ב־9 לנובמבר התקיים ב’בית־לסין' בתל־אביב המפגש השני של ‘מועדון פנטסיה’, ובו הוקרן הסרט ‘האיש שנפל מכוכב אחר’, סרטו המוזר ויוצא הדופן של הבמאי נקולאס רואג, משנת 1976. אם כי יש הטוענים נגד הסרט שהוא מבולבל במקצת ונעדר הגיון ‘מד"בי’ ראוי לשמו, אין ספק שהוא מרשים ביותר בעוצמה החזותית המהממת של אחדים מקטעיו. הדבר אינו מפתיע לאור העובדה שהבמאי רואג התפרסם קודם לכן כצלם קולנוע מעולה (בין היתר צילם את "המבט'), וכן לאור אישיותו המיוחדת של השחקן הראשי, דיוויד באווי, אשר תמונות המטמורפוזה שלו מיצור אנוש ליצור מכוכב אחר הן מ’החזקות' שבסרט. דיוויד באווי (ראה תמונה) שהוא כידוע מלחין וזמר פופ מחונן, כלל לא אחת מוטיבים של מד"ב בשיריו. אגב, מעניין שרק תושבי בריטניה (שבה הוסרט הסרט, על ידי חברת ‘בריטיש ליון’) יכלו לצפות בגרסה המקורית המלאה, בת ה־140 דקות. בארצות אחרות קוצץ הסרט ל־117 דקות, ויש לנו חשד מסוים שאצלנו הוא קוצץ אף יותר….

ב־20 לנובמבר התקיימה במלון ‘פארק’ בתל־אביב פגישה נוספת של קבוצת הדיון הבין־תחומית למדע בדיוני (שהתארגנה כזכור, ביוזמתו של ד"ר נחמן בן־יהודה מהאוניברסיטה העברית). מספר המשתתפים הפעם היה רב יותר, הגיעו גם נציגים מבאר־שבע וחיפה, וניתן לומר שהתגבש גרעין רציני לאגודת מד"ב ישראלית, כדוגמת אגודות רציניות הפועלות בחו"ל. בפגישה דיווח ד"ר בן יהודה על מגעיו עם אישי מד"ב בארה"ב בנוגע לעריכת הכינוס הבינלאומי למד"ב בישראל בשנת 1982. מבין הנוכחים הוקמה וועדה מארגנת שתפעל מעתה ואילך באורח שוטף לקראת עריכת הכינוס. (דיווח עדכני על התקדמות הנושא יופיע, כמובן, על דפי ‘פנטסיה 2000’.) לאחר מכן נשמעו שתי הרצאות קצרות: מר יוסי כהן הרצה על ‘הפרדוקס של לנגווין’ (הקשור ביחסיות הזמן הנובעת מתורת היחסות של איינשטיין), ואחריו דיבר מר יוקי ברטורא על הכנסת לימודי מד"ב למערכת החינוך בבתי ספר תיכוניים ויסודיים. (מר ברטורא עצמו ערך מספר נסיונות בנושא) ייתכן שהקבוצה תיזום פעילות למימוש הרעיון. בעקבות ההרצאות התקיימו דיונים קצרים, וכן שיחה שמהלכה החליפו המשתתפים מידע בדבר פעילות של קבוצות שונות הקיימות בארץ והנוהגות להתכנס לשם דיון בנושאי מד"ב ועתידנות. (קוראי ‘פנטסיה 2000’ המעונינים להצטרף לקבוצה מתבקשים לפנות לד"ר נחמן בן־יהודה, המחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים)

למעלה מ־100 מיליון צופים חזו בסרט ‘מפגשים מן הסוג השלישי’, מאז החלה הקרנתו לפני כשלוש שנים. יוצר הסרט, סטיפן שפילברג, כנראה לא הסתפק בזה, ולאחרונה התבשרנו על גרסה חדשה, מתוקנת ומשופצת של סרטו. שמה של הגרסה החדשה – ‘מפגשים מהסוג השלישי – הוצאה מיוחדת’, וכמובן אין היא סרט חדש, אלא פשוט הסרט הישן שעבר עריכה, קיצוצים ותוספות שונות, וכן אי אלו קטעים קצרים שממש צולמו מחדש. התוצאה הסופית קצרה מן המקור בכמה דקות, מהם השינויים והתוספות? הנה כמה דוגמאות: בתחילת הסרט, נוסף לארוע המסתורי של הופעת המטוסים משנת 1945 במדבר סונורה שבמקסיקו, הוסיף שפילברג ספינת־מלחמה המופיעה ב… מדבר גובי שבמונגוליה! כמו כן נוספו כמה צילומים מדהימים על הופעותיהם הראשונות של העב"מים. הושמטו מספר קטעים (שהיו בהחלט משעממים) של הגיבור רוי ניירי (השחקן ריצ’רד דרייפוס), ובין היתר קוצצה הסצנה הארוכה להחריד בה בונה ניירי בתוך ביתו מרפש ואשפה את דגם ‘הר השטן’ בוואיומינג (שבו נוחתת בסוף הסרט חללית הביננים החוץ־ארציים). אך עם כל השינויים הללו, שהועילו אולי לרמתו הקולנועית־חזותית של הסרט, ספק רב אם השתפרה איכותו התוכנית, ובוודאי לא תוקן בלבולו הרעיוני. ה’פילוסופיה' שמאחוריו דלה ביותר, אם היא קיימת בכלל, ולא נותר אלא להתפעל מהפעלולים האור־קוליים. והרי גם מאלה ראינו כבר לא פחות טובים – בסרטים אחרים.

צעיר ישראלי בן המאה ה־21 נוסע במכונת־זמן אל העבר הרחוק, ובהגיעו ליעדו נתקל באחד מאבותיו הקדומים. במפגש זה יוצא בעיה לאותו ישראלי ‘עתידי’: האם עליו להתערב באמצעים המודרניים העומדים לרשותו כדי לסייע לאבותיו ובכך להסתכן בשינוי מהלך ההיסטוריה?

הנושא נשמע מוכר? ובכן, זהו בערך תוכנו של אחד מששת הסיפורים הכלולים בספר ‘מסע במרחבי הזמן’ מאת עמירם פאל, שיצא לאור לאחרונה בהוצאת ‘אור־עם’. עמירם פאל הינו סטודנט למשפטים, ובעבר פורסמו סיפוריו ב’מעריב לנוער' וכן בירחון ‘קוסמוס־המבחר של אסימוב’. שהוצאתו הופסקה לאחר מספר גליונות. כדי להסיר כך ספק, מצויין על כריכת הספר “מיועד לקהל חובבי ספרות המדע הביוני”.

בעקבות ‘מועדון פנטסיה’ שהחל את פעילותו בתל־אביב צפויה הנראה התפתחות דומה גם בירושלים. בבירה פועלת מזה תקופה ארוכה קבוצת חובבי מד"ב רציניים המתכנסים באורח סדיר לשם דיונים והחלפת־דעות. קבוצה זאת, בשיתוף עם ‘פנטסיה 2000’ מתכנת לערוך בירושלים, כינוס מד"ב זוטא (הקרוי בפיהם ‘מיני־קון’). שבמהלכו יתקיימו דיונים והרצאות, תוצג תערוכה של אמנות מד"ב וכן יוקרנו סרטי מד"ב נון־סטופ עד לשעות הקטנות של הלילה. הארוע עשוי להוות הכנה נאה לקראת הכינוס העולמי העתיד להתקיים אצלנו ב־1982, ובכך נלך אולי בעקבות מדינות רבות שבהן נערכים ‘פסטיבלי מד"ב’ כאלה לעתים מזומנות.

במאמר שהתפרסם לפני חדשים אחדים כתב העת ‘טכנולוג’י רביו’ (המוצא לאור ע"י המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס – MIT), אשר עסק בעתידנות ובאמינות של חיזוי טכנולוגי, השיא המחבר, ג'.ס. ארמסטרונג, מספר עצות חינם לעתידן המתחיל:

כלל מס' 1: אל תחזה תחזיות.

כלל מס' 2: אם אתה כבר מוכרח, דאג שישלמו לך את שכרך לפני שאתה נותן את התחזית.

כלל מס' 3: אם מלאת אחר שני הכללים הקודמים, ועדיין אתה נאלץ לספק את התחזית, אל תרשום תאריכים על הציר האופקי של הגראף…

שחקן הקולנוע הנודע קירק דוגלס, שביקר לאחרונה בישראל, מגלה לאחרונה נטיה בולטת ליצור סרטי מד"ב. הכשלון הקופתי החרוץ שנחל סרטו ‘סאטורן 3’ (בו הופיעה לצידו ה’מלאכית' לשעבר פארה פאוסט – ראה ‘מבזקים’ גיליון מס' 13) לא ריפה את ידיו של דוגלס, ולא עבר זמן רב עד שעל המרקעים הופיע סרטו החדש – ‘הספירה הסופית לאחור’. (בארץ הוא מוקרן תחת השם ‘הנימיץ אינה עונה’). בסרט נקלעת נושאת המטוסים האמריקנית ‘נימיץ’ ל’סערת זמן' המקפיצה אותה מה־7 לדצמבר 1980 הישר לאותו תאריך בשנת 1941, ממש לפני התקפת היפאנים על פרל הרבור. כמובן, אחת הדמויות בסרט מדברת משהו על תורת היחסות של איינשטיין, וזאת כדי להקנות לסרט ‘מסגרת התייחסות מדעית’, כלשונו של דוגלס. איך מצלמים ‘סערת זמן’? “המראה לא חייב להיות אוטנטי”, אומר דוגלס, “פשוט מפני שאין לי מושג איך הדבר עשוי להיראות. אבל הוא חייב להיות מרשים מבחינה חזותית”. באשר לידע המדעי שלו עצמו, דוגלס מודה שהוא עלוב למדי:“אחרי הנחיתה על הירח”. הוא מספר, “לא יכולתי להסביר לבני בן ה־12 כיצד לעזאזל עשו זאת. כמו כן, אין לי כל מושג כיצד פועל טלפון, למשל. כל נסיון להבין את פעולתו של מכשיר משוכלל גורם לי כאב־ראש”. אגב, הסרטים ‘סאטורן 3’ ו’הספירה הסופית לאחור' לא היו התנסויותיו הראשונות של דוגלס עם הז’אנר הבדיוני. בשנת 1954 השתתף ב’עשרים אלף מייל מתחת למים' (על פי ספרו של ז’ול וורן) וכעבור עשר שנים ב’שבעה ימים במאי'.