הוא היה קטן־הקומה, בּעל זקן קצר ופּאות ארוכות מאד, כּובע של קטיפה גדול חבוש לראשו והוא לבוש קפּוטה ארוכה מאד. עליו אמרו, שהוא הלמדן היותר גדול בּוילנה. אחר־חתונתו היתה לו חנות של מיני בּרזל באחת מערי רוסיה הפּנימית, אחרי־כן עקר משם מושבו ומסחרו לוילנה. אשתו “עקרת הבית” היתה מנהלת את בית־המסחר, והוא ישב ב"קלויז" של הגאון, שם התפלל בּהתלהבות נפלאה ובּדביקות עצומה ויהגה בתורה יומם ולילה. אבל הוא לא הסתפּק עדיין בּזה. עיקר עבודתו היתה להגן על היהדות שלא תמוש חס ושלום מירושלים דליטא. ועצם היהדות נחשבו בעיניו רק חדרים טובים ושמירת השבּת. לכן יסד חברה “מזהירי־שבּת” והיה מדבּיק תמיד על כתלי חצר בּּית־הכנסת מודעות מלאות תלונות מרות על בּתי־הספר, שמוסרים בּהם את הילדים לשמד וגם על החדרים שאין מלמדים בּהם את למודי הקדש כּדבּעי, גם מודעות מזהירות את העם על שמירת השבּת ויראת שמים.
כשפרצה המלחמה וגזרו על פּתיחת החנויות בּשבּת ובּנות ישראל התחילו משחיתות דרכן, לא יכול עוד לשאת בּצערו הגדול ויחלה וימת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות