הדפסה מחודשת של מבחר סיפורי גוֹלדין, ברי שיש בה משום שמירה ואף הצלה של נכס תרבות. סיפורי גולדין לא זכו מעודם לא לכינוס שלם ולא לכינוס חלקי, אלא נדפסו או כל סיפור בפני עצמו או בדרך־עראי בתוך כתבי־העת העבריים, שראו אור בעשור האחרון של המאה שעברה.

הקובץ הזה אין בו, כמובן, שום יומרה לשמש אסופה כוללת לסיפורי היוצר. הכוונה היתה לא לכנס את כל מפעלו הספ­רותי של היוצר, אלא לייצגו ולהציגו בלבד לפני קהל קוראים, אשר לא ידעוּהוּ. כעיקרון של בחירה שימשו למהדיר שתי הנחות, אשר ייתכן כי הן נוגדות במקצת זו את זו: מצד אחד ראיתי לנכון שהאוסף יכיל לפחות אחת מיצירותיו השלמות ביותר של המסַפר, לפי טעמי שלי, יצירה העשויה לעורר ולהנוֹת גם קורא בן־ימינו; מצד אחר, מן הדין היה לשמור גם על דיוקנו של גולדין, כפי שזכרו אותו בני־דורו, אשר אהבו את יצירותיו הסנטימנטאליות קצת לפי טעמנו היום, ואף הת­פעמו מהן. כן היה עלי להתחשב בבחינה נוספת: גולדין נתן מכוחו לסוגים סיפוריים שונים, כגון הסיפור הארוך, המתקרב בהיקפו למעין רומאן קצר, והשרטוט הקצר והארעי. ראוי היה אפוא, שאוסף זה ייצג גם את הסוג הראשון וגם את האחרון, ובייחוד משנתברר כי השרטוט – שהוא פסיכולוגי על־פי רוב – מגלה פּן נוסף בדיוקנו של הסופר גם מן הבחינה התימאטית. על כן ראיתי לנכון לצרף לשני הסיפורים הארו­כים לערך – ׳למקום תורה׳ ו׳קרח מכאן ומכאן׳ – גם את השרטוט הקצר ׳חרטה׳. על־כל־פנים, נאלצתי לוותר על צי­רופם של סוגי־יצירה לא־סיפוריים משל גולדין. פרט לשורות הקצרות על ׳מצוקת העוני' המשמשות כעין מוטו ליצירתו של גולדין, לא נכללו אפוא בתוך האוסף לא שיריו ולא רשי­מותיו שבתחום המסה והרפורטאז׳ה.


יצירתו של גוֹלדין – ושל בני־חבורתו, אנשי ׳המהלך החדש׳ – עדיין לא זכתה לדיונים ולתיאורים מקיפים בתולדוֹת־הספרות שלנו. על־פי־רוב לא הודגשה כראוי ההשפעה המ­הותית שהשפיעו על בני הדור הבא אחריהם. פרופ׳ ש. הלקין, בהרצאותיו באוניברסיטה העברית, הוא שהקדיש דיונים ממצים לתקופת־מעבר זו של סוף המאה התשע־עשרה וציין את הת­מורה שחלה בעקבותיה בסיפורת העברית. אכן, כמה וכמה מהנחותיו והדגשותיו הנחו אותי בשעה שכתבתי את מבואי לקובץ זה.


תודה מיוחדת נתונה לחברי לעבודה מר יעקב אלבוים, שעבר על הערותי למבחר סיפורי גוֹלדין והשלים את החסר בהן. כן מודה אני לפרופ׳ שמואל ורסס, שסייע לי בעצתו הן בבחירת הסיפורים והן בשאלות ביבליוגראפיות הקשות במיוחד לגבי ׳סופר נשכח׳ זה.

י.א.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 62216 יצירות מאת 4091 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!