הירדֽנים השתתפו במלחמה בצורה סמלית. הם עזרו לסוֽרים.
– לא ירדֽנים אלא ירדניֽם, ולא סוֽרים אלא סוריֽם.
– מה ההבדל?
– ההבדל הוא בנגינה, בהטעמה. הנגינה היא מלרע, בסוף המִלה, ולא מלעֵיל, בהברה שלפני האחרונה.
– האם חטא גדול הוא?
– כן, חטא גדול! כל מִלה בלשון רבּים נגינתה מלרע, בסוף המִלה.
– כגון?
– הִנֵה, המִלה “רבּים” בעצמה. אינך אומר “רֽבּים”, כי אם “רבּיֽם”. במִלה “מִלים” אינך אומר מִֽלים, כי אם מִליֽם.
– ואולי דין אחר לשמות פרטיים.
– לא, דין אחד ומשפט אחד לכל השמות, כלליים ופרטיים.
– התוכלי להזכיר דֻגמה מן המקרא?
– כן: הנה נאֱמר בדברים: ארץ רפאיֽם תחַשֵב אף היא, רפאיֽם ישבו בה לפנים, והעמוניֽם יקראו להם זמזומיֽם.
– נכון. נזכרים כאן שלשה עממים: רפאיֽם, עמוניֽם וזמזומיֽם – כֻּלם נגינתם מלרע, בסוף המִלה, כמו שמורים עליהם טעֲמי המקרא. מעתה אֱמֹר אפוא: ירדניֽם, סוריֽם, מצריֽם, וכמובן – עבריֽם, ישראליֽם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות