לְפִי הַחוֹבֶרֶת "חֲדֵרָה” (בְּסִפְרִיַּת "לַנֹּעַר”) מֵאֵת מ. סְמִילַנְסְקִי

יָצָא עַל פִּי הַצָּעַת מַחְלֶקֶת הַחִנּוּךְ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

א    🔗

הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁנַת תרנ"א, בַּמּוֹשָׁבָה וָאדִי חַנִּין. הִיא עַתָּה נֵס־צִיּוֹנָה.

עֶרֶב שַׁבָּת. הָעֲבוֹדוֹת הַגַּסּוֹת בַּשָּׂדֶה וּבַבַּיִת כְּבָר נִגְמָרוּ. הָאִכָּרִים כְּבָר הִתְפַּשְּׁטוּ אֶת בִּגְדֵי עֲבוֹדָתָם וְלָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת, וְיַלְדֵיהֶם הִתְרוֹצְצוּ בָּרְחוֹב רְטֻבֵּי רֹאשׁ מֵהַחֲפִיפָה שֶׁאִמּוֹתֵיהֶם כְּבָר הִסְפִּיקוּ לַחֹף אוֹתָם. עַל גְּזוּזְטְרָתוֹ שֶׁל הָאִכָּר אַיְזֶנְבֶּרְג נִתְקַבְּצוּ אִכָּרִים אֲחָדִים מִבְּנֵי הַמָּקוֹם וְגַם מֵרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן וּמֵרְחוֹבוֹת, בֵּינֵיהֶם זְקֵנִים, אֲנָשִׁים מִשְּׁנוֹת הָעֲמִידָה וּצְעִירִים, וַאֲפִילּוּ נְעָרִים. בַּעַל־הַבַּיִת חָזַר מִסִּיּוּרוֹ בָּאֲדָמָה הַחֲדָשָׁה, אַדְמַת אִל־חוּצֵירָה, שֶׁהַוַּעַד־הַפּוֹעֵל עוֹמֵד לִקְנוֹת. הוּא סִפֵּר מִמַּה שֶּׁרָאוּ עֵינָיו סִפּוּרִים מַרְחִיבֵי לֵב עוֹבְדֵי הָאֲדָמָה; סִפֵּר עַל הַמֶּרְחָב הַמִּתְגַּלֶּה שָׁם לְעֵינֵי הָרוֹאִים, עַל הַקַּרְקַע שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ לְטִיב: אַדְמַת מִזְרָע מֻבְחֶרֶת, עֲמָקִים עֲטוּפֵי דֶשֶׁא וְחָצִיר וְאַדְמַת מַטָּעִים מְשֻׁבַּחַת. וְנָהָר עוֹבֵר בְּנַחֲלָה זוֹ, שׁוֹטֵף וְחוֹצֶה אֶת הָאֲדָמָה וְנוֹפֵל אֶל הַיָּם, בַּמָּקוֹם שָׁם עָתִיד לִהְיוֹת נָמֵל…

מִפִּיּוֹת הַשּׁוֹמְעִים פָּרְצוּ קְרִיאוֹת הִתְפַּעֲלוּת וְשִׂמְחָה כְּבוּשָׁה:

“נָמֵל?! נָמֵל עִבְרִי?”

“מוֹשָׁבָה עִבְרִית עִם מוֹצָא אֶל הַיָּם?…”

נִפְעֲמוּ הַלְּבָבוֹת, נִדְלְקוּ בָּעֵינַיִם אוֹרוֹת תִּקְוָה וְשִׂמְחָה. יַחַד עִם אוֹרָהּ שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְשֶׁל הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה, נִכְנַס אֶל הַלְּבָבוֹת אוֹר הַתִּקְוָה אֶל הַחַיִּים הַחֲדָשָׁים הַמְּצַפִּים לָהֶם שָׁם עַל הָאֲדָמָה הָרְחוֹקָה, הָרְחָבָה וְהַטּוֹבָה.

“מָה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה אִל־חוּצֵירָה?” שָׁאַל אֶחָד הַשּׁוֹמְעִים וְהוּא רוֹפֵא הַמּוֹשָׁבָה.

"אִם אֵינִי טוֹעֶה, פֵּרוּשָׁהּ: הַיְרֻקָּה,“ הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִּשְׂפָה רָפָה.

“הַשֵּׁם אֵינוֹ מְבַשֵּׂר טוֹבָה. שֵׁם זֶה בָּא בְּוַדַּאי לְהוֹדִיעֵנוּ עַל הַקַּדַּחַת הַיְרֻקָּה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת שָׁם.”

פְּנֵי חֵלֶק מֵהַשּׁוֹמְעִים לָבְשׁוּ קַדְרוּת לְשֵׁמַעַ הַמִּלִּים הָאֵלּוּ. אֲבָל הָיוּ בֵּינֵיהֶם גַּם צְעִירִים נִלְהָבִים שֶׁנַּפְשָׁם לָהֲטָה מִתְּשׁוּקָה לְחַיֵּי עָמָל וַעֲבוֹדָה וּלְכִבּוּשׁ הָאָרֶץ בָּעֲבוֹדָה. אֶחָד מֵהֶם קָרָא:

“אֶפְשָׁר שֶׁכֵּן… וּכְלּוּם סִפּוּרֵי הָעֲרָבִים וְהַקַּדַּחַת יַפְחִידוּנוּ? לֹא כָּמוֹנוּ כֶּהָמוֹן הָעֲרָבִי. נִמְצָא עֵצָה גַּם לַקַּדַּחַת…”

"לִבִּי חוֹשֵׁשׁ לַמָּקוֹם הַזֶּה…“ טָעַן אוֹתוֹ רוֹפֵא סַפְּקָן

נִשְׁתַּתֵּק הַמְסַפֵּר. רוּחַ נְכָאָה לָבְשָׁה אֶת הַשּׁוֹמְעִים. לִבָּם נָקַף מֵחֲשָׁשׁוֹת לְגוֹרַל הַהִתְיַשְּׁבוּת הַחֲדָשָׁה. אוּלָם הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם לֹא פָסְקוּ מִלְּהִתְרַגֵּשׁ. מַה לָּהֶם קַדַּחַת וּמַה לָּהֶם פַּחַד? כְּלוּם אֲנָשִׁים כְּמוֹהֶם הָעֲתִידִים לְהַחֲיוֹת נְשַׁמּוֹת, לִתְקוֹעַ יָתֵד נֶאֱמָנָה בַּנַּחֲלָה הַחֲדָשָׁה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ לְמֶרְחָב, לְנוֹי וּלְטִיב הַקַּרְקַע, – כְּלוּם הֵם יֵרָתְעוּ מֵחֲשַׁשׁ שֶׁל מַחֲלָה?

בְּקֹצֶר־רוּחַ וּבְלֵב נִפְעָם וְנִרְגָּשׁ בִּלּוּ אָז הַצְּעִירִים אוֹתָהּ שַׁבָּת. וּבְיוֹם הָרִאשׁוֹן עִם הַשְּׁכָּמָה מִהֲרוּ לְיָפוֹ לְהֵרָשֵׁם שָׁם בַּ"וַעַד־הַפּוֹעֵל" בֵּין הַמִּתְנַחֲלִים הָרִאשׁוֹנִים עַל הָאֲדָמָה הַחֲדָשָׁה.

בֵּין הַמִּתְעַתְּדִים לְהֵאָחֵז עַל אַדְמַת חֲדֵרָה הָיוּ לֹא רַק צְעִירִים לְבָד, אֶלָּא גַּם אֲנָשִׁים בִּשְׁנוֹת הָעֲמִידָה וְהַזִּקְנָה, כָּאָמוּר. אֲחָדִים מֵהֶם הִתְיַשְּׁבוּ יְשִׁיבָה אֲרָעִית בְּרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן וְעָבְדוּ כְּפוֹעֲלִים חַקְלָאִים אֵצֶל אִכָּרֵי הַמּוֹשָׁבָה, כְּדֵי לְהַכְשִׁיר עַצְמָם אֶל עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לִכְשֶׁיַּעַמְדוּ בִּרְשׁוּת עַצְמָם עַל אַדְמָתָם שֶׁלָּהֶם. הָלְכוּ גַּם לִרְחֹבוֹת לִרְאוֹת וְלִלְמֹד כֵּיצַד מְיַסְּדִים מוֹשָׁבָה חֲדָשָׁה. בְּנֵי רְחֹבוֹת נִסּוּ לְפַתּוֹתָם לְהִשָּׁאֵר עִמָּם. אֲבָל הַ"חֲדֵרָתִיִּים" הִבִּיטוּ אֲלֵיהֶם, אֶל בְּנֵי הַמָּקוֹם, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה: אִכָּרִים אֲשֶׁר נָהָר אֵין לָהֶם, עֲמָקִים עֲטוּפֵי חָצִיר וָדֶשֶׁא אֵין לָהֶם, נָמֵל אֵין לָהֶם – בַּמֶּה נֶחְשָׁבִים הֵם!… וְהָרְחֹבוֹתִיִּים הִבִּיטוּ אֶל הַמִּתְלַמְּדִים הַלָּלוּ בְּחֶמְלָה; לְאָזְנָם הִגִּיעָה כְּבָר הַיְדִיעָה שֶׁעִמְקֵי חֲדֵרָה הָעֲטוּפִים דֶּשֶׁא – בִּצּוֹת הֵם, וְהַמִּתְנַחֲלִים הַחֲדָשִׁים הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם כִּנְדּוֹנִים לְקַדַּחַת יְרֻקָּה וּלְמִיתָה…

קִמְעָא קִמְעָא הִתְחִילוּ קוֹנִים לָהֶם מַכְשִׁירֵי־עֲבוֹדָה, כְּמוֹ עֲגָלוֹת, מַחְרֵשׁוֹת, מַעְדְּרִים… וְהַלְּבָבוֹת הָיוּ מְלֵאֵי בִּטָּחוֹן, תִּקְוָה וְגַאֲוָה: הֲרֵי בְּעוֹד זְמַן מֻעָט יִהְיוּ אִכָּרִים, הָאִכָּרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּשַׁעַר הַשּׁוֹמְרוֹן! פִּתּוּיֵי הָאִכָּרִים מֵרְחֹבוֹת וּמֵרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן לְהִשָּׁאֵר וְאַזְהָרוֹתֵיהֶם מִפְּנֵי הַכִּלָּיוֹן וְהַמָּוֶת לֹא הִרְפּוּ יְדֵיהֶם וְלֹא הִפִּילוּ אֶת חִנָּהּ שֶׁל חֲדֵרָה בְּעֵינֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּבָר אהֵבוּהָ, אֶת מוֹשַׁבְתָּם זוֹ שֶׁלְּפִי שָׁעָה לֹא רָאוּ אֶלָּא בְּדִמְיוֹנָם לְבַד. עֶרֶב עֶרֶב הָיוּ מִתְכַּנְּסִים בְּחַדְרוֹ הַקָּטָן וְהַצַּר שֶׁל אֶחָד מֵחַבְרֵיהֶם, נַעַר בֶּן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וּשְׁמוֹ מֹשֶׁה סְמִילַנְסְקִי. וְהָיוּ שָׁם מְשׂוֹחֲחִים, מִתְיַעֲצִים וְדוֹאֲגִים יָחַד. וּבְמֶרְכַּז כָּל אוֹתָן הַשִּׂיחוֹת וְהַדְּאָגוֹת הָיְתָה רַק הִיא – חֲדֵרָה שֶׁלָּהֶם…

מִיָּד לְאַחַר הַפֶּסַח עָלוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת אֶת חֲדֵרָה. נָסְעוּ בְּעֲגְלַת אִכָּר פְּשׁוּטָה מֵרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן. יָצְאוּ מִיָּפוֹ לִפְנוֹת עֶרֶב וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ פֶּתַח־תִּקְוָה וְאַנְטִיפַּטְרִיס. כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגְעוּ בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ הָיוּ מְיָרְאִים אוֹתָם בַּבִּצּוֹת וּבַקַּדַּחַת, מַלְעִיגִים עֲלֵיהֶם וּמִתְאַמְּצִים לְהַנִּיאָם מֵהָמִּיט עֲלֵיהֶם צָרָה. אֲבָל אָזְנֵי הַכּוֹבְשִׁים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אֲטוּמוֹת לְדִבְרֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּאוֹתָם הַמְרַגְּלִים בִּימֵי מֹשֶׁה שֶׁהֵבִיאוּ דִּבָּתָם רָעָה עַל הָאָרֶץ… כָּל הַלַּיְלָה וּמַחֲצִית הַיּוֹם לְמָחֳרָת הָיוּ נוֹסְעִים, וּלְאַחַר חֲצוֹת הִגִּיעוּ אֶל אֵיזֶה שְׁבִיל שֶׁנָּטָה הַצִּדָּה. עַל רֹאשׁ גִּבְעָה נִשָּׂאָה בָּאֹפֶק הִשְׁחִירָה נְקֻדָּה אֶחַת.

“הִנֵּה חֲדֵרָה!..” קָרָא בַּעַל הָעֲגָלָה בְּהַרְאוֹתוֹ בְּשׁוֹטוֹ עַל אוֹתָהּ נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה.

הִתְחִילוּ לִבּוֹת הַנּוֹסְעִים דּוֹפְקִים בְּחָזְקָה. סוֹף־סוֹף תִּדְרֹכְנָה רַגְלֵיהֶם עַל אַדְמַת חֲלוֹמָם. אַדְמַת הַבִּקְעָה שֶׁעָבְרוּ בָּהּ הָיְתָה רְטֻבָּה. רֵיחַ טַחַב שֶׁל עֵשֶׂב יָרֹק עָלָה בְּאַף הַנּוֹסְעִים."

“מַה יָּפֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה!” קָרְאוּ בְּעֲלִיצוּת קוֹלוֹת אֲחָדִים בְּבַת־אַחַת.

“הֲרֵי זוֹ אַדְמַתְכֶם…” נִסָּה הָעֶגְלוֹן לְלַגְלֵג עַל הָעוֹלִים הָאֵלֶּה, וּמִיָּד הוֹסִיף בִּדְאָגָה וּבַחֲרָדָה:

“בְּקְעוֹת אֵלּוּ – בִּצּוֹת הֵן… זוֹהִי הַקְּטַנָּה בְּבִצּוֹת חֲדֵרָה. גְּדוֹלוֹת מִמֶּנָּה, עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת, מִשְׂתָּרְעוֹת מִצָּפוֹן וּמִמַּעֲרָב. מֵי הַגְּשָׁמִים וְגַם מֵי מַעְיָנוֹת נִקְוִים בָּהֶן, וּמֵהֶן בָּאָה הַקַּדַּחַת. כַּבִּצּוֹת הָאֵלֶּה אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם, חוּץ מִיסוּד־הַמַּעֲלָה… הַבִּיטוּ וּרְאוּ: בִּקְעָה רַחֲבַת־יָדַיִם זוֹ שׁוֹמֵמָה הִיא מֵאֵין יוֹשֵׁב, כְּפָרִים אֵין כָּאן; כָּל בְּנֵי הַמָּקוֹם מֵתוּ אוֹ בָּרְחוּ מִכָּאן. נִשְׁאֲרוּ רַק מְעַטִּים, בַּעֲלֵי־מוּם…”

לֵב הָעוֹלִים לֹא נָפַל עֲלֵיהֶם: “אֵין מְבִיאִים רַאָיָה מִן הַפְּרָאִים,” עוֹדְדוּ אֶת עַצְמָם.

לְעֵינֵיהֶם הָיְתָה פְּרוּשָׂה אַדְמַת חֲדֵרָה לְכָל אַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ כְּמוֹ עַל פִּסַּת־הַיָּד: מַעֲרָבָה – הַיָּם וְהַחוֹל עַל שְׂפָתוֹ; מִּזְרָחָה – הָעֵמֶק הַמִּשְׁתָּרֵעַ עַד לְהָרֵי אֶפְרָיִם; צָפוֹנָה – חוֹל הַיָּם, וּמֵאַחֲרָיו נִשְׁקָפִים הָרֵי שׁוֹמְרוֹן, וְעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אַחַד הֶהָרִים – זִכְרוֹן־יַעֲקֹב; דָּרוֹמָה – הַשָּׁרוֹן עִם עֵמֶק וָדִי־חֲוַארִית הַגָּדוֹל… וְכָל הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה הַזֹּאת נִתְּנָה לָהֶם לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ! וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם שֶׁאוֹתוֹ הַנַּחַל הַנִּשְׁפָּךְ אֶל הַיָּם אֵינוֹ חוֹצֶה כְּלָל אֶת אַדְמָתָם; הוּא עוֹבֵר דֶּרֶךְ קַרְקַע שֶׁעוֹד יִקָּנֶה… וְהַבִּצּוֹת? אֵין בְּכָךְ כְּלוּם: הֵם יְיַבְּשׁוּן, וְיִטְּעוּ יְעָרוֹת וְיִזְרְעוּ אֶת אַדְמָתָם אֲשֶׁר עַפְרוֹת־זָהָב לָהּ…

ב    🔗

אֵלֶּה שֶׁהִכְשִׁירוּ אֶת עַצְמָם לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בְּרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן גָּמְרוּ בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ אֶת הֲכָנוֹתֵיהֶם וְיָצְאוּ לַחֲדֵרָה, מְלֵאי תִקְווֹת, מֶרֶץ וּתְשׁוּקָה לוֹהֶטֶת לַעֲבוֹדָה. רְשׁוּת לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים בַּחֲדֵרָה לֹא הָיְתָה לָהֶם עֲדַיִן, וְעַל כֵּן הֵקִימוּ לָהֶם עַל גִּבְעוֹת נִשָּׂאוֹת סֻכּוֹת אֲרָעִיּוֹת מְסֻּכָּכוֹת מַחְצְלָאוֹת; גַּם אֶל הָעֲבוֹדָה לֹא יָכְלוּ לָצֵאת מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁבָּאוּ עִכּוּבִים בַּחֲלֻקַּת הַקַּרְקַע, לְרֶגֶל סִכְסוּכִים שֶׁלֹּא נִתְיַשְּׁבוּ עֲדָיִן. לְפִי שָׁעָה הָיוּ יוֹמָם מְסַיְּרִים אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם, וְלַיְלָה, תַּחַת שְׁמֵי הַכּוֹכָבִים הַנֶּהְדָּרִים, הָיוּ מִתְוַכְּחִים עַל עֲבוֹדָתָם וְגוֹרַל יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ.

אֲבָל יְמֵי הַחַג חָלְפוּ מַהֵר, וְהִגִּיעוּ יְמֵי עָמָל וּתְלָאָה. הַקֹּשִׁי הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְקְלוּ בּוֹ הָיָה רִחוּק הַמָּקוֹם מִן הָעִיר. בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיוּ עֲדַיִן מְכוֹנִיּוֹת וְאַף לֹא רַכֶּבֶת שֶׁתְּחַבֵּר אוֹתָם עִם יָפוֹ וְחֵיפָה. הָיוּ נוֹסְעִים בַּעֲגָלוֹת. יָפוֹ הָיְתָה רְחוֹקָה מֵהֶם מַהֲלַךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, וְחֵיפָה – שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת. וְהַדְּרָכִים קָשׁוֹת, וּבְחֶזְקַת סַכָּנָה. וְהָעוֹלִים הָיוּ מֻכְרָחִים לְהָבִיא מִן הָעִיר אֶת כָּל מִצְרְכֵיהֶם: אֹכֶל, חָמְרֵי בִּנְיָן וְאַף חָמְרֵי הַסָּקָה. הַנְּסִיעוֹת הַתְּכוּפוֹת הַלָּלוּ בִּימֵי הַשָּׁרָב הַקָּשִׁים, בַּדֶּרֶךְ הַשּׁוֹמֵמָה שֶׁבֵּין חֲדֵרָה וּבֵין יָפוֹ, הִתִּישׁוּ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם וְדִכְּאוּ אֶת רוּחָם.

אֶחָד מֵרִאשׁוֹנֵי הָעוֹלִים עַל אַדְמַת חֲדֵרָה, וְהוּא אָז נַעַר בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, מְסַפֵּר עַל נְסִיעָה אַחַת בְּדֶּרֶךְ זוֹ:

“פַּעַם חָזַרְנוּ בַּעֲגָלָה, אֲנִי וַחֲבֵרִי מִזִּכְרוֹן־יַעֲקֹב, לַחֲדֵרָה, לְאַחַר נְטוֹת הַיּוֹם. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַיַּעַר כְּבָר עָטְפָה חֲשֵׁכָה כְּבֵדָה אֶת הָאָרֶץ. וְהַשְּׁבִילִים צָרִים, מְסֻבָּכִים וּמְפֻתָּלִים, וְגַם הַבָּקִי בָהֶם יִתְעֶה בַּלָּיְלָה. עֲרֵמַת חוֹל סָגְרָה עָלֵינוּ פִּתְאֹם אֶת הַדֶּרֶךְ. עָמַדְנוּ נְבוֹכִים לְלֹא מוֹצָא. עָזַבְנוּ אֶת הָעֲגָלָה וְהָלַכְנוּ בְּרֶגֶל לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ… וּשְׁנֵינוּ לֹא מְזֻיָּנִים. רַק רוֹבֶה־צַיִד בִּידֵי חֲבֵרִי וְהוּא רֵיק. וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְאָזְנֵינוּ רִשְׁרוּשׁ צְעָדִים חֲרִישִׁי מִבֵּין לָעֵצִים, וּבוֹ־בָּרֶגַע מַמָּשׁ הוּשַׁט לְמוּל פָּנֵינוּ קָנֶה שֶׁל רוֹבֶה, וּלְעֵינֵינוּ נִגְלָה פָּרָשׁ עַל סוּס אַבִּיר, וְקוֹל עַז הֶחֱרִישׁ אֶת אָזְנֵינוּ: “עִמְדוּ!..” חֲבֵרִי דַעְתּוֹ לֹא נִתְבַּלְבְּלָה עָלָיו. בִּמְהִירוּת הוֹשִׁיט אֶת הָרוֹבֶה הָרֵיק אֲשֶׁר בְּיָדוֹ כְּלַפֵּי הַפָּרָשׁ וְקָרָא בְעֹז: “הִצָּדָּה! וְאִם לָאו בֶּן־מָוֶת אָתָּה!” הַנִּבְהָל הָעֲרָבִי מִקּוֹלוֹ אוֹ חָשַׁשׁ לְסוּסוֹ פֶּן יִפָּצַע, אוֹ אוּלַי הָיָה גַם רוֹבֵהוּ רֵיק – הוּא נֶעְלַם בִּן־רֶגַע.”

אוֹתוֹ אִכָּר צָעִיר בֶּן הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה מְסַפֵּר עוֹד עַל מִקְרֶה אֶחָד שֶׁקָּרָה לוֹ בַּיָּמִים הָהֵם פַּעַם בַּדֶּרֶךְ, בְּמָקוֹם אַחֵר:

"בַּדֶּרֶךְ בֵּין הַמּוֹשָׁבָה וּבֵין הַמִּפְרָץ הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּחוֹף הַיָּם שֶׁאֵלָיו הָיוּ בָאוֹת הַסִּירוֹת מִיָּפוֹ וּמֵחֵיפָה, רָבְצָה הַבִּצָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל מוֹשַׁבְתֵּנוּ, וּבִשְׁבִילֶיהָ הָעֲמֻקִּים אֶפְשָׁר הָיָה לָלֶכֶת רַק לְאוֹר הַיּוֹם. פַּעַם אֵחַרְתִּי לָשֶׁבֶת עַל הַחוֹף, כִּי הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ סִירוֹת נוֹשְׂאוֹת עֵצִים מִיָּפוֹ, וְדֶרֶךְ אַגַּב שׂוֹחַחְתִּי עִם הַשּׁוֹמֵר הַשָּׁחוֹר שֶׁלָּנוּ, כּוּשִׁי, וְלוֹ כֶלֶב לְבַנְבַּן קָטָן, אֲשֶׁר בְּעָלָיו אֲהֵבוֹ כְּנַפְשׁוֹ, כִּי לָבָן הוּא. צִלְלֵי הָעֶרֶב יָרְדוּ בְּבַת אַחַת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. הִתְבּוֹנַנְתִּי לִרְאוֹת כַּמָּה הַשָּׁעָה, וַחֲרָדָה גְדוֹלָה נָפְלָה עָלַי, הֲרֵי יְחִידִי אֲנִי עַל חוֹף הַיָּם, מַהֲלַךְ שָׁעָה וְיוֹתֵר מִן הַמּוֹשָׁבָה, וְהַדֶּרֶךְ שׁוֹמְמָה, כֻּלָּהּ חוֹל וּבִצּוֹת, וּבֵין גִּבְעוֹת הַחוֹל – אָהֳלֵי הַבֶּדְוִים (אִינְפִיאַת) הַשּׁוֹמְרִים עֶבְרָה לַמּוֹשָׁבָה, וּבַבִּצּוֹת – חֲזִירֵי־בָּר. קָפַצְתִּי מְהֵרָה עַל סוּסִי וּדְפְקָתִיו, וְאוּלָם סוּסִי סוּס־עֲבוֹדָה הָיָה וְלֹא סוּס־רְכִיבָה וְלֹא מִמִּנְהָגוֹ הָיָה לִדְהֹר. עַד שֶׁעָבַרְתִּי אֶת הַחוֹל וְהִגַּעְתִּי לַבִּצָּה, כִּסְּתָה עֲלָטָה כְבֵדָה אֶת הָאָרֶץ. סוּסִי עָמַד, עָמַד וְהֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ מִתּוֹךְ שְׁאֵלָה וְתִמָּהוֹן. אָזְנָיו הַקְּטַנּוֹת נִזְדַּקְּפוּ, סָמְרוּ. גַּם אֲנִי הֲרִימוֹתִי רֹאשִׁי, רָצִיתִי לַחְדֹּר בְּמַבָּטִי אֶל תּוֹךְ הָאֲפֵלָה וְלִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ. לֹא רָאִיתִי כְּלוּם. רַק אֶת רֹאשׁוֹ וְאָזְנָיו שֶׁל סוּסִי רָאוּ עֵינַי מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה. עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם רִחֲפוּ עֲנָנִים שְׁחוֹרִים. הִרְגַּשְׁתִּי כִּי מִמֶּנִּי וָהָלְאָה מַתְחִיל מוֹרָד אֶל הַבִּצָּה. אֵיךְ אֶמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הָעוֹלֶה אֶל הַמּוֹשָׁבָה? רַעַד קַל עֲבָרַנִי. נִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם, עוֹד בִּכְפָרִי בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, מִפִּי אִכָּר זָקֵן אֶחָד: “אִם חָשַׁךְ עָלֶיךָ הַלַּיְלָה פִּתְאֹם לְפֶתַע, עֲצֹם עֵינֶיךָ וְאַחַר פְּקַח אוֹתָן – וְהוּאַר לָךְ.” עָצַמְתִּי עֵינַי, לָחַצְתִּי אֶת שְׁמוּרוֹתַי בְּחָזְקָה, וְאַחַר כָּךְ פְּקַחְתִּין… הַחֲשֵׁכָה כְּשֶׁהָיְתָה. סוּסִי עוֹמֵד כִּמִסֻמָּר תָּקוּעַ עַל מְקוֹמוֹ. רֹאשׁוֹ מוּרָם לְמַעְלָה וְאָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת אַט, כְּאִלּוּ קָלְטוּ לְתוֹכָן קוֹלוֹת. וְהִנֵּה נִדְמָה לִי כִּי רוֹאֶה אֲנִי מֵרָחוֹק נִיצוֹצֵי אֵשׁ. “אֵין אֵלֶּה כִּי אִם אוֹרוֹת הַמּוֹשָׁבָה…” דָּחַקְתִּי דְחִיקָה קַלָּה אֶת סוּסִי כְּלַפֵּי הָאוֹרוֹת. הַסּוּס חָרַד כֻּלּוֹ וּבְלִי חֵשֶׁק, כְּאִלּוּ כִּפָאוֹ שֵׁד, נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ. רַגְלָיו דָּרְכוּ בִּכְבֵדוּת; צוֹעֵד וְנִכְשַׁל, נָסוֹג אָחוֹר, נוֹטֶה הַצִּדָּה. עַל פִּי צְעָדָיו חַסְרֵי־הַבִּטָּחוֹן הִכַּרְתִּי שֶׁאָבַדְתִּי דֶרֶךְ, וְסוּסִי תוֹעֶה. יָדַעְתִּי כִּי סַכָּנַת מָוֶת מְרַחֶפֶת עָלַי: לִטְבֹּעַ בַּבִּצָּה, לִהְיוֹת טֶרֶף לְשִׁנֵּי הַחֲזִירִים, אוֹ לִנְפֹּל חָלָל בְּשֶׁל סוּסִי בִּידֵי בֶּדְוִים. הַמַּחֲשָׁבָה הַבְּרוּרָה הַזֹּאת הֵפִיגָה אֶת חֶרְדָּתִי הָרִאשׁוֹנָה וְרוּחַ גְּבוּרָה לְבָשַׁתְנִי.

"רֵיחַ לַח וְטָרִי נָגַע בְּאַפִּי. שָׁמַעְתִּי רַחַשׁ סוּף, קִרְקוּר צְפַרְדֵּעִים. הִטֵּיתִי רֹאשִׁי לְאֹרֶךְ צַוָּארוֹ שֶׁל הַסּוּס וְהִתְאַמַּצְתִּי לַחְדֹּר בְּעֵינַי אֶל תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה; לַשָּׁוְא. פַּעַם נִדְמָה לִי כִּי הַמּוֹשָׁבָה מִמֶּנִּי יָמִינָה, וּפַעַם – שְׂמֹאלָה. לָחַצְתִּי אֶת סוּסִי. הוּא נִכְנָס לְתוֹךְ הַבִּצָּה. רֵיחַ שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים, רְקַב עֲשָׂבִים. הָאֲוִיר קָרִיר וְטָחוּב. הַסּוּס צָעַד לְאִטּוֹ בִּשְׁבִיל צַר מְאֹד, לֹא כָּבוּשׁ. הִתְנַחַמְתִּי, אוּלַי יְבִיאֵהוּ שְׁבִיל צַר זֶה אֶל הַשְּׁבִיל הָרָחָב. פַּעַם פַעַם טָבְעוּ רַגְלֵי הַסּוּס בַּבֹּץ, נִכְשְׁלוּ בַּמִּשְׁקָע. יֵשׁ גַּם אֲשֶׁר עָמַד, כְּאִלּוּ מִתּוֹךְ הַחְלָטָה גְּמוּרָה שֶׁלֹּא לָלֶכֶת יוֹתֵר. בְּעָמָל הִכְרַחְתִּיו לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. פִּתְאֹם זָקַף אֶת אָזְנָיו מִתּוֹךְ בֶּהָלָה, נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וְעָמַד. וּבוֹ־בָּרֶגַע קָפְצָה בִּרְיָּה גְדוֹלָה וּשְׁחוֹרָה בְּבֶהָלָה אֶל תּוֹךְ הַסּוּף וְנֶעְלָמָה. מָשַׁכְתִּי אֶת סוּסִי בְּכָל כֹּחִי וְהִטֵּיתִיו יָמִינָה. וְשׁוּב קָפַץ דְּבַר־מָה שָׁחוֹר וְגָדוֹל בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ קֹדֶם הַסּוּס, וְנֶעְלַם בַּסּוּף. “מִי אֵלֶּה… חֲזִירִים? וְאוּלַי רַק שׁוּעָלִים?”… דָּפַקְתִּי אֶת סוּסִי בְּחָזְקָה. שׁוּב צָעַד בְּעַל כָּרְחוֹ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה צְעָדִים וְעָמַד. דְּפַקְתִּיו שׁוּב, אַךְ הַסּוּס הִתְעַקֵּשׁ וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.

יָשַׁבְתִּי עַל סוּסִי וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן אַפְנֵהוּ. סַכָּנַת מָוֶת אוֹרֶבֶת כָּאן לִשְׁנֵינוּ מִכָּל צַד. הַמּוֹשָׁבָה רְחוֹקָה, וְאִם אֶצְעַק וְאֶקְרָא לְעֶזְרָה, לֹא יִשָּׁמַע קוֹלִי. רַק הַבֶּדְוִים יִשְׁמְעוּ וְיִתְנַפְּלוּ עָלַי… לָלוּן פֹּה?… וּפֶן אֵרָדֵם וְאֶפּוֹל מֵעַל הַסּוּס?… וַחֲזִירֵי־הַבָּר?… מָשַׁכְתִּי שׁוּב אֶת סוּסִי. הַסּוּס לֹא נָע וְלֹא זָע.

“וְשׁוּב נִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת בִּכְפָרִי, בְּעוֹדֶנִּי קָטָן, מִפִּי אִכָּר אֶחָד: “כִּי תִתְעֶה מִן הַדֶּרֶךְ, הָסֵר אֶת הָרֶסֶן מֵעַל סוּסְךָ וּתְנֵהוּ לָלֶכֶת כְּחֶפְצוֹ.” עָשִׂיתִי כֵּן. הַסּוּס הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם, כְּתָמֵהַּ לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, הוֹשִׁיט אֶת צַוָּארוֹ, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵרִיחַ בָּאֲוִיר; שׁוּב הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ עַד לַקַּרְקַע, מִשֵּׁשׁ בִּשְׂפָתָיו בָּאֲדָמָה הַלַּחָה, נָחַר בִּנְחִירָיו וַיָרַח בָּהּ. נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו צְעָדִים אֲחָדִים וְעָמַד. רְגָעִים אֲחָדִים עָמַד בְּלִי נוֹעַ. וְשׁוּב הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ עַד לַקַּרְקַע. הֵרִיחַ בָּהּ, תָּלַשׁ בְּשִׁנָּיו מְעַט עֵשֶׂב וְלָעַס בִּמְנוּחָה… הִתְחַלְתִּי מְפַקְפֵּק בַּעֲצָתִי, וְהַסָּפֵק אָכַל אֶת לִבִּי. וּפִתְאֹם הֵרִים הַסּוּס אֶת רֹאשׁוֹ כְּמִתּוֹךְ הַחְלָטָה גְמוּרָה, פָּנָה וְחָזַר בִּצְעָדִים קְטַנִּים, אֲבָל בְּטוּחִים, אֲחוֹרַנִּית בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא… “הוּא חוֹזֵר אֶל הַיָּם,” חָשַׁבְתִּי בִּבֶהָלָה וְרֶגַע חָפַצְתִּי לִתְפֹּשׂ בּוֹ שׁוּב וּלְעַכְּבוֹ, אֲבָל חָזַרְתִּי בִּי מִמַּחֲשַׁבְתִּי. וְהַסּוּס הוֹסִיף לָלֶכֶת בְּבִטְחָה. צְעָדָיו נַעֲשׂוּ רְחָבִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הוּא הָלַךְ כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מוּרָד לְמַטָּה עַד לַקַּרְקַע. יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲמֹד רֶגַע, יִנְחַר בִּנְחִירָיו, יָרִיחַ, וְשׁוּב יֵלֵךְ לְפָנִים אוֹ יִפְנֶה הַצִּדָּה. הָרְגָעִים הָיוּ בְּעֵינַי כְּשָׁעוֹת. רָאִיתִי שֶׁסּוּסִי לֹא חָזַר אֶל הַיָּם, אֶלָּא בָּחַר לוֹ דֶרֶךְ לְאֹרֶךְ הַבִּצָּה. לִרְגָעִים נִדְמָה לִי שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן תְּהוֹם פּוֹעֶרֶת אֶת פִּיהָ, וְאִם יִכָּשֵׁל סוּסִי רֶגַע, אֶפֹּל תְּהוֹמָה… אֵימָה נָפְלָה עָלָי. הַחַיִים נִרְאוּ לִי פִּתְאֹם טוֹבִים כָּל כָּךְ, וְהַמּוֹשָׁבָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת מֵעֵינַי יָקְרָה לִי עַתָּה כָּל כָּךְ… פִּתְאֹם עָמַד סוּסִי, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, שָׁאַף אֲוִיר לִרְוָחָה וְיָצַר צְעָדִים מְהִירִים הָלְאָה. “יַבָּשָׁה!” חָלְפָה מַחְשֶׁבֶת־אֹשֶׁר בְּמֹחִי. הָרֵיחַ הַלַּח הָלַךְ וְנָמוֹג. מַבָּטִי הִבְחִין אֲדָמָה קָשָׁה מִסְּבִיבִי. כְּמוֹ מַשָּׂא כָּבֵד נָגֹל מֵעָלַי בִּן־רֶגַע. הַסּוּס עָמַד, זָקַף אָזְנָיו – וְצִהֳלַת שִׂמְחָה פָּרְצָה מִפִּיו. וּמִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה צָהַל לִקְרָאתוֹ עוֹד סוּס אֶחָד, וְצוּרוֹת שֶׁל רוֹכְבִים הִתְבַּלְּטוּ מִתּוֹךְ הָעֲלָטָה: שׁוֹמְרֵי הַמּוֹשָׁבָה וְאָחִי יָצְאוּ לִקְרָאתִי. וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה יָשַׁבְנוּ יַחַד בְּאָהֳלֵנוּ עַל כּוֹס תֵּה. בָּאֹהֶל הָיָה חַם, וְאוֹר, וָטוֹב…”

ג    🔗

לֹא פַּעַם הָיוּ יוֹשְׁבֵי הַסֻּכּוֹת נִעוֹרִים בַּלֵּילוֹת נִבְהָלִים עַל יְדֵי קְרִיאוֹת אַזְעָקָה וּתְרוּעוֹת חֲצוֹצְרָה שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים, יְרִיּוֹת רוֹבִים וְצִוְחוֹת אֲנָשִׁים נֶאֱבָקִים: חַמְסָנִים וְשׁוֹדְדֵי לַיְלָה הָיוּ בָּאִים לִגְנֹב אֶת יְבוּלָם אוֹ אֶת בְּהֶמְתָּם שֶׁל הַמִּתְיַשְּׁבִים. לֹא תָמִיד הָיָה עוֹלֶה בִּידֵי הַלָּלוּ לְהִתְגּוֹנֵן, לִתְפֹּשׂ אֶת הַגַּנָּב אוֹ אֶת הַשּׁוֹדֵד, אוֹ לְהַחְזִיר אֶת הַשֹּׁד. אַחַר יוֹם עָמָל קָשֶׁה הָיוּ מֻכְרָחִים לְהַקְדִּישׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁעָתַיִם מִשְּׁנַת מְנוּחָתוֹ בַּלַּיְלָה לִשְׁמִירָה עַל הַנֶּפֶשׁ וְעַל הָרְכוּשׁ.

מִשֶּׁקָּצְרָה רוּחַ הַמִּתְיַשְּׁבִים לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית אֶת הָרִשְׁיוֹנוֹת לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים, וּלְאַחַר שֶׁמּוֹכְרֵי הַקַּרְקַע הִבְטִיחוּ שֶׁהָרִשְׁיוֹנוֹת הַלָּלוּ לֹא יִתְמַהְמְהוּ לָבוֹא, נִגְּשׁוּ לִבְנוֹת לָהֶם בָּתֵּי קֶבַע, תַּחַת הַסֻּכּוֹת הָאֲרָעִיּוֹת, שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶן עַד עַתָּה. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַנִּיחַ אֶת הַיְסוֹדוֹת לִשְׁלֹשָׁה בָתִּים, וְאַנְשֵׁי־צָבָא מְזֻיָּנִים, שְׁלוּחִים מֵהַמּוּדִיר הַיּוֹשֵׁב בְּקֵיסָרְיָה, הוֹפִיעוּ פִּתְאֹם וְהִתְחִילוּ הוֹרְסִים מַה שֶּׁהִסְפִּיקוּ לִבְנוֹת; לֹא חָסוּ אֲפִילוּ עַל הַסֻּכּוֹת, אוֹתָן הָרְסוּ וְאֶת הַחֲפָצִים הִשְׁלִיכוּ הַחוּצָה. וְעַרָבִים וְעַרְבִיּוֹת עִם יַלְדֵיהֶם הָיוּ מִתְרוֹצְצִים שָׁם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים עַל מִשְׁבַּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים. וּמֵאָז הָיוּ יוֹם יוֹם בָּאִים אַנְשֵׁי־צָבָא מְזֻיָּנִים, מִטַּעַם הַמּוּדִיר, לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יָקִימוּ חָלִילָה כָּל בִּנְיָן, וְאַף צְרִיף מְכֻסֶּה גַּג בִּכְלָל.

כָּל הַפֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם מִידֵי הַשּׁוֹדְדִים וּמִידֵי הַמֶּמְשָׁלָה אֵינָן וְלֹא כְּלוּם כְּלַפֵּי הָרָעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֲנָשִׁים הִזְהִירוּ עָלֶיהָ אֶת מִתְיַשְּׁבֵי חֲדֵרָה עוֹד מִבָּרִאשׁוֹנָה, וְהֵם לֹא נָתְנוּ לָהּ לֵב, וְעַתָּה בָּאָה עֲלֵיהֶם כְּתֻמָּהּ.

ד    🔗

הַקַּדַּחַת פָּרְצָה בְּסוֹף הַקַּיִץ. לֹא הָיְתָה סֻכָּה שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ חוֹלֶה. פְּעָמִים חָלוּ כָּל גָּרֵי הַסֻּכָּה, וְאִישׁ לֹא הָיָה שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַחוֹלִים. עֲנָנָה כְּבֵדָה רָבְצָה עַל פְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה הַחֲדָשָׁה וְדִכְּאָה אֶת רוּחַ הַצִּבּוּר הַקָּטָן שֶׁלָּהּ. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים נִבְהֲלוּ אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה וְהָיוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת. רַק חוֹבֵשׁ הָיָה לָהֶם, וּלְהָבִיא רוֹפֵא לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם. הָרוֹפְאִים יָשְׁבוּ בְּיָפוֹ וּבְזִכְרוֹן־יַעֲקֹב. שָׁם גַּם הָיוּ בָּתֵּי־חוֹלִים. הִתְחִילוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלִים הַמִּסְכְּנִים אֶל שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ. מִקְצָת הַחוֹלִים שֶׁהוּבְלוּ לְשָׁם לֹא חָזְרוּ כְּבָר, וּבְבָתֵּי־הַקְּבָרוֹת שֶׁבְּיָפוֹ וּבְזִכְרוֹן מָצְאוּ מְנוּחַת־עוֹלָמִים.

חִוְרִים הָיוּ מִתְהַלְּכִים בַּמּוֹשָׁבָה, בְּפִיק בִּרְכַּיִם וְעִם תָּו הַמָּוֶת עַל מִצְחָם. אֵלֶּה שֶׁיָּכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם הָיוּ מְטַפְּלִים בַּחוֹלִים, אִישׁ תּוֹרוֹ, וְכָל אֶחָד שָׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ מָתַי יַגִּיעַ תּוֹרוֹ לִהְיוֹת מוּבָל לְבֵית־הַחוֹלִים בְּיָפוֹ אוֹ בְּזִכְרוֹן. בָּאוּ יְדִידִים וְהִתְחַנְּנוּ לִפְנֵיהֶם שֶׁיַּחוּסוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם וְיַעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם וְעַל יְדֵי כָּךְ גַּם יַצִּילוּ אֶת שֵׁם הַיִּשּׁוּב. שֶׁאִם לֹא כֵּן עַל כָּל הָאָרֶץ תֵּצֵא בַּגוֹלָה דִּבָּה רָעָה שֶׁהִיא אֶרֶץ הַמְּשַׁכֶּלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. אֲבָל אֵיךְ יוּכְלוּ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם? אֵיךְ יָכְלוּ לַעֲזֹב אֶת חֲדֵרָה זוֹ שֶׁלָּהֶם, אֲשֶׁר כֹּה סָבְלוּ בָהּ כִּמְעַט לְמִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלָם עַל אַדְמָתָהּ, וַאֲשֶׁר כֹּה אֲהֵבוּהָ? רַבִּים אָמְרוּ: לֹא! טוֹב לָנוּ הַמָּוֶת בַּחֲדֵרָה מֵחַיִּים בִּלְעָדֶיהָ. וְנִשְׁאֲרוּ. וּמִפַּעַם לְפַעַם נָפְלוּ חוֹלִים חֲדָשִׁים לַמִּשְׁכָּב, וַעֲגָלוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת אֶל יָפוֹ וְאֶל זִכְרוֹן־יַעֲקֹב, וַעֲלֵיהֶן תִּקְווֹת חַיִּים פּוֹרְחִים שֶׁנִּכְמְשׁוּ בְּעוֹדָן בָּאִבָּן…

בֵּין הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַקַּדַּחַת קִפְּדָה פִּתְאֹם אֶת חַיֵּיהֶם הָיָה אֶחָד וּשְׁמוֹ מֶנְדֶּל טַרְקָן. מֶנְדֶּל עָבַד בְּרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן עַל מְנָת לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה בַּחֲדֵרָה שֶׁלּוֹ. אִישׁ כְּבֶן אַרְבָּעִים, “בַּעַל־בַּיִת” בַּעֲיָרַת מוֹלַדְתּוֹ, יְרֵא־שָׁמַיִם וּתְמִים־דֶּרֶךְ. עוֹד בְּטֶרֶם רָאָה אֶת חֲדֵרָה דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בָהּ. אַהֲבָתוֹ לְחֶלְקַת אַדְמָתוֹ הָיְתָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. רָגִיל הָיָה לֵאמֹר: “אַדְמָתִי”, “חֶלְקָתִי”, “מוֹשַׁבְתִּי”… וּמִדֵּי דַבְּרוֹ יִנְהֲרוּ פָּנָיו מִגִּיל. הוּא הָיָה חוֹלֵם עַל בֵּיתוֹ שֶׁיָּקִים לוֹ, עַל כַּרְמוֹ שֶׁיִּטַּע, עַל הַמִּקְנֶה שֶׁלּוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא. וּמִשֶּׁנִּתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה שֶׁמַּגֵּפַת הַקַּדַּחַת מַפִּילָה חֲלָלִים בַּחֲדֵרָה, טַרְקָן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עֲדַיִן בַּחֲדֵרָה וּ"מַכְשִׁיר" אֶת עַצְמוֹ, נִבְהַל בַּתְּחִלָּה; אֲבָל אַחַר כָּךְ הִתְחִיל מַכְחִישׁ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעַקְשָׁנוּת וּבְכָל כֹּחַ: שֶׁקֶר הַדָּבָר, אֵין מַחֲלוֹת בַּחֲדֵרָה, וְאֵין קַדַּחַת, לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. וּבָעֶצֶּם הַיָּמִים הַקָּשִׁים, לְאַחַר שֶׁהִפִּילָה הַקַּדַּחַת כַּמָּה חֲלָלִים, בָּא מֶנְדֶּל לַחֲדֵרָה, לְהַרְאוֹת וּלְהוֹכִיחַ לַכֹּל, שֶׁאַךְ דִּבַּת־שָׁוְא הוֹצִיאוּ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה. הוּא סָר לְסֻכָּתֵנוּ וְלָן עִמָּנוּ הַלָּיְלָה. כִּמְשֻׁגָּע הָיָה בָּעֶרֶב הַהוּא, כְּאָדָם שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ מֵרֹב אֹשֶׁר. הוּא רָץ בֵּין הָאֹהָלִים, בָּא בִדְבָרִים עִם כָּל הַמַּתְחִילִים, דִּבֵּר עַל אַדְמַת חֲדֵרָה, עַל גְּבוּלֶיהָ, וּבִקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת חֶלְקָתוֹ, אֶת אַדְמָתוֹ. וּכְשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא קָבְעוּ אֶת הַגְּבוּלִים, שֶׁהָאַדְמָה לֹא נֶחְלְקָה עֲדַיִן, לֹא נִתְקַבֵּל הַדָּבָר עַל דַּעְתּוֹ, וּכְיֶלֶד הִתְחַנֵּן לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת חֶלְקָתוֹ… לִבּוֹ נִבָּא לוֹ שֶׁלֹּא יוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ. אוֹתוֹ עֶרֶב וּלְמָחֳרָתוֹ לֹא בָּא אֹכֶל אֶל פִּיו, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּכַשְׁרוּת הַתַּבְשִׁילִים שֶׁל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה. הוּא צָלָה בְּעַצְמוֹ בֵּיצִים עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, וְאָכַל. וּלְמָחֳרָתוֹ חָלָה פִּתְאֹם מַחֲלַת קַדַּחַת אֲנוּשָׁה. בַּשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיָה מְלַגְלֵג לִמְאָרְחָיו וְאָמַר: אַךְ פַּחַד שָׁוְא הֵם מְפַחֲדִים, אֵין זֹאת קַדַּחַת אֶלָּא צִנָּה קָשָׁה שֶׁעֲתִידָה לַעֲבוֹר. וְסֵרַב לִשְׁתּוֹת חִינִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן מָקוֹם לַחֲשָׁד שֶׁזּוֹהִי בֶאֱמֶת קַדַּחַת. לְמָחֳרַת הַיּוֹם חָזַק הַחֹם וְכֹחוֹתָיו הָלְכוּ וּפָחֲתוּ. הָיוּ מֻכְרָחִים לְהַשְׁכִּיבוֹ בַּעֲגָלָה וְלְהֲבִיאוֹ לְיָפוֹ. שְׂפָתָיו הָיוּ לוֹחֲשׁוֹת כָּל הַזְּמָן: “חֲדֵרָה… חֲדֵרָה…” אֲבָל אֶל חֲדֵרָה לֹא חָזַר עוֹד.

כְּשֶׁהִשְׁכִּיבוּהוּ בַּעֲגָלָה נָפְלָה מֵעַל רֹאשׁוֹ מִגְבַּעַת הַקַּשׁ שֶׁלּוֹ. לְאַחַר הַרְבֵּה חֳדָשִׁים רָאוּ אֶת מִגְבַּעְתּוֹ זוֹ מִתְגּוֹלֶלֶת בֵּין הַסְּבָכִים, וְהָרוּחַ מְטַלְטֶלֶת אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. פַּעַם תֵּאָחֵז בַּסְּבָךְ, תַּעֲמֹד קְצָת, וְשׁוּב יִשָּׂאֶנָּה הָרוּחַ, וְשׁוּב תֵּאָחֵז… “חֲדֵרָה!… חֲדֵרָה!…”

גַּם אוֹתוֹ נַעַר בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, שֶׁהָיָה מֵרִאשׁוֹנֵי הָעוֹלִים עַל אַדְמַת חֲדֵרָה, גַּם עָלָיו עָבְרָה מַחֲלָה נוֹרָאָה זוֹ. הֲרֵיהוּ מְתָאֵר אֶת הַמַּחֲלָה וְכָל מַה שֶׁעָבַר עָלָיו בִּדְבָרִים אֵלֶּה:

"אֲנִי הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָד זְמָן רָב. הַנְּסִיעוֹת הָרַבּוֹת וַחֲלִיפוֹת הָאֲוִיר עָמְדוּ לִי, כַּנִּרְאֶה, אַךְ סוֹף סוֹף נָפַלְתִּי גַם אֲנִי לַמִּשְׁכָּב. פַּעַם בַּלַּיְלָה הֲקִיצוֹתִי וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר וְכָל אֲבָרַי מְלֵאִים כְּבֵדוּת. אַחַר עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת בְּכָל גּוּפִי וָאֶרְעַד כֻּלִּי, שִׁנַּי נָקְשׁוּ זוֹ לְזוֹ… וְאַחַר הַקֹּר הֱצִיפַנִי גַל שֶׁל חֹם, אֶת כֻּלִּי, כְּאִלּוּ הִתְחִיל מִבְּהֹנוֹת רַגְלַי, מִלֵּא אֶת כָּל קְרָבַי וְעַד לְרֹאשִׁי הִגִּיעַ. "קַדַּחַת?.. הִתְמוֹדַדְתִּי לְכָל אֹרֶךְ מִטָּתִי וְאָמַרְתִּי לְהִתְחַזֵּק, לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְגָרֵשׁ אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַקָּשָׁה שֶׁתְּקָפַתְנִי. אֲבָל יָדַי וְרַגְלַי הָיוּ שְׁבוּרוֹת… וְשׁוּב עֲבָרַתְנִי צְמַרְמֹרֶת גְּדוֹלָה מִן הָרִאשׁוֹנָה וְכִוְּצָה אֶת כָּל גּוּפִי. עוֹדִי רוֹעֵד מִקֹּר, וְהִנֵּה גַל שֶׁל חֹם שְׁטָפַנִי וַיִּבְלָעֵנִי. וְעַל רֹאשִׁי הִכָּה דְבַר־מָה כְּמוֹ בְּפַטִּישׁ, הִכָּה, הִכָּה בְּלִי הֶרֶף. הִרְגַּשְׁתִּי כִּי פָּנַי לְהָבִים, עֵינַי כִּאִלּוּ גָדְלוּ, לְשׁוֹנִי דָבְקָה אֶל חִכִּי, וְהִיא כֹּה יְבֵשָׁה, חֲרוּכָה…, נִדְנוּד שֶׁל הֲקָאָה תָּקַף אֶת לִבִּי. רֶגַע נִדְמָה לִי שֶׁאֲנִי מוּטָל בָּאֳנִיָּה וְהִיא מְטַלְטֶלֶת אוֹתִי בְּאַכְזְרִיּוּת… וְהַקֹּר וְהַחֹם מְצִיקִים לִי חֲלִיפוֹת, וְיֵשׁ שֶׁתְּקָפוּנִי יַחַד וְלֹא יָדַעְתִּי מִי מֵהֶם קָשֶׁה יוֹתֵר.

“הַחוֹבֵשׁ יָעַץ לְהוֹבִילֵנִי מִיָּד לְזִכְרוֹן־יַעֲקֹב, אֶל הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה. וְכִנְטוֹת הַיּוֹם הִשְׁכִּיבוּנִי בְּעֶגְלָתֵנוּ, עֶגְלַת הַזֶּבֶל, וְאֶחָד מֵאַחַי הוֹבִילַנִי לְזִכְרוֹן. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַ”וָּדִי" אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ לְאַחַר “הַיַּעַר הַצֶּ’רְקֶסִי” וְיָרַדְנוּ לְעֵמֶק ה"בּוּרְג' “, שָׁקְעָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ. אֶת גֶּשֶׁר הָעֵצִים הַקָּטָן אֲשֶׁר עַל הַ”וָּדִי" מָצָאנוּ שָׁבוּר. וְהַוָּדִי עָמֹק. מִיָּמִין הַבִּצָּה וּמִשְּׂמֹאל חוֹל הַיָּם. הַמָּקוֹם מִסָּבִיב רֵיק וְשׁוֹמֵם, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה. מַה לַעֲשׂוֹת? הֲנָשׁוּב? וְהִנֵּה כְּאִלּוּ מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה עָלוּ שְׁלֹשָׁה עַרְבִים לְבוּשִׁים כְּפַלָּחִים וְכָפִיּוֹת עֲגֻלּוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם כְּדֶרֶךְ הַבֶּדְוִים. וְהַכָּפִיָּה מְכַסָּה אֶת הַפֶּה וּמוּרָדָה לְמַטָּה עַל הַמֵּצַח: סִמָּן לֹא טוֹב. שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים. לְאֶחָד הָיָה רוֹבֶה, וְלַשְּׁנַיִם – חֲרָבוֹת. בַּעַל הָרוֹבֶה בָּא עִמָּנוּ בִּדְבָרִים וְהִצִּיעַ לְפָנֵינוּ לְהוֹבִילֵנוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁבָּהּ נוּכַל לַעֲבוֹר אֶת הַוָּדִי. הַדָּבָר הָיָה חָשׁוּד בְּעֵינֵינוּ, אַךְ מַה לַעֲשׂוֹת? דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב פָּשְׁטוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְאָנוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיִינוּ בִּידֵיהֶם. הִסְכַּמְנוּ. הוּא יָשַׁב בָּעֲגָלָה, לָקַח אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת בְּיָדוֹ וְהִטָּה אֶת הַסּוּסִים שְׂמֹאלָה, לְעֵבֶר הַחוֹל. עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּלֵב הַחוֹלוֹת. הַדֶּרֶךְ קָשָׁה מְאֹד וְסוּסֵינוּ הַחֲזָקִים מִתְנַהֲלִים בִּכְבֵדוּת. הָעַרְבִי קָפַץ מֵעַל הָעֲגָלָה וְיָשַׁב עַל הַחוֹל.

“פֹּה נָלוּן. בַּחֹשֶׁךְ לֹא אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ. מָחָר אֲבִיאֲכֶם אֶל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ.”

“הַהַתְחָלָה,” פִּלְּחָה מַחֲשֶׁבֶת־חֵץ אֶת מֹחִי.

מֵאַיִן בָּא כֹּחִי פִּתְאֹם? הַחֹם וְהַקַּדַּחַת כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ. קָפַצְתִּי גַם אֲנִי מֵעַל הָעֲגָלָה, נִגַּשְׁתִּי אֶל הָעַרְבִי וְאָחַזְתִּי בְּיָדוֹ, יָד שֶׁל שְׁרִירֵי בַּרְזֶל.

“קוּם! נִסַּע!” קָרָאתִי לוֹ, “פֹּה לֹא נָלוּן!”

מִי יוֹדֵעַ אִם קוֹלִי הִשְׁפִּיעַ עָלָיו וְאִם פָּנַי, פְּנֵי חוֹלֶה, וְאִם מַחֲשָׁבָה חֲדָשָׁה נוֹלְדָה בְּלִבּוֹ. הוּא קָם, שָׁב עִמִּי אֶל הָעֲגָלָה, וְשׁוּב הִטָּה אֶת הַסּוּסִים אֶל הַוָּדִי, גָּעַר בָּהֵם בְּחָזְקָה, הִכָּם בַּשּׁוֹט. הַסּוּסִים יָרְדוּ אֶל הַוָּדִי, חָצוּ עַד בִּטְנָם בַּמַּיִם וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מֵעֵבֶר לַוָּדִי. הָעֲגָלָה עַל אֲדָמָה קָשָׁה. פִּתְאֹם עָצַר הָעַרְבִי שׁוּב בַּסּוּסִים. הִבִּיט הֵנָּה וָהֵנָּה אֶל תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וַיִּשְׁרֹק שְׁרִיקָה קַלָּה. לְעֻמָּתָהּ עָנְתָה שְׁרִיקָה אַחֶרֶת, וְשׁוּב, כְּאִלּוּ מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה, קָמוּ לְפָנֵינוּ שְׁנֵי חֲבֵרָיו בַּעֲלֵי הַחֲרָבוֹת.

“כָּאן יִהְיֶה סוֹפֵנוּ,” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. מִסָּבִיב שִׁמָּמוֹן. מַהֲלַךְ שָׁעָה אַחַת מִפֹּה אֵין יִשּׁוּב עִבְרִי. לְמִי נִקְרָא לְעֶזְרָה? שְׁלֹשֶת הָעַרְבִים הִתְחִילוּ מִתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם. לֹא הֵבַנְתִּי דָבָר מִכָּל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ. רַק מִתּוֹךְ קוֹל הַדְּבָרִים בָּרוּר הָיָה לִי, כִּי הֵם רָבִים בֵּינֵיהֶם עָלֵינוּ וְאֵינָם יְכוֹלִים, כַּנִּרְאֶה, לְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם הַשָּׁלָל. לְבַסּוֹף גָּבְרָה דַעְתּוֹ שֶׁל הָאֶחָד. הוּא הִכָּה בַּמּוֹשְׁכוֹת וְעֶגְלָתֵנוּ זָזָה שׁוּב. כַּעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִרְאָה לְעֵינֵינוּ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל סֵלִים כוּרִי, הַמֻּקָּף חֹרְשָׁה שֶׁל עֲצֵי תּוּת. יָדַעְנוּ שֶׁכָּאן מְשַׁמֵּשׁ שׁוֹמֵר מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר מוֹשַׁבְתֵּנוּ. נוֹעַצְנוּ אֲנִי וְאָחִי לִקְרֹא לוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה הָעֲגָלָה לִפְנֵי הַשַּׁעַר תָּפַס אָחִי אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וַאֲנִי קָרָאתִי בְּכָל כֹּחַ:

“חֲסַן! חֲסַן!”

הָעַרְבִי נִתְמַלֵּא חֵמָה וְאָמַר לִמְשׁוֹךְ אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת מִידֵי אָחִי, אֲבָל, לְאָשְׁרֵנוּ, נִזְדַּמֵּן הַשּׁוֹמֵר בְּרֶגַע זֶה אֶל הַשַּׁעַר, הוּא הִכִּירָנוּ, מִיָּד אָחַז בַּסּוּסִים, וּבְהִתְבּוֹנְנוֹ בִּפְנֵי מְלַוֵּנוּ קָרָא בְּהֶחְלֵט:

“לֹא! לֹא אֶתְּנֵם לָלֶכֶת מִכָּאן. אוֹרְחַי הֵם וְעִמִּי יָלוּנוּ הַלָּיְלָה…”

דִּבְרֵי חֲסַן עָשׂוּ רֹשֶׁם, וּמְלַוֵּנוּ קָפַץ מֵעַל הָעֲגָלָה וְנֶעְלַם בַּחֹשֶׁךְ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל הֶחָצֵר לָחַשׁ הַשּׁוֹמֵר עַל אָזְנֵנוּ וְאָמַר לָנוּ, כִּי מְלַוֵּנוּ הוּא אַחַד הַשּׁוֹדְדִים הַמְפֻרְסָמִים בַּסְּבִיבָה. כְּפֶשַׂע הָיָה בֵּינֵינוּ וּבֵין הַמָּוֶת. הַמִּקְרֶה הַמְזַעְזֵעַ הַזֶּה הֶחֱלִימַנִי וָאָשׁוּב בָּרִיא הַבָּיְתָה."

ה    🔗

שָׁנָה שָׁנָה הָיְתָה הַקַּדַּחַת מְקַפֶּדֶת אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל טוּבֵי הַמִּתְיַשְּׁבִים. מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת הָיוּ נִקְטָפוֹת בְּעֶצֶם הָעֲבוֹדָה, בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לִרְאוֹת אֶת פְּרִי עֲמָלָן וְסִבְלָן. בְּיִחוּד הָיוּ נוֹפְלִים חֲלָלִים רַבִּים מִבֵּין הַתִּינוֹקוֹת. וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מֵתִים בַּתְחִלָּה הַהוֹרִים, אַחַר הָיוּ הוֹלְכִים לְעוֹלָמָם הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת הַגְּדוֹלִים, וּבַחַיִּים הָיוּ נִשְׁאָרִים יְלָדִים קְטַנִּים, שֶׁאֲנָשִׁים רַחֲמָנִים הָיוּ אוֹסְפִים אוֹתָם אֶל בֵּיתָם, בְּלֹא שֶׁיָּדְעוּ אֲפִילוּ אֶת שְׁמָם.

עִם סוֹף הַקַּיִץ הָיְתָה הַמּוֹשָׁבָה מִתְרוֹקֶנֶת מִבָּנֶיהָ, וְעִם הַתְחָלַת הַגְּשָׁמִים הָיוּ הַלָּלוּ שׁוּב חוֹזְרִים. כַּעֲדַת נְמָלִים הָיוּ בּוֹנֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֲדֵרָה. הִנֵּה יָצְרוּ לָהֶם בְּעָמָל רַב וּבְזֵעָה קֵן כָּל שֶׁהוּא, וַתַּעֲבוֹר הַקַּדַּחַת וַתְּגָרֵשׁ אֶת הַנְּמָלִים הָעֲמֵלוֹת וַתְּפַזְּרֵן. אוּלָם כִּמְעַט עָבְרָה הַסַּכָּנָה, וְשׁוּב מִתְלַקְטִים וּבָאִים נֶאֶמְנֵי חֲדֵרָה אֶל קִנָּם הֶהָרוּס לִבְנוֹתוֹ וּלְחַדְּשׁוֹ. וְשׁוּב עוֹבְדִים, וְשׁוּב בּוֹנִים וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

בִּשְׁנַת תרנ"ג הִתְעוֹרְרוּ חוֹבְבֵי־צִיּוֹן שֶׁבְּרוּסְיָה לִשְׁתּוֹל בְּצִדֵּי הָרְחוֹבוֹת וְעַל הַמִּגְרָשִׁים שֶׁבַּמּוֹשָׁבָה עֲצֵי־אֵקָלִפְּטוּס, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵצִים הָאֵלֶּה מַבְרִיאִים אֶת הַמָּקוֹם. הַדָּבָר הַזֶּה חִזֵּק בְּמִקְצָת אֶת יְדֵי הָאִכָּרִים וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁאֵינָם נִשְׁכָּחִים וְשֶׁיֵּשׁ דּוֹאֲגִים לָהֶם. הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ לֹא רַק עוֹדְדָה אֶת רוּחָם אֶלָּא גַם הֵקֵלָּה בְּמִדַּת־מָה אֶת מַצָּבָם הַחָמְרִי, מִפְּנֵי שֶׁהִתְחִילוּ מִתְמַחִים בְּמַשְׁתֵּלַת אֵקָלִפְּטוּסִים, וְחוֹבְבֵי־צִיּוֹן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּעֲבוֹדָתָם וְקוֹנִים מֵהֶם שְׁתִילִים.

בִּשְׁנַת תרנ"ד הִתְחִילוּ שׁוֹתְלִים פַּרְדֵּסִים בַּחֲדֵרָה. הַכְּרָמִים שֶׁנִּטְּעוּ בַּשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת נָשַׁמּוּ בְּרֻבָּם. בִּימוֹת הַקַּיִץ, כְּשֶׁבַּעֲלֵיהֶם הָיוּ עוֹזְבִים אֶת הַמּוֹשָׁבָה לִזְמָן מוּעָט, לֹא נֶחְרְשׁוּ הַכְּרָמִים וְלֹא נִשְׁמְרוּ, וְהָרוֹעִים הָעַרְבִיִים הָיוּ עוֹלִים עֲלֵיהֶם בְּעֶדְרֵיהֶם וְעוֹשִׂים בָּהֶם שַׁמּוֹת. מְלֻמְּדֵי נִסָּיוֹן, הִתְחִילוּ הָאִכָּרִים גּוֹדְרִים אֶת כַּרְמֵיהֶם הַחֲדָשִׁים גָּדֵר שֶׁל קֶבַע. הַדָּבָר הִכְעִיס מְאֹד אֶת הָעַרְבִים הַפְּרָאִים: הַלָּלוּ לֹא יָכְלוּ לְהָבִין כֵּיצַד אֶפְשָׁר לִגְדּוֹר לִפְנֵי הַבְּהֵמָה וְלִמְנוֹעַ מִמֶּנָּה אֶת בִּרְכַּת הָאֲדָמָה: הָעֵשֶׂב וַעֲלֵי הַגְּפָנִים! הָרוֹעִים הָרְסוּ אֶת הַגְּדֵרוֹת, אֲבָל הָאִכָּרִים יָדְעוּ לַעֲמוֹד עַל רְכוּשָׁם וְלַהֲדֹף אֶת הַפְּרָאִים אָחוֹר.

בְּכָל שָׁנָה אַךְ רָפְתָה קְצָת יַד הַמַּגֵּפָה, מִיָּד הָיוּ הָאִכָּרִים מִתְאוֹשְׁשִׁים, הָיָה מִתְעוֹרֵר בָּהֶם מֶרֶץ חָדָשׁ, וְנִגָּשִׁים אֶל הָעֲבוֹדָה בְּכֹחוֹת וּבְתִקְווֹת מְחֻדָּשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁנַת תרנ"ד גָּבְרָה הַמַּגֵּפָה וְהִפִּילָה חֲלָלִים יוֹתֵר מִבַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמוֹת, הִתְחִילוּ בְּכָל זֹאת הָאִכָּרִים זוֹרְעִים אֶת שְׂדוֹת הַמּוֹשָׁבָה הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים, וּבִרְאוֹתָם שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתָם הִרְבּוּ בִּזְרִיעָה. הִזְמִינוּ מוֹרֶה לְיַלְדֵיהֶם וְהִתְקִינוּ לָהֶם בֵּית־תְּפִלָּה קָטָן. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הַקַּדַּחַת עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ. כָּל אֶחָד הָיָה יוֹצֵא בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא יָדַע אִם הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בָּהּ הַיּוֹם יִזְכֶּה לְהַמְשִׁיכָהּ וּלְבַצְעָהּ מָחָר אוֹ מָחֳרָתָיִם.

אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה וִידִידֵיהֶם טִכְּסוּ עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לְהַצִּיל אֶת הַמּוֹשָׁבָה מִכִּלָּיוֹן? הֶחְלִיטוּ שֶׁנְּטִיעַת אֵקָלִפְּטוּסִים אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת בִּשְׁבִיל לְהַשְׁמִיד אֶת הָאֲנוֹפֶלֶס (יַתּוּשׁ הַמֵּטִיל עַל־יְדֵי עֲקִיצָה אֶת אַרְסוֹ בָּאָדָם וּמֵבִיא עָלָיו אֶת הַקַּדָּחַת). מִן הַהֶכְרַח לְיַבֵּשׁ אֶת הַבִּצּוֹת וּלְכַלּוֹת אֶת מְקוֹר הָרָעָה. הִתְחִילוּ מִשְׁתַּדְּלִים אֵצֶל הָאִישׁ שֶׁתָּמִיד הָיָה עוֹמֵד לַיִּשּׁוּב בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ וְחוֹלְצוֹ מִצָּרָה, אֵצֶל הַבָּרוֹן אֶדְמוֹנְד דֵּי רוֹטְשִׁילְד. וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת הַזֹּאת הֻכְתְּרָה בְּהַצְלָחָה. יוֹם אֶחָד (תרנ"ו) נִתְקַבְּלָה יְדִיעָה שֶׁהַבָּרוֹן הִסְכִּים לְיַבֵּשׁ אֶת הַבִּצּוֹת; וּבוֹ בַּיּוֹם נִתְבַּשְּׂרוּ אִכָּרֵי חֲדֵרָה עוֹד בִּבְשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת מִקּוּשְׁטָא: הַמֶּמְשָׁלָה נָתְנָה רִשְׁיוֹן לִבְנוֹת אַרְבָּעִים בָּתֵּי־אֶבֶן בַּחֲדֵרָה. לְשִׂמְחָתָם שֶׁל בְּנֵי חֲדֵרָה לֹא הָיָה גְבוּל.

אוּלָם עִם הַתְחָלָתָהּ שֶׁל חֲפִירַת הַתְּעָלוֹת לְשֵׁם יִבּוּשׁ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת בְּכָל אֵימָתָהּ. תְּחִלָּה חָלוּ הַפּוֹעֲלִים הַשְּׁחוֹרִים עַצְמָם, שֶׁהוֹבִילוּם מִמִּצְרַיִם לְשֵׁם הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת וְשֶׁהָיוּ רְגִילִים בַּאֲוִירָן שֶׁל בִּצּוֹת. עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת מֵהֶם מֵתוּ. אַחַר כָּךְ פָּרְצָה קַדַּחַת צְהֻבָּה בַּמּוֹשָׁבָה גּוּפָה. מֵאֵת וַעַד חוֹבְבֵי צִיּוֹן בָּאָה דְרִישָׁה תְּכוּפָה לַעֲזוֹב מִיָּד אֶת הַמּוֹשָׁבָה עַד שֶׁתִּגָּמֵר עֲבוֹדַת הַיִּבּוּשׁ. אֲבָל הָאִכָּרִים לֹא עָמַד בָּהֶם לִבָּם לָקוּם יוֹם אֶחָד וְלַעֲזוֹב בְּצִבּוּר אֶת מוֹשַׁבְתָּם. רַק חֵלֶק מֵהֶם עָבַר לָשֶׁבֶת מִי בְּיָפוֹ וּמִי בְּפֶתַח־תִּקְוָה: הַשְּׁאָר לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם.

הַחֲלָלִים נָפְלוּ זֶה אַחַר זֶה כְּעָמִיר אַחַר הַקּוֹצֵר, וְדַוְקָא הַמְעֻלִּים וְהַמְּסוּרִים בְּיוֹתֵר נִפְקְדוּ מִשּׁוּרוֹת הָעוֹבְדִים. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה נִתְחַדְּשָׁה הַדְּרִישָׁה לַעֲזוֹב אֶת הַמָּקוֹם, וְהָאִכָּרִים כְּאִלּוּ נֹאחֲזוּ בְּצִפָּרְנֵיהֶם בָּאֲדָמָה הַיְקָרָה לָהֶם, וְלֹא חָפְצוּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, עַל אַף כָּל הָאֲסוֹנוֹת. בֵּינָתַיִם, בְּעֶצֶם יְמֵי הַמַּגֵּפָה, חָפְרוּ בְּאֵר חֲדָשָׁה בְּתוֹךְ הַמּוֹשָׁבָה, בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, קָרוֹב לַבָּתִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּים הַדְּלוּחִים מִן הַבְּאֵר הַיְשָׁנָה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לַהֲבִיאָם בְּחָבִיּוֹת אֶל הַבָּתִּים מִמֶּרְחָק רָב. גַּם יָכְלוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם לְהַזְמִין רוֹפֵא אֶל הַמּוֹשָׁבָה.

הַמּוֹשָׁבָה הָלְכָה וְהִתְרַחֲבָה, לַמְרוֹת הַקַּדַּחַת שֶׁלֹּא הִרְפְּתָה מִמֶּנָּה עֲדָיִן. חֲדֵרָה הָיְתָה הָעֲשִׁירָה מִכָּל הַמּוֹשָׁבוֹת בְּמִקְנֶה. הָיוּ שָׁם אִכָּרִים בַּעֲלֵי מֶשֶׁק שֶׁל עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת פָּרוֹת, וּבְמִרְעֶה יָרֹק לֹא הָיָה לָהֶם מַחְסוֹר גַּם בַּקָּיִץ. בִּשְׁנַת תרס"ד נִקְנוּ בַּחֲדֵרָה מָאתַיִם דּוּנָם קַרְקַע עַל יְדֵי חוֹבְבֵי־צִיּוֹן וְעַל יְדֵי “עֶזְרָא” (מוֹסָד שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן בְּבֶּרְלִין) בִּשְׁבִיל לְיַשֵּׁב עָלֶיהָ פּוֹעֲלִים שֶׁעוֹבְדִים בַּמּוֹשָׁבָה. בִּשְׁנַת תרס"ח בָּאוּ שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה פּוֹעֲלִים חֲדָשִׁים. וַעַד הַמּוֹשָׁבָה בָּנָה עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ בֵּית־מִטְבָּח וּבֵית־מַאֲפֶה לַפּוֹעֲלִים, וַאֲסֵפַת הָאִכָּרִים הַכְּלָלִית הֶחְלִיטָה בְאַחַת מִישִׁיבוֹתֶיהָ לְסַיַּע לַפּוֹעֲלִים בְּכָל הָאֶפְשָׁר. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נוֹסְדָה חֶבְרַת מַטָּעִים שֶׁנִּגְּשָׁה לִנְטוֹעַ בַּחֲדֵרָה וּבְחֶפְצִי־בָהּ, שֶׁעַל גְּבוּל הַמּוֹשָׁבָה, שְׁטָחִים גְּדוֹלִים שֶׁל מַטָּעֵי שְׁקֵדִים, זֵיתִים וְתַפּוּחֵי־זָהָב. וּבִזְמָן קָצָר שֶׁל שְׁנוֹת מִסְפָּר נָטְעָה הַחֶבְרָה אֶלֶף דּוּנָם נְטִיעוֹת.

הַמּוֹשָׁבָה הָלְכָה וְהִתְפַּתְּחָה, הָלְכָה וְהִתְרַחֲבָה בִּמְהִירוּת נִפְלָאָה. הַפַלְחָה פָּרְחָה וְשִׂגְשְׂגָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. אַנְשֵׁי חֲדֵרָה הִתְחִילוּ לִמְכּוֹר חִטָּה, שְׂעוֹרָה וְכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת בְּכַמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת. בְּעָרֵי הָאָרֶץ הָיוּ מוֹכְרִים סֶלֶק וְתַפּוּחֵי־אֲדָמָה, וּבְחוּץ־לָאָרֶץ – אֲבַטִּיחִים. חֲדֵרָה מְפֻרְסֶמֶת בַּאֲבֲטִּיחֶיהָ, תּוֹדוֹת לִתְנָאֵי הַמָּקוֹם הַטּוֹבִים וּלְמִרְצָם שֶׁל בְּנֵי הַמָּקוֹם הֶחָרוּצִים. גַּם תַּפּוּחֵי־זָהָב וַעֲנָבִים מוֹכֶרֶת חֲדֵרָה לֹא מְעָט.

בִּשְׁנַת תר״ע עָלוּ מִשְׁפְּחוֹת תֵּימָנִים עַל אַדְמַת חֲדֵרָה. הַקֶּרֶן־הַקַּיֶמֶת־לְיִשְׂרָאֵל רָכְשָׁה בַּמּוֹשָׁבָה מֵאָה דוּנָם אֲדָמָה וְהֵקִימָה עָלֶיהָ שְׁכֻנַּת תֵּימָנִים מְיֻחֶדֶת שֶׁנִּקְרְאָה בְּשֵׁם “נַחֲלִיאֵל”. שָׁנָה אַחַר כָּךְ קָנְתָה חֶבְרַת “עֶזְרָא” אֲדָמָה לַפּוֹעֲלִים וּבָנְתָה בִּשְׁבִילָם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בָּתִּים. הַמּוֹשָׁבָה נָתְנָה לַפּוֹעֲלִים אֲדָמָה שֶׁנִּרְשְׁמָה עַל שֵׁם הַקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת־לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵם בָּנוּ עָלֶיהָ בֵּית־פּוֹעֲלִים.

דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי חֲדֵרָה הָיְתָה זְרוּעָה חֲלָלִים, מֵתִים יְקָרִים, אָבוֹת, אִמָּהוֹת, בָּנִים וּבָנוֹת, אַחִים וַאֲחָיוֹת; רַבִּים וַעֲצוּמִים הָיוּ גַם הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַפְּגָעִים שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם, מִזְּמָן לִזְמָן, בִּידֵי אָדָם, מֵהַמֶּמְשָׁלָה וּמֵהַשְּׁכֵנִים. אֲבָל מְזֻיָּנִים בְּאַהֲבָתָם שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּל אֶל אַדְמָתָם, בְּמִרְצָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֵאוּת וְרִפְיוֹן, הִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל צָרוֹתֵיהֶם וְהֵבִיאוּ אֶת מוֹשַׁבְתָּם הָאֲהוּבָה לִידֵי בִּצָּרוֹן עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לְאַחַת הַמּוֹשׁבוֹת הָעֲשִׁירוֹת וְהַפּוֹרְחוֹת בְּיוֹתֵר.

ו    🔗

אַרְבָּעִים שָׁנָה עָבְרוּ מֵאָז עָלוּ גִבּוֹרֵי הָעֲבוֹדָה וְכִבּוּשׁ הָאֲדָמָה עַל בִּצּוֹת חֲדֵרָה, וְהַיּוֹם עוֹמֵד עַל הַבִּצּוֹת הָאֵלּוּ כְּרַךְ, שֶׁשְּׂדוֹתָיו מִתְפַּשְּׁטִים עַד חֲמִשִּׁים אֶלֶף דּוּנָם אֲדָמָה, שֶׁאַלְפֵי דוּנָם פַּרְדֵּסִים, אַלְפֵי דוּנָם נְטִיעוֹת־בַּעַל סָבִיב לוֹ, וְיַעַר גָּדוֹל לוֹ בֶּן חֲצִי מִילְיוֹן עֵצִים. עַל גְּבוּל הַמְוֹשָׁבָה, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה לְפָנִים מִשְׂתָּרַעַת אַחַת הַבִּצּוֹת, עוֹמֶדֶת כַּיּוֹם תַּחֲנַת רַכֶּבֶת שֶׁמְּבִיאָה אֶל הַמּוֹשָׁבָה חָמְרֵי בִּנְיָן, חָמְרֵי הַסָּקָה וְעוֹד סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת, וּמוֹצִיאָה מֵהַמּוֹשָׁבָה אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּאָרֶץ וּבְחוּץ־לָאָרֶץ תְּנוּבַת חֲדֵרָה: תְּבוּאָה, אֲבַטִּיחִים, חָצִיר, שְׁקֵדִים, תַּפּוּחֵי־זָהָב. אַלְפֵי אִישׁ כַּיּוֹם בַּחֲדֵרָה: אִכָּרִים, פּוֹעֲלִים, בַּעֲלֵי־מְלָאכָה, סוֹחֲרִים וּבַעֲלֵי מִקְצוֹעוֹת חָפְשִׁיִּים. אֶת כָּל עִנְיְנֵי הַמּוֹשָׁבָה מְנַהֵל וַעַד שֶׁנִּבְחָר כָּל שָׁנָה עַל יְדֵי אֲסֵפָה כְּלָלִית.

יֵשׁ בַּמּוֹשָׁבָה גַם הַתְחָלוֹת שֶׁל תַּעֲשִׂיָּה: טַחֲנַת קֶמַח, בֵּית־בַּד לְתַעֲשִׂיַּת שֶׁמֶן, בֵּית־תַּעֲשִׂיָּה שֶׁל תֵּבוֹת מֵעֲצֵי־אֵקָלִפְּטוּס. בַּמּוֹשָׁבָה כְּמָאתַיִם בִּנְיְנֵי אֶבֶן פְּרָטִיִּים וּבִנְיָנִים צִבּוּרִיִּים: בֵּית־כְּנֶסֶת, בֵּית־וַעַד, בֵּית־סֵפֶר, גַּן־יְלָדִים, בֵּית־מִרְקַחַת, בֵּית־בַּד וּמַחְסָן מְשֻׁתָּף לִתְבוּאוֹת. בַּמּוֹשָׁבָה גַם יוֹשְׁבִים: רוֹפֵא, רוֹקֵחַ, חוֹבֵשׁ, מְיַלֶּדֶת, רוֹפֵא־שִׁנַּיִם, בֵּית־חוֹלִים וְאָחוֹת־רַחֲמָנִיָּה. קַיָּם גַּם מִשְׁפַּט־שָׁלוֹם שֶׁמִּתְנַהֵל עַל יְדֵי שְׁנֵי חֲבֵרִים שׁוֹפְטִים וּמַזְכִּיר.

וּמִסָּבִיב לַחֲדֵרָה בְּנוֹתֶיהָ: גַּן־שְׁמוּאֵל, חֶפְצִי־בָהּ, נַחֲלִיאֵל, שְׁכֻנַּת־עוֹבְדִים. וְהַמּוֹשָׁבָה עֲדַיִן הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת וּמִתְרַחֶבֶת לְכָל רוּחוֹתֶיהָ.