רקע
אפרים לוצטו
שיכור נושא את כפיו, במנחה ההולכת לפני הגביר כמר מנשה חפץ, כי בלילה ההוא על שם הפוּר, אחרי אכלו בצלו ואחרי שתה, וישכר ויתגל וינס ויצא החוצה ערום ויחף
mנחלת הכלל [?]
tשירה

שכור נושא את כפיו, במנחה ההולכת לפני הגביר כמר מנשה חפץ, כי בלילה ההוא על שם הפוּר, אחרי אכלו בצלו ואחרי שתה, וישכר ויתגל וינס ויצא החוצה ערום ויחף / אפרים לוצאטו


אֶמֶשׁ כְּמוֹ עָלָה בְיָדִי חוֹחַ,

רֹאשִׁי סְבִיבוֹתַי הֲלֹא מַקֶּפֶת;

וּכְשַׁעֲטַת הַסּוּס בְּצֵאת מֵרֶפֶת,

כֵּן חֻבְּלָה רוּחִי בְאֵין מָנוֹחַ.

קַמְתִּי כְאִישׁ שִׁכּוֹר אֲזַי כִקְדוֹחַ,

עָרֹם בְּתוֹךְ הָעִיר בְּלִי מִצְנֶפֶת;

עַד אָץ הֲמוֹן הָעָם כְּשֵׁם וָיֶפֶת,

עֵת מִהֲרוּ כִסּוּ אֲבִיהֶם נֹחַ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁבַת חֲרוֹן הַיַּיִן,

מוֹדֶה, וְגַם עוֹזֵב, אֲשֶׁר הִסְכַּלְתִּי,

שַׂמְתִּי מְשׁוּגָתִי לְמַרְאֶה עַיִן.

לָכֵן עֲשֹה שִׁירָה אֲנִי הוֹאַלְתִּי;

אַף כִּי נְמִבְזָה הִיא, וּבָהּ אֵין חֵפֶץ,

מִנְחָה שְׁלוּחָה לָךְ, מְנַשֶּׁה חֵפֶץ.

המלצות קוראים
תגיות