רקע
אברהם רגלסון
מזמור בוקר לבן-זבולון
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

> מִזְמוֹר-בֹּקֶר לְבֶן-זְבוּלוּן / אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


מַנִּיחַ אֲנִי אֶת כָּל הָעֲסָקִים, וְאֵינִי מְהַרְהֵר אֶלָּא בַּיָּם.

הוֹ, טֹהַר שֶׁלּוֹ, וְהוֹ, חַיִּים שֶׁלּוֹ!

אַךְ תִּפְקַח הָעִיר עֵינֶיהָ, וְהִנֵּה הוא שָׁטוּחַ לְרַגְלֶיהָ מַרְבַד-כְּחוֹל חָדָשׁ, מְעֻגַּל שְׂפָתוֹ בָּאֹפֶק; מַעֲשֵׂה סַפִּיר וָמֶשִׁי, כִּכָּר רְחָבָה לְתַעֲבֹרֶת הָרוּחוֹת, מִקְוֶה לִשְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת עַל אוֹרָם וְעַנְנֵיהֶם. וְהוּא מַטְבִּילָם בְּמַעְיְנוֹתָיו, מַעֲשִׁירָם בְּעָשְׁרוֹ, שׁוֹבְרָם לְקַוִּים יְרֻקִּים-יְרַקְרַקִּים, מְכַנְּסָם בִּשְׁלוּלִיּוֹת-אַרְגָּמָן, מְמוֹגְגָם בְּנַהֲרוֹת-סְגוֹל.

בִּימֵי-סְתָיו אֵלֶּה הָעֲנָנִים מִמַּעַל לוֹ – נִצְבָּרִים צִבּוּרִים שֶׁל עֲנָקֵי חִלָּזוֹן וּדְיוֹ סְגֻלָּה. לֹא עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הֵם פְּרוּשִׂים, כִּי אִם מֻדְבָּקִים הֵם בִּשְׁכִיבָה לְצַלְעוֹת-הַמַּעֲרָב, מְרַחֲפִים לְרֹחַב בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הַיָּם, עַד שֶׁכִּמְעַט אֶפְשָׁר לְהַבִּיטָם מִמַּעַל, וְהֵם גּוּשֵׁי צֶבַע גָּלְמִי לָאַלְכִּימִיָּה שֶׁל הַמָּיִם.

גַּם כִּי לֹא יִגְבְּהוּ הַגַּלִּים, הַמְרַקְּדִים עָלֹה וְיָרֹד, אַדִּיר רַעַשׁ הַמִּשְׁבָּרִים בְּהִתְנַגְּשָׁם בַּחוֹלוֹת הַמְשֻׁפָּעִים בְּסָמוּךְ לַחוֹף. וְהַמִּשְׁבָּרִים – שׁוּרוֹת-שׁוּרוֹת, טוּר אַחַר טוּר, עֵדֶר רוֹדֵף עֵדֶר; בְּחֹפֶשׁ הֵם מִשְׂתָּעֲרִים עַל הַחוֹף, לֹא מִתּוֹךְ קֶצֶב צְבָאִי כִּי אִם מִתּוֹךְ רֹגֶז מְשֻתָּף, זֶה מַקְדִּים קִמְעָא, זֶה מְפַגֵּר קִמְעָא, וְזֶה יוֹצֵא דֹפֶן.

מִשְׁבָּר שֶׁהוּא רָחוֹק מִן הַחוֹף, הוּא גַם בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם, יָרֹק הוּא מִתְרוֹמֵם, נִצָּב לְשׁוֹן-אִזְמָרַגְדְּ, וְעַד שֶׁצּוּרָתוֹ שְׁלֵמָה, הוּא כּוֹשֵׁל, מִתְמוֹטֵט, קְוֻצָּתוֹ נוֹפֶלֶת עַל גוּפוֹ בְּאֶשֶׁד-קְצָפִים גּוֹלֵשׁ; עוֹד עַמּוּד-קֶצֶף נִזְרָק מִמֶּנּוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְהוּא כְּבָר הִתְעַגֵּל, הָשְׁבַּר וְאֵינֶנוּ, וּקְצָפָיו מִתְפַּזְּרִים וְנִשָּׂאִים עַל גַּל חָדָש הַקָּם. בַּצְּלָלִים שֶׁל עַנְנֵי-בֹּקֶר מְצֻבָּעִים, זוֹעֵף הַמִּשְׁבָּר בְּיֶרֶק כָּבֵד וּכְחוֹל עָמֹק עַד-לִשְׁחוֹר; תָּצִיץ בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא נַעֲשֶׂה יְרַקְרַק-שָׁקוּף, עַלִּיז וָקַל.

וּפִלְאִית רִקְמַת-הַקֶּצֶף הַקְּרוֹבָה, זוֹ הִתְאָרְגוּת בִּלְתִּי-פּוֹסֶקֶת שֶׁל חוּטֵי-חָלָב נוֹזְלִים, מִתְגַּלְגְּלִים בְּעִגּוּלִים, מִשְׁתַּרְשְׁרִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת, נוֹסְעִים סְחַרְחַר כִּפְרָחִים לְבָנִים מוּנָעִים בִּכְבָרָה. וְיֵשׁ שֶׁהֶחָלָב הוֹפֵךְ חוּם מֵהֲרִימוֹ עַנְנֵי גַּרְגִּירֵי-חוֹל תּוֹךְ-תּוֹכוֹ.

וּרְאִי טָהוֹר יֵשׁ לַיָּם, הוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הַמַּיִם שׁוֹטְפִים אֶת הַחוֹלוֹת וְשָׁבִים אָחוֹר, וְהַחוֹלוֹת נוֹצְצִים מֵרָטֶב. בִּרְצוּעָה לַחָה זוֹ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בִּבְהִירוּת אֶת כָּל הָעֲנָנִים, דְּלוּקֵי יַיִן צָהֹב בַּשַּׁחַר, סְגֻלִּים וּמַכְסִיפִים בַּיּוֹם. גַּם צִפּוֹר כִּי תַעֲבוֹר תֵּרָאֶה בּוֹ. עַד שֶׁהַמַּיִם נִסְפָּגִים בַּחוֹל, וְנֶעְכַּר הָרְאִי, כְּבָר בָּאִים מַיִם אֲחֵרִים וּמְחַדְּשִׁים אֶת פָּנָיו; כֵּן הוּא מֵאִיר וּמַכְהֶה חֲלִיפוֹת.

וּבְאֵיזֶה שֶׁפַע שֶׁל צוּרוֹת שָׁבִים הַמַּיִם אָחוֹר. בְּכֹחַ הֵם שָׁבִים, סוֹרְקִים וְסוֹחֲפִים הַחוֹלוֹת; וְהֵם עֲשׂוּיִים זְרָמִים וּפְלָגִים וְקִלּוּחִים, מִתְנַגְּשִׁים זֶה עִם זֶה, מִתְכַּנְּסִים אִישׁ לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ, סַבִּים בְּסִבּוּבִים סְחַרְחָרִיִּים, תּוֹסְסִים וְרָצִים. צֶדֶף כִּי יִתְעַקֵּשׁ וְלֹא יַחְפֹּץ לָרוּץ אִתָּם, הֲרֵי הֵם נוֹטְלִים הַחוֹל מִסָּבִיב לוֹ, חוֹרְצִים חָרִיץ בְּהֶקֵּפוֹ, עַד שֶׁהוּא מַתְחִיל שׁוֹקֵעַ. לֹא לְחִנָּם הַחוֹל כֻּלּוֹ בָּרֹד וּמְשֻׁבָּץ קוֹנְכִיּוֹת וּצְדָפִים, כְּרֹבֶד-עוּגָה עָשִׁיר בִּשְׁזִיפִים. יֵשׁ שֶׁהַזְּרָמִים הַשָּׁבִים יְסַלְסְלוּ סִלְסוּלִים דַּקִּים בַּחוֹל, יַתְווּ בָּהֶם חֲצָאֵי-לוּלָאוֹת, זֶה בְּתוֹךְ זֶה, כְּסִימָנֵי-הַגִּדּוּל בַּקֶּרֶשׁ הַמְנֻסָּר.

עַל הַחוֹל רָצוֹת צִפֳּרִים קְטַנּוֹת, מְנֻמָּרוֹת, כִּסְנוּנִית גָּדְלָן, אֶלָּא שֶׁמַּקּוֹרָן אָרֹךְ וְרַגְלֵיהֶן דַּקּוֹת וּגְבוֹהוֹת, וּבְרוּצָן הֵן נוֹקְרוֹת-נוֹקְרוֹת בְּמַקּוֹרֵיהֶן. בָּא גַל גָּדוֹל וְעָשָׂה שְׁלוּלִית פִּתְאוֹמִית עַל הַחוֹל, לֹא תֵלַכְנָה בְּעִקּוּף לוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, אֶלָּא תָּעֹפְנָה מֵעֵבֶר לוֹ, וְשׁוּב הֵן נוֹקְרוֹת, רוּץ וְנָקֹר, שׁוּרָה אֵין-סוֹפִית שֶׁל חוֹרִים קְטַנִּים מְנַקֵּד אֶת שְׁבִיל-רִיצָתָן. מַה שְּׁמָן לֹא אֵדָע; שַׁאֲרוֹתֵיהֶן עַל חוֹף אֲגַם-אִירִי בְּאוֹהַיוֹ קְרוּיוֹת יוֹנְקוֹת-הַחוֹל. וְרָאִיתִי בַּז בּוֹדֵד, גָּדוֹל, רְחַב כְּנָפָיו הַחוּמוֹת-עֲקֻדּוֹת, אֲשֶׁר עָזַב אֶת הֲרָרָיו וּבָא אֶל הַחוֹף לְבַקֵשׁ דָּג מֵת אוֹ מַאֲכַל-נְבֵלָה אַחֵר מִפְּלִיטַת-הַיָּם.

מְעַטּוֹת אֳנִיּוֹת-הַקִּיטוֹר עַל-יַד יָפוֹ. שְׁתַּיִם-שָׁלשׁ הֵן עוֹמְדוֹת לָהֶן מְפֻחָמוֹת וְסַבְלָנִיּוֹת. וּסְפִינוֹת-הַמִּפְרָשׂ, נְטוּלוֹת מִפְרְשֵׂיהֶן, מִתְרוֹמְמוֹת כִּשְׁלָדִים דַּקִּים בַּנָּמֵל. יָצְאוּ שְׁתַּיִם מֵאַחְיוֹתֵיהֶן בְּרוּחַ-תִּשְׁרֵי חֲזָקָה וְלֹא-סוֹעֶרֶת, וּמִפְרְשֵׂיהֶן הַמְרֻבִּים מְנֻפָּחִים הֵיטֵב, וְהֵן טָסוֹת בְּלַבְנוּנִיתָן כְּנֶגֶד אֹפֶק עַנְנֵי-הַסְּגוֹל, בִּמְרוֹמֵי הַשָּׂפָה הָרְחוֹקָה שֶׁל זוֹ צַלַּחַת-הַיָּם הַכְּחֻלָּה, הָעוֹמֶדֶת – וְגַלֶּיהָ יָפֹזּוּ.

המלצות קוראים
תגיות