חוזה השרטט או החיים כציור
“חוזה השרטט”, שנבתב ובויים ע"י פיטר גרינוואי, הוא חוויה קולנועית ממדרגה ראשונה. זהו סרט המקיים איזון כמעט מושלם בין תוכן אינטלקטואלי מבריק לצורה קולנועית ממושמעת ואסתטית להפליא.
במבנה של ז’אנר בלשי נוסח אגאטה קריסטי, המתנהל בסוף המאה ה־17, מגולל גרינוואי סיפור מעשה, שהאשליה והממשות, האמיתי והמדומה, הנסתר והגלוי, משמשים בו בערבוביה.
המבנה הבלשי משמש לגרינוואי מרכב, שבאמצעותו מוצגות שאלות חשובות ועמוקות: מהי מציאות אמיתית יותר – זאת הגלויה לעין או זאת הסמויה ממנה? והמציאות עצמה – האם היא סה"כ העובדות האובייקטיביות או האינטרפרטציה (הסובייקטיבית) שלהן? “חוזה השרטט” הוא קולנוע העשוי בסגנון אמנות הבארוק, אמנות שהגיעה לשיא פריחתה בסוף המאה ה־17.
על פרדוקסים ומשמעותם – שיחה בשניים עם פרופ' חיים גייפמן
“סַפָר הכפר מְסַפֵר את כל אנשי הכפר שאינם מספרים את עצמם. האם הוא מספר גם את עצמו?” האם פרדוקס זה ודומיו הם שעשועים אינטלקטואליים, או, אפשר, השער לתגלית הפילוסופית – כלשונו של אפלטון, ואולי יש בהם הארה לגבי התורעה האנושית ואף נגיעה בממשות שמעבר לתחומי המתימטיקה והלוגיקה?
במהלך השיחה נסקרים סוגי הפרדוקסים ומשמעותם, לרבות משפטי יסוד של הלוגיקה המודרנית, דוגמת משפט אי־השלמות של גידל, ומשפטו של טארסקי – לפיו אין מערכת יכולה לכלול את הגדרת כל הפסוקים האמיתיים הניתנים לביטוי במסגרתה.
על אסטרולוגיה ועל מדע גבולי – דרכים לידיעת האמת או להתנסות בחוויית האמת?
האסטרולוגיה גורסת, כי מיקומם של כובבי לכת ושבת מסויימים, בעת לידתו של אדם, קובע במידה רבה את אופיו, תכונותיו ויש גורסים גם – את עתודו,
לא מכבר נמצא לכאורה בסיס סטטיסטי להשפעת מאדים על הצלחה אתלטית של ספורטאים. המחלוקת הנטושה על מיתאם זה מעלה מחדש את השאלה אודות מהות הידיעה המושגת באמצעות תורות רציונליות, לעומת הידיעה הנרכשת באמצעות תורות לא רציונליות, דהיינו: באמצעות החוויה הפנימית הנמצאת מחוץ למתודה המדעית. המאמר מנסה לבדוק אם חוויית האמת יכולה להפוך לחלק אינטגרלי של ידיעת האמת, ולהיפך, או שהשניים נידונו להשאר לעולם וער פרודים ומנותקים זה מזה.
הרקליטוס האפל או המאיר?
הרקליטוס, אחד הפילוסופים המעניינים, אך גם הסתומים, מקרב הפילוסופים היוונים הקדומים, מוכר לציבור הרחב באמצעות הפתגם הנודע: “אי־אפשר לעבור באותו נהר פעמיים”, פתגמיו האחרים פחות ידועים. אך זכו לפרושים רבים, ביניהם לפרושו של הפילוסוף בן ימינו, מרטין היידגר.
הרקליטוס סבור, שבחיים יש משהו נסתר מעצם מהותם, ולא מבחינת המערכת הקולטת אותם. הקושי, ההסתר, הוא ברמה עקרונית־מושגית; החיים הם מושג בלתי ניתן להגדרה, בלתי נתפש בשורשו ע"י התבונה המושגית. ולכן הדבר החי – נסתר.
תראפיית האבסורד – מילטון אריקסון
הפסיכולוג מילטון אריקסון, יוצר התארפיה הניסויית, הוא אחד האישים היותר מקוריים, אך גם השנויים במחלוקת ב־40 השנים האחרונות. אריקסון אינו משוחח עם מטופליו על בעיותיהם וגם נמנע משימוש בכלים פסיכולוגים שיטתיים, כגון: מבחני אישיות, אסוציאציות, ניתוחי חלומות ועוד.
אריקסון נוהג להטיל על המטופל משימה מעשית, מפתיעה במקוריותה ולעתים אף גובלת באבסורד. יש גורסים שאריקסון הוא תופעה חד־פעמית, שמעצם מהותה אינה יכולה לשמש דוגמה לחיקוי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות