בספר זה נעשה נסיון – אולי יחיד במינו בספרות העברית – להציג לפני הקורא מבחר מקיף מכלל־יצירתו של מספר ישראלי ותיק, בסיפור הקצר וברומן. המבחר משקף קרוב ל־30 שנות יצירה של אהרן מגד, מאנשי חבורת “דור בארץ”, אשר יצירותיה החלו לראות אור בסמוך לקום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה.

אהרן מגד נולד ב־1920 בפולין וב־1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתישבו ברעננה. היה חבר תנועת “המחנות העולים " ועם סיימו ב־1937 את גימנסיה “הרצליה” הצטרף עם חבריו־לתנועה לקיבוץ שדות־ים והיה חבר בו עד 1950. בשנים הבאות היה עורכו של הדו־שבועון הספרותי “משא” (לאחר מכן – המוסף הספרותי של “למרחב”) , מיום היווסדו ועד צאת א.מ. ב־1968 לשמש כיועץ לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. אהרן מגד חזר ארצה ב־1971 ונמנה מאז עם עובדי “דבר”; בעל הטורים השבועיים הקבועים “יומנו של אזרח” ו”ראיון של יום חול".

פירסם רומנים, סיפורים ומחזות. שמונה ממחזותיו הועלו על הבמה הישראלית, והוצגו בארצות אחרות; אחדים מספריו תורגמו ללשונות אחרות. זכה פעמיים בפרס אוסישקין – על ספריו “חדוה ואני” ו"החי על המת", בפרס ברנר על “ישראל חברים” ובפרס שלונסקי על “הבריחה”.

הסיפורים שבקובץ זה לקוחים מן הספרים הבאים: “ברקה”, “בכי”, “ערב עצוב”, “מושיוף ובנו” – מתוך “ישראל חברים” (תשט"ו); “מעשה בלתי רגיל”, “יד ושם”, “גשם נדבות” – מתוך “מסיפורי היום השני” (הוצאת תרמיל, תשכ"ו; שני הראשונים כלולים גם בקובץ “ישראל חברים”); “ביקור בקיבוץ” הוא פרק מן הרומן “חדוה ואני” (תשי"ד); “שבת”, “הדו־קרב”, “בעיר הלבנה” – לקוחים מתוך “מקרה הכסיל” (תש"ך); “מסע לניקרגואה” – מ"הבריחה" (תשכ"ב); כן הבאנו קטעים מתוך “החי על המת” (תשכ"ה) ו"החיים הקצרים" (תשל"ב). הרשימה “איש יהודי” ראתה אור בתשכ"ו בכתב־העת "מולד וטרם כונסה בספר.

בהתאם לרצונו של הסופר לא כללנו בקובץ זה סיפורים מספרו הראשון, “רוח ימים” שהופיע בשנת תש"י. בכמה סיפורים ופרקים אחרים עשה אהרן מגד תיקונים ושינויים קלים, בייחוד בפרק מתוך “חדוה ואני”.

בד־בבד עם הופעתו של הקובץ הזה מופיע בהוצאתנו גם רומן חדש מפרי עטו, בשם “מחברות אביתר”.

אנו מקווים שהקובץ יענה על הצורך הקיים להיכרות עם יצירתו של סופר ישראלי בעל שיעור־קומה; בדעת “הוצאת הקיבוץ המאוחד” להוציא קבצים מסוג זה גם מיצירתם של סופרים נוספים.

ר.ק.