א    🔗

בין הפקודות הנשגבות הנשואות על כנפי אושר והצלחת עמו ומדינתו גם יחד, דבר שלח הסולטאן יר"ה אשר ראוי הוא להודיע בתבל ולהפיצה בקצות הארץ, וזאת היא: אשר אין רשות להכניס ממדינת רוסיא לאחת מערי ארצו אף בכתב תעודה (פאספארט) ממדינת רוסיא כנימוס, בלתי אם יקח רשות גם מהקונזול טורקי היושב בעיר קצה הגבול. וזה כשבועות שתים אשר באו כעשרים אנשים מרוסיא דרך אדעססא על אניות הקיטור ועד יפו הגיעו ולא נתנום לבא העירה עד אשר ישובו אדעססא לקחת רשות מקונזול טורקי היושב באדעססא ויביאו כתב ידו וחתימתו. לדעת כל הנוסעים לארץ הקדושה לקחת כתובת קאנזול טורקי בטרם בואם לגבול ארץ טירקייא ויבואו בטח.

המגיד, י' בחשוון תרכ"ה.

ב    🔗

ירושלים ת“ו. יום ה' י”ב תמוז תרמ"ב.

לבעל המגיד! ברגע האחרונה עם צאת הדואר, הגיעו שלוחים מהפחה יר“הלהגיד לראשי העדה, כי היום השיג שנית פקודה מרצה מקאנסטאנטינאפל לבל לתת לאיש יהודי הבא מערי רוססיא רומניע ובולגאריע, להציג כף רגלו על אחת מערי הקדש: יפו, ירושלים, צפת, טברי‘, חברון, וחיפה, ובאני’ אשר בה יבואו בה יוחזרו לאחת משארי ערי החוף אשר בארץ טורקיי. – ע”כ מהרו הרבנים לצוות עלי להחיש ההודעה הזאת להמגיד להציל רבים מישראל מאסון. וד' ירחם על עמו ישראל ויפלטם *.

המגיד ג' באב תרמ"ב.

• מכתב זה הגיע אלינו ברגע התחלת הדפסת גליון זה, ומפני כי אין לנו כל סיבה לחשוב כי המכתב הנ“ל מזויף הוא, ע”כ מצאנו עצמנו מחויבים להוציאהו לאור, למען יזהרו כעת העולים לאה“ק ויחכו עד יעבור הזעם, כאשר הזהרנו זה פעמים רבות. ואם כי ידאב לבנו לשמועה ההיא, בכל זאת הלא נראה מהפקודה כי הממשלה סגרה רק שערי העירות הנזכרות לגבי עמנו ולא גם את כל ארץ סוריא, כאשר יבא הקול. אי”ה כאשר יעבור סער המלחמה בארץ הקדם, ישתנה גם הדבר הזה לטובה. המו"ל.