בִּהְיוֹתִי בְּרוּסְיָה, נוֹדָע לִי, כִּי הַצַּר הָרוּסִי הִכְרִיז מִלְחָמָה עַל הַתֻּרְכִּים, וּדְרוּשִׁים לוֹ מְפַקְּדִים מֻכְשָׁרִים.

מִיָּד הִתְגַּיַּסְתִּי אֵיפוֹא לַצָּבָא וְנִתְמַנֵיתִּי מְפַקֵּד גְּדוּד.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי בַּצָבָא קִבַּלְתִּי בִּמְקוֹם סוּסִי הַמִּסְכֵּן, שֶׁנִּטְּרַף עַל יְדֵי הַזְּאֵב, סוּס אַחֵר. וְאֶת הָאֱמֶת עָלַי לְהַגִּיד, כִּי סוּס מְצֻיָּן כָּזֶה לֹא הָיָה לִי מֵעוֹלָם. הוּא הָיָה זָרִיז וְנָבוֹן מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וְאִם יָצָאתִי בְּשָׁלוֹם מִן הַקְּרָבוֹת הַקָּשִׁים שֶׁבְּמִלְחָמָה זוֹ, הֲרֵי עָלַי לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ אַךְ וְרַק לוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים הִתְקִיף הַגְּדוּד שֶׁבְּפִקּוּדִי אֶת הַתֻּרְכִּים, שֶׁהִתְבַּצְּרוּ בְּעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה. שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נָטוֹשׁ הַקְּרָב בְּשָּׂדֶה פָּתוּחַ שֶׁמִּחוּץ לָעִיר, אַךְ מִשֶּׁהִכּוּ חַיָּלַי אֶת הַתֻּרְכִּים מַכָּה קָשָׁה מְאֹד, וְהֵם רָאוּ, כִּי עוֹד מְעַט יֵהָרְגוּ כֻּלָּם לְפִי חֶרֶב, נִמְלְטוּ מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב וְחָשׁוּ הָעִירָה, כְּדֵי לְהִסָּגֵר בָּהּ וּלְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי גְדוּדִי הָאַמִּיץ.

אוּלָם גְּדוּדִי רָדַף אַחֲרֵיהֶם, וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד הָיִיתִי, כַּמּוּבָן, אֲנִי. סוּסִי הַזָּרִיז טָס בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, וְעוֹד טֶרֶם הִסְפִּיקוּ הַתֻּרְכִּים לִסְגֹּר אֶת שַׁעַר הָעִיר, הִדְבַּקְתִּי אוֹתָם וּפָרַצְתִּי הַעִירָה גַּם אֲנִי. כָּאן הִמְשַׁכְתִּי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְהַתֻּרְכִּים הַמְּבֹהָלִים פָּנוּ אֶל הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר, וְנָסוּ מִתּוֹכָהּ מְנוּסַת־בֶּהָלָה.

בָּטוּחַ הָיִיתִי, כִּי אַחֲרַי דּוֹהֲרִים גַּם חַיָּלַי הַנֶּאֱמָנִים, וּבִרְאוֹתִי, כִּי הַתֻּרְכִּים נִמְלְטוּ מִן הָעִיר, הֶחֱזַרְתִּי אֶת פַּנָי לַאֲחוֹרַי, כְּדֵי לְבָרֵךְ אֶת בְּנֵי גְּדוּדִי עַל הַנִּצָּחוֹן הַמַּזְהִיר. אַךְ לְתִמְהוֹנִי הָרַב, לֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד מֵהֶם; וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מִן הָעֻבְדָּה, שֶׁאֲנִי לְבַדִּי הִפַּלְתִּי אֵימָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַל הַתֻּרְכִּים.

הֵבַנְתִּי, כִּי סוּסִי צָמֵא בְּוַדַּאי מִן הָרְדִיפָה הַמְּהִירָה אַחֲרֵי הָאוֹיֵב, וּמִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ פָּנִיתִי לְאַחַת הַבְּאֵרוֹת שֶׁבָּעִיר הָעֲזוּבָה, כְּדֵי לְהַשְׁקוֹת אוֹתוֹ.

אַךְ סוּסִי שָׁתָה וְשָׁתָה מִבְּלִי לְהַפְסִיק. בָּרִאשׁוֹנָה דִימִּיתִי בְּלִבִּי, כִּי אַךְ בִּגְלַל צִמְאוֹנוֹ הַגָּדוֹל הוּא מַרְבֶּה כָּל כָּךְ לִשְׁתּוֹת. אַךְ כַּאֲשֶׁר לֹא הִפְסִיק מִלִּשְׁתּוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, נַעֲשָׂה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינִי, וּכְדֵי לַעֲמֹד עַל פֵּשֶׁר הַדָּבָר, פָּנִיתִי מִיָּד לַאֲחוֹרַי.

וְהִנֵּה נִגְלָה לְעֵינַי מַחֲזֶה מוּזָר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. רָאֹה רָאִיתִי, כִּי לֹא עַל סוּסִי הַשָּׁלֵם אֲנִי רוֹכֵב, אֶלָא עַל חֶצְּיוֹ הַקִּדְמִי בִּלְבָד, כִּי חֶצְּיוֹ הָאֲחוֹרִי, בַּעַל שְׁתֵּי הָרַגְלָיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת, הָיָה חָתוּךְ כְּמוֹ בְּסַּכִּין וְלֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן הוּא. עַתָּה הֵבַנְתִּי מִשּׁוּם מָה הִרְבָּה סוּסִי לִשְׁתּוֹת כָּל כָּךְ. כָּל הַמַּיִם שֶׁנִּבְלְעוּ בְּפִיו נִשְׁפְּכוּ שׁוּב הַחוּצָה מִבִּטְנוֹ הַפְּתוּחָה.

עוֹד אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה הַמּוּזָר, וְהִנֵּה הִגִּיעַ אֵלַי בִּדְהָרָה אֶחָד מֵחַיָּלַי, וּמִפִּיו נוֹדָע לִי כֵּיצַד קָרָה לְסוּסִי הַמְּצֻיָּן אוֹתוֹ אָסוֹן נוֹרָא. בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי פָּרַצְתִּי לְשַׁעַר הָעִיר, סִפֵּר לִי הַחַיָל, סָגְרוּ הַתֻּרְכִּים אֶת דֶּלֶת הַבַּרְזֶל הַכְּבֵדָה שֶׁל הַשַּׁעַר. דֶּלֶת זוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה כְּעֵין תְּרִיס כָּבֵד הַיּוֹרֵד מִלְּמַעְלָה.

וּמַמָּשׁ בָּרֶגַע שֶׁאַךְ חֶצְיוֹ הַקִּדְמִי שֶׁל סוּסִי הִסְפִּיק לַעֲבֹר בַּשַּׁעַר, הוּרְדָה בְּכֹּחַ אוֹתָהּ דֶּלֶת בַּרְזֶל כְּבֵדָה, וְהִיא חָתְכָה אֶת הַסּוּס לִשְׁנֵי חֲצָאִים. וּבָהּ־בְּשָּׁעָה שֶׁחֶצְּיוֹ הַקִּדְמִי הִמְשִׁיךְ לָשֵׂאת אוֹתִי בִּרְדִיפָתִי הַמְּהִירָה אַחֲרֵי הַתֻּרְכִּים, נִשְׁאַר הַחֵצִי הַשֵּׁנִי מִחוּץ לָעִיר.

מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, דָּפַקְתִּי בַּחֲצִי־סוּסִי וְיָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אֶת חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמָּצָאתִי אוֹתוֹ.

הוּא עָמַד לוֹ לְיַד הַשַּׁעַר, מְקַפֵּץ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו, כְּאִלּוּ חִכָּה לַחֲצִי הֶחָסֵר. בִּן־רֶגַע קֵרַבְתִּי אֵיפוֹא אֶת שְׁנֵי הַחֲצָאִים זֶה לְזֶה, וּבְמַחַט גְּדוֹלָּה תָּפַרְתִּי אוֹתָם שׁוּב יַחַד. וּמִכֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתִי אֶת מְלַאכְתִּי בְּדַיְקָנוּת רַבָּה, הִגְלִיד עַד מְהֵרָה הַחֶתֶךְ, וְכַעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר כְּלָל וּכְלָל, כִּי אָמְנָם אֵרַע לְסוּסִי מִקְרֶה נוֹרָא כָּזֶה.

הוּא נִשְׁאַר בָּרִיא, זָרִיז וְאַמִּיץ, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לִפְנֵי כֵן; וְהוּא הִמְשִׁיךְ לָשֵׂאת אוֹתִי עַל גַּבּוֹ וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי הָאוֹיֵב, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּקְּרָבוֹת הַקּוֹדְמִים.