אגדות פגודות הזהב

ברכה חבס

אַגָּדַת הַפָּגוֹדָה סוֹ־מְוִין־הְלָה

ברכה חבס

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת־רַבּוֹת יָצָא הַמֶּלֶךְ הַנוֹוַאטְהָא לְמַסָּעוֹ הַגָּדוֹל בְּאֶרֶץ סִין. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה עָבַר בִּמְדִינוֹת שַׁאן אֲשֶׁר בַּצָּפוֹן. בְּבוֹאוֹ לִמְדִינַת מוֹ הִקְבִּיל פָּנָיו רֹאשׁ הָעֵדָה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, כָּרָאוּי לְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וּלְאוֹת כָּבוֹד וְהוֹקָרָה נָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ סוֹ־מְוִין־הְלָה לְאִשָּׁה. הְלָה, פֵּרוּשׁוֹ הַיָּפָה. הָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ טוֹב עַל הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה וַיַּעֲנֵק לָהּ מַתָּנוֹת בְּיָד נְדִיבָה. קִנְּאוּ הַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן בְּסוֹ־מְוִין־הְלָה קִנְאָה עַזָּה. נִתְגַּנֵּב הַחֲשָׁשׁ בְּלֵב הַנָּשִׁים שֶׁמָּא יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לְהַכְתִּירָהּ לְמַלְכָּה עֲלֵיהֶן וּלְנַשְּׂאָהּ עַל פְּנֵי כֻלָּן. קָשְׁרוּ קֶשֶׁר וַיְבַקְּשׁוּ תוֹאֲנָה לְהַשְׁמִידָהּ.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה וַעֲגִילֵי הַיַּהֲלוֹמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה נוֹצְצוּ וְהִזְהִירוּ בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם. בִּרְאוֹת הַנָּשִׁים כָּךְ, נִתְמַלֵּא לִבָּן שִׂמְחָה גְדוֹלָה: וְהַאֲמֵן הֶאֱמִינוּ, כִּי נִמְצְאָה לָהֶן הַתּוֹאֲנָה לְהָפִיק זְמָמָן. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִזְהִירוּהוּ, כִּי סוֹ־מְוִין־הְלָה אֲהוּבַת לִבּוֹ קוֹסֶמֶת הִיא וּכְשָׁפִים בְּאָזְנֶיהָ. צָחַק הַמֶּלֶךְ לִטִפְּשׁוּתָן שֶׁל הַנָּשִׁים וּמֵאֵן לְהַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶן. אֲבָל הַצָּרוֹת לֹא נִרְתְּעוּ, וְכָךְ עָנוּ וְאָמְרוּ:

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, אָנָּא, יָסוּר־נָא לְחַדְרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַקּוֹסֶמֶת עוֹד הַלַּיְלָה וְרָאָה בְּמוֹ עֵינָיו.

שָׁקַע הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַנּוֹוַאטְהָא בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת מִנִּי יָם. חָשַׁב וְחָשַׁב וְלֹא פָּסַק מִלַּחֲשֹׁב: הַאֻמְנָם יִתָּכֵן הַדָּבָר? – לֹא וָלֹא! אֵין סוֹ־מְוִין־הְלָה אֲהוּבַת לִבּוֹ קוֹסֶמֶת. טְהוֹרָה וּבָרָה הִיא וְאֵין בָּהּ דֹּפִי. אֲבָל, הַסָּפֵק נִתְגַּנֵּב לְלִבּוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן וְהָיָה מְכַרְסֵם בּוֹ כְּתוֹלַעַת.

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, בְּעֵת שֶׁהָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ נָם שְׁנָתוֹ, שָׂם הַמֶּלֶךְ פְּעָמָיו לְחַדְרֵי הַנָּשִׁים. אַךְ עָמַד בְּפֶתַח סֻכָּתָה שֶׁל סוֹ־מְוִין־הְלָה – וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, כִּי רָאָה קֶרֶן זֹהַר מִסְתּוֹרִית הַמִּתְמַשֶּׁכֶת מֵרֹאשָהּ וּמְמַלֵּאת אֶת הַחֶדֶר כֻּלּוֹ. נִזְדַּעֲזַע הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. “אֵין סָפֵק, כִּי קְסָמִים הֵם אֵלֶּה!” – אָמַר בְּלִבּוֹ. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר צִוָּה לְהַרְחִיק אֶת הַנַּעֲרָה מִן הֶחָצֵר.

וְאוּלָם סוֹ־מְוִין־הְלָה הָיְתָה טְהוֹרָה וּבָרָה כַּחַמָּה. אוֹר הַמִסְתּוֹרִין הִגִּיהַ מִן הָעֲגִילִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֶיהָ בְּחַסְדּוֹ שֶׁל הַבּוּדְהָא הַנַּעֲרָץ, כִּי שַׂעֲרָה דַקָּה מִשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הֻטְמְנָה בְּתַכְשִׁיטֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה. אֲבָל הִיא עָצְרָה בְּרוּחָהּ וְלֹא אָמְרָה דָבָר. מַה טַּעַם לְהִתְפָּאֵר, כִּי שָׁפַר חֶלְקָהּ? – וַהֲרֵי בְּלָאו הָכֵי לֹא יַאֲמִינוּ לָהּ. נִפְרְדָה בְּצַעַר מֵעַל הַמֶּלֶךְ וּמֵעַל אַנְשֵׁי הָחָצֵר וְחָזְרָה בְּעֶצֶב אֶל אַרְצָהּ וּמוֹלַדְתָּהּ וּבֵית אָבִיהָ וְאִתָּהּ רַק כַּמָּה מִנַּעֲרוֹתָיהָ.

הָיוּ סוֹ־מְוִין־הְלָה וְהַנְּעָרוֹת פּוֹסְעוֹת בְּנַחַת בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה מִמַּנְדַלֵי הַבִּירָה לָעִיר מֶמְיוֹ, עֲדֵי הַגִיעָן לַמָּקוֹם הַיָּדוּעַ כַּיּוֹם בַּשֵּׁם שְׁבָזֵיאַן, וְהוּא בְּקִרְבַת טוֹ־נְבּוֹ. נָחוּ שָׁם וְהֶחֱלִיפוּ כֹחַ וְיָרְדוּ לִנְהַר מִיצֶ’נְגָה לִרְחֹץ בְּשָׂרָן. עוֹד הַמַּלְכָּה רוֹחֶצֶת וְעֲגִילֶיהָ נִשְׁמְטוּ מֵאָזְנֶיהָ וְנֶעֶלְמוּ. רָאֲתָה קֶרֶן אוֹר בָּהִיר עַל פְּנֵי הַנָּהָר וְצָלְלָה בְּעִקְּבוֹתֶיהָ לְהַצִּיל אֶת עֲגִילֶיהָ, אַךְ הָעֲגִילִים נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם. נָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַמְּרוֹמִים וְרָאֲתָה שָׁם לַהֲקַת צִפֳּרִים יוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל מִסָּבִיב לָעֲגִילִים אֲשֶׁר לָהּ, הַתְּלוּיִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. מִיָּד כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ וּבְפִיהָ תְּפִלָּה לָאָדוֹן הַבּוּדְהָא שֶׁיּוֹאִיל וְיַחֲזִיר לָהּ אֶת אוֹצָרָהּ, אִם אָמְנָם אֵין בָּה אָוֶן. אַךְ סִיְּמָה תְפִלָּתָהּ וְהִנֵּה הָעֲגִילִים שׁוּב בְּאָזְנֶיהָ. נִתְמַלְּאָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגָמְרָה אֹמֶר בְּלִבָּהּ, שֶׁלֹּא תַּעֲנֹד עוֹד אֶת הַתַּכְשִׁיטִים הַקְּדוֹשִׁים עַל גּוּפָהּ, אֶלָּא תַפְקִידֵם לָנֶצַח בְּתוֹךְ פָּגוֹדָה אֲשֶׁר תִּבְנֶה בּוֹ בַּמָּקוֹם.

אָמְרָה וְעָשְׂתָה. וּמִיָּד הִתְחִילָה בְּבִנְיַן הַפָּגוֹדָה הַיָּפָה. נִתְיַשְּׁבָה בַּמָּקוֹם וְהָיְתָה מְחַלֶּקֶת מָזוֹן וּצְדָקָה לְעוֹבְרֵי־אֹרַח וּשְׁמָהּ הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק. וְלֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּמְרַגְּלֵי הַמֶּלֶךְ בָּאוּ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַעֲשֵׂי הַמַּלְכָּה־לְשֶׁעָבַר וְהָרָצִים הֵבִיאוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה לְאָזְנֵי אֲדוֹנָם. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָבָה וַאֲנַסֶּה אוֹתָהּ עוֹד הַפַּעַם”. פָּקַד עַל יוֹעֲצָיו לָצֵאת לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּלְהִוָּכַח בְּמוֹ עֵינֵיהֶם: וְהָיָה אִם פֶּתַח הַפָּגוֹדָה פּוֹנֶה לְעֵבֶר הַבִּירָה יַנִּיחוּהָ בַחַיִּים, אֲבָל אִם נַהֲפוֹךְ הוּא, ־ תּוּצָא סוֹ־מְוִין־הְלָה מִיָּד לַהוֹרֵג.

וְלַמַּלְכָּה אָח. וַיְהִי בִּשְׁמֹעַ אָחִיהָ אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ, וַיִּגְמֹר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לָבֹא אֵלֶיהָ וְלִהְיוֹת לָהּ לְיוֹעֵץ. יָשְׁבוּ יַחַד לְיַד הַפָּגוֹדָה וְהָיוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב. עוֹד הֵם יוֹשְׁבִים וְרָצֵי הַמֶּלֶךְ בָּאִים לְנַסּוֹתָם. וַיְהִי בִּשְׁמֹעַ הַמַּלְכָּה עַל הָרָצִים וּמַה בְּפִיהֶם, נִבְהֲלָה מְאֹד, כִּי פֶּתַח הַפָּגוֹדָה אָמְנָם פּוֹנֶה הָיָה לְעֵבֶר אַרְצָהּ וּמוֹלַדְתָּהּ וְלֹא אֶל בִּירַת הַמֶּלֶךְ.

מֶה עָשְׂתָה? בִּשְּׁלָה עֲבוּר הַשְּׁלִיחִים קְדֵרָה מְלֵאָה אֹרֶז וְהִזְמִינָתַם לִסְעֹד לִבָּם; וּבִשְׁעַת הַסְּעֻדָּה הִבְטִיחָה לְהַרְאוֹת לָהֶם אֶת הַפָּגוֹדָה עִם שַׁחַר. וַיְהִי בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה, וְהַשְּׁלִיחִים שְׁקוּעִים בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה, וְסוֹ־מְוִין־הְלָה כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ וְהִתְפַּלְּלָה לְבּוּדְהָא וַתְּבַקֵּשׁ עַל נַפְשָׁהּ וַתְּחַלֶּה פָּנָיו וַתֹּאמַר:

– אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא, אָנָּא עֲשֵׂה חֶסֶד עִמָּדִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי בְּעֵת צָרָה.

וּתְפִלָּתָהּ נִשְׁמְעָה וּבַקָּשָׁתָהּ נִתְמַלְּאָה. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ אֶל הַפָּגוֹדָה – וְהִנֵּה פָּנֶיהָ לְעֵבֶר הַבִּירָה… מִיָּד חָזְרוּ אֶל מַלְכָּם וְסִפְּרוּ לוֹ אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם.

חָלְפוּ יָמִים וְשָׁנִים וְסוֹ־מְוִין־הְלָה יוֹשֶׁבֶת בְּעֶצֶב לְיַד הַפָּגוֹדָה שֶׁבָּנְתָה וְלִבָּהּ מַר עַל הָעָוֶל אֲשֶׁר עוֹלַל לָהּ. וְלֹא מָצְאָה הַמַּלְכָּה נֶחָמָה עוֹד וּלְיָמִים חָלְתָה וְלֹא קָמָה מֵעַל עֶרֶשׂ דְּוָי. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ נִתְמַלֵּא לִבּוֹ חֲרָטָה וּבוּשָׁה. נֶחְפַּז לָבוֹא אֶל הַפָּגוֹדָה שֶׁבָּנְתָה אֲהוּבַת לִבּוֹ וְחִלֵּק מַתָּנוֹת בְּיָד נְדִיבָה לְשׁוֹמְרֶיהָ וּמְבַקְּרֶיהָ. וסוֹ־מְוִין־הְלָה וְאָחִיהָ נַעֲרָצִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל כָּל בָּאֵי הַפָּגוֹדָה שֶׁל שְׁבֶזֵיאַן. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה נֶעֱרָךְ חַג גָּדוֹל עַל כִּכַּר הַפָּגוֹדָה וְאֵלֶיהָ יִתְכַּנְּסוּ מַעֲרִיצִים לַאֲלָפִים. הֵם נוֹהֲרִים לְכָאן מִמֶּרְחַקִּים בָּרֶגֶל וּבַעֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לִשְׁוָרִים. וּבְאוֹתָהּ הָעוֹנָה מִתְמַלֵּא הַנָּהָר, אֲשֶׁר בּוֹ רָחֲצָה הַנַּעֲרָה, דָּגִים גְּדוֹלִים הַמְשׁוֹטְטִים בּוֹ לְהָקוֹת לְהָקוֹת לְמֵאוֹת, וְאַלְפֵי הַמִתְקַהֲלִים מְפַרְנְסִים אֶת הַדָּגִים בְּפֵרוּרֵי מְזוֹנוֹת וּמְכַסִּים אֶת פְּנֵי הַמַּיִם בְּרִקּוּעֵי זָהָב.

כָּךְ לֹא נִמְחוּ שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל סוֹ־מְוִין־הְלָה וְאָחִיהָ וְזִכְרָם קַיָּם לָעַד.

הַפָּגוֹדוֹת הָרַבּוֹת בְּפַּגַן מִנַּיִן?

ברכה חבס

לְפָנִים־לְפָנִים, לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, הָיוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר פַּגַן אֶבְיוֹנִים. אוֹתוֹ זְמַן יָשַׁב בָּעִיר נָזִיר יָשִׁישׁ, חֲכַם תּוֹרַת הָאַלְכִימִיָּה. בִּקֵּשׁ הַנָּזִיר לְגַלּוֹת אֶת סוֹד אֶבֶן־הַבִּינָה, הִיא אֶבֶן־הַקְּסָמִים הַכֹּל־יְכוֹלָה. שָׁקַע יוֹמָם וָלַיְלָה בְּנִסּוּיִים מְסֻבָּכִים, שֶׁהִצְרִיכוּ מָמוֹן רַב לַמַּכְשִׁירִים הָעֲדִינִים וְלֶחֳמָרִים הַיְקָרִים. פָּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ תַּלְמִידוֹ וּבִקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ. פָּתַח הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר אֶת אוֹצַר הַמְּדִינָה לִפְנֵי הַנָּזִיר הֶחָכָם לְמַעַן יִשְׁקֹד עַל מְלַאכְתּוֹ וְיַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ.

חָלְפוּ חֳדָשִׁים וְשָׁנִים. הַנָּזִיר יוֹשֵׁב לוֹ גָחוּן עַל גְּוִילֵי הַסֵּפֶר הָעַתִּיק, מִמֶּנוּ יִשְׁאַב תּוֹרָתוֹ, וְהוּא מַתְמִיד יָמִים וְלֵילוֹת בְּנִסּוּיָיו – וְאוֹצַר־הַמְּדִינָה מִתְרוֹקֵן וְהוֹלֵךְ. הִגְבִּיר הַמֶּלֶךְ לַחַץ מִסָּיו עַל הָעָם, לְמַעַן יִהְיֶה לְאֵל יָדוֹ לָתֵת לַנָּזִיר הֶחָכָם כֹּל הֶחֳמָרִים הַיְקָרִים וְהַמַּכְשִׁירִים הָעֲדִינִים. לְבַסּוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתָם שֶׁל מְשַׁלְּמֵי הַמִּסִּים, כִּי יְבוּל־הָאֹרֶז דַּל הָיָה וְיָדָם לֹא הִשִּׂיגָה לְכַלְכָּלַת בְּנֵי בֵּיתָם. וַיִּצְעֲקוּ אֶל הַמֶּלֶךְ בְּמַר רוּחָם, כִּי מְבַזְבֵּז הוּא הוֹנָם לָרִיק. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַנָּזִיר צַעֲקָתָם וַיֵּצֵא אֶל הָעָם וַיַּבְטִיחֵם נֶאֱמָנָה, כִּי יְנַסֶּה עוֹד אַךְ הַפַּעַם. וְהָיָה, אִם יַחֲטִיא מַטְּרָתוֹ – יָבוֹא עַל עָנְשׁוֹ. נַעֲנוּ לוֹ הָעָם, סִלְּקוּ מִסֵּיהֶם, וַיִּתְפַּזְּרוּ אִישׁ אִישׁ לְסֻכָּתוֹ.

וְהַנָּזִיר הֶחָכָם הִשְׁקִיעַ עַצְמוֹ בְּיֶתֶר הַתְמָדָה בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. בּוֹחֵן הָיָה כָּל אוֹת וּבוֹדֵק כָּל תָּג בַּגְּוִילִים הָעַתִּיקִים, מְצָרֵף הָיָה מִסְפָּר לְמִסְפָּר, מוֹהֵל חֻמְצוֹת וּמַתִּיךְ מְטִילֵי פְּלָדָה וּבַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת בְּהִתְיַמְּרוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַנֻּסְחָה הַכְּמוּסָה, שֶׁלְּפִיהָ יִצֹּר אֶת הָאֶבֶן הַנִּפְלָאָה.

אַךְ כְּכֹל שֶחָלְפוּ הַיָּמִים כֵּן נִתְגַּנֵּב הַסָּפֵק גַּם לְלִבּוֹ שֶׁל הַנָּזִיר עַצְמוֹ. “אָכֵן, נִכְשַׁלְתִּי!” – אָמַר לְנַפְשׁוֹ – “וְהִכְשַׁלְתִּי אֶת הָרַבִּים, כָּל אֵלֶּה שֶׁנָּתְנוּ אֱמוּנָם בִּי. הוֹלַכְתִּי שׁוֹלָל אֶת הַמֶּלֶךְ תַּלְמִידִי וְאֶת נְתִינָיו מְשַׁלְּמֵי הַמִּסִּים. אֵין חֵטְא כְּחֶטְאִי וְכָל עֹנֶשׁ שֶׁיֻּטַּל עָלַי לֹא יִשְׁוֶה לוֹ”.

נִכְלָם וְאָבֵל הִנִּיחַ הַיָּשִׁישׁ כֵּלָיו וּמַכְשִׁירָיו וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו אֶל הָאַרְמוֹן, לְהוֹדוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל כִּשְׁלוֹנוֹ. אַךְ בִּרְאוֹת הָעָם אֶת הַנָּזִיר בְּבֵית הַמְּלוּכָה, אָמְרוּ: “אֵין זֹאת, כִּי מְבַקֵּשׁ הוּא גַם הַפַּעַם מִכְסַת כֶּסֶף וְזָהָב לְנִסּוּיָיו, וּמֵעַתָּה יָשׁוּב הַמֶּלֶךְ וְיַכְבִּיד יָדוֹ עָלֵינוּ.” מֶה עָשׂוּ? – נִזְעֲקוּ מֵעֲבָרִים וְהָיוּ צוֹבְאִים עַל הֶחָצֵר בַּהֲמוֹנֵיהֶם, תּוֹבְעִים עָנְשׁוֹ שֶׁל הַנָּזִיר הַנּוֹכֵל, אֲשֶׁר שָׂם עַצְמוֹ אַלְכִימַאי וְהוֹצִיא כַּסְפָּם לָרִיק. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה. נֶאֱמָן עָלָיו מוֹרֵהוּ הַנָּזִיר, אַךְ קוֹל תְּרוּעַת הָעָם עוֹלֶה בְּאָזְנָיו.

אָז קָם הַנָּזִיר בְּעֹז־רוּחוֹ וַיַּעֲקֹר בְּמוֹ יָדָיו שְׁתֵי עֵינָיו מֵחוֹרֵיהֶן, וַיֵּצֵא אֶל הָעָם הַמִּתְקַהֲלִים וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם בַּעֲנָוָה:

– רְאוּ אֲשֶׁר עוֹלַלְתִּי לְעַצְמִי. הַאֻמְנָם אֵין דַּי לָכֶם בְּעֹנֶשׁ זֶה שֶׁלִּי? נִתְבַּיְּשׁוּ הַמִּתְלוֹנְנִים וְנִתְפַּזְּרוּ לִמְעוֹנוֹתֵיהֶם.

יוֹשֵׁב לוֹ הַסּוּמָא עֲרִירִי בְּסֻכָּתוֹ וּמְהַרְהֵר בְּעֶצֶב בְּכָל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ. שָׁפַךְ הַחוּצָה אֶת הַחֻמְצוֹת הַיְקָרוֹת וְאֶת הַכֵּלִים וְהַמַּכְשִׁירִים הָעֲדִינִים נִפֵּץ לִרְסִיסִים. וְלֹא אָמַר דַּי. הוּא קָרָא אֵלָיו אֶחָד מִפִּרְחֵי הַנְּזִירִים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ שֶׁיְּסַלֵּק מֵעָלָיו אֶת מְטִיל־הַמַּתֶּכֶת, אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ אוֹתוֹ לְנִסּוּיָיו, וְיַטִּילֶנּוּ לְתוֹךְ בּוֹר הַשְּׁפָכִין, כִּי אֵין לוֹ עוֹד חֵפֶץ בּוֹ. וַיַּעַשׂ הַנַּעַר כַּאֲשֶׁר צֻוָּה.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה וְהַנָּזִיר שׁוֹכֵב בּוֹדֵד עַל יְצוּעוֹ, וְהִנֵּה נַעֲרוֹ קוֹרֵא אֵלָיו מִמֶּרְחַקִּים:

– מוֹרִי! מוֹרִי! גֶּשׁ־נָא הֵנָּה וְרָאִיתָ – בּוֹר־הַשְּׁפָכִין בּוֹעֵר בְּשַׁלְהֶבֶת קְסָמִים!…

– הֲשָׁכַחְתָּ, כִּי עִוֵּר אָנֹכִי וְלֹא אֶרְאֶה דָבָר? – תָּמַהּ עָלָיו הַזָּקֵן. – סַפֵּר, סַפֵּר עוֹד, מָה רָאִיתָ?…

וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיף הַנַּעַר וְתֵאֵר בְּאָזְנֵי הַנָּזִיר כָּל אֲשֶׁר רָאָה, נִתַּר הַיָּשִׁישׁ הַסּוּמָא מִמְּקוֹמוֹ בְּצָהֳלָה וְשִׂמְחָה:

– אַשְׁרַי כִּי זָכִיתִי! – קָרָא. – סוֹף סוֹף בָּא הָאוֹת. מְטִיל־הַמַּתֶּכֶת הָיָה לְאֶבֶן־הַבִּינָה! מֵי־הַשְּׁפָכִין עָשׂוּ בְּחֻמְצוֹתֵיהֶם הַחֲרִיפוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצְלַחְתִּי אָנֹכִי לַעֲשׂוֹת בַּנִּסּוּיִים שֶׁלִּי הַיְקָרִים.

מִיָּד שָׁלַח אֶת הַנַּעַר אֶל הַבּוֹר וְהֶעֱלָה מִתּוֹכוֹ אֶת הָאֶבֶן הַמְּאִירָה וַיּוֹשִׁיטֶנָהּ בְּהַדְרַת כָּבוֹד לִידֵי הַמּוֹרֶה הַיָּשִׁישׁ. אָז שְׁלָחוֹ הַנָּזִיר שׁוּב, שֶׁיֵּלֵךְ אֶל הַדּוּכָן לְמִמְכַּר בָּשָׂר אֲשֶׁר בַּשּׁוּק וְיָבִיא לוֹ מִשָּׁם זוּג עֵינַיִם, אִם שֶׁל פָּר וְאִם שֶׁל תַּיִשׁ. אֲבָל בִּהְיוֹת הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת וְהַבָּשָׂר אָזַל מִן הַדּוּכָן, לֹא מָצָא עוֹד הַנַּעַר אֶלָּא עַיִן אַחַת שֶׁל תַּיִשׁ וְאַחַת שֶׁל פָּר. נְטָלָן בְּיָדָיו וֶהֱבִיאָן אֶל רַבּוֹ. נָתַן הַנָּזִיר אֶת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם בְּתוֹךְ חוֹרֵי עֵינָיו – וַתִּחְיֶינָה, וַיָּשָׁב וַיַּרְא כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר. אַךְ עֵינוֹ הָאַחַת גְּדוֹלָה וְהָאַחַת קְטַנָּה – עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ מֵאָז בְּשֵׁם “הַנָּזִיר פָּר־תַּיִשׁ”.

הָלַךְ הַנָּזִיר עַלִּיז וְשָׂמֵחַ וּבָא אֶל הָאַרְמוֹן, עַל מְנָת שֶׁיְּסַפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ. נָטַל בִּרְכַּת הַפְּרֵדָה מֵעַל מַלְכּוֹ, כִּי גָמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לִפְרֹשׁ מֵעוֹלָמָם שֶׁל בְּנֵי־תְמוּתָה. אַךְ בְּטֶרֶם יָקוּם וְיֵלֵךְ בִּקֵּשׁ לִגְמֹל טוֹבָה לַמֶּלֶךְ הַנָּדִיב וּלְעַמּוֹ הֶחָבִיב עַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהֶעֱנִיקוּ לוֹ.

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב – אָמַר הַנָּזִיר הַיָּשִׁישׁ – יַתִּיךְ־נָא אֶת הָעֹפֶרֶת וְהַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּאוֹצְרוֹתָיו וְיִתֵּן הַמַּתֶּכֶת לְתוֹךְ קְדֵרוֹת גְּדוֹלוֹת, זָהָב לְחוּד וְכֶסֶף לְחוּד, וְיַצִּיג הַקְּדֵרוֹת עִם שַׁחַר בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן. כֵּן יְצַוֶּה עַל כָּל נְתִינָיו וְיַעֲשׂוּ גַם הֵם כְּמוֹתוֹ.

שָׁלַח הַמֶּלֶךְ רָצִים וּפַעֲמוֹנִים בִּיְדֵיהֶם, שֶׁיַּזְעִיקוּ אֶת הָעָם וִיצַוּוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר הַנָּזִיר.

וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְהַיָּשִׁישׁ הַקָּדוֹש עוֹבֵר מִסֻּכָּה לְסֻכָּה וּמֵרְחוֹב לִרְחוֹב, נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹת הַנַּעַר תַּלְמִידוֹ, וְהוּא מֵטִיל אֶת אֶבֶן־הַקְּסָמִים בְּכָל סִיר וְסִיר, גָּדוֹל וְקָטָן. וְהִנֵּה, אֵין הָאֶבֶן שׁוֹקַעַת בְּתוֹךְ הַסִּיר אֶלָּא הִיא שָׁבָה וְנִתֶּרֶת כְּפַעַם בְּפַעַם הַחוּצָה, יָשָׁר לִידֵי הַנָּזִיר. אַךְ הָעֹפֶרֶת, אֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ הַסִּיר שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הָאֶבֶן, הָיְתָה לְכֶסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת הָיְתָה לְזָהָב. כָּךְ גָּמַל הַנָּזִיר הָאַלְכִימַאי לְמֵיטִיבָיו בְּהַעֲנִיקוֹ לָהֶם עֹשֶׁר לָרֹב עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ עִמּוֹ.

וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים הָיוּ בְּנֵי פַּגַן. וְכֵיוַן, שֶׁלֹא יָדְעוּ מַה יַעֲשׂוּ בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב אֲשֶׁר לָהֶם, בָּנוּ פָּגוֹדוֹת לָרֹב, דּוֹר אַחֲרֵי דוֹר, ־ וְהָיְתָה כָּל הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ מְשֻׁבֶּצֶת בִּנְיָנֵי פָּגוֹדוֹת לְבָנוֹת לְאֵין סְפוֹר.

וְהַנָּזִיר הַיָּשִׁישׁ הִפְלִיג הַרְחֵק הַרְחֵק מִחוּץ לָעִיר, וְעַד לְמַרְגְּלוֹת הַר פּוֹפָּה הַקָּדוֹשׁ הִגִּיעַ. וְיָרְדוּ לַהֲקוֹת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָהָר וְהִרְכִּיבוּ אֶת הַנָּזִיר עַל כַּנְפֵיהֶן וְהֶעֱלוּהוּ בְּנַחַת לַפִּסְגָּה, לְהִתְיַחֵד שָׁם עִם הִרְהוּרֵי לִבּוֹ.

קוֹרוֹת הַפָּגוֹדָה בְּרֹאשׁ הָהָר

ברכה חבס

בַּיַּעַר הֶעָבֹת שֶל מְדִינַת טוֹבוֹנַאבּוֹמִי, הַיְדוּעָה כַּיּוֹם בַּשֶׁם טַטוּן, חָיוּ שְׁנֵי אַחִים נְזִירִים. נְסִיכִים לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַשְּׁנַיִם, אַךְ הֵם וִתְּרוּ מֵרְצוֹנָם עַל הָעֹשֶׁר וְהַזֹּהַר שֶׁל בֵּית־אַבָּא וַחֲצַר הַמַּלְכוּת וּבָחֲרוּ בְּחַיֵּי צוֹם וּתְפִלָּה. שֵׁם הָאָח הַבְּכוֹר טִיקְהַאדְהאַמַא וְשֵׁם הַצָּעִיר טְהִיהַאראַזַא. דְהאַמא הוּא הַחֹק הַדָּתִי הַמֵּאִיר דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ־בּוּרְמָה. וְרַאזַא הוּא אַרְיֵה הַצִ’ינְטִי הַמֵּגֵן עַל שְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַנְּזִירִים מְלַקְּטִים שָׁרְשֵׁי צְמָחִים וּפְרִי־בָּר לְמִחְיָתָם, מָצְאוּ זוּג בֵּיצֵי־עֲנָק עַל הָאֲדָמָה. אָמַר הָאָח הַבְּכוֹר טִיקְהִאדהאַמַא:

– בֵּיצֵי עֲנָק אֵלּוּ בְּוַדַּאי לֹא שֶׁל יְצוּר רָגִיל הֵן. הָבָה וְנַאַסְפֵן וְנִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן וְנִרְאֶה מַה יִּקְרֶה.

הִסְכִּים לִדְבָרָיו הָאָח הַצָּעִיר טְהִיהַאראַזַא. נָטְלוּ אִישׁ אִישׁ בֵּיצָה אַחַת וְחָזְרוּ לִמְעוֹנָם אֲשֶׁר בַּיַּעַר.

לְיָמִים, נִתְבַּקְּעוּ הַבֵּיצִים וְיָצְאוּ מֵהֶן תִּינוֹקוֹת יְלוּדֵי אִשָּׁה. שָׂמְחוּ הַנְּזִירִים בַּתִּינוֹקוֹת שִׂמְחָה רַבָּה. הֶאֱכִילוּם וְהִשְׁקוּם, רָחֲצוּ בְּשָׂרָם וְסָרְקוּ שְׂעָרָם, עַד שֶׁגָּדְלוּ וַיִּהְיוּ לִנְעָרִים יָפִים לְמַרְאֶה, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. וְהָיוּ מֵעַתָּה כָּל הָאַרְבָּעָה, הַנְּזִירִים וּבְנֵיהֶם, מְשׁוֹטְטִים בַּיְּעָרוֹת יַחַד וְלוֹמְדִים לְהַבְחִין בַּשָׁרָשִׁים הַטּוֹבִים לְמַאֲכָל וּמְאַמְּנִים יְדֵיהֶם לֶאֱחֹז בְּנֶשֶׁק לַהֲגַנָּתָם בִּפְנֵי חַיּוֹת הַיַּעַר.

כָּךְ חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְיוֹם אֶחָד אֵרַע אָסוֹן – בְּנוֹ שֶׁל הַנָּזִיר הַצָּעִיר מֵת לְפֶתַע פִּתְאֹם. נִתְאַבְּלוּ הָאַחִים אֵבֶל כָּבֵד וּמֵאֲנוּ לְהִנָּחֵם.

אֲסוֹנוֹת אֵין דַּרְכָּם בִּיחִידוּת. וּבְשׂוֹרָה רוֹדֶפֶת בְּשׂוֹרָה. וְלֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְלִמְעוֹנָם שֶׁל הַנְּזִירִים הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי הַמֶּלֶךְ טוֹבוֹנַאבּוֹמִי אֲבִיהֶם הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בּוֹ בַיּוֹם בָּאָה מִשְׁלַחַת שֶׁל שָׂרִים מֵאַנְשֵׁי הֶחָצֵר וְהִתְיַצְּבָה לִפְנֵי הַנְּזִירִים וּבִקְּשָׁה מֵאֵת הָאָח הַבְּכוֹר, שֶׁיּוֹאִיל לַחֲזֹר הַבַּיְתָה וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ לְעַמּוֹ תַּחַת אָבִיו הַמֵּת. סֵרֵב טִיקְהַאדְהאַמַא לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָם, אֲבָל הַשָׂרִים עָמְדוּ עַל דַּעְתָּם וְהִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד מְאֹד בְאָמְרָם, כִּי מְדִינָה לְלֹא מֶלֶךְ כָּאֳנִיָּה לְלֹא הֶגֶה הִיא.

– אוֹיָה! – אָמַר רֹאשׁ הַשָּׂרִים – מַה יִּהְיֶה עַל נְתִינֶיךָ, אִם לֹא תָבוֹא עִמָּנוּ לִהְיוֹת רוֹעֶה לְאֶזְרָחֶיךָ!

אֲבָל הַנָּזִיר הַבְּכוֹר עָמַד עַל דַּעְתוֹ וְכָךְ עָנָה וְאָמַר לָהֶם:

־ הוֹ, שָׂרִים נְבוֹנִים וְנֶאֱמָנִים! אֵין לִבִּי הוֹלֵךְ אַחַר אַרְמוֹנוֹת מְלָכִים וּבְחַיֵּי תַעֲנוּגוֹת לֹא חָפַצְתִּי. יָפָה לִי פִּנָּה זוֹ בַּיַּעַר מִכָּל מִשְׁכְּנוֹת עֹשֶׁר. אֲבָל אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם, אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי שֶׁאִמַּצְתִּי לִי וְיִהְיֶה הוּא לָכֶם לְמֶלֶךְ תַּחַת מַלְכְּכֶם הַמֵּת.

מִשֶּׁרָאוּ הַשָּׂרִים, כִּי אֵין לְשַׁנּוֹת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּזִיר, נַעֲנוּ לוֹ. הַנַּעַר נִלְקַח אֶל הָאַרְמוֹן וְכֶתֶר הַמְּלוּכָה הוּשַׂם בְּרֹאשׁוֹ, וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ טִיקְהאַדְהאַמַא־טְהִיהַאראַזַא – שְׁנֵי הַתְּאָרִים שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים גַּם יַחַד, אֲשֶׁר אִמְּצוּהוּ לָהֶם לְבֵן.

וְהִנֵּה, נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים כָּךְ, שֶׁבְּנוֹ שֶׁל הָאָח הַצָּעִיר, אֲשֶׁר מֵת בְּעוֹד הוּא רַךְ בַּשָּׁנִים, שָׁב וְנוֹלַד בִּדְמוּת בֶּן סוֹחֲרִים עָשִׁיר בִּמְדִינַת מַטְהִילָה. גָּדַל הַנַּעַר וַיְהִי לְשׁוֹמֵר מִצְווֹת אָדוּק וְנֶאֱמָן לְתוֹרַת הַבּוּדְהָא וְחֻקֶּיהָ. וְלֹא חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת וְהוּא פָּנָה אֶל הַבּוּדְהָא אֲדוֹנָיו וַיְבַקֵּשׁ רְשׁוּתוֹ לִהְיוֹת לְאֶחָד מִנְּזִירָיו וְכֹהֲנָיו וּלְהַקְדִּישׁ חַיָּיו לִתְפִלָּה וְסִגּוּפִים. וְהָאָדוֹן הַבּוּדְהָא נַעֲנָה לוֹ.

יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹת הַנָּזִיר הַצָּעִיר שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו, נָדְדָה מַחֲשַׁבְתּוֹ וְנִשְּׂאָה שָׁנִים רַבּוֹת אֲחוֹרַנִּית, אֶל גִּלְגּוּלוֹ הָרִאשוֹן, בִּהְיוֹתוֹ חַי בְּיַעֲרוֹת טוֹבוֹנַאבּוֹמִי. זָכַר אֶת שְׁנֵי הַנְּזִירִים, אָבִיו וְדוֹדוֹ, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא רִגְשֵׁי תוֹדָה וְהוֹקָרָה לָהֶם וְאָמַר לְבַקֵּר בִּמְעוֹנָם וְלִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָם. בָּא לִפְנֵיהֶם וְסִפֵּר לָהֶם מִיהוּ. שָׂמְחוּ הַנְּזִירִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי כָךְ עָלְתָה לוֹ. וְשִׂמְחָתָם גָּבְרָה שִׁבְעָתַיִם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּיו, כִּי גוֹטהַאמַא בּוּדְהָא הַנָּאוֹר מַטִּיף תּוֹרָתוֹ בָּרַבִּים בְּאֶרֶץ הֹדּוּ. מַה נִּכְסַף לִבָּם לְהִפָּגֵש פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַמוֹרֶה הַנַּעֲרָץ וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ הַנַּעֲלָה. בִּקְּשׁוּ מֵאֵת הַנָּזִיר הַצָּעִיר, שֶׁיְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁל הַבּוּדְהָא הַמּוֹרֶה, כִּי יוֹאִיל וְיָסוּר גַּם לִמְעוֹנָם הַדַּל. נֶעְתַּר לָהֶם הַנַּעַר וְהֵבִיא אֶת בַּקָּשַׁת הַנְּזִירִים לִפְנֵי גוֹטְהַאמַא בּוּדְהָא. וְהַמּוֹרֶה הַנַּעֲלֶה שָׂם פְּעָמָיו לְעֵבֶר טוֹבוֹנַאבּוֹמִי וְאִתּוֹ חֲבוּרָה גְדוֹלָה שֶׁל רוּחוֹת טוֹבוֹת.

אַךְ הִגִּיעַ שֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה לְאָזְנֵי הַנְּזִירִים, מִיָּד פָּתְחוּ בַּהֲכָנוֹת לְקַבָּלַת פְּנֵי הַבּוּדְהָא הַנַּעֲלֶה כָּרָאוּי לוֹ. יָצְאוּ לְהַקְבִּיל פָּנָיו בַּהֲמוֹן עַם רַב וּבְרֹאשָׁם הַמֶּלֶךְ, בְּנָם הַמְאֻמָּץ שֶׁל הַנְּזִירִים. נָשָׂא הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא בְּאָזְנֵי הָעֵדָה הַקְּטַנָּה דִּבְרֵי חָכְמָה וּתְבוּנָה לָרֹב. וּבְהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ לְהִפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי יַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמָּהֶם עוֹד הַפַּעַם וְיַנִּיחַ בִּידֵיהֶם מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁלוֹ לְמַזְכֶּרֶת. נַעֲנַה לָהֶם הַבּוּדְהָא הַנַּעֲלֶה גַם בְּכָךְ, וּבְטֶרֶם יָצָא לְדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה לְהֹדּוּ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, הֶעֱנִיק לְכֹל נָזִיר תַּלְתַּל מִשְּׂעַר רֹאשׁוֹ הַיָּקָר. הִנִּיחוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַנְּזִירִים אֶת תַּלְתַּלֵּי הַשֵּׂעָר בְּתֵבַת זָהָב מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת וְהִפְקִידוּ אֶת הַתֵּבַה לְמִשְׁמֶרֶת בַּפָּגוֹדָה שֶׁבָּנוּ בִּמְיֻחָד לְמַטָּרָה זוֹ. וְיוֹם יוֹם הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מַתְּנָתוֹ הַיְקָרָה שֶׁל הַנָּאוֹר.

שְׁנֵי הָאַחִים הַנְּזִירִים קָרְבוּ יְמֵיהֶם. אָז נִתְגַּנֵּב הַחֲשָׁשׁ לְלִבּוֹ שֶׁל טְיַאזַ’אמִין מֶלֶךְ־הָרוּחוֹת, שֶׁמָּא יְבֻלַּע לַתַּלְתַּלִּים הַקְּדוֹשִׁים לְאַחַר מוֹת הַנְּזִירִים. עַל כֵּן הוֹאִיל וַיֵּרֶד עֲלֵי אֲדָמוֹת וּבָא וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מֶלֶךְ טוֹבוֹנַאבּוֹמִי וְכָךְ אָמַר אֵלָיו:

– הוֹ, מֶלֶךְ כֹּל־יָכוֹל! הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל אָבִיךָ הַנָּזִיר לָמוּת. לִבִּי מָלֵא דְּאָגָה לַעֲתִיד הַמַּזְכָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֶעֱנִיק הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא לִבְנֵי תְמוּתָה פְּשׁוּטִים. אָנָּא, חַלֵּה נָא אֶת פְּנֵי אָבִיךָ הַנָּזִיר, וְיִתֵּן דַּעְתּוֹ לִשְׁמֹר עַל הָאוֹצָר כָּרָאוּי לוֹ.

מִיָּד קָם הַמֶּלֶךְ וְנִלְוָה אֶל הַטְּיַאזַ’אמִין הָאוֹרֵחַ, וְהָלַךְ וּבָא אִתּוֹ אֵצֶל הַנָּזִיר טִיקְהאַדְהאַמַא וְכָךְ אָמַר אֵלָיו:

– אָבִי וּנְזִירִי, כֵּיוָן שֶׁיָּמֶיךָ סְפוּרִים בָּאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ שֶׁתַּפְקִיד בְּיָדֵינוּ אֶת הַתַּלְתַּל הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתְךָ וְאָנוּ נִבְנֶה פָּגוֹדָה וּנְשַׁבֵּץ אֶת הַמַּזְכֶּרֶת הַיְקָרָה בִּיסוֹדוֹתֶיהָ.

נֶעֱצַב הַנָּזִיר הַזָּקֵן אֶל לִבּוֹ. הוּא לֹא חָפֵץ לְהִפָּרֵד מֵעַל הַדָּבָר הַיָּקָר לוֹ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אֲבָל לְבַסּוֹף הִסְכִּים לְהַפְקִיד אֶת הָאוֹצָר בִּידֵי מֶלֶךְ הָרוּחוֹת בִּתְנַאי, שֶׁיִּמְצָא סֶלַע, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ כְּרֹאשׁוֹ שֶׁל נָזִיר. אָז יוּנַח הָאוֹצָר בַּנִּקְרָה אֲשֶׁר בַּסֶּלַע וְעָלֶיהָ יִבְנוּ אֶת הַפָּגוֹדָה.

שָׁמַע מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וַיַּעֲלֹץ לִבּוֹ וַיְמַהֵר לְהִפָּרֵד מֵעַל הַנָּזִיר וַיֵּרֶד לְחוֹף הַיָּם לְבַקֵּשׁ אַחַר הַסֶּלַע אֲשֶׁר צוּרָתוֹ כְּרֹאשׁ שֶׁל נָזִיר. וְכַאֲשֶׁר הִשִּׂיג לְבַסּוֹף מְבֻקָּשׁוֹ, כִּנֵּס סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם רַב, שֶׁעָזְרוֹ לוֹ לָגֹל אֶת הַסֶּלַע וּלְהַעֲלוֹתוֹ אֶל רֹאשׁ הָהָר. הִנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע בִּמְרוֹמֵי הַפִּסְגָּה וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לַנָּזִיר הַזָּקֵן וְלַמֶּלֶךְ לְמַעַן יִרְאוּ אֶת אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה.

בִּקֵּשׁ טִיקְהַאדְהאַמַא מֵאֵת טְיַאז’אַמִין מֶלֶךְ הָרוּחוֹת, שֶׁיְּנַקֵּר נִקְרָה בַּסֶּלַע לְמַעַן יַפְקִידוּ בָּהּ אֶת הַתַּלְתַּל הַקָּדוֹשׁ. בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ הוֹצִיא הַנָּזִיר אֶת אוֹצָרוֹ מִן הַמַּחֲבוֹא אֲשֶׁר לוֹ, וּבְדִבְרֵי תְפִלָּה וְטֶקֶס הוֹדָיָה הִנִּיחוֹ בְּתוֹךְ הַנִּקְרָה לְמִשְׁמֶרֶת.

אָז נִבְנְתָה עַל פִּסְגַת הַסֶּלַע הַפָּגוֹדָה הַחֲדָשָׁה. וְהַנָּזִיר יָשַׁב לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ לִהְיוֹת לָהּ לְשוֹמֵר.

הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וּבֵיצַת הָעֲנָק

ברכה חבס

הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה הִקְשְׁתָה לָלֶדֶת. וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, מֻקָּף שָׂרָיו וּמְצַפֶּה. שְׁתֵּי שַׁרְשָׁרוֹת הָיוּ מְתוּחוֹת מֵחֲדַר הַמַּלְכָּה אֶל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הָאַחַת שֶׁל זָהָב וְהַאַחַת שֶׁל כֶּסֶף. וְהָיָה, אִם בֵּן זָכָר יִוָּלֵד יִמְשְׁכוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב, וְאִם יַלְדָּה תִוָּלֵד וּמָשְׁכוּ הַנְּעָרוֹת בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַכֶּסֶף.

יוֹשְׁבִים הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וּמְצַפִּים, וּלְפָתַע פִּתְאֹם וּשְׁתֵּי הַשַּׁרְשָׁרוֹת גַּם יַחַד רוֹטְטוֹת בְּלֹא סַבְלָנוּת. וְהַשָּׂרִים מַכְרִיזִים בְּקוֹל צָהֳלָה: “תְּאוֹמִים!” – וְהֵם מְבָרְכִים אֶת הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר עַל כִּי יֶלֶד וְיַלְדָּה נִתְּנוּ לוֹ גַּם יַחַד. וְאוּלָם, בּוֹ בָּרֶגַע פָּרַץ לְתוֹךְ חֲדַר הַמְּלוּכָה שָׁלִיחַ וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה רָעָה – לֹא יֶלֶד וְלֹא יַלְדָּה הֵבִיאָה הַמַּלְכָּה לָעוֹלָם, אֶלָּא בֵּיצָה גְדוֹלָה הֵטִילָה. וְכֵיוָן, שֶׁהַנַּעֲרָה הַמְשָׁרֶתֶת לֹא יָדְעָה בְּאֵיזוֹ מִן הַשַּׁרְשָׁרוֹת עָלֶיהָ לִמְשֹׁךְ, עַל כֵּן מָשְׁכָה בִּשְׁתֵּיהֶן גַם יַחַד. נִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ הַמְאֻכְזָב וְגַם נִתְבַּיֵּשׁ. צִוָּה כִּי יָטִילוּ אֶת הַבֵּיצָה לְמַעֲמַקֵּי הַנָּהָר וִיגַלְּחוּ אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה לְאוֹת קָלוֹן וִישַׁלְּחוּהָ לִהְיוֹת עוֹזֶרֶת לַגַּנָּן בַּעֲבוֹדָתוֹ.

עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה.

הָיְתָה הַבֵּיצָה שָׁטָה לָהּ בְּמוֹרַד הַנָּהָר, עַד שֶּהִגִּיעָה לִמְקוֹם מִשְׁכָּנָן שֶׁל הַמִּפְלָצוֹת. רָאֲתָה מִפְלֶצֶת זְקֵנָה הָרוֹחֶצֶת בַנָּהָר אֶת הַבֵּיצָה וְנָטְלָה אוֹתָהּ עִמָּהּ. הָיָה בְּדַעְתָּהּ לֶאֱכֹל שְׁלָלָהּ לַאֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, וְאוּלָם מִשֶּׁלֹּא נִזְהֲרָה בִּתְנוּעוֹתֶיהָ נִשְׁמְטָה הַבֵּיצָה וְנָפְלָה עַל הָרִצְפָּה וַתִּתְנַפֵּץ בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, וּמִתּוֹךְ קְלִפָּתָהּ קָפַץ וְיָצָא נַעַר צָעִיר. אִמְּצָה לָהּ הַמִּפְלֶצֶת אֶת הַנַּעַר לְבֵן וַתֹּאהֲבֶנּוּ אַהֲבָה עַזָּה, כְּאִלּוּ בְּנָהּ יְחִידָהּ הוּא. לְמַעֲנוֹ שִׁנְּתָה דְמוּתָהּ וְהָיְתָה לִיצוּר אָדָם, וַתֹּאמַר לַנַּעַר כִּי אִמּוֹ הִיא.

וַיִּחְיוּ יַחַד בְּשָׁלוֹם וָנַחַת.

יוֹם אֶחָד הָיָה עַל הַמִּפְלֶצֶת לָצֵאת לַיַּעַר, לַאֲסֵפַת הַמִּפְלָצוֹת. הִזְהִירָה אֶת הַנַּעַר בְּטֶרֶם תֵּצֵא וַתֹּאמַר לוֹ:

– בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי יוֹצֵאת מִן הַבַּיִת וְאָשׁוּב רַק לְעֵת עֶרֶב. אַל־נָא תִהְיֶה יֶלֶד־רָע בְּהֵעָדְרִי, אַל תְּטַפֵּס עַל צְרִיחַ הַמִּגְדָּל, אַל תֵּרֵד לְעִמְקֵי הַבּוֹר וְאַל תָּסוּר אֶל הַמִּטְבָּח.

הִבְטִיחַ הַנַּעַר בְּפֶה מָלֵא, כִּי יְקַיֵּם מִצְוַת אִמּוֹ. וְאוּלָם, אַךְ נֶעְלְמָה מֵעֵינָיו – מִיָּד עָשָׂה כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים, שֶׁאָסְרָה עָלָיו לַעֲשׂוֹתָם – טִפֵּס וְעָלָה אֶל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל וּמָצָא שָׁם אִישׁ זָקֵן כָּפוּת בַּחֲבָלִים נוֹטֶה לָמוּת.

־ מִי אַתָּה? – שָׁאַל הַיֶּלֶד בְּפַחַד.

־ שָׁבוּי הִנְנִי בִּידֵי הַמִּפְלֶצֶת, – עָנָה הַזָּקֵן. – וְכַעֲבֹר רְגָעִים מְעַטִּים מוֹת אָמוּת וְאֶהְיֶה לְמַאֲכָל לַיְצוּר הָאַכְזָרִי.

־ מִי הוּא יְצוּר אַכְזָרִי זֶה אֲשֶׁר עָלָיו תְּסַפֵּר? – שָׁאַל הַנַּעַר בְּתִמָּהוֹן.

־ לֶהֱוֵי יָדוּעַ לְךָ, ־ אָמַר הַזָּקֵן, ־ כִּי אוֹתָהּ אִשָּׁה אֵינָהּ אִמְּךָ כְּלָל. מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה הִיא, אֲשֶׁר הִתְחַפְּשָׂה כְּאִשָּׁה וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים תֹּאכַל גַּם אוֹתְךָ חַיִּים. עַל כֵּן, בְּנִי, הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפְּךָ. וַאֲשֶׁר לִי, בְּלָאו הָכֵי נִגְזַר דִּינִי לָמוּת וְאֵין מִי שֶׁיַצִּילֵנִי מִגּוֹרָלִי הַמָּר.

לֹא אָבָה הַנַּעַר לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. אַךְ הַזָּקֵן הוֹסִיף וְאָמַר:

־ אִם עוֹדְךָ מֵטִיל סָפֵק בִּדְבָרַי, רֵד לְתוֹךְ הַבּוֹר וְרָאִיתָ שָׁם עַצְמוֹת־אָדָם לָרֹב. וְאוּלָם בְּטֶרֶם תֵּצֵא לְסִיּוּר מְסֻכָּן זֶה, סוּר אֶל הַמִּטְבָּח וְנָטַלְתָּ מִשָּׁם שָׁלֹשׁ גְּלוּלוֹת שֶׁל סַמֵּי־קְסָמִים הַחֲבוּיִים בִּקְדֵרַת הָאֹרֶז, וְאֵלֶּה יַצִּילוּךָ.

יָרַד הַנַּעַר לְתוֹךְ הַבּוֹר וּלְתִמְהוֹנוֹ מָצָא שָׁם עֲצָמוֹת וּבְשַׂר אָדָם לָרֹב. אָץ בְּבֶהָלָה אֶל הַמִּטְבָּח, נָטַל עִמּוֹ אֶת גְּלוּלוֹת סַמֵּי הַקְּסָמִים וְנִמְלַט מִן הַמָּקוֹם.

לְאַחַר שֶׁהִרְחִיק רוּץ, הִבְחִין פִּתְאֹם בְּקוֹל צְעָדִים נֶחְפָּזִים בְּעִקְּבוֹתָיו. הִפְנָה רֹאשׁוֹ וְרָאָה אֶת הַמִּפְלֶצֶת הַזְקֵנָה רָצָה אַחֲרָיו, כָּל עוֹד נְשִׁימָה בְּאַפָּהּ.

חָשַׁשׁ הַנַּעַר שֶׁמָּא תַשִּׂיגֶנּוּ, וְזָרַק עָלֶיהָ אַחַת הַגְּלוּלוֹת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. מִיָּד קָם וְיָרַד יַעַר עָבֹת, שֶׁאָרְכּוֹ שִׁבְעָה מִילִין, וְהִפְרִיד בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְאוּלָם הַמִּפְלֶצֶת הַזְּרִיזָה עָבְרָה בִּן רֶגַע בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְכִמְעַט וְהִשִּׂיגָה אֶת הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן. אָז זָרַק בָּהּ אֶת הַגְּלוּלָה הַשְּׁנִיָּה, וּמִיָּד קָמוּ וְיָרְדוּ שִׁבְעָה הָרִים גְּבוֹהִים וְנִצְּבוּ בֵּינֵיהֶם כְּנֵד. וְאוּלָם הַמִּפְלֶצֶת הַזְּרִיזָה קָפְצָה בִּן־רֶגַע וְדִלְּגָה עַל פְּנֵי הֶהָרִים – וְשׁוּב הִיא בְּקִרְבַת הַנַּעַר הָאֻמְלָל, שֶׁהָיָה אוֹבֵד עֵצָה וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה עוֹד כְּדֵי לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ. אָז זָרַק אֶת הַגְּלוּלָה הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וּמִיָּד קָמָה וְיָרְדָה בֵּינֵיהֶם מְדוּרָה בּוֹעֶרֶת. נִסְחֲפָה הַמִּפְלֶצֶת לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת וְנִשְׂרְפָה עַד תֹּם.

נָח הַנַּעַר וְהֶחֱלִיף כֹּחַ. אַחַר יָצָא לְדַרְכּוֹ בְּנַחַת וּבָא עַד לִכְפָר אֶחָד. רָאָה שָׁם אֶת נַעֲרֵי הָרוֹעִים שְׁקוּעִים בְּמִשְׂחָק. הָיָה כָּל הַמִּשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק מַפְקִיד בַּקֻּפָּה אֶת סַלְסִלַּת הָאֹרֶז אֲשֶׁר הֵבִיא לְאֲרֻחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הַנַּעַר לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק וּבְיָדוֹ אֵין סַלְסִלַּת אֹרֶז, הִטִּילוּ עָלָיו תַּחַת זֹאת שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹמֵר הָעֵדֶר בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, אִם יַפְסִיד בַּמִּשְׂחָק. וְאוּלָם הַנַּעַר הִשְׂכִּיל כָּל־כָּךְ בְּמִשְׂחָקוֹ, עַד שֶׁנִּצַּח אֶת כָּל נַעֲרֵי הָרוֹעִים וְזָכָה בִּצְרוֹרוֹת הָאֹרֶז שֶׁלָּהֶם. אַךְ לְאַחַר מַעֲשֶׂה רִחֵם עַל חֲבֵרָיו לְמִשְׂחָק וְהֶחֱזִיר לָהֶם מַחֲצִית הָאֹרֶז אֲשֶׁר זָכָה בּוֹ – וְהָלַךְ לוֹ.

הִגִּיעַ לְמָקוֹם שָׁם רָאָה מִקְדָּשׁ עָזוּב. חָשַׁב בְּלִבּוֹ: הָרוּחוֹת הַבָּאוֹת לִפְקֹד מִקְדָּשׁ זֶה בְּוַדַּאי רְעֵבוֹת הֵן, כִּי אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה נוֹתֶנֶת דַּעְתָּהּ לְהָבִיא לָהֶן מָזוֹן וּמַשְׁקֶה. מֶה עָשָׂה? פִּזֵּר מִן הָאֹרֶז אֲשֶׁר אִתּוֹ לִפְנֵי הָרוּחוֹת אֲשֶׁר בַּמִּקְדָּשׁ. שָׂמְחוּ הָרוּחוֹת שִׂמְחָה רַבָּה וּלְאוֹת הַכָּרַת טוֹבָה לָבְשׁוּ דְמוּת אָדָם וְהוֹבִילוּהוּ אֶל הַהֵיכָל אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב אָבִיו עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. הִתְוַדַּע הַנַּעַר אֶל אָבִיו, כִּי בְּנוֹ הוּא, אֲשֶׁר נִתְבַּקַּע מִן הַבֵּיצָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהֵטִילָה אִמּוֹ.

הָיָה הַנַּעַר שֶׁנִתְבַּקַּע מִן הַבֵּיצָה לְמֶלֶךְ וְאֶת אִמּוֹ הֶחֱזִיר לְבֵית הַמְּלוּכָה וַיַּעֲנֵק לָהּ כָּבוֹד וְאֹשֶׁר.

קוֹרוֹת הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי

ברכה חבס

הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי כִּשְׁמוֹ כֵּן הָיָה – הַגָּדוֹל־הַמְהֻלָּל. שָׂרָיו הֶעֱרִיצוּ תְבוּנָתוֹ וְעַמּוֹ הָיָה מְאֻשָּׁר תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ.

לַיְלָה אֶחָד נָשָׂא הַמֶּלֶךְ עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְהִנֵּה הוּעַם אוֹרוֹ שֶׁל כּוֹכָב רָחוֹק – וּלְבַסּוֹף כָּבָה וְנֶעְלַם. הִזְעִיק שָׂרָיו וּמְשָׁרְתָיו וְאָמַר לָהֶם:

– כּוֹכָב בָּרָקִיעַ כָּבָה אוֹרוֹ, – כָּךְ יִמּוֹגוּ וְיֵעָלְמוּ בִּמְהֵרָה כָּל אוֹצְרוֹתַי. הַ“קַּרְמָה” שֶׁלִי, הוּא גוֹרָלִי, אוֹמֵר, כִּי יָמִים רָעִים נָכוֹנוּ לִי. וְעַל כֵּן, שָׂרַי וּמְשָׁרְתַי הַיְקָרִים, יֵשׁ בְּדַעְתִּי לִפְרֹשׁ מִכֶּם עַד יַעֲבֹר זַעַם וְאֶמְנַע אָסוֹן מֵהַמְּדִינָה כֻּלָּהּ. סָמוּךְ לִבִּי וּבָטוּחַ, כִּי אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יְמַלֵּא תַפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּהֵעָדְרִי וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְשָׁלוֹם.

הִצְטַעֲרוּ הַשָּׂרִים צַעַר רַב וַיִּפָּרְדוּ בְּלֵב כָּבֵד מֵעַל מַלְכָּם הָאָהוּב. אַחַד הַצְּעִירִים שֶׁבָּהֶם הֵעֵז וְשָׁאַל:

– עַל מַה זֶּה וְלָמָּה יִפְרֹש מַלְכֵּנוּ מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ? וְכִי אֵין הוּא סָבוּר, שֶׁנּוּכַל לְגוֹנֵן עָלָיו בְּכֹחַ הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאַהֲבָה אֲשֶׁר בְּלִבֵּנוּ אֵלָיו?

– יָדַעְתִּי אַהֲבַתְכֶם וְנֶאֱמָנוּתְכֶם, שָׂרִים נִכְבָּדִים – עָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר – וְלִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי פִּיכֶם וּלְבַבְכֶם שָׁוִים. אַךְ אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לְהִמָּלֵט מִיַּד גּוֹרָלוֹ!

כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ – וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. וְעָנָן קוֹדֵר יָרַד עַל הָאַרְמוֹן וְיוֹשְׁבָיו.

צוֹעֵד הַמֶּלֶךְ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְהָרָעָב הֵחֵל מֵצִיק לוֹ. עָבַר עַל פְּנֵי מִקְשַׁת מְלָפְפוֹנִים קְטַנָּה. פָּנָה אֶל הַזָּקֵן בַּעַל הַמִּקְשָׁה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְלָפְפוֹן. נָתַן לוֹ הַזָּקֵן חֹפֶן מְלָפְפוֹנִים. אָכַל הַמֶּלֶךְ כְּדֵי שָׂבְעוֹ וּמְלָפְפוֹן אֶחָד הוֹתִיר בְּתַרְמִילוֹ וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בְּנַחַת.

עִם רֶדֶת הַיּוֹם הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַד נַחֲלַת הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא יְדִידוֹ. לְפֶתַע פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל אַלְמוֹנִי הַמְצַוֶּה עָלָיו לַעֲמֹד. וּמִתּוֹךְ הָאַפְלוּלִית הֵגִיחַ אָדָם, אֲשֶׁר תְּפָסוֹ לוֹ לַמֶּלֶךְ בִּזְרוֹעוֹ, בְּקָרְאוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

– סוֹף סוֹף נָפַלְתָּ לְיָדִי, גַּנָּב שֶׁכְּמוֹתְךָ! אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁדַדְתָּ עֶדְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מֵעַתָּה לֹא תִמָּלֵט עוֹד מִיָּדִי. וְהָבָה וְנִרְאֶה מַה יֵּשׁ לְךָ שָׁם בְּתַרְמִילְךָ!

בְּדַבְּרוֹ כָּךְ נָטַל הָאִישׁ תַּרְמִילוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִיָּדוֹ וּפְתָחוֹ וְהִנֵּה לֹא מְלָפְפוֹן יָרֹק שָׁם, אֶלָּא קַרְקֶפֶת שֶׁל עֵז.

– אֵיךְ קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה! – הִשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי. – הֲרֵי רַק מְלָפְפוֹן יָרֹק נָתַתִּי לְתוֹךְ הַתַּרְמִיל וְאֵיךְ הָיָה לְגֻלְגֹלֶת שֶׁל עֵז?!

אַךְ טַעֲנוֹתָיו הָיוּ לַשָּׁוְא. מַאהַאטִירִי הוּבָא לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא, כְּכָל גַּנָּב סְתָם. רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת יְדִידוֹ בִּלְבוּשׁוֹ הַבָּלוּי, לֹא רֻחַץ וְלֹא סֹרַק וַאֲבַק הַדְּרָכִים עַל רַגְלָיו – וְשָׂם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵין הוּא מַכִּירוֹ כְּלָל. צִוָּה עַל הַמְשָׁרְתִים וְהִלְקוּהוּ מֵאָה מַלְקוֹת וְגֵרְשׁוּהוּ מִן הָעִיר בְּבֹשֶׁת־פָּנִים.

הִמְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד דַּרְכּוֹ, כְּשֶׁגּוּפוֹ כּוֹאֵב מִן הַמַלְקוֹת אֲשֶׁר סָפַג וְלִבּוֹ דוֹאֵב, כִּי טָפְלוּ עָלָיו עֲלִילָה מְגֻנָּה. נָדַד כָּךְ כָּל הַיּוֹם. יָרַד הָעֶרֶב וְהוּא עָיֵף מִנְּדוּדָיו. הִשְׂתָּרַע לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ וַיֵּרָדֵם, וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר עִם שַׁחַר וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ. כָּךְ עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. לְבַסּוֹף הוֹלִיכוּהוּ רַגְלָיו לִמְדִינָה רְחוֹקָה, בִּמְקוֹם שָׁם גִּיסוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי יֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אִם יָנוּחַ הַלַּיְלָה מִחוּץ לָעִיר, יְרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ וִירַפֵּא פִּצְעֵי רַגְלָיו שֶעָיְפוּ מִלֶּכֶת – וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר יִתְיַצֵּב לִפְנֵי גִיסוֹ הַמֶּלֶךְ. רָאָה כַּד מַיִם בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר וֶהֱרִיקוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ הַנִחָר. וּבִהְיוֹתוֹ מְעֻלַּף־צָמָא וְחָרֵד עַל כָּל טִפָּה לְבַל תֵּלֵךְ לְאִבּוּד, לֹא חָשׁ כֵּיצַד שָׁתָה וּבָלַע עִם הַמַּיִם הַמַּרְוִים גַּם אֶת הַיְצוּר הַזַּעֲרוּרִי שֶׁהָיָה מוּטָל בְּתַחְתִּית הַכַּד – וְהוּא בֶּן־נְחָשִׁים קָטָן, אַךְ זֶה בָּא לַאֲוִיר־הָעוֹלָם.

שָׁתָה הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד אֶת הַמַּיִם, בָּלַע אֶת הַנָּחָשׁ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ וּבָא לְתוֹךְ הָעִיר וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

וְאֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה אִשָּׁה צִדְקָנִית הָיְתָה. כָּל הַיָּמִים נְתוּנָה דַאֲגָתָהּ לְחֲלֻקַּת מָזוֹן בְּמוֹ יָדֶיהָ לָעֲנִיִּים וְלַנִצְרָכִים הַמִּתְקַהֲלִים מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן וְהַקְּדֵרוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת בִידֵיהֶם. הָיָה אָחִיהָ, הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי, עוֹמֵד בִּקְהַל הַמְצַפִּים לְחַסְדֵי אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה – וְהִיא לֹא יָדְעָה. וַיְהִי בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ לָבוֹא לִפְנֵי הַמַּלְכָּה, הוֹשִׁיט קְדֵרָתוֹ לְקַבֵּל בָּהּ מְנַת הַתַּבְשִׁיל הַחַם, וּפָנָה אֵלֵיהָ בִּבְרָכָה:

– טְהַאדוּ־טְהַאדוּ־טְהַאדוּ, אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, – אָמַר אֵלֶיהָ, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל טְהַאדוּ: עָשׂוּי כַּהֲלָכָה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: אָמֵן־אָמֵן־וְאָמֵן – הֲיִי בְרוּכָה עַל צִדְקָתֵךְ וְטוּב לִבֵּךְ.

הִקְשִׁיבָה הַמַּלְכָּה וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ: אֵיךְ יַרְהִיב קַבְּצָן זֶה לְכַנּוֹתָהּ אֲחוֹתוֹ לְעֵינֵי כֹּל! וְאַף כִּי הִתְגַּנֵּב הַסָּפֵק בְּלִבָּה שֶׁמָּא אֱמֶת דִּבֵּר הָאִישׁ, קָרְאָה בְּקוֹל:

– חֻצְפָּן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אָחִי מֶלֶךְ כָּל־יָכוֹל הוּא וְלֹא נוֹדֵד פּוֹשֵׁט־יָד.

נֶעֱלַב הַמֶּלֶךְ וּמֵאֵן לֵהָנוֹת מִמַתַּת יָדָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַיְהִירָה. חָפַר בּוֹר בַּמָּקוֹם שָׁם עָמְדוּ וּלְעֵינֵי הָאָחוֹת שָׁפַךְ אֶת הַתַּבְשִׁיל הַמַּהְבִּיל וַיְכַסֵּהוּ בְּעָפָר, בְּאָמְרוֹ:

– כִּי אֶזְכֶּה וְאָשׁוּב וְאֶעֱלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי, אֶחֱזֹר לְכָאן וְאֲגַלֶּה אֶת הֶעָפָר מֵעַל הַבּוֹר הַזֶּה וְנִמְצָא הַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר בּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעֲלֶה אֵדִים כְּאִלּוּ אַךְ זֶה בִּשְּׁלוּהוּ.

כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד בְּדַאֲבוֹן לֵב, כִּי אָהַב אֶת אֲחוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, – וַיִּתְעָרֵב בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו. וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָצָא אֶת שַׁעֲרֵי עִיר הַבִּירָה, שֶׁלֹּא הִסְבִּירָה פָּנֶיהָ לוֹ, וַיוֹסֶף לָלֶכֶת נִכְחוֹ בְּאֵין מַטָּרָה. וְאוּלָם הָרָעָב הֵצִיק לוֹ מְאֹד. וּלְמַרְבִּית הָאָסוֹן נוֹכַח לָדַעַת, כִּי צָבְתָה כְּרֵסוֹ וְהִיא תוֹפַחַת וְעוֹלָה מִיּוֹם לְיוֹם. וּכְכֹל שֶׁתָּפְחָה הַכָּרֵס כֵּן גָּבַר תַּאֲבוֹנוֹ עוֹד וְעוֹד, לְבִלְתִּי נְשֹא. לֹא יָדַע כֵּיצַד יִמְצָא לוֹ מָזוֹן כְּדֵי רַעֲבוֹנוֹ. עַד שֶׁבָּא לְכִכַּר פָּגוֹדָה עֲזוּבָה בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. רָאָה שָׁם נַעֲרָה יָפָה מְבִיאָה תְּרוּמוֹת מָזוֹן וּפְרָחִים לְפֶסֶל הַבּוּדְהָא אֲשֶׁר בַּפָּגוֹדָה. פָּנָה אֵלֶיהָ בְּבַקָּשָׁה לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. נִתְמַלֵּא לֵב הַנַּעֲרָה רַחֲמִים לְמַרְאֵה הַהֵלֶךְ הֶעָנִי, וַתִּשְׁאָלֶנּוּ מַה בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ. אָמַר לָהּ:

– קַבְּצָן אֶבְיוֹן אָנֹכִי, רָעֵב לְמָזוֹן וְצָמֵא לְמַיִם וּבִטְנִי צָבְתָה מֵחֳלִי מְשֻׁנֶּה שֶׁלֹּא אֵדַע פִּשְׁרוֹ, וְרַגְלַי הַכּוֹשְׁלוֹת עָיְפוּ מִלֶּכֶת.

נָתֱנָה לוֹ הַנַּעֲרָה הַטּוֹבָה כָּל אֲשֶׁר בְּיָדָהּ. וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה בָּאָה בֹּקֶר בֹּקֶר וּמְבִיאָה לוֹ מָזוֹן וּמַשְׁקֶה לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. נָח הַמֶּלֶךְ מִנְּדוֹדָיו וְהֶחֱלִיף כֹּחַ. וּלְאַחַר כָּל הָרָעָה שֶׁמָּצְאָה אוֹתוֹ הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה טוּב לִבָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה.

וְאוּלָם לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנֵי הוֹרֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה, כִּי בִּתָּם הַיְחִידָה מִתְרוֹעַעַת עִם קַבְּצָן עוֹבֵר־אֹרַח. אָסְרוּ הַהוֹרִים עַל הַנַּעֲרָה לָבוֹא עוֹד אֶל הַנּוֹדֵד הָאַלְמוֹנִי. וְכַאֲשֶׁר עָמְדָה עַל דַּעְתָּהּ וְהִמְרְתָה פִּיהֶם גֵּרְשׁוּהָ בָּחֳרִי־אַף מֵעַל פְּנֵיהֶם. נָטְשָׁה בֵיתָהּ וְנִלְוְתָה אֶל מַאהַאטִירִי הַנּוֹדֵד בְּדַרְכּוֹ. הָיוּ הַשְּׁנַיִם נוֹדְדִים מִכְּפָר לִכְפָר וּמֵעִיר לְעִיר וּמְחַיִּים נַפְשָׁם בְּמַתַּת נָשִׁים נְדִיבוֹת־לֵב.

יוֹם אֶחָד, וְהֵם בַּיַּעַר, נָפְלָה תַרְדֵּמָה עַל הַמֶּלֶךְ הֶעָיֵף, וְהַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת עַל יָדוֹ לְגוֹנֵן עָלָיו מִפְּנֵי חַיּוֹת־טֶרֶף. פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ קוֹל צְפַרְדֵּעַ מְקַרְקֶרֶת. וְלֹא הַנַּעֲרָה בִּלְבַד שָׁמְעָה אֶת קִרְקוּר הַצְּפַרְדֵּעַ, אֶלָּא גַּם בֶּן־הַנְּחָשִׁים אֲשֶׁר בְּבִטְנוֹ שֶׁל מַאהַאטִירִי הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד לְשֵׁמַע הַקִּרְקוּר הָעַלִּיז וַיִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה עַזָּה לְהַנּוֹת עַצְמוֹ מִבְּשַׂר צְפַרְדְּעִים הֶעָרֵב לְחִכּוֹ. יָצָא מִבַּעַד לְפִיו שֶׁל הַהֵלֶךְ הַיָּשֵׁן וְהֵחֵל זוֹחֵל בְּחִפָּזוֹן לְעֵבֶר הַצְּפַרְדֵּעַ הַיְרַקְרֶקֶת. וְאוּלָם אַךְ רָאֲתָה הַצְּפַרְדְּעֹנֶת אֶת הַנָּחָשׁ מִתְפַּתֵּל וְזוֹחֵל וְקָרֵב אֵלֶיהָ לְטָרְפָהּ, פָּתְחָה פִּיהָ וְאָמְרָה בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם:

– אֵיךְ הִרְהַבְתָּ עֹז, אַתָּה הַזּוֹחֵל עַל גְּחוֹנְךָ, לַחֲדֹר לְבִטְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְלִגְרֹם לוֹ כְּאֵב. בְּעוֹד יוֹם־יוֹמַיִם יָשׁוּב וְיַזְהִיר כּוֹכָבוֹ שֶׁדָּעַךְ וְהוּא יַחֲזֹר וְיַעֲלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ אַדִּיר כְּבַתְּחִלָּה. אִם יֹאכַל הַמֶּלֶךְ מִן הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל לְיַד עֵץ הַתֹּמֶר, – מִיָּד מוֹת תָּמוּת וְגֹרַשְתָּ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ לָנֶצַח.

כָּךְ אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ וַתֵּעָלֵם. וְהַנַּעֲרָה הַמִּשְׁתּוֹמֶמֶת מַקְשִׁיבָה וְאֵינָהּ מַאֲמִינָה לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר הַהֵלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ פָּנְתָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה הַנְּבוֹנָה בְּסַעֲרַת רוּחָהּ וְאָמְרָה בְּרֹב עֲנָוָה וְהַדְרַת כָּבוֹד:

– אָנָּא, סְלַח־לִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ, כִּי בְּלֹא־יוֹדְעִים נִגְלָה סוֹדְךָ לְפָנַי. עַתָּה יָדַעְתִּי מִי אַתָּה, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִטְעַם־נָא מִן הָעֵשֶׂב הַזֶּה שֶׁהֵבֵאתִי לְמַעַנְךָ וְרָפָא לְךָ.

אָכַל הַמֶּלֶךְ מִן הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל לְיַד עֵץ הַתֹּמֶר וְשָׁב וְרָפָא לוֹ, כְּרֵסוֹ אֵינָהּ תְפוּחָה עוֹד וְהוּא בָּרִיא־אוּלָם כְּשֶּהָיָה.

אוֹתוֹ לַיְלָה נָשָׂא הַהֵלֶךְ עֵינָיו לִרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם וְהִנֵּה כּוֹכָבוֹ מַזְהִיר כְּיַהֲלוֹם. קָרָא בְּשִׂמְחָה אֶל הַנַּעֲרָה:

– חֵי כוֹכָבִי הַמַּזְהִיר בִּרְקִיעַ הַשָּמַיִם! מָחָר אֵשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי וְאַתְּ עַל יָדִי, מַלְכָּתִי.

וְאָמְנָם, לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּאָה תַּהֲלוּכַת שָׂרִים וְנוֹגְנִים אֶל הַיַּעַר, עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֶת הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד אֶל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּרֹב כָּבוֹד וְחִבָּה. רָחֲצוּ הַנְעָרוֹת גּוּפוֹ בְּמֵי־בֹשֶׂם וַיָסוּכוּ בְּשָׂרוֹ בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וַיַּלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי מַלְכוּת וַיִקְרְאוּ חַג בְּכָל הָאָרֶץ וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה. וְהַכֹּל נוֹהֲרִים אֵלָיו לְבָרְכוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְבַשְּׂרוּ הַשָּׂרִים בְּאָזְנֵי אֲדוֹנָם, כִּי אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וְהַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא בֵּין הַבָּאִים לְחַלּוֹת פָּנָיו. קָרָא לְסוּטְהַארָא שֶׁיּוֹפִיעַ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ:

– הֲזוֹכֵר אַתָּה, יְדִידִי, אוֹתָן מֵאָה מַלְקוֹת שֶׁהִלְקִיתַנִי בְּטֶרֶם גֵּרַשְׁתַּנִי מֵעִיר בִּירָתְךָ?

כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נִבְהַל מְאֹד וְהַחֲרָדָה אֲחָזַתְהוּ וַיְגַמְגֵּם בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה:

– אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, זוֹכֵר אֲנִי כָּל אֵלֶּה וְעַל כֵּן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתְךָ וּלְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וְכָל עֹנֶשׁ אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלַי אֲקַבֵּל בְּאַהֲבָה.

וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ הַנָּדִיב עָנָה וְאָמַר בְּרֹחַב לֵב וּבִמְאוֹר פָּנִים:

– אַל־נָא תִדְאַג, יְדִידִי. הַכֹּל מָחוּל לְךָ. גּוֹרָלִי הַמְתַעְתֵּעַ הוּא שֶׁהֶרְאָה לְךָ אֶת הַמְּלָפְפוֹן אֲשֶׁר בְּתַרְמִילִי בִּדְמוּת גֻלְגֹּלֶת הָעֵז, וּבְדִין נָהַגְתָּ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ לְהַלְקוֹתֵנִי, כִּי הָיִיתִי בְּעֵינֶיךָ גַּנָּב.

אָז פָּנָה אֶל אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וַיֹּאמֶר לָהּ:

– הַבִּיטִי בִּי וּרְאִי, אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, הַאֻמְנָם לֹא תִזְכְּרִי אֶת אָחִיךְ הָאֻמְלָל, שֶׁהִפְקַרְתִּיו לְרָעָב בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ לָבוּשׁ בְּלוֹאִים?

הָאָחוֹת לֹא הִרְהִיבָה עֹז לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, כִּחֲשָׁה לוֹ וְאָמְרָה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ פּוֹשֵׁט־יָד לְקַבֵּל מִמֶּנָּהּ תַּבְשִׁיל לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלִיחִים לְהַעֲלוֹת מִן הַבּוֹר אֶת הַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר שָׁפַךְ שָׁם בְּעֶלְבּוֹנוֹ – וְהִנֵּה הוּא רוֹתֵחַ וּמַעֲלֶה אֵדִים. נִדְהֲמָה הָאָחוֹת הַיְהִירָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ וְנָדְרָה נֵדֶר שֶׁלֹּא לְהַפְלוֹת עוֹד בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְלֹא לָדוּן אָדָם לְפִי לְבוּשׁוֹ. וַיִּהְיוּ הַכֹּל שָׁוִים לְפָנֶיהָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

הַנְּסִיכָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה

ברכה חבס

הָיֹה הָיָה זוּג אִכָּרִים חֲשׂוּכֵי בָּנִים. יָצְאָה נַפְשָׁם לְיֶלֶד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָרְתָה הָאִשָּׁה, לֹא הָיָה קֵץ לְשִׂמְחָתָם. אֲבָל לְמַרְבִּית הַצַּעַר יָלְדָה תִינֹקֶת־צְפַרְדֵּעַ וְלֹא יְצוּר אָדָם. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַצְפַרְדֵּעַ יָדְעָה לְדַבֵּר כְּאַחַד הָאָדָם וְכָל הֲלִיכוֹתֶיהָ כְּיַלְדַּת־אֱנוֹשׁ, עַל כֵּן חִבְּבוּהָ הַכֹּל וְיִּקְרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה.

לֹא שִׂחֵק לָהּ מַזָּלָהּ לָעַלְמָה הַחֲבִיבָה וְנִתְיַתְּמָה בְּיַלְדוּתָהּ מֵאִמָּהּ. נָשָׂא אָבִיהָ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלָהּ שְׁתֵּי בָּנוֹת מְכֹעָרוֹת, אֲשֶׁר לֹא אָהֲבוּ אֶת הַבַּת הַצְפַרְדֵּעַ בְּשֶׁל חִנָּהּ וְחֲבִיבוּתָהּ.

יוֹם אֶחָד הוֹדִיעַ כָּרוֹזוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כִּי הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר מַזְמִין כָּל עַלְמָה אֲשֶׁר בְּרַחֲבֵי מַלְכוּתוֹ לָבוֹא אֶל הֶחָצֵר וְלָקַחַת חֵלֶק בְּטֶקֶס חֲפִיפַת הַשֵּׂעָר. וּבַיּוֹם הַמְיֻעָד הִתְכַּנְּסוּ מֵעֲבָרִים כָּל בְּנוֹת טוֹבִים וְהֵן לְבוּשׁוֹת מֶשִׁי וְשִׁירָאִין וַעֲנוּדוֹת תַּכְשִׁיטִים וַעֲדָיִים. גַּם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ שֶׁל הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ הִתְיַפּוּ בְּמֵיטַב הַמַּלְבּוּשִׁים וְהָעֲדָיִים וְשָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶן אֶל הֶחָצֵר. הִתְחַנְּנָה הַצְפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה וּבִקְּשָׁה רַחֲמִים שֶׁיִּקָּחוּהָ גַם אוֹתָהּ לִרְאוֹת בַּטֶּקֶס. וְאוּלָם הַבָּנוֹת לִגְלְגוּ עָלֶיהָ וְצָחֲקוּ מְלוֹא הַפֶּה:

– הַהַזְמָנָה הִיא לִבְנוֹת אָדָם, – אָמְרוּ בִּיהִירוּת – וְלֹא לְבַת צְפַרְדְּעִים.

וְאוּלָם הַצְּפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה לֹא נָסוֹגָה וְלֹא הִרְפְּתָה. וּמִשֶּׁנּוֹכְחָה לָדַעַת, כִּי לֵב אַחְיוֹתֶיהָ קָשֶׁה כַּחֲלָמִישׁ – גָּמְלָה בְּלִבָּהּ מַחֲשָׁבָה, וְלֹא גִלְּתָה סוֹדָהּ לְאִישׁ. בְּאֵין רוֹאֶה חָמְקָה מִן הַבַּיִת וּבְעִקְּבוֹת אַחְיוֹתֶיהָ הִגִּיעָה עַד לְשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן. לֹא עָמְדוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף בִּפְנֵי מֶתֶק לָשׁוֹן שֶׁלָּהּ וְהִרְשׁוּ לָהּ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. רָאֲתָה שָׁם הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה מְאוֹת עֲלָמוֹת צְעִירוֹת מִצְטוֹפְפוֹת מִסָּבִיב לִבְרֵכַת הַמַּיִם הַמּוּצֶפֶת חֲבַצָּלוֹת, אֲשֶׁר בְּלֵב נַחֲלַת הַמֶּלֶךְ. תָּפְסָה מְקוֹמָהּ בֵּין הָעֲלָמוֹת, מְצַפָּה כְּמוֹתָן לְבוֹא הַנָּסִיךְ.

אַךְ הוֹפִיעַ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר, מִיָּד פָּתְחוּ בְּטֶקֶס חֲפִיפַת שַׂעֲרוֹתָיו בְּמֵי הַבְּרֵכָה. וְכָל הָעֲלָמוֹת כֻּלָּן מְפַתְּחוֹת רַעֲמוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הַחֲלָקוֹת וְהַמַּבְהִיקוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת כַּפֶּחָם עַל מְנָת לַחְפֹּף גַּם אוֹתָן בְּמֵי הַבְּרֵכָה. כְּשֶׁנִּסְתַּיֵּם הַטֶּקֶס הִצְהִיר הַנָּסִיךְ וְהוֹדִיעַ, כִּי כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנְּעָרוֹת יַעֲלוֹת־חֵן הֵן וְאֵין אַחַת נוֹפֶלֶת בְּיָפְיָהּ מִן הָאַחֶרֶת – עַל כֵּן לֹא יוּכַל לִבְחֹר אַף בְּאַחַת מֵהֶן לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אֶלָּא אִם כֵּן יַפִּיל גּוֹרָל. אָז הֵטִיל לֶחָלָל צְרוֹר פִּרְחֵי יַסְמִין רֵיחָנִיִּים בְּהוֹדִיעוֹ בְּקוֹל רָם, כִּי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ יִפֹּל הַצְּרוֹר, – הִיא תִהְיֶה נְסִיכַת לִבּוֹ. הֵטִיל הַנָּסִיךְ אֶת צְרוֹר הַפְּרָחִים וְכָל הַנְּעָרוֹת כֻּלָּן נוֹשְׂאוֹת עֵינֵיהֶן לַמְּרוֹמִים לִרְאוֹת כֵּיצַד יוּטַל הַגּוֹרָל. נָפַל הַצְּרוֹר עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה, לְתִמְהוֹנָן וְלִמְגִנַּת לִבָּן שֶׁל כָּל הַנְּעָרוֹת הַיְּפֵהפִיּוֹת. הַנָּסִיךְ גַּם הוּא לֹא שָׂבַע נַחַת מִיַּד הַגּוֹרָל, אֲבָל אֵין נְסִיכִים מְפִירִים דִּבּוּרָם. וְעַל כֵּן לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְהָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה.

כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן לְהִפָּרֵד מִן הַחַיִּים, קָרָא אֵלָיו אֶת אַרְבַּעַת בָּנָיו הָאֲהוּבִים וְאָמַר לָהֶם:

– בָּנַי, זָקַנְתִּי מִלִּהְיוֹת עוֹד מֶלֶךְ לְעַמִּי, אֵלֵךְ לִי אֶל הַיַּעַר וְאֶתְיַחֵד בִּתְפִלָּה וּבְהִרְהוּרִים וְאֶהְיֶה כְּאַחַד הַנְּזִירִים. הִגִּיעָה, אֵפוֹא, הַשָּׁעָה לְמַנּוֹת יוֹרֵשׁ עֶצֶר תַּחְתַּי. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁכֻּלְכֶם שָׁוִים לְפָנַי בְּאַהֲבָתִי אֶתְכֶם, הָבָה וְאַטִּיל עֲלֵיכֶם מְשִׂימָה. וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר יְמַלֵּא מְשִׂימָתוֹ בְּהַצְלָחָה הוּא יִמְלֹךְ תַּחְתַּי.

צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל בָּנָיו שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אַיֶּלֶת זָהָב בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר.

הָלַךְ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וּבָא אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הַצְפַרְדֵּעַ וְסִפֵּר לָהּ צָרַת לִבּוֹ וּמְצוּקָתוֹ. קָרְאָה הַצְפַרְדֵּעַ וְאָמְרָה:

– אֵין קַל מִזֶּה, אִישִׁי הַנָּסִיךְ. אַל תִּצְטַעֵר וְאַל יֵרַע לִבְּךָ, אֱכֹל בְּנַחַת וִישַׁן בִּמְנוּחָה וּבַיוֹם הַמְיֻעָד תִּתְמַלֵּא מְשִׂימָתְךָ לְלֹא כָּל קֹשִׁי.

יָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים הַבְּכִירִים לַיַּעַר לְחַפֵּשׂ אַחַר אַיֶּלֶת הַזָּהָב. וְרַק הָאָח הַצָּעִיר יוֹשֵׁב לוֹ בְּנַחַת וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָבָר. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, הֵעִירָה אוֹתוֹ הַנְּסִיכָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה מִשְּׁנָתוֹ וְאָמְרָה אֵלָיו:

– הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לָלֶכֶת אֶל הָאַרְמוֹן, נְסִיכִי, וְהֲרֵי לְךָ אַיֶּלֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ.

נָשָׂא הַנָּסִיךְ רֹאשׁוֹ – וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו: הָאַיִל אֲשֶׁר אוֹתוֹ הוֹבִילָה הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ בָּרֶסֶן, עָשׂוּי הָיָה זָהָב טָהוֹר… בָּא הַנָּסִיךְ אֶל הָאַרְמוֹן, צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ. וּפְנֵי אֶחָיו נָפְלוּ. וְאוּלָם בְּהַגִּיעַ הַשָּׁעָה לְהַכְתִּירוֹ לְמֶלֶךְ קָשְׁרוּ הָאַחִים קֶשֶׁר וּבִקְּשׁוּ מֵאֵת אֲבִיהֶם שֶׁיְּנַסֶּה אוֹתָם אַךְ עוֹד הַפַּעַם. הִסֵּס הַמֶּלֶךְ וּלְבַסּוֹף אָמַר:

־ לוּ יְהִי כְּדִבְרֵיכֶם, בָּנַי. בַּיּוֹם הַשְׁבִיעִי עִם שַׁחַר, כָּעֵת חַיָּה, עֲלֵיכֶם לְהָבִיא לְפָנַי אֹרֶז שֶׁאֵינוֹ עָבֵשׁ לְעוֹלָם וּבָשָׂר שֶׁאֵינוֹ מַבְאִישׁ לְעוֹלָם.

הָלַךְ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר לְבֵיתוֹ וְלִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה. אָמְרָה לוֹ הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ.

־ הָסֵר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ, נָסִיךְ חָבִיב. תֹאכַל בְּנַחַת וְתִישַׁן בִּמְנוּחָה, וּבַיּוֹם הַמְיֻעָד אֶתֵּן לְךָ מְבֻקָּשְׁךָ.

יָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים לַיַּעַר לְבַקֵּשׁ אַחַר הָאֹרֶז וְהַבָּשָׂר וְאִלּוּ הָאָח הַצָּעִיר יוֹשֵב לוֹ בְּשֶׁקֶט בְּבֵיתוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָבָר. וּבְהַגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הֵעִירָה אוֹתוֹ נְסִיכָתוֹ עִם שַׁחַר וְאָמְרָה לוֹ:

־ הֲרֵי לְךָ אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ.

נָטַל הַנָּסִיךְ אֶת הָאֹרֶז וְהַבָּשָׂר וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הָאַרְמוֹן. וּלְצַעֲרָם שֶׁל הָאַחִים הַבְּכִירִים הוֹכִיחַ גַּם עַתָּה כִּי הוּא הַמְנַצֵּחַ. אֲבָל גַּם הַפַּעַם לֹא הִרְפּוּ הַנְּסִיכִים מֵאֲבִיהֵם עַד אִם נֵאוֹת לְהַכְרִיז עַל עוֹד תַּחֲרוּת נוֹסֶפֶת – וְתִהְיֶה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה. צִוָּה עֲלֵיהֶם הָאָב לְהָבִיא לְפָנָיו בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר אִישׁ אִישׁ נַעֲרָה יָפָה וּמִי שֶׁנַּעֲרָתוֹ הַיָּפָה בַּנְּעָרוֹת – הוּא יִמְלֹךְ. הַפַּעַם הָיָה לִבָּם שֶׁל הָאַחִים הַבְּכִירִים סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה – אֵיךְ תּוּכַל הַצְפַרְדֵּעַ הַמְכֹעֶרֶת לַעֲמֹד בְּתַחֲרוּת עִם נְשׁוֹתֵיהֶם הַהֲדוּרוֹת! וְהַנָּסִיךְ הַצָּעִיר, פָּנָיו נָפְלוּ וַיְהִי מְהַלֵּךְ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ בֵּין אֶחָיו, וְהוּא מְסָרֵב לְגַלּוֹת לְאִשְׁתוֹ אֶת הַמֵּצִיק לוֹ. הִפְצִירָה בּוֹ הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ עַד שֶׁנֶּעְתַּר לָהּ וְגִלָּה סוֹדוֹ לְפָנֶיהָ. חִיְּכָה הַנְּסִיכָה וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁלֹא יִדְאַג, שֶׁיֹאכַל בְּנַחַת וְיִישַׁן בְּשֶׁקֶט וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר יִנָּתֵן לוֹ מְבֻקָּשׁוֹ. נָתַן הַנָּסִיךְ עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ בְּצַעַר וּבְסָפֵק. אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא חָפֵץ לִפְגֹּעַ בָּהּ וּלְהַעֲלִיבָהּ, הִסְכִּים לִדְבָרֶיהָ וְהִבְטִיחַ לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָהּ וּלְקַחְתָּהּ אִתּוֹ אֶל הָאַרְמוֹן בַּיּוֹם הַמְיֻעָד.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר, הֵעִירָה הַצְפַרְדֵּעַ אֶת הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וְאָמְרָה אֵלָיו:

־ אִישִׁי הַנָּסִיךְ, עָלַי לְהִתְיַחֵד עַתָּה בְּחַדְרִי לְמַעַן אָשִׂים בַּפּוּךְ עֵינַי, אֲמָרֵק עוֹרִי וַאֲסָרֵק שְׂעָרִי וְאֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת שֶׁלִּי. אָנָּא, הַנַּח לִי לְבַדִּי עַד הִתְקָרֵב שְׁעָתֵנוּ לָלֶכֶת לֶחָצֵר.

וּבְבוֹא הַשָּׁעָה, דָּפַק הַנָּסִיךְ עַל דֶּלֶת חַדְרָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה לְזָרְזָהּ. וְהַנְּסִיכָה בִּקְּשָׁה שֶׁיְּחַכֶּה רַק עוֹד רְגָעִים סְפוּרִים עַד אִם תְּסַיֵּם אֶת פִּרְכּוּסֶיהָ. שׁוּב זֵרֵז אוֹתָהּ הַנָּסִיךְ וְהֵאִיץ בָּהּ לְלֹא סַבְלָנוּת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָמְרָה הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ כִּי מוּכָנָה הִיא. הַנָּסִיךְ קִוָּה בְּסֵתֶר לִבּוֹ, כִּי בְּפָתְחוֹ אֶת הַדֶּלֶת תּוֹפִיעַ עַתָּה לְפָנָיו אִשָּׁה וְלֹא צְפַרְדֵּעַ. אַךְ גְּדוֹלָה וּמָרָה הָיְתָה אַכְזָבָתוֹ כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעָה בַּפֶּתַח אוֹתָה הַצְפַרְדֵּעַ הַמְכֹעֶרֶת, כְּמֵאָז וּמִתָּמִיד. אַף עַל פִּי כֵן, לֹא חָפֵץ לִפְגֹּעַ בָּהּ וּלְהַעֲלִיבָה וְעַל כֵּן לֹא אָמַר דָּבָר וַיָּשֶׂם פַָּנָיו אֶל הֶחָצֵר וְהַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ בְּעִקְּבוֹתָיו.

בְּבוֹאָם אל הָאַרְמוֹן הָיוּ כְּבָר שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים וּנְשׁוֹתֵיהֶם הַיְּפֵהפִיּוֹת מְכֻנָּסִים מִסָּבִיב לְכִסֵּא הַמַּלְכוּת.

־ וְהֵיכָן נַעֲרָתְךָ אַתָּה, בְּנִי הַצָּעִיר? – שָׁאַל הָאָב.

אַךְ עוֹד הַנָּסִיךְ מִתְכּוֹנֵן לִפְתֹּחַ פִּיו לְמַעֲנֶה וְהִנֵּה קוֹל צָלוּל כְּעִנְבַּל־הַכֶּסֶף עוֹלֶה מֵאֲחוֹרָיו. הִפְנָה רֹאשׁוֹ וְרָאָה – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – הַצְּפַרְדְּעֹנֶת נְסִיכָתוֹ פָּשְׁטָה אֶת עוֹר הַצְּפַרְדְּעִים אֲשֶׁר עָלֶיהָ כְּהָסֵר אֶת הַבֶּגֶד וְהִיא עוֹמֶדֶת לְפָנָיו כֻּלָּהּ מֶשִׁי וְאַטְלָס, הַיָּפָה בִּנְשֵׁי תֵבֵל. הִצְהִיר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין כְּמוֹתָהּ לְיֹפִי וּבָחַר בִּבְנוֹ הַצָּעִיר לִהְיוֹת לְיוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר. בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ מֵאֵת אִשְׁתּוֹ הַנְּסִיכָה לְבַל תַּעֲטֶה עוֹד אֶת עוֹר הַצְּפַרְדְּעִים שֶׁלָּהּ לְעוֹלָם. הֵטִילָה הַצְפַרְדֵּעַ אֶת עוֹרָהּ לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה וְהַלֶּהָבָה עָלְתָה מַעְלָה מָעְלָה.

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ וּבְשׁוֹדֵד

ברכה חבס

מַעֲשֶׂה בַּשּׁוֹדֵד נְגַה־טֶט־פְּיָה, – כְּלוֹמַר, הַבַּרְנַשׁ־בַּעַל־הַמָּשׁוֹט־הַשָּׁטוּחַ, – שֶׁמְקוֹם מְגוּרָיו הָיָה בָּעִיר סַגַיְן בְּבּוּרְמָה עִלִּית. לַיְלָה לַיְלָה הָיָה חוֹצֶה אֶת נְהַר הָאִירַווֹדִי בְּסִירָתוֹ הַקְּטַנָּה וְחוֹדֵר בַּסֵּתֶר לְעִיר הַבִּירָה הָעַתִּיקָה, אַוָה שְׁמָהּ. עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו הָיָה מִתְגַּנֵּב לְבָתֵּיהֶם שֶׁל שָׂרִים וְעֲשִׁירֵי הַמְּדִינָה וְשׁוֹדֵד כַּסְפָּם וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם. אַךְ בִּרְכוּשָׁם הַדַּל שֶׁל עֲנִיֵּי הָעִיר לֹא פָּגַע הַשּׁוֹדֵד, אַף נוֹהֵג הָיָה לְהַעֲנִיק מַתָּן־בַּסֵּתֶר לְכָל דּוֹרֵשׁ וּלְכָל נִצְרָךְ. חֲמָתָם שֶׁל הַשְּׁדוּדִים בָּעֲרָה כָּאֵשׁ, וְאֵין לְאֵל־יָדָם לִתְפֹּס אֶת הַשּׁוֹדֵד הַזָּרִיז וְהָעַרְמוּמִי.

הָלְכוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְשָׁפְכוּ לִבָּם לְפָנָיו. נִתְמַלֵּא לֵב הַמֶּלֶךְ עֹז וּגְבוּרָה וּבִקֵּשׁ לִנְקֹם נִקְמַת אֶזְרָחָיו וּלְגוֹנֵן עַל נְתִינָיו. אָמַר לָהֶם:

־ לְכוּ וְשׁוּבוּ לְבָתֵּיכֶם וְלֹא תֵדְעוּ עוֹד דְּאָגָה, כִּי אֲנִי אֶנְקֹם נִקְמַתְכֶם.

הִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ וְקִיֵּם דְבָרוֹ. וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב הֶחֱלִיף בְּגָדָיו וְשָׂם עַצְמוֹ כְּאֶחָד מִפְּשׁוּטֵי־הָעָם וְיָצָא לָשׂוּחַ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, כְּאִלּוּ מְשׁוֹטֵט הוּא לְתֻמּוֹ בְּאֶפֶס־מַעֲשֶׂה. הָיָה מְהַלֵּךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, מְצַפֶּה לַשּׁוֹדֵד שֶׁיּוֹפִיעַ בְּאִישׁוֹן־לַיְלָה. וְאָמְנָם, לְאַחַר חֲצוֹת הִבְחִינָה אָזְנוֹ קוֹל שִׁכְשׁוּךְ מָשׁוֹט מִמֶּרְחַקִּים. וְכַאֲשֶׁר הֵגִיחַ לְבַסּוֹף הַשּׁוֹדֵד בְּסִירָתוֹ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, הִפְתִּיעוֹ צֵל־אָדָם עַל הַחוֹף, שֶׁהָיָה שָׁמֵם תָּמִיד לְעֵת כָּזֹאת.

– מִי שָׁם!? – קָרָא בַּחֲרָדָה.

וְהַמֶּלֶךְ הַמִּתְחַפֵּשׂ עָנָה לוֹ בְּנַחַת:

– עַבְדְּךָ הַנֶּאֱמָן; מְצַפֶּה אֲנִי לְךָ, אֲדוֹנִי.

– יָפֶה מְאֹד! בּוֹא אַחֲרָי! – נָהַם הַשּׁוֹדֵד בְּקוֹרַת־רוּחַ, מֵאַחַר שֶׁדִּבְרֵי הַחֲלָקוֹת הֶעֱבִירוּהוּ עַל דַּעְתּוֹ וְהַתֹּאַר “אָדוֹן”, אֲשֶׁר בּוֹ כִּנָּהוּ הָאַלְמוֹנִי עָרֵב לְאָזְנוֹ.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם חֶרֶשׁ לַדֶּרֶךְ וְהִסְתַּנְּנוּ בַּלָּאט לְתוֹךְ חֻרְבַּת בַּיִת עָזוּב – שָׁם הִסְתִּיר הַמֶּלֶךְ הַפִּקֵּחַ מִבְּעוֹד מוֹעֵד קַנְקַן יַיִן, כִּי יָדַע תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד לַטִּפָּה הַמָּרָה. מָזַג לוֹ הַמֶּלֶךְ כּוֹסִית אַחַת וְעוֹד אַחַת עַד שֶׁרֹאשׁוֹ הָיָה עָלָיו סְחַרְחַר וַיֵּרָדֵם. אָז הוֹצִיא מִמְּקוֹם סִתְרוֹ אֶת הַחֶבֶל שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ, כָּבַל יָדָיו וְרַגְלָיו שֶׁל הַשּׁוֹדֵד וְהֶעֱלָה מִן הַתַּרְמִיל אֲשֶׁר עַל גּוּפוֹ צְרוֹר כֶּסֶף וְזָהָב וְתַכְשִיטִים לְמִינֵיהֶם וְאֲבָנִים יְקָרוֹת לָרֹב, שְׁלַל הַשֹּׁד אֲשֶׁר שָׁדַד לַיְלָה לַיְלָה מֵאֵת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים לָרֹב.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וְהַמֶּלֶךְ הִזְעִיק אֶת שָׂרָיו וִידִידָיו וְהוּא יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶם עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת וְעַל אֶצְבְּעוֹת יָדָיו טַבָּעוֹת יְקָרוֹת, מֵאֵלּוּ שֶׁמָּצָא בִּצְרוֹרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד. וְהַשָּׂרִים רוֹאִים כֵּן תְמֵהִים. אִישׁ אִישׁ מֵהֶם מַבְחִין בְּטַבַּעַת יְקָרָה מִשֶּלּוֹ עַל אֶצְבַּע הַמֶּלֶךְ, אַךְ אֵין מַרְהִיב עֹז לוֹמַר דָּבָר.

– וּבְכֵן, יְדִידַי – פָּתַח הַמֶּלֶךְ וְאָמַר – הִסְתַּכְּלוּ־נָא בַּטַּבָּעוֹת אֲשֶׁר עַל אֶצְבְּעוֹתַי, הַאִם לֹא מִשֶּׁלָּכֶם הֵן?

– אָכֵן, דּוֹמוֹת הֵן בְּיוֹתֵר לַטַּבָּעוֹת שֶׁלָנוּ, הוֹד מַעֲלָתוֹ – עָנוּ הַשָּׂרִים בְּגִמְגּוּם.

– וְאַף אָמְנָם שֶׁלָּכֶם הֵן הַטַּבָּעוֹת הַלָּלוּ! – קָרָא הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל צְחוֹק. – הַלַּיְלָה תָּפַסְתִּי אֶת הַשּׁוֹדֵד הַנּוֹדָע נְגַה־טֶט־פְּיָה וּשְׁלָלוֹ בְּיָדוֹ. הֵטַלְתִּיו לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר, לְכוּ וְהַעֲלוּהוּ מִשָּׁם.

הוּבָא הַשּׁוֹדֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם, אֲשֶׁר כְּחָכְמָתוֹ כֵּן טוּב לִבּוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

– בְּטֶרֶם יֻטַּל עָלֶיךָ הָעֹנֶשׁ הַמַּגִיעַ לְךָ, רַשַּׁאי אַתָּה לְהַבִּיעַ מִשְׁאֶלֶת לִבְּךָ הָאַחֲרוֹנָה – וַאֲמַלְּאֶנָּה.

פָּתַח הַשּׁוֹדֵד הָעַרְמוּמִי וְאָמַר:

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, הִנֵּה זוֹ מִשְׁאֶלֶת לִבִּי: יִתֵּן נָא לִי אַחַת מִגְבִירוֹת הֶחָצֵר לְאִשָּׁה.

רָגַז הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:

– הִקְשִׁיתָ לִשְׁאֹל, חָצוּף שֶׁכְּמוֹתְךָ!

אַף עַל פִּי כֵן, לֹא הוֹצִיאוֹ לַהוֹרֵג וַיְשִׂימֵהוּ מְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהַנָּסִיךְ מְטוֹנְדְוִינְגִ’י קָרָא לְמֶרֶד בְּמֶלֶךְ אַוָה וַיְאַלְּצֵהוּ לָצֵאת לִשְׂדֵה־הַקְּרָב בְּרֹאשׁ צִבְאוֹתָיו. וַיְבַצֵּר הַנָּסִיךְ הַמּוֹרֵד אֶת מַחֲנֵהוּ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁמֶּלֶךְ אַוָה הֶחָכָם הֵבִין, כִּי לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ יוּכַל לוֹ. בִּקֵּשׁ עֵצָה לְהִתְנַכֵּל לְאוֹיְבוֹ בְּעָרְמָה. שָׁלַח בְּסֵּתֶר אֶת נְגַה־טֶט־פְּיָה לְתוֹךְ מִבְצַר הָאוֹיֵב וְצִוָּה עָלָיו לְסַלֵּק מִשָּׁם אֶת שַׂר צְבָאוֹ, לְמַעַן יִפֹּל הַנָּסִיךְ בְּרוּחוֹ וְיִכָּנַע. מִלֵּא הַשּׁוֹדֵד־לְשֶׁעָבַר אֶת שְׁלִיחוּת אֲדוֹנָיו בְּהַצְלָחָה וְהַמֶּלֶךְ הַמְנַצֵּחַ גָּמַל לוֹ בְּרֹב טוֹבָה.

שֵׁרֵת נְגַה־טֶט־פְּיָה אֶת מַלְכּוֹ בֶּאֱמוּנָה שָׁנִים רַבּוֹת. וּפָּגוֹדָה בָּנָה בְּרֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ מַשִׁי־כַנָה, כְּלוֹמַר: אִם יָדַעְתָּ רָע בְּרֶגַע זֶה – אַל־נָא תִּפֹּל בְּרוּחֲךָ, כִּי הָרָעָה תַחֲלֹף. וּפָּגוֹדָה זוֹ הֲרֵי הִיא מִתְנוֹסֶסֶת לְמֵרָחוֹק עַל־יַד הָעִיר סַגַיְן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

מַעֲשֵׂה הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא

ברכה חבס

מֶלֶךְ סִירְיַם שָׁכַב עֵר עַל יְצוּעוֹ, כִּי נָדְדָה שְׁנָתוֹ. כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל יְצוּעַ הַזָּהָב וְלִבּוֹ אֲכוּל צַעַר וּדְאָגָה. קוֹל הַתֹּף הַמְבַשֵּׂר, כִּי חָלְפָה שָׁעָה הֵפֵר מִדֵּי פַעַם אֶת הַדְּמָמָה וְקָרָא וְהוֹדִיעַ, כִּי הַלַּיְלָה קָרֵב אֶל קִצּוֹ – וְאוּלָם בְּשׂוֹרָה מִן הַגְּבֶרֶת הַמַּלְכָּה אַיִן.

כַּאֲשֶׁר הֵאִיר הַשַּׁחַר לֹא יָכֹל הַמֶּלֶךְ לָשֵׂאת עוֹד. קָם וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו לְעֵבֶר חַדְרֵי הַנָּשִׁים. אוּלָם עַל פִּתְחוֹ שֶׁל חֲדַר הַמַּלְכָּה צָרוּ חֲבוּרַת שָׂרִים וּמְשָׁרְתִים וְהַבָּעַת פְּנֵיהֶם הַקּוֹדֶרֶת עָנְתָה בָּהֶם אֶת אֲשֶׁר לֹא אָמְרוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם. כֵּן, הַמַּלְכָּה מֵתָה בְּלִדְתָּה וְיַד הַגּוֹרָל שָׁלְלָה מִמֶּנוּ אִשָּׁה אֲהוּבָה וְיוֹרֵש־עֶצֶר נִכְסָף בְּמַהֲלֻמָּה אַחַת.

לְפִי מִנְהַג הַמְּדִינָה הָעָבְרָה גְְּוִיַּת הַמַּלְכָּה לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַמַּלְכוּתִי, הַשָּׂרִים נִצְּבוּ שָׁם בְּמִשְׁמַר הַכָּבוֹד לְיַד הַגְּוִיָּה עַד אִם תַּגִּיעַ שְׁעַת שְׂרֵפָתָהּ – וְאִלוּ הַמֶּלֶךְ הַשַּׁכּוּל פָּרַשׁ לְאַרְמוֹנוֹ וְהִתְיַחֵד עִם אֶבְלוֹ.

הָיְתָה דְמָמָה מִסָּבִיב. אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם הִבְחִינוּ אָזְנֵיהֶם שֶׁל הַשָּׂרִים שׁוֹמְרֵי־הַכָּבוֹד קוֹל פְּעִיָּה חֲלוּשָׁה עוֹלָה מֵעֵבֶר לַגְּוִיָּה. דּוֹמֶה הָיָה עֲלֵיהָם הַדָּבָר כְּאִלּוּ קוֹל בְּכִי תִּינוֹק שׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם. נֶחְפְּזוּ אֶל הַגְּוִיָּה וְרָאוּ – שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! – תִּינֹקֶת רַכָּה מוּטֶלֶת שָׁם לְיַד גּוּפַת הַמַּלְכָּה הַמֵּתָה וְהִיא פּוֹעָה בְּקוֹל וּבוֹעֶטֶת בְּמֶרֶץ בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת. מִיָּד נָטְלוּ אֶת הָרַכָּה בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם וְשָׁלְחוּ רָצִים אֶל הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ הָאָבֵל שִׂמְחָה גְדוֹלָה – שִׁכֵּל אֶת אִשְׁתּוֹ, אֲבָל בַּת יֵשׁ לוֹ. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַתִּינֹקֶת נוֹלְדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, עַל כֵּן לֹא יִתָּכֵן לַהֲבִיאָהּ לִתְחוּמֵי הָאַרְמוֹן. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָמוֹת וּמְשָׁרְתוֹת לְטַפְּחָהּ וּלְגַדְּלָהּ מִחוּץ לְבֵית הַמְּלוּכָה וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׁין־מְבֵי־לוּן, לֵאמֹר: פָּנֶיהָ־כְּגַלְגַּל־הַיָּרֵחַ. גָּדְלָה הַיַּלְדָּה בְּעֹשֶׁר וְנַחַת וּבַיִת בָּנָה לָהּ הַמֶּלֶךְ בָּמָּקוֹם שָׁם נוֹלְדָה. גָּדְלָה וַתְּהִי לְנַעֲרָה יְפַת־תֹּאַר וַחֲבִיבָה עַל הַבְּרִיוֹת. וְאַף כִּי מְקוֹם מְגוּרֶיהָ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת – זָכְרָה וְיָדְעָה תָּמִיד, כִּי בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ סִירְיַם הִיא.

וּמֵעֵבֶר לָאֲגַם – שָׁם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ דַגוֹן. וְלַמֶּלֶךְ בֵּן יָחִיד, מִין־נַנְדָא – כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא: הַנִּמְנֶה־עַל־בֵּית־הַמַּלְכוּת. הָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ מָלֵא דְאָגָה לִבְנוֹ, כִּי רוֹאֵי־הָעֲתִידוֹת חָרְצוּ גוֹרָלוֹ, שֶׁיֵּהָרֵג בִּידֵי יְצוּר מֵחַיּוֹת הַמַּיִם. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, פָּנָה הָאָב אֶל מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וּבִקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ. נֶעְתַּר לוֹ וְנָתַן בְּיָדוֹ מַטֵּה קְסָמִים שֶׁכֹּחוֹ רַב לִמְשֹׁל בְּכָל חַיָּה וְעוֹף, בְּיַעֲרוֹת-עַד וּבִתְהוֹמוֹת-יָם, בַּאֲגַמִּים וּבִנְהָרוֹת.

יוֹם אֶחָד טִפֵּס הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וְעָלָה עַל גַּג הָאַרְמוֹן וְהִשְׁקִיף מִשָּׁם עַל פְּנֵי הָאֲגַם. אָז נִגְלָה לְפָנָיו גַּן־עֵדֶן מִקֶּדֶם עַל הַגָּדָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר. הִשְׁתּוֹמֵם הַנָּסִיךְ וְשָׁאַל נַפְשׁוֹ, אִם יֵשׁ יְצוּר חַי בַּגַּן הַנִּפְלָא. שָׁלַח אֶת הַתֻּכִּי הֶחָבִיב עָלָיו לְהִתְחַקּוֹת עַל עִקְּבוֹת הַתַּעֲלוּמָה. הִתְעוֹפֵף הַתֻּכִּי עַל פְּנֵי הָאֲגַם וּבָא אֶל הַגַּן וַיַּרְא וְהִנֵּה בֵּית קְבָרוֹת הוּא וְשָׁם אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה שִׁין־מְבֵי־לוּן. סִפֵּר הַתֻּכִּי לַנְּסִיכָה הַצְּעִירָה עַל אֲדוֹנָיו הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא וַיִּשָּׂא הָעֶלֶם חֵֵן בְּעֵינֶיהָ וַתֶֹּאֱהָבֶנּוּ. חָזַר הַתֻּכִּי אֶל אֲדוֹנָיו הַנָּסִיךְ וַיְתָאֵר בְּאָזְנָיו רֹב יָפְיָהּ וְחִנָּהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה שִׁין־מְבֵי־לוּן וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵי הָעֶלֶם וַיֹּאֱהָבֶנָּה גַּם הוּא. וְכָךְ נִכְרְתָה בְּרִית אַהֲבָה בֵּין הַנָּסִיךְ וְהַנְּסִיכָה וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ סוֹדָם.

בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ לְהַגִּיעַ אֶל הַנְּסִיכָה אֲהוּבַת לִבּוֹ. יָרַד לְחוֹף הָאֲגַם וְהִכָּה בְּמַטֵּה הַקְּסָמִים אֲשֶׁר לוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ. מִיָּד הוֹפִיעַ נְהַאמוֹיֶק מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים וְהִצִּיעַ שֵׁרוּתוֹ לָשֵׂאת אֶת הַנָּסִיךְ עַל גַּבּוֹ אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר. קָפַץ הָעֶלֶם וְעָלָה עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין וְכָךְ נִשָּׂא עַל פְּנֵי הַמַּיִם אֶל אֲהוּבַת לִבּוֹ. וּמֵאָז הַיּוֹם הַזֶּה הָיָה הַנָּסִיךְ יוֹצֵא בֹּקֶר־בֹּקֶר עִם שַׁחַר, עוֹלֶה עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין וּמַפְלִיג אֶל הַנְּסִיכָה הָעוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לוֹ וְעֵינֶיהָ לְעֵבֶר הָאֹפֶק הָרָחוֹק, אֲשֶׁר מִשָּׁם תֵּרָאֶה דְּמוּתוֹ.

וְאוּלָם, לֹא בְכָל עֵת רְפוּדָה דַּרְכָּהּ שֶׁל אַהֲבָה שׁוֹשָׁנִּים. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ יְצוּרֵי הַמֵּיִם הָעֲמֻקִּים זוֹמְמִים לִקְשֹׁר קֶשֶׁר נֶגֶד מִין־נַנְדָא וְְנְהַאמוֹיֶק. נְתִינָיו שֶׁל הַתָּנִּין הַגָּדוֹל הָיוּ אֲכוּלֵי קִנְאָה בְּמַלְכָּם וְנָשְׂאוּ נַפְשָׁם לִפְרֹק עֻלּוֹ. וְיָדוֹעַ יָדְעוּ, כִּי כָּל עוֹד הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא חַי, לֹא יִשְׁתַּחְרְרוּ מִשְׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין נְהַאמוֹיֶק יְדִידוֹ. עַל כֵּן גָּמְרוּ אֹמֶר וְהֶחְלִיטוּ לָשִׂים קֵץ לְחַיֵּי הַנָּסִיךְ.

בֹּקֶר אֶחָד, עִם הִתְקָרֵב הַיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר, אֲשֶׁר אוֹתוֹ קָבְעוּ חוֹזֵי־הָעֲתִידוֹת כְּיוֹם אֵידוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא, וְהַמֶּלֶךְ דַגוֹן יוֹשֵׁב עִם שָׂרָיו בְּמוֹעֶצֶת הַמֶּלֶךְ וְהֵם דָּנִים בָּאֶמְצָעִים אֲשֶׁר יֵשׁ לִנְקֹט כְּדֵי לְהָגֵן עַל חַיֵּי הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר. שֵׁמַע מַסָּעָיו־בַּסֵּתֶר שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶל מֵעֵבֶר לָאֲגַם הִגִּיעוּ זֶה כְּבָר לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְכֵיוָן שֶׁחָשַׁשׁ, כִּי מִן הַיָּם תִּפָּתַּח עָלָיו הָרָעָה, עַל כֵּן גָּמָר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לְהַסְתִּיר מִפָּנָיו אֶת מַטֵּה הַקְּסָמִים – וְלֹא יוּכַל הַנַּעַר עוֹד לַחֲצוֹת אֶת הָאֲגַם עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין. כָּךְ קִוָּה הָאָב לְגוֹנֵן עַל בְּנוֹ מִפְּנֵי יַד הַגּוֹרָל.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר, וְהַנָּסִיךְ יָרַד אֶל חוֹף הָאֲגַם כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וַיַּרְא אֶת נְהַאמוֹיֶק וְרוּחוֹ סָרָה.

– אֲדוֹנִי הַנָּסִיךְ! – אָמַר הַתַּנִין. – הַבַּלָּשִׁים אֲשֶׁר לִי, גִלּוּ אָזְנִי, כִּי קֶשֶׁר קָשְׁרוּ חַיּוֹת הַיָּם נֶגְדְּךָ וְנֶגְדִּי. שִׁים לֵב וֶהְיֵה זָהִיר בְּכָל צַעַד אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

וְאוּלָם הַנָּסִיךְ לֹא הִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי נְהַאמוֹיֶק, כִּי נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֶל הַנְּסִיכָה אֲהוּבַת לִבּוֹ. בִּלָּה בְּחֶבְרָתָה יוֹם שֶׁל זֹהַר וְשָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר שָׂם פְּעָמָיו בָּעֶרֶב לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם – שֹׁד וָשֶׁבֶר! – בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁעָמַד לָרֶדֶת לָאֲגַם, הִתְקַּדְּרוּ הַשָּׁמַיִם וְסוּפָה עַזָּה הִתְחוּלְלָה. סוּפַת הָאֵימִים הִשְׁתּוֹלְלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְעָקְרָה עֵצִים מִשָּׁרְשָׁם בַּיַּעַר, וְיְהִי הַדָּבָר כְּאִלּוּ חָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. רְעָמִים הִרְעִימוּ וּבְרָקִים הִבְרִיקוּ בַּשָּׁמַיִם הָאֲפוֹרִים וּמִמַּעֲמַקֵּי הַיַּמִּים הִשְׁמִיעוּ יִלְלָתָם אַלְפֵי קוֹלוֹת אֵימִים. נִבְהֲלָה הַנְּסִיכָה וְהִתְחַנְּנָה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ אֲהוּבָהּ, שֶׁלֹא יַפְלִיג עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְעֵת כָּזֹאת וְיִשָּׁאֵר אִתָּה בִּמְעוֹנָהּ. אַךְ הָעֶלֶם עָנָה וְאָמַר:

– שָׁלוֹם עָלַיִךְ, אֲהוּבַת לִבִּי. אִם נִגְזַר עָלַי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה סוֹפִי – אֵין מָנוֹס מִזַּעַם הַגּוֹרָל. אַךְ גַּם בַּמָּוֶת לֹא נִפָּרֵד.

אָז נָשָׂא רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא אָץ לְעֵבֶר חוֹף הַיָּם, לַמָּקוֹם שָׁם מְחַכֶּה לוֹ נְהַאמוֹיֶק הַנֶּאֱמָן, אֲחוּז פַּחַד וּמְבֹהָל גַּם הוּא. הִתְחַנֵּן לְפָנָיו הַתַּנִּין לְבַל יַפְלִיג בַּיָּם בִּשְׁעַת סוּפָה זוֹ. אֲבָל הָעֶלֶם אָטַם אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ. לְמַרְבִּית הַצַּעַר הָיָה הַנָּסִיךְ חֲסַר אוֹנִים בְּאֵין מַטֵּה הַקְּסָמִים בְּיָדוֹ, וְעַל כֵּן לֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ לְעֶזְרָתוֹ אֶת הַיְצוּרִים אֲשֶׁר מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם. אָז בִּקֵּשׁ נְהַאמוֹיֶק מֶלֶךְ הַתַּנִינִים מֵאֵת הָנָּסִיךְ, כִּי יִכָּנֵס לְתוֹךְ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַעֲבִירוֹ אֶת הַיָּם הַזּוֹעֵף בְּשָׁלוֹם וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל אוֹיְבָיו הַמִּתְנַכְּלִים לוֹ. הִסְכִּים הַנָּסִיךְ וְנִכְנַס לְתוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל הַתַּנִּין וַיֵּצְאוּ לַמַּסָּע הַמְסֻכָּן בֵּין מִשְׁבְּרֵי-יָם.

אַךְ רָאוּ קְהַל הַתַּנִּינִים אֶת מַלְכָּם הַחוֹתֵר בֵּין גַּלִּים סוֹעֲרִים, מִיָּד הִקִּיפוּהוּ מִכָּל צַד וּפָתְחוּ בְּהַתְקָפָה עָלָיו. וּמִסְפָּרָם הָיָה כֹּה עָצוּם וְרַב, שֶׁאֲפִלּוּ נְהַאמוֹיֶק הַגִּבּוֹר לֹא בְּנָקֵל הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר נֶחֱלַץ מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים לְבַסּוֹף מִקְּהַל הַמִּתְמָרְדִים, פִּלֵּס דַּרְכּוֹ בֵּין אוֹיְבָיו וְהִתְחַמֵּק וְהִגִּיעַ עַד לְחוֹף מְכֻסֶּה חוֹל צַח. שָׁם צָנַח, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עָלָיו בְּרֹב עֲיֵפוּתוֹ וְשָׁכַח וְלֹא זָכַר אֶת הָאוֹצָר הַיָּקָר שֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ.

וּבְהֵיכָלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ דַגוֹן תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. אַךְ נוֹדַע לַמֶּלֶךְ, כִּי הַנָּסִיךְ בְּנוֹ יָצָא אֶל אֲהוּבַת לִבּוֹ וּמַטֵּה הַקְּסָמִים אֵין עִמּוֹ, מִיָּד נֶעְכְּרָה עָלָיו רוּחוֹ. נָטַל אֶת מַטֵּהוּ וְחָבַט בּוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ. נִזְדַּעַזְעָה הָאֲדָמָה תַּ"ק פַּרְסָה וּמֵעֹצֶם הַזַּעֲזוּעַ נִתְעוֹרֵר נְהַאמוֹיֶק, רַעֲנָן וְזוֹרֵחַ. בּוֹ בָּרֶגַע זָכַר אֶת הַפִּקָּדוֹן הַיָּקָר אֲשֶׁר הוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ וְנֶחְפַּז לִפֱלֹט אֶת מִין־נַנְדָא מִתּוֹךְ פִּיו. אֲבָל הַנָּסִיךְ הַמִּסְכֵּן הָיָה כְּבָר לְלֹא רוּחַ חַיִּים בְּאַפּוֹ. הֵעֱמִיס נְהַאמוֹיֶק אֶת הַגְּוִיָּה עַל גַּבּוֹ וְהֵבִיא אֶת הַמַּשָּׂא הַיָּקָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ דַגוֹן.

וּמֵעֵבֶר לָאֲגַם, שָׁם שִׁין־מְבֵי־לוּן יוֹשֶׁבֶת מְצַפָּה. מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ אֲהוּב לִבָּה לָבוֹא? מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פְעָמָיו? וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ דְּבַר הָאָסוֹן הַמָּר, נִפְתְּחוּ מַעְיְנוֹת דִּמְעָתָהּ וַיֵּרְדוּ עַל לְחָיֶיהָ כְּפַלְגֵי מַיִם. שָׁכְבָה עַל יְצוּעָהּ וְלֹא אָכְלָה וְלֹא שָׁתְתָה וַתִּתְעַטֵּף עָלֶיהָ נַפְשָׁהּ וַתָּמָת גַּם הִיא בִּדְמִי יָמֶיהָ. וְזוּג הַנֶּאֱהָבִים נִשְׂרְפוּ לְאֵפֶר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּבְאוֹתָה הַשָּׁעָה.

לֹא הָיָה עָנָן בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת. לֹא הָיָה גַּל עַל פְּנֵי הָאֲגַם. וּשְׁנֵי תִימְרוֹת הֶעָשָׁן מִן הַגּוּפוֹת הַשְׁרוּפוֹת עָלוּ מַעְלָה מַעְלָה וּפָשְׁטוּ לַמֶּרְחַקִּים.

וְהִתְאַבְּכוּ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן וְנָמוֹגוּ וְשָׁבוּ וְנִפְגְּשׁוּ וְנִתְאַחֲדוּ בַּמְּרוֹמִים.

ספורי ארבעה וארבעה

ברכה חבס

אַרְבָּעָה שׁוֹטִים

ברכה חבס

הָיֹה הָיוּ אַרְבָּעָה שׁוֹטִים בִּכְפָר אֶחָד. הִפְלִיגוּ בְּטִפְּשׁוּתָם כְְּדֵי כָךְ, שֶׁלֹּא נִמְצָא אִישׁ אֲשֶׁר יֵאוֹת לְהַעֲסִיקָם בַּעֲבוֹדָה כָּלְשֶׁהִי וְהָיוּ רְעֵבִים לְחֹפֶן אֹרֶז. בָּאוּ הַשּׁוֹטִים לִפְנֵי זְקֵנָה אַחַת וְאָמְרוּ לָהּ:

– אִשָּׁה טוֹבָה, אִשָּה טוֹבָה! – הָבִי לָנוּ עֲבוֹדָה.

עָנְתָה לָהֶם הַזְּקֵנָה:

– לְכוּ אֶל הַשָּׂדֶה וְהָבִיאוּ לִי אֲלֻּמּוֹת סְכָךְ לְכִסּוּי גַּג מְעוֹנִי.

הָלְכוּ הָאַרְבָּעָה אֶל הַשָּׂדֶה וְחָזְרוּ אִישׁ אִישׁ וַאֲלֻמַּת סוּף עַל כְּתֵפוֹ. אָמַר שׁוֹטֶה אָלֶף:

– אִשָּׁה טוֹבָה, אִשָּה טוֹבָה! – הֵיכָן אַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ?

עָנְתָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה:

– לֵךְ, יְדִידִי, וְהַנַּח אֶת הַסְּכָךְ מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטְבָּח.

קָרָא שׁוֹטֶה בֵּיִת:

– אִשָּׁה טוֹבָה, אִשָּה טוֹבָה! – הֵיכָן אַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ?

עָנְתָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה:

– לֵךְ, יְדִידִי, וְהַנַּח אֶת הַסְּכָךְ מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטְבָּח.

וְכָךְ שָׁאַל שׁוֹטֶה גִימֶל. וְכָךְ שָׁאַל שׁוֹטֶה דָלֶת. וְהָאִשָּׁה הַטּוֹבָה מְשִׁיבָה לְכָל שׁוֹטֶה וְשׁוֹטֶה בְּנַחַת וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

מִשּׁסִּיְּמוּ מַחֲזוֹר רִאשׁוֹן, שָׁבוּ בַּשֵּׁנִית אָל הַשָּׂדֶה, וְשׁוּב בָּאוּ לִפְנֵי הַזְּקֵנָה וַחֲבִילוֹתֵיהֶם עַל כִּתְפֵיהֶם וְשׁוּב הֵחֵלּוּ מַקִּיפִים אוֹתָה בִּשְׁאֵלוֹת בָּזֶה אַחַר זֶה: הֵיכָן עֲלֵיהֶם לְפָרֵק מַשָּׂאָם. וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הַזְּקֵנָה עוֹנָה בְּשֶׁקֶט וּבְקוֹל רַךְ:

– מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטְבָּח.

לְבַסּוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתָה שֶׁל הָאִשָּׁה הַחֲסוּדָה. וְכַאֲשֶׁר חָזְרוּ וּבָאוּ וּפָתְחוּ פִּיהֶם בְּאוֹתָה הַשְּׁאֵלָה, נָזְפָה בָּהֶם בְּרֻגְזָה:

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! שֶׁמָּא תַנִּיחוּ אֶת חֲבִילוֹת הַסְּכָךְ עַל קָדְקֳדִי – וַחֲסַל סֵדֶר שְׁאֵלוֹת…

נִזְדָּרְזוּ הַשּוֹטִים וְהֵטִילוּ אֶת הַסּוּף בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל הָאִשָּׁה– וְהַזְּקֵנָה הַנְּדִיבָה כָּרְעָה נָפְלָה, לְלֹא רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּה.

נִתְקַהֲלוּ הַשְּׁכֵנִים מֵעֲבָרִים וּמִשֶּׁרָאוּ אֶת אֲשֶׁר קָרָה בָּעֲרָה בָּהֶם חֲמָתָם וְהִתְנַפְּלוּ עַל הַשּׁוֹטִים לְהַכּוֹתָם. וּמִשֶּׁסָּפְגוּ מַלְקוֹת עַד בְּלִי דַי, נָתְנוּ הָאִכָּרִים גַּרְזֶן בִּידֵיהֶם וְשִׁלְּחוּם אֶל הַיַּעַר, לְהָבִיא עֵצִים לַאֲרוֹן מֵתִים, לִקְבוּרַת הַזְּקֵנָה הַמִּסְכֵּנָה.

הָיוּ אַרְבַּעַת הַיְדִידִים מֱשׁוֹטְטִים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל יַעַר-בְּרֵאשִׁית. רָאוּ לִפְנֵיהֶם עֵץ עֶבֹת. אָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

– זֶהוּ!

אָמַר שׁוֹטֶה אָלֶף:

– אֲנִי שֶׁהַזָּרִיז בְּכֻלְּכֶם הִנְנִי – אֲטַפֵּס וְאֶעֱלֶה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וּבְמַשָּׂא גוּפִי הַכָּבֵד אֲכוֹפֵף אֶת הָעֵץ וְיֵקַל עֲלֵיכֶם לְהַפִּילוֹ.

קָרְאוּ וְעָנוּ כָּל הַשּׁוֹטִים בְּמַקְהֵלָה:

– יָפֶה דִבַּרְתָּ, אָח. עֲלֵה וְהַצְלַח. וְאָנוּ נַמְתִּין לְךָ לְמַטָּה וְנַטֶּה כְּתֵפֵינוּ לַעֲמֹס אֶת גֶּזַע הָעֵץ, לְמַעַן לֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ לִטְרֹחַ אַחַר־כָּךְ וּלְהַגְבִּיהוֹ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ. הָיָה שׁוֹטֶה אָלֶף חוֹטֵב בְּגַרְזֶן וְשׁוֹטֶה בֵּית מְטַפֵּס כִּסְנָאִי וּשְׁנַיִם הָאֲחֵרִים מַטִּים שִׁכְמָם לַעֲמֹס אֶת הַמַּשָּׂא. וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהָעֵץ כָּרַע־נָפַל בְּכָל כָּבְדּוֹ וַיִּמְחַץ רָאשֶׁיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים אֲשֶׁר עַל הָאֲדָמָה וְהַשְּׁלִישִׁי נָפַל וְנֶחְבַּל. נוֹתַר רַק הַשּׁוֹטֶה הָאֶחָד וְהַגַּרְזֶן בְּיָדוֹ. יָשַׁב לְיַד גּוּפוֹת חֲבֵרָיו, מְצַפֶּה. יָשַׁב וְיָשָׁב עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַשּׁוֹטֶה שֶׁנֶּחְבַּל מִן הַהֶלֶם וּפָנָה אֶל חֲבֵרוֹ בִּשְׁאֵלָה:

– מָה אֵרַע לִשְׁנֵי אַחֵינוּ הַטּוֹבִים הַמֻטָּלִים פֹּה עַל יָדֵנוּ – הַאִם הֵשִׁיבוּ נַפְשָׁם אֶל אָדוֹן הַבּוּדְהָא, אוֹ רַק נִרְדְּמוּ וְהֵם נָמִים שְׁנַת יְשָׁרִים?

עָנָה הַשּׁוֹטֶה הַמְהַרְהֵר וְאָמַר:

– בֹּקֶר טוֹב, דּוֹדָנִי. כְּבָר הִתְעוֹרַרְתָּ מִשְּׁנָתְךָ?

– כִּמְדֻמַּנִי, עֵר אָנֹכִי – עָנָה הַלָּה כִּמְהַסֵּס. – אֲבָל הַשְּׁנַיִּם הָאֲחֵרִים עוֹדָם יְשֵׁנִים. נֵשֵׁב, אֵפוֹא וּנְחַכֶּה עַד אִם יֵעוֹרוּ…

יָשְׁבוּ שָׁעָה. יָשְׁבוּ שְׁעָתַיִם. יָשְׁבוּ יוֹם. יָשְׁבוּ יוֹמַיִם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּלִישִׁי וְהִנֵּה חוֹטֵב־עֵצִים אָץ לְדַרְכּוֹ. רָאָה הַהֵלֶךְ אֶת גּוּפוֹת הַמֵּתִים מִתַּחַת לָעֵץ וְאֶת הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים הַיּוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים וּפָנָה אֲלֵיהֶם בִּתְמִיהָה:

– מָה הָעִנְיָן, דּוֹדָנִים? – שָׁאַל בִּדְאָגָה.

– מְחַכִּים אָנוּ לֵחֲבֵרֵינוּ שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ. – עָנוּ שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים.

הִשְׁתּוֹמֵם חוֹטֵב־הָעֵצִים בְּלִבּוֹ וְהוֹסִיף:

– הַאֵין אַתֶּם רוֹאִים, כִּי חַבְרֵיכֶם אֵין עוֹד רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּם?!

– כָּךְ?! – עָנוּ הַשּׁוֹטִים בִּשְׁאֵלָה. – וְאֵיךְ תֵּדַע כִּי אָמְנָם מֵתִים הֵם?

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, – הֵנִיד חוֹטֵב-הָעֵצִים רֹאשׁוֹ – הַאֻמְנָם אֵין חֹטֶם לָכֶם וְלֹא תָחוּשׁוּ בְּרֵיחַ הַבָּאֳשָׁה הָעוֹלֶה מִן הַגּוּף הַמֵּת!…

אָמַר וְהָלַך. וְהַשְּׁנַיִם – יוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים.

יָשְׁבוּ שָׁעָה, יָשְׁבוּ שְׁעָתַיִם. יָשְׁבוּ יוֹם, יָשְׁבוּ יוֹמַיִם.

לְבַסּוֹף הֵצִיק לָהֶם הָרָעָב מְאֹד. אָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

– מַה נַּעֲשֶׂה?

אָמַר הַשּׁוֹטֶה הָאֶחָד:

– כִּמְדֻמַּנִי, רֵיח בָּאֳשָׁה אֲנִי מֵפִיץ – סְבָרָה, כִּי מֵת אָנֹכִי.

אָמַר הָאַחֵר:

– אַף אֲנִי חָשׁ בְּרֵיחַ בָּאֳשָׁה הָעוֹלֶה בְּאַפִּי – אֵין זֹאת, כִּי גַם אֲנִי מֵת.

הִשְׁתַּטְּחוּ הַשְּׁנַיִם מְלֹא קוֹמָתָם עַל הָאֲדָמָה, עָצְמוּ עֵינֵיהֶם וְשָׁכְבוּ בְּשֶׁקֶט, בְּלִי לְהָנִיעַ יָד אוֹ רֶגֶל. אוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ וּבָא פִּיל וְרוֹכְבוֹ, וּשְׁנֵי הַשּׁוֹטִים חוֹסְמִים בְּפָנָיו הַדֶּרֶךְ.

– קוּמוּ-עוּרוּ, עַצְלָנִים! פַּנּוּ הַדֶּרֶךְ! – קָרָא אֲלֵיהֶם הָרוֹכֵב מֵעַל גַּבֵּי הַפִּיל.

– אֵיךְ נָקוּם וְאֵיךְ נֵעוֹר! – עָנוּ וְאָמְרוּ שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים בְּמַקְהֵלָה – סְבָרָה, כִּי מֵתִים אֲנַחְנוּ!

– חַכּוּ מְעַט, פּוֹחֲזִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, תֵּכֶף וּמִיָּד אֲשִׁיבְכֶם לְחַיִּים, – גָּעַר בָּהֶם הָרוֹכֵב בְּרֻגְזָה. הֶחֱלִיק וְיָרַד מֵעַל גַּבֵּי הַפִּיל וְּפָגַע פַּעַם וּפַעֲמַיִם בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁל שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים בְּקְצוֹת הַפִּגְיוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. קָפְצוּ וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ, שְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים:

– פִּגְיוֹן קְסָמִים הוּא, הַמְחַיֶּה מֵתִים. אָנָּא אָחִינוּ, הָבָה לָנוּ פִּגְיוֹנְךָ וְנִתֵּן לְךָ תְּמוּרָתוֹ גַּרְזֶן זֶה שֶׁבְּיָדֵינוּ.

שָׂמַח הָרוֹכֵב לִמְצִיאָה בִּלְתִּי צְפוּיָה, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת. נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן בְּיָדוֹ, עָלָה עַל גַּבֵּי הַפִּיל וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ. יָצְאוּ גַם שְׁנֵי הַשּׁוֹטִים לַדֶּרֶךְ. הָלְכוֹ וְהָלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ עָשִׁיר, אֲשֶׁר שִׁכֵּל אֶת בִּתּוֹ הַיָּפָה.

– הָבָה, אָח יָקָר, וְנַחֲזִיר אֶת בִּתְּךָ לְחַיִּים בְּפִגְיוֹן־קְסָמִים זֶה שֶׁבְּיָדֵינוּ, – הִתְיַמְּרוּ הַשְּׁנַיִם.

שָׂמַח וְעָלַץ לִבּוֹ שֶׁל הָאָב, וְהִבְטִיחַ לְשַׁלֵּם לָהֶם כִּגְמוּלָם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאַבְנֵי סַפִּירִים וְאֹדֶם, כְּכָל אֲשֶׁר תֶּחֱשַׁק נַפְשָׁם. בִּקְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם לַהֲנִיחָם בִּיחִידוּת עִם גְּוִיַּת הַנַּעֲרָה הַמֵּתָה, וּמְבֻקָּשָׁם נִתֵּן לָהֶם. אַךְ יָצָא הָאָב מִן הַחֶדֶר נָטְלוּ הַשּׁוֹטִים אֶת הַפִּגְיוֹן בְּיָדָם וְהָיוּ פּוֹגְעִים וְדוֹקְרִים וְחוֹתְכִים בְּגוּפָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וּבְפָנֶיהָ עַד לְבִלְתִּי הַכִּירָהּ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה, אַך נִכְנַס הָאָב לַחֶדֶר וְרָאָה כֵּיצַד הִשְׁחִיתוּ הַשּׁוֹטִים אֶת גּוּפַת בִּתּוֹ הַיָּפָה, נִתְחַלְחֵל וַיִּקְרָא לִמְשָׁרְתָיו וַיְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לְהַלְקוֹת אֶת הַשּׁוֹטִים עַד זֹב דָּם. הָיוּ הַשְּׁנַיִם בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים וְקוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל:

– אָדוֹן רַב-חֶסֶד, אָדוֹן רַב-חֶסֶד, רַק לְמַלֵּא מִשְׁאֶלֶת לִבְּךָ אָמַרְנוּ, כִּי רְעֵבִים אָנוּ, וְאֵין גַּרְעִין אֹרֶז בְּסַלֵּנוּ.

– שׁוֹטִים, שׁוֹטִים! – הוֹרָה אוֹתָם הָאָב הַשַּׁכּוּל. – כִּי יִרְאֶה אָדָם נַעֲרָה מֵתָה מֻטֶּלֶת לְפָנָיו, חַיָּב הוּא לִשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת וְלוֹמַר: “הוֹ, אָחוֹת, לָמָּה עֲזַבְתִּינוּ? כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עָלַיִךְ יֶאֱבַל לִבֵּנוּ…”

שׁוּב הִפְלִיגוּ הַשּוֹטִים לְדַרְכָּם, הָלְכוּ וְהַלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְבַיִת מוּצָף אוֹרוֹת רַבִּים וְקוֹל שִׂמְחָה וְקוֹל שָׂשׂוֹן עוֹלֶה מִמֶּנוּ. נִזְדָּרְזוּ וְהִתְפָּרְצוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, וּבְהִגָּלוֹת לִפְנֵיהֶם הַכַּלָּה בְּמַלְבּוּשֵׁי חֲתֻנָּתָהּ, חִבְּקוּהָ וְגִפְּפוּהָ וְהֶעֱטִירוּ עַל רֹאשָׁהּ אֹרֶז קָלוּי, כַּנָּהוּג, וְקָרְאוּ וְאָמְרוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: “הוֹ, אָחוֹת! לָמָּה עֲזַבְתִּינוּ? כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עָלַיִךְ יֶאֱבַל לִבֵּנוּ.”

נִדְהֲמוּ קְרוּאֵי הַשִּׂמְחָה לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר בְּפִי הַזָּרִים, הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם בֵּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים וְהִכּוּם וְהִלְקוּם עַד זֹב דָּם.

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, – אָמְרוּ לָהֶם. – כִּי תִזְדַּמְּנוּ לְשִׂמְחָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, עֲלֵיכֶם לָשִׁיר וְלִרְקֹד וְלוֹמַר עַד מָה מְאֻשָּרִים אַתֶּם.

שׁוּב הִפְלִיגוּ הַשּׁנַיִם לְדַרְכָּם, לֹא אָכְלוּ וְלֹא שָׁתוּ וְרַק מַלְקוֹת אֵין־סְפֹר סָפְגוּ. הָלְכוּ וְהָלְכוּ עֲדֵי בָאוּ לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד, אֲשֶׁר שָׁם הָיוּ אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ מִתְקוֹטְטִים בְּקוֹל רָם. מִהֲרוּ הַשּׁוֹטִים וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת וְהֵחֵלּוּ רוֹקְדִים מִסָּבִיב לַזּוּג הַמִּתְקוֹטֵט וְשָׁרִים שִׁירָה עַלִּיזָה: “שְׁמֵחִים אָנוּ! מְאֻשָּׁרִים אָנוּ! הָבוּ אֹרֶז לָנוּ…”

שָׁמְעוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, פָּסְקוּ מִן הַקְּטָטָה וּפָעֲרוּ פִּיהֶם בְּתִמָּהוֹן. וּלְאַחַר שֶׁנִּתְאוֹשְׁשׁוּ מְעַט, הִשְׁלִימוּ זֶה עִם זוֹ וְהֵחֵלּוּ מַכִּים אֶת הַשּׁוֹטִים עַד זֹב דָּם.

– שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! – אָמְרוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה – כִּי תִּרְאוּ אִשָּׁה וּבַעֲלָהּ מִתְקוֹטְטִים, עֲלֵיכֶם לְנַסּוֹת וּלְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְכָךְ תֹּאמְרוּ לָהֶם: “הִמָּנְעוֹ מִכַּעַס, בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי אִישׁ וְאִשָּׁה אַתֶּם!”

הָלְכוּ הַשּׁוֹטִים הָלְאָה, הָלְכוּ וְהָלְכוּ, עַד שֶׁבָּאוּ לִשְׂפַת הַנָּהָר. רָאוּ שְׁנֵי שְׁוָרִים בְּרִיאֵי־בָּשָׂר מְנַגְּחִים זֶה אֶת זֶה בְּקַרְנֵיהֶם. אָצוּ הַשּׁוֹטִים לְהַפְרִיד בֵּין הַמִּתְנַגְּחִים. וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים לָהֶם:

– הִמָּנְעוּ מִכַּעַס, בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי אִישׁ וְאִשָּׁה אַתֶּם.

הִתְנַפְּלוּ הַשְּׁוָרִים הַנִּצִּים עַל הַשּׁוֹטִים בְּשֶּׁצֶף-קֶצֶף וּנְגָחוּם בְּקַרְנֵיהֶם.

אַרְבָּעָה גְדוֹלִים

ברכה חבס

מַעֲשֶׂה בְּאַרְבָּעָה בְּנֵי־אָדָם, שֶׁקוֹמָתָם גְּבוֹהָה וְאֶבְרֵיהֶם מְגֻדָּלִים יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וּשְׁמָם הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וּתְהִלָּתָם כָּל הָאָרֶץ מְלֵאָה. קָרְאוּ לָאֶחָד אֹזֶן־גְּדוֹלָה. קָרְאוּ לַשֵּׁנִי יָד־גְּדוֹלָה. קָרְאוּ לַשְּׁלִישִׁי עַכּוּז־חַד. קָרְאוּ לָרְבִיעִי חֹטֶם־זָב. יוֹם אֶחָד נִתְכַּנְּסוּ אַרְבַּעַת הַגְּדוֹלִים לְמוֹעָצָה רַבָּתִי, וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ: הָבָה וְנֵצֵא לְהַרְפַּתְקָאוֹת יַחַד – וְלֹא נִהְיֶה עוֹד בּוֹדְדִים, אִישׁ אִישׁ לְנַפְשׁוֹ. דָּנוּ וְהֶחְלִיטוּ לְהַתְחִיל אֶת מַעֲשֵׂי גְבוּרָתָם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לְמַעַן יִהְיֶה שְׁמָם מְפֻרְסָם בְּמַמְלֶכֶת הַיָּם כְּפִרְסוּמוֹ בְּמַמְלֶכֶת הַיַּבָּשָׁה.

יָצְאוּ הָאַרְבָּעָה לָדוּג בְּסִירָה. עָשָׂה אֹזֶן־גְּדוֹלָה אָזְנוֹ לְמִפְרָשׂ – וְהַסִּירָה שָׁטָה לָהּ עַל פְּנֵי הַיָּם, כְּמַחֲלִיקָה עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. פָּרְשׂוּ רִשְׁתוֹתֵיהֶם וּמִיָּד נִתְמַלְּאָה הַסִּירָה דָּגִים עַד קְצוֹתֶיהָ. חָלְפוּ עַל פְּנֵיהֶם סִירוֹת אֲחֵרוֹת, וְדַיָּגֵיהֶן קוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל:

– הָאֲדוֹנִים הַגְּדוֹלִים! דַּגְתֶּם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם וְלָנוּ לֹא נוֹתַר אֲפִילוּ דַג־רְקָק אֶחָד לְהַחֲיוֹת בּוֹ נַפְשֵׁנוּ וְנֶפֶשׁ יְלָדֵינוּ! אָנָּא, רַחֲמָנִים, הֵפְרִישׁוּ גַם לָנוּ מִדְּגַתְכֶם…

וְאַרְבַּעַת הַגְּדוֹלִים – לִבָּם רָחָב כְּרֹחָב גּוּפָם. נֵאוֹתוּ מִיָּד לְבַקָּשַׁת הַדַּיָּגִים וְהִטִּילוּ עַל יָד־גְּדוֹלָה לָתֵת מִן הַדָּגָה אֲשֶׁר אִתָּם לְכָל סִירָה הַחוֹלֶפֶת עַל פְּנֵיהֶם. חָפַן בְּיָדוֹ רַק חֹפֶן אֶחָד – וְנִתְרוֹקְנָה הַסִּירָה. נִתְכַּעֵס עַכּוּז־חַד עַל שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר מִשְּׁלַל־הַדָּגִים בְּסִירָתָם, נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ מֵרֹב כַּעַס וְקָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו בְּרֻגְזָה, וּמִשֶּׁחָזַר וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ נִתְבַּקְּעָה הַסִּירָה בְּחֹד עַכּוּזוֹ, מַיִם פָּרְצוּ לְתוֹכָה, וְהִיא הֵחֵלָּה טוֹבַעַת. אֲבָל אָז נִזְדָּרֵז חֹטֶם־זָב וּבִנְשִׁיפַת אַפּוֹ סָתַם אֶת הַבֶּקַע אֲשֶׁר בַּסִּירָה.

וְכָך חָזְרוּ אַרְבַּעַת הַגְּדוֹלִים בְּכָבוֹד מִמַסָּעָם, וּמְלֹא הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם תְּהִלָּתָם.

משלי צדק ומוסר

ברכה חבס

שיח חיה ועוף

ברכה חבס

דברי צחוק ומשל

ברכה חבס

דברי צחוק ומשל

ברכה חבס