בִּכְפָר אֶחָד הָיוּ אַרְבָּעָה בַּחוּרִים, שֶׁאִמְּנוּ לְשׁוֹנָם לְהַפְלִיג בְּסִפּוּרֵי גֻזְמָאוֹת, לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ. יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְטַיֵּל וְרָאוּ עוֹבֵר־אֹרַח הַיָּשֵׁן לוֹ שְׁנַת־יְשָׁרִים בְּסֻכַּת הַבַּמְבּוּק הָעֲזוּבָה אֲשֶׁר מִחוּץ לַכְּפָר. הִתְקָרְבוּ אֶל הַזָּר וְהִסְתַּכְּלוּ בִּבְגָדָיו – וְהִנֵּה הֵם טוֹבִים וְיָפִים. שִׂמְלָנִית הַלּוֹנְגִ’י הַמְשֻׁבֶּצֶת עֲשׂוּיָה מֶשִׁי מַנְדַלֵי כָּבֵד, חֻלְצַת הָאִינְִגִ’י שֶׁלּוֹ לְבָנָה וּצְחוֹרָה, וְעַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע גוֹן־בוֹן מִצֶּבַע וְרַדְרַד, כַּיָּאוּת. אָמְרוּ הַצְּעִירִים לְהַעֲרִים עַל הַזָּר וּלְהוֹצִיא בְּגָדָיו הַיָּפִים מִיָּדָיו. נִגְּשׁוּ אֶל עוֹבֵר־הָאֹרַח שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, וְהִפְלִיגוּ בְּשִׂיחָה אִתּוֹ. אָמַר צָעִיר אֶחָד:

– הָבָה וְנִתְעָרֵב! אִישׁ וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ יְסַפֵּר סִפּוּר קוֹרוֹתָיו הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר, – וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין לַמְסַפֵּר, יִהְיֶה לוֹ לְעֶבֶד.

הִסְכִּים הַזָּר, כְּאִלּוּ אֵין הוּא חָשׁ, שֶׁהַצְּעִירִים הַלָּלוּ טוֹמְנִים לוֹ פַּח. וְזוֹ מַחֲשֶׁבֶת הַזָּדוֹן, אֲשֶׁר בְּלִבָּם שֶׁל אַרְבַּעַת הַחֲבֵרִים הַגֻּזְמָנִים: לְאַחַר שֶׁיַּפְתִּיעוּ אֶת הָאוֹרֵחַ בְּסִפּוּרֵיהֶם, וְהוּא יִפֹּל בַּפַּח טָמְנוּ לוֹ, – יַפְשִׁיטוּ בְּגָדָיו מֵעָלָיו וִישַׁלְחוּהוּ מֵעַל פְּנֵיהֶם.

הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אֶת רֹאשׁ הַכְּפָר, לְמַעַן יִהְיֶה הוּא לָהֶם לְשׁוֹפֵט. אָז פָּתַח הַצָּעִיר הָרִאשׁוֹן וְסִפֵּר:

– עוֹד אֲנִי עֻבָּר בְּרֶחֶם אִמִּי, הִגִּיעַ אֵלַי קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא הַמְבַקֶשֶׁת מֵאֵת אַבָּא, שֶׁיִּקְטֹף לְמַעֲנָהּ מִסְפַּר שְׁזִיפִים מִן הָעֵץ אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבַּיִת. סֵרֵב אַבָּא בְּאָמְרוֹ, כִּי גָבוֹהַּ הָעֵץ מִדַּי וְאֵין בְּכֹחוֹ לְטַפֵּס עָלָיו. אָז פָּנְתָה אִמָּא אֶל אַחַי וּבִקְּשָׁה אוֹתָהּ הַבַּקָּשָׁה. אֲבָל הָאַחִים סֵרְבוּ אַף הֵם. לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עוֹד בְּצַעֲרָהּ שֶׁל אִמִּי הַמִּסְכֵּנָה הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת לֶאֱכֹל שְׁזִיפִים, עַל כֵּן חָמַקְתִּי מִתּוֹךְ הָרֶחֶם, טִפַּסְתִּי עַל הָעֵץ, קָטַפְתִּי שְׁזִיפִים כְּכָל שֶׁיָּכֹלְתִּי, עָטַפְתִּי אֶת הַפֵּרוֹת בַּלּוֹנְגִ’י שֶׁלִּי, הִנַּחְתִּים עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח – וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי. כָּךְ נִתְמַלְאָה תַּאֲוָתָהּ שֶׁל אִמִּי. אָכְלָה וְשָׂבְעָה וְהוֹתִירָה, אַף נָתְנָה שִׁבְעָה שְׁזִיפִים לְכָל אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי הַבַּיִת וְאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ וְהוֹתִירוּ וְנָתְנוּ לְכָל הַשְׁכֵנִים אֲשֶׁר בָּרְחוֹב. וּמֵאַחַר שֶׁאָכְלוּ גַם הֵם וְהוֹתִירוּ, עָרְמָה אִמִּי אֶת הַשזִיפִים הַנּוֹתָרִים מוּל הַבַּית וְהָיְתָה הָעֲרֵמָה גְּבוֹהָה כָּל־כָּךְ, שֶׁלּא נִרְאֲתָה עוֹד הַדֶּלֶת מִבַּחוּץ.

סִיֵּם הָרִאשׁוֹן סִפּוּרוֹ וְהִבִּיט בִּפְנֵי הָאוֹרֵחַ בְּצִפִּיָה וּבְתִקְוָה, כִּי יְגַלֶּה בָּהֶם אוֹתוֹת סָפֵק וּתְמִיהָה. וְאוּלָם הַזָּר אַךְ הֵנִיד רֹאשׁוֹ בְּנַחַת, כּשמִי שֶׁאוֹמֵר: הַכֹּל שַׁפִּיר וְאֵין סָפֵק וְאֵין תְּמִיהָה.

עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַשֵּׁנִי לְסַפֵּר סִפּוּרו:

– כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שָׁבוּעַ יָמִים בְּסַךְ־הַכֹּל – סִפֵּר – יָצָאתִי לְטַיֵּל בַּיַּעַר. נִקְרָה לְפָנַי עֵץ תְּמַר־הֹדּוּ וְרָאִיתִי כִּי פֵרוֹתָיו בְּשֵׁלִים. מִיָּד טְפַּסְתִּי עַל הָעֵץ, כִּי חַשְׁתִּי בְּרָעָב. כַּאֲשֶׁר אָכַלְתִּי וְשָׂבַעְתִּי, הָיִיתִי לֵאֶה כָּל־כָּךְ, שֶׁנָּפְלָה עָלַי תְּנוּמָה וְלֹא יָכֹלְתִּי לָרֶדֶת. אָז חָזַרְתִּי לַכְּפָר, הֵבֵאתִי סֻלָּם וְהִשְׁעַנְתִּיו אֶל גֶּזַע הָעֵץ – וְיָרַדְתִּי בְּשָׁלוֹם. וְלֹא הָיָה מְאֻשֶָּׁר כָּמוֹנִי כִּי שִׂחֵק לִי מַזָּלִי וּמָצָאתִי סֻלָם בַּכְּפָר, שֶׁאִם לֹא כֵן – יוֹשֵׁב הָיִיתִי בְּרֹאשׁ הָעֵץ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

סִיֵּם הַשֵּנִי סִפּוּרוֹ וְהִבִּיט בִּפְנֵי הָאוֹרֵחַ בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה, שֶׁיְגַלֶּה בָּהֶם אוֹתוֹת סָפֵק וּתְמִיהָה. אַךְ הַזָּר רַק הֵנִיד רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה, כִּי אָכֵן מַאֲמִין הוּא לְכָל אֲשֶׁר שָׁמַע.

הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַשְּׁלִישִׁי לְסַפֵּר נִפְלְאוֹתָיו:

– כַּאֲשֶׁר מָלְאָה לִי שָׁנָה אַחַת, – הִתְפָּאֵר הַבָּחוּר – רָדַפְתִּי אַחַר אַרְנֶבֶת, שֶׁנִּמְלְטָה לְבֵין סִבְכי הַיַּעַר, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִפְלַגְתִּי לְתוֹךְ הַיַּעַר, רָאִיתִי וְהִנֵּה לֹא אַרְנֶבֶת הִיא, אֶלָּא נָמֵר. פָּעַר הַנָּמֵר לוֹעוֹ לְבָלְעֵנִי. אֲבָל אֲנִי הִתְגּוֹנַנְתִּי בְּהַסְבִּירִי לוֹ, כִּי אֵין זֶה מַעֲשֶׂה הוֹגֵן, כֵּיוָן שֶׁרָדַפְתִּי אַחַר הָאַרְנֶבֶת וְלֹא אַחַר הַנָּמֵר. לְצַעֲרִי, לֹא הֵנִיחוּ דְבָרַי דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּמֵר וּרְאִיתִיו הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֵלַי כְּשֶׁלּוֹעוֹ פָּעוּר לִרְוָחָה. מֶה עָשִׂיתִי? – הוֹשַׁטְתִּי יָדִי, תָּפַסְתִּי אֶת רֹאשׁ הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶתת בְּלֶסֶת עֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ, מָשַׁכְתִּי בְּכֹחַ, וְשִׁסַּעְתִּי אֶת הַנָּמַר הָעֲנָק לִשְׁנַיִם.

סִיֵּם הַשְּׁלִישִׁי סִפּוּרוֹ וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הָאוֹרֵחַ בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה, שֶׁמָּא יְגַלּוּ עַתָּה אוֹתוֹת שֶׁל סָפֵק עַל פָּנָיו. אֲבָל הַזָּר רַק הַנִיד רֹאשׁוֹ לְאוֹת כִּי מַאֲמִין הוּא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל מִלָּה אֲשֶׁר שָׁמַע.

הִגִּיעַ גַּם תּוֹרוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הָרְבִיעִי לְסַפֵּר הוּא סִפּוּרוֹ.

פָּתַח וְאָמַר: – לִפְנֵי שָׁנָה יָצָאתִי בְּסִירָה לָדוּג דָּגִים, אֲבָל אַף דָּג אֶחָד לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּרִשְׁתִּי. גַּם גּוֹרַל הַדַּיָּגִים הָאֲחֵרִים הָיָה כְּגוֹרָלִי. אָז גָּמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי לָסוּר אֶל מוֹצָא הַנָּהָר וְלִרְאוֹת מַה קָּרָה. קָפַצְתִּי מִסִּירָתִי וְצָלַלְתִּי בַּמַּיִם. לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים הִגַּעְתִּי לְמוֹצָא הַנָּהָר וְרָאִיתִי שָׁם דָּג עֲנָק, שֶׁגָּדְלוֹ כְּגֹדֶל הָר גָּבוֹהַ וְהוּא הָאוֹכֵל וּמְכַלֶּה אֶת כָּל הַדָּגִים עוֹד בְּטֶרֶם יָצְאוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, הָרַגְתִּי אֶת הַדָּג הָעֲנָק בִּמְחִי יָד, וְכֵיוָן שֶׁרָעֵב הָיִיתִי, גָמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי לַעֲרֹךְ לִי סְעֻדָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ. הֶעֱלֵיתִי מְדוּרָה, צָלִיתִי אֶת הַדָּג וּבָלַעְתִּי אוֹתוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְלֹא נוֹדַע כִּי בָא אֶל קִרְבִּי. אָז שַׁטְתִּי לִי בְּנַחַת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְחָזַרְתִּי אֶל סִירָתִי.

סִיֵּם גַּם הָרְבִיעִי סִפּוּרוֹ וְנָשָׂא אַף הוּא עֵינָיו לַשָוְא אֶל הַהֵלֶךְ הַזָּר, אֲשֶׁר הוֹסִיף גַּם עַתָּה לְהָנִיד רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה, כִּי אָכֵן הַאֲמֵן הֶאֱמִין בְּכָל אֲשֶׁר שָׁמַע.

לְבַסּוֹף, הִגִיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ הַזָּר לוֹמַר דָּבָר. וְכָךְ פָּתַח וְאָמַר:

– לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, וַאֲנִי בַּעַל שְׂדֵה כִֻּתְנָה, הָיָה שִׂיחַ אֶחָד אֲשֶׁר בְּשָׂדִי גָדוֹל וּפוֹרֵחַ מִכָּל הַשִּׂיחִים וְצִבְעוֹ אָדֹם כְּדָם. זְמַן רַב עָמַד לוֹ הַשִּׂיחַ הַזֶּה עֵירֹם וְעֶרְיָה, לֹא עָלִים עָלָיו וְלֹא עֲנָפִים לְכַסּוֹתוֹ. לְבַסוֹף הֵנֵצוּ אַרְבָּעָה עֲנָפִים רַכִּים וְגָדְלוּ וּפָרְחוּ וְכָל עָנָף הִצְמִיחַ פְּרִי אֶחָד בְּקָצֵהוּ. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר קְטַפְתִּי אֶת אַרְבַּעַת הַפֵַּרוֹת וְהֶחֱזַקְתִּים בְּיָדִי, נִבְקְעוּ אֶחָד אֶחָד וּמִכָּל פְּרִי קָפַץ וְיָצָא עֶלֶם צָעִיר. וּמִכֵּיוָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שִׂיחֵי הַכֻּתְנָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה נַחֲלָתִי יָצְאוּ הַצְּעִירִים, הָיוּ לִי לַעֲבָדִים וְחָרְשׁוּ אַדְמָתִי. אֲבָל כַּעֲבֹר זְמַן הִסְתַּלְּקוּ אַרְבַּעַת עֲבָדִי הָעַצְלָנִים אֶחָד אֶחָד, וּמֵאָז הֲרֵינִי נוֹדֵד וְהוֹלֵךְ מִקְצֵה הָאָרֶץ לְקֶָצֶהָ לְבַקֵּשׁ אַחַר עֲבָדִי.

נָדַם הַמְסַפֶר רֶגַע, וְאַחַר הוֹסִיף בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּהַרְאוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע עַל אַרְבַּעַת הַבַּחוּרִים:

– סוֹף סוֹף מְצָאתִיכֶם! אֲנָשִׁים צְעִירִים, יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי עֲבָדַי הִנְּכֶם. בּוֹאוּ אִתִּי לִכְפָרִי, לַחֲרֹשׁ אַדְמָתִי.

הִשְׁפִּילוּ הָאַרְבָּעָה רָאשֵׁיהֶם בְּבוּשָׁה, מִבְּלִי דַעַת מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרָם. אִם יֹאמְרוּ, כִּי אָכֵן מַאֲמִינִים הֵם בְּדִבְרֵי הַסִּפּוּר, – וְהָיוּ לַעֲבָדִים. וְאִם יָטִילוּ סָפֵק בּוֹ – גַּם אָז יִהְיוּ לַעֲבָדִים. קָם רֹאשׁ הַכְּפָר, שֶׁנִּקְרָא לִהְיוֹת לְשׁוֹפֵט, וּפָנָה אֶל הַצְּעִירִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּשְׁאֵלָה אִם מַאֲמִינִים הֵם לְדִבְרֵי הַסִפּוּר אוֹ לָאו. אַךְ הָאַרְבָּעָה נֶאֱלְמוּ־דֹם וּמִלָּה אֵין בְּפִיהֶם. הִכְרִיז רֹאשׁ־הַכְּפָר וְהוֹדִיעַ, כִּי שׁוֹפֵט־צֶדֶק הוּא, לֹא יְעַוֵת דִּינוֹ שֶׁל הַזָּר, וְאַרְבַּעַת הַבַּחוּרִים עֲבָדָיו יִהְיוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְאוּלָם הַהֵלֶךְ אִישׁ רַב־חֶסֶד הָיָה, וְעַל כֵּן פָּנָה אֶל הַבַּחוּרִים וְאָמַר לָהֶם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

– עֲבָדִים! הָסִירוּ בִּגְדֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וּתְנוּ אוֹתָם לִי, וְאַתֶּם – קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי קָרָאתִי לָכֶם דְּרוֹר.

עָשׂוּ הַצְעִירִים כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ וְחָזְרוּ הַבַּיְתָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים.