹ עַל שְׁאֵלָתוֹ, פָּרַץ לְתוֹךְ הַמִּטְבָּח וְנָטַל רֹטֶב מִן הַסִּיר.

אִמָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָה הָאוֹרֶגֶת – אַף הִיא חֵרְשָׁה הָיְתָה, הִקְשִׁיבָה וְלֹא שָׁמְעָה. נִתְכַּעֲסָה עַל בִּתָּהּ, גָּעֲרָה בָּהּ וְאָמְרָה:

– יַלְדָּה רָעָה שֶׁכְּמוֹתֵךְ! צְעִירָה מִדַּי הִנָּךְ מִכְּפִי שֶׁתִּתְאֵוִּי לָבוֹא בִּבְרִית הַנִּשׂוּאִים. שׁוּבִי אֶל הַנּוּל וְהָסִירִי דְאָגָה מִלִּבֵּךְ – כְּשֶׁתַּגִּיעִי לְפִרְקֵךְ אַשִּׂיג לָךְ בַּעַל נָאֶה וְיָאֶה.

נִפְנְתָה הָאֵם לִכְבָסֶיהָ וְהַבַּת חָזְרָה אֶל נוּלָהּ. וְאוּלָם, רִגְשֵׁי לֵב־אֵם מִי יֵדַע פִּשְׁרָם. שָׁקְעָה הָאִשָּׁה בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקוֹת מִנִּי־יָם – אֶל מִי תִפְנֶה בְּסַעֲרַת רוּחָהּ? הִנִּיחָה עֲבוֹדָתָהּ וְאָצָה אֶל בַּעֲלָהּ, לְשַׁתְּפוֹ בְּצַעֲרָהּ. קָרְאָה אֵלָיו:

– אִישִׁי! אִישִׁי! – בִּתֵּנוּ הַקְטַנָּה מְשָׂרֶכֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ. פִּתְאֹם בָּאָה אֵלַי בַקְשָׁה לִמְצֹא לָהּ בֶּן־זוּג וּלְהַכְנִיסָהּ בִּבְרִית־הַנִּשׂוּאִים. חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי כִּי שׂוּמָה עָלֶיךָ לְהַלְקוֹתָהּ!

אֲבָל הָאִישׁ, שֶׁגַּם הוּא חֵרֵשׁ הָיָה, – הִקְשִׁיב וְלֹא שָׁמַע. חִיִּךְ בְּטוּב לֵב וְאָמַר:

– מַה לָּךְ מִתְקוֹטֶטֶת אִתָּהּ, וַהֲרֵי אַתְּ הַשּׁוֹגָה! מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁכָּל נָפָה עֲגֻּלָה הִיא וְרַק הַסַּלְסִלָּה לְאִחְסוּן הָאֹרֶז אַרְבַּע צְלָעוֹת לָה.

בִּכְפָר אֶחָד הָיוּ אַרְבָּעָה בַּחוּרִים, שֶׁאִמְּנוּ לְשׁוֹנָם לְהַפְלִיג בְּסִפּוּרֵי גֻזְמָאוֹת, לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ. יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְטַיֵּל וְרָאוּ עוֹבֵר־אֹרַח הַיָּשֵׁן לוֹ שְׁנַת־יְשָׁרִים בְּסֻכַּת הַבַּמְבּוּק הָעֲזוּבָה אֲשֶׁר מִחוּץ לַכְּפָר. הִתְקָרְבוּ אֶל הַזָּר וְהִסְתַּכְּלוּ בִּבְגָדָיו – וְהִנֵּה הֵם טוֹבִים וְיָפִים. שִׂמְלָנִית הַלּוֹנְגִ’י הַמְשֻׁבֶּצֶת עֲשׂוּיָה מֶשִׁי מַנְדַלֵי כָּבֵד, חֻלְצַת הָאִינְִגִ’י שֶׁלּוֹ לְבָנָה וּצְחוֹרָה, וְעַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע גוֹן־בוֹן מִצֶּבַע וְרַדְרַד, כַּיָּאוּת. אָמְרוּ הַצְּעִירִים לְהַעֲרִים עַל הַזָּר וּלְהוֹצִיא בְּגָדָיו הַיָּפִים מִיָּדָיו. נִגְּשׁוּ אֶל עוֹבֵר־הָאֹרַח שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, וְהִפְלִיגוּ בְּשִׂיחָה אִתּוֹ. אָמַר צָעִיר אֶחָד:

– הָבָה וְנִתְעָרֵב! אִישׁ וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ יְסַפֵּר סִפּוּר קוֹרוֹתָיו הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר, – וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין לַמְסַפֵּר, יִהְיֶה לוֹ לְעֶבֶד.

הִסְכִּים הַזָּר, כְּאִלּוּ אֵין הוּא חָשׁ, שֶׁהַצְּעִירִים הַלָּלוּ טוֹמְנִים לוֹ פַּח. וְזוֹ מַחֲשֶׁבֶת הַזָּדוֹן, אֲשֶׁר בְּלִבָּם שֶׁל אַרְבַּעַת הַחֲבֵרִים הַגֻּזְמָנִים: לְאַחַר שֶׁיַּפְתִּיעוּ אֶת הָאוֹרֵחַ בְּסִפּוּרֵיהֶם, וְהוּא יִפֹּל בַּפַּח טָמְנוּ לוֹ, – יַפְשִׁיטוּ בְּגָדָיו מֵעָלָיו וִישַׁלְחוּהוּ מֵעַל פְּנֵיהֶם.

הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אֶת רֹאשׁ הַכְּפָר, לְמַעַן יִהְיֶה הוּא לָהֶם לְשׁוֹפֵט. אָז פָּתַח הַצָּעִיר הָרִאשׁוֹן וְסִפֵּר:

– עוֹד אֲנִי עֻבָּר בְּרֶחֶם אִמִּי, הִגִּיעַ אֵלַי קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא הַמְבַקֶשֶׁת מֵאֵת אַבָּא, שֶׁיִּקְטֹף לְמַעֲנָהּ מִסְפַּר שְׁזִיפִים מִן הָעֵץ אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבַּיִת. סֵרֵב אַבָּא בְּאָמְרוֹ, כִּי גָבוֹהַּ הָעֵץ מִדַּי וְאֵין בְּכֹחוֹ לְטַפֵּס עָלָיו. אָז פָּנְתָה אִמָּא אֶל אַחַי וּבִקְּשָׁה אוֹתָהּ הַבַּקָּשָׁה. אֲבָל הָאַחִים סֵרְבוּ אַף הֵם. לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עוֹד בְּצַעֲרָהּ שֶׁל אִמִּי הַמִּסְכֵּנָה הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת לֶאֱכֹל שְׁזִיפִים, עַל כֵּן חָמַקְתִּי מִתּוֹךְ הָרֶחֶם, טִפַּסְתִּי עַל הָעֵץ, קָטַפְתִּי שְׁזִיפִים כְּכָל שֶׁיָּכֹלְתִּי, עָטַפְתִּי אֶת הַפֵּרוֹת בַּלּוֹנְגִ’י שֶׁלִּי, הִנַּחְתִּים עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח – וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי. כָּךְ נִתְמַלְאָה תַּאֲוָתָהּ שֶׁל אִמִּי. אָכְלָה וְשָׂבְעָה וְהוֹתִירָה, אַף נָתְנָה שִׁבְעָה שְׁזִיפִים לְכָל אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי הַבַּיִת וְאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ וְהוֹתִירוּ וְנָתְנוּ לְכָל הַשְׁכֵנִים אֲשֶׁר בָּרְחוֹב. וּמֵאַחַר שֶׁאָכְלוּ גַם הֵם וְהוֹתִירוּ, עָרְמָה אִמִּי אֶת הַשזִיפִים הַנּוֹתָרִים מוּל הַבַּית וְהָיְתָה הָעֲרֵמָה גְּבוֹהָה כָּל־כָּךְ, שֶׁלּא נִרְאֲתָה עוֹד הַדֶּלֶת מִבַּחוּץ.

סִיֵּם הָרִאשׁוֹן סִפּוּרוֹ וְהִבִּיט בִּפְנֵי הָאוֹרֵחַ בְּצִפִּיָה וּבְתִקְוָה, כִּי יְגַלֶּה בָּהֶם אוֹתוֹת סָפֵק וּתְמִיהָה. וְאוּלָם הַזָּר אַךְ הֵנִיד רֹאשׁוֹ בְּנַחַת, כּשמִי שֶׁאוֹמֵר: הַכֹּל שַׁפִּיר וְאֵין סָפֵק וְאֵין תְּמִיהָה.

עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַשֵּׁנִי לְסַפֵּר סִפּוּרו:

– כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שָׁבוּעַ יָמִים בְּסַךְ־הַכֹּל – סִפֵּר – יָצָאתִי לְטַיֵּל בַּיַּעַר. נִקְרָה לְפָנַי עֵץ תְּמַר־הֹדּוּ וְרָאִיתִי כִּי פֵרוֹתָיו בְּשֵׁלִים. מִיָּד טְפַּסְתִּי עַל הָעֵץ, כִּי חַשְׁתִּי בְּרָעָב. כַּאֲשֶׁר אָכַלְתִּי וְשָׂבַעְתִּי, הָיִיתִי לֵאֶה כָּל־כָּךְ, שֶׁנָּפְלָה עָלַי תְּנוּמָה וְלֹא יָכֹלְתִּי לָרֶדֶת. אָז חָזַרְתִּי לַכְּפָר, הֵבֵאתִי סֻלָּם וְהִשְׁעַנְתִּיו אֶל גֶּזַע הָעֵץ – וְיָרַדְתִּי בְּשָׁלוֹם. וְלֹא הָיָה מְאֻשֶָּׁר כָּמוֹנִי כִּי שִׂחֵק לִי מַזָּלִי וּמָצָאתִי סֻלָם בַּכְּפָר, שֶׁאִם לֹא כֵן – יוֹשֵׁב הָיִיתִי בְּרֹאשׁ הָעֵץ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

סִיֵּם הַשֵּנִי סִפּוּרוֹ וְהִבִּיט בִּפְנֵי הָאוֹרֵחַ בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה, שֶׁיְגַלֶּה בָּהֶם אוֹתוֹת סָפֵק וּתְמִיהָה. אַךְ הַזָּר רַק הֵנִיד רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה, כִּי אָכֵן מַאֲמִין הוּא לְכָל אֲשֶׁר שָׁמַע.

הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַשְּׁלִישִׁי לְסַפֵּר נִפְלְאוֹתָיו:

– כַּאֲשֶׁר מָלְאָה לִי שָׁנָה אַחַת, – הִתְפָּאֵר הַבָּחוּר – רָדַפְתִּי אַחַר אַרְנֶבֶת, שֶׁנִּמְלְטָה לְבֵין סִבְכי הַיַּעַר, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִפְלַגְתִּי לְתוֹךְ הַיַּעַר, רָאִיתִי וְהִנֵּה לֹא אַרְנֶבֶת הִיא, אֶלָּא נָמֵר. פָּעַר הַנָּמֵר לוֹעוֹ לְבָלְעֵנִי. אֲבָל אֲנִי הִתְגּוֹנַנְתִּי בְּהַסְבִּירִי לוֹ, כִּי אֵין זֶה מַעֲשֶׂה הוֹגֵן, כֵּיוָן שֶׁרָדַפְתִּי אַחַר הָאַרְנֶבֶת וְלֹא אַחַר הַנָּמֵר. לְצַעֲרִי, לֹא הֵנִיחוּ דְבָרַי דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּמֵר וּרְאִיתִיו הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֵלַי כְּשֶׁלּוֹעוֹ פָּעוּר לִרְוָחָה. מֶה עָשִׂיתִי? – הוֹשַׁטְתִּי יָדִי, תָּפַסְתִּי אֶת רֹאשׁ הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶתת בְּלֶסֶת עֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ, מָשַׁכְתִּי בְּכֹחַ, וְשִׁסַּעְתִּי אֶת הַנָּמַר הָעֲנָק לִשְׁנַיִם.

סִיֵּם הַשְּׁלִישִׁי סִפּוּרוֹ וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הָאוֹרֵחַ בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה, שֶׁמָּא יְגַלּוּ עַתָּה אוֹתוֹת שֶׁל סָפֵק עַל פָּנָיו. אֲבָל הַזָּר רַק הַנִיד רֹאשׁוֹ לְאוֹת כִּי מַאֲמִין הוּא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל מִלָּה אֲשֶׁר שָׁמַע.

הִגִּיעַ גַּם תּוֹרוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הָרְבִיעִי לְסַפֵּר הוּא סִפּוּרוֹ.

פָּתַח וְאָמַר: – לִפְנֵי שָׁנָה יָצָאתִי בְּסִירָה לָדוּג דָּגִים, אֲבָל אַף דָּג אֶחָד לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּרִשְׁתִּי. גַּם גּוֹרַל הַדַּיָּגִים הָאֲחֵרִים הָיָה כְּגוֹרָלִי. אָז גָּמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי לָסוּר אֶל מוֹצָא הַנָּהָר וְלִרְאוֹת מַה קָּרָה. קָפַצְתִּי מִסִּירָתִי וְצָלַלְתִּי בַּמַּיִם. לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים הִגַּעְתִּי לְמוֹצָא הַנָּהָר וְרָאִיתִי שָׁם דָּג עֲנָק, שֶׁגָּדְלוֹ כְּגֹדֶל הָר גָּבוֹהַ וְהוּא הָאוֹכֵל וּמְכַלֶּה אֶת כָּל הַדָּגִים עוֹד בְּטֶרֶם יָצְאוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, הָרַגְתִּי אֶת הַדָּג הָעֲנָק בִּמְחִי יָד, וְכֵיוָן שֶׁרָעֵב הָיִיתִי, גָמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי לַעֲרֹךְ לִי סְעֻדָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ. הֶעֱלֵיתִי מְדוּרָה, צָלִיתִי אֶת הַדָּג וּבָלַעְתִּי אוֹתוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְלֹא נוֹדַע כִּי בָא אֶל קִרְבִּי. אָז שַׁטְתִּי לִי בְּנַחַת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְחָזַרְתִּי אֶל סִירָתִי.

סִיֵּם גַּם הָרְבִיעִי סִפּוּרוֹ וְנָשָׂא אַף הוּא עֵינָיו לַשָוְא אֶל הַהֵלֶךְ הַזָּר, אֲשֶׁר הוֹסִיף גַּם עַתָּה לְהָנִיד רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה, כִּי אָכֵן הַאֲמֵן הֶאֱמִין בְּכָל אֲשֶׁר שָׁמַע.

לְבַסּוֹף, הִגִיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ הַזָּר לוֹמַר דָּבָר. וְכָךְ פָּתַח וְאָמַר:

– לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, וַאֲנִי בַּעַל שְׂדֵה כִֻּתְנָה, הָיָה שִׂיחַ אֶחָד אֲשֶׁר בְּשָׂדִי גָדוֹל וּפוֹרֵחַ מִכָּל הַשִּׂיחִים וְצִבְעוֹ אָדֹם כְּדָם. זְמַן רַב עָמַד לוֹ הַשִּׂיחַ הַזֶּה עֵירֹם וְעֶרְיָה, לֹא עָלִים עָלָיו וְלֹא עֲנָפִים לְכַסּוֹתוֹ. לְבַסוֹף הֵנֵצוּ אַרְבָּעָה עֲנָפִים רַכִּים וְגָדְלוּ וּפָרְחוּ וְכָל עָנָף הִצְמִיחַ פְּרִי אֶחָד בְּקָצֵהוּ. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר קְטַפְתִּי אֶת אַרְבַּעַת הַפֵַּרוֹת וְהֶחֱזַקְתִּים בְּיָדִי, נִבְקְעוּ אֶחָד אֶחָד וּמִכָּל פְּרִי קָפַץ וְיָצָא עֶלֶם צָעִיר. וּמִכֵּיוָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שִׂיחֵי הַכֻּתְנָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה נַחֲלָתִי יָצְאוּ הַצְּעִירִים, הָיוּ לִי לַעֲבָדִים וְחָרְשׁוּ אַדְמָתִי. אֲבָל כַּעֲבֹר זְמַן הִסְתַּלְּקוּ אַרְבַּעַת עֲבָדִי הָעַצְלָנִים אֶחָד אֶחָד, וּמֵאָז הֲרֵינִי נוֹדֵד וְהוֹלֵךְ מִקְצֵה הָאָרֶץ לְקֶָצֶהָ לְבַקֵּשׁ אַחַר עֲבָדִי.

נָדַם הַמְסַפֶר רֶגַע, וְאַחַר הוֹסִיף בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּהַרְאוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע עַל אַרְבַּעַת הַבַּחוּרִים:

– סוֹף סוֹף מְצָאתִיכֶם! אֲנָשִׁים צְעִירִים, יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי עֲבָדַי הִנְּכֶם. בּוֹאוּ אִתִּי לִכְפָרִי, לַחֲרֹשׁ אַדְמָתִי.

הִשְׁפִּילוּ הָאַרְבָּעָה רָאשֵׁיהֶם בְּבוּשָׁה, מִבְּלִי דַעַת מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרָם. אִם יֹאמְרוּ, כִּי אָכֵן מַאֲמִינִים הֵם בְּדִבְרֵי הַסִּפּוּר, – וְהָיוּ לַעֲבָדִים. וְאִם יָטִילוּ סָפֵק בּוֹ – גַּם אָז יִהְיוּ לַעֲבָדִים. קָם רֹאשׁ הַכְּפָר, שֶׁנִּקְרָא לִהְיוֹת לְשׁוֹפֵט, וּפָנָה אֶל הַצְּעִירִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּשְׁאֵלָה אִם מַאֲמִינִים הֵם לְדִבְרֵי הַסִפּוּר אוֹ לָאו. אַךְ הָאַרְבָּעָה נֶאֱלְמוּ־דֹם וּמִלָּה אֵין בְּפִיהֶם. הִכְרִיז רֹאשׁ־הַכְּפָר וְהוֹדִיעַ, כִּי שׁוֹפֵט־צֶדֶק הוּא, לֹא יְעַוֵת דִּינוֹ שֶׁל הַזָּר, וְאַרְבַּעַת הַבַּחוּרִים עֲבָדָיו יִהְיוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְאוּלָם הַהֵלֶךְ אִישׁ רַב־חֶסֶד הָיָה, וְעַל כֵּן פָּנָה אֶל הַבַּחוּרִים וְאָמַר לָהֶם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

– עֲבָדִים! הָסִירוּ בִּגְדֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וּתְנוּ אוֹתָם לִי, וְאַתֶּם – קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי קָרָאתִי לָכֶם דְּרוֹר.

עָשׂוּ הַצְעִירִים כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ וְחָזְרוּ הַבַּיְתָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים.

בְּאַחַת הַפָּגוֹדוֹת הָרַבּוֹת שֶׁל פַּגַן הָיֹה הָיוּ זוּג מֶלְקְחֵי עֲנָק. וְנוֹהֲגִים הָיוּ שׁוֹפְטֵי הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְשָׁם כָּל מְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, וְהָעֵדִים נִתְחַיְּבוּ לְהַצְהִיר עַדוּתָם כְּשֶׁיְּדֵיהֶם בֵּין הַמֶּלְקָחַיִם. וְהָיָה, אִם דְּבַר שֶׁקֶר בְּפִי הָעֵד, מִיָּד נִסְגְרוּ הַמֶּלְקָחַיִם וּמָעֲכוּ אֶת יָדָיו. עַל כֵּן לֹא הַעֵז אָדָם בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה לוֹמַר דְּבַר שֶׁקֶר. וּמְלֶאכֶת הַשּׁוֹפְטִים וְהַדַּיָּנִים קַלָּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וְסוֹחֵר עָשִׁיר הִפְקִיד גּוּשׁ זָהָב בִּידֵי אֶחָד מִנַּעֲרֵי הַמִּנְזָר. בִּקֵשׁ הַנַּעַר לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הַמֶּלְקָחַיִם גַּם יַחַד. מֶה עָשָׂה? – חָרַת חָלָל עָמֹק בְּמַקְלוֹ וּלְאַחַר שֶׁהִתִּיךְ אֶת גּוּשׁ הַזָּהָב, יְצָקוֹ לְתוֹךְ הֶחָלָל וְשָׁב וְחָתַם אֶת הַמַּקֵל בְּשַׁעֲוָה – וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּא הַזָּהָב אֶל קִרְבּוֹ. וְכַאֲשֶׁר שָׁב הַסּוֹחֵר מִמַּסְעוֹתָיו וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת מְטִיל הַזָּהָב, הִצְהִיר הַנַּעַר בִּשְׁבוּעָה, כִּי כְּבָר הֶחֱזִיר לוֹ אֶת הַפִּקָדוֹן לִפְנֵי כֵן. תָּבַע הַסּוֹחֵר אֶת הַנַּעַר לְדִין. הוּבְאוּ הַשְּׁנַיִם לִפְנֵי הַמֶּלְקָחַיִםִ. הוֹשִׁיט הַסּוֹחֵר שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר:

– הֲרֵינִי מַצְהִיר בָּזֶה בִּפְנֵי קָהָל וְעֵדָה, כִּי הִפְקַדְתִּי גּוּשׁ זָהָב בִּידֵי הַנַּעַר וְהַזָּהָב לֹא הֻחְזַר לְיָדִי.

הִבִּיטוּ כָּל קְהַל הַנֶּאֱסָפִים לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה וְאוּלָם הַמֶּלְקָחַיִם לֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ.

אָז נִגַּשׁ הַנַּעַר בְּהִשָּׁעֲנוֹ עַל מַטֵּהוּ, פָּנָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לו:

– הַחֲזֵק־נָא בַּמַּטֶה שֶׁלִּי רֶגַע קָט, עַד אִם סִיַּמְתִּי עֵדוּתִי.

וּלְאַחַר שֶׁהַמַּטֶּה הֶחָלוּל וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה בִּידֵי הַסּוֹחֵר הַתָּמִים, הִנִּיחַ הַנַּעַר שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין הַמֶּלְקָחַיִם וְאָמַר אַף הוּא:

– הֲרֵינִי מַצְהִיר בָּזֶה בִּפְנֵי עַם וְעֵדָה, כִּי אָמְנָם הִפְקִיד הַסּוֹחֵר בְּיָדִי מְטִיל זָהָב וְאוּלָם אֲנִי הֶחֱזַרְתִּי לוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן, וַהֲרֵיהוּ בְּיָדָיו כָּעֵת.

הִבִּיטוּ קְהַל הַנֶּאֱסָפִים לִרְאוֹת מַה יִּקְרֶה וְאוּלָם גַם הַפַּעַם לֹא זָעוּ הַמֶּלְקָחַיִם. נָבוֹךְ הַשׁוֹפֵט וְהַקָּהָל פָּרַץ בִּצְעָקוֹת:

– הָכֵיצַד?! הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן, כִּי שְׁנֵי הַצְּדָדִים דּוֹבְרִים אֱמֶת!

הִתְפַּזְרוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּקוֹל צְחוֹק.

וְאוּלָם הַשּׁוֹפֵט לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט. הוּא שִׁעֵר כִּי מְזִמָּה בַּדָּבָר. חָקַר וּבָדַק וְגִלָּה אֶת הָאֱמֶת. וְהַנּוֹכַל בָּא עַל עָנְשׁוֹ. אַךְ הַמֶּלְקָחַיִם סֵרְבוּ מֵאָז לְשַׁתֵּף עוֹד פְּעֻלָה עִם שׁוֹפְטִי הַצֶּדֶק.

אִשָּׁה זְקֵנָה הָיְתָה בִּכְפָר עִם בְּנָהּ וְכַלָּתָהּ הַצְּעִירָה. הָיְתָה הַצְּעִירָה מִתְלוֹנֶנֶת בֹּקֶר וָעֶרֶב בְּאָזְנֵי אִישָׁהּ, כִּי אִמּוֹ הַזְּקֵנָה זוֹלֶלֶת אֶת כָּל מְנַת הָאֹרֶז אֲשֶׁר בִּשְּׁלָה וְעַל כֵּן לֹא תוּכַל עוֹד לְאָרְחָהּ בְּבֵיתָהּ. לְבַסּוֹף הִצְלִיחָה הָאִשָּׁה הָרָעָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל בַּעֲלָהּ, כִּי יִשְׁלַח אֶת אִמּוֹ לַיַּעַר וְתִהְיֶה לְמַאֲכָל לַנְּמֵרִים.

לְמָחָרַת הַבֹּקֶר הוֹלִיךְ הַבֵּן אֶת אִמּוֹ לָעֳבִי הַיַּעַר, כָּבָל אוֹתָהּ אֶל עֵץ תְּמַר־הַהֹדּוּ וְהִנִּיחָהּ לְנַפְשָׁהּ.

וַיְהִי בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה וַיָּבוֹאוּ הַנְּמֵרִים לִטְרֹף טַרְפָּם. וְאוּלָם רוּחַ־הָעֵץ שֶׁאֵלָיו נִכְבְּלָה הַזְּקֵנָה פָּתְחָה פִיהָ וַתֹּאמַר בְּאָזְנֵי הַנְּמֵרִים:

– הֵי, אֲדוֹנִים, חַכּוּ רֶגַע קָט, הֲנִיחוּנִי תְחִלָּה לְדַגְדֵּג אֶת אַפָּהּ שֶׁל זוֹ עַל מְנָת שֶׁאֶעֱמֹד עַל טִיבָהּ, אִם טוֹבָה הִיא וְאִם רָעָה.

הִסְכִּימוּ הַנְּמֵרִים.

נָטְלָה רוּחַ־הָעֵץ נוֹצָה בְּיָדָהּ וְדִגְדְגָה בְּאַפָּהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה.

– אַטְשׁוּ, אַטְשׁוּ, – הִתְעַטְּשָׁה הָאִשָּׁה, – וְקָרְאָה: “הַבּוּדְהָא, הַבּוּדְהָא!”

– סוּרוּ מִכָּאן! – צִוָּה רוּחַ־הָעֵץ לַנְּמֵרִיִם. אִשָּׁה צַדֶּקֶת הִיא, וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם לְטֶרֶף.

הַזְּקֵנָה, כַּמּוּבָן, לֹא שָׁמְעָה וְלֹא רָאֲתָה דָבָר. הִיא רַק הִתְפַּלְאָה לְמַרְאֵה הַנְּמֵרִים, אֲשֶׁר לְפֶתַע פִּתְאֹם הִפְנוּ לָהּ עֹרֶף וּפָרְשׁוּ וְהָלְכוּ.

לְאַחַר הַדָּבָר הַזֶּה, שָׁקְעָה הַזְּקֵנָה בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָה. וְכַאֲשֶׁר נִתְעוֹרְרָה בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה כְּבָלֶיהָ הֻתְּרוּ וְכַד זָהָב לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ. נָטְלָה אֶת כַּד־הַזָּהָב בְּיָדִיהָ וְחָזְרָה לַכְּפָר. לֹא סָרָה עוֹד אֶל בֵּית בְּנָהּ הָאַכְזָר, אֶלָּא קָנְתָה בַּיִת לְעַצְמָהּ וַתְּחִי בּוֹ בִּרְוָחָה וְנַחַת.

וְהָאִשָּׁה הַצְּעִירָה רוֹאָה כֵּן תְּמֵהָה. קִנְּאָה בַּזְּקֵנָה קִנְאָה גְדוֹלָה וְהֵצִיקָה לְבַעֲלָהּ עַד שֶׁנֵּאוֹת לָלֶכֶת אֶל אִמּוֹ וּלְהַצִיל מִפִּיהָ דְּבַר סוֹדָהּ – כֵּיצַד חָזְרָה מִן הַיַּעַר וּמִי נָתַן לָהּ אֶת כַּד הַזָּהָב. וְהַזְּקֵנָה, שֶׁאָהֲבָה אֶת בְּנָהּ אַהֲבַת־אֵם, לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַפְצָרוֹתָיו וַתְּגַלֶה לוֹ דְבַר הַסּוֹד.

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָאִשָּׁה הַצְּעִירָה הִתְחַנְּנָה לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, שֶׁיִּקָּחֶנָּה אַף אוֹתָהּ לַיַּעַר וְיִכְבֹּל גּוּפָהּ אֶל עֵץ תְּמַר־הַהֹדּוּ וְיַנִּיחֶנָּהּ שָׁם לְנַפְשָׁהּ. עָשָׂה כַּאֲשֶׁר בִּקְשָׁה. וַיְהִי בְּבוֹא הַנְּמֵרִים בְּרֶדֶת הַיּוֹם, נִתְעוֹרְרוּ גַּם הַפַּעַם רַחֲמֶיהָ שֶׁל רוּחַ־הָעֵץ וַתַּחֲזֹר עַל אוֹתָם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמְרָה בְּאָזְנֵי חַיּוֹת הַטֶרֶף בִּהְיוֹת הַזְּקֵנָה כְּבוּלָה.

– הֵי, אֲדוֹנִים, – אָמְרָה לָהֶם, – חַכּוּ מְעַט קָט, יֵשׁ בְּדַעְתִּי לְדַגְדֵּג אַפָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה תְּחִלָּה, עַל מְנָת שֶׁאוּכַל לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ וְלָדַעַת אִם טוֹבָה הִיא וְאִם רָעָה.

– אַטְשׁוּ, אַטְשׁוּ, – הִתְעַטְּשָׁה הַצְּעִירָה, כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת: “הֵיכָן כַּד הַזָּהָב שֶׁלִי? הֵיכָן כַּד הַזָּהָב שֶׁלִּי?”

– אִשָּׁה רָעָה וְחַמְדָּנִית! – אָמְרָה רוּחַ־הָעֵץ אֶל הַנְּמֵרִים – שֶׁלָּכֶם הִיא, וְתִהְיֶה לָכֶם לְטֶרֶף.

מַעשֶׂה בְּאִישׁ צָעִיר וּשְׁמוֹ פַּנְדִיטְהָא – הֶחָכָם, הַמְלֻמָּד וְהַנָּבוֹן. אַךְ גּוֹרָלוֹ הֵמַר לוֹ, כִּי מְכֹעָר הָיָה וּבַעַל מוּם. לָמַד הָעֶלֶם לִירוֹת בְּחֵץ וָקֶשֶׁת אֵצֶל הַקַּשָּׁת הַמְפֻרְסָם טְהַאקְסִילָא, עַד שֶׁנּוֹדַע בָּרַבִּים כְּיוֹרֵה־קֶשֶׁת זָרִיז הַקּוֹלֵעַ לַמַּטָרָה וְאֵינוֹ מַחֲטִיא. אָמַר פַּנְדִיטְהָא אֶל נַפְשׁוֹ: “מַה טַּעַם אוֹסִיף שֶׁבֶת בַּבַּיִת? אָמְנָם, שְׁמִי הוֹלֵךְ לְפָנַי – אֲבָל מִי יוֹדֵעַ אֵילוּ גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת נָכוֹנוּ לִי אִם אַפְלִיג לַמֶּרְחַקִּים! וְשֶׁמָּא יָאִיר הַמַּזָּל פָּנָיו אֵלַי וְאֶמְצָא מְקוֹמִי בֵּין קַשָּׁתָיו שֶׁל מֶלֶךְ אַדִּיר!”

וְאוּלָם, מִכֵּיוָן שֶׁפַּנְדִיטְהָא בַּעַל־הַמּוּם חוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁמָּא לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ, כִּי אָמְנָם גִּבּוֹר־חַיִל הוּא – עַל־כַּן בִּקֵשׁ לוֹ שֻׁתָּף לַמַּסָּע. נָטַל קַשְׁתּוֹ וְחִצָּיו, נִפְרַד מֵעַל בֵּיתוֹ, וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אַחַר הַשֻׁתָּף אֲשֶׁר הוֹעִיד לוֹ גּוֹרָלוֹ. הָלַךְ וּבָא אֶל סֻכַּת בַּמְבּוּק עֲלוּבָה וּמָצָא שָׁם אָדָם בַּעַל־גּוּף הַיּוֹשֵׁב לְיַד הַנּוּל, שָׁקוּעַ בִּמְלֶאכֶת הָאֲרִיגָה. פָּנָה אֵלָיו פַּנְדִיטְהָא וְאָמַר:

– מְלָאכָה מֵעֵין זֹאת אֵינָהּ עִנְיָן לְבַעַל־גּוּף חָסֹן וְאֵיתָן כְּגוּפְךָ.

– וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – עָנָה הָאִישׁ. – אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מְלָאכָה אַחֶרֶת לְהַרְוִיחַ בָּהּ לַחְמִי.

– וְאִם אַצִּיעַ לְךָ מְלָאכָה אַחֶרֶת, הֲתֵאוֹת לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרַי? – שָׁאַל הַקַּשָׁת.

– וְכִי מָה אַתָּה סָבוּר, אִישׁ צָעִיר? – עָנָה הָאוֹרֵג בְּשִׂמְחָה. – בְּוַדַּאי אֶעֶשֶׂה כִּדְבָרֶיךָ! הֲרֵי אֵין אֲנִי סְתָם שׁוֹטֶה.

הִצִּיעַ לוֹ פַּנְדִיטְהָא תָּכְנִיתוֹ לְהַעֲנִיק לוֹ שְׁמוֹ וּלְחַלֵּק עִמּוֹ חָכְמָתוֹ בִּקְלִיעָה לַמַּטָרָה.

יָצְאוּ יַחַד לְחַפֵּשׂ אַחַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יֵאוֹת לְהַפְקִידָם שׁוֹמְרִים לְרֹאשׁוֹ, וְכָל שָׂכָר אֲשֶׁר יְקַבְּלוּ יְחַלְּקוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה.

– יָפֶה! – אָמַר הָאוֹרֵג. – מְאֻשָּׁר אֲנִי, כִּי הִקְרָה אוֹתְךָ גּוֹרָלִי לְפָנַי. אֲבָל עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי מֵעוֹדִי לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּחֵץ וָקֶשֶׁת – וְכֵיצַד אָשִׂים עַצְמִי קַשָּׁת?

– תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, – עָנָה פַּנְדִיטְהָא – אֲנִי אֶעֶשֶׂה אֶת הַמְּלָאכָה וְגַם אוֹרֶה אוֹתְךָ כִּיצַד עָלֶיךָ לִנְהֹג.

הָאוֹרֵג נְגָה־פִין עַצְלָן הָיָה וּמְלֶאכֶת הָאֲרִיגָה עָלָיו לְטֹרַח, וְכַאֲשֶׁר נִקְרְתָה לְפָנָיו הַהִזְדַּמְנוּת לַעֲשׂוֹת הוֹן לְלֹא טִרְחָה, שָׂמַח עָלֶיהָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. הִנִּיחַ נוּלוֹ וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹת פַּנְדִיטְהָא וּפְנֵיהֶם לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

הַקֶּשֶׁת עַל זְרוֹעוֹ הָאַחַת וְאַשְׁפַּת הַחִצִּים עַל כְּתֵפוֹ הָאַחֶרֶת צָעַד נְגָה־פִּין בְּאוֹן וְכָל הָרוֹאֶה קוֹמָתוֹ הַגְּבוֹהָה וְגוּפוֹ הֶחָסֹן, יֹאמַר בְּלִבּוֹ: “אָכֵן, זֶהוּ גִּבּוֹר חַיִל!”

אַךְ דָּרְכוּ שְׁנֵי הַשֻׁתָּפִים עַל סַף הָאַרְמוֹן וְהַכָּרוֹז אָמַר וְהוֹדִיעַ, כִּי הַקַּשָׁת הַמְפֻרְסָם פַּנְדִיטְהָא וּמְלַוֵּהוּ בָּאוּ – מִיָּד הוּבְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. הִשְׁתַּטְחוּ לְפָנָיו אַפַּיִם אַרְצָה, כַּמִּנְהָג, וּנְגָה־פִּין גְבַהּ־הַקוֹמָה וּרְחַב הַגֶּרֶם הִצִיג עַצְמוֹ בְּשֵׁם פַּנְדִיטְהָא הַמְהֻלָּל, שֶׁבָּא עִם תַּלְמִידוֹ לְשֵׁרוּת הַמֶּלֶךְ. שָׂמְחוּ הַשָּׂרִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי שֵׁמַע פַּנְדִיטְהָא נוֹדַע בָּרַבִּים וְלִבָּם סָמוּךְ וּבָטוּחַ, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְהָגֵן עַל מַמְלַכְתָּם מִפְּנֵי אוֹיֵב. שָׂמַח גַּם הַמֶּלֶךְ, כִּי נָפְלָה לְיָדוֹ הַזְכוּת לְהוֹסִיף גִּבּוֹר חַיִל כְּפַּנְדִיטְהָא עַל צְבָא הַקַּשָּׁתִים שֶׁלּוֹ. אָסַף אֶת הַשְּׁנַיִם בְּכָבוֹד רַב אֶל חֲצֵרוֹ, נָתַן לָהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יְסָרֵב לָהֶם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָלְפוּ יָמִים וּנְגָה־פִּין הָאוֹרֵג חַי בְּעֹשֶׁר וּבְכָבוֹד, כַּיָּאֶה לְגִבּוֹר חַיִל, שָׁכַח וְלֹא זָכַר כִּי רַק אוֹרֵג בְּנוּל הוּא, אֲשֶׁר שָׂם עַצְמוֹ גִּבּוֹר. לְבַסּוף גָבַהּ לִבּוֹ כְּדֵי כָךְ, שֶׁנָּטַל אֶת כָּל הַכָּבוֹד וְהָעֹשֶׁר לְעַצְמוֹ וּלְפַּנְדִיטְהָא הַגִּבּוֹר לֹא הוֹתִיר דָּבָר.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי נָמֵר טוֹרֵף מַטִּיל מוֹרָאוֹ עַל כָּל הַכְּפָרִים אֲשֶׁר בַּסְבִיבָה. רַבִּים מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָרִים הָיוּ לְטֶרֶף וְהַנּוֹתָרִים הִתְחַנֵּנו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּבוֹא לְעֶזְרָתָם. שָׁלַח לִקְרֹא לְרֹאשׁ הַקַּשָּׁתִים שֶׁלּוֹ, הוּא פַּנְדִיטְהָא־הַמְדֻמֶּה, וְאָמַר אֵלָיו:

– לֵךְ וְהֵבֵאתָ לְפָנַי אֶת פִּגְרוֹ שֶׁל הַנָּמֵר הַטּוֹרֵף הַמַּפִּיל חִתִּיתוֹ עַל עַמִּי הַנֶּאֱמָן. וְהָיָה אִם תִּצְלַח שְׁלִיחוּתְךָ אֲשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ.

בִּשְׁמֹעַ נְגָה־פִּין אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ נָפַל עָלָיו פַּחַד גָדוֹל וְלֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה. רִחֵם עָלָיו פַּנְדִיטְהָא הַקַּשָּׁת וְהוֹרָהוּ כֵּיצַד יִלְכֹּד אֶת הַנָּמֵר, בְּאָמְרוֹ:

– אַל תִּדְאַג, יְדִידִי, הַכֹּל יָבֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

נָטַל נְגָה־פִּין מוּג־הַלֵּב אֶת הַקֶּשֶׁת וְהַחִצִּים וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. בְּהַגִּיעוֹ לַיַּעַר הִזְעִיק אֶת אַנְשֵׁי הַכְּפָרִים וְצִָּוָּה עֲלֵיהֶם לְהִצְטָרֵף אֵלָיו בְּמַסָּעוֹ. אַךְ הִפְלִיגוּ צְעָדִים מְעַטִּים לָעֳבִי הַיַּעַר וְהִנֵּה הַנָּמֵר שׁוֹכֵב־רוֹבֵץ לוֹ, מְצַפֶּה. נִתְחַלְחֵל נְגָה־פִּין וּבִרְכָּיו רוֹעֲדוֹת מִפַּחַד, הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי סְבָךְ אֶחָד וְלֹא הוֹצִיא רֹאשׁוֹ. וְאוּלָם אַנְשֵׁי הַכְּפָר אַמִּיצִים הָיוּ מִמֶּנּוּ, גָּמְרוּ אֹמֶר בְּלִבָּם לְחַסֵּל אֶת הַנָּמֵר הַטוֹרֵף – וִיהִי מָה. הִתְקִיפוּהוּ אִישׁ אִישׁ בְּגַרְזִנּוֹ וּבְמַקֵּל הַחוֹבְטִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ – וַהֲרָגוּהוּ. אָז יָצָא נְגָה־פִּין מַאֲחוֹרֵי הַסְּבָךְ וְשָׁאַל בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף מַדּוּעַ הָרְגוּ אֶת הַנָּמֵר בְּלֹא רְשׁוּתוֹ. בְּעָרְמָתוֹ כִּי רַבָּה, הִטִּיל עֲלֵיהֶם פַּחַד לְבַל יְסַפְּרוּ לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְהַזְהֵר הִזְהִירָם שֶׁלֹא לְגַלּוֹת לְאִישׁ מִכָּל הַקוֹרוֹת אוֹתָם. אָז נָשָׂא רַגְלָיו בַּחֲזָרָה לְעֵבֶר אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, כְּגִבּוֹר חַיִל הַחוֹזֵר מִן הַקְּרָב עֲטוּר נִצְחוֹן, וּבְפִיו סִפּוּר בַּדִּים כֵּיצַד עָמְדָה לוֹ גְבוּרָתוֹ וְהָרַג אֶת הַחַיָּה הַטוֹרֶפֶת. הַמֶּלֶךְ נָהַר מַאֹשֶׁר וְהֶעֱנִיק לַגִּבּוֹר הַמְדֻמֶּה מַתָּנוֹת וְתָאֳרֵי כָּבוֹד לָרֹב. חָזַר נְגָה־פִּין הַבַּיְתָה שׁוֹפֵעַ יָהֳרָה וּמִתְנַשֵּׂא עַל כֹּל. “אָכֵן, קַשָּׁת גִּבּוֹר־חַיִל אֲנִי!” – אָמַר אֶל לִבּוֹ. וּבְרוֹב יְהִירוּתוֹ סֵרֵב לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְפַּנְדִיטְהָא מוֹרֵהוּ וְלֹא נָתַן לוֹ דָּבָר מִכָּל עָשְׁרוֹ.

לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וּשְׁמוּעוֹת מַדְאִיגוֹת הֵחֵלּוּ נִשָּׂאוֹת וּמַגִיעוֹת אֶל פִּתְחֵי הָעִיר וְאֶל חֲצַר הַמְּלוּכָה, כִּי צְבָא אוֹיֵב גָּדוֹל וָרַב עוֹלֶה עַל הָאָרֶץ. מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל רֹאשׁ הַקַּשָּׁתִים שֶׁלּוֹ שֶׁיּוֹפִיעַ לְפָנָיו וַיֹּאמַר לוֹ:

– צֵא בְּרֹאשׁ צְבָאִי לִשְׂדֵה הַקְרָב וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ.

גַּם הַפַּעַם חָזַר נְגָה־פִּין לְחַדְרוֹ וְלִבּוֹ חָרֵד וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דִּמְעָה.

– אוֹיָה, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – יִלֵּל – אַחַת דָּתִי לִפֹּל בִּקְרָב זֶה! הַצִּילֵנִי־נָא אַךְ הַפַּעַם, הוֹ פַּנְדִיטְהָא יַקִּירִי, וְלֹא אֶפּל בִּשְׂדֵה קֶטֶל.

– אַל נָא תִּדְאַג, אָחִי, – עָנָה וְאָמַר הַקַּשָּׁת הַמְפֻרְסָם פַּנְדִיטְהָא בְּטוּב לִבּוֹ. – עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר צְוִּיתִיךָ וְהַנִּצָּחוֹן בָּטוּחַ.

וּבְהַגִּיעַ שְׁעַת הַקְּרָב, יָצָא נְגָה־פִּין רָכוּב עַל גַּבֵּי הַפִּיל בְּרֹאשׁ צְבָא הַמֶּלֶךְ וְשָׂם פְּעָמָיו לִקְרַאת מַחֲנֵה הָאוֹיֵב. אַךְ הִרְחִיק כִּבְרַת דֶּרֶךְ וּפַּנְדִיטְהָא אָמַר בְּלִבּוֹ: “עַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְלַמְּדוֹ לֶקַח – יִפֹּל הַנּוֹכֵל בַּבּוֹר אֲשֶׁר כָּרָה. הַפַּעַם בְּוַדַּאי לֹא יִמָּלֵט הַקַּשָּׁת הַמְדֻמֶּה מִכִּשָּׁלוֹן וְסוֹפוֹ שֶׁיָּמִיט קָלוֹן עַל שְׁמִי הַטוֹב. עַל כֵּן הִגִּיעָה שְׁעָתִי לִפְעֹל.”

נָטַל קַשְׁתּוֹ וְתָלָה אַשְׁפָּה שֶׁל חִצִּים עַל כְּתֵפוֹ, עָלָה עַל סוּסוֹ וְיָצָא בְּעִקְּבוֹת נְגָה־פִּין.

אַךְ רָאָה נְגָה־פִּין אֶת צִבְאוֹת הָאוֹיֵב קְרֵבִים וּבָאִים – נָמַס בּוֹ לִבּוֹ, בִּרְכָּיו רָעֲדוּ וְרֹאשׁוֹ סְחַרְחַר. לֹא שָׁלַט עוֹד בְּרוּחוֹ וְנִשְׁמַט וְנָפַל מֵעַל גַּבֵּי הַפִּיל. בּוֹ בָּרֶגַע חָשׁ פַּנְדִיטְהָא לְעֶזְרָתוֹ וְצִוָּה עָלָיו לַחֲזֹר מִיָּד הַבַּיְתָה. עָלָה תַחְתָּיו עַל גַּבֵּי הַפִּיל וּבְשַׁאֲגַת קְרָב, שֶׁהֵטִּילָה מוֹרָאָהּ עַל הָאוֹיֵב, הֵחֵל יוֹרֶה חַצָּיו אֶחָד אֶחָד וְלֹא הֶחֱטִיא.

חָזַר פַּנְדִיטְהָא אֶל הָאַרְמוֹן עֲטוּר נִצָּחוֹן. וְכַאֲשֶׁר גִּלּוּ חַיָּלֵי הַמֶּלֶךְ אֶת אָזְנֵי אֲדוֹנָם כָּל אֲשֶׁר רָאוּ – נִפְקְחוּ עֵינָיו לִרְאוֹת נְכוֹחָה וַיִּשְׁלַח אֶת נְגָה־פִּין מֵעַל פָּנָיו וַיַּעֲנֵק לְפַּנְדִיטְהָא כָּל הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר רָכָשׁ לוֹ בֶּאֱמוּנָה. רָאָה פַּנְדִיטְהָא אֶת נְגָה־פִּין כּוֹרֵעַ תַּחְתָּיו בְּפִנַּת הַחֶדֶר, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר:

– תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ, חָפְשִׁי הִנְּךְ לְנַפְשְׁךָ וְלֵךְ וְשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵיתְךָ. אֲבָל בְּטֶרֶם נִפָּרֵד, רוֹצֶה אֲנִי לְחַלֵּק עִמְךְ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה אֶת כָּל הָעֹשֶׁר וְהַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לִי הַמֶּלֶךְ, כִּדְבַר הַבְּרִית שֶׁכָּרַתְנוּ.

הַנַּעַר פּוֹ רָגִיל הָיָה לָצֵאת בֹּקֶר בֹּקֶר מִכְּפָרוֹ לְשׁוֹטֵט בַּיַּעַר. וְכָךְ נִתְיַדֵּד עִם כָּל הַחַי וְהָעוֹף וְיוֹתֵר מִכָּל הָיָה לוֹ הַנָּמֵר רֵעַ כְּאָח­­­־לוֹ. הָיוּ הַשְּׁנַיִם, הַנַּעַר וְהַנָּמֵר, יוֹצְאִים לְטִיּוּלִים מְמֻשָּׁכִים וּמַפְלִיגִים בְּדִבְרֵי בִּינָה. אָהַב הַנַּעַר אֶת הַנָּמֵר אַהֲבָה כֵּנָה וְאִלּוּ הַנָּמֵר מַחְשְׁבוֹת זָדוֹן בְּלִבּוֹ, כִּי צִפָּה לְיוֹם שֶׁבּוֹ יִבִיאֶנּוּ הַנַּעַר לְתוֹךְ כְּפָרוֹ וְיִטְרֹף שָׁם עֵגֶל שָׁמֶן כַּאֲשֶׁר אָהַב.

יוֹם אֶחָד אָמַר הַנָּמֵר לַחֲבֵרוֹ הַנַּעַר:

– יְדִידִי פּוֹ, שֶׁמָּא נֵצֵא לְבִקּוּר בִּכְפָרְךָ? לֹא אוּכַל לֵהֲבִיאֲךָ לִכְפָרִי, נָמֵר יָקָר – עָנָה הַנַּעַר, – כִּי יָרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַכְּפָר. אַל נָא תִּשְׁכַּח, כִּי לֹא כִּי לֹא פַּעַם הִתְנַכַּלְתָּ לַעֵדֶר לִטְרֹף טֶרֶף.

– אִם לֹא תִּקָּחֵנִי אִתָּךְ לַכְּפָר, אֵלֵךְ לְשָׁם בְּגָפִי! אָמַר הַנָּמֵר בְּחֻצְפָּה. אָמַר – וְעָשָׂה. וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב יָצָא לְשׁוֹטֵט לְיַד שַׁעֲרֵי הַכְּפָר. רָאָהוּ הַנַּעַר פּוֹ וְאָמַר לוֹ:

– יְדִידִי הַנָּמֵר, עֲצָתִי לְךָ לְבַל תִּהְיֶה מְשׁוֹטֵט כָּאן, כֵּיוָן שֶׁאַנְשֵׁי הַכְּפָר אוֹרְבִים לְךָ וְהֵם עֲלוּלִים לְצוּדְךָ בְּרִשְׁתָּם. צָחַק הַנָּמֵר וְלֹא עָנָה דָבָר. הֶעֱרִיב הַיּוֹם, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהַנַּעַר פּוֹ נֶאֱלַץ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ. נִפְרַד הַנַּעַר מֵעִם הַנָּמֵר וְלִבּוֹ מַר עָלָיו, כִּי לֹא הִצְלִיחַ לְסַכֵּל מַחְשְׁבוֹת הַזָּדוֹן שֶׁל יְדִידוֹ. וַיְהִי וְכַאֲשֶׁר נָדַמּוּ הַחַיִּים בַּכְּפָר וְהַכֹּל שָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה- פָּרַץ הַנָּמֵר אֶת הַשַּׁעַר וְטָרַף אֶת הַיָּפָה וְהַשְּׁמֵנָה בַּעֲגָלוֹת.

לְמָחֳרָת הַבֹּקֶר בָּא הַנַּעַר פּוֹ אֶל יְדִידוֹ אֲשֶׁר בַּיַּעַר וְאָמַר אֵלָיו:

– יְדִידִי, הַנָּמֵר. חֲבֵרִים הָיִינוּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה רַב, עַל כֵּן הָבָה וְאַשְׁמִיעַ דְּבָרִי בְּאָזְנֶיךָ. הַלַּיְלָה הַזֶּה יִפְרְשׁוּ הָאִכָּרִים רֶשֶׁת לְצוּדְךָ בָּהּ וְעַל כֵּן אַל-נָא תַּחֲזֹר לַכְּפָר. צָחַק הַנָּמֵר וְלֹא עוֹנָה דָּבָר. וְכְרֶדֶת הַלַּיְלָה חָזַר, כַּמּוּבָן, אֶל שַׁעֲרֵי הַכְּפָר. אֲבָל הַפַּעַם לֹא שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ. עוֹד הוּא צוֹעֵד צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר, וְרַגְלָיו נֶאֶחְזוּ בָּרֶשֶׁת וְלֹא יָכוֹל לְחַלֵּץ עַצְמוֹ. וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ הָאִכָּרִים עִם שַׁחַר לַעֲבוֹדָתָם וְיִרְאוּ אֶת הַנָּמֵר בְּרֶשֶׁת אֲשֶׁר פָּרְשׂוּ לוֹ, שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְאָמְרוּ אִישׁ לִרְעֵהוּ:

– יְהֵא מֻטָּל כָּךְ עַד שֶׁיִגְוַע בָּרָעָב וּבַצָּמָא.

הִנִּיחוּ אֶת הַנָּמֵר בְּתוֹךְ הָרֶשֶׁת וּפָרְשׁוּ אִישׁ אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ.

שִׁשָּׁה יָמִים נֶאֱנָק הַנָּמֵר בְּתוֹךְ רִשְׁתּוֹ וְאֵין אִישׁ מַגִּישׁ לוֹ מָזוֹן אוֹ מַשְׁקֶה. וְגַם הַנַּעַר פּוֹ לֹא הֵעֵז לָגֶשֶׁת אֶל יְדִידוֹ מִפַּחַד הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר יִסְפֹּג מִיְּדֵי הוֹרָיו. וְאוּלָם בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יָכוֹל עוֹד לִרְאוֹת בְּצַעַר יְדִידוֹ וְיֹאמַר לִבּוֹ: “מוּטָב לִי לִסְפֹּג מַלְקוֹת מֵאֲשֶׁר לְהַפְקִיר יָדִיד בִּשְׁעַת צָרָה.” הָלַךְ וְשִׁחְרֵר אֶת הַנָּמֵר מִן הָרֶשֶׁת וְאָמַר לוֹ:

– בָּרַח לָךְ אֶחָא, וְהִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ.

תּוֹדָה רַבָּה! – עָנָה לוֹ הַנָּמֵר בְּזַעַם. – וְאוּלָם, מִכֵּיוָן שֶׁרָעָב אָנוֹכִי וְכֹחִי תַּשׁ, לֹא אוּכַל לְבַקֵּשׁ לִי טֶרֶף. עַל כֵּן נֶאֱלַץ אָנֹכִי לִטְרֹף אוֹתְךָ, בַּחוּרִי, לְמַעַן אַשְׁקִיט רַעֲבוֹנִי. הִתְחַנֵּן הַנַּעַר עַל נַפְשׁוֹ וְאָמַר: – הַאֻמְנָם כָּךְ תִּגְמֹל לִי עַל הַצִּילִי אוֹתְךָ מִמָּוֶת? וְאוּלָם הַנָּמֵר לֹא אָבָה שְׁמֹעַ אַף לֹא הִכִּיר כְּלָל בְּחוֹבָה שֶׁל הַכָּרַת- תּוֹדָה כְּלַפֵּי הַנַּעַר עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הַטִּיב עִמָּדוֹ. לְבַסּוֹף הִסְכִּים הַנָּמֵר, כִּי יוּבָא עִנְיָנָם לְדִין וַאֲשֶׁר יַחֲלִיט הַדַּיָן כֵּן יָקוּם וְכֵן יִהְיֶה.

יָצְאוּ הַשְׁנַיִם לַיַּעַר לְבַקֵּשׁ לָהֶם שׁוֹפֵט צֶדֶק. רָאוּ גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל שׁוֹר מֵת מֻטֶּלֶת עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. פָּנוּ אֶל הַגֻּלְגֹּלֶת בְּבַקָּשָׁה, כִּי תִּהְיֶה הִיא לָהֶם לְשׁוֹפֵט. הִקְשִׁיבָה הַגֻּלְגֹּלֶת לַטְּעָנוֹת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, שָׁקְעָה בְּמַחְשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת וּלְבַסּוֹף עָנְתָה וְאָמְרָה בַּחֲשִׁיבוּת:

– לֹא, אֵין טַעַם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַכָּרַת טוֹבָה. הִנֵּה, לְמָשָׁל, חָרַשְׁתִּי אֶת אַדְמַת אֲדוֹנִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר זָקַנְתִּי וְשַׂבְתִּי וְלֹא הָיָה בִּי כֹּחַ עוֹד לַעֲמֹל – שָׁם נְאַיֵּשׁ קֵץ לְחַיַּי וְאֶת בְּשָׂרִי אָכַל. כָּל דְּאַלִים גָּבֵר! יִטְרֹף הַנָּמֵר אֶת הַנַּעַר מֵיטִיבוֹ, כַּאֲשֶׁר טָרַף הָאָדָם אֶת הַשּׁוֹר מְשָׁרְתוֹ.

נָהַם הַנָּמֵר בְּכָל גָּדוֹל וְאָמַר:

– רוֹאֶה אַתָּה, הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לִהְיוֹת לִי לְטֶרֶף!

בִּקֵּשׁ הַנַּעַר פּוֹ רְשׁוּת לְעַרְעֵר עַל פְּסַק הַדִּין בִּפְנֵי שׁוֹפֵט אַחֵר. נֵאוֹת לוֹ הַנָּמֵר וְהָלְכוּ הָלְאָה, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל עֵץ עָנֵף וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת הוּא לָהֶם לְשׁוֹפֵט. הִקְשִׁיב הָעֵץ לִטְעָנוֹת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת וּלְבַסּוֹף הֵנִיעַ צַמַּרְתּוֹ בְּרֹב חֲשִׁיבוּת וְאָמַר בְּכֹבֶד רֹאשׁ:

– לֹא, אֵין טַעַם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַכָּרַת טוֹבָה. הִנֵּה בָּאִים אֵלַי בְּנֵי אָדָם לָרֹב, נָחִים בְּצִלִּי מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת וּלְבַסּוֹף יִגְדְּעוּ אֶת עַנְפֵי וְיִקְטְפוּ אֶת פְּרָחַי. כָּל דְּאַלִים גָּבֵר! יִטְרֹף הַנָּמֵר אֶת הַנַּעַר.

נָהַם הַנָּמֵר בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר בְּצָהֳלַת שִׂמְחָה:

– סוֹף סוֹף הִגִּיעַה שְעָתְךָ לִהְיוֹת לִי לְמַאֲכָל!

שׁוּב בִּקֵּשׁ הַנַּעַר פּוֹ רְשׁוּת לְעַרְעֵר עַל פְּסַק הַדִּין הֶחָמוּר. נַעֲנָה לוֹ הַנָּמֵר וְאוּלָם הִזְהִירוּ וְאָמַר:

– זְכֹר, כִּי פַּעַם אַחֲרוֹנָה הִיא.

יָצְאוּ עַל שְׁנַיִם לְבַקֵּשׁ לָהֶם שׁוֹפֵט צֶדֶק, אֲשֶׁר יִפְסֹק דִּינָם. פָּגְשׁוּ בָּאַרְנֶבֶת הַחֲכָמָה. אָמְרוּ לָהּ:

אַרְנֶבֶת פִּקַּחַת, אָנָּא הַיִי-נָא אֶתְּ הַפּוֹסֶקֶת בֵּינֵינוּ.

הִקְשִׁיבָה הָאַרְנֶבֶת לְטַעֲנוֹת שְׁנֵי הַצְּדָדִים וּלְבַסּוֹף הוֹדִיעָה בְּכֹבֶד-רֹאשׁ, כִּי לֹא תּוּכַל לִפְסֹק בַּדִּין, אֶלָּא אִם כֵּן תֵּצֵא תְּחִלָּה לְבִקּוּר בִּמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה.

יָצְאוּ הַשְּׁלוֹשָׁה אֶל שַׁעֲרֵי הַכְּפָר וְרָאוּ אֶת הָרֶשֶׁת הַפְּרוּשָׂה כְּבַתְּחִלָּה. פָּתְחָה הָאַרְנֶבֶת וְאָמְרָה בִּפְנוֹתָהּ לְעֵבֶר הַנָּמֵר:

אָנָּא אֲדוֹנִי, סַמֵּן-נָא בְּדִיּוּק אֶת הַמָּקוֹם שָׁם רָבַצְתָּ כַּאֲשֶׁר בָּא הַנַּעַר פּוֹ לְשַׁחְרֶרְךָ.

– רָבַצְתִּי בְּתוֹךְ הָרֶשֶׁת! – עָנָה הַנָּמֵר בְּרַב גַּאֲוָה.

יָפֶה! – אָמְרָה הָאַרְנֶבֶת הַחָכְמָה. – הוֹאֵל-נָא, אֵפוֹא, וַחֲזֹר לְתּוֹךְ הָרֶשֶׁת, לְמַעַן אוּכַל לִסְקֹר אֶת פְּנֵי הַדְּבָרִים בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

שָׁמַע הַנָּמֵר בְּקוֹל הָאַרְנֶבֶת וְרָבַץ בְּתוֹךְ הָרֶשֶׁת. וְעַכְשָׁו, אָמְרָה הָאַרְנֶבֶת בִּפְנוֹתָהּ אֶל לְנַעַר הַדֵּק נָא אֶת פֶּתַח הָרֶשֶׁת כְּפִי שֶׁהָיְתָה בְּבוֹאֲךְ לְשַׁחְרֵר אֶת יְדִידְךָ. הִדֵּק הַנַּעַר אֶת פֶּתַח הָרֶשֶׁת. אָז הִכְרִיזָה הָאַרְנֶבֶת וְאָמְרָה: עַכְשָׁו חָזַר הַכֹּל לְרֵאשִׁיתוֹ וְיָבוֹא כָּפוּי-הטוֹבָה עַל עָנְשׁוֹ.

מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים וְאֵין לָהֶם כֹּל. סֻכַּת הַבַּמְבּוּק שֶׁלָּהֶם רְעוּעָה, הַבְּגָדִים שֶׁעַל בְּשָׂרָם בְּלוּאִים וְסַל הָאֹרֶז רֵיק. אַךְ חַיֵּיהֶם בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה כָּל הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהָאִשָּׁה יָצְאָה לְבַקֵּשׁ אַחַר קַמְצוּץ אֹרֶז לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ. הִיא עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְצִלְצוּל הַפַּעֲמוֹנִים הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ וְקוֹלוֹ שֶׁל כְּרוּז הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא וְאוֹמֵר

– מַלְכֵּנוּ הָרַחְמָן נֵאוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל שׁוֹדֵד אֲשֶׁר נִדּוֹן לְמָוֶת וְהוּא נָכוֹן לְמַלֵּא מִשְּׁאַלְתּוֹ הָאַחֲרוֹנָה וּלְהַעֲנִיק לוֹ סְעוּדָה דְּשֵׁנָה מִשֻּׁלְחַן הַמֶּלֶךְ. אַךְ לֹא נִמְצָא שָׁלִיחַ שֶׁיִּתְנַדֵּב לְמַלֵּא אֶת הַשְּׁלִיחוּת וּלְהָבִיא לְנִדוֹן מְזוֹנוֹ, יַעַן כִּי מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה בָּנְתָה קֵן לָהּ בַּשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לִמְקוֹם מַעֲצָרוֹ. וְעַל כֵּן הִקְצִיב הַמֶּלֶךְ פְּרָס אֶלֶף רוּפְּיוֹת לְמִי שֶׁיְּסַכֵּן חַיָּיו וְיִטֹּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַשְּׁלִיחוּת הַנִּכְבָּדָה.

שָׁמְעָה הָאִשָּׁה עֲנִיָּה וְהִצִּיעָה שֵׁרוּתָהּ לַמַּעֲשֶׂה הַמְּסֻכָּן, כִּי נִכְסְפָה נַפְשָׁהּ לִסְכוּם כֶּסֶף זֶה. שֶׁיַּצִּיל אֶת הָאִשָּׁה מֵרָעָב. הִזְהִירָהּ הַכָּרוֹז וְשָׁאַל:

– הֲנָתַתְּ דַּעְתְּךָ עַל כָּךְ, אִשָּׁה טוֹבָה, כִּי יִתָּכֵן וּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלְּךְ פֵּרוּשׁוֹ מָוֶת?

הַמָּוֶת לֹא יַפְחִידֵנִי! – עָנְתָה הָאִשָּׁה הָאַמִּיצָה – מוּכָנָה וּמְזֻמֶּנֶת אֲנִי לְהַקְרִיב חַיַּי לְמַעַן יִיטַב לְאִישִׁי.

הוֹשִׁיט לָהּ הָאִישׁ בְּהַעֲרָצָה צְרוֹר כֶּסֶף וּבוֹ אֶלֶף רוּפְּיוֹת וְצִוָּה עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הָאַרְמוֹן לְעֵת עֶרֶב. נָטְלָה הָאִשָּׁה אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדָהּ וְנֶחְפְּזָה לָשׁוּב אֶל סֻכַּת הַבַּמְבּוּק הַדַּלָּה, הוֹשִׁיטָה אֶת הַצְּרוֹר לָאִשָּׁהּ הַמִּשְׁתּוֹמֵם וְסִפְּרָה לוֹ כָּל קוֹרוֹת אוֹתָהּ. – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה! – קָרָה אִישׁ הַנִּרְעָשׁ. – לֹא תַּקְרִיב יַקִּירָתִי חַיֶּיהָ לְמַעֲנִי. טוֹב מוֹתִי בְּרָעָב וְלֹא אַנִיחֵךְ לְסַכֵּן שְׁלוֹמְךָ. שׁוּבִי לַחֲצַר הַמְּלוּכָה וְהַחֲזִירִי אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף אֲשֶׁר קִבַּלְתָּ וְתִהְיִי נְקִיָּה מֵהַבְטָחָתֵךְ. – לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה – עָנְתָה הָאִשָּׁה בְסַעֲרַת רוּחָהּ. –הִבְטַחְתִּי וְכֵיצַד אֵפֶר דִּבְרְתִי!

נִפְרְדָה בְּכָבוֹד וְאַהֲבָה מֵעַל אִשָּׁהּ וְשָׂמָה פְּעָמֶיהָ לַחֲצַר הַמְּלוּכָה. אַךְ רָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הָאִשָּׁה הָעֲדִינָה הַשָּׂמָה נַפְשָׁהּ בְּכַפָּהּ לְמַעַן יִיטַב לַאֲהוּב לִבָּהּ. וְיֹאמַר לָהּ:

– שַׁאֲלִי בִּתִּי כָּל אֲשֶׁר יֹאבֶה לִבְּךָ, וּבְטֶרֶם תֵּצְאִי לַדֶּרֶךְ אֲמַלֵּא מִשְּׁאֵלָתְךָ.

וְהָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה שֶׁהָיְתָה פִּקַּחַת וּנְבוֹנָה, נִזְדָּרְזָה לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיַּעֲנִיק לָהּ סַנְדְּלֵי מַלְכוּת שֶׁלּוֹ, חַרְבּוֹ הַיְקָרָה וְשִׁמְשִׁיָּתוֹ הַלְּבָנָה. מִלֵּא הַמֶּלֶךְ מְבֻקָּשָׁהּ.  נָעֲלָה הָאִשָּׁה אֶת סַנְדְּלֵי הַמַּלְכוּת, חָגְרָה לְמָתְנֶיהָ אֶת הַחֶרֶב וּפָרְשָׂה אֶת הַשִּׁמְשִׁיָּה. וְכָךְ יָצְאָה לַדֶּרֶךְ לְמַלֵּא שְׁלִיחוּתָהּ הַקָּשָׁה. וַיְהִי בְּהִתְקָרֵב הָאִשָּׁה לִמְחוֹז חֶפְצָהּ וְהִנֵּה קוֹל כְּרַעַם עוֹלֶה בְּאָזְנֶיהָ. וְהַקּוֹל שׁוֹאֵל:

– מִיהוּ זֶה אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהִתְקָרֵב לִמְחוֹז שִׁלְטוֹנִי? עֲמֹד, בֶּן -תְּמוּתָה, כִּי עוֹד מְעַט קָט וְתִהְיֶה לִי לְמַאֲכָל.

וְכְדְבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הוֹפִיעָה הַמִּפְלֶצֶת הָאֲיֻמָּה בְּכָל זַוְעָתָהּ וְתִשְׁלַח צִפָּרְנֶיהָ הַדּוֹרְסָנִיּוֹת לְעֵבֶר הָאִשָּׁה הָעֲדִינָה, אֲחֻזַּת פַּחַד וּרְעָדָה. בְּכָל זֹאת לֹא אִבְּדָה הָאִשָּׁה עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ וְתִפְתַּח פִּיהָ וְתֹאמַר:

– מִפְלֶצֶת נִכְבָּדָה, וְכִי לֹא נָתַתְּ דַּעְתֵּךְ עַל סַנְדְּלֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּרַגְלַי?

נְבוֹכָה המִפְלֶצֶת נִרְתְּעָה רֶגַע קָט וְאוּלָם מִיָּד חָזְרָה בָּהּ וְאָמְרָה:

– אָמְנָם כֵּן, סַנְדְּלֵי הַמֶּלֶךְ בְּרַגְלַיִךְ, אֲבָל חֵטְא חָטָּאת, כִּי חָדַרְתְּ לִתְחוּם מַמְלַכְתִּי וּבָצֵל הָעֵץ שֶׁלִּי אַתְּ חוֹסָה, וְעַל כֵּן אַחַת דָּתֵךְ לָמוּת.

– טָעִית גְּבִרְתִּי, – הוֹסִיפָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה. – לֹא צֵל הָעֵץ שֶׁלָּךְ מַחֲסֶה לִי אֵלָּא מִתַּחַת לְשִׁמְשִׁיָּתוֹ הַלְּבָנָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֲנִי חוֹסָה.

הִשְׁתּוֹמְמָה הַמִּפְלֶצֶת לְעֹז רוּחָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַקְּטַנָּה, וְלֹא בִּקְּשָׁה עוֹד רָעָתָהּ. נֶהְפַךְ לִבָּהּ לְאַהֲבָה לָהּ וְגִלְּתָה אָזְנָהּ, כִּי שְׁלֹשֶׁת כְּדֵי זָהָב טְמוּנִים מִתַּחַת לְאַחַד הָעֵצִים. חָפְרָה הָאִשָּׁה וּמָצְאָה אֶת הַמַּטְמוֹן, נָטְלָה אֶת כְּדֵי הַזָּהָב חָזְרָה הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה

הָיֹה הָיוּ שְׁנֵי אַחִים, הָאֶחָד עָשִׁיר וְהַשֵּׁנִי רָשׁ. יָשַׁב הֶעָנִי בְּסֻכַּת הַבַּמְבּוּק שֶׁלּוֹ בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר וְהֶעָשִׁיר הִתְגּוֹרֵר בַּחֲוִילָתוֹ אֲשֶׁר בָּעִיר. יוֹם אֶחָד רָאָה הָאָח הֶעָנִי נוֹצַת זָהָב מִתַּחַת לְעֵץ. נָשָׂא עֵינָיו לְמַעְלָה וְהִנֵּה תַּרְנְגוֹל יוֹשֵׁב לוֹ עַל אַחַד הָעֲנָפִים. נָטַל הָאָח הֶעָנִי אֶת הַנּוֹצָה וְהֵבִיאָה אֶל אָחִיו הֶעָשִׁיר. אָמַר הֶעָשִׁיר:

– חֵפֶץ נָאֶה הוּא זֶה אֲבָל אֵין מְחִירוֹ רַב. אֶתֵּן לְךָ תְּמוּרָתוֹ מַטְבֵּעַ כֶּסֶף.

הָאָח הֶעָנִי, שֶׁלֹּא הָיָה מָצוּי אֵצֶל עִסְקֵי מִסְחָר וְלֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי יַעַשְׁקֶנּוּ אָחִיו הֶעָשִׁיר – נָטַל אֶת מַטְבֵּעַ הַכֶּסֶף וְיָצָא לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. לְמָחֳרָת הַיּוֹם חָזַר וְנִשְׁנָה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ וְעוֹד פַּעַם הָלַךְ הָאָח הֶעָנִי אֵצֶל הֶעָשִׁיר וְנָתַן לוֹ אֶת נוֹצַת הַזָּהָב תְּמוּרַת מַטְבֵּעַ כֶּסֶף. וְכָךְ חָזַר הַמַּעֲשֶׂה וְהִתְמִיד בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים.

פַּעַם אַחַת, עוֹד הָאִישׁ הֶעָנִי גּוֹחֵן לֶאֱסֹף אֶת הַנּוֹצָה, כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהִנֵּה קוֹלוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מֵעַל הָעֵץ וְאוֹמֵר: – – מִי שֶׁלִּיבִּי יִהְיֶה לוֹ לְמַאֲכָל, הוּא יִמְצָא בֹּקֶר בֹּקֶר שְׁתֵּי בֵּיצֵי זָהָב מִתַּחַת לִיצוּעוֹ. סִפֵּר הָאִישׁ לְאָחִיו אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנָיו וְעָנָה הֶעָשִׁיר וְאָמַר: לֵךְ וְהֵבֵאתָ לִי אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַשָּׁחוּט וְנָתַתִּי לְךָ אֶלֶף מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף מְחִירוֹ.

– אֵין לִי חֵפֶץ בְּכַסְפְּךָ – אָמַר הֶעָנִי – וְרַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ מֵעִמְּךָ: אָנָּא, אַמֵּץ־נָא אֶת שְׁנֵי בָּנַי וְהָיוּ לְךָ כְּבָנֶיךָ, וְהִדְרָכְתָּ אוֹתָם בְּדַרְכֵי הַחַיִּים, לְמַעַן יִהְיוּ עֲשִׁירִים כְּמוֹתְךָ.

נִשְׁבַּע לוֹ הָאָח הֶעָשִׁיר, כִּי יְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ. הִשְׁכִּים הָאָח הֶעָנִי לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, נָטַל קֶשֶׁת וְחֵץ וְיָצָא אֶל הַיַּעַר, פָּגַע בְּתַרְנְגוֹל הַפְּלָאִים וְשָׁלַח פִּגְּרוֹ בִּידֵי בָּנָיו אֶל אַרְמוֹן אָחִיו. וְאוּלָם הָאָח הֶעָשִׁיר, שֶׁנּוֹכֵל וְרָשָׁע הָיָה, אָמַר בְּלִבּוֹ: “מַדּוּעַ לֹא אָשִׂים אֶת שְׁנֵי הַנְּעָרִים הָעֲנִיִּים מְשָׁרְתַי תַּחַת אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֵם לְבֵית הַסֵּפֶר?” מִיָּד צִוָּה עֲלֵיהֶם לְבַשֵּׁל אֶת בְּשָׂרוֹ שֶׁל תַּרְנְגוֹל הַפֶּלֶא וְהָיָה לוֹ לִסְעוּדַת הָעֶרֶב. נֶעְתְּרוּ לוֹ הַנְּעָרִים, כִּי אָמְרוּ לָשֵׂאת חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵי הַדּוֹד הֶעָשִׁיר, וְיִפְנוּ אֶל הַמִּטְבָּח לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ. וְאוּלָם מָה רַב הָיָה תִּמְהוֹנָם כַּאֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה לִבּוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל מְנַתֵּר וְקוֹפֵץ הַחוּצָה מִתּוֹךְ הַסִּיר וְנוֹפֵל עַל רִצְפַּת הַמִּטְבָּח!

– שֹׁד וָשֶׁבֶר! – קָרָא הָאָח הַבְּכוֹר. – עַתָּה נֵאָלֵץ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַלֵּב הַזֶּה לַכְּלָבִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נוּכַל לְהַגִּישׁוֹ לְמַאֲכָל לְדוֹדֵנוּ הַנִּכְבָּד, מֵאַחַר שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל הָרִצְפָּה הַמְזֹהֶמֶת.

– אַל נָא, אָחִי, אָמַר הַצָּעִיר. – בַּמֶה גָרוּעַ חֶלְקִי מִן הַכֶּלֶב! הֲרֵי רָעֵב אֲנִי כְּמוֹתוֹ וְלֹא אֶמְאַס בְּפֵרוּר הַבָּשָׂר הַזֶּה, גַּם אִם מְזֹהָם הוּא. הָבָה וְנַחְצֶה אוֹתוֹ וְיִהְיֶה לִשְׁנֵינוּ חֵלֶק כְּחֵלֶק.

וְכָךְ הָיָה.

וַיְהִי לְעֵת סְעוּדַת הָעֶרֶב וְהַדּוֹד הֶעָשִׁיר בִּקֵּשׁ לַשָּׁוְא בְּצַלַחְתּוֹ אֶת לֵב תַּרְנְגוֹל־הַפְּלָאִים וְלֹא מְצָאוֹ, וַיִּקְרָא לִשְׁנֵי הֶאַחִים וְיִשְׁאָלֵם לְפֵשֶׁר דָּבָר. וְכַאֲשֶׁר גִּלּוּ לוֹ הַנְּעָרִים אֶת סוֹדָם, נִתְקַצֵּף עֲלֵיהֶם וְגֵרְשָׁם מֵעַל פָּנָיו בְּקוֹלוֹת גְּעָרָה וּבַחֲבָטוֹת הַמַּקֵל.

הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם הָלוֹךְ וּבָכֹה.

וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר מָצְאוּ הָאַחִים אִישׁ אִישׁ בֵּיצַת זָהָב מִתַּחַת לְכַר יְצוּעוֹ.

נָטְלוּ אֶת הַבֵּיצִים וֶהֱבִיאוּן אֶל אֲבִיהֶם.

וְלֵב הָאָח הֶעָנִי רַע עַל אָחִיו וְהֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא עָמַד בְּדַבּוּרוֹ וְגֵרֵשׁ אֶת בָּנָיו מֵעַל פָּנָיו. הָלַךְ וּמָכַר אֶת בֵּיצֵי הַזָּהָב לְרוֹכֵל בַּשּׁוּק. שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ וְאוֹתוֹ רוֹכֵל אִישׁ הָגוּן וְיָשָׁר הָיָה וְשִׁלֵּם מְלֹא הַמְּחִיר תְּמוּרַת בֵּיצֵי הַזָּהָב. וְיִהְיוּ הוּא וּבָנָיו לַעֲשִׁירִים מֻפְלָגִים יְדֵיהֶם פְּתוּחוֹת לְכָל נִצְרָךְ וְעֵינֵי הָרָשָׁע רוֹאוֹת וְכַלוֹת.

גָּדְלָה לָהּ תְּאֵנָה יְשִׁישָׁה עַל שְׂפַת הַנָּהָר. וּבָאָה לָהּ, בֹּקֶר בֹּקֶר, אַלְמָנָה עֲנִיָּה לְלַקֵּט תְּאֵנִים בְּשֵׁלוֹת, שֶׁנָּשְׁרוּ מֵעַל הָעֲנָפִים עֲמוּסֵי הַפְּרִי.

כָּךְ יָמִים וְשָׁנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם, וּבְבוֹא הַזְּקֵנָה כְּדַרְכָּהּ לְלַקֵּט הַפְּרִי לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁה וְנֶפֶשׁ בְּנוֹתֶיהָ הַשָּׁלֹשׁ וְהִנֵּה, אֵין גַּם תְּאֵנָה אַחַת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, קָרְאָה הָאִשָּׁה בִּמְרִי רוּחָהּ:

– מִי הוּא-חֲדַל אִישִׁים זֶה, הַמֵּהִין לְקַפֵּחַ מִחְיָתָהּ שֶׁל אַלְמָנָה מִסְכֵּנָה?

אַךְ כָּלְתָה הָאִשָּׁה דְּבָרֶיהָ וּמִמְּרוֹמֵי הַצַּמֶּרֶת עָנָה לָהּ קוֹל נְשִׁיפַת זַעַף. נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה וְנָחָשׁ עֲנָקִים נִתְגַּלָּה לְעֵינֶיהָ. נֶחְרְדָה הָאִשָּׁה מִפַּחַד נִקְמָתוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַנּוֹקֵם וְנוֹטֵר, וְתֵפֶן אֵלָיו בְּדִבְרֵי שִׁדּוּלִים וּפִיּוּסִים:

– אָנָּא, אֲדוֹנִי, אִם לִבְּךָ טוֹב עָלֶיךָ, הוֹאֵל נָא וְהַשֵּׁר מִן הָעֵץ תְּאֵנָה רַק אַחַת לַאֲמָתְךָ הָעֲנִיָּה וְאֶתֵּן לְךָ תְּמוּרָתָהּ אֶת בִּתֵּי הַבְּכִירָה לְאִשָּׁה.

מִיָּד נָשְׁרָה תְּאֵנָה בְּשֶׁלָּהּ לְתוֹךְ יָדֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה —וְהַתְּאֵנָה גְּדוֹלָה וַעֲסִיסִית, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ.

שׁוּב פָּתְחָה הָאַלְמָנָה פִּיהָ וְאָמְרָה אֶל הַנַּחַשׁ בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים:

– אָנָּא נִכְבָּדִי, אִם לִבְּךָ טוֹב עָלֶיךָ, הוֹאֵל- נָא וְשָׁלַח אֵלַי תְּאֵנָה עוֹד אַחַת – וְאֶתֵּן לְךָ תְּמוּרָתָהּ אֶת בִּתִּי הַשְּׁנִיָּה לָאִשָּׁה.

וְגַם הַפַּעַם נָשְׁרָה תְּאֵנָה גְדוֹלָה לְתוֹךְ יָדֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה.

אָז נִתְמַלֵּא לִבָּהּ עֹז וְתִקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– אֲדוֹנִי וְנִכְבָּדִי, אִם בְּבִתִּי הַצְּעִירָה חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ אָנָּא הָעֲנָק לִי תְּאֵנָה רַק עוֹד הַפַּעַם…

לֹא כִּלְּתָה הָאֵם דְּבָרֶיהָ, וְהַנָּחָשׁ טִלְטֵל אֶת עַנְפֵי הָעֵץ טַלְטֵלָה עַזָּה וְכָל הַתְּאֵנִּים הַבְּשֵׁלוֹת אֲשֶׁר עָלָיו יָרְדוּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת וְנָחוּ לְרַגְלֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה. נֶחְפְּזָה לְלַקֵּט אֶת הַפְּרִי הַמָּתוֹק לְתוֹךְ סַלְסִלַּת-הַבַּמְבּוּק אֲשֶׁר בְּיָדָהּ, וְאָצָה לְבֵיתָהּ לַהֲבִיאוֹ לִבְנוֹתֶיהָ לִסְעוּדַת יוֹמָן.

נִקְרָה לֵהּ בְּדַרְכָּהּ גֶּזַע עֵץ כְּרוּת, פָּתַח הַגֶּזַע פִּיו וְקָרָא בְּתִמָּהוֹן:

– כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּאֵנִים בְּסַל אֶחָד!

– כֵּן, כֵּן, עָנְתָה הָאִשָּׁה בְּחִפָּזוֹן וְאֶתֵּן לְךָ תְּאֵנָה בְּמַתָּנָה אִם תַּשְֹכִּיל לוֹמַר לְנָחָשׁ הָעֲנָק, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי יָבוֹא מִיָּד בְּעִקְּבוֹתַי, כִּי לֹא עָבַרְתִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ.

– יָפֶה! נַעֲנָה לָה הַגֶזַע, בְּבָלְעוֹ אֶת הַתֶּאֵנָה הַמְּתוּקָה.

נִקְרָה לָה בַּדֶרֶך תֵּל קָטָן. קָרָא הַתֵּל:

– כָּל כָּך הַרְבֵּה תְאֵנִים לְאִשָׁה אַחַת!

– כֵּן כֵּן עָנְתָה הָאַלְמָנָה וַהֲרֵי לְךָ תְּאֵנָה בְּמַתָּנָה, לְמַעַן תַּגִיד לַנָּחָשׁ, אֲשֶר בְּוַדַּאי יָבוֹא מִיָד בְּעִקְּבוֹתַי, כִּי לֹא עָבַרְתִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ.

– נִיחָא! צִיֵּת הַתֵּל.

וְכָךְ הִסְכִּימָה גַּם הָרֶפֶת אֲשֶׁר עַל פָּנֶיהָ עֲבְרָה הָאִשָׁה, לְהֹולֵיךְ שׁוֹלָל אֶת הַנָּחָשׁ תְּמוּרַת תְּאֵנָה לְמַאֲכָל.

וְאָמְנָם, לֹא חָלְפוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְנְחַשׁ־הָעֲנָק זוֹחֵל לוֹ בְּכָל הֲדָרוֹ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה. עָבַר הַנָּחָשׁ עַל פְּנֵי הַגֶּזַע הֶכָּרוּת וְקָרָא אֵלָיו:

– גֶּזַע, גֶזַע, הֲרָאִתָ אִשָּׁה זְקֵנָה נוֹשֵׂאת סַל תְּאֵנִים בִּידֶיהָ?

– לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי! עָנָה הָעֵץ, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ.

– כְּלַךְ־לְךָ, שַׁקְרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! רָגַז עָלָיו הַנָּחָשׁ – וַהֲרֵי הַתְּאֵנָה בְּפִיךָ!

נִבְהַל הָעֵץ מִפְּנֵי זַעְמוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי, הֵחֵל מְגַמְגֵּם וְאוֹמֵר בִּלְחִישָׁה:

– אָכֵן, כֵּן אֲדוֹנִי… הָיְתָה כָּאן אִשָּׁה זְקֵנָה וּבְיָדָהּ סַל תְּאֵנִים.

עָבַר הַנָּחָשׁ עַל פְּנֵי הַתֵּל הַקָּטָן וּקְרָא:

– תֵּל, תֶּל, הֲרָאִתָ אִשָּׁה זְקֵנָה נוֹשֵׂאת סַל תְּאֵנִים בְִּיָדֶיהָ?

– לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי, – נֶחְפָּז הַתֵּל לַעֲנוֹת, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ.

– כְּלַךְ־לְךָ, בַּדַּאי שֶׁכְּמוֹתְךָ! גָּעַר בּוֹ הַנָּחָשׁ בְּזַעַף – וַהֲרֵי תְּאֵנָה בְּפִיךָ!

נֶחֱרַד הַתֵּל מִפְּנֵי חֲמָתוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי הֵחֵל מְגַמְגֵּם וּמְמַלְמֵל בְּלַחַשׁ:

– אָכֵן, כֵּן־כֵּן, נִכְבְּדֵי… חָלְפָה הָאִשָּׁה עַל פְָּנַי וְזוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָלְכָה.

וְכָךְ הִטִּיל הַנָּחָשׁ מוֹרָאוֹ גַּם עַל הָרֶפֶת אֲשֶׁר בְּדַרְכּוֹ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִצְלִיחַ לְגַלּוֹת עִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה. זָחַל חֶרֶשׁ וּבָא לְתוֹךְ הַמִּטְבָּח הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּבֵיתָהּ וְהִצְטַנֵּף בִּקְדֵרַת הַחֵמָר הַמְשַׁמֶּשֶׁת לָהּ מַמְּגוּרַת הָאֹרֶז לְכַלְכָּלַת מִשְׁפַּחְתָּהּ. וּבַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, כַּאֲשֶׁר הוֹשִׁיטָה הָאִשָּׁה יָדָהּ לַחֲפֹן מְעַט אֹרֶז לְתַבְשִׁיל הַבֹּקֶר, מִיָּד כָּרַךְ עַצְמוֹ הַנָּחָשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת סְבִיב לִזְרוּעָה וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנָּה.

– הוֹד מַעֲלָתְךָ! צָעֲקָה הָאִשָּׁה הַנִּבְעֶתֶת, כְּשֶׁהִיא מְפַרְפֶּרֶת בְּמַכְאוֹבֶיהָ אָנָּא, הַתֶּר-נָא טַבַּעַת אַחַת מֵאֵלּוּ שֶׁכָּרַכְתָּ בָּהֶן זְרוֹעִי, וְאֶתֵּן לְךָ אֶת בִּתִּי הַבְּכִירָה לְאִשָּׁה.

עָשָׂה הַנָּחָשׁ כַּדָּבָר הָאִשָּׁה. אָז הוֹסִיפָה וּבִקְּשָׁה:

– הֶתֵּר נָא טַבַּעַת שְׁנִיָּה מִזְּרוֹעִי וְתִהְיֶה לְךָ הַשְּׁנִיָּה לְאִשָּׁה.

עָשָׂה הַנָּחָשׁ כִּדְבָרֶיהָ. וְהָאִשָּׁה הוֹסִיפָה וְאָמְרָה:

– וְאִם עוֹד טַבַּעַת אַחַת תַּתִּיר וְהָיְתָה לְךָ בִּתִּי הַצְּעִירָה לְאִשָּׁה. מִיָּד שִׁחְרֵר הַנָּחָשׁ אֶת הַזְּרוֹעַ כֻּלָּהּ וְזָחַל וְהִצְטַנֵּף בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח, מְצַפֶּה לְתַגְמוּל. אָז הֵבִינָה הָאִשָּׁה, כִּי נֶאֱלֶצֶת הִיא לְקַיֵּם הַבְטָחָתָהּ אֲשֶׁר נְתָנָהּ וְעָלֶיהָ לִשְׁמֹר מוֹצָא פִּיהָ, לְבַל תְּאֻנֶּה לָהּ רָעָה. פָּנְתָה אֶל בִּתָּהּ הַבְּכִירָה וְכָךְ אָמְרָה לָהּ:

– הֲתֹאבִי בְּכִירָתִי, לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ לְמַעַן שְׁלוֹמִי?

– מָה?! נִצְטַוְּחָה הַבְּכִירָה לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ? לֹא וָלֹא!

– הָלְכָה הָאִשָּׁה אֵצֶל בִּתָּהּ הַשְּׁנִיָּה, וְכָךְ אָמְרָה לָהּ:

– הֲתֹאבִי אַתְּ לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ לְמַעֲנִי?

– מַה?! נִצְטַוְּחָה הַבַּת הַשְּׁנִיָּה לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ? לֹא וְלֹא!

אָז קָרְאָה הָאֵם לְבִתָּהּ הַצְּעִירָה וַתִּשְׁאָלֶנָּה אַף אוֹתָה:

– הֲתֹאבִי אַתְּ, צְעִירָתִי, לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְנָחָשׁ לְמַעֲנִי?

וְהַצְּעִירָה עָנְתָה בְּנַחַת:

– כִּדְבָרַיִךְ, אִמָּא. לְמַעֲנֵךְ אִמִי אֶעֱשֶׂה כָּל אֲשֶׁר תְּבַקְּשִׁי.

הִגִּישָׁה הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַנָּחָשׁ סְעֻדָּתוֹ, אֹרֶז בְּחָלָב, וּבְרֶדֶת הַיּוֹם רִפְּדָה יְצוּעוֹ בְּסַל הַבַּמְבּוּק אֲשֶׁר לְיַד מִטָּתָהּ.

וַיְהִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהַנַּעֲרָה חָלְמָה חֲלוֹם. וּבַחֲלוֹמָה, וְהִנֵּה נָסִיךְ צָעִיר יְפֵה־תֹּאַר עוֹלֶה אֵלֶיהָ מִסַּלְסִלַת הַבַּמְבּוּק אֲשֶׁר לְיַד מִטָּתָהּ. הֵקִיצָה בַּבֹּקֶר נִפְעֶמֶת – וְאֵין נָסִיךְ, וְהַנָּחָשׁ הָעֲנָק יָשֵׁן לוֹ שְׁנַת־ יְשָׁרִים בַּסַּלְסִלָּה, מִצְטַנֵּף כִּפְקַעַת מְנֻמֶּרֶת. וְכַאֲשֶׁר חָזַר הַחֲלוֹם וְנִשְׁנָה גַּם בַּלַּיְלָה הַבָּא, לֹא עָצְרָה עוֹד הַנַּעֲרָה בְּרוּחָה וַתְּסַפֵּר חֲלוֹמָהּ בְּאָזְנֵי אִמָּהּ. שָׁמְרָה הַאֵם אֵת הַדָּבָר בְּלִבָּהּ, וְחָשְׁבָה מַחְשָׁבוֹת הַרְבֵּה, כֵּיצַד תְּגַלֶּה אֶת הַתַּעֲלוּמָה.

וַיְהִי בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה, שָֹמָה הָאֵם עַצְמָהּ יְשֵׁנָה, אֲבָל לִבָּהּ עֵר וְאָזְנֶיהָ קַשּׁוּבוֹת. כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבָה שְׁעַת חֲצוֹת כֵּן הַבְחִינָה אָזְנָהּ בְּקוֹל רִשְׁרוּשׁ הַבּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַסַּלְסִלָּה. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם וְהִנֵּה לֹא נָחָשׁ הוּא הַמִּצְטַנֵּף שָׁם כִּפְקַעַת, אֶלָּא נָסִיךְ תָּמִיר וִיפֵה־מַרְאֶה עוֹלֶה מִמֶּנָּה, בְּהַשִׁירוֹ עוֹר הַנְּחָשִׁים מֵעָלָיו כַּאֲשֶׁר יָשִׁיר הַבָּצָל קְלִפָּתוֹ. הוֹשִׁיטָה הָאַלְמָנָה יָדָהּ בַּחֲשֵׁכָה, נָטְּלָה בַּחֲשַׁאי עוֹרוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ מִתּוֹךְ הַסַּלְסִלָּה, יָצְאָה בְּשֶׁקֶט אֶל הַמִּטְבָּח וְהֵטִילָה אֶת הָעוֹר לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת. אַךְ עָלָה רֵיחַ הָעוֹר הֶחָרוּךְ בְּאַפּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר – מִיָּד אָץ בְּעִקְּבוֹת הָאִשָּׁה אֶל הַמִּטְבָּח, כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה וְזוֹעֵק:

– הָבִי לִי אֶת עוֹרִי! אֲנִי בּוֹעֵר! אֲנִי נִשְׂרָף! אֵשׁ לוֹהֶטֶת בְּעַצְמוֹתַי! – כָּךְ הוֹסִיף הַצָּעִיר וְזָעַק, כְּשֶׁהוּא מֵטִיל עַצְמוֹ עַל הָאֲדָמָה, מִתְפַּתֵּל בִּכְאֵבֵי צְרִיבָה שֶׁל עוֹר-הַנְּחָשִׁים שֶׁלּוֹ, הָעוֹלָה בַּלֶּהָבָה.

מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה? נֶחְפְּזָה אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁלְּיַד הַבַּיִת, נָטְּלָה קְדֵרַת מַיִם צוֹנְנִים וְשָׁפְכָה עַל הַנָּסִיךְ הַמְמָרֵר בְּבֶכִי וּמִיָּד הוּקְלוּ מַכְאוֹבָיו. וּבֵינְתַיִם נִשְׂרַף עוֹר־הַנְּחָשִׁים, וְלֹא נוֹתַר שָׂרִיד מִמֶּנּוּ

וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יָכֹל עוֹד הַצָּעִיר לְהַחֲלִיף עוֹרוֹ הָיָה מֵעַתָּה כְּכָל הָאָדָם. וּמֵאָז נוֹדַע בָּרַבִּים בִּשְׁמוֹ, “הַנָּחָשׁ הַנָּסִיךְ” וָחַי בַּאֲשֶׁר וּבְכָבוֹד עִם אִשְׁתּוֹ, “הַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה”.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת־רַבּוֹת הָיְתָה בָּאָרֶץ אַלְמָנָה עֲנִיָּה וְלָהּ בַּת חֲכָמָה וִיפַת תֹּאַר. בִּקְּשָׁה הַזְּקֵנָה מֵאֵת בִּתָּהּ לְהָנִיס אֶת לַהֲקוֹת הַצִּפֳּרִים, אַשֶׁר עָטוּ עַל הַמַּגָּשׁ שֶׁעָלָיו נִתְיַבֵּשׁ הָאֹרֶז מְנַת יוֹמָהּ, שֶׁהֶעֶלְתָה מִסַּל הַבַּמְבּוּק שֶׁלָּהּ. יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה לְיַד הַמַּגָּשׁ וְהִטִּילָה אֵימָה עַל הַצִּפֳּרִים בִּתְנוּעוֹת יָדֶיהָ הַמַּבְעִיתוֹת. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָבְשׁוּ כְּבָר הַגַּרְעִינִים וְהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְתִתָּם בַּסִּיר לְתַבְשִׁיל – יָרְדָה פִּתְאֹם מִמְּרוֹמִים צִפּוֹר מְשֻׁנָּה וְעָטְתָה יָשָׁר עַל הָאֹרֶז. עוֹרֵב הָיָה זֶה, אַךְ נוֹצוֹתָיו זָהָב. לִגְלֵג עוֹרֵב־הַזָּהָב עַל מַאֲמַצֶּיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה לְגָרְשׁוֹ וְהוֹסִיף לְהַנּוֹת עַצְמוֹ מִן הָאֹרֶז הַטָּעִים. פָּתְחָה הַנַּעֲרָה בִּזְעָקָה מָרָה וְכָךְ אָמְרָה:

– אִמִּי הַמִּסְכֵּנָה! אִמִּי הָעֲנִיָּה! מִנַּיִן יִמָּצֵא לָךְ אֹרֶז אַחֵר?

נָתַן בָּהּ עוֹרֵב־הַזָּהָב מַבָּט שֶׁל חִבָּה וְאָמָר:

– אַל דְּאָגָה, עַלְמָתִי, אֲשַׁלֵּם בַּעֲבוּר הָאֹרֶז מְלֹא מְחִירוֹ. בּוֹאִי נָא עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה אֶל עֵץ תְּמַר־הֹדּוּ אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵי הַכְּפָר וְשָׁם תְּקַבְּלִי שְׂכָרֵךְ.

כָּךְ אָמַר הָעוֹרֵב וַיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו וַיִּתְעוֹפֵף לַמְּרוֹמִים.

וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב וְהַנַּעֲרָה הָלְכָה וּבָאָה אֶל עֵץ תְּמַר־הֹדּוּ וַתִּשָּׂא רֹאשָׁהּ לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בֵּין עֲנָפָיו. אָז נִגְלָה שָׁם לְעֵינֶיהָ בַּיִת קָטָן עָשׂוּי זָהָב נוֹצֵץ וּמִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹ הַפָּתוּחַ הֵצִיץ רֹאשׁוֹ שֶׁל הָעוֹרֵב הַמְצַפְצֵף וּמַהְגֶּה וְקוֹרֵא אֵלֶיהָ:

– בְּרוּכָה הַבָּאָה, גְּבֶרֶת צְעִירָה! אָנָּא, טִרְחִי וַעֲלִי אֵלַי לְמַעְלָה. אֲבָל חַכִּי־נָא רֶגַע קָט, כִּי תְּחִלָּה עָלַי לְשַׁלְשֵׁל לְמַעֲנֵךְ אֶת הַסֻּלָּם. הַאִם רְצוֹנֵךְ בְּסֻלָּם שֶׁל זָהָב אוֹ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ שֶׁמָּא בְּסֻלָּם עָשׂוּי נְחֹשֶׁת חָפַצְתְּ?

– אֵין אֲנִי אֶלָּא בַּת עֲנִיִּים צְנוּעָה – עָנְתָה הַנַּעֲרָה – לִגְדוֹלוֹת לֹא אֶשָּׂא עֵינַי וְדַי לִי בְּסֻלָּם שֶׁל נְחֹשֶׁת.

עוֹד הִיא מְדַבֶּרֶת, וְהִנֵּה הַסֻּלָּם מֻצָּב אַרְצָה. וְאוּלָם לֹא נְחֹשֶׁת הוּא עָשׂוּי אַף לֹא כֶּסֶף, אֶלָּא סֻלָּם שֶׁל זָהָב טָהוֹר הֻצַּב לְפָנֶיהָ, וְעָלְתָה וּבָאָה בּוֹ אֶל בֵּית הַזָּהָב.

– הוֹאִילִי־נָא לִסְעֹד לִבֵּךְ, בִּתִּי – אָמַר הָעוֹרֵב. – אַךְ תְּחִלָּה אִמְרִי־נָא לִי, הַאִם תִּבְחֲרִי בְּכֵלִים שֶׁל זָהָב וְכֶסֶף לַעֲרֹךְ בָּהֶם שֻׁלְחָנֵךְ, אוֹ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם אִם תִּהְיֶה צַלַּחְתֵּךְ עֲשׂוּיָה נְחֹשֶׁת?

– אֵין אֲנִי אֶלָּא יַלְדָּה קְטַנָּה וַעֲנִיָּה, – אָמְרָה הַנַּעֲרָה. – אֶסְתַּפֵּק בְּצַלַּחַת פְּשׁוּטָה, עֲשׂוּיָה נְחֹשֶׁת.

וְאוּלָם בְּרֹב תִּמְהוֹנָהּ הִגִּישׁ לָהּ הָעוֹרֵב אֶת הַסְּעֻדָּה הַנִּפְלָאָה עַל צַלַּחַת זָהָב מַבְהִיקָה.

– נַעֲרָה טוֹבָה הִנָּךְ, – אָמַר הָעוֹרֵב בְּעוֹד הִיא סוֹעֶדֶת לִבָּהּ. – מַה מִּתְאַוֶּה אֲנִי, כִּי תִשָּׁאֲרִי אִתִּי לִצְמִיתוּת וְאוּלָם אִמֵּךְ הָעֲנִיָּה בְּוַדַּאי מְצַפָּה לָךְ וְעַל כֵּן עָלַי לְשַׁלְּחֵךְ הַבַּיְתָה בְּטֶרֶם יַעֲרֹב הַיּוֹם.

סִיֵּם הָעוֹרֵב דְּבָרָיו וְסָר לַחֲדַר הַמִּטּוֹת וְהֵבִיא מִשָּׁם שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת – הָאַחַת גְּדוֹלָה, הַשְּׁנִיָּה בֵּינוֹנִית וְהַשְּׁלִישִׁית קְטַנָּה. הִצִּיג אֶת הַתֵּבוֹת עַל הָרִצְפָּה וְכָךְ אָמַר:

– הָרְשׁוּת נִתֶּנֶת לָךְ, נַעֲרָתִי, לִבְחֹר בְּאַחַת מִשָּׁלֹשׁ אֵלּוּ וְלַהֲבִיאָהּ מַתָּנָה לְאִמֵּךְ תְּמוּרַת הָאֹרֶז שֶָאָכַלְתִּי בְּפֶתַח בֵּיתָהּ.

– מְעַט הָיָה הָאֹרֶז אֲשֶׁר אָכַלְתָּ, אֲדוֹנִי, – עָנְתָה הַנַּעֲרָה – וְעַל כֵּן דַּי לִי בַּתֵּבָה הַקְּטַנָּה.

חִיֵּךְ הָעוֹרֵב לְאוֹת רָצוֹן וְהַנַּעֲרָה נָטְלָה אֶת הַתֵּבָה, הוֹדְתָה לִמְאָרְחָהּ, יָרְדָה מֵעַל הַסֻּלָּם וְשָׂמָה פְּעָמֶיהָ הַבַּיְתָה. אַךְ פָּתְחָה הָאֵם אֶת הַתֵּבָה, וְהִנֵּה – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – מְלֵאָה הִיא מֵאוֹת אַבְנֵי אֹדֶם יְקָרוֹת!

וּבַכְּפָר עוֹד אַלְמָנָה זְקֵנָה אַחַת וְגַם לָהּ בַּת צְעִירָה. וְאוּלָם נַעֲרָה זוֹ לֹא הָיְתָה מְחוֹנֶנֶת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְלִבָּהּ מָלֵא קִנְאָה וּתְכָכִים לָרֹב. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ שֵׁמַע הַמַּתָּנָה הַיְקָרָה אֲשֶׁר קִבְּלָה הַנַּעֲרָה הָעֲנִיָּה מֵאֵת הָעוֹרֵב, גָּמְרָה אֹמֶר בְּלִבָּהּ לְנַסּוֹת מַזָּלָהּ גַּם הִיא. נָטְלָה מַגָּשׁ וְשָׂמָה אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבַּיִת וּפִזְּרָה עָלָיו חֹפֶן אֹרֶז אֶחָד. בְּרֹב עַצְלוּתָהּ לֹא נָתְנָה דַעְתָּהּ לָשֶׁבֶת לְיַד הַמַּגָּשׁ וּלְהָנִיס אֶת הַצִּפֳּרִים. וְרַק בְּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה לְבַסּוֹף אֶת הָעוֹרֵב מְנַקֵּר מִן הָאֹרֶז הַמְּעַט, מִיָּד נִזְדָּרְזָה וְקָרְאָה אֵלָיו בְּקוֹל רָם:

– הֵי, הָעוֹרֵב! עָלֵיךָ לְשַׁלֵּם לָנוּ מְחִיר הָאֹרֶז שֶׁאַתָּה אוֹכֶל.

שָׁלַח בָּהּ הָעוֹרֵב מַבָּט זוֹעֵף וְאוּלָם בְּפִיו דִּבְרֵי נִימוּסִין:

– עַלְמָה! – קָרָא אֵלֶיהָ – שַׁלֵּם אֲשַׁלֵּם מְחִיר הָאֹרֶז כַּיָּאֶה וְכָרָאוּי. בּוֹאִי עִם שַׁחַר אֶל עֵץ תְּמַר‏־הֹדּוּ אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵי הַכְּפָר וּתְקַבְּלִי שְׂכָרֵךְ.

כָּךְ אָמַר הָעוֹרֵב – וַיִּתְעוֹפֵף.

וַיְהִי עִם שַׁחַר וְהַנַּעֲרָה הָעַצְלָנִית יָצְאָה לַדֶּרֶךְ. אַךְ הִגִּיעָה עַד לְמַרְגְּלוֹת הָעֵץ, לֹא חִכְּתָה עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹרֵב לְהַקְבִּיל פָּנֶיהָ וְקָרְאָה אֵלָיו בְּקוֹל רָם:

– הֵי, הָעוֹרֵב! הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לִפְרֹעַ חוֹבְךָ.

הוֹשִׁיט הָעוֹרֵב רֹאשׁוֹ מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹ שֶׁל בֵּית הַזָּהָב הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ הָאָמִיר וְשָׁאַל:

– בְּאֵיזֶה סֻלָּם חָשְׁקָה נַפְשֵׁךְ, שֶׁתַּעֲלִי בוֹ אֵלַי? הַאִם רְצוֹנֵךְ בְּסֻלָּם שֶׁל זָהָב, אוֹ שֶׁל כֶּסֶף וְאוּלַי דַּי לָךְ בְּסֻלָּם הֶעָשׂוּי נְחֹשֶׁת?

– סֻלַּם הַזָּהָב, כַּמּוּבָן! – אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַחַמְדָּנִית, בְּנָשְׂאָהּ עֵינֶיהָ לְמַעְלָה בְּצִפִּיָּה.

וְאוּלָם לְמַרְבִּית אַכְזָבָתָהּ הוֹרִיד לָהּ הָעוֹרֵב סֻלָּם עָשׂוּי נְחֹשֶׁת…

אַךְ עָבְרָה הַנַּעֲרָה עַל סִפּוֹ שֶׁל בֵּית הַָזָּהָב, שְׁאָלָהּ הָעוֹרֵב בְּאֵילוּ כֵּלִים רוֹצָה הִיא שֶׁיַּגִּישׁוּ לָהּ אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב.

– בְּצַלַּחַת הַזָּהָב, כַּמּוּבָן! – עָנְתָה.

וְאוּלָם לְמַרְבִּית אַכְזָבָתָהּ הִגִּישׁ לָהּ הָעוֹרֵב אֶת מְנָתָהּ בְּצַלַּחַת שֶׁל נְחֹשֶׁת. הַתַּבְשִׁיל הָיָה טָעִים לְהַפְלִיא, וְאוּלָם הַמָּנָה שֶׁהֻגְּשָׁה לָהּ זְעוּמָה. אָז הוֹצִיא הָעוֹרֵב שָׁלשׁ תֵּבוֹת מִמְּקוֹם סְתָרִים וּפָנָה אֶל הַנַּעֲרָה הָאוֹרַחַת, וְכָךְ אָמַר לָהּ:

– בַּחֲרִי־נָא בַּתֵּבָה אֲשֶׁר חָפַצְתְּ בָּהּ, וְהָבִיאִי אוֹתָהּ מַתָּנָה לְאִמֵּךְ תְּמוּרַת גַּרְעִינֵי הָאֹרֶז שֶׁבָּהֶם סָעַדְתִּי לִבִּי.

נִזְדָּרְזָה הַנַּעֲרָה לִבְחֹר בַּתֵּבָה הַגְּדוֹלָה, כַּמּוּבָן, וּבְלִי שֶׁתִּהְיֶה שָׁהוּת בְּיָדָהּ לְהוֹדוֹת לוֹ לָעוֹרֵב עַל מַתְּנָתוֹ, נֶחְפְּזָה וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת וְהַמַּשָּׂא הַיָּקָר בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ.

וְאוּלָם מָרָה הָיְתָה אַכְזָבָתָהּ בְּהַגִּיעָהּ לְבֵיתָהּ וּבְפָתְחָהּ אֶת הַתֵּבָה – וְהִנֵּה לֹא אֲבָנִים יְקָרוֹת אֶלָּא נָחָשׁ מַטִּיל־אֵימָה בְּתוֹכָהּ. לָחַשׁ הַנָּחָשׁ דִּבְרֵי חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים לְעֵבֶר הַנַּעֲרָה הָעַצְלָנִית – וְזָחָל וְחָמָק מִן הַבַּיִת.

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים לֹא הָיְתָה הַיְדִידוּת שׁוֹרָה בִּמְעוֹנָן שֶׁל צִפֳּרֵי כָּנָף. מְקַנְּאוֹת הָיוּ זוֹ בָּזוֹ, נוֹטְרוֹת אֵיבָה, וְלִבָּן רוֹחֵשׁ שִׂנְאָה. כִּי רָאֲתָה צִפּוֹר רְעוּתָהּ מִיָּד אָמְרָה:

– אֲנִי מֵטִיבָה לָעוּף מִמֵּךְ.

וְזוֹ עוֹנָה לָהּ:

לֹא וָלֹא, כִּי אַנִי הִיא הַמְּטִיבָה לָעוּף מִמֵּךְ!

וְלֹא פָּסַק רִיב וּמָדוֹן.

יוֹם אֶחָד פָּגַע הַפַּסְיוֹן בָּעוֹרֵב וְדַעְתּוֹ בְּדוּחָה עָלָיו. אָמַר:

– יְדִידִי הָעוֹרֵב, הֲיוֹדֵעַ אַתָּה כִּי טוֹב הִנְּךָ מִמֶּנִּי?

הִתְפַּלֵּא הָעוֹרֵב וְשָׂבָע נַחַת, וּבִרְצוֹתוֹ לְהָשִׁיב מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, אָמַר גַּם הוּא בְּנִימוּס רַב:

–לֹא, לֹא, יְדִידִי הַפַּסְיוֹן, אַתָּה לְלֹא כָּל סָפֵק טוֹב מִמֶּנִּי.

יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם וְשׂוֹחֲחוּ בְּרֹב יְדִידוּת. אָמַר הַפַּסְיוֹן אֶל הָעוֹרֵב:

– מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, וּמַדּוּעַ לֹא נִהְיֶה יְדִידִים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם?

– טוֹב וְיָפֶה, פַּסְיוֹן חָבִיב, – עָנָה הָעוֹרֵב. – הָבָה וְנִהְיֶה יְדִידִים.

וְכָךְ חָיוּ הַשְּׁנַיִם בְּרֵעוּת וְאַחֲוָה עַל רֹאשׁ עֵץ גָּבוֹהַּ. וּכְכָל שֶׁחָלְפוּ הַיָּמִים, כֵּן גָּבְרָה יְדִידוּתָם וְהֶעֱמִיקָה וַיֶּאֱהָבוּ אִיש רֵעֵהוּ אַהֲבָה רַבָּה.

רָאוּ זֹאת כָּל הַצִּפֳּרִים כֵּן תָּמְהוּ. לְבַסּוֹף, אָמְרוּ בַּעֲלֵי־הַכָּנָף לְהַעֲמִיד בְּמִבְחָן אֶת יְדִידוּתָם שֶׁל שְׁנֵי הָרֵעִים. בָּאוּ אֶל הַפַּסְיוֹן בְּאֵין הָעוֹרֵב אִתּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ:

– פַּסְיוֹן יָקָר, מַדּוּעַ בָּחַרְתָּ לְחָבֵר לְךָ בַּטְלָן זֶה?

– אַל־נָא תְדַבְּרוּ כָּךְ, – עָנָה הַפַּסְיוֹן, – הָעוֹרֵב טוֹב מִמֶּנִּי בַּכֹּל וִישִׁיבָתוֹ אִתִּי עַל עֵץ אֶחָד לְכָבוֹד גָּדוֹל הִיא לִי.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם הָלְכוּ אֶל הָעוֹרֵב בְּאֵין הַפַּסְיוֹן אִתּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים.

– אַל נָא – עָנָה גַם הָעורֵב כְּדִבְרֵי יְדִידוֹ. – הַפַּסְיוֹן לְלֹא כָּל סָפֵק טוֹב מִמֶּנִּי, וִישִׁיבָתוֹ אִתִּי אַךְ לְכָבוֹד הִיא לִי.

בִּשְׁמֹעַ הַצִּפֳּרִים אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אָמְרוּ:

– אִם כָּךְ הַדָּבָר, מַדּוּעַ לֹא נִהְיֶה גַם אָנוּ כַּפַּסְיוֹן וְהָעוֹרֵב? מַדּוּעַ לֹא יִשְׁכֹּן שָׁלוֹם בִּמְעוֹנֵנוּ תַּחַת רִיב וּמִלְחָמָה?

וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא שְׁרוּיָה הָרֵעוּת בְּקֶרֶב בַּעֲלֵי הַכָּנָף.

הַנָּמֵר, שֶׁגָּדוֹל וְעַז הוּא, הָיָה לִצְחוֹק בְּקֶרֶב חַיּוֹת הַיַּעַר בִּגְלַל תְּנוּעוֹתָיו הַכְּבֵדוֹת וְגוּפוֹ הַמְסֻרְבָּל. הָיוּ הַכֹּל מְלַגְלְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים:

– עוֹד מְעַט וְהַנָּמֵר יָמוּת בָּרָעָב, כִּי כָּבֵד מִדַּי הוּא מִלָּתוּר אַחַר מְזוֹנוֹ.

הָיָה לִבּוֹ שֶׁל הַנָּמֵר רָע עָלָיו וְלֹא יָדַע לָשִׁית לוֹ עֵצָה. לְבַסּוֹף, נִזְכַּר בְּדוֹדָנוֹ הֶחָתוּל וּבִקֵּשׁ לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ.

אָמַר לוֹ:

– דּוֹדָנִי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַלְּפֵנִי־נָא דְּרָכֶיךָ לָצוּד צַיִד – וַאֲנִי אֶשְׁמֹר נֶאֱמָנוּתִי לְךָ וַאֲשָׁרֶתְךָ בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

וַיְהִי הַנָּמֵר לְתַלְמִידוֹ שֶׁל הֶחָתוּל. וְאַף כִּי גָדוֹל וְעַז הוּא מִמֶּנּוּ, נָהַג בּוֹ כְּתַלְמִיד בִּפְנֵי רַבּוֹ. הָיָה מְפַנֶּה וּמְנַקֶּה אֶת בֵּיתוֹ, מְבַשֵּׁל אֲרֻחוֹתָיו, מְמַלֵּא אַחַר כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ, מְלַוֵּהוּ לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ וּמֵכִין שִׁעוּרָיו בְּהַתְמָדָה. בְּקִצּוּר, תַּלְמִיד לְמוֹפֵת הָיָה הַנָּמֵר. וְהֶחָתוּל, תְּחִלָּה הָיָה הוּא מוֹרֶה לְמוֹפֵת, אֲבָל כַּעֲבֹר זְמַן גָּבְרָה בּוֹ קִנְאָתוֹ בְּתַלְמִידוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: עוֹד מְעַט וְהַנָּמֵר יְגָלֶּה כָּל צְפוּנוֹתַי וְיַעֲלֶה עָלַי בְּעֻזּוֹ. עַל כֵּן גָּמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ, כִּי לְפָחוֹת אֶחָד מִסּוֹדוֹת תּוֹרָתוֹ יִשָּׁאֵר כָּמוּס אִתּוֹ – וְלַנָּמֵר לֹא יְגַלֵּהוּ.

וַיְהִי כְּתֹם שְׁלֹשׁ שְׁנוֹת הַלִּמּוּדִים, וְהַנָּמֵר שָׁאַל אֶת דּוֹדָנוֹ:

– מוֹרִי וְרַבִּי, הֶחָתוּל, הַאִם כְּבָר לָמַדְתִּי אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ?

– לָמַדְתָּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, תַּלְמִידִי – כִּזֵּב לוֹ הֶחָתוּל.

וְהַנָּמֵר הוֹדָה לְמוֹרֵהוּ וּפָנָה הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְכֻלּוֹ שִׂמְחָה וְצָהֳלָה.

יָצָא הַנָּמֵר לָצוּד צַיִד וְהִנֵּה אַיָּלָה לְפָנָיו. וַיְהִי בִּרְאוֹת הָאַיָּלָה אֶת גּוּף הַנָּמֵר הַמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחַ, נָשְׂאָה רַגְלֶיהָ וְנֶעְלְמָה. רָאָה שׁוֹר־בָּר הָרוֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁאָמַר לְהִתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ, נָשָׂא הַשּׁוֹר רַגְלָיו וַיֵּעָלֵם. תָּמַּהּ הַנָּמֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: לָמַדְתִּי מִמּוֹרִי הֶחָתוּל, כִּי עָלַי לְהִסְתַּתֵּר וּלְהַפְתִּיעַ אֶת קָרְבָּנִי. קִיַּמְתִּי תוֹרָה זוֹ בִּמְלוֹאָהּ בְּהִסְתַּתְּרִי יָפֶה מֵאֲחוֹרֵי שִׂיחַ הַבַּמְבּוּק הֶעָבֹת – כֵּיצַד, אֵיפוֹא, חָשָׁה בִּי הָאַיָּלָה וְנֶעְ לְמָה? וְכֵיצַד חָשׁ בִּי הַשּׁוֹר וְנֶעְלַם גַּם הוּא?

הֵחֵל הַנָּמֵר בּוֹחֵן כָּל תְּנוּעָה שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל שְׁגִיאוֹתָיו. חָשַׁב וּמָצָא, כִּי בְּלִי סָפֵק הִשְׁמִיעַ זְנָבוֹ קוֹל רִשְׁרוּשׁ בָּעֵת שֶׁהֵכִין עַצְמוֹ לְהִתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ, וְהַזָּנָב הוּא שֶׁהִסְגִּירוֹ. כָּעַס הַנָּמֵר עַל הֶחָתוּל מוֹרֵהוּ עַל שֶׁלֹּא לִמְּדָהוּ אֶת סוֹד הַשֶּקֶט הַמֻּחְלָט. כַּעֲסוֹ גָּבַר עוֹד יוֹתֵר בְּזָכְרוֹ עַד מַה שָּׁקֵט הוּא הֶחָתוּל הַיּוֹצֵא לַצַיִּד וְאֵין זְנָבוֹ מַשְׁמִיעַ קוֹל.

וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה – אוֹיֵב בְּנֶפֶשׁ הוּא הַנָּמֵר לְדוֹדָנוֹ הֶחָתוּל.

פַּעַם אַחַת עָבַר הַסּוּס בְּדַרְכּוֹ עַל פְּנֵי הַחִלָּזוֹן, שֶׁזָּחַל לוֹ לְאִטּוֹ, לְלֹא חִפָּזוֹן. אָמַר הַסּוּס בִּיהִירוּת אֶל הַחִלָּזוֹן הַפָּעוּט:

– הֵי! יְפַנֶּה הַזַּחֲלָן אֶת הַדֶּרֶךְ לַפַּרְסָן!

עָנָה הַחִלָּזוֹן וְָאָמַר בְּרֹב עֲנָוָה:

– אֲנַחְנוּ, הַזּוֹחֲלִים, מִתְנַהֲלִים לְאִטֵּנוּ וּמַגִּיעִים לְמַטְּרָתֵנוּ.

צָחַק הַסּוּס וְאָמַר כִּמְלַגְלֵג:

– שֶׁמָּא רְצוֹנְךָ לְהִתְחָרוֹת בְּמֵרוֹץ אִתִּי?

עָנָה הַחִלָּזוֹן וְאָמַר בְּלַחַשׁ:

– וּמַדּוּעַ לֹא?

נִמְנוּ וְגָמְרוּ וְקָבְעוּ מוֹעֵד לַתַּחֲרוּת.

הַחִלָּזוֹן פִּקֵּחַ הָיָה וְלֹא טָמַן יָד בַּצַּלַּחַת. מִהֵר וְכִנֵּס אֵלָיו אֶת כָּל דּוֹדָנָיו הַחֶלְזוֹנִים וְאָמַר לָהֶם:

–הַבִּיטוּ וּרְאוּ, חֶבְרַיָּה! בְּשַׂר סוּסִים עָרֵב לַחֵךְ הוּא וְטוֹב לְמַרְפֵּא, יְשַׁכֵּךְ כְּאֵב כָּל עֶצֶם וְיַרְגִּיעַ כָּל שָׁרִיר. הָרוֹצִים אַתֶּם בְּנֵתַח מִן הַבָּשָׂר הַזֶּה?

– יָפֶה. – אָמַר הַחִלָּזוֹן הַפִּקֵּחַ. – עַתָּה, הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ וּכְמִצְוָתִי כֵּן תַּעֲשׂוּ.

צִוָּה עֲלֵיהֶם לִזְחֹל וּלְהִתְפַּזֵּר וְלִתְפֹּס עֶמְדוֹתֵיהֶם לְיַד הַתַּמְרוּרִים הַמֻּצָּבִים בְּמֶרְחָקִּים שָׁוִים לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. אָז שָׁכַב לוֹ לִישֹׁן בְּשַׁלְוַת־נֶפֶשׁ בְּעוֹד הַדּוֹדָנִים הַטִּפְּשׁוֹנִים מְשָׂרְכִים דַּרְכָּם לְעֶמְדוֹתֵיהֶם כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ. יוֹם תָּמִים הִתְנַהֲלוּ כָּךְ עֲדֵי הִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, – וְאִלּוּ יְדִידֵנוּ הַפִּקֵּחַ יָשֵׁן לוֹ שְׁנַת־חֶלְזוֹנוֹת.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּא הַסּוּס אֵצֶל הַחִלָּזוֹן וְאָמַר לוֹ:

– הֲמוּכָן אַתָּה, אֲדוֹנִי הָרָץ?

– מוּכָן וּמְזֻמָּן, אֲדוֹנִי הָאָץ! – עָנָה הַחִלָּזוֹן בְּשַׁלְוָה וְהִצִּיעַ אֶת תְּנָאֵי הַמֵּרוֹץ. אַחַד הַתְּנָאִים הָיָה, כִּי בְּכָל פַּעַם, שֶׁהָרָץ הַזָּרִיז יוֹתֵר יַחֲלֹף עַל פְּנֵי תַּמְרוּר מִתַּמְרוּרֵי הַדֶּרֶךְ, יִקְרָא בְּקוֹל וְיוֹדִיעַ, כִּי הִגִּיעַ.

הִסְכִּים הַסּוּס וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

רָץ לוֹ סוּסֵנוּ בְּקוֹל מִצְהֲלוֹת חוֹגְגִים, בָּטוּחַ בְּנִצְחוֹנוֹ – וְהַחִלָּזוֹן מִתְנַהֵל בַּעֲצַלְתַּיִם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַסּוּס לַתַּמְרוּר הָרִאשׁוֹן, קָרָא וְהִכְרִיז בְּקוֹל רָם, כְּפִי שֶׁהֻסְכַּם:

– הַעוֹדְךָ חַי, אֲדוֹנִי?

וּלְהַפְתָּעָתוֹ, קוֹל חָלוּשׁ עוֹנֶה לוֹ בְּבִטְחָה:

– חַי וְקַיָּם, נִכְבָּדִי.

עָמַד הַסּוּס, נָשָׂא עֵינָיו מִסָּבִיב וְנִתְפָּעֵם לִבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַחִלָּזוֹן יְרִיבוֹ, כִּי לֹא יָדַע לְהַבְחִין בֵּינוֹ לְבֵין דּוֹדָנָיו בְּנֵי מִינוֹ. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הִגְבִּיר הַסּוּס קֶצֶב מֵרוֹצוֹ, נָשָׂא רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת וְגִמֵּא אֶרֶץ בִּרְצוֹנוֹ לְסַיֵּם אֶת הַתַּחֲרוּת בְּכִי טוֹב. וְאוּלָם מַה הֻפְתַּע וְנִשְׁתּוֹמֵם בְּהַגִּיעוֹ לַתַּמְרוּר הַבָּא וּבְקָרְאוֹ בְּקוֹל רָם, לְהַכְרִיז וּלְהוֹדִיעַ כִּי הִגִּיעַ – וְהִנֵּה גַּם הַפַּעַם עוֹנֶה לְעֻמָּתוֹ הַחִלָּזוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ. וְכָךְ – מִתַּמְרוּר לְתַמְרוּר. עַד שֶׁלְּבַסּוֹף צָנַח הַסּוּס אֵין אוֹנִים עַל הָאֲדָמָה, עָיֵף לַמָּוֶת וּמְנֻצָּח.

זָחֲלוּ כָּל קְהַל הַחֶלְזוֹנוֹת, דּוֹדָנִים וּבְנֵי דוֹדָנִים, וְאָכְלוּ מְלוֹא הַפֶּה מִבְּשַׂר הַסּוּס הַמֵּת. הָיָה לָהֶם הַבָּשָׂר עָרֵב לַחֵךְ וְטוֹב לְמַרְפֵּא. וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה אֵין שְׁרִירֵיהֶם שֶׁל הַחֶלְזוֹנוֹת יוֹדְעִים כְּאֵב מַהוּ.

הָעַלְמָה עַכְבָּרָה הָיְתָה יָפָה כָּל כָּךְ, שֶׁהוֹרֶיהָ גָּמְרוּ אֹמֶר לְהַשִּׂיאָהּ אַךְ וְרַק לַיְצוּר הָעַז בְּיוֹתֵר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. יָצְאוּ לְבַקֵּשׁ חָתָן לְבִתָּם. הָלְכוּ תְּחִלָּה וּבָאוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ. אָמְרוּ לָהּ:

– שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ – אָנָּא, קְחִי־נָא אֶת בִּתֵּנוּ הַיָּפָה לְאִשָּׁה.

וְאוּלָם, כַּאֲשֶׁר נֶעְתְּרָה לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ, תְּקָפָם הַסָּפֵק וּפָנוּ אֵלֶיהָ בְּשְׁאֵלָה:

– הַאֻמְנָם אַתְּ הִיא הַכֹּחַ הַשּׁוֹלֵט עֲלֵי אֲדָמוֹת?

– לֹא וָלֹא! – עָנְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, – הַגֶּשֶׁם עוֹלֶה עָלַי בְּעֻזּוֹ, כִּי בְּרֶדֶת הַגְֶּשֶׁם נֶאֱלֶצֶת אֲנִי לְהֵעָלֵם מֵעַל פְּנֵי הָרָקִיעַ.

– מִצְטַעֲרִים מְאֹד – אָמְרוּ הַהוֹרִים, – אָנוּ נִתֵּן אֶת בִּתֵּנוּ לְאִשָּׁה רַק לָעַז בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

פָּנוּ וְהָלְכוּ אֶל הַגֶּשֶׁם. אָמַר הַגֶּשֶׁם, כִּי הָרוּחַ עַזָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְגָרֶשֶׁת אֶת עֲנָנָיו.

הָלְכוּ אֶל הָרוּחַ. אָמְרָה, כִּי הַתֵּל עַז מִמֶּנָּהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד לָהּ בַּדֶּרֶךְ וְעוֹצֵר בְּעַד נְשִׁיבָתָהּ.

הָלְכוּ אֶל הַתֵּל. אָמַר, כִּי הַשּׁוֹר עַז מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי בְּבוֹאוֹ עֶרֶב עֶרֶב לְהַשְׁחִיז קַרְנָיו בְּצַלְעוֹ הוּא מְפוֹרֵר רְגָבָיו.

הָלְכוּ אֶל הַשּׁוֹר. אָמַר, כִּי הַחֶבֶל עַז מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְשַׁמֵּשׁ לוֹ רִתְמָה לְהַטּוֹתוֹ כְּחֶפְצוֹ.

הָלְכוּ אֶל הַחֶבֶל. שָׂמַח הַחֶבֶל שִׂמְחָה גְדוֹלָה לַבְּשׂוֹרָה, כִּי יִשָּׂא אֶת הָעַכְבָּרָה הַיָּפָה לְאִשָּה. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נֶאֱלַץ לְהוֹדוֹת, כִּי יֵשׁ כֹּחַ עַז אַף מִמֶּנּוּ – וְהוּא הָעַכְבָּר, הַיּוֹצֵא לַיְלָה לַיְלָה מֵחוֹרוֹ אֲשֶׁר בָּרֶפֶת וּמְכַרְסְמוֹ.

וְכָךְ בָּחֲרוּ בָּעַכְבָּר אֲשֶׁר בָּרֶפֶת לִהְיוֹת לְחָתָן לָעַלְמָה הָעַכְבָּרָה.

זוּג נָאֶה, צֶמֶד־חֶמֶד.

עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹן בּוּרְמָה, שָׁם יָשְׁבָה נְסִיכָה צְעִירָה וְהִיא – דְּרָקוֹן. הָיְתָה הַנְּסִיכָה יְפֵהפִיָּה וְאֵל־הַשֶּׁמֶשׁ אָהַב אוֹתָהּ, עַל כֵּן יָרַד מִמְּרוֹמִים וְחַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאוּלָם לְאַחַר זְמַן הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לַחֲזֹר לִרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. חָלְפוּ יָמִים וּנְסִיכַת־הַדְּרָקוֹן הֵטִילָה שָׁלֹשׁ בֵּיצִים וְדָגְרָה עֲלֵיהֶן בְּרַחֲמִים רַבִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ הַבֵּיצִים לְהִתְבַּקֵּעַ קָרְאָה אֵלֶיהָ אֶת הָעוֹרֵב וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לָעוּף לַמְּרוֹמִים וּלְבַשֵּׂר לְאֵל־הַשֶּׁמֶשׁ אֶת בְּשׂוֹרַת שְׁלֹשֶׁת הַיְלָדִים הָעוֹמְדִים לְהִתְבַּקֵּעַ מִן הַבֵּיצִים. אוֹתוֹ זְמַן הָיָה הָעוֹרֵב צָחוֹר כַּשֶּׁלֶג. עָף הָעוֹרֵב הַלָּבָן וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה. שָׂמַח אֵל־הַשֶּׁמֶשׁ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, הֶעֱלָה אֶבֶן אֹדֶם יְקָרָה מֵאוֹצְרוֹתָיו וְאָמַר אֶל הָעוֹרֵב:

– עוּפָה־נָא אֶל שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, וְנָתַתָּ בְּיָדָהּ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ לְאוֹת אַהֲבַָתִי הָעַזָּה אֵלֶיהָ. בְּאֶבֶן זוֹ תִּרְכֹּשׁ לָהּ מַלְכַּת לִבִּי מַמְלָכָה נִרְחֶבֶת וְיִהְיוּ שְׁלֹשֶׁת בָּנֵינוּ שׁוֹלְטִים בָּהּ.

צָרַר אֵל־הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה יָפֶה־יָפֶה, נָתַן אֶת הַצְּרוֹר בְּמַקּוֹרוֹ שֶׁל הָעוֹרֵב, וְשִׁלְּחָהוּ אֶל הֶהָרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹן בּוּרְמָה. רָאָה בְּדַרְכּוֹ שְׁיָרָה בַּת חֲמֵשׁ מֵאוֹת סוֹחֲרִים סוֹעֲדִים לִבָּם וּמְאוֹת צִפֳּרִים מְנַתְּרוֹת מִסָּבִיב וּמְלַקְּטוֹת אֶת שְׁיָרֵי הָאֲרֻחָה. וְהָעוֹרֵב רָעֵב הָיָה. יָרַד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הִסְתִּיר צְרוֹרוֹ בֵּין הַשִּׂיחִים וְהִצְטָרֵף אֶל קְהַל הַצִּפֳּרִים. וְאוּלָם, אַחַד הַסּוֹחֲרִים רָאָה אֶת הָעוֹרֵב בְּהַסְתִּירוֹ צְרוֹר בְּתוֹךְ הַשִּׂיחַ. חָמַד הָאִישׁ אֶת אֲשֶׁר בַּצְּרוֹר, הוֹצִיאָהוּ בַּסֵּתֶר מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ, נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה וְשָׂם תַּחְתֶּיהָ אֶבֶן פְּשׁוּטָה. וְהָעוֹרֵב סִיֵּם בֵּינְתַיִם אֲרֻחָתוֹ, נָטַל אֶת הַצְּרוֹר מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ וּבְלִי שֶׁיֵּדַע אֶת דְּבַר הַמִּרְמָה הִמְשִׁיךְ לָעוּף לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. שָׂמְחָה הַנְּסִיכָה שִׂמְחָה רַבָּה בְּבוֹא הָעוֹרֵב וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה. וְאוּלָם בְּמָצְאָהּ בַּצְּרוֹר רַק אֶבֶן פְּשׁוּטָה, הָיְתָה שִׂמְחָתָהּ לְיָגוֹן וּמֵתָה מִצַּעַר וְעֶלְבּוֹן.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְאֵל־הַשֶּׁמֶשׁ, גָּבַר קִצְפּוֹ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ הַבּוֹעֶרֶת צָרְבָה אֶת נוֹצוֹתָיו הַלְּבָנוֹת שֶׁל הָעוֹרֵב עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁצִּבְעָן הָפַךְ שָׁחוֹר. וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא כָּל הָעוֹרְבִים שְׁחוֹרִים כַּפֶּחָם הֵם.

וְהַבֵּיצִים הָעֲזוּבוֹת לֹא נִתְבַּקְּעוּ מֵעוֹלָם, בְּאֵין דַּאֲגַת אֵם שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן. בְּבוֹא הַגֶּשֶׁם נִסְחֲפוּ עִם זֶרֶם הַמַּיִם לְתוֹךּ הָאִירַווֹדִי וְנִשְִּׂאוּ עִם שֶׁטֶף הַנָּהָר דָּרוֹמָה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְמוֹגוֹק פָּגְעָה אַחַת הַבֵּיצִים בְּסֶלַע וְנִתְנַפְּצָה לְאַלְפֵי אַבְנֵי־אֹדֶם יְקָרוֹת. עַל כֵּן רַבּוֹת כָּל־כָּךְ אַבְנֵי הָאֹדֶם בְּמוֹגוֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ שְׁתֵּי הַבֵּיצִים הָאֲחֵרוֹת לְמֶרְכַּז בּוּרְמָה, פָּגְעָה אַחַת מֵהֶן בְּסֶלַע וְנָמֵר קָפַץ מִתּוֹךְ הַבֵּיצָה הַשְּׁבוּרָה. עַל כֵּן רַבִּים הַנְּמֵרִים בְּמֶרְכַּז בּוּרְמָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַבֵּיצָה הַשְּׁלִישִׁית לְבּוּרְמָה־תַּחְתִּית פָּגְעָה בְּסֶלַע וְתַנִּיי יָצָא מִתּוֹכָהּ. עַל כֵּן נִתְבָּרְכָה בּוּרְמָה־תַּחְתִּית בְּתַנִּינִים לָרֹב.

מַעֲשֶׂה בְּדַיָּג זָקֵן וְאִשְׁתּוֹ הַדַּיֶּגֶת שֶׁהֶעֱלוּ בְּרִשְׁתָּם בֵּיצַת תַּנִּינִים וּנְתָנוּהָ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה שֶׁמֵאֲחוֹרֵי בֵּיתָם. לְיָמִים נִתְבַּקְעָה הַבֵּיצָה וְיָצָא מִמֶּנָּה תַּנִּין קָטָן, אִמְּצוּ לָהֶם הַדַּיָּג וְהַדַּיֶּגֶת, שֶׁחֲשׂוּכֵי־יְלָדִים הָיוּ, אֶת הַתַּנִּין הַפָּעוּט לְבֵן. קָרְאוּ שְׁמוֹ עֲנַן־גֶּשֶׁם וַיֶּאֱהָבוּ אֶת יַלְדָּם אַהֲבָה רַבָּה.

חָלְפוּ חֳדָשִׁים, וְהַתַּנִּין גָּדַל וַיִּשְׁמַן וְהַבְּרֵכָה הַקְטַנָּה צָרָה מֵהֲכִילוֹ. אָז הֶעֱבִירוֹ אַבָּא הַדַּיָּג אֶל מֵי הַנַּחַל הַסָּמוּךְ וְגָדֵר הִצִּיב בְּתוֹךְ הַמַּיִם לְבַל יִסָּחֵף הַתַּנִּין הַצָּעִיר לְמֶרְחַקִים בְּטֶרֶם זְמַן.

חָלְפוּ שָׁנִים, וַעֲנַן־גֶשֶׁם גָּדַל וַיִּשְׁמַן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד הוֹרָיו לְהַחֲזִיקוֹ מֵאֲחוֹרֵי סְיָג וּמְחִצָה. אָז קְרָאוֹ הַדַּיָּג הַזָּקֵן אֵלָיו וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, הֲרֵינִי מֵסִיר אֶת הַחַיִץ שֶׁהִפְרִיד בֵּינְךָ לְבֵין הָעוֹלָם. מַעַתָּה חָפְשִׁי הִנְּךָ לָלֶכֶת לַאֲשֶׁר יִשָּׂאֲךָ לִבְּךָ. אַךְ זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, כִּי יוֹם יוֹם, לְעֵת הַצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר אֶקְרָא בְּשִׁמְךָ – תָּבוֹא לִשְׂפַת־הַנָּהָר לִסְעֹד לִבְּךָ, לְמַעַן אֵדַע, כִּי בָּרִיא וְשָׁלֵם הִנְךָ וְכָל רָע לֹא אֻנָּה לְךָ.

וְכָךְ הָיָה. יוֹם יוֹם, לְעֵת הַצָּהֳרַיִם, יוֹצֵא אַבָּא־דַיָּג אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, וּלְעִתִּים נִלְוֵית אֵלָיו גַם אִמָּא־דַיֶּגֶת, וְהוּא קוֹרֵא בְּקוֹל:

– עֲנַן־גֶּשֶׁם, הַבֵּן, עֲנַן־גֶּשֶׁם הַבֵּן!

וּמִמֶּרְחַקִּים יָשׁוּב אֵלָיו הַתַּנִין הָרָעֵב וְיֹאכַל מִכַּף־יַד אָבִיו.

חָלְפוּ עוֹד שָׁנִים וּבֶן־הַתַּנִּינִים הַצָּעִיר הָיָה לְתַנִּין גָּדוֹל וְעַז, כֹּחוֹתָיו פּוֹרְצִים וְגוֹאִים וְתַקִּיפוּתוֹ גּוֹבֶרֶת וְעוֹלָה. וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו: “מַר תַּנִין עֲנַן־גָּשֶׁם”…

יוֹם אֶחָד אֵחֲרוּ הַדַּיָּג וְאִשְׁתּוֹ לָצֵאת לִשְׂפַת הַנָּהָר לְהָבִיא סְעֻדַּת הַבֵּן בִּידֵיהֶם. נִתְמַלֵּא הַתַּנִּין הַיָּהִיר חֵמָה. שָׁכַח וְלֹא זָכַר, כִּי אַהֲבַת אָב וְאֵם חֶסֶד הִיא וְלֹא חוֹבָה. וַיִּפֶן עֹרֶף לְהוֹרָיו בְּרֹב קִצְפּוֹ וּבְלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת נָקָם. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּים הַדַיָּג וְיָצָא אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וְהוּא קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ: “עֲנַן־גֶּשֶׁם, בְּנִי…” – הֵגִיחַ אֵלָיו הַתַּנִּין בְּזַעַף וּתְפָסוֹ בְּאַכְזְרִיוּת בְּרַגְלוֹ.

– מַה קָרָה לְךָ, בְּנִי? – שָׁאַל הַדַּיָּג בְּרֹךְ.

– לֹא הֵבֵאתָ מְנָתִי אֶתְמוֹל, עַל כֵּן אֶטְרֹף אוֹתְךָ הַיּוֹם! – פָּסַק הַתַּנִין.

– הָא כֵּיצַד, בֵּן! הֲשָׁכַחְתָּ וְלֹא תִזְכֹּר, כִּי אָבִיךָ אֲנִי?

– אֵינִי זוֹכֵר דָּבָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר וְכָל תַּחֲנוּנֶיךָ לַשָּׁוְא – עָנָה הַתַּנִין בְּחֻצְפָּה.

– אִם כָּךְ הַדָּבָר, – אָמַר הַדַּיָּג בְּרוּחַ שְׁקֵטָה, – הַנִּיחֵנִי לְפָחוֹת וְאֶתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי הָאַחֲרוֹנָה.

נֵאוֹת לוֹ הַתַּנִּין, וְהַדַּיָּג פָּתַח וְאָמַר:

– הֲרֵינִי מֵעִיד עַל עַצְמִי, כִּי חַף אֲנִי מִפֶּשַׁע וְאֵינִי בֶּן־מָוֶת, וְאוּלָם אִם נִגְזַר עָלַי לָמוּת, תִּתְמַלֵּא נָא בַּקָּשָׁתִי הָאַחֲרוֹנָה וְאִוָּלֵד מֵחָדָשׁ בִּדְמוּת חֲכַם־הַקְּסָמִים הַכֹּל־יָכוֹל. אָז יִהְיֶה בְּכֹחִי לַעֲנֹשׁ אֶת הַתַּנִין כְּפוּי הַטוֹבָה.

אַךְ סִיֵּם הַדַּיָּג תְּפִלָּתוֹ וְהַתַּנִין הָאַכְזָר נָעַץ בּוֹ שִׁנָּיו הַטּוֹרְפוֹת.

וּמַר עֲנַן־גֶּשֶׁם הוֹסִיף לִנְדֹד בַּנְּחָלִים וּבַנְּהָרוֹת, יָרַד וְעָלָה, עָלֹה וְיָרֹד. וַיַּפֵּל חִתִּיתוֹ עַל כָּל יְצוּר חַי לְאֹרֶךְ חוֹפֵי נְהַר הָאִירַווֹדִי, וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו כַּפָּרוּעַ וְכָאַכְזָר בַּתַּנִּינִים. אַךְ כַּאֲשֶׁר חָלְפוּ שָׁנִים וְהוּא נִזְדַּקֵן מְעַט, נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְהִרְהוּרֵי חֲרָטָה הֵחֵלּוּ מְכַרְסְמִים בְּלִבּוֹ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים. הוּא זָכַר אֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ הַמְאֻשָּׁרִים בַּבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה שֶׁמֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַדַּיָּג וְכִלְיוֹתָיו יִסְרוּהוּ עַל הָרָעָה שֶׁגָּמַל לִמְטִיבָיו. לִבּוֹ נִתְרַכֵּךְ וְהוּא הָיָה לִידִידָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וְגַם הֵם לָמְדוּ לְאָהֳבוֹ וּלְהַאֲמִין בְּכַוָּנוֹתָיו הַטּוֹבוֹת.

כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים וְהַתַּנִין הָיָה לְבֶן מֵאָה, – גִיל זֶה, שֶׁבּוֹ מְסֻגָּלִים תַּנִּינִים לִלְבֹּשׁ דְּמוּת־אָדָם, אִם רְצוֹנָם בְּכָךְ. לָבַשׁ הַתַּנִין עֲנַן־גֶשֶׁם דְּמוּת גֶּבֶר מְכֻבָּד וְהָיָה לְסוֹחֵר עָשִׁיר שֶׁיָּצָא לְמַסְעוֹתָיו עַל פְּנֵי פְּלָגִים וְיוּבָלִים שֶׁל נְהַר הָאִירַווֹדִי. בְּאַחַת מֵעָרֵי הַדֶּלְתָּה פָּגַשׁ בְּנַעֲרָה צְעִירָה, אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וַיִּשָּׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה וַיֵּשֵׁב בְּבֵיתָהּ וַיַּרְא בְּטוֹב בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. וְכָל תּוֹשָׁבִי הַדֶּלְתָּה תְּמֵהִים וְאֵינָם יוֹדְעִים הֵיכָן נֶעְלְמוּ עִקְבוֹתָיו שֶׁל הַתַּנִּין עֲנַן־הַגֶשֶׁם יְדִידָם.

אוֹתוֹ הַזְּמַן הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל הַדַּיָּג הַזָּקֵן לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ. וּבִמְלֹאת לוֹ שֵׁשׁ־ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּגִלְגּוּלוֹ הֶחָדָשׁ הָיָה לַחֲכַם־הַקְּסָמִים הַכֹּל־יָכוֹל. מִיָּד שָׂם פְּעָמָיו לִשְׂפַת הַנָּהָר, הִכָּה בְּמַטֵּהוּ עַל הַמַּיִם, וַיִּקְרָא בְּקוֹל מְצַוֶּה:

– הַתַּנִּין עֲנַן־הַגֶּשֶׁם, יִתְיַצֵּב־נָא מִיָּד!

שָׁמַע הַסּוֹחֵר הַמְכֻבָּד אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה בְּבֵית אִשְׁתּוֹ, בְּמֶרְחַק מִילִין רַבִּים וַיֶּחֱרַד וַיִּזְדַּעְזַע. הוּא חָשׁ וְהֵבִין, כִּי בָּאָה שְׁעַת הַפְּקֻדָּה. עַל כֵּן גִלָּה אָזְנֵי אִשְׁתּוֹ מִי הוּא וּמָה הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְלַוּוֹתוֹ לִשְׂפַת הַנָּהָר עַל מְנָת לִדְרֹשׁ אֶת גּוּפָתוֹ מִידֵי הַדַּיָּג.

וַחֲכָם־הַקְסָמִים הִכָּה שֵׁנִית בְּמַטֵּהוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיִּקְרָא שׁוּב בְּקוֹל נָגִיד וּמְצַוֶּה:

– הַתַּנִין עֲנַן־הַגֶּשֶׁם, יִתְיַצֵּב־נָא מִיָּד!

עֲנַן־הַגֶּשֶׁם הַמִּסְכֵּן! בִּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו נִפְרַד מֵעַל אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה, וּבְשׁוּבוֹ לִהְיוֹת כְּאַחַד הַתַּנִינִים, נֶחְפַּז לָשׁוּט בְּמוֹרַד הַנָּהָר.

אָז הִכָּה הַדַּיָּג בַּשְּׁלִישִׁית בְּמַטֵּהוּ וְשׁוּב קָרָא לַעֲנַן־גֶּשֶׁם לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו בּוֹ בָּרֶגַע הוֹפִיעַ הַתַּנִין עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהַדַיָּג פָּגַע בּוֹ בְּמַטֵהוּ, וַיֵּעָלֵם – וְאֵינֶנּוּ. מַחֲצִית גּוּפוֹ אֲשֶׁר בַּמַּיִם הָיְתָה לְזָהָב טָהוֹר, וְהַמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת שֶׁעַל הַיַּבָּשָׁה הָיְתָה לְגוּשׁ אַבְנֵי־אֹדֶם גְּדוֹלוֹת. אַךְ הַדִּיָּג הַזָּקֵן לֹא פָּשַׁט יָדוֹ לִטֹּל מִן הָאוֹצָרוֹת הַיְקָרִים, כִּי לִבּוֹ מַר עַל מַעֲשֵׂה הַנָּקָם אֲשֶׁר עָשָׂה.

וּבַמָּקוֹם הַזֶּה בָּנְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל עֲנַן־גֶּשֶׁם פָּגוֹדָה לְבָנָה לְזֵכֶר בַּעֲלָהּ הַתַּנִּין וְרִצְפַת הַפָּגוֹדָה עֲשׂוּיָה זָהָב וְאַבְנֵי חֵן שֶׁל גּוּפָתוֹ.

הָעוֹרֵב הַצִיץ מִמְּרוֹמִים בַּתַּנִּין הָעֲנָק וְנַפְשׁוֹ יוֹצֵאת לְטֶרֶף. חָשַׁב הָעוֹרֵב מַחֲשָׁבוֹת כֵּיצַד יַעֲרִים עַל הַתַּנִּין הַמְסֻרְבָּל וְיוֹלִיכֶנּוּ שׁוֹלָל. אָמַר לוֹ:

– יְדִידִי, הַתַּנִּין, עַל מַה זֶּה וְלָמָה תִּהְיֶה יוֹשֵׁב בַּיִת תָּמִיד וּמְשַׁכְשֵׁךְ בְּמַיִם רְדוּדִים אֵלֶּה שֶׁל הַפֶּלֶג הַקָּטָן – וַהֲרֵי לֹא הַרְחֵק מִפֹּה זוֹרֵם נָהָר אֵיתָן, מֵימָיו עֲמֻקִּים!

– לֹא שָׁמַעְתִּי עַל כָּךְ מֵעוֹלָם, – עָנָה הַתַּנִּין.

– כֵּיצַד לֹא שָׁמַעְתָּ? – אָמַר הָעוֹרֵב. – אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, אוֹבִילְךָ אֶל אוֹתוֹ הַנָּהָר, כִּי לֵב רַחוּם לִי וּרְצוֹנִי עַז לַעֲזֹר לְיָדִיד.

– אוֹדֶה לְךְ מְאֹד, - אָמַר הַתַּנִּין, – וַאֲשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ.

יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. הָעוֹרֵב מְנַתֵּר קָדִימָה וְהַתַּנִין זוֹחֵל לְאִטוֹ בְּעִקְבוֹתָיו. לא עָבְרוּ אֶלָּא כִּבְרַת דֶּרֶךְ וְהַתַּנִין כְּבַד הַגּוּף נִתְעַיֵּף מִזְּחֹל וּפָנָה אֶל הָעוֹרֵב וְשָׁאַל:

– מָתַי סוֹף־סוֹף נַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ?

צָחַק הָעוֹרֵב בְּפֶה מָלֵא וְאָמַר:

– הַאֻמְנָם כְּבָר עָיַפְתָּ, יְדִידִי הָאַמִּיץ? אֱזֹר נָא חֲלָצֶיךָ וְהַמְשֵׁךְ בְּדַרְכֶּךָ, כִּי בְּלַאו הָכִי לֹא תוּכַל עוֹד לַחֲזֹר בְּשָׁלוֹם לִמְעוֹנְךָ.

זָחַל הַתַּנִין עוֹד וְהָעוֹרֵב מְנַתֵּר לְפָנָיו בְּקוֹל צְחוֹק וְצָהֳלָה. לְבַסּוֹף הָיָה הַתַּנִין עָיֵף כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ עוֹד – וְנָפַל אֵין־אוֹנִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אָז פָּרַץ הָעוֹרֵב בְּקוֹל צְחוֹק גָדוֹל וְאָמַר:

– שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לְךָ, יְדִידִי הַגִּבּוֹר.

הִנִּיחוֹ לְנַפְשׁוֹ, פָּרַשׂ כְּנָפָיו – וְנֶעְלַם.

שׁוֹכֵב לוֹ הַתַּנִּין שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה וְנַפְשׁוֹ יוֹצֵאת בָּרָעָב וּבַצָּמָא. עָבַר עַל פָּנָיו עֶגְלוֹן בְּעֶגְלָתוֹ. סִפֵּר לוֹ הַתַּנִּין בִּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי יַחֲזִירֶנּוּ לַנָּהָר. חָשׁ הָעֶגְלוֹן בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַתַּנִין, קְשָׁרוֹ בַּחֲבָלִים לְעֶגְלָתוֹ וּמְשָׁכוֹ אֶל הַנָּהָר. אַךְ הִגִיעוּ אֶל הַחוֹף אָמַר הָעֶגְלוֹן לְהַתִּיר כְּבָלָיו שֶׁל הַתַּנִּין הַגּוֹסֵס וּלְשַׁלְחוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם. וְאוּלָם, אָז פָּתַח הַתַּנִּין פִיו וּבִקֵּשׁ מֵאֵת הָעֶגְלוֹן בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים לְהַכְנִיס אֶת הָעֲגָלָה לְתוֹךְ מֵי הַנָּהָר כָּךְ, שֶׁגּוּפוֹ יִצְלֹל בַּמַּיִם מִבְּלִי שֶׁיֵּאָלֵץ לִזְחֹל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי חֲסַר אוֹנִים הוּא וְכֹחוֹתָיו אָפְסוּ.

מִלֵּא הָעֶגְלוֹן גַּם בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַתַּנִּין, וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע, אַךְ שִׁחְרְרוֹ מִכְּבָלָיו, נָעַץ הַתַּנִין הָאַכְזָר שִׁנָּיו בְּרַגְלוֹ שֶׁל אַחַד הַשְּׁוָרִים הָרְתוּמִים לָעֲגָלָה.

– הַנַּח! חֲדַל! – צָוַח הָעֶגְלוֹן, – כְּפוּי־טוֹבָה שֶׁכְּמוֹתְךָ!

וְאוּלָם הַתַּנִין לֹא הִרְפָּה מִטַּרְפּוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדָה אַרְנֶבֶת לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנָּהָר. רָאֲתָה מֵרָחוֹק אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ וְצָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל לְעֵבֶר הָעֶגְלוֹן:

-הַרְבֵּץ־בּוֹ בַּשּׁוֹט שֶׁבְּיָדְךָ וְיַרְפֶּה מִן הַטֶּרֶף!

עָשָׂה הָעֶגְלוֹן כַּאֲשֶׁר יָעֲצָה לוֹ הָאַרְנֶבֶת. חָבַט בְּמַקְלוֹ עַל רֹאשׁ הַתַּנִין עַד שֶׁהִתְעַוֵּת מִכְּאֵבוֹ וְהִרְפָּה מִטַּרְפּוֹ. אָץ הָעֶגְלוֹן, הִסִּיעַ אֶת הָעֲגָלָה מֵחוֹף הַנָּהָר, בְּהוֹדוֹתוֹ לָאַרְנֶבֶת עַל עֲצָתָהּ הַנְּבוֹנָה.

כָּעַס הַתַּנִין כַּעַס רַב עַל הָאַרְנֶבֶת, שֶׁהֵפֵרָה מְזִמּוֹתָיו וְנָדַר בְּלִבּוֹ לִנְקֹם בָּהּ בְּשׁוּבָהּ לִשְׁתּוֹת מַיִם עַל שְׂפַת הַנָּהָר. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, הִסְתַּתֵּר בֵּין קְנֵי־הַסּוּף אֲשֶׁר עַל הַחוֹף, מְצַפֶּה לְטַרְפּוֹ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאַרְנֶבֶת הַמְנַתֶּרֶת וּמִתְקָרֶבֶת, שָׁכַב בְּשֶׁקֶט, לְמַעַן תִּטְעֶה הַמִּסְכֵּנָה וְתַחֲשֹׁב כִּי בּוּל־עֵץ הוּא, הַמֻּטָּל עַל שְׂפַת הַנָּהָר. וְאוּלָם הָאַרְנֶבֶת הַחֲכָמָה, שֶׁהִבְחִינָה בַּמְּזִמָּה, קָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל:

– תַּנִינִים שָׁטִים בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וְאִלוּ בּוּלֵי־עֵץ נִשָּׂאִים בַּמּוֹרָד!

בִּשְׁמֹעַ הַתַּנִין זֹאת, זָע מִמְקוֹמוֹ עַל מְנָת לָשׁוּט בְּמוֹרַד הַנָּהָר, כְּדַרְכָּם שֶׁל בּוּלֵי־עֵץ. אוֹתָהּ שָׁעָה מִהֲרָה הָאַרְנֶבֶת, שָׁתְתָה כַּאֲוַת נַפְשָׁהּ – וְהִסְתַּלְּקָה.

לְמָחֲרַת הַיּוֹם שׁוּב הִסְתַּתֵּר הַתַּנִין בֵּין קְנֵי־הַסּוּף, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבָה הָאַרְנֶבֶת וְרָאֲתָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, חָזְרָה עַל קְרִיאָתָהּ מִיּוֹם אֶתְמוֹל:

– תַּנִינִים שָׁטִים בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וּבוּלֵי־עֵץ נִשָּׂאִים בַּמּוֹרָד!

וְאוּלָם הַתַּנִין לְמוּד־הַנִּסָּיוֹן, לֹא נָע וְלֹא זָע. וְכַאֲשֶׁר יָרְדָה הָאַרְנֶבֶת אֶל הַנָּהָר, בְּדַמּוֹתָהּ בְּלִבָּהּ כִּי אָמְנָם בּוּל־עֵץ הוּא, – בּוֹ בָּרֶגַע פָּעַר הַתַּנִין אֶת לוֹעוֹ וּבְלָעָהּ…

גֵאֶֶה עַל נִצְחוֹנוֹ יָצָא עַתָּה מֶלֶךְ־הַנָּהָר לָשׁוּט מַעְלָה וּמַטָּה, לְהַזְעִיק כָּל חַיָּה וְעוֹף וּלְסַפֵּר לָהֶם קוֹרוֹתָיו. שָׁט הָלוֹךְ וָשׁוֹב, הֵנִיעַ בִּזְנָבוֹ וְקָרָא בְּקוֹל:

– הִי, הִי, הִי!

אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֶחְזָה הָאַרְנֶבֶת בְּרַגְלֶיהָ בִּלְשׁוֹנָהּ שֶׁל חַיַּת־הָעֲנָק וְקָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל:

– תַּנִּין שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ! לָמָּה תִקְרָא הִי־הִי־הִי? נַסֵּה גְרוֹנְךָ לִקְרֹא הַה־הַה־הַה!

צָחַק הַתַּנִּין בְּקוֹל גָּדוֹל, פָּעַר פִּיו וְקָרָא:

-הַה־הַה־הַה!

וְאוּלָם בְּפַעֲרוֹ לוֹעוֹ, הִשְׁתַּמְּשָׁה הָאַרְנֶבֶת הַזְרִיזָה בִּשְׁעַת־הַכֹּשֶׁר וְנִמְלְטָה עַל נַפְשָׁהּ, כְּשֶׁהִיא מוֹשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ אֶת לְשׁוֹנָהּ שֶׁל חַיַּת־הָעֲנָק.

וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה אֵין לַתַּנִּין לָשׁוֹן.

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל, אֲשֶׁר שָׁלַט עַל הָאָדָם וְעַל הַחַי. יוֹם אֶחָד גָּמַר הַמֶּלֶךְ אֹמֶר בְּלִבּוֹ, שֶׁהַכֹּל חַיָּבִים לְשַׁלֵּם לוֹ מַס. שָׁלַח מְאוֹת רָצִים עַל פְּנֵי אֲחֻזּוֹתָיו לֶאֱסֹף לוֹ אֶת מִסָּיו. בַּפְּקֻדָּה נֶאֱמַר, כִּי יִגָּבֶה הַמַּס מִכָּל חַיָּה וּמִכָּל עוֹף לְמִינֵיהֶם. הָיוּ בְּנֵי־הָאָדָם רִאשׁוֹנִים לְתַשְׁלוּם. אַחֲרֵיהֶם בָּא תּוֹר הַפִּילִים. עַל הַנְּמֵרִים הֻטַּל לְשַׁלֵּם בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי, וְכָךְ הָלְאָה וְכָךְ הָלְאָה, עַד שֶׁלְבַסוֹף הִגִּיעַ גַּם תּוֹרָם שֶׁל הָעֲטַלֵּפִים. וְאוּלָם הָעֲטַלֵּף יְצוּר עַרְמוּמִי הוּא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו הַגּוֹבִים וּבִקְּשׁוּ לִגְבּוֹת אֶת־הַמַּס, אָסַף כְּנָפָיו וְיָשַׁב לוֹ בְּנַחַת בְּפִנָּה אֲפֵלָה.

– עֲטַלֵּף, הִגִיעָה שְׁעָתְךָ לְשַׁלֵּם מִסֶּיךָ! – אָמְרוּ הַגּוֹבִים.

עָנָה הָעֲטַלֵּף וְאָמַר:

– אָנָּא, אֲדוֹנִי הַגּוֹבֶה, הִסְתַּכֵּל־נָא בִּי בִּתְשׂוּמֶת לֵב וְרָאִיתָ כִּי לֹא עֲטַלֵּף לְפָנֶיךָ, אֶלָּא אַךְ וְרַק עַכְבָּר בֶּן עַכְבָּרִים.

הִסְתַּכֵּל הַגּוֹבֶה וְרָאָה, כִּי אָמְנָם כֵּן הַדָּבָר, עַכְבָּר הוּא הַיּוֹשֵׁב לְפָנָיו.

– לוּ יְהִי כָּךְ, – אָמַר, – וְאוּלָם אַל נָא תִתְיַמֵּר לַחֲשֹׁב, כִּי תִתְחַמֵּק מִתַּשְׁלוּם מִסִּים. תּוֹרְךָ יַגִיעַ בְּבוֹא יוֹמָם שֶׁל הָעַכְבָּרִים.

כָּךְ אָמַר וּפָנָה וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.

לְבַסּוֹף בָּא הַיּוֹם, שֶׁנּוֹעַד לְתַשְׁלוּם מִסֵּיהֶם שֶׁל הָעַכְבָּרִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הַגּוֹבֶה מְלַאכְתּוֹ בְּקֶרֶב הָעַכְבָּרִים, הָלַךְ וּבָא אֵצֶל הָעֲטַלֵּף וְאָמַר לוֹ:

– הַבֵּט וּרְאֵה, אַתָּה שָׁם, הֵן תִּזְכֹּר הַצְהָרָתְךָ, כִּי עַכְבָּר הִנְּךָ, וּבְכֵן הִנֵּה הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לְשַׁלֵּם מִסֶּיךָ.

– הֲכֵיצַד? – עָנָה הָעֲטַלֵּף בְּפָרְשׂוֹ כְּנָפָיו בִּמְלֹא מִדָּתָם. – הַבֵּט וּרְאֵה, עֲטַלֵּף בֶּן עֲטַלֵּפִים אֲנִי, וְלָמָּה זֶה אֲשַׁלֵּם מִסֵּי הָעַכְבָּרִים?

– מִשְׁתַּמֵּט שֶׁכְּמוֹתְךָ! – גָּעַר בּוֹ הַגּוֹבֶה, – אָבִיא מִשְׁפָּטְךָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאוֹי־אוֹי לָךְ מֵעָנְשׁוֹ.

צָחַק הָעֲטַלֵּף וְאָמַר:

– שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ, הָיָה עָלֶיךָ לְהָבִיא מִשְׁפָּטִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁהִצְהַרְתִּי כִּי עַכְבָּר אֲנִי. אִם תֵּלֵךְ וְתִתְלוֹנֵן לְפָנָיו עַכְשָׁיו כִּי הָעֲטַלֵּף מְסָרֵב לְשַׁלֵּם מִסֵּיהֶם שֶׁל הָעַכְבָּרִים, יֹאמַר הַמֶּלֶךְ: “שׁוֹטֶה הִנְךָ!” – וְאִם תַּלְשִׁין עָלַי, כִּי סֵרַבְתִּי לְשַׁלֵּם מִסֵּי הָעֲטַלֵּפִים, יַגִיד: “מָעַלְתָּ בְּתַפְקִידְךָ!”

הַבִין הַגּוֹבֶה, כִּי צָדַק הָעֲטַלֵּף – וַיִּסְתַּלֵּק.

וְכַךְ פְּטוּרִים הָעֲטַלֵּפִים מֵעֹל מִסִּים.

הַמֶּלֶךְ כִּנֵּס אֶת כָּל חַיּוֹת הַיַּעַר לַאֲסֵפָה וְאָמַר לָהֶן:

– מִדֵי פַעַם, כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא לִטְרֹף טֶרֶף – הֲרֵינִי מֵפִיץ פַחַד וַחֲרָדָה עַל כָּל סְבִיבוֹתַי, גַּם אִם אֵין אֲנִי טוֹרֵף אֶלָּא אַחַת מִכֶּן, מְנַת יוֹמִי. הָבָה, אֵיפוֹא, וְנִכְרֹת בְּרִית, שֶׁתִּהְיֶה לִבְרָכָה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים גַּם יַחַד. אַתֶּם תִּשְׁלְחוּ לִי בֹּקֶר בֹּקֶר אֶת מְנַת טַרְפִּי – וַאֲנִי לֹא אֵצֵא עוֹד לַצַּיִד. וְכָךְ יִהְיוּ כָּל חַיְתוֹ־יַעַר פְּטוּרִים מִפַּחַד וְיִחְיוּ בְּנַחַת, הִסְכִּימוּ הַכֹּל וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ, כִּי עֶרֶב עֶרֶב, עַם רֶדֶת הַיּוֹם, יַפִּילוּ גוֹרָל – וְהַחַיָּה אֲשֶׁר עָלֶיהָ יִפֹּל הַפּוּר, הִיא תּוֹפִיעַ עִם שַׁחַר לִפְנֵי הָאַרְיֵה לִהְיוֹת לוֹ לְטֶרֶף.

חָלְפוּ יָמִים – וְהַכֹּל בְּסֵדֶר. הָאַרְיֵה לֹא זָע מֵרִבְצוֹ וְכָל חַיּוֹת הַיַּעַר מְהַלְכוֹת בְּנַחַת וּבְלֹא פַחַד. עִם עֶרֶב מַפִּילִים פּוּר וְעִם בֹּקֶר מוֹפִיעַ טַרְפּוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה לְפָנָיו.

כָּךְ הָיָה הַדָּבָר עַד אוֹתוֹ עֶרֶב, שֶׁבּוֹ נָפַל הַגּוֹרָל עַל הָאַרְנֶבֶת. אָמְרָה זוֹ בְּלִבָּהּ: “מַדּוּעַ וְלָמָּה אֶהְיֶה לְטֶרֶף לָאַרְיֵה? הָבָה וְאֶמְצָא עֵצָה לְהִפָּטֵר מִן הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ!”

יָשְׁבָה הָאַרְנֶבֶת כָּל הַלַּיְלָה, מְהַרְהֶרֶת. וַיְהִי עִם שַׁחַר וְהָאַרְיֵה נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְהוּא רוֹבֵץ וּמְצַפֶּה לְטַרְפּוֹ – וְאֵין טֶרֶף. נִנְעַר מֵרִבְצוֹ בָּחֳרִי־אַף וְשָׂם פְּעָמָיו לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּחַיּוֹת הַיַּעַר – וְהִנֵּה הָאַרְנֶבֶת הַקְּטַנָּה מְדַלֶּגֶת לִקְרָאתוֹ בְּעֹצֶר נְשִׁימָה. נָתַן הָאַרְיֵה קוֹלוֹ עָלֶיהָ:

– אֵין זֹאת, כִּי אַתְּ הִיא שֶׁנּוֹעַדְתְּ לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלִּי! וּבְכֵן, מַדּוּעַ אֵחַרְתְּ כָּל כָּךְ?

– אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי - עָנְתָה הָאַרְנֶבֶת וְאָמְרָה. – אַל נָא בְּאַפְּךָ. הַקְשֵׁב־נָא וּשְׁמַע מַה בְּפִי. בְּדַרְכִּי אֵלֶיךָ פָּגַשְׁתִּי בְּאַרְיֵה אַחֵר, אֲשֶׁר הִצִּיעַ לִי גַם הוּא בְּרֹב חַסְדּוֹ לְהַנְחִיל לִי אֶת הַכָּבוֹד הָרַב וְלַעֲשׂוֹתֵנִי מְזוֹנוֹ לַאֲרוּחַת בֹּקֶר שֶׁלּוֹ. בְּשָׁמְעִי אֶת דְּבָרָיו גִּלִּיתִי אָזְנוֹ, כִּי כְּבָר נוֹעַדְתִּי לִסְעֻדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אַחֵר וַהֲרֵי אֲנִי בְּדַרְכִּי אֵלָיו. וַיְהִי בִּשְׁמֹעַ הָאַרְיֵה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – הוֹסִיפָה הָאַרְנֶבֶת הַפִּקַּחַת וְסִפְּרָה – נִתְקַצֵּף מְאֹד וּבְרֹב כַּעֲסוֹ הֵטִיל בְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, דֹּפִי, בְּאָמְרוֹ, כִּי זְכוּתוֹ גְדוֹלָה מִזְּכוּתְךָ וְאַתָּה, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, אֵינְךָ אֶלָּא עָרִיץ וּקְשֵׁה־לֵב וְלֹא בְּצֶדֶק תִּמְלֹךְ. הוּא שִׁחְרֵר אוֹתִי מִלִּהְיוֹת לוֹ לְטֶרֶף בִּתְנַאי אֶחָד בִּלְבַד, שֶׁאֶהְיֶה מִתְרוֹצֶצֶת סְחוֹר סְחוֹר בַּיַּעַר וּמַזְעִיקָה אֶת הַחַיּוֹת וּמוֹדִיעָה לָהֶן, כִּי בָּא יוֹם נָקָם.

שָׁמַע הָאַרְיֵה וַיִּחַר אַפּוֹ, נָהַם בְּקוֹל שְׁאָגָה גְדוֹלָה וְאָמַר:

– הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ אַרְיֵה מְחֻצָּף?! הוֹבִילִינִי־נָא אֶל אוֹתוֹ כַּזְּבָן וּבַדַּאי, וְאַרְאֶה לוֹ נַחַת זְרוֹעִי.

צָחֲקָה הָאַרְנֶבֶת בְּלִבָּהּ וְהוֹבִילָה אֶת הָאַרְיֵה עַד לִשְׂפַת הַנָּהָר וְאָמְרָה אֵלָיו:

– הַבֶּט נָא וּרְאֵה, הִנֵּה הוּא לְפָנֶיךָ.

הִסְתַּכֵּל הָאַרְיֵה בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְרָאָה אֶת בָּבוּאַת פַּרְצוּפוֹ הַנִּשְׁקָף אֵלָיו בְּכָל מוֹרָאוֹ. סָבוּר הָיָה, כִּי אוֹתוֹ אַרְיֵה אֲשֶׁר בַּמַּיִם אוֹיְבוֹ הוּא, וְעַל כֵּן אָץ וּבְקוֹל נַהֲמָה אַדִּירָה לְתוֹךְ הַמַּיִם קָפַץ…

קָפַץ – וְטָבַע.

שָׁמְעוּ כָּל חַיּוֹת הַיַּעַר כֵּן תָּמְהוּ עַל חָכְמַת הָאַרְנֶבֶת, כִּי רַבָּה.

הַמֶּלֶךְ הָאַרְיֵה מִנָּה אֶת הַדֹּב וְהַקּוֹף וְהָאַרְנֶבֶת לִהְיוֹת לוֹ לְשָׂרִים בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ – וְיִשְׁלְטוּ בַּיַּעַר. יוֹם אֶחָד עָיְפָה נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה מֵחֶבְרַת שָׂרָיו וְהֶחְלִיט לְטָרְפָם אֶחָד אֶחָד וְיִהְיוּ לוֹ לְמַאֲכָל. בִּקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לְפִשְׁעוֹ. מֶה עָשָׂה? קָרָא לִשְׁלֹשֶׁת שָׂרָיו וְאָמַר לָהֶם:

– כְּבוֹד מַעֲלַתְכֶם הַשָּׂרִים! לְאַחַר שָׁרֶתְכֶם אוֹתִי וְאֶת הַמְּדִינָה בֶּאֱמוּנָה זְמַן מְמֻשָּׁךְ לְמַדַּי, יֵשׁ בְּדַעְתִּי לִבְחֹן אֶתְכֶם וּלְהִוָּכַח בְּאֵיזוֹ מִדָּה הִשְׁחִית מַעֲמַדְכֶם הָרָם אֶת מִדּוֹתֵיכֶם.

אָז פָּעַר לוֹעוֹ וּפָנָה אֶל הַדֹּב בִּשְׁאֵלָה:

– כְּבוֹד הַשַּׂר, מָה אַתָּה חָשׁ בְּרֶגַע זֶה?

וְכֵיוָן שֶׁהַדֹּב חוֹבֵב בָּשָׂר הוּא, עָנָה וְאָמַר לְלֹא הִסּוּס:

– הוֹד מַעֲלָתְךָ, רֵיחַ הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ עוֹלֶה בְּאַפִּי.

מִיָּד נִצְטַוַּח הָאַרְיֵה וְנָהַם בְּקוֹל גָדוֹל:

– בּוֹגֵד שֶׁכְּמוֹתְךָ, אֵיךְ הִרְהַבְתָּ עֹז לְהַלְבִּין אֶת פְּנֵי מַלְכְּךְ בָּרַבִּים! אַחַת דָּתְךָ לָמוּת!

חָבָט בּוֹ בִּזְנָבוֹ וַהֲרָגָהוּ בַּמָּקוֹם.

אָז פָּנָה בִּשְׁאֵלָתוֹ לְעֵבֶר הַקּוֹף, וּמֵאַחַר שֶׁהַקּוֹף הָיָה עֵד לְגוֹרָלוֹ הַמַּר שֶׁל הַדֹּב, נִזְהַר בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר:

– הוֹד מַעֲלָתְךָ, רֵיחַ נִיחוֹחַ עוֹלֶה בְּאַפִּי, כְּרֵיחַ הַבֹּשֶׁם הַטּוֹב.

שׁוּב נִצְטַוַּח הָאַרְיֵה וְנָהֵם בְּקוֹל גָּדוֹל:

– שֶׁקֶר וַחֲנֻפָּה! הַכֹּל יוֹדְעִים כִּי טוֹרֵף אֲנִי אֵבֶר מִן הַחַי וְרֵיחַ הַבֹּשֶׁם מִמֶּנִּי וָהָלְאָה. מָוֶת לַשַּׁקְרָנִים וְלַחֲנֵפִים!

שׁוּב חָבַט בִּזְנָבוֹ וְהַקּוֹף נִשְׁתַּטַּח עַל הָאָרֶץ בְּלֹא רוּחַ חַיִּים בְּאַפּוֹ.

עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרָהּ שֶׁל הָאַרְנֶבֶת. פָּנָה אֵלֶיהָ הָאַרְיֵה בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת, כְּשֶׁהוּא פּוֹעֵר לוֹעוֹ לִרְוָחָה:

– אַרְנֶבֶת יַקִּירָה, מָה אַתְּ חָשָׁה בְּרֶגַע זֶה, חֲבִיבָה?

עָנְתָה הָאַרְנֶבֶת וְאָמְרָה:

– אֲנִי מִצְטַעֶרֶת מְאֹד הוֹד מַעֲלָתְךָ, אֲבָל הִצְטַנַּנְתִּי וְחָטְמִי סָתוּם, שֶׁמָּא מֻתָּר לִי לָלֶכֶת הַבַּיְתָה וְלָנוּחַ עַד אִם אֵרָפֵא מֵחָלְיִי, וְאָז אוּכַל לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָתְךָ.

נֶעְתַּר לָהּ הַמֶּלֶךְ. וּלְמוֹתָר לְסַפֵּר, כִּי הָלְכָה־לָהּ הָאַרְנֶבֶת וְלֹא חָזְרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה…

מַר חָכָם וּמַר שׁוֹטֶה שְׁכֵנִים הָיוּ. לָזֶה פָּרָה וְלָזֶה סוּסָה, וַיְהִי בַּלַּיְלָה וּפָרָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הִמְלִיטָה עֵגֶל וְסוּסָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹטֶה הֵבִיאָה סְיָח לַאֲוִיר־הָעוֹלָם. שָׁמַע הֶחָכָם אֶת גְּעִיַּת הָעֵגֶל וְצַהֲלַת הַסְּיָח. נָטַל פַּנָּס בְּיָדוֹ, יָצָא אֶל הָרֶפֶת וּבִרְאוֹתוֹ כִּי בְּסֻכַּת הַטִּפֵּשׁ אֵין אוֹר וְהַכֹּל יְשֵׁנִים בָּהּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה – נָטַל אֶת הָעֵגֶל מִתּוֹךְ רִפְתּוֹ וֶהֱנִיחוֹ בְּאֻרְוַת שְׁכֵנוֹ, וְאִלּוּ אֶת סְיָחוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הֵבִיא לְתוֹךְ הָרֶפֶת שֶׁלּוֹ. אָז חָזַר לְסֻכָּתוֹ וְעָלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר יָצָא עַל פְּנֵי הַכְּפָר וְהָיָה מְסַפֵּר בְּאָזְנֵי הַכֹּל אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא אֲשֶׁר קָרָה, כִּי הִמְלִיטָה פָּרָתוֹ סְיָח. נָהֲרוּ בְּנֵי הַכְּפָר אֶל הָרֶפֶת לַחֲזוֹת בַּפֶּלֶא. אוֹתָהּ שָׁעָה מָצָא הַשּׁוֹטֶה אֶת הָעֵגֶל בְּאֻרְוָתוֹ וַיַּחֲשֹׁד בִּשְׁכֵנוֹ, כִּי מִתַּעֲלוּלָיו הוּא אֲשֶׁר עוֹלֵל לוֹ. עַל כֵּן בָּא לִפְנֵי הַשָּׁכֵן הֶחָכָם וַיִּתְבַּע מִמֶּנּוּ, כִּי יַחֲזִיר לוֹ אֶת סְיָחוֹ. וְאוּלָם הֶחָכָם עָמַד עַל דַעְתּוֹ, כִּי אֵין זֶה אֶלָּא פֶּלֶא אֲשֶׁר נִתְרַחֵשׁ וּפָרָתוֹ הִמְלִיטָה סְיָח.

– וְכֵיצַד בָּא עֵגֶל לְאֻרְוָתִי? – שָׁאַל הַטִּפֵּשׁ בְּרֻגְזָה.

– כַּנִּרְאֶה, נִתְרַחֵשׁ עוֹד נֵס וְסוּסָתְךָ הִמְלִיטָה עֵגֶל.

וְאוּלָם הַשּׁוֹטֶה לֹא הִסְכִּים לַהֶסְבֵּר שֶׁל שְׁכֵנוֹ הֶחָכָם וַיִּפֶן אֶל הַסּוֹבְבִים אוֹתָם לְבַקֵּשׁ מִשְׁפַּט־צֶדֶק, וְכֵיוָן שֶׁבְּנֵי הַכְּפָר נְבוֹכִים הָיוּ וְאֵין בְּפִיהֶם עֵצָה, עַל כֵּן גָּמְרוּ הֶחָכָם וְהַשּׁוֹטֶה אֹמֶר לְבַקֵּשׁ לָהֶם שׁוֹפֵט בַּכְּפָר הַשָּׁכֵן. וַיְהִי בְּדַרְכָּם אֶל הַכְּפָר וְהִנֵּה הָאַרְנֶבֶת הַחֲכָמָה מְקַפֶּצֶת לִקְרָאתָם. אָמְרוּ לָהּ:

– אַרְנֶבֶת פִּקַּחַת, שֶׁמָּא תֹּאבִי לִהְיוֹת לָנוּ לְשׁוֹפֶטֶת?

אַדְּרַבָּה וְאַדְּרַבָּה – עָנְתָה הָאַרְנֶבֶת – בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה.

הֵבִיאוּ הַשְּׁנַיִם אֶת מִשְׁפָּטָם לִפְנֵי הָאַרְנֶבֶת, הִקְשִׁיבָה רַב קֶשֶׁב וּלְבַסּוֹף עָנְתָה בְּנַחַת:

– אָצָה לִי דַרְכִּי בְּרֶגַע זֶה, יְדִידִים. הָבָה, אֵיפוֹא, וְנִקְבַּע מוֹעֵד אַחֵר לְמִשְׁפַּטְכֶם. אִם רְצוֹנְכֶם בְּכָךְ, נִפָּגֵשׁ כֻּלָּנוּ עִם שַׁחַר בְּעוֹד שִׁבְעָה יָמִים כָּעֵת חַיָּה. הֱיוּ־נָא מוּכָנִים לַמִּשְׁפָּט וְהָבִיאוּ עֵדִים אִתְּכֶם.

הוֹדוּ הַשּׁוֹטֶה וְהֶחָכָם לָאַרְנֶבֶת וְחָזְרוּ לִכְפָרָם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר וְכָל אַנְשֵׁי הַכְּפָר הִתְקַהֲלוּ וְיָצְאוּ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הָאַרְנֶבֶת בְּבוֹאָהּ לַמִּשְׁפָּט. הַשֶׁמֶשׁ עָלְתָה. שָׁעָה אַחַר שָׁעָה חָלְפָה. שְׁעַת הַצֳּהָרַיִם כְּבָר הִגִּיעָה – וְהָאַרְנֶבֶת אֵינֶנָּה…

וְרַק לִפְנוֹת עֶרֶב, לְעֵת הַשְּׁקִיעָה, הוֹפִיעָה לְבַסּוֹף בָּאֹפֶק. הִתְפַּלְאוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר: מַדּוּעַ מְאַחֶרֶת הָאַרְנֶבֶת הַדַּיְקָנִית? וְלַמְרוֹת הֱיוֹתָהּ אוֹרַחַת שֶׁלָּהֶם, אֲשֶׁר הֵם חַיָּבִים בִּכְבוֹדָהּ, פָּנוּ אֵלֶיהָ בִּשְׁאֵלָה עַל מָה וְלָמָּה כֹּה אֵחֲרָה?

– אֲנִי מִצְטַעֶרֶת מְאֹד, – עָנְתָה הָאַרְנֶבֶת – הִתְעַכַּבְתִּי לְרֶגֶל תְּאוּנָה בִּלְתִּי צְפוּיָה. בְּדַרְכִּי רָאִיתִי וְהִנֵּה תֵל הַחוֹל אֲשֶׁר בַּנָּהָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינוֹ אֻכָּל, וְכָל הַיּוֹם הַזֶּה שָׁאַבְתִּי מַיִם בְּסַלְסִלַּת נְצָרִים כְּדֵי לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה.

הֶחָכָם, אֲשֶׁר זוֹ דַרְכּוֹ תָמִיד לְהִתְפָּאֵר בְּחָכְמָתוֹ, סָבוּר הָיָה כִּי נִתְכַּוְּנָה הָאַרְנֶבֶת לְהַעֲמִיד אֶת אַנְשֵׁי הַכְּפָר בַּמִּבְחָן. עַל כֵּן נִזְדָּרֵז וְשָׁאַל:

– שֶׁמָּא תַּסְבִּירִי לָנוּ, כְּבוֹד הַשּׁוֹפֶטֶת, כֵּיצַד יִבְעַר תֵּל שֶׁל חוֹל בְּלֵב הַנָּהָר? וְכֵיצַד שׁוֹאֲבִים מַיִם בְּסַל נְצָרִים? – הֲלֹא בְּנִגּוּד לְחֻקֵּי הַטֶּבַע הֵם וְאֵין לְהַאֲמִין בִּכְגוֹן אַלֶּה!

– יָפֶה דִבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי! – עָנְתָה הָאַרְנֶבֶת בְּנַחַת. – וְאוּלָם, אִם כָּךְ הַדָּבָר, הוֹאֵל נָא וְהַסְבֵּר לָנוּ, כְּבוֹד הֶחָכָם, כֵּיצַד תּוֹלִיד הַפָּרָה סְיָח וְכֵיצַד תָּבִיא סוּסָה עֵגֶל לַאֲוִיר הָעוֹלָם? – הֲלֹא בְּנִגּוּד לְחֻקֵּי הַטֶּבַע הֵם. וְאֵין לְהַאֲמִין בִּכְגוֹן אֵלֶּה! וְעַל כֵּן, חֲכָמִי, הַחֲזֵר־נָא אֶת הָעֵגֶל לְרִפְתְּךָ וְאֶת הַסְיָח הָבֵא לְאֻרְוַּת שְׁכֵנְךָ.

שָׁמְעוּ כָּל אַנְשֵׁי הַכְּפָר וּמָחֲאוּ כַּף בְּרֹב הַעֲרָצָה. וּמֵאָז וְעַד עוֹלָם אֵין מִבַּלְעֲדֵי הָאַרְנֶבֶת הַשּׁוֹפֶטֶת בֵּינֵיהֶם בְּכָל עֵת צָרָה.

הַצְּפַרְדֵּעַ קִנְּאָה בָּאַרְנֶבֶת עַל חָכְמָתָהּ. אָמְרָה לְשִׂימָהּ לְלַעַג בְּכָל רַחֲבֵי הַיַּעַר. הִסְתַּתְּרָה מֵאֲחוֹרֵי אֶבֶן וּבִרְאוֹתָהּ אֶת הָאַרְנֶבֶת הַמְקַפֶּצֶת וּבָאָה, הִשְׁמִיעָה קוֹל מְשֻׁנֶּה: “אוֹנְג אִינְג!” נִבְהֲלָה הָאַרְנֶבֶת, נִתְּרָה בָּאֲוִיר וְנִמְלְטָה. עוֹד הִיא רָצָה, וְהִנֵּה פָגְעָה בְּדַרְכָּהּ בִּדְלַעַת בְּשֵׁלָה. הִתְגַלְגְלָה הַדְּלַעַת בַּמּוֹרָד וּפָגְעָה בִּשְׂדֵה שֻׁמְשְׁמִים בָּשֵׁל וּפִזְרָה אֶת זְרָעָיו עַל פְּנֵי הַסְבִיבָה. פָּגְעוּ זַרְעֵי הַשֻּׁמְשְׁמִים בְּעֵינוֹ שֶׁל עוֹף טוֹרֵף, שֶׁהָיָה מְעוֹפֵף עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה – וְנִתְעַוֵּר, נִתְקַל הָעוֹף הָעִוֵּר בְּשִׂיחַ הַבַּמְבּוּק; נִגְדַּע הַשִּׂיחַ וּפָגַע בְּנָחָשׁ שֶׁנִּרְדָּם מִתַּחְתָּיו; נִתֵּר הַנָּחָשׁ בְּבֶהָלָה מִמְּקוֹמוֹ וּפָגַע בַּחֲזִיר־בָּר שֶׁהָיָה אוֹכֵל בְּנַחַת מְלָפְפוֹן; נִשְׁמַט הַמְּלָפְפוֹן וְנָפַל לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה…

וּבְתַחְתִּית הַבְּרֵכָה שׁוֹכֵב יָשֵׁן לוֹ הַדְּרָקוֹן נָגָה. פָּגַע הַמְּלָפְפוֹן בַּדְּרָקוֹן וְהֶעִירוֹ מֵרִבְצוֹ.

– מוֹת תָּמוּת קָרָא הַדְּרָקוֹן אֶל הַמְּלָפְפוֹן.

– אָנָא, אֲדוֹנִי! לֹא בִּי הָאָשָׁם, – אָמַר הַמְּלָפְפוֹן אֶל הַדְּרָקוֹן.

חֲזִיר־הַבָּר הוּא שֶׁדְּחָפָנִי.

יָצָא הַגָּנָה מִתּוֹךְ הַבְּרֵכָה, תָּפַס לוֹ לַחֲזִיר־הַבָּר בְּצַוָּארוֹ וְקָרָא:

– מוֹת תָּמוּת!

– אָנָא, אֲדוֹנִי! – עָנָה חֲזִיר־הַבָּר – לֹא בִּי הָאָשָׁם, הַנָּחָשׁ הוּא שֶׁדְּחָפָנִי.

יָצָא הַדְּרָקוֹן בְּעִקְּבוֹת הַנָּחָשׁ וּפְצָעוֹ בְּצַוָּארוֹ וְאָמַר לוֹ:

– מוֹת תָּמוּת!

– אָנָּא, אֲדוֹנִי! – קָרָא הַנָּחָשׁ, – לֹא בִּי הָאָשָׁם, שִׂיחַ הַבַּמְבּוּק הוּא שֶׁדְּחָפָנִי.

הָלַךְ הַנַּגָה אֶל הַבַּמְבּוּק וְאָמַר:

– מוֹת תָּמוּת!

– אָנָא, אֲדוֹנִי! - עָנָה הַבַּמְבּוּק, – לֹא בִּי הָאָשָׁם. הָעוֹף הַטּוֹרֵף הוּא שֶׁפָּגַע בִּי.

הָלַךְ הַנַּגָה אֶל הָעוֹף, תְּפָסוֹ בִּגְרוֹנוֹ וְאָמַר לוֹ:

– מוֹת תָּמוּת!

– אָנָּא, אֲדוֹנִי! – אָמַר הָעוֹף – שִׂיחַ הַשֻּׁמְשְׁמִים הוּא שֶׁזְּרָעָיו פָּגְעוּ בְּעֵינַי שֶׁנִּתְעַוְּרוּ.

הָלַךְ הַנַּגָה אֶל שִׂיחַ הַשֻּׁמְשְׁמִים, וְאָמַר:

מוֹת תָּמוּת!

– אָנָּא, אֲדוֹנִי! - עָנָה שִׂיחַ הַשֻּׁמְשְׁמִים, – לֹא בִּי הָאָשָׁם, הַדְּלַעַת הִיא שֶׁדְּחָפַתְנִי.

הָלַךְ הַנַּגָה אֶל הַדְּלַעַת וְאָמַר:

– מוֹת תָּמוּתִי!

– אָנָא, אֲדוֹנִי, - עָנְתָה הַדְּלַעַת – הָאַרְנֶבֶת הִיא שֶׁדְּחָפַתְנִי.

הָלַךְ הַדְּרָקוֹן נַּגָה אֶל הָאַרְנֶבֶת וְאָמַר:

– מוֹת תָּמוּתִי!

– אָנָא, אֲדוֹנִי, – אָמְרָה הָאַרְנֶבֶת, – לֹא בִּי הָאָשָׁם, הַמִּפְלֶצֶת שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הַסֶּלַע הִיא שֶׁהִטִילָה בִּי פַּחַד.

הָלַךְ הַנַּגָה וּבָא אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַסֶּלַע וְלֹא רָאָה שָׁם שׁוּם דָּבָר, כִּי הַצְּפַרְדֵּעַ נִמְלְטָה וְאֵינֶנָּה. חָזַר הַנַּגָה וּבָא אֶל הָאַרְנֶבֶת וְאָמַר:

– כַּזְּבָנִית שֶׁכְּמוֹתֵךְ! אֵין כָּל מִפְלֶצֶת מֵאֲחוֹרֵי הָאֶבֶן. וְאַתְּ, מוֹת תָּמוּתִי:

עָמְדָה הָאַרְנֶבֶת, רוֹעֶדֶת מִכַּף רַגְלָהּ וְעַד קָדְקֳדָהּ, וְאַפָּהּ מְפַרְכֵּס מִפַּחַד. פָּרַץ הַדְּרָקוֹן נַּגָה בִּצְחוֹק בִּרְאוֹתוֹ אֶת אַפָּהּ שֶׁל הָאַרְנֶבֶת מְפַרְכֵּס. צָחַק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוֹצִיא זַעְמוֹ בִּצְחוֹקוֹ וְחָזַר בְּנַחַת אֶל הַבְּרֵכָה.

וְאַפָּהּ שֶׁל הָאַרְנֶבֶת מְפַרְכֵּס עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה שָׁלְחָה אֶת בְּנָהּ הַשּׁוֹטֶה אֶל הַיַּעַר לָתוּר אַחַר דְּבַר־מַאֲכָל. מָצָא עוֹף בָּר בְּמַלְכֹּדֶת. שִׁחְרֵר אֶת הָעוֹף וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיִּתְעוֹפֵף אֶל סֻכַּת אִמּוֹ וְיִהְיֶה לָהּ לְמַאֲכָל. פָּרְשָׂה הַצִּפּוֹר כְּנָפֶיהָ–וְנֶעְלְמָה. פָּנָה הַנַּעַר וְשָׂם פְּעָמָיו הַבַּיְתָה בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְהָעוֹף אֵינֶנּוּ–תָּמַהּ וְלֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דָּבָר. סִפֵּר לְאִמּוֹ כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ. נָזְפָה בּוֹ הָאֵם וְאָמְרָה:

- שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ, אִם יִקְרְךָ כַּדָּבָר הַזֶּה שֵׁנִית–עָלֶיךָ לִשְׁחֹט אֶת הַצִּפּוֹר בַּסַּכִּין שֶׁבְּיָדְךָ וְלַהֲבִיאָהּ הַבַּיְתָה.

לְמָחֳרָת הַבֹּקֶר שָׁלְחָה הָאֵם שֵׁנִית אֶת בְּנָהּ אֶל הַיַּעַר, לָתוּר אַחַר מָזוֹן לְמַאֲכָל. רָאָה צְרוֹר פִּטְרִיּוֹת גְּדֵלוֹת מִתַּחַת לָעֵץ. צָחַק בְּקוֹל רָם, בְּאָמְרוֹ לְנַפְשׁוֹ: “עַתָּה יוֹדֵעַ אֲנִי אֶל נָכוֹן מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת!” גָּחַן עַל הַפִּטְרִיּוֹת, גָּזַר אוֹתָן לַחֲתִיכוֹת בְּסַכִּינוֹ וְהֵבִיא אֶת הַפֵּרוּרִים אֶל אִמּוֹ. גַּעֲרָהּ בוֹ הָאֵם וְאָמְרָה:

- שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ, הֲרֵי הִשְׁחַתָּ אֶת הַפִּטְרִיּוֹת וְלֹא תִּצְלַחְנָה עוֹד לְתַבְשִׁיל אִם יִקְרְךָ כַּדָּבָר הַזֶּה שֵׁנִית, עָלֶיךָ לַעֲקֹר אוֹתָן מִן הַשֹּׁרֶשׁ.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר חָזְרָה הָאֵם וְשָׁלְחָה אֶת בְּנָהּ לַיַּעַר לָתוּר אַחַר מָזוֹן. רָאָה נְחִיל דְּבוֹרִים בִּמְרוֹמֵי הָעֵץ. “דְּבַשׁ מָתוֹק עָרֵב לַחֵךְ–אָמַר לְנַפְשׁוֹ–וְאוּלָם עָלַי לַעֲקֹר תְּחִלָּה אֶת הַנְּחִיל מִן הַשֹּׁרֶשׁ כְּמִצְוַת אִמִּי.” טִפֵּס וְעָלָה עַל הָעֵץ וְאָמַר לַעֲקֹר אֶת הַכַּוֶּרֶת מֵעַל הַגֶּזַע. וְאוּלָם הַדְּבוֹרִים הַנִּרְגָּזוֹת עָטוּ עָלָיו וַעֲקָצוּהוּ. נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ.

- שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ!–אָמְרָה הָאֵם–אִם יִקְרְךָ כַּדָּבָר הַזֶּה שֵׁנִית, תַּעֲלֶה מְדוּרָה וְהֶעָשָׁן יְגָרֵשׁ אֶת הַדְּבוֹרִים מֵעָלֶיךָ.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם חָזְרָה שׁוּב הָאֵם וְשָׁלְחָה אֶת בְּנָהּ לָתוּר אַחַר מָזוֹן. רָאָה נָזִיר שָׁקוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: הַפַּעַם לֹא יִמָּלֵט מִיָּדִי. הִתְגַּנֵּב אֵלָיו מֵאֲחוֹרָיו וְהֶעֱלָה בָּאֵשׁ אֶת הַגְּלִימָה הַכְּתֻמָּה אֲשֶׁר עָלָיו. נָטַל הַנָּזִיר מַקֵּל בְּיָדוֹ וְחָבַט בַּנַּעַר לְלֹא רַחֲמִים. נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ כָּל עוֹד רוּחַ חַיִּים בְּאַפּוֹ.

- שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ,–אָמְרָה לוֹ הָאֵם.–הַאֻמְנָם לֹא לָמַדְתָּ לְהַכִּיר נָזִיר בִּגְלִימָתוֹ הַכְּתֻמָּה? אִם יִקְרְךָ כַּדָּבָר הַזֶּה שֵׁנִית, עָלֶיךָ לִכְרֹעַ וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם שׁוּב יָצָא הַנַּעַר כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לָתוּר אַחַר מָזוֹן. הִפְלִיג לְתוֹךְ הַיַּעַר וְהִנֵּה נָמֵר לִקְרָאתוֹ. וְהַנָּמֵר פּוֹעֵר לוֹעוֹ לְבָלְעוֹ. לֹא טִפֵּס הַנַּעַר עַל הָעֵץ לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הַנָּמֵר הַמְּנֻמָּר פַּסִּים צְהֻבִּים וּכְתֻמִּים: “אֵין זֹאת, אֶלָּא נָזִיר לְפָנַי!” עַל כֵּן כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִשְׁתַּחֲוָה. פַּעַר הַנָּמֵר לוֹעוֹ וּבָלַע אֶת הַנַּעַר הַשּׁוֹטֶה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּא אֶל קִרְבּוֹ.

הַפַּעַם יַלְדָּתִי, אֲסַפֵּר לָךְ מַעֲשֶׂה בַּחֲמִשָּׁה יְדִידִים־בְּלֵב־וָנֶפֶשׁ. אַרְבָּעָה מֵהֶם אַחִים וְהַחֲמִישִׁי מְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם.

קָרְאוּ לַשַּׁמָּשׁ בְּשֵׁם בַּעַל־גּוּף, כִּי קְצַר־קוֹמָה הוּא וּרְחַב־גֶּרֶם וְכֹחוֹ רָב.

קָרְאוּ לָאָח הָאֶחָד בְּשֵׁם בֶּן־מְרִיבָה כִּי מַרְבֶּה הוּא לְאַיֵּם עַל בְּנֵי־אָדָם וּלְהַתְרוֹת בָּהֶם וּלְהַזְהִירָם.

קָרְאוּ לָאָח הַשֵּׁנִי בְּשֵׁם יוֹתֵר־מֵאֲחֵרִים, כִּי הָאָרֹךְ שֶׁבַּחֲבוּרָה הוּא.

קָרְאוּ לָאָח הַשְּׁלִישִׁי שַׂר־הָאוֹצָר, כִּי שָׁקוּל הוּא בִּתְגוּבוֹתָיו וְזָהִיר בְּמַעֲשֵׂהוּ.

קָרְאוּ לָאָח הָרְבִיעִי–פָּשׁוּט, אָח־קָטָן, כִּי הַצָּעִיר וְהַזָּעִיר שֶׁבְּכֻלָּם הוּא.

הָיוּ חֲמֵשֶׁת הָרֵעִים נָעִים וְנָדִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, מְשֻׁפָּעִים בְּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים לָרֹב, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל כְּרָךְ אֶחָד הַנָּתוּן לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אַדִּיר. אָמַר בַּעַל־גּוּף:

–מָה טַעַם יֵשׁ בְּכָבוֹד וְזֹהַר שֶׁנּוֹחֲלָם הָאָדָם טִפִּין־טִפִּין. הָבָה וְנִכְבֹּשׁ לָנוּ אֶת הַמְּלוּכָה–וְיִהְיוּ שְׁמוֹתֵינוּ חֲרוּתִים בְּקוֹרוֹת הָעוֹלָם לָנֶצַח.

הִסְכִּימָה הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ לִדְבָרָיו וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְעֵבֶר הַבִּירָה לְכָבְשָׁהּ. וְאוּלָם אַךְ נִתְקָרְבוּ אֶל שַׁעֲרֵי הָעִיר, הִתְחִיל בֶּן־מְרִיבָה מְאַיֵּם עַל הַמֶּלֶךְ וּמַתְרֶה בּוֹ, וּפָרְצָה תִּגְרַת־דָּמִים בֵּין בֵּית הַמְּלוּכָה לְבֵין חֲמֵשֶׁת הָרֵעִים.

יוֹתֵר־מֵאֲחֵרִים הִצְטַיֵּן בַּמַּעֲרָכָה בְּמַעֲשֵׂי גְּבוּרָתוֹ עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִצְּחוּ הָאַחִים אֶת צְבָא הַמֶּלֶךְ וְהַבִּירָה נִכְנְעָה וְנָפְלָה לִידֵיהֶם.

לְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה מִי מֵהַחֲמִשָּׁה יִהְיֶה לְמֶלֶךְ. בִּקְּשׁוּ הָאַחִים לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם אֶת בַּעַל־גּוּף, כִּי הוּא שֶׁנָּתַן בְּלִבָּם אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁל כִּבּוּשׁ הַמְּלוּכָה. סֵרֵב בַּעַל־גּוּף לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ וְהִצִּיעַ לִבְחֹר תַּחְתָּיו אֶת בֶּן־מְרִיבָה, כִּי הוּא שֶׁפָּתַח בַּמִּלְחָמָה בְּאַיְּמוֹ עַל הַמֶּלֶךְ. סֵרֵב גַּם בֶּן־מְרִיבָה וְהִצִּיעַ תַּחְתָּיו אֶת יוֹתֵר־מֵאֲחֵרִים, כִּי הוּא שֶׁהִצְטַיֵּן בַּקְּרָב. וְאוּלָם יוֹתֵר־מֵאֲחֵרִים סָבוּר הָיָה, כִּי מִכֵּיוָן שֶׁהַבִּירָה עֲשִׁירָה כָּל כָּךְ וְאוֹצְרוֹתֶיהָ מְרֻבִּים, עַל כֵּן יִמְלֹךְ שַׂר־הָאוֹצָר. סֵרֵב גַּם הוּא וְהִצִּיעַ תַּחְתָּיו אֶת אָח־קָטָן, הָרַךְ בְּכֻלָּם וַחֲסַר יֶשַׁע וְעַל כֵּן לֹא יוּכַל לִכְבֹּשׁ לוֹ כִּסֵּא מַלְכוּת בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. סֵרֵב גַּם אָח־קָטָן בְּאָמְרוֹ, כִּי זָעִיר הוּא מִלִּמְלֹךְ. שָׁקְלוּ וְדָנוּ שָׁעוֹת מְרֻבּוֹת. וּלְבַסּוֹף גָּמְרוּ אֹמֶר בְּלִבָּם, כִּי יִמְלְכוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד, בְּכֹחוֹת מְאֻחָדִים.

וְעַתָּה, הַבִּיטִ־נָא עַל יָדַיִךְ, יַקִּירָתִי. לְכָל יָד חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת הַמּוּכָנוּת וּמְזֻמָּנוֹת לְשַׁמְּשֵׁךְ תָּמִיד. אֲגֻדַּל הוּא בַּעַל־הַגּוּף שֶׁבָּאֶצְבָּעוֹת–קָצָר וְשָׁמֵן וְחָזָק. אֶצְבַּע–לְרִיב וּלְמָדוֹן נוֹדְעָה, לְאִיּוּם וּלְאַתְרָאָה. אַמָּה הִיא, כַּמּוּבָן, הַגְּדוֹלָה בָּאֶצְבָּעוֹת. קְמִיצָה שַׂר־הָאוֹצָר הִיא, כִּי עָלֶיהָ תַּעַנְדִי אֶת טַבַּעַת הַזָּהָב בְּהַגִּיעֵךְ לְפִרְקֵךְ. וְאַחֲרוֹנָה אַחֲרוֹנָה–הַזֶּרֶת הַקְּטַנָּה, הַחַלָּשָׁה וְהַצְּנוּעָה בָּאֶצְבָּעוֹת. וְכָךְ, חֲמִשָּׁה יְדִידִים נֶאֱמָנִים לָךְ, לְשַׁמְּשֵׁךְ בְּכָל עֵת, חֲבִיבָתִי. בְּכֹחָם תַּצְלִיחִי וְתַעֲלִי עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה בְּבִירָה שֶׁל זָהָב.

הָיֹה הָיָה בַּכְּפָר זָקֵן, שֶׁהֶחֱיָה נַפְשׁוֹ בַּחֲבָטַת אֹרֶז כִּשְׂכִיר יוֹם. בּוֹדֵד הָיָה הָאִישׁ, חָבֵר וִידִיד אֵין לוֹ–וְרַק אַרְנֶבֶת אַחַת אִתּוֹ. כָּל הַיּוֹם וְגַם בְּלֵילוֹת־יָרֵחַ הָיָה הַזָּקֵן חוֹבֵט אֶת הָאֹרֶז וְהָאַרְנֶבֶת רוֹבֶצֶת לְצִדּוֹ, לוֹעֶסֶת אֶת הַמּוֹץ שֶׁזָּרָה הַזָּקֵן. לַיְלָה אֶחָד בִּהְיוֹת הַיָּרֵחַ בְּמִלּוֹאוֹ, אָמַר הַזָּקֵן לְנַפְשׁוֹ: “מַדּוּעַ אֵין זְקֵנָה עַל יָדִי, שֶׁתִּהְיֶה עוֹזֶרֶת לִי לְנַפּוֹת אֶת הַמּוֹץ וּמְטַפֶּלֶת בְּמֶשֶׁק הַבַּיִת וּמְבַשֶּׁלֶת אֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם, לִי וְלָאַרְנֶבֶת”. שָׁמְעָה אֵלַת הַיָּרֵחַ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְהִצְטַעֲרָה בְּצַעַר הַזָּקֵן. לְמָחֳרָת הַיּוֹם לָבְשָׁה דְּמוּת אִשָּׁה זְקֵנָה, בָּאָה אֶל הַזָּקֵן הַבּוֹדֵד וְהָיְתָה לוֹ לְרַעְיָה. כָּל הַיּוֹם הִיא מְנַפָּה אֶת גַּרְעִינֵי הָאֹרֶז וּמַפְרִידָה אוֹתָם מִן הַמּוֹץ–וְהַזָּקֵן חוֹבֵט בַּגֹּרֶן. וּבָעֶרֶב הִיא נֶעֱלֶמֶת וְחוֹזֶרֶת לָרָקִיעַ. בֹּקֶר בֹּקֶר לָבְשָׁה דְּמוּת אִשָּׁה וְעִם רֶדֶת הַיּוֹם הָלְכָה לָהּ.

כָּךְ חָלְפוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד שָׁאַל הַזָּקֵן:

- הַגִּידִי־נָא לִי, רַעְיָתִי, מַדּוּעַ תֵּעָלְמִי עִם רֶדֶת הַלַּיְלָה?

גִּלְּתָה הַזְּקֵנָה סוֹדָהּ, כִּי אֵלַת הַיָּרֵחַ הִיא. הִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ הַזָּקֵן וְאָמַר:

- אָנָּא קָחִינִי־נָא אִתָּךְ אֶל הַיָּרֵחַ, אוֹתִי וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, וְנִחְיֶה כֻּלָּנוּ יַחַד לָנֶצַח, כִּי עָצוּב לָנוּ כָּאן בִּלְעָדַיִךְ. הִסְכִּימָה אֵלַת הַיָּרֵחַ וְנָטְלָה אֶת הַזָּקֵן וְאֶת הָאַרְנֶבֶת אִתָּהּ לַמְּרוֹמִים, וַהֲרֵי הֵם יוֹשְׁבִים שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וִילָדִים קְטַנִּים, הַמִּסְתַּכְּלִים בַּיָּרֵחַ בְּמִלּוֹאוֹ וְאֵינָם בּוֹכִים, יִרְאוּ בּוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶת הַזָּקֵן חוֹבֵט אֹרֶז וְעַל יָדוֹ רוֹבֶצֶת הָאַרְנֶבֶת הַלּוֹעֶסֶת מוֹץ.

מַר־מַזָּל וּמַר־עָמָל בִּכְפָר אֶחָד נוֹלְדוּ – וְאַף עַל פִּי כֵן, שׁוֹנִים הָיוּ אִישׁ מֵרֵעֵהוּ בְּכָל דַּרְכֵיהֶם. מַר־מַזָּל לֹא הָיָה לָהוּט אַחַר עֲמַל כַּפַּיִם. וּלְעֻמָּתוֹ, לֹא הֶאֱמִין מַר־עָמָל בְּנֵס מִן הַשָּׁמַיִם. הָיָה מַר־מַזָּל יוֹשֵׁב אֹהֶל וְאִלּוּ מַר־עָמָל מַפְלִיג בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וְהוּא מֵשִׁיט דּוֹבְרוֹת שֶׁל בַּמְבּוּק בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה. וְכֵיוָן, שֶׁמְּחִיר הַבַּמְבּוּק גָּבוֹהַּ הָיָה בַּמָּחוֹז שֶׁלּוֹ, צָבַר לוֹ עֹשֶׁר רַב וְעֶדְרוֹ פָּרַץ וַיִּגְדַּל מְאֹד.

יוֹם אֶחָד, גָּעֲרוּ הוֹרָיו שֶׁל מַר־מַזָּל בִּבְנָם עַל כִּי עָצֵל הוּא וְהִפְצִירוּ בּוֹ, שֶׁיֵּצֵא עִם מַר־עָמָל וְיִהְיֶה לוֹ לְעֶזְרָה בַּהֲשִׁיטוֹ אֶת דּוֹבְרוֹת הַבַּמְבּוּק. הוֹדִיעַ מַר־מַזָּל לְכָל בְּנֵי עִירוֹ, כִּי מַזָּלוֹ הוּא הַקּוֹרֵא לוֹ לָצֵאת אֶל הַנָּהָר וְסוֹפוֹ שֶׁיָּשׁוּב הַבַּיְתָה וּבְיָדָיו רְכוּשׁ רָב. לִגְלֵג עָלָיו מַר עָמָל בְּדַרְכָּם בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וּשְׁאָלָהוּ:

- עֹשֶׁר זֶה, בּוֹ אַתָּה מִתְפָּאֵר בִּפְנֵי כֹּל,–מַהוּ?

נִחְיֶה וְנִרְאֶה. – עָנָה מַר־מַזָּל בְּגַאֲוָה.

וַיְהִי בְּדַרְכָּם חֲזָרָה וְרוּחַ סְעָרָה פָּרְצָה וַיֵאָלְצוּ לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה עַל שְׂפַת הַנָּהָר, לָהֶם וְלַדּוֹבְרוֹת אֲשֶׁר אִתָּם. וְהַמָּקוֹם שָׁמֵם וְעָזוּב. הִתְגָּרָה מַר־עָמָל בְּמַר־מַזָּל וְאָמַר לוֹ:

- זֶה הַמַּזָּל לוֹ צִפִּיתָ?

צָחֲקוּ הַכֹּל וְלִגְלְגוּ עַל מַר־מַזָּל עַד שֶׁנִּתְכַּעֵס, הִנִּיחָם לְנַפְשָׁם וְהִתְרַחֵק לְתוֹךְ הַיַּעַר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּהָר. קָרְאוּ אַחֲרָיו הַסַּפָּנִים וְאָמְרוּ:

- אִם לֹא תַּחֲזֹר בְּעוֹד מוֹעֵד, נַעֲזָבְךָ לְנַפְשְׁךָ וְלֹא נְחַכֶּה לְךָ.

- אִם נָפַל עָלַי הַגּוֹרָל לְהִוָּתֵר לְבַדִּי,–אָמַר מַר־מַזָּל, –לֹא אֶתְלוֹנֵן.

הִפְלִיג לְעֳבִי־הַיַּעַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לִבְרֵכָה שֶׁמֵּימֶיהָ צְלוּלִים כְּגָבִישׁ. אָמַר לִרְחֹץ בַּבְּרֵכָה. אַךְ מִשֶּׁטָּבַל בַּמַּיִם, מִיָּד הָיָה לְקוֹף. לֹא הִתְלוֹנֵן גַּם עַל כָּךְ:

- אִם נָפַל בְּגוֹרָלִי לִלְבֹּשׁ דְּמוּת הַקּוֹף–אָמַר, –הֲרֵי אֲנִי מְרֻצֶּה.

הָלַךְ הָלְאָה וְרָאָה בְּרֵכָה שֶׁמֵּימֶיהָ עֲכוּרִים.

- הָבָה וַאֲנַסֶּה גַּם מִיָּמֶיהָ שֶׁל בְּרֵכָה זוֹ, – אָמַר.

קָפַץ לְתוֹךְ הַמַּיִם הָעֲכוּרִים וְחָזַר וְלָבַשׁ דְּמוּת אָדָם.

הָלַךְ הָלְאָה וְרָאָה שְׁנֵי כַּדִּים רֵיקִים. מִלֵּא הַכַּד הָאֶחָד מַיִם צְלוּלִים וְהָאַחֵר מַיִם עֲכוּרִים. אָז חָזַר אֶל הַדּוֹבְרוֹת, שֶׁהָיוּ עֲדַיִן עוֹגְנוֹת בַּחוֹף, בְּאֵין רוּחַ שֶׁתַּסִּיעֵן.

- מָה יֵשׁ לְךָ שָׁם בַּכַּדִּים?–שָׁאַל מַר עָמָל.

- סְתָם מַיִם,– עָנָה מַר־מַזָּל.

- אֵיזוֹ מַתָּנָה נִפְלָאָה! – לִגְלֵג מַר עָמָל. – כַּד מַיִם לַסַּפָּן הַשָּׁט עַל פְּנֵי נָהָר הָאִירַווֹדִי הָרָחָב וְהֶעָמֹק!

שָׁתַק מַר־מַזָּל וְלֹא עָנָה דָּבָר.

בֵּינְתַיִם, הֵחֵלָּה הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְהַדּוֹבְרוֹת יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בְּמוֹרַד הַנָּהָר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, יָרַד מַר־עָמָל הָעִירָה, לַמַּשָּׂא־וּמַתָּן עִם סוֹחֲרֵי הַבַּמְבּוּק. וּמַר־מַזָּל יוֹשֵׁב לוֹ בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה וּמִסְתַּכֵּל בְּשׁוֹאֵב־הַמַּיִם, הַמִּתְרַחֵץ לַהֲנָאָתוֹ בְּמֵי הַנָּהָר, לְאַחַר שֶׁמִּלֵּא כַּדָּיו. הָלַךְ מַר־מַזָּל אֶל שׁוֹאֵב הַמַּיִם, שָׁאַל מִמֶּנּוּ אַחַד הַכַּדִּים, הֱרִיקוֹ וְיָצַק לְתוֹכוֹ אֶת הַמַּיִם הַצְּלוּלִים אֲשֶׁר בְּכַדּוֹ. “עַכְשָׁו, – אָמַר מַר מַזָּל לְנַפְשׁוֹ – הָבָה וְנִרְאֶה מִי הַמְּאֻשָּׁר אֲשֶׁר אֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַיִם אֵלֶּה לַמֶּרְחָץ”.

נָטַל שׁוֹאֵב־הַמַּיִם אֶת כַּדָּיו וְיָצָא לְשׁוּקֵי הָעִיר, כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.

וְהִנֵּה דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר חָסְרוּ מַיִם בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לְמֶרְחָץ הַנְּסִיכָה הַיְּפֵהפִיָּה. הִתְרַעֲמָה הַנְּסִיכָה עַל נַעֲרוֹתֶיהָ שֶׁהִזְנִיחוּ תַּפְקִידָן וְלֹא מִלְּאוּ אֶת הַאַמְבָּטִי שֶׁלָּהּ מַיִם מִכַּדֵּי הַזָּהָב. שָׁלְחָה אַחַת הַנְּעָרוֹת, שֶׁתְּמַהֵר וְתָבִיא לָהּ כַּד מַיִם מֵאֲשֶׁר תִּמְצָא. יָצְאָה הַנַּעֲרָה לָרְחוֹב וְהִנֵּה שׁוֹאֵב־הַמַּיִם לְפָנֶיהָ. קָנְתָה מִמֶּנּוּ אַחַד הַכַּדִּים לְמֶרְחַץ בַּת הַמֶּלֶךְ. וְקָרָה הַמִּקְרֶה, שֶׁאוֹתוֹ כַּד – שֶׁל הַמַּיִם הַצְּלוּלִים הָיָה, אוֹתָם יָצַק לְתוֹכוֹ מַר־מַזָּל. לֹא יִפָּלֵא, אֵפוֹא, כִּי נִכְנְסָה הַנְּסִיכָה לְתוֹךְ הַאַמְבָּטִי כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה חֲמוּדָה וְיָצְאָה מִמֶּנָּה וְהִנֵּה \– קוֹף.

נִפְעָם וְנִרְעָשׁ עָמַד הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵה הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרָה לְבִתּוֹ. שָׁלַח אֶת הַכָּרוֹז וְהַפַּעֲמוֹנִים בְּיָדוֹ, שֶׁיַּעֲבֹר עַל פְּנֵי הָעִיר וְיַכְרִיז: “מִי שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַחֲזִיר לַנְּסִיכָה דְּמוּת־אָדָם – הוּא יִשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה”. שָׁמַע מַר־מַזָּל אֶת דְּבַר כָּרוֹזוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, בָּא אֶל הַהֵיכָל וּבְיָדוֹ כַּד הַמַּיִם הָעֲכוּרִים. נָסַךְ אֶת הַמַּיִם עַל פְּנֵי הַקּוֹף וְשָׁב וְהָיָה נַעֲרָה יְפֵהפִיָּה כְּמִקֹדֶם.

נָשָׂא מַר־מַזָּל אֶת הַנְּסִיכָה לְאִשָּׁה וַיְהִי לְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. וְכַאֲשֶׁר מֵת הַמֶּלֶךְ עָלָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו.

אַלְמָנָה עֲנִיָּה הָיְתָה מוֹכֶרֶת מַמְתַּקִּים בָּרְחוֹב. וְלָאִשָּׁה בֵּן יָחִיד. קָרְאוּ לְנַעַר עַצְלָן־גֶּרֶם. הָיָה הָעַצְלָן בָּטֵל מִכָּל עֲבוֹדָה וְאֵינוֹ מְסַיֵּעַ לְאִמּוֹ בִּמְאוּמָה.

יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹת עַצְלָן־גֶּרֶם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה, רָאָה וְהִנֵּה הֵלֶךְ מוֹבִיל כֶּלֶב וְחָתוּל הַקְּשׁוּרִים בְּחֶבֶל.

- מָה בְּדַעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת בַּשְּׁנַיִם אֵלֶּה? – שָׁאַל עַצְלָן־גֶּרֶם מִבַּעַד לַחַלּוֹן.

- בְּדַעְתִּי לְהַטְבִּיעָם בַּנָּהָר, – עָנָה הַהֵלֶךְ.

- מַדּוּעַ תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה אַכְזָרִי כָּל כָּךְ? – שָׁאַל הַנַּעַר.

- טַבָּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִנְנִי – הִסְבִּיר הָאִישׁ – וּשְׁנַיִם אֵלֶּה בָּאוּ לַחֲצַר־הַמַּלְכוּת וְזָלְלוּ כָּל אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לַאֲרֻחַת מַלְכִּי.

- אָנָּא, מְכֹר אוֹתָם לִי, – הִתְחַנֵּן הָעַצְלָן. – וַאֲנִי מַבְטִיחֲךָ נֶאֱמָנָה, כִּי לֹא יָבוֹאוּ לִתְחוּמֵי מִטְבָּחֲךָ שֵׁנִית.

- כַּמָּה תִּתֵּן מְחִירָם? – שָׁאַל הַזָּר.

וּבְבֵית הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה אֵין דָּבָר, מִלְּבַד סַלְסִלַּת אֹרֶז אַחַת. קָרָא הַנַּעַר וְאָמַר:

- אֶתֵּן מְחִירָם אֶת סַלְסִלַּת הָאֹרֶז.

נָטַל הָאִישׁ אֶת הַסַּלְסִלָּה, הֵנִיחַ אֶת הַכֶּלֶב וְהֶחָתוּל תְּמוּרָתָהּ וְהָלַךְ לוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְרָה הָאֵם מִן הַשּׁוּק וַיִּוָּדַע לָהּ אֲשֶׁר קָרָה, אָמְרָה בִּדְמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ:

- הוֹ, עַצְלָן־גֶּרֶם שֶׁכְּמוֹתְךָ! אֵינְךָ עוֹשֶׂה דָּבָר לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ, וְעוֹד אַתָּה מְבַזְבֵּז אֶת מְעַט הָאֹרֶז אֲשֶׁר בַּמְּזָוֶה!

הִצְטַעֵר עַצְלָן־גֶּרֶם עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִבְטִיחַ לְאִמּוֹ נֶאֱמָנָה, כִּי הָחֵל מִמָּחָר בַּבֹּקֶר יֵצֵא לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה.

אוֹתוֹ לַיְלָה אָמַר הֶחָתוּל לַכֶּלֶב:

- יְדִידִי, הַנַּעַר עַצְלָן־גֶּרֶם הִצִּילָנוּ מִמָּוֶת וְעַל כֵּן חוֹבָתֵנוּ הִיא לְשַׁלֵּם לוֹ כִּגְמוּלוֹ.

- מַסְכִּים. – עָנָה הַכֶּלֶב. – אֲבָל כֵּיצַד נְבַצֵּעַ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת?

חָשַׁב הֶחָתוּל וְחָשַׁב וּלְבַסּוֹף אָמַר:

- בְּלֵב הַיָּם חַי נָסִיךְ בְּאַרְמוֹן זָהָב. וְלַנָּסִיךְ אֶבֶן קְסָמִים. וְהָיָה, אִם נַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת הָאֶבֶן וּלְתִתָּהּ לְעַצְלָן־גֶּרֶם, וְגָמַלְנוּ לוֹ תַּחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ.

- קְפֹץ וְעָלָה עַל גַּבִּי! – אָמַר הַכֶּלֶב – נֵצֵא לְבַקֵּשׁ אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים.

וְכָךְ יָצָא הַכֶּלֶב לָשׁוּט אֶל הָאַרְמוֹן אֲשֶׁר בְּלֵב הַיָּם, כְּשֶׁהֶחָתוּל עַל גַּבּוֹ.

הִצִּיבוּ הַשְּׁנַיִם מִשְׁמָר עַל מַדְרֵגוֹת הַהֵיכָל. הָיָה הָאֶחָד עוֹמֵד בְּתוֹרוֹ עַל הַמִּשְׁמָר וְהָאַחֵר חוֹדֵר לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן פְּנִימָה לְבַקֵּשׁ אַחַר הָאוֹצָר. נִכְנַס הֶחָתוּל לַחֲדַר הַמִּשְׁכָּב שֶׁל הַנָּסִיךְ הַנָּם שְׁנָתוֹ, הָפַךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בַּחֶדֶר בְּבַקְּשׁוֹ אַחַר הָאֶבֶן. וְאוּלָם לֹא אֶבֶן קְסָמִים מָצָא שָׁם, אֶלָּא עַכְבָּר קָטָן אֲחוּז בֶּהָלָה.

- אֲדוֹנִי הֶחָתוּל, – הִתְחַנֵּן הָעַכְבָּר, – אַל נָא תִּטְרְפֵנִי. הַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי וַאֲסַיֵּעַ בְּיָדְךָ לִמְצֹא כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ.

- בְּאֶבֶן הַקְּסָמִים חָשְׁקָה נַפְשִׁי! – עָנָה הֶחָתוּל.

- הַנִּיחֵנִי וְאַשִּׂיגֶנָּה בַּעֲבוּרֵךְ, – הִבְטִיחַ הָעַכְבָּר. – יָדַעְתִּי, כִּי מְקוֹם מַחֲבוֹאָה שֶׁל הָאֶבֶן בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל הַנָּסִיךְ הִיא.

שִׁחְרֵר הֶחָתוּל אֶת הָעַכְבָּר, קָפַץ הָעַכְבָּר וְטִפֵּס וְעָלָה עַל פְּנֵי הַנָּסִיךְ הַנִּרְדָּם וְדִגְדֵּג לוֹ בְּאַפּוֹ. הִתְעַטֵּשׁ הַנָּסִיךְ בְּקוֹל רָם וּבְפַעֲרוֹ פִּיו בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה נִטַּלְטְלָה הָאֶבֶן וְנִתְּרָה הַחוּצָה. אָץ הֶחָתוּל, תָּפַס אֶת הָאֶבֶן בְּכַפּוֹ וּמִהֵר אֶל הַכֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר עַל הַמַּדְרֵגוֹת. שָׁט הַכֶּלֶב בַּחֲזָרָה אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר וְהֶחָתוּל עַל גַּבּוֹ. הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם וּבָאוּ אֶל הַנַּעַר עַצְלָן־גֶּרֶם, הֶעִירוּהוּ מִשְּׁנָתוֹ וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ טַבַּעַת זָהָב וּבָהּ אֶבֶן הַקְּסָמִים.

- הֲרֵי לְךָ אֲדוֹנִי, – אָמַר הַכֶּלֶב. – מֵעַתָּה יִתְגַּשְּׁמוּ כָּל מַאֲוַיֶּיךָ.

לְמָחֳרָת הַבֹּקֶר אָמַר עַצְלָן־גֶּרֶם אֶל אִמּוֹ:

- אַל נָא תִּדְאֲגִי אִמָּא, כִּי הִנֵּה אֲנִי יוֹצֵא לָשֵׂאת אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה.

גָּעֲרָה בּוֹ הָאֵם וְאָמְרָה:

- אַל תְּשַׁטֶּה בִּי, עַצְלָן־גֶּרֶם.

- אִמָּא אֵין אֲנִי מְשַׁטֶּה בָּךְ! – קָרָא הַנַּעַר. – לְכִי אֶל הָאַרְמוֹן וּבַקְּשִׁי לִי אֶת יַד הַנְּסִיכָה.

תְּחִלָּה סֵרְבָה הָאֵם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר הַנַּעַר וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁגִּלָּה לָהּ עַצְלָן־גֶּרֶם אֶת סוֹדוֹ וְהֶרְאָה לְאִמּוֹ אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים הַמְּשֻׁבֶּצֶת בְּתוֹךְ הַטַּבַּעַת, נַעַנְתָה לוֹ הָאֵם וּפָנְתָה אֶל הֶחָצֵר לְבַקֵּשׁ אֶת יַד הַנְּסִיכָה לִבְנָהּ.

- מָה מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל בְּנֵךְ? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

- הוּא כָּל־יָכוֹל! – עָנְתָה הָאֵם בְּגַאֲוָה.

- כָּל־יָכוֹל? – הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ.

וְהָאֵם הֵשִׁיבָה?

- אָכֵן, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּדְבָרֶיךָ.

- אִם כָּךְ הַדָּבָר, – אָמַר הַמֶּלֶךְ – צַוִּי נָא עַל בְּנֵךְ וְיִבְנֶה בִּן־לַיְלָה גֶּשֶׁר זָהָב וְגֶשֶׁר כֶּסֶף מִבֵּיתֵךְ לְאַרְמוֹנִי. אִם זֹאת יַעֲשֶׂה – וְהָיְתָה לוֹ בִּתִּי לְאִשָּׁה.

וְאוּלָם, אִם לֹא יַצְלִיחַ בְּמַעֲשֵׂהוּ אֶשְׂרְפֶנּוּ חַיִּים וְאַתְּ תַּעֲלִי עַל הַמּוֹקֵד יַחַד אִתּוֹ. אוּצִי־רוּצִי, אִשָּׁה מָחָר כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר יִהְיוּ־נָא שְׁנֵי הַגְּשָׁרִים עוֹמְדִים עַל תִּלָּם.

- אֵין קַל מִזֶּה, – עָנְתָה הָאִשָּׁה.

וְעִם שַׁחַר שִׁפְשֵׁף עַצְלָן־גֶּרֶם אֶת הָאֶבֶן בְּאֶצְבָּעוֹ וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הִבִּיעַ מִשְׁאַלְתּוֹ – וְהַגְּשָׁרִים קָמוּ וְהָיוּ.

הִשְׁקִיף הַמֶּלֶךְ מִבַּעַד לְחַלּוֹן אַרְמוֹנוֹ וְרָאָה אֶת בְּרַק הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף הַנּוֹצְצִים בְּאוֹר שַׁחַר. שָׂמַח וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

- בִּתִּי, אֹשֶׁר רַב נָפַל בְּחֶלְקֵךְ!

נָשָׂא עַצְלָן־גֶּרֶם אֶת הַנְּסִיכָה לְאִשָּׁה וְיִחְיוּ בְּאֹשֶׁר וְעֹשֶׁר, הֵם וְהַמֶּלֶךְ וְהָאֵם הָאַלְמָנָה. וְגַם לַכֶּלֶב וְלֶחָתוּל בָּנוּ בַּיִת קָטָן, עָשׂוּי זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת.

טִיֵּל לוֹ הַדְּרָקוֹן־נַגָה בָּעֳבִי־הַיַּעַר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הָאֲגַם וְהִנֵּה עָטְתָה עָלָיו צִפּוֹר־טֶרֶף, שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מִמְּרוֹמֵי הָרָקִיעַ. נִתְבַּהֵל הַדְּרָקוֹן וְנָשָׂא עֵינָיו מִסָּבִיב: מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ? – אַךְ לֹא מָצָא לוֹ מְקוֹם מַחֲסֶה. בְּאֵין מוֹצָא, הָפַךְ מִיָּד לְאָדָם וְהִתְעָרֵב בְּקֶרֶב מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בְּצַיִד בַּיַּעַר. בָּאָה הַצִּפּוֹר בִּמְבוּכָה רֶגַע קָט, כִּי נֶעְלְמוּ עִקְּבוֹת הַדְּרָקוֹן. אֲבָל מִיָּד נִתְאוֹשְׁשָׁה וְנִחֲשָׁה אֶת אֲשֶׁר נִתְרַחַשׁ. מֶה עָשְׂתָה? – לָבְשָׁה גַם הִיא דְמוּת אָדָם וְהָיְתָה לְאֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ. נִתְמַלֵּא הַדְּרָקוֹן חֲרָדָה שֶׁמָּא תַכִּירֶנּוּ הַצִּפּוֹר, וּבִקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט. הִתְעָרֵב בְּקֶרֶב חֲבוּרַת הָרוֹכְלִים, שֶׁהָיוּ צוֹעֲדִים בְּרֹאשׁ שְׁיָרַת הַמֶּלֶךְ, וַיֶּאֱרַח אִתָּם לְדַרְכָּם. בִּקְּשָׁה הַצִּפּוֹר אַחַר עִקְּבוֹת הַדְּרָקוֹן, חָקְרָה וּבָדְקָה, אֲבָל אֶת מְבֻקָּשָׁהּ לֹא מָצְאָה. לְבַסּוֹף הֵבִינָה, כִּי הֶעֱרִים עָלֶיהָ הַדְּרָקוֹן גַּם הַפַּעַם וְיָצְאָה בְּעִקְּבוֹת חֲבוּרַת הָרוֹכְלִים. אֲבָל אוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר הָיְתָה הַחֲבוּרָה קְרוֹבָה לְחוֹפֵי הַנָּהָר, וְכַאֲשֶׁר חָשׁ הַדְּרָקוֹן אֶת פַּעֲמֵי הָאוֹיֵב הַקְּרֵבִים וְהוֹלְכִים – שׁוּב הָפַךְ עוֹרוֹ וְזָחַל עַל חוֹלוֹת הַחוֹף. אוֹתָהּ שָׁעָה הָפְכָה גַם הַצִּפּוֹר עוֹרָהּ וְהָיְתָה שׁוּב מְעוֹפֶפֶת בְּעִקְּבוֹת טַרְפָּהּ. אֲבָל הִיא אֵחֲרָה אֶת הַשָּׁעָה, כִּי הַדְּרָקוֹן צָלַל בֵּינְתַיִם בַּמַּיִם וְחָזַר אֶל מְעוֹנוֹ בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם.

הִתְיַפְּחָה הַצִּפּוֹר עַל כִּשְׁלוֹנָהּ וְשָׁפְכָה דְמָעוֹת כַּמַּיִם. גָּמְרָה אֹמֶר בְּלִבָּהּ, שֶׁלֹּא תַרְחִיק מִמָּקוֹם זֶה עַד אִם יָשׁוּב הַדְּרָקוֹן וְיֵרָאֶה לְעֵינֵי כֹל. וְאוּלָם יָדוֹעַ יָדְעָה הַצִּפּוֹר הָעַרְמוּמִית, כִּי אִם יִרְאֶנָּה הַדְּרָקוֹן מִמְּעוֹנוֹ אֲשֶׁר מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם – וְיִסְתַּתֵּר מִפָּנֶיהָ. עַל כֵּן פָּנְתָה לָלֶכֶת לִכְפָר אֶחָד, אֲשֶׁר יוֹשְׁבָיו עֲסוּקִים בְּיִבּוּשׁ מֵי הַיָּם לְמֶלַח. לָבְשָׁה דְמוּת אָדָם וְנִצְטָרְפָה אֶל מַחֲנֵה הָעוֹבְדִים. הָיְתָה עוֹשָׂה בַּמְּלָאכָה עִם כָּל הַחֲבוּרָה וְעֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת לְעֵבֶר הַיָּם. וְאוּלָם לַשָּׁוְא. וְכָךְ הִזְדַּקְּנָה הַצִּפּוֹר בַּעֲבוֹדָתָהּ כְּפוֹעֵל הֶעָמֵל מְשַּׁחַר עַד עֶרֶב – וְאֶת הַדְּרָקוֹן לֹא רָאֲתָה עוֹד.

אָמַר הָאֶפְרֹחַ לְאִמָּא תַרְנְגֹלֶת:

– אָנָּא, אִמִּי, אֱפִי־נָא לִי עֻגָּה מְתוּקָה.

נֵאוֹתָה לוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת וּבִקְּשָׁה מֵאֵת בְּנָהּ, שֶׁיָּבִיא לָהּ שִׁבְבֵי עֵצִים לְהַעֲלוֹת בָּהֶם אֵשׁ. הָלַךְ הָאֶפְרֹחַ אֶל מִטְבָּחָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם לְלַקֵּט שָׁם שְׁבָבִים שֶׁהוֹתִירוּ. עוֹד הוּא מְלַקֵּט אֶת הַשְּׁבָבִים, וְהִנֵּה הֵגִיחַ חָתוּל זוֹעֵף מִן הַמַּאֲרָב וְאִיֵּם עָלָיו לְטָרְפוֹ. הִתְחַנֵּן הָאֶפְרֹחַ וּבִקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ וְאָמַר:

– אִם תַּנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי, חָתוּל יָקָר, וְנָתַתִּי לְךָ פְּרוּסַת עֻגָּה מֵאֲשֶׁר תֹּאפֶה לִי אִמִּי.

– יָפֶה, – עָנָה הֶחָתוּל וְהִנִּיחַ לָאֶפְרֹחַ לָלֶכֶת.

הָלַךְ הָאֶפְרֹחַ וּבָא אֶל אִמּוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת וְסִפֵּר לָהּ כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ.

– אַל נָא תִדְאַג, – אָמְרָה הַתַּרְנְגֹלֶת. – אֹפֶה לְךָ עֻגָּה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁתַּסְפִיק לְךָ וְלֶחָתוּל גַם יַחַד.

עָשְׂתָה הַתַּרְנְגֹלֶת כַּאֲשֶׁר דִּבְּרָה. נָתְנָה אֶת הָעֻגָּה בִּידֵי הָאֶפְרֹחַ, בְּהַזְכִּירָהּ לוֹ, שֶׁיַּעֲנִיק לֶחָתוּל אֶת מְנָתוֹ וְאוּלָם טַעְמָהּ שֶׁל הָעֻגָּה הָיָה עָרֵב כָּל כָּךְ, שֶׁהָאֶפְרֹחַ הַזַּלְלָן אָכַל וּבָלַע הַכֹּל וּפֵרוּר לֹא הוֹתִיר. אָז פָּנָה אֶל אִמּוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת וְאָמַר לָהּ:

– קָרָה אָסוֹן, אִמָּא, אָכַלְתִּי אֶת הָעֻגָּה כֻּלָּהּ וְלֹא הוֹתַרְתִּי אֲפִלּוּ פֵּרוּר לִפְלֵטָה.

– זַלְלָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! – גַעֲרָה בּוֹ הָאֵם

– וְשֶׁמָּא שָׁכַח הֶחָתוּל אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי לוֹ? – הִתְנַחֵם הָאֶפְרֹחַ בְּקוֹל, – שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא דַרְכּוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא יָבוֹא לִתְבֹּעַ חוֹבוֹ?

וְאוּלָם, עוֹד הָאֶפְרֹחַ מְדַבֵּר וְהִנֵּה הֶחָתוּל לִקְרָאתוֹ.

– אֵלִי! – קָרָא הָאֶפְרֹחַ בִּמְבוּכָתוֹ. – מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עַתָּה? הִנֵּה הֶחָתוּל וּבְיָדִי אֵין דָּבָר.

– אַחֲרַי! – קָרְאָה הַתַּרְנְגֹלֶת־הָאֵם, כְּשֶׁהִיא נֶחְפֶּזֶת לְהִסְתַּתֵּר בְּמִטְבַּח הַבַּיִת הַשָּׁכֵן.

הִסְתַּתְּרוּ הַתַּרְנְגֹלֶת וְאֶפְרֹחָהּ בִּקְדֵרַת חֵמָר אֲשֶׁר בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח, בְּתִקְוָה שֶׁהֶחָתוּל לֹא יִמְצָא מַחֲבוֹאָם. וְאוּלָם לֹא כֵן הָיָה הַדָּבָר. כִּי עֵינָיו שֶׁל חָתוּל חַדּוֹת וְרַגְלָיו זְרִיזוֹת. רָדַף אַחַר הָאֵם וּבְנָהּ, בְּקָרְאוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל:

– הָבָה וְאֶטְרֹף אֶת שְׁנֵיכֶם גַּם יַחַד, הָאֶפְרֹחַ הַזַּלְלָן וְאִמּוֹ.

רָבַץ לוֹ הֶחָתוּל בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח הָאַפְלוּלִי, מְצַפֶּה לָרֶגַע שֶׁהָאֶפְרֹחַ וְאִמּוֹ יֵצְאוּ מִתּוֹךְ הַקְּדֵרָה וְיִהְיוּ לוֹ לְטֶרֶף.

וְהַתַּרְנְגֹלֶת וְאֶפְרֹחָהּ מְכֻרְבָּלִים בְּתוֹךְ קְדֵרַת הַחֵמָר, רוֹעֲדִים מִפַּחַד. יָשְׁבוּ שָׁעָה מְרֻבָּה, עַד שֶׁהָיְתָה לָהֶם הַיְשִׁיבָה בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה לְזָרָא. לָחַשׁ הָאֶפְרֹחַ בְּאָזְנֵי אִמּוֹ:

– אִמָּא, אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְעַטֵּשׁ.

– חָלִילָה לְךָ! – גָּעֲרָה בּוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת. – עָלֶיךָ לְהִתְאַפֵּק, לְבַל יִשְׁמַע הֶחָתוּל קוֹלְךָ וִיגַלֶּה מְקוֹם מַחֲבוֹאֵנוּ.

חָלְפוּ עוֹד רְגָעִים מְעַטִּים וְהָאֶפְרֹחַ קַל־הַדַּעַת שׁוּב לָחַשׁ בְּאָזְנֵי אִמּוֹ:

– אָנָּא, אִמָּא, הַרְשִׁי נָא לִי, בְּבַקָּשָׁה, לְהִתְעַטֵּשׁ אַךְ מְעַט!

– לא!– עָנְתָה הָאֵם. – בְּהֶחְלֵט: לֹא!

שׁוּב חָלְפוּ רְגָעִים וְהָאֶפְרֹחַ חָזַר וּבִקֵּשׁ:

– רַק עֲטִישָׁה אַחַת, אִמָּא, אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק עוֹד…

כָּךְ הוֹסִיף הָאֶפְרֹחַ וְהִפְצִיר בְּאִמּוֹ, עַד שֶׁלְּבַסוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתָהּ שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת וְאָמְרָה:

– לוּ יְהִי כֵן.

מִיָּד הִשְׁמִיעַ הָאֶפְרֹחַ עֲטִישָׁה רָמָה, שֶׁקּוֹלָהּ הָלַךְ מִקְּצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ. נִתְבַּקְעָה קְדֵרַת הַחֵמָר מֵעָצְמַת הָעֲטִישָׁה וְהַתַּרְנְגֹלֶת וְאֶפְרֹחָה נִתְגַּלּוּ לְעֵינֵי כֹּל.

וְאוּלָם… לְאָשְׁרֵנוּ נִבְהַל גַּם הֶחָתוּל, כִּי סָבוּר הָיָה, שֶׁקּוֹל רַעַם עוֹלֶה בְּאָזְנָיו. נָשָׂא רַגְלָיו וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ.

יָצְאוּ לָהֶם הַתַּרְנְגֹלֶת וּבְנָהּ בְּנַחַת מִן הַמִּטְבָּח, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, כְּאִלּוּ לא קָרָה דָבָר.

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה עֲנִיָּה הָרָה לָלֶדֶת, שֶׁהָיְתָה מְיַבֶּשֶׁת אֹרֶז בַּשֶּׁמֶשׁ לַאֲרֻחָתָהּ הַדַּלָּה. וְאוּלָם בָּרֶגַע שֶׁהִנִּיחָה הָאִשָּׁה אֶת סַלְסִלַּת הָאֹרֶז בַּחוּץ – נֶעְלְמָה הַשֶּׁמֶשׁ. וּבָרֶגַע שֶׁהִכְנִיסָה אֶת הַסַּלְסִלָּה הַבַּיְתָה מֵחֲשַׁשׁ הַגֶּשֶׁם הָעוֹמֵד לָרֶדֶת – שָׁבָה הַשֶּׁמֶשׁ וַתִּזְרַח, בְּהִירָה וְחַמָּה. הַמַּעֲשֶׂה חָזַר וְנִשְׁנָה פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁהָאִשָּׁה לֹא יָדְעָה נַפְשָׁהּ מֵרֹב חֵמָה וְהֵחֵלָּה מְחָרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמִּתְעַלֶּלֶת בָּהּ. נֶעֶלְבָה הַשֶּׁמֶשׁ וְקִלְּלָה אֶת הָאִשָּׁה קְלָלָה מָרָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר יִוָּלֵד לָהּ גָּדוֹל מִן הַזֶּרֶת.

וַיִּקְרְאוּ לַיֶּלֶד בְּשֵׁם מַר־זֶרֶת.

הָיוּ הַכֹּל מְלַגְלְגִים עַל זֶרֶת־זְעִירָא, וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ לוֹ שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים דָּרַשׁ מֵאִמּוֹ שֶׁתְּסַפֵּר לוֹ מַדּוּעַ עָלָה בְּגוֹרָלוֹ לִהְיוֹת קָטָן כָּל־כָּךְ. סִפְּרָה לוֹ הָאֵם דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. אָמַר לָהּ:

– אִמָּא, אָנָּא, תֹּאפִי נָא לִי מָחָר בַּבֹּקֶר עֻגָּה גְדוֹלָה – וַאֲנִי יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ.

וּלְמָחֳרָת עִם שַׁחַר יָצָא זֶרֶת הַזָּעִיר מִזְרָחָה, לְבַקֵּשׁ אַחַר הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָעֻגָּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ גְדוֹלָה פִּי כַּמָּה מִקּוֹמָתוֹ.

וְהַיָּמִים יְמֵי הַקַּיִץ בְּעִצּוּמוֹ. הַשָּׂדוֹת חֲשׂוּפִים וְהָאֲדָמָה בּוֹעֶרֶת מִתַּחַת לָרַגְלַיִם. פָּגַשׁ זְעִירָא בְּדַרְכּוֹ בִּסְפִינָה רְעוּעָה, שֶׁנִּתְקְעָה בַּחוֹל, מֵאַחַר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יִבְּשָׁה אֶת מֵי־הַנַּחַל. בֵּרְכָה אוֹתוֹ הַסְּפִינָה לְשָׁלוֹם:

– מַר זֶרֶת – אָמְרָה לוֹ – לְאָן פָּנֶיךְ מוּעָדוֹת?

– לַמִּלְחָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ אֲנִי יוֹצֵא! - עָנָה הַיֶּלֶד.

שָׂמְחָה הַסְּפִינָה וְאָמְרָה:

– הָבָה וְאֶלָּוֶה אֵלֶיךָ.

– יָפֶה! – קָרָא הַנַּעַר – הִתְכַּבְּדִי־נָא בִּפְרוּסַת עֻגָּה וְהִכָּנְסִי לְתוֹךְ כְּרֵסִי וְנֵלֵךְ יַחַד.

עָשְׂתָה הַסְּפִינָה כַּאֲשֶׁר אָמַר.

הָלַךְ זְעִירָא הָלְאָה, פָּגַשׁ שִׂיחַ בַּמְבּוּק. אָמַר לוֹ הַשִּׂיחַ:

– לְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ, מַר זֶרֶת?

עָנָה הַיֶּלֶד וְאָמַר:

– יוֹצֵא אֲנִי לַמִּלְחָמָה בְּאוֹיְבִי הַשֶּׁמֶשׁ.

שָׂמַח הַשִּׂיחַ שִׂמְחָה רַבָּה, כִּי גַם לוֹ עוֹלְלָה הַשֶּׁמֶשׁ עָוֶל בְּיַבְּשָׁהּ כָּל עֲנָפָיו. אָמַר הַשִּׂיחַ אֶל הַזֶּרֶת:

– הָבָה וְאֶלָּוֶה אֵלֶיךָ.

– יָפֶה! – קָרָא זְעִירָא בְּשִׂמְחָה. – הִתְכַּבֵּד־נָא בִּפְרוּסָה מִן הָעֻגָּה וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ כְּרֵסִי וְנֵלֵךְ יַחַד.

עָשָׂה שִׂיחַ־הַבַּמְבּוּק כַּאֲשֶׁר צֻוָּה.

הָלַךְ הַנַּעַר הָלְאָה. פָּגַשׁ בְּחֶלְקַת אֵזוֹב.

– לְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ, שָׁאַל הָאֵזוֹב?

– לַמִּלְחָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ אֲנִי יוֹצֵא! – הֵשִׁיב הַנַּעַר.

שָׂמַח הָאֵזוֹב שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ יִבְּשָׁה אֶת כָּל לְשַׁד הָאֲדָמָה בֵּין שָׁרְשֵׁי הָעֵץ, אֲשֶׁר מֵהֶם יָנַק. בִּקֵּשׁ הָאֵזוֹב וְאָמַר:

– הָבָה וְאֶלָּוֶה אֵלֶיךָ.

– בְּבַקָּשָׁה! – עָנָה הַזֶּרֶת בְּשִׂמְחָה, – הִתְכַּבֵּד נָא בִּפְרוּסַת עֻגָּה וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ כְּרֵסִי. עָשָׂה הָאֵזוֹב כַּאֲשֶׁר צֻוָּה וְהָלְכוּ יַחַד. פָּגַשׁ בְּבֵיצָה מְעֻפֶּשֶׁת.

אָמְרָה לוֹ הַבֵּיצָה:

– לְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ?

– לִלְחֹם בַּשֶּׁמֶשׁ יָצָאתִי! – עָנָה זֶרֶת.

– הָבָה וְאֶלָּוֶה אֵלֶיךָ! – אָמְרָה הַבֵּיצָה, כִּי הַצִּפּוֹר אֲשֶׁר הֵטִילָה אוֹתִי מֵתָה בַּצָּמָא, מֵאַחַר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יִבְּשָׁה אֶת מֵי־הָאֲגַם.

– יָפֶה! – קָרָא הַזֶּרֶת, הִתְכַּבְּדִי־נָא בִּפְרוּסַת עֻגָּה וְהִכָּנְסִי לְתוֹךְ כְּרֵסִי.

וְכָךְ צוֹעֵד לוֹ מַר זֶרֶת וְאַרְבַּעַת שֻׁתָּפָיו הַנֶּאֱמָנִים אִתּוֹ.

הִגִּיעַ עִם עֶרֶב לְרֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר מֵאַחֲרָיו תּוֹפִיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר וּבִקֵּשׁ מַחֲסֶה לַלַּיְלָה. נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה בַּיִת קָטָן לֹא הַרְחֵק מִמֶּנּוּ. חָשַׁשׁ שֶׁמָּא אֵין זֶה מִשְׁכַּן־אָדָם אֶלָּא אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת הוּא, אֲשֶׁר זוֹ דַרְכָּהּ לִבְנוֹת מְעוֹנָהּ בְּיַעֲרוֹת־פֶּרֶא אֲשֶׁר בִּמְרוֹמֵי הֶהָרִים הַשְּׁחוֹרִים. הָלַךְ־סָבַב זְעִירָא סְחוֹר סְחוֹר מִסָּבִיב לַבַּיִת וְנוֹכַח לָדַעַת, כִּי רֵיק הוּא וְאֵין בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה. אָמַר הַיֶּלֶד הֶחָכָם בְּלִבּוֹ: אֶכָּנֵס הַבַּיְתָה בְּטֶרֶם חָזְרָה הַמִּפְלֶצֶת מִן הַיַּעַר וְאָנוּחַ יָפֶה הַלַּיְלָה וְאָקוּם וְאֶסְתַּלֵּק עִם שַׁחַר. שָׁמְעוּ אַרְבַּעַת שֻׁתָּפָיו הַנֶּאֱמָנִים אֶת הִרְהוּרֵי לִבּוֹ, קָפְצוּ וְיָצְאוּ מִתּוֹךְ כְּרֵסוֹ וּפָנוּ אֵלָיו בְּקוֹלוֹת תַּחֲנוּנִים:

– אָנָא, הַרְשֵׁה־נָא לָנוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַמִּפְלֶצֶת מִן הַיַּעַר, לְמַעַן תִּישַׁן כְּכָל שֶׁתֹּאבֶה נַפְשְׁךָ וְתָנוּחַ כָּרָאוּי וְיַעֲמֹד בְּךָ כֹּחֲךָ לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר.

הִסְכִּים זֶרֶת־זְעִירָא, הִסְתַּתֵּר מַאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחַ לִרְאוֹת מַה יֵּעָשֶׂה. נִכְנְסוּ שְׁלֹשָׁה מִידִידָיו לְתוֹךְ הַבַּיִת – שִׂיחַ הַבַּמְבּוּק, חֶלְקַת הָאֵזוֹב וְהַבֵּיצָה הַמְעֻפֶּשֶׁת. הִסְתַּתֵּר הַבַּמְבּוּק מִתַּחַת לַמִּטָּה; הִסְתַּתְּרָה הַבֵּיצָה בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר; הִסְתַּתֵּר הָאֵזוֹב לְיַד כַּד הַמַּיִם. לֹא חָלְפוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְהַמִּפְלֶצֶת הוֹפִיעָה בַּבַּיִת וּמִיָּד שָׁכְבָה־רָבְצָה עַל הַמִּטָּה. מֶה עָשָׂה הַבַּמְבּוּק? הֵחֵל דּוֹקֵר אֶת הַמִּפְלֶצֶת עַד כְּדֵי כְּאֵב.

– מִי הוּא הַדּוֹקֵר אוֹתִי כָּךְ? – רָגְזָה הַמִּפְלֶצֶת וְיָצְאָה אֶל הַמִּטְבָּח לְהַעֲלוֹת אוֹר.

וְאוּלָם, אַךְ הִתְכּוֹפְפָה לִטֹּל אֶת הַגַּפְרוּר בְּיָדָהּ, נִתְפּוֹצְצָה הַבֵּיצָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. קָפְצָה הַמִּפְלֶצֶת לְעֵבֶר כַּד הַמַּיִם עַל מְנָת לִרְחֹץ פָּנֶיהָ שֶׁהִתְלַכְלְכוּ בְּחֶלְמוֹן הַבֵּיצָה. וְאוּלָם רַגְלֶיהָ מָעֲדוּ וְהִיא נִתְחַלְּקָה עַל פְּנֵי הָאֵזוֹב וְלֹא יָכְלָה לָקוּם.

שָׂמְחוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂמְחָה רַבָּה וְהַזֶּרֶת נָח יָשֵׁן לוֹ כְּבֶן־מֶלֶךְ.

עִם שַׁחַר יָצְאוּ הַזֶּרֶת וַחֲבוּרָתוֹ לְהֵאָבֵק עִם הַשֶּׁמֶשׁ. זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ אֲדֻמָּה מִכַּעַס וַחֲמָתָהּ בָּעֲרָה בָּהּ עַד לְהַשְׁחִית. שָׁפְכָה חֻמָּהּ כְּאֵשׁ לוֹהֶטֶת עַל כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ עַד שֶׁהַזֶּרֶת כִּמְעַט וְהָיָה לִמְדוּרָה בּוֹעֶרֶת. וְאוּלָם שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ – וּפִתְאֹם הִתְחִיל יוֹרֵד בְּזַעַף הַגֶּשֶׁם, אוֹיְבוֹ הַמֻּשְׁבָּע שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ מִימוֹת עוֹלָם, שֶׁעָמַד מִן הַצַּד כָּל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר וְהִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה.

צָחֲקוּ זֶרֶת וּמְלַוָּיו בְּכָל פֶּה לִתְבוּסַת הַשֶּׁמֶשׁ.

אַךְ לֹא לְעוֹלָם צְחוֹק, כִּי הַגֶּשֶׁם הָיָה לְמַבּוּל שֶׁהֵצִיף אֶת הָאֲדָמָה וְעוֹד מְעַט וְהַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ טוֹבַעַת. וְאוּלָם אָז נֶחֶלְצָה הַסְּפִינָה אֲשֶׁר בִּכְרֵסוֹ שֶׁל זֶרֶת לְעֶזְרָתָם. הִיא יָצְאָה מִמַּחֲבוֹאָהּ וְהֶעֱמִידָה עַצְמָהּ לְשֵׁרוּת הַלּוֹחֲמִים. קָפְצוּ הַכֹּל לְתוֹךְ הַסְּפִינָה וְשָׁטוּ מַעֲרָבָה לִכְפָרוֹ שֶׁל זֶרֶת. יָצְאוּ לִקְרָאתָם יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר וְקִבְּלוּ פְנֵיהֶם שֶׁל הַגִּבּוֹר וְעוֹזְרָיו בְּקוֹל מִצְהֲלוֹת שִׂמְחָה.

הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל יָצָא לָתוּר אֶת הָעִיר בַּסֵּתֶר וְאִתּוֹ מְשָׁרֵת אֶחָד בִּלְבַד. רָאָה אִשָּׁה זְקֵנָה חוֹבֶטֶת אֹרֶז. עָלָה רֵיחַ הַמּוֹץ הָרַעֲנָן בְּאַפּוֹ וְחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִטְעֹם טַעְמוֹ. נָטַל מִן הַמּוֹץ וְהָיָה מְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב וְלוֹעֵס. הִתְרַעֵם הַמְשָׁרֵת הַנִּלְוֶה אֵלָיו וַיֹּאמַר, כִּי לֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה לוֹ לַמֶּלֶךְ־הַגָּדוֹל לִלְעֹס קַשׁ, שֶׁהוּא מְזוֹנָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה. אַךְ הַמֶּלֶךְ מֵאֵן לִשְׁמֹעַ. וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא הֻטַּל עַל הַמְשָׁרֵת הַנֶּאֱמָן לְהָבִיא בֹּקֶר בֹּקֶר לַחֲדַר הַמֶּלֶךְ מְנַת מוֹץ מִן הָאֹרֶז הֶחָבוּט וַיְהִי לוֹ לְמַאֲכָל. וְאוּלָם אִסּוּר חָמוּר אָסַר הַמֶּלֶךְ עַל מְשָׁרְתוֹ לְגַלּוֹת סוֹדוֹ. הָיָה הַמְשָׁרֵת מְהַלֵּךְ בְּבֵיתוֹ לְעֵת עֶרֶב וְהַתְּשׁוּקָה לְגַלּוֹת סוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בּוֹעֶרֶת בְּלִבּוֹ. הָחָרְדָה מְנוּחָתו. לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה וּשְׁנָתוֹ נָדְדָה מֵעֵינָיו, לִבּוֹ לֹא הָלַךְ עוֹד אַחַר שִׂיחָה עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ בְּעִנְיָנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְטַעַם הַחַיִּים נִטַּל מִמֶּנּוּ. “אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְפָחוֹת לִלְחֹשׁ אֶת הַסּוֹד בְּאָזְנֵי מִישֶׁהוּ!…” – הִרְהֵר.

וְכַאֲשֶׁר חָלְפוּ יָמִים וְהַתְּשׁוּקָה לְגַלּוֹת סוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוֹסִיפָה לְעַנּוֹת רוּחוֹ וְלֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנּוּ אַף לְרֶגַע קָט – חָלָה הָאִישׁ. הִנִּיחַ בֵּיתוֹ, הִתְרַחֵק מֵעִירוֹ וּפָרַשׁ לְפִנָּה נִדַּחַת בַּיַּעַר, בְּמָקוֹם שָׁם יוּכַל לִלְחֹשׁ דְּבַר הַסּוֹד בְּאֵין שׁוֹמֵעַ. יָצָא לָשׁוּט בְּסִירָה וְהִפְלִיג לְתוֹךְ הַנָּהָר, אֲבָל חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ הַדַּיָּגִים דְּבָרָיו. הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲבָל חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ כּוֹרֵי הַקְּבָרִים דְּבָרָיו. לְבַסוֹף בָּא לָעֳבִי הַיַּעַר, נָתַן רֹאשׁוֹ בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עֵץ גָּדוֹל וְלָחַשׁ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

– הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אוֹכֵל קַשׁ… הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אוֹכֵל קַשׁ…

עַתָּה נָחָה רוּחוֹ וְחָזַר הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם.

חָלְפוּ חֳדָשִׁים רַבִּים וְהַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ תֹּף חָדָשׁ, שֶׁבּוֹ יְבַשְּׂרוּ לָעוֹלָם אֶת שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. שָׁלַח אֶת הָעוֹשִׂים בִּמְלֶאכֶת הַתֻּפִּים, שֶׁיֵּצְאוּ לַיַּעַר וְיִכְרְתוּ עֵץ גָּדוֹל הָרָאוּי לְמַטְּרָתוֹ. וַיִקֶּר הַמִּקְרֶה וְהָאֲנָשִׁים כָּרְתוּ דַוְקָא אוֹתוֹ הָעֵץ אֲשֶׁר לְתוֹךְ חֲלָלוֹ לָחַשׁ הָאִישׁ סוֹדוֹ. טָרְחוּ וְעָמְלוּ וּלְבַסּוֹף הוֹצִיאוּ מִתַּחַת יְדֵיהֶם תֹּף נָאֶה וְיָאֶה כַּהֲלָכָה, הַיָּפֶה שֶׁבַּתֻּפִּים בִּמְלֹּא־עוֹלָם. הָיוּ הַכֹּל מִתְקַהֲלִים מִסָּבִיב לַתֹּף הֶחָדָשׁ וּמִסְתַּכְּלִים בּוֹ בְחִבָּה.

וְגַם הַמֶּלֶךְ בַּצּוֹפִים. הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ גָדוֹל וְקָטָן, שַׂר וּמְשָׁרֵת, עָשִׁיר וְעָנִי, יֶּלֶד וְזָקֵן. וְהָיוּ הַכֹּל מְרוּצִים מִן הַמַּרְאֶה.

בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר הָעֳלָה הַתֹּף הֶחָדָשׁ עַל דּוּכָנוֹ וְהַכֹּל מַטִּים אֹזֶן לִשְׁמֹעַ אֶת נְעִים צְלִילוֹ.

וְאוּלָם… כַּאֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ הַתֹּף הֶחָדָשׁ לְבַסּוֹף אֶת קוֹלוֹ לֹא הָיָה זֶה צְלִילוֹ הָרָגִיל, בּוּם־בּוּם, – אֶלָּא, לְתִמְהוֹן הָעָם כֻּלּוֹ, קָרָא הַתֹּף וְאָמַר:

– הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אוֹכֵל קַשׁ! הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אוֹכֵל קַשׁ…