הֶעָרָה: אֲחָדִים מֶפִּרְקֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה נִכְתְּבוּ בְּעִקְבוֹת מְקוֹרוֹת לוֹעֲזִיִים, וַאֲחָדִים מִן הַצִּיּוּרִים הֵם מַעֲשֵׂה יְדֵי צַּיָּרִים אֲחֵרִים.

סֵפֶר טוֹב כָּמוֹהוּ כְּחָבֵר טוֹב. וְ"עוֹלַם הַיֶּלֶד" מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת לְךָ חָבֵר טוֹב וְנֶאֱמָּן. תִּרְצֶה לְבַלּוֹת אִתּוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בִּנְעִימִים, הַסִּפּוּרִים הַיָּפִים שֶׁבּוֹ יַנְעִימוּ לְךָ אֶת שְׁעוֹתֶיךָ הַפְּנוּיוֹת. תִּרְצֶה לִלְמֹד מִמֶּנוּ דְּבָרִים מְעַנְיְנִים וּמְאַלְּפִים, הַפְּרָקִים עַל הַמַּסָּעוֹת, הַחַיּוֹת, הָאַמְצָאוֹת, וְהַפְּרָקִים עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְנִפְלְאוֹתֶיהָ יְלַמְּדוּךָ אוֹתָם. תִּרְצֶה לְשַׂחֵק בּוֹ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, הַמִּשְׂחָקִים וְהַחִידוֹת שֶׁבּוֹ יִתְּנוּ לְךָ אֶפְשָׁרוּת גַּם לְכָךְ.

כִּי “עוֹלַם הַיֶּלֶד” אֵינֶנּוּ כְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁלְּךָ. סְפָרֶיךָ הָאֲחֵרִים מְסַפְּרִים לְךָ סִפּוּר אֶחָד אוֹ סִפּוּרִים אֲחָדִים, וְלֹא יוֹתֵר. וּבְ"עוֹלַם הַיֶּלֶד" תִּמְצָא אֶת כָּל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ – סִפּוּרִים עַל גִּבּוֹרֵי עַמֵּנוּ, סִפּוּרִים עַל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מִבְּנִי עַמִּים אֲחֵרִים, סִפּוּרִים עַל יְלָדִים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, סִפּוּרִים עַל חַיּוֹת וְעַל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל וּפְלָאָיו, וְכֵן אַגָּדוֹת, מְשָׁלִים וְשַׁעֲשׁוּעִים מְעַנְיְנִים.

וַהֲרֵי חֲבֵרְךָ הֶחָדָשׁ, שֶׁשְּׂמוֹ “עוֹלַם הַיֶּלֶד”, לְפָנֶיךְ. קְרָא בּוֹ, לְמַד מִמֶּנּוּ וְהִתְעַנֵּג עָלָיו!

יוֹסֵף הָיָה נַעַר חָכָם. בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה הֵבִין, כִּי לִכְשֶׁיִּגְדַּל יִהְיֶה לְשַׂר וּלְמוֹשֵׁל. וְיוֹמָם וָלַיְלָה הָיָה יוֹסֵף חוֹלֵם עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים.

יוֹם אַחֵד בָּא יוֹסֵף אֶל עֲשֶׂרֶת אֶחָיו הַגְּדוֹלִים וְאָמַר

– שִׁמְעוּ־נָא, אַחַי, אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. אֲנַחְנוּ בַּשָּׂדֶה וּמְאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְעָמְדָה, וַאֲלֻמּוֹתֵיכֶם הִקִּפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהּ.

– מַה פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם הַזֶּה? – שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֶחִָיו בְּכַעַס – הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי הָיֹה תִּהְיֶה לְמּוֹשֵׁל עָלֵינוּ? הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי אֲנַחְנוּ, אָחֶיךָ הַגְּדוֹלִים מִמְּךָ, הָיֹה נִהְיֶה לַעֲבָדִים לְךָ?

וְהֵם הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בְּכַעַס וּבְשִׂנְאָה.

אַךְ יוֹסֵף הִמְשִׁיךְ לַחֲלֹום עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים. וַחֲלוֹמוֹתָיו כֻּלָּם דּוֹמִים וְכֻלָּם מְבַשְּׂרִים לוֹ גְדֻלָּה וְשִׁלְטוֹן. וּכְשֶׁהִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר אֶת הַחֲלוֹמוֹת בְּאָזְנֵי אֶחָיו, הָלְכָה שִׂנְאַת הָאַחִים אֵלָיו וְגָדְלָה עוֹד יוֹתֵר.

הָאַחִים הַגְּדוֹלִים גַּם קִנְּאוּ בְּיוֹסֵף קִנְאָה עַזָּה, כִּי אֲבִיהֶם יַעֲקֹב אָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. יוֹם אֶחָד הִלְבִּישׁוֹ יַעֲקֹב מְעִיל צִבְעוֹנִי יָקָר, כַּמְעִיל אֲשֶׁר לְבֶן־מֶלֶךְ. וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת הָאַחִים הַגְּדוֹלִים, גָּבְרָה קִנְאָתָם לְיוֹסֵף כֹּל כָּךְ, שֶׁלֹּא רָצוּ עוֹד לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ וּלְדַבֵּר אֵלָיו.

מִשְׁפַּחְתּוֹ הַגְּדֹולָּה שֶׁל יַעֲקֹב יָשְׁבָה בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, בְּחֶבֶל הֶהָרִים שֶׁל חֶבְרוֹן. בָּתֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָרַבִּים הָיוּ אֹהָלִים. וְלִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עֶדְרֵי צֹאן וּבָקַָר גְּדוֹלִים, שֶׁהַמְּבֻגָּרִים בַּבָּנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם וְנוֹדְדִים אִתֶּם לְמֶּרְחַקִּים, כְּדֵי לִמְצֹא עֵשֶׂב לְמַרְעִיתָם. אַךְ יוֹסֵף הָיָה נִשְׁאַר בַּבַּיִת – מְשַׂחֵק עִם אָחִיו הַקָּטָן בִּנְיָמִין, אוֹ מַטֶּה אֶת אָזְנוֹ לַסִּפּוּרִים הַיָּפִים מִתּוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁסִּפֵּר לוֹ אָבִיו.

פַּעַם אַחַת הִרְחִיקוּ אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף לִנְדֹּד עִם עֶדְרֵיהֶם וְיָמִים רָבִּים לֹא חָזְרוּ הַבַּיְתָה. נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב דְּאָגָה לְבָנָיו, וְהוּא אָמַר אֶל יוֹסֵף:

– לֵךְ־נָא, בְּנִי, מְצָא אֶת אַחֶיךָ, וַחֲזֹר לְהוֹדִיעֵנִי שְׁלוֹמָם!

– כִּדְבָרֶיךָ, אָבִי, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף.

וְהוּא לָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל הַצִּבְעוֹנִי הַיָּפֶה, לָקַח בְּיָדוֹ מְעַט צֵידָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

אַךְ הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה. יוֹסֵף עָלָה הָרִים וְיָרַד בְּקָעוֹת, חִפֵּשׂ כָּאן וּבִקֵּשׁ שָׁם, וְאֶת אֶחָיו לֹא מָצָא. וְהִנֵּה רָאָה אִישׁ עוֹבֵר בֶּהָרִים.

– מָה תְּבַקֵּשׁ כָּאן, הַנַּעַר? – שָׁאַל אוֹתוֹ הָאִישׁ.

– אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אוּלַי רָאִיתָ אוֹתָם, אֲדֹונִי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֵיפֹה הֵם רוֹעִים?

וְאָמְנָם יָדַע הָאִישׁ אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר לְשָּׁם הָלְכוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לִרְעוֹת אֶת הָעֲדָרִים, וְהוּא הֶרְאָה לְיוֹסֵף אֶת הַדֶּרֶךְ.

כְּשֶׁנָּשְׂאוּ הָאַחִים אֶת עֵינֵיהֶם, רָאוּ, כִּי יוֹסֵף מִתְקָרֵב וּבָא אֲלֵיהֶם.

אָמַר אֶחָד מֵהֶם:

– הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת בָּא!

אָמַר הַשֵּׁנִי:

– אֵין אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת סִפּוּרֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלּוֹ!

אָמַר הַשְּׁלִישִׁי:

– טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַהַרְגֵהוּ וְנִפָּטֵּר מִמֶּנּוּ!

אוּלָם רְאוּבֵן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים, לֹא נָתַן לַהֲרֹג אֶת יוֹסֵף.

– אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם! – קָרָא אֶל אֶחָיו – הִנֵּה כָּאן בּוֹר עָמֹק, נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר הַזֶּה, וְהוּא לֹא יוּכַל לָצֵאת מִתּוֹכוֹ וְלַחֲזֹר הַבַּיְתָה.

הָאַחִים הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן, וְאַךְ הִתְקָרֵב יוֹסֵף, הִפְשִׁיטוּהוּ אֶת הַמְּעִיל הַיָּקָר וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹרָהּ.

רְאוּבֵן יָדַע, כִּי מוֹתוֹ שֶׁל יוֹסֵף יִגְרֹם צַעַר רַב לָאָב הַזָּקֵן, הוּא חָשַׁב אֵיפוֹא לַחֲזֹר אַחַר כָּךְ אֶל הַבּוֹר וּלְהַצִּיל אֶת הַנַּעַר. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לֶאֱסֹף אֶת הָעֵדֶר, רָאֹה רָאוּ שְׁאָר הָאַחִים אֹרְחַת סוֹחֲרִים יִשְׁמְעֵאלִיִּים בָּאָה. הֵם עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם מִצְרַיְמָה וּגְמַלֵּיהֶם הָיוּ עֲמוּסִים כָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת.

אָמַר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו:

– לָמָּה לָנוּ לְהַשְׁאִיר אֶת יוֹסֵף בַּבּוֹר, כִּי יָמוּת שָׁם? הָבָא וְנִמְכֹּר אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְאָז נִפָּטֵּר מִמֶּנּוּ גַּם מִבְּלִי לְהָמִית אוֹתוֹ.

עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הָאַחִים וּמִיָּד הוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעַר מִתּוֹךְ הַבּוֹר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לַסּוֹחֲרִים הַזָּרִים לְעֶבֶד. וּכְשֶׁהָלְכוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלָקְחוּ אִתָּם אֶת יוֹסֵף, חָזַר רְאוּבֵן וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶחָיו.

– אוֹיָה לִי! – קָרָא בְּצַּעַר – אֵיךְ נוּכַל לָשׁוּב עַתָּה אֶל אָבִינוּ, וּמָה נֹאמַר, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אוֹתָנוּ הֵיכָן יוֹסֵף?

אַךְ הָאַחִים מָצְאוּ עֵצָה. הֵם שָׁחֲטוּ גְּדִי, טָבְלוּ בְּדָמוֹ שֶׁל הַגְּדִי אֶת מְעִילוֹ הַיָּפֶה שֶׁל יוֹסֵף, וְהֵבִיאוּ אֶת הַמְּעִיל הַמְּלֻכְלָךְ בְּדָּם לַאֲבִיהֶם.

– חַיָּה רָעָה אָכְלָה אֶת בְּנִי הַיָּקָר יוֹסֵף! – קָרָא יַעֲקֹב בִּכְאֵב.

וְהוּא הִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים וְלֹא רָצָה לְהִתְנַחֵם.

וּבֵינְתַיִם נִמְצָא יוֹסֵף בְּדַרְכּוֹ מִצְרַיְמָה. מֶה חָרַד לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ וּמַה גְּדוֹלִים הָיוּ גַּעְגּוּעָיו עַל בֵּית אָבִיו. לֵילוֹת רַבִּים נָדְדָה הַשֵּׁנָה מֵעֵינָיו. הוּא חָשַׁב עַל הָאֲנָשִׁים הַיְקָרִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאֹהָלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וּבְאָזְנָיו צִלְצְלוּ הַתְּפִלּוֹת הַיָּפוֹת, שֶׁאָבִיו וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ נוֹשְׂאִים אֶל אֱלֹהִים. הוּא יָדַע, כִּי אֱלֹהִים לֹא עָזַב אֶת אָבוֹת מִשְׁפַּחְתּוֹ בִּנְדוּדֵיהֶם הָרַבִּים, וְהוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים לֹא יִשְׁכַּח גַּם אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה הוּא. הוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ כֹּחַ וְאֹמֶץ וְחָכְמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹד אֶלָּא עֶבֶד מָכוּר בִּידֵי זָרִים.

לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַמַּסָּע לְקִצּוֹ. וּמָה מוּזָרָה הָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי יוֹסֵף הָעִבְרִי. בְּמוֹלַדְתּוֹ לֹא רָאָה מִיָּמָיו עִיר גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה כָּאן לְפָנָיו בִּנְיָנִים אַדִּירִים, רְחוֹבוֹת אֲרֻכִּים וּרְחָבִים, וְהָרְחוֹבוֹת הוֹמִים מִמֶּרְכָּבוֹת וְסוּסִים וּמֵהֲמוֹנֵי אָדָם לוֹבְשֵׁי בְּגָדִים מוּזָרִים וּמַרְהִיבִים בְּיָּפְיָם.

כָּאן מָכְרוּ אוֹתוֹ הַיִּשְׁמְעֵאלִים לְאִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד, פּוֹטִיפַר שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִשָּׂרָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. לְפוֹטִיפַר הָיָה בַּיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר, נְחָלוֹת נִרְחָבוֹת, גְּרָנוֹת מְלֵאוֹת בָּר, אֻרְווֹת סוּסִים וְגַם עֲבָדִים רַבִּים מְאֹד. וּמִכֵּיוָן שֶׁיּוֹסֵף הָיָה עֶלֶם יָשָׁר וְנָבוֹן, עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּטַל עָלָיו לַעֲשׂוֹת בְּבֵית אֲדוֹנָיו בֶּאֱמוּנָה וּבִתְּבוּנָה וּבְטוּב־טַעַם.

כְּשֶׁרָאָה פּוֹטִיפַר, כִּי יוֹסֵף הַצָּעִיר הוּא עֶלֶם חָכָם וּמַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, גִּדֵּל אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל עֲבָדָיו הָאֲחֵרִים; וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף גָּדַל, עָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל מְשָׁרְתָיו וְלִמְנַהֵל כָּל עִנְיָנֵי בֵּיתוֹ וְנַחֲלוֹתָיו.

אוּלָם יְמֵּי אָשְׁרוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא אָרְכוּ. הוּא הָיָה נֶאֱמָן לַאֲדוֹנָיו, וּכְשֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר דָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁלֹּא לְפִי רְצוֹנוֹ שֶׁל אַדוֹנָיו, לֹא רָצָה יוֹסֵף לְמַלֵּא אֶת דְּרִישׁוֹתֶיהָ. אָז הֶעֱלִילָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר עֲלִילָה, כִּי הוּא מִתְחַצֵּף לָהּ וּמַעֲלִיב אוֹתָהּ.

וּכְשֶׁנּוֹדַע דָּבָר זֶה לְפוֹטִיפַר, לֹא חָקַר וְלֹא דָרַשׁ אִם אָמְנָם נְכוֹנִים הֵם דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, וְהוּא צִוָּה לִכְלֹא אֶת יוֹסֵף בְּבֵית־הַסֹּהַר. אוּלָם גַּם בְּבֵית־הַסֹּהַר לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת יוֹסֵף. הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשַּׂר הַמְנַהֵל אֶת בֵּית־הַסֹּהַר, וּכְשֶׁרָאָה זֶה, כִּי יוֹסֵף הוּא חָכָם מְאֹד, אַחֲרָאִי מְאֹד וּמַצְלִיחַ מְאֹד בְּכָל מַעֲשָׂיו, מִנָּה אוֹתוֹ לַמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הָאֲסִירִים.

וּבֵין הָאֲסִירִים שֶׁבְּבֵית הַסֹּהַר הַזֶּה הָיוּ גַּם שְׁנַים מִשָּׂרָיו שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. אֶחָד מֵהֶם הָיָה שַׂר־הַמַּשְׁקִים, שֶׁהָיָה מַגִּישׁ אֶת הַיַּיִן לְשֻלְחָנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה; וְהַשֵּׁנִי הָיָה שַׂר־הָאוֹפִים; שֶׁהָיָה מֵכִין אֶת לַחְמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם.

לַיְלָה אֶחָד חָלְמוּ שְׁנֵי הַשָּׂרִים הַלָּלוּ חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים. הֵם לֹא יָדְעוּ מָה פֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹתֵיהֶם. אַךְ יוֹסֵף הֶאֱמִין, כִּי בַּחֲלוֹם מְגַלֶּה אֱלֹהִים לְאָדָם אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא עָלָיו. וּכְשֶׁסִּפְּרוּ לוֹ שְׁנֵי הַשָּׂרִים אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם, הֵבִין מִיָּד אֶת פִּשְּׁרָם וְאָמַר:

– בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים תּוּצְאוּ שְׁנֵיכֶם מִבֵּית־הַסֹּהַר. אַתָּה, שַׂר־הַמַּשְׁקִים, תַּחֲזֹר לְשָׁרֵת אֶת פַּרְעֹה וּלְהַגִּישׁ לוֹ אֶת כּוֹסוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. אַךְ עָלֶיךָ, שַׂר־הָאוֹפִים, לֹא יְרַחֵם פַּרְעֹה וִיצַוֶּה לִתְלוֹת אוֹתְךָ עַל עֵץ!

וְאָמְנָם הָיָה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָמַר יוֹסֵף. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים זָכַר פַּרְעֹה אֶת שַׂר־הַמַּשְׁקִים שֶׁלּוֹ לְטוֹבָה. הוּא שִׁחְרֵר אוֹתוֹ מִבֵּית־הַסֹּהַר, הֶחֱזִיר אוֹתוֹ לְאַרְמוֹנוֹ וְנָתָן לוֹ שׁוּב לְשָׁרֵת אוֹתוֹ.

אַךְ אֶת שַׂר־הָאוֹפִים לֹא חָנָן הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל עֵץ.

שְׁנָתַיִם לְאַחֵר זֶה רָאָה חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים בִּשְׁנָתוֹ גַּם פַּרְעֹה. הוּא רָצָה מְאֹד לָדַעַת מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתָיו אֵלֶּה. קָרוֹא קָרָא אֵיפוֹא לְכָל חֲכָמָיו הַגְּדוֹלִים, סִפַּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹתָיו, אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע לִפְתֹּר אוֹתָם וּלְהַגִּיד לְמֶלֶךְ אֶת אֲשֶׁר הֵם מְבַשְּׂרִים. אָז אָמַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶל פַּרְעֹה:

– בְּבֵית־הַסֹּהַר נִמְצָא אִישׁ עִבְרִי צָעִיר, הַיּוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת מֵאֵיִן כָּמוֹהוּ!

וּכְשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת דְּבָרָיו, צִוָּה מִיָּד לְהוֹצִיא אֶת יוֹסֵף מִבֵּית־הַסֹּהַר וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.

– שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, – אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף – כִּי אַתָּה מֵבִין חֲלוֹמוֹת וְיוֹדֵעַ לִפְתֹּר אוֹתָם.

– לֹא אֲנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אֶלָּא אֱלֹהִים הוּא הַשָּׂם דְבָרָיו בְּפִי.

– שְׁמַע אֵיפוֹא אֶת אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. עָמֹוד עָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, וְהִנֵּה עָלוּ מִן הַיְאוֹר שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת וּבְרִיאוֹת. אַחַר כָּךְ עָלוּ מִן הַיְאוֹר גַּם שֶׁבַע פָּרוֹת רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהַחַלָּשׁוֹת אָכְלוּ אֶת הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת וְהַבְּרִיאוֹת. אַךְ הֵן נִשְׁאֲרוּ רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת כְּמִקֹּדֶם. וְאַחֲרֵי הַחֲלוֹם הַזֶּה רָאֹה רָאִיתִי חֲלוֹם אַחֵר. לְנֶגֶד עֵינֵי צָמְחוּ שֶׁבַע שִׁבָּלִים טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת. אַחַר כָּךְ צָמְחוּ גַּם שֶׁבַעַ שִׁבָּלִים דַּקּוֹת וְרֵיקוֹת, וְאֵלּוּ בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבָּלִים הַטּוֹבוֹת וְהַמְּלֵאוֹת. עַתָּה אֱמֹר־נָא לִי מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי אֵלֶּה?

יוֹסֵף הִרְהֵר רֶגַע וְאַחֵר פָּתַח וְאָמַר:

– פִּשְׁרָם שֶׁל שְׁנֵי חֲלוֹמוֹתַיִךְ, אֲדֹונִי הַמֶּלֶךְ, אֶחָד הוּא. בַּחֲלוֹמוֹתַיִךְ אֵלֶּה מְגָלֶּה לְךָ אֱלֹהִים, כִּי שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת תִּהְיֶינָה שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, אוּלָם אַחַר כָּךְ תָּבוֹאנָה שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב קָשׁוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁבְּנֵי הָאֶרֶץ יָמוּתוּ בְּרָעָב.

כְּשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ דְּאָגָה גְּדוֹלָה.

– וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל.

– הִנֵּה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת, – יָעַץ לוֹ יוֹסֵף – מְצָא לְךָ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, שֶׁיִּבְחַר לוֹ פְּקִידִים זְרִיזִים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבִשְׁנוֹת הַשׂבַע וְהַבְּרָכָה פְּקֹד עֲלֵיהֶם לִצְבֹּר בַּאֲסָמִים גְּדוֹלִים כַּמוּת רַבָּה מְאֹד שֶׁל תְּבוּאָה וְדִבְרֵי אֹכֶל אֲחֵרִים. וּכְשֶׁתָּבוֹאנָה שְׁנוֹת הָרָעָב, לֹא יֶחֱסַר אֹכֶל בְּמִצְרַיִם וּבְנֵי הָאֶרֶץ לֹא יָמוּתוּ בָּרָעָב.

עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה. גַּם בְּעֵינֵי הַשַּׂרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה טוֹבָה הָיְתָה עֲצָתוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁל יוֹסֵף. וּכְשֶׁהֵחֵלּוּ לַחֲשֹּׁב מִי יִהְיֶה הָאִישׁ הָרָאוּי לְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הָאַחֲרָאִי לַהֲכָנַת אַסְמֵי הַתְּבוּאָה, אָמַר פַּרְעֹה:

– אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם מִיּוֹסֵף עַצְמוֹ. עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, כִּי רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ, וְאֵין כָּמוֹהוּ אִישׁ, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְתַפְקִיד גָּדוֹל זֶה.

וְאָז גִּדֵּל פַּרְעֹה אֶת יֹוסֵף וְעָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל שָׂרָיו. יוֹסֵף קַבֵּל מֵאֵת פַּרְעֹה אַרְמוֹן נֶהְדָּר לָגוּר בּוֹ; מֶרְכָּבָה מְפֹאָרָה לִנְסֹעַ בָּהּ בְּרַחֲבֵי מִצְרַיִם; בִּגְדֵי יְקָר וְתַכְשִׁיטֵי זָהָב; וְכָל בְּנֵי מִצְרַיִם, מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ, מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו וּמְמַלְּאִים אֵת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו.

אַךְ יוֹסֵף לֹא עָלָה לִגְדֻלָּה, כְּדֵי לִחְיּוֹת חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת וּלְבַלּוֹת אֶת יָמָיו בִּנְּעִימִים. הוּא עָבַד עֲבוֹדָה קָשָׁה וְאַחֲרָאִית. עָבוֹר עָבַר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְצִוָּה לִבְנוֹת בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים לַאֲסָמִים.

קָנֹה קָנָה מֵאֵת הָאִכָּרִים כַּמּוּיוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל תְּבוּאָה וְצָבַר אֶת הַכֹּל בָּאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים.

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׁנִים הָיוּ שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, נִתְמַלְּאוּ הָאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים תְּבוּאָה וּדִבְרֵי אֹכֶל אֲחֵרִים בְּכַמּוּיוֹת עֲצוּמוֹת.

וְהִנֵּה תַּמּוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשּׂבַע וְהֵחֵלּוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב. הַשָּׂדוֹת הָיוּ יְבֵשִׁים וְלֹא הִצְמִיחוּ דָבָר. לִבְנֵי מִצְרַיִם לֹא הָיָה מָה לֶאֱכֹל. סַכָּנַת רָעָב וּמָוֶת הָיְתָה צְפוּיָה לָהֶם, אַךְ הִנֵּה צִוָּה יוֹסֵף לִפְתֹּחַ אֶת הָאֲסָמִים וְלִמְּכֹּר אֹכֶל לָעָם כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. וּבְנֵי מִצְרַיִם לֹא יָדְעוּ מַחֲסוֹר, מַמָּשׁ כְּבַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת.

לֹא כֵן הָיָה הַדָּבָר בָּאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לְמִצְרַיִם. אַף בָּהֶן הָיוּ הַשָּׁנִים שְׁנוֹת בַּצֹרֶת. אַךְ בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ לֹא הֵכִינוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים מַחְסְנֵי אֹכֶל, וּבְבוֹא הַשָּׁנִים הָרָעוּת, לֹא הָיָה לָהֶם מָה לֶאֱכֹל. גַּם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף רָעֲבוּ לַלֶּחֶם.

אָז אָמַר יַעֲקֹב הַזָּקֵן לְבָנָיו:

– שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, כִּי בְּמִצְרַיִם יֵשׁ תְּבוּאָה לָרֹב. רְדוּ שָׁמָּה וּקְנוּ תְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, לַמַעַן לֹא נָמוּת כֻּלָּנוּ בָּרָעָב.

וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל יַעֲקֹב עָשׂוּ כִּדְבַר אֲבִיהֶם וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ מִצְרַיְמָה. בַּבַּיִת נִשְׁאַר רַק הַקָּטָן שֶׁבִּבְנֵי יַעֲקֹב, הֲלֹּא הוּא בִּנְיָמִין. אַחֲרֵי שֶׁאָבַד יוֹסֵף, הָיָה בִּנְיָמִין הַבֵּן הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל יַעֲקֹב, וְהָאָב הַזָּקֵן לֹא נָתַן לוֹ לָלֶכֶת מִצְרַיְמָה יַחַד עִם אֶחָיו, פֶּן יִקְרֶנוּ אָסוֹן כַּאֲשֶׁר קָרָה אֶת יוֹסֵף.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ עֲשֶׂרֶת הָאַחִים לְמִצְרַיִם וְיוֹסֵף רָאָה אוֹתָם, הַכֵּר הִכִּיר אוֹתָם מִיָּד. אַךְ הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת אֲחִיהֶם, שֶׁכֵּן הָיָה יוֹסֵף לְאִישׁ, לָבַשׁ בִּגְדֵי פְּאֵר וְהָיָה רֹאשׁ כָּל הַשָּׂרִים בָּאָרֶץ. הוּא הֶחְלִיט אֵיפוֹא בְּלִבּוֹ לֹא לְגַלּוֹת לַבָּאִים מִי הוּא, וּכְדֵי לְהַכְרִיחֵם, כִּי יָבִיאוּ אֵלָיו אֶת אָחִיו הַצָּעִיר בִּנְיָמִין; שֶׁיּוֹסֵף אֲהֵבוֹ מְאֹד, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה מְחֻכֶּמֶת. הוּא הֶאֱשִׁים אוֹתָם, כִּי מְרַגְּלִים הֵם וְדִבֵּר אִתָּם דְּבָרִים קָשִׁים. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ הָאַחִים לְהִצְטַדֵּק וְסִפְּרו לוֹ, כִּי לֹא מְרַגְּלִים הֵם, אֶלָּא כֻּלָּם אַחִים בְּנֵי אָב אֶחָד, וּמִלְּבַדָּם נִשְׁאַר עוֹד בַּבַּיִת נַעַר קָטָן אֶחָד, עָנָה לָהֶם יוֹסֵף:

– אִם כֵּנִים דִּבְרֵיכֶם, אֶתֵּן לָכֶם רְשׁוּת לָלֶכֶת וּלְהָבִיא אֶת הַתְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם, לַמַעַן לֹא יִרְעֲבוּ לַלֶּחֶם. אַךְ אֶחָד מִכֶּם יֵאָסֵר בְּבֵיתִי וְלֹא יְשֻׁחְרַר אֶלָּא אִם כֵּן תָּשׁוּבוּ אֵלַי עִם אֲחִיכֶם הַקָּטָן, כִּי בְּזֹאת יִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם אִם דִּבְרֵי אֱמֶת הֵם וְאִם לֹא.

וּלְאַחֵר שֶׁיּוֹסֵף בָּחַר מִתּוֹכָם אֶת שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ, צִוָּה לְמָלֵא אֶת שַׂקֵּיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׁים חֲזָרָה בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּים אֵת הַכֶּסֶף שֶׁיְּשַׁלְּמוּ בִּמְחִיר הַתְּבוּאָה, וְלָתֵת לָהֶם גַּם צֵידָּהּ לַדֶּרֶךְ.

הָאַחִים לֹא יָדְעוּ, כִּי כַּסְפָּם הָחְזַר לָהֶם וְהוּא נִמְצָא בַּשַׂקִּים, וְדָבָר זֶה נוֹדָע לָהֶם רַק בִּהְיוֹתָם כְּבָר קְרוֹבִים לְבֵיתָם. הֵם נִבְהֲלוּ אָז מְאֹד, רָצוּ לְהַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף לַמִּצְרִים, אַךְ לֹא יָכְלוּ עַתָּה לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי הָיוּ כְּבָר רְחוֹקִים מְאֹד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתָם, סִפְּרוֹ לַאֲבִיהֶם אֵת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם, וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם יַחַד עִם אֲחִיהֶם הַצָּעִיר בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת שִׁמְעוֹן מִמַּאֲסָרוֹ. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא רָצָה יַעֲקֹב לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ.

– לֹא יֵרַד בְּנִי עִמָּכֶם, – אָמַר לְבָנָיו הַגְּדוֹלִים – אָחִיו יוֹסֵף מֵת, וְאִם אַף אוֹתוֹ יִקְרֶה אָסוֹן בְּדֶרֶךְ, לֹא אֵדַע נֶחָמָה עַד יוֹם מוֹתִי.

אוּלָם לְאַחַר שֶׁאָזַל הַלֶּחֶם בַּמִּשְׁפָּחָה, לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה לְיַעֲקֹב, אֶלָּא לִשְׁלֹחַ אֶת בָּנָיו שֵׁנִית לְמִצְרַיִם, כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם תְּבוּאָה אַחֶרֶת.

יְהוּדָה הִבְטִיחַ לְאָבִיו, כִּי יִשְׁמֹר עַל בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא יִקְרֶנוּ כָּל אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ.

– אֲנִי אַחֲרָאִי לוֹ וּמִיָּדִי תִּדְרֹשׁ אוֹתוֹ! – אָמַר.

בְּלֵב כּוֹאֵב הֻכְרַח אֵיפוֹא יַעֲקֹב לְהַסְכִּים וְלִשְׁלֹח אִתָּם אֶת בְּנוֹ הַצָעִיר בִּנְיָמִין, וּכְשֶׁבִּיְדֵיהֶם סְכוּם כֶּסֶף כָּפוּל, גַּם לְהַחֲזִיר אֶת אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּשַּׂקִּים וְגַם לִקְנוֹת תְּבוּאָה אַחֶרֶת, יָרְדוּ הָאַחִים שׁוּב מִצְרַיְמָה.

יוֹסֵף שָׂמֵח מְאֹד לִרְאוֹת אוֹתָם, שִׁחְרֵר אֵת שִׁמְעוֹן וְנָתַן לוֹ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הִזְמִין אֶת כֻּלָּם לְאַרְמוֹנוֹ הַיָּפֶה, כְּדֵי לִסְעֹד אִתָּם יַחַד.

– הַשָׁלוֹם לַאֲבִיכֶם הַזָּקֵן? – שָׁאַל אוֹתָם – הַעוֹדֶנוּ חַי?

– שָׁלוֹם לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חַי, – עָנוּ לוֹ הָאַחִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו.

וּכְשֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת הַצָּעִיר בָּאַחִים, הוּא בִּנְיָמִין, שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב אוֹתוֹ בְּיַלְדּוּתוֹ, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּתוֹ. הוּא מִהֵר לְהִכָּנֵס לְאַחַד הַחֲדָרִים, וְשָׁם פָּרַץ בִּבְכִי – מֵרֹב שִׂמְחָה שֶׁזָּכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת אָחִיו הַיָּקָר.

אוּלָם גַּם עַתָּה לֹא גִּלָה עוֹד לְאֶחָיו מִי הוּא. הוּא צִוָּה לְמָלֵא אֶת שַׂקֵיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׁים בַּשַּׂקִּים בַּחֲזָרָה אֵת כַּסְפָּם, כְּבַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת, וּלְתוֹךְ שַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ. אַחַר כָּךְ נִפְרַד מֵהֶם וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לַחֲזֹר לְבֵיתָם.

הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאַחִים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. אַךְ הֵם טֶרֶם הִרְחִיקוּ מִן הָעִיר וְיוֹסֵף צִוָּה לְעַבְדּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְהַחֲזִירֵם לְבֵיתוֹ.

– לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה? – אָמַר לָהֶם הָעֶבֶד – גָּנוֹב גְּנַבְתֶּם אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁל אֲדוֹנִי!

הָאַחִים עָמְדוּ נִדְהָמִים. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא לָקַח דָּבָר מִבֵּיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע דָּבָר עַל הַגָּבִיעַ. אַךְ כַּאֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת שַׂקֵיהֶם וְהָעֶבֶד חִפֵּשׂ בְּתוֹכָם, מָצֹוא מָצָא אֶת הַגָּבִיעַ בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.

הָאַחִים הָחְזְרוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף פָּקַד:

– הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִי עָבַד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם!

אַךְ יְהוּדָה, שֶׁמַּכָר אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים הִתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי לֹא יַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה. הוּא סִפֵּר עַל אֲבִיהֶם הַזָּקֵן; שֶׁאִבֵּד כְּבָר אֶחָד מִבָּנָיו הָאֲהוּבִים, וְעַתָּה, מִשֶּׁיֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם בְּנוֹ הָאָהוּב הַשֵּׁנִי, מוֹת יָמוּת מֵרֹב צַעַר. וְהוּא הִצִּיעַ לְיוֹסֵף לְהִשָּׁאֵר עֶבֶד בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹם הַנַּעַר, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְשֶׁה לַבִּנְיָמִין לְחַזֹר אֶל אָבִיו.

כִּשְׁמֹעַ יוֹסֵף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק. הוּא נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְאָמַר לְאֶחָיו:

– אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרַיְמָה!

וּלְאַחַר שֶׁסִּפֵּר לָהֶם אֶת כֹּל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, בִּקַּשׁ אוֹתָם לַחֲזֹר מִיָּד לְבֵיתָם וּלְהָבִיא אֶת אֲבִיהֶם וְאֵת כָּל בְּנֵי מִשְּׁפַּחְתוֹ מִצְרַיְמָה.

עַד מְהֵרָה נוֹדַע הַדָּבָר לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְגַם הוּא בִּקַשׁ אֶת אָחֵי יוֹסֵף, כִּי יָבִיאוּ לְאַרְצוֹ אֵת אֲבִיהֶם הַזָּקֵן וְאֶת כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הוּא נָתַן לָהֶם אֶרֶץ לָגּוּר בָּהּ, וְהִבְטִיחַ לָהֶם אֶת טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.

וְאָמְנָם לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְיַעֲקֹב וְכֹל בְּנֵי מִשְׁפַּחֲתּוֹ הַגְּדוֹלָה בָּאוּ לָגוּר בְּמִצְרַיִם, וְהָאָב הַזָּקֵן זָכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת הַבֵּן הָאָהוּב, אֲשֶׁר זֶה שָׁנִים חָשַׁב אוֹתוֹ לְמֵת.

– אַל תִּתְעַצֵּל, עֶבֶד עִבְרִי! – צָעַק הַמַּשְׁגִּיחַ הַמִּצְרִי וְהִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל גַּבּוֹ הֶעָרֹם שֶׁל אֶחָד מִמַּחֲנֶה הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.

– אוֹיָה לָנוּ, מָה רַב סִבְלֵנוּ בְּמִצְרַיִם, – נֶאֶנְחוּ הָאֲחֵרִים בִּרְאוֹתָם אֶת אֲחֵיהֶם מִתְפַּתֵּל מִכְּאֵב – הַאֻמְנָם שָׁכַח אוֹתָנוּ אֱלֹהִים לָנֶצַח? הַאֻמְנָם לֹא יִגְאַל אוֹתָנוּ מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם לְעוֹלָם?

– לֹא כָּךְ הָיָה לְפָנִים, – נִזְכַּר אֶחָד מֵהֶם בִּימֵי הֶעָבָר – כַּאֲשֶׁר יָרַד אָבִינוּ יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, נָתוֹן נָתַן לוֹ פַּרְעֹה מִטּוּב כָּל הָאֶרֶץ.

– אָז הָיָה עוֹד יוֹסֵף בַּחַיִּים, – עֲנַה לוֹ אַחֵר – וְהוּא הִשְׁפִּיעַ רֹב טוֹבָה עַל אֶחָיו. אַךְ הַיּוֹם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.

וְאָמְנָם רַע וָמַר הָיָה אָז לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ רָאָה, כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים וְרַבִּים בְּאַרְצוֹ, וּפַחַד תָּקַף אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם. הוּא חָשַׁשׁ, כִּי בְּעֵת מִלְחָמָה יִצְטָרְפוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְאוֹיְבָיו, וְאַחַר כָּךְ יִבְרְחוּ מִמִּצְרַיִם וְיַחְזְּרוּ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הוּא עָשָׂה אֵיפוֹא אֶת כֹּל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לָעֲבָדִים וְהִכְרִיחַ אוֹתָם לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת. הוּא הִפְקִיד עֲלֵיהֶם מַשְׁגִּיחִים אַכְזָרִיִּים שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתָם לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים מֵחֹמֶר, לִסְחֹב אֲרִיחֵי־אֶבֶן גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים וְלִבְנוֹת בִּנְיָנֵי־עֲנָק לְפַרְעֹה.

וּכְשֶׁעָזְבוּ הַכֹּחוֹת אֵת הָעֲבָדִים הָעִבְרִיִּים וְהֵם כָּשְׁלוּ מֵרֹב עֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה, לֹא רִחֲמוּ עֲלֵיהֶם הַמַּשְׁגִּיחִים הַמִּצְרִיִים, אֶלָּא הִצְלִיפוּ עַל גּוּפָם הַנִּצְרָב מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת בַּשּׁוֹטִים הָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם.

וַעָדַיִן לֹא אָמַר פַּרְעֹה הָרָשָׁע דַּי. הוּא רָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא רַק עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה, אֶלָּא גַּם עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְרַבּוֹת יוֹתֵר. וְאָז גָּזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה נוֹרָאָה, כִּי כָּל בֵּן שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם יֻשְׁלַךְ אֶל הַיְּאוֹר, לַמַעַן יִטְבַּע בְּמֵימָיו.

וּבְיָּמִים קָשִׁים אֵלֶּה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, וְאִשָּׁה אַחַת, הִיא יוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַמְרָם, יָלְדָה בֵּן. בְּהִוָּלְדוֹ נִמְלָא הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָהּ, וְהָאֵם רִחֲמָה עַל בְּנָהּ הַיָּפֶה וְלֹא רָצְתָה לִמְסֹר אוֹתוֹ בִּידֵי הַמִּצְרִים, כִּי יַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַיְּאוֹר.

מֶה עָשְׂתָה?

הִכְנִיסָה אֶת הַיֶּלֶד לְתוֹךְ תֵּבָה קְטַנָּה, שָׂמָה אֶת הַתֵּבָה בֵּין קְנֵי הַסּוֹף הַצּוֹמְחִים עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר, וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ:

– אִם אֵין בְּכֹחַ אִמּוֹ לִשְׁמֹר עָלָיו מִפְּנֵי הַמִּצְרִים הָאַכְזָרִיִּים, יִשְׁמֹר עָלָיו אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וְהִנֵּה לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּבַת פַּרְעֹה בָּאָה לִרְחֹץ בַּיְּאוֹר. הִיא עָמְדָה עַל יַד קְנֵי הַסּוּף, וּכְבָר הָיְתָה מוּכָנָה לִטְבֹּל בַּמַּיִם.

וּפִתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ קוֹל בִּכְיוֹ שֶׁל תִּינוֹק. נָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה הַשָּׁטָה לָהּ לְאִטָּהּ בֵּין קְנֵי הַסּוֹף.

– קוּמִי־נָא וְהָבִיאִי לִי אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת, – קָרְאָה לָאַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁלִּווּ אוֹתָהּ – כִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד בּוֹכֶה אֲנִי שׁוֹמַעַת מִתּוֹכָהּ.

וּכְשֶׁרָאֲתָה בַּת פַּרְעֹה מָה יָפֶה הוּא הַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹךְ הַתֵּבָה, נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֶיהָ וְהִיא אָסְפָה אוֹתוֹ לְבֵיתָהּ וְגִדְלָה אוֹתוֹ כִּבְנָהּ.

– קָרוֹא אֶקְרָא לוֹ בְּשֵּׁם משֶׁה, כִּי מָשִׁיתִי אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם, – אָמְרָה בַּת פַּרְעֹה.

וְכֹה נִצַל משֶׁה הַקָּטָן מִמָּוֶת וְזָכָה לְיַּלְדּוּת מְאֻשָׁרָה וְרַבַּת תַּעֲנוּגוֹת בְּאַרְמוֹנוֹ הַמְפֹאָר שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם.

כְּשֶׁגָּדַל משֶׁה וְנוֹדַע לוֹ, כִּי עִבְרִי הוּא, יָצָא בְּאַחַד הַיָּמִים לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו בַּעֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה. וְהִנֵּה נִגְלָּה לְעֵינָיו מַחֲזֶה מְזַעֲזֵעַ. אֶחָיו הַעֲרֻמִּים לַמֶחֱצָה עוֹסְקִים בְּבִנְיַן הֵיכָל גָּדוֹל. אֵלֶּה עוֹמְדִים וְלָשִׁים עֲרֵמוֹת טִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים; אֵלֶּה סוֹחֲבִים אֲרִיחֵי־אֶבֶן כְּבֵדִים לִמְקוֹם הַבִּנְיָן; אֵלֶּה מְרִימִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָן בְּרֹאשׁ עַמּוּדִים אֵיתָנִים; וּמַשְׁגִּיחִים מִצְרִיִים אַכְזָרִיִּים עוֹמְדִים וְאֵינָם נוֹתְנִים לָהֶם לָנוּחַ אַף רֶגַע; וְאִם יִמְעַד אֶחָד מֵרֹב עָמָל וְיִפֹּל, הַקֵם יְקִימוּהוּ מִיָּד בְּשׁוֹטֵיהֶם הַמִּתְנוֹפְפִים לְלֹא הַפְסֵק.

לִבּוֹ שֶׁל משֶׁה נִמְלָא צַעַר וָרֹגֶז. הוּא יָדַע, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד לְהִשָּׁאֵר בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְלִחְיוֹת חַיֵּי שַׁלְוָה כְִּמִקֹּדֶם. גּוֹרַל עַמּוֹ הַסּוֹבֵל לֹא נָתַן לוֹ מָנּוֹחַ. וְהוּא בָּרַח אֶל הַמִּדְבָּר.

וּבְהִתְהַלְּכוֹ בְּמִדְבָּר, הִתְמַסֵּר משֶׁה לְמַחְשְׁבוֹתָיו. בַּלֵּילוֹת נָדְדָה הַשֵּׁנָה מֵעֵינָיו. הוּא שׁוֹטֵט בַּמִּדְבָּר, נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַכּוֹכָבִים הַזּוֹהֲרִים מֵרוֹם הָרָקִיעַ, וְחָשַׁב עַל עַמּוֹ. הוּא חָשַׁב גַּם עַל אֱלֹהֵי עַמּוֹ. הוּא יָדַע, כִּי אֱלֹהִים לֹא יֵעֲזֹב אֶת עַמּוֹ בְּסִבְלוֹתָיו וְלֹא יִשְׁכַּח אוֹתוֹ לַנֶצַּח.

וְהִנֵּה בָּא יוֹם אֶחַד וֶאֱלֹהִים קָרָא אֶל מֶַָּחְשְׁבוֹתָיו. בַּלֵּילוֹת נְשֶׁה:

– משֶׁה! משֶׁה!

– הִנֵּנִי! – עָנָה משֶׁה הַנִרְעִד מִקּוֹל אֱלֹהִים.

וֶאֱלֹהִים הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו:

– הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלַי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לוֹחֲצִים אוֹתָם. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְּנִי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!

משֶׁה חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה.

– מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? – שָׁאַל.

אַךְ אֱלֹהִים עָנָה לוֹ:

– כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ!

וּמשֶׁה שָׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהִים וְחָזַר לְמִצְרַיִם, כְּדֵי לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ מִשִּׁעְבּוּד וָסֵבֶל. אַךְ לֹא קַל הָיָה הַתַּפְקִיד שֶׁהִטִּיל עָלָיו אֱלֹהִים. הוּא סִפֵּר לִבְנֵי עַמּוֹ, כִּי אֱלֹהִים נִגְלָה אֵלָיו בַּמִּדְבָּר וְהִבְטִיחַ לוֹ לְהַצִּיל אוֹתָם מִידֵי הַמִּצְרִים וּלְהָבִיא אוֹתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הַטּוֹבָה. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל הִטּוּ אֹזֶן לִדְבָרָיו וְהֶאֱמִינוּ לוֹ וְהָיוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו. אַךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לֹא נָתַן לָהֶם לָלֶכֶת. הוּא לֹא רָצָה לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֲבָדִים הָעוֹשִׂים בִּשְׁבִילוֹ כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה. וּכְשֶׁנּוֹדָע לוֹ כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים לַעֲזֹב אֶת אַרְצוֹ, הִתְאַּכְזֵר לָהֶם עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִקֹּדֶם.

יָמִים רַבִּים עָבְרוּ. צָרוֹת רַבּוֹת בָּאוּ עַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל. אַךְ לֹא מְעַטּוֹת הָיוּ הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ גַּם עַל פַּרְעֹה בִּגְלַל סֵרוּבוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת הַעִבְרִים. וְהִנֵּה בָּא סוֹף־סוֹף הַיּוֹם וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם בְּמִצְרַיִם וּפָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר. מֹשֶׁה הָיָה מַנְהִיגָם. אֱלֹהִים הֶרְאָה לְמשֶׁה אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהֵם הָלְכוּ אַחֲרֵי מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל יוֹמָם וָלַיְלָה, יוֹמָם וָלַיְלָה.

וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה הָיְתָה. אֲרֻכָּה מְאֹד וְקָשָׁה מְאֹד. חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֲטִים צָרְבוּ אֶת רַגְלֵי הַנּוֹדְדִים, אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת. הֵם יָדְעוּ, כִּי דַּרְכָּם מוֹבִילָה אוֹתָם לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר בָּהּ יוּכְלוּ לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים וְלִחְיּוֹת כַּאֲנָשִׁים חָפְשִׁיִּים וְלֹא כַּעֲבָדִים, כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם.

– זוֹ תִּהְיֶה אֶרֶץ טוֹבָה, – סִפְּרָה אֵם לִבְנָהּ הַקָּטָן וְהֶעָיֵף מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ – שָׁם תִּשְׁתֶּה חָלָב, תִּמְרַח דְּבַשׁ עַל לַחְמְךָ, וְתֹאכַל פֵּרוֹת מְתוּקִים לָרֹב.

– וְגַם מַיִם לִשְׁתּוֹת יִהְיוּ שָׁם? – שָׁאַל הַיֶּלֶד הַצָּמֵא מֵחֹם הַמִּדְבָּר.

– כֵּן, יַלְדִּי, – הִבְטִיחָה לוֹ אִמּוֹ – גַּם מַיִם יִהְיוּ שָׁם, מַיִם חַיִּים וְצוֹנְנִים.

וְהַנּוֹדְדִים הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ.

לְבַסּוֹף הֵחֵלּוּ מִתְאוֹנְנִים וּמִתְלוֹנְנִים. יוֹתֵר מִדַּי אֲרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְיוֹתֵר מִדַּי קָשָׁה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ. לֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא הָיוּ לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. וְהֵם רָבוּ עִם משֶׁה:

– לָמָּה הוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה?

– הָרוֹצֶה אַתָּה, כִּי נָמוּת בְּרָעָב?

– תֵּן לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה!

אַךְ משֶׁה לֹא רָגַז עֲלֵיהֶם. הוּא נָשָׂא תְּפִלֶָּה אֶל אֱלֹהִים, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר וְיִתֵּן לוֹ לֶחֶם וּמַיִם. וְאָמְנָם לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַנּוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר. יוֹם־יוֹם יָרְדָה וְכִסְּתָה אֶת הָאֶרֶץ שִׁכְבַת גַרְגְּרִים קְטַנִּים וּלְבָנִים, שֶׁהָעִבְרִים קָרְאוּ לָהֶם בַּשֵּׂם מָן. טַעְמוֹ שֶׁל הַמָּן הָיָה כְּטַעַם עֻגַּת דְּבַשׁ. וְהַנּוֹדְדִים אָסְפוּ אֶת הַמָּן, אָכְלוּ אוֹתוֹ וְלֹא יָדְעוּ רָעֵב.

וְגַם מַיִם מָצְאוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָדְעוּ צָמָא. הֵם רָאוּ אֵיפוֹא, כִּי אֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אוֹתָם, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְלֹא הִתְאוֹנְנוּ עוֹד עַל מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ לְהַר אֶחָד, הַר סִינַי, וְכָאן עָמְדוּ לָנוּחַ מִדַּרְכָּם. הֵם הֵקִימוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם, וּמשֶׁה עָלָה לְרֹאשׁ הָהָר, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שָׁם לֶאֱלֹהִים עַל עַמּוֹ, וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ וְהִבְטִיחַ לוֹ לַעֲזֹר לָעָם וְלִבְחֹר בּוֹ מִכָּל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

– אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, – קָרָא משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים בְּאָזְנֵי הָעָם – וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.

וְהָעָם שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, הִשְׁתַּחֲוָה וְעָנָה פֶּה אֶחָד:

כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה!

אַךְ אֱלֹהִים יָדַע, כִּי מִשֶּׁיַּמְשִׁיךְ הָעָם לִנְדֹּד בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְיוֹסִיף לִסְבֹּל בְּדַרְכּוֹ הַאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה, שׁוֹב יָשׁוּב לְהִתְאוֹנֵן עַל משֶׁה כְּמִקֹּדֶם. וְלָכֵן אָמַר, כִּי יָרוֹד יֵרֵד עַל הַר סִינַי וִידַבֵּר אֶל משֶׁה בְּמַעֲמַד הָעָם כֻּלּוֹ, לְמַעַן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים אִתַּם, וּלְמַעַן יַאֲמִינוּ גַּם בְּמשֶׁה וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהִתְלוֹנֵן עָלָיו.

וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה. כָּל הָעָם בָּא וְעָמַד לְמַרְגְּלוֹת הָהָר, וְעַל הַר סִינַי יָרַד עָשָׁן גָּדוֹל וְכָבֵד. רְעָמִים הִרְעִימוּ, בְּרָקִים הִבְרִיקוּ. קוֹלוֹת שׁוֹפָר אַדִּירִים הֵרִיעוּ, וְלַפֶתַע־פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הַס! צִפּוֹר לֹא צִיְּצָה, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, מַלְאָכִים לֹא הִתְעוֹפְפוּ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעֲזֵעַ, אִישׁ לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, כָּל הָעוֹלָם שָׁתַק כְּאִלּוּ קָפָא. וּמֵרֹאשׁ הָהָר נִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים:

– אֳנֹכִי אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים!

וְקוֹל אֱלֹהִים הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. הוּא הוֹלֵךְ וּמַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הָעָם אֶת הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר עָלָיו לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְאֶת הָאִסוּרִים אֲשֶׁר עָלָיו לְהִזָּהֵר וְלֹא לַעֲשׂוֹת. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַמִּתְגַּלְגֵּל כְּרַעַם, רוֹאִים אֶת הֶעָשָׁן הַמִּתְאַבֵּךְ בְּרֹאשׁ הָהָר, וְהֵם עוֹמְדִים מֵרָחוֹק וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד.

– משֶׁה, משֶׁה, – הֵם מִתְחַנְּנִים לִפְנֵי מַנְהִיגָם הַקָּדוֹשׁ – דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת!

וְאָז עָלָה משֶׁה לְהָר וּלָמַד שָׁם מִפִּי אֱלֹהִים אֶת כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לְעַמּוֹ. וּלְמַּעַן לֹא יִשְׁכַּח הָעָם לְעוֹלָם אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶה, מָצָא לוֹ משֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת־אֶבֶן חֲלָקִים וְעַל לוּחוֹת אֵלֶּה כָּתַב אֶת כָּל הַדְּבָרִים.

וְעַתָּה, לְאַחֵר שֶׁאֱלֹהִים הִבְטִיחַ לִהְיוֹת עִם הָעָם וְלִשְׁמֹר עָלָיו, צִוָּה משֶׁה לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ לֶאֱלֹהִים, שֶׁקָּרָא לוֹ בְּשֵׁם מִשְׁכָּן. הַמִּשְׁכָּן הָיָה אֹהֶל גָּדוֹל, עָשׂוּי יְרִיעוֹת שֶׁל אֲרִיגִים יְקָרִים וּבַעֲלֵי צְבָעִים מַרְהִיבִים. אַחַר כָּךְ צִוָּה לַעֲשׂוֹת אָרוֹן יָפֶה, בָּנוּי כֻּלּוֹ עֵץ יָקָר וּמְצֻפֶּה זָהָב. עַל מִכְסֶה הָאָרוֹן הַזֶּה, שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם אֲרוֹן־הַבְּרִית, עָמְדוּ מַלְאָכִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם וַעֲשׂוּיִים זָהָב טָהוֹר; וּבְתוֹךְ הָאָרוֹן פְּנִימָה הָיוּ מֻנָחִים שְׁנֵי הַלּוּחוֹת, הֵם לוּחוֹת־הַבְּרִית, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם כָּתַב משֶׁה בְּהַר סִינַי אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים.

מִלְּבַד הַמִּשְׁכָּן וְהָאָרוֹן צִוָּה משֶׁה לַעֲשׂוֹת מֵעֵץ יָקָר גַּם שֻׁלְחָן מְצֻפֶּה זָהָב, וּמְנוֹרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה קָנִים וַעֲשׂוּיָה כֻּלָּה זָהָב טָהוֹר. וְאֶת כָּל הַזָּהָב, הַכֶּסֶף, הַנְּחשֶׁת, הָעֵץ וְהָאֲרִיגִים הַיְקָרִים, שֶׁהָיוּ דְּרוּשִׁים לִבְנוֹת אֶת הָאֹהֶל וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָאֲרוֹן, הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה, נָתַן הָעָם בְּמַּתָּנָה וְהֵבִיא לָאֳמָּנִים שֶׁעָסְקוּ בַּמְּלָאכָה.

וּמָה נֶהְדָּר הָיָה הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. בְּמָקוֹם מְיֻחָד בְּתוֹכוֹ עָמַד הַשֻּׁלְחָן, עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן הוּשַׂם אֲרוֹן־הַבְּרִית. מוּל הַשֻּׁלְחָן עָמְדָה מְנוֹרַת הַזָּהָב הַנֶּהְדָּרָה. וּבְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן הַמְּפֹאָר הַזֶּה הָיָה הָעָם מִתְכַּנֵּס, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל לֶאֱלֹהִים. לְהוֹדוֹת לוֹ עַל כֹּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעֲנוֹ, וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי יוֹסִיף לִהְיוֹת עִמּוֹ וְיָבִיא אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו.

אוּלָם הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ הָאָבוֹת עוֹד הָיְתָה אָרֻכָּה וְקָשָׁה. שָׁנִים רָבּוֹת עוֹד נָדְדוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אַךְ לְבַסּוֹף הִתְקָרְבוּ אֶל הָאָרֶץ הַיְּקָרָה.

בַּיָּמִים הָהֵם כְּבַר הָיָה משֶׁה זָקָן מְאֹד. בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה. הוּא עָלָה עַל הַר גָּבוֹהַּ, הַר נְבוֹ, וְהִשְׁקִיף מִשָּׁם עַל הָאָרֶץ. לַמְרוֹת זִקְנָתוֹ עוֹד הָיוּ עֵינָיו חַדוֹת וְרָאוּ לְמֵרָחוֹק. וּמשֶׁה רָאָה לְפָנָיו אֶת כָּל הָאֶרֶץ הַגְּדוֹלָּה וְהַיָּפָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הוֹבִיל אֶת עַמּוֹ.

אוּלָם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ לֹא זָכָה משֶׁה. הוּא מִלֵא אֶת הַתַּפְקִיד הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ – גָּאַל אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, לִמֵּד אוֹתָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְהֵבִיא אוֹתָם עַד שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֱלֹהִים הִבְטִיחַ לָהֶם. וְכָאן מֵת.

בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ עַל גְּבוּל הָאָרֶץ. אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל נְדוּדִים בַּמִּדְבָּר זָכוּ סוֹף־סוֹף לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, לִרְאוֹת אֶת יַעֲרוֹתֶיהָ וַאֲפָרֶיהָ וְלֶאֱכֹל מִשְּׂדוֹתֶיהָ וּכְרָמֶיהָ. קָשִׁים מְאֹד הָיוּ נְדוּדֵיהֶם בַּמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט. רַבִּים מְאֹד הָיוּ הַמִּכְשׁוֹלִים בְּדַרְכָּם הַאֲרֻכָּה. וְהִנֵּה לֹא פָּסְקוּ הַקְּשָׁיִים גַּם עַתָּה. הָאָרֶץ שֶׁאֱלֹהִים הִבְטִיחַ לָתֵת לָהֶם, נְתוּנָה בִּידֵי שְׁבָטִים אֲחֵרִים, הַנִּקְרָאִים בְּשֵּׁם כְּנַעֲנִים, וּשְׁבָטִים אֵלֶּה אֵינָם רוֹצִים לָתֵת לִבְנֵי־יִשׂרָאֵל לְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ.

אֵיךְ יוּכְלוּ אֵיפוֹא נוֹדְדֵי הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר זֶה שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יָדְעוּ בַּיִת וְשָׂדֶה וְלֶחֶם וּמַיִם, לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ הַיְקָרָה לָהֶם?

אֵין עֵצָה אֶלָּא לִכְבֹּש אוֹתָה מִידֵי הַכְּנַעֲנִים בְּמִלְחָמָה.

אַךְ מִי יוֹבִיל אוֹתָם לְמִלְחָמָה קָשָׁה וַאֲרֻכָּה זוֹ? מִי גִּבּוֹר וְלֹא יִפְחַד מִפְּנֵי הַכְּנַעֲנִים הָרַבִּים, הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרִים בְּצוּרוֹת, וּבִידֵיהֶם חֲנִיתוֹת נְחשֶׁת וְחַרְבוֹת בַּרְזֶל? הַאֻמְנָם יֵשׁ בְּקֶרֶב בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הָעֲיֵפִים מֵרֹב נְדוּדֵיהֶם גִּבּוֹר כָּזֶה?

יֵשׁ וָיֵשׁ – הֲלֹא הוּא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן!

וְאָמְנָם הָיָה יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן גִּבּוֹר גָּדוֹל. הוּא הָיָה תַּלְמִידוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל משֶׁה, וּמִשֶּׁמֵּת משֶׁה בְּהַר נְבוֹ, הָיֹה הָיָה יְהוֹשֻׁעַ לְמַנְהִיג הָעָם.

– כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה כֵּן אֶהְיֶה עִמָּךְ! – הִבְטִיחַ לוֹ אֱלֹהִים.

וֶאֱלֹהִים אָמַר לוֹ, כִּי לֹא יִפְחַד מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים הָרַבִּים שֶׁמִּסָּבִיב. הוּא הִבְטִיחַ לוֹ, כִּי יַעֲזֹר לוֹ לִכְבּשׁ אֶת הָאָרֶץ וְלָתֵת אוֹתָהּ לְנַחֲלָה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל הָיוּ נֶאֱמָנִים לְמַנְהִיגָם הֶחָדָשׁ וְהִבְטִיחוּ לוֹ לְמַלֵּא אֶת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו.

– כְּכָל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל משֶׁה, נִשְׁמַע אֵלֶיךָ! – נִשְׁבְּעוּ לו.

וְהֵם עָמְדוּ כֻּלָּם מוּכָנִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו, לָצֵאת בְּלִי פַּחַד נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם, וְלִכְבּשׁ בְּמִלְחָמָה אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיהֶם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, וַאֲשֶׁר אֵלֶיהָ הוֹבִיל אוֹתָם גּוֹאֲלָם הַגָּדוֹל משֶׁה.

וְהִנֵּה בָּא בֹּקֶר אָבִיב אֶחָד. הַשֶּׁמֶשׁ הֵצִיצָה מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים שֶׁבַּמִּזְרָח וְשָׁלְחָה אֶת קַרְנֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת. רוּחַ קַלָּה וְרַעֲנַנָּה נָשְׁבָה. מֵימֵי הַיַרְדֵּן הַזּוֹרְמִים בְּעֹז הִשְׁמִיעוּ הֶמְיָה נְעִימָה. וְלֹא הַרְחֵק מִכָּאן – חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל הָעִיר יְרִיחוֹ.

יְרִיחוֹ הָיְתָה הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּהּ נִתְקְלוּ הָעִבְרִים בְּלֶכְתָּם לִכְבּשׁ אֶת הָאָרֶץ. הַחוֹמָה שֶׁהִקִּיפָה אוֹתָהּ מִסָּבִיב הָיְתָה גְּבוֹהָה, עָבָה וַחֲזָקָה. גַּם הַשְּׁעָרִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם יָצְאוּ בְּנֵי יְרִיחוֹ מֵעִירָם וְנִכְנְסוּ אֵלֶיהָ, הָיוּ עָבִים וַחֲזָקִים. הֵם סָגְרוּ אֶת הַשְּׁעָרִים בְּחָזְקָה, וּבְטוּחִים הָיוּ, כִּי הָעִבְרִים לֹא יוּכְלוּ לַחְדֹּר אֶל עִירָם.

אַךְ בְּבֹקֶר אָבִיב רַעֲנָן זֶה חָרְדוּ פִּתְאֹם בְּנֵי יְרִיחוֹ חֲרָדָה גְדוֹלָה. הַשָּׁעָה עוֹד הָיְתָה מֻקְדֶּמֶת וְהֵם עוֹד יָשְׁנוּ אֶת שְׁנָתָם. וְהִנֵּה הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם תְּרוּעַת שׁוֹפָרוֹת חֲזָקָה.

– מַה זֹאת? שָׁאֲלוּ בְּקָפְצָם מֵעַל מִטּוֹתֵיהֶם.

הֵם מִהֲרוּ וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַחוֹמָה, וּקְרִיאוֹת פַּחַד פָּרְצוּ מִפִּיהֶם:

– צְבָא יִשְׂרָאֵל!

– הֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַחוֹמָה!

– עוֹד מְעַט וַדַּאי יַתְקִיפוּ אוֹתָנוּ!

וְאָמְנָם צְבָא יִשְׂרָאֵל הָיָה זֶה.

בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל הָלַךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן. אַחֲרָיו צָעַד בְּעֹז גְּדוּד צָבָא מֻבְחָר. אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הָלְכוּ שִׁבְעָה כֹּהֲנִים וְתָקְעוּ בְּשׁוֹפָרוֹת. אַחֲרֵי תּוֹקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת הָלְכוּ כֹּהֲנִים אֲחֵרִים; שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן־הַבְּרִית, שֶׁבּוֹ הָיוּ שְׁמוּרִים הַלּוּחוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וְאַחֲרֵי הָאָרוֹן צָעֲדוּ גְדוּדֵי הַצָּבָא הָאֲחֵרִים – עַשְׂרוֹת אֲלָפִים חַיָּלִים.

אוּלָם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא הִתְקִיפוּ אֶת הָעִיר. הֵם רַק הִקִּיפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם.

– הֵם אֵינָם מְעִזִּים לְהַתְקִיף אוֹתָנוּ, – הִתְנַחֲמוּ בְּנֵי יְרִיחוֹ וְנִרְגְּעוּ מִפַּחֲדָם.

אַךְ לְמָחֳרַת הַיּוֹם, אַךְ הֵאִיר הַבֹּקֶר וּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹת חֲזָקָה הֵעִירָה אוֹתָם מִשְּׁנָתָם שֵׁנִית.

וְשׁוּב אוֹתוֹ מַחֲזֶה. יְהוֹשֻׁעַ הוֹלֵךְ בְּרֹאשׁ הָעָם, אַחֲרָיו – הַגְּדוּד הַמֻבְחָר, אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה – שִׁבְעָה כֹּהֲנִים תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָרוֹת, אַחֲרֵי תּוֹקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת – כֹּהֲנִים הַנּוֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְאַחֲרֵי אֲרוֹן הַבְּרִית – הָעָם כֻּלּוּ.

וְאַף הַפַּעַם לֹא הִתְקִיפוּ הַעִבְרִים אֶת יְרִיחוֹ הַסְּגוּרָה. הֵם הִקִּיפוּ אֶת הָעִיר הַקָּפָה אַחַת וְחָזְרוּ אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם. וְכֹה חָזַר הַדָּבָר שִׁשָּׁה יָמִים.

— מַהוּ הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּזָר שֶׁהֵם עוֹשִׂים? — תָּמְהוּ בְּנֵי יְרִיחוֹ עַל הַעִבְרִים.

— הַאֻמְנָם חוֹשְׁבִים הֵם, כִּי בְּהַקִּיפָם כָּכָה בֹּקֶר־בֹּקֶר אֶת עִירֵנוּ, נָפֹול תִּפֹּל הַחוֹמָה לִפְנֵיהֶם?

– אָכֵן, אֵין לָנוּ מַה לִפְחֹד מִפְּנֵיהֶם. הֵם לֹא יִכְבְּשׁוּ אֶת עִירֵנוּ הַבְּצוּרָה לְעוֹלָמִים!

אַךְ הִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. צְבָא יִשְׂרָאֵל הִקִּיף אֶת יְרִיחוֹ הַקָּפָה אַחַת, כְּמוֹ בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים. אוּלָם הַפַּעַם לֹא הִסְתַּפֵּק בַּהַקָּפָה הָאַחַת וְלֹא חָזַר אֶל הַמַּחֲנֶה. הוּא הִקִּיף אֶת הָעִיר פַּעַם שְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית. וְגַם פַּעַם חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית וּמִשֶּׁגָּמַר הָעָם לְהַקִּיף אֶת הָעִיר גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית, קָרָא יְהוֹשֻׁעַ:

– הָרִיעוּ, כִּי נָתַן אֱלֹהִים לָכֶם אֶת הָעִיר!

בְּרֶגַע זֶה בָּקְעָה תְּקִיעַת שׁוֹפָרוֹת אַדִּירָה וּמִפִּי הָעָם פָּרְצָה תְּרוּעָה חֲזָקָה כְּקוֹל הָרַעַם בַּשָּׁמַיִם.

וְאֶת רַעַשׁ הַשּׁוֹפָרוֹת וּקְרִיאוֹת הָעָם לִוָּה רַעַשׁ אַחֵר – קוֹל שֶׁבֶר וְהֶרֶס, קוֹל רִסּוּק וְנֵפֶץ, קוֹל צְעָקָה וּצְוָחָה – – – כִּי חוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה וְהֶעָבָה שֶׁל יְרִיחוֹ הִתְמוֹטְטָה וְהִתְרַסְּקָה לִרְסִיסִים. וּצְבָא יִשְׂרָאֵל פָּרַץ לְתוֹךְ הָעִיר, הִכָּה אֶת יוֹשְׁבֶיהָ הַכְּנַעֲנִים וְכָבַשׁ אוֹתָהּ בִּסְּעָרָה.

אָכֵן, הָיָה אֱלֹהִים עִם יְהוֹשֻׁעַ, עָשָׂה לוֹ נֵס, וְעָזַר לוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת יְרִיחוֹ.

וְלֹא רַק אֶת יְרִיחוֹ כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ. בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ הַגָּדוֹל וְהָאַמִּיץ עָלָה עָלֹה גַּם עַל הֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת שֶׁבָּאָרֶץ, כָּבַשׁ אֶת הָאַחַת אַחֲרֵי הַשְּׁנִיָּה, וְהַכְּנַעֲנִים אֲחוּזֵי הַפַּחַד נָסוּ מִפָּנָיו מְנוּסַת בֶּהָלָה.

וּכְשֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֵת הָאָרֶץ כֻּלָּה, חִלֵק אוֹתָהּ בֵּין שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לָהֶם אוֹתָהּ לְנַחֲלָה.

וְלֹא יָדְעוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סֵבֶל כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹתָם עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם. לֹא יָדְעוּ עוֹד רָעֵב וְצָמָא כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹתָם נוֹדְדִים בְּמִדְבָּר, לֹא יָדְעוּ עוֹד מִלְחָמוֹת כַּאֲשֶׁר בִּימֵי הַכִּבּוּשׁ הָאֲרֻכִּים. הֵם זָכוּ סוֹף־סוֹף לְחַיֵּי שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ.

הַיָּם הַגָּדוֹל, הַמַּכֶּה גַּלִּים לְכָל אָרְכָּה שֶׁל אַרְצֵנוּ, הוּא אָרֹך מְאֹד וְרָחָב מְאֹד. כְּשֶׁנּוֹסְעִים בָּאֳנִיָּה וְעוֹבְרִים בּוֹ מֶרְחָק רָב, מַגִּיעִים לְאֶרֶץ אַחַת שֶׁשָּׁמָּה אִיטַלְיָה. בְּאֶרֶץ זוֹ יֶשְׁנָהּ עִיר אַחַת שֶׁשְּׁמָה גֵינוּאָה.

וּבְעִיר זוֹ חַי פַּעַם נַעַר שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס.

הַנַּעַר כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס אָהַב מְאֹד לָבוֹא אֶל הַנָּמָל שֶׁבְּעִירוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּאֳנִיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַמַּגִּיעוֹת מִמֶּרְחַקִּים, אוֹ מַפְלִיגוֹת לְמֶרְחַקִּים. הוּא גַּם אָהַב מְאֹד לִקְרֹא סְפָרִים עַל אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וּמַפְלִיאוֹת, וּבְלִבּוֹ הִתְעוֹרֵר חֵשֶׁק לִהְיוֹת סַפָּן וּלְהַפְלִיג בָּאֳנִיָּה גְּדוֹלָה אֶל הָאֲרָצוֹת הַמַּפְלִיאוֹת הָאֵלּוּ.

יוֹתֵר מִכֹּל מָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר כְּרִיסְטוֹפֶר אַרְצוֹת הַמִּזְרָח הָרְחוֹקוֹת. הוּא קָרָא בַּסְּפָרִים, כִּי שָׁם, הַרְחֵק־הַרְחֵק בַּמִזְרָח, נִמְצָאוֹת שָׁלֹּשׁ אֲרָצוֹת עֲשִׁירוֹת וְרַבּוֹת פְּלָאִים. שֵׁם הָאַחַת – הֹדּוּ, שֵׁם הַשְּׁנִיָּה – סִין, וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית – יַפָּן. כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס הַצָּעִיר קָרָא בַּסְפָרִים, וְגַם שָׁמַע מִפִּי סַפָּנִים וְסוֹחֲרִים, כִּי בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ רַב הַזָּהָב כָּאֲבָנִים אֲשֶׁר בִּרְחוֹבוֹת עִירוֹ, וְכִי גַגּוֹת הַבָּתִּים אֲשֶׁר שָׁם עֲשׂוּיִים זָהָב טָהוֹר. הוּא גַּם קָרָא וְשָׁמַע, כִּי בְּהֹדּוּ וּבְסִין וּבְיַפָּן לוֹבְשִׁים הָאֲנָשִׁים בִּגְדֵי מֶשִׁי יְקָרִים וַהֲדוּרִים. וְהוּא קָרָא וְשָׁמַע, כִּי אַדְמָתָן שֶׁל הָאֲרָצוֹת הָאֵלּוּ הִיא פּוֹרִיָה מְאֹד וְהִיא מַצְמִיחָה כָּל מִינֵי צִמְחֵי־מַאֲכָל מְצֻיָּנִים.

אַךְ כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל אֲרָצוֹת הַמִּזְרָח הַמַּפְלִיאוֹת הָאֵלּוּ?

כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס חַי לִפְנֵי יָמִים רַבִּים מְאֹד. כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה כְּבָר עָבְרוּ מֵאָז. וּבַיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם לֹא הִכִּירוּ עוֹד הָאֲנָשִׁים אֶת הָעוֹלָם. הֵם הִכִּירוּ רַק אֶת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן יָשְׁבוּ, אַךְ לֹא יָדְעוּ דָּבָר עַל הַיַּמִים וְהָאוֹקְיָנוֹסִים הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת.

אִם רָצָה מִישֶׁהוּ לָבוֹא לְהֹדּוּ, אוֹ לְסִין, אוֹ לְיַפָּן, הָיָה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ מִזְרָחָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת, חֳדָשִׁים וְאַף שָׁנִים. הוּא הָיָה מֻכְרָח לִרְכֹּב עַל חֲמוֹר, אוֹ עַל גָּמָל, אוֹ לָלֶכֶת בְּרֶגֶל. וְהוּא הָיָה מֻכְרָח לַעֲבֹר הָרִים גְּבוֹהִים, מִדְבָּרוֹת נוֹרָאִים וְיַעֲרוֹת־עַד מְלֵאִים חַיּוֹת טֶרֶף. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאֲנָשִׁים יָדְעוּ, כִּי אֶפְשָׁר לְהָבִיא מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח הָעֲשִׁירוֹת הַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים יְקָרִים, לֹא נִמְצְאוּ אֵיפוֹא בֵּינֵיהֶם אַמִּיצֵי־לֵב, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לָצֵאת לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, קָשָׁה וּמִסֻכֶּנֶת כָּל כָּךְ.

אַךְ הִנֵּה נוֹלַד בְּמֹחוֹ שֶׁל כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס רַעְיוֹן יָפֶה. הוּא יָדַע, כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָנוּ חַיִּים הִיא כַּדוּר עֲנָק. וְאִם כָּךְ הַדָּבָר, הֲרֵי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל אֲרָצוֹת הַמִּזְרָח הָרְחוֹקוֹת גַּם בַּדֶּרֶךְ הַהֲפוּכָה, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שֻׁלְחָן עָגֹל גַּם בְּהַקִּיפֵנו אוֹתוֹ מִצַּד יָמִין וְגַם בְּהַקִּיפֵנוּ אוֹתוֹ מִצַּד שְׁמאל.

– כְּדֵי לָבוֹא אֶל הֹדּוּ, אוֹ סִין, אוֹ יַפָּן, – אָמַר אָז קוֹלוּמְבּוּס בְּלִבּוֹ – אֵין כָּל הֶכְרַח לָלֶכֶת דַּוְקָא מִזְרָחָה. אִם אָקוּם וְאֵלֵךְ בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ וְעָשׂה אֶעֱשֶׂה אֶת דַּרְכִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן מַעֲרָבָה, אַגִּיעַ אֶל אַרְצוֹת הַפֶּלֶא הַלָּלוּ, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הָלַכְתִּי מִזְרָחָה!

אַךְ כֵּיצַד יָקוּם וְיֵלֵךְ מַעֲרָבָה, כַּאֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב מִשְׂתָּרֵעַ אוֹקְיָנוֹס גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁשּׁוּם סַפָּן עוֹד לֹא הֵעֵז לְהַרְחִיק בּוֹ בָאֳנִיָּתוֹ?

קוֹלוּמְבּוּס לֹא יָדַע פַּחַד מִפְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל. כַּאֲשֶׁר גָּדַל, הָיָה עוֹרֵךְ מַסְּעֵי יָם בָּאֳנִיוֹתֵיהֶם שֶׁל סַפָּנִים שׁוֹנִים, וְהוּא אַף לָמַד לִנְהֹג בָּאֳנִיָּה כְּאֶחָד הַקְּבַרְנִיטִים הַמְצֻיָנִים בְּיוֹתֵר. אַךְ כְּדֵי לָעֲבֹר אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, דְּרוּשָׁה אֳנִיָּה; וְכֵיצַד יוּכַל לִקְנוֹת

לוֹ אֳנִיָּה, כְּשֶׁהוּא עֲנִי וּבְיָדוֹ אֵין כָּל כֶּסֶף? קוֹלוּמְבּוּס חָשַׁב וְחָשַׁב, וּלְבַסּוֹף מָצָא עֵצָה. הוּא הֶחְלִיט לִפְנוֹת אֶל אַחַד הַמְּלָכִים, לְגַלּוֹת לוֹ אֶת תָּכְנִיתוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֶזְרָה. וְאָז עָזַב אֶת עִיר מוֹלַדְתּוֹ גֵינוּאָה, בָּא לְאֶרֶץ סְפָרַד וְהִתְיַצֵּב שָׁם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, – אָמַר אֵלָיו קוֹלוּמְבּוס – מָצוֹא מָצָאתִי דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לְאַרְצוֹת הַפֶּלֶא הָרְחוֹקוֹת הֹדּוּ, סִין וְיַפָּן. אִם תִּתֵּן לִי אֳנִיָּה, וְגַם תַּעֲמִיד לִרְשׁוּתִי מַלָּחִים אֲחָדִים שֶׁיַּעַזְרוּ לִי בְּדַרְכִּי, יָצוֹא אֵצֵא אֶל הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת הָאֵלּוּ, וְהָבֵא אָבִיא לְךָ מִשָּׁם הַרְבֵּה מְאֹד זָהָב וּמֶשִׁי וְכָל מִינֵי דְּבָרִים יְקָרִים אֲחֵרִים.

קוֹלוּמְבּוּס גִּלָּה לְמֶּלֶךְ סְפָרַד אֶת תָּכְנִיתוֹ לְכָל פְּרָטֶיהָ, הוֹכִיחַ לוֹ כִּי רַעְיוֹנוֹ הוּא נָכוֹן, וְהַמֶּלֶךְ אָמְנָם הִטָּה אֹזֶן לִדְבָרָיו וְהֵבִין, כִּי בַּמִּקְרֶה שֶׁקוֹלוּמְבּוּס יִמְצָא אֶת דֶּרֶךְ־הַיָּם לְאַרְצוֹת־הַמִּזְרָח הָרְחוֹקוֹת, יוּכְלוּ הַסְּפָרַדִּים לְהָבִיא מִשָּׁם לֹא רַק זָהָב אֶלָּא גַּם כֹּל מִינֵי אוֹצָרוֹת יְקָרִים אֲחֵרִים.

אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם עָמְדָּה סְפָרַד בְּמִלְחָמָה קָשָׁה, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה עָסוּק כֹּל כָּךְ בְּעִנְיָנֵי הַמִּלְחָמָה, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִפָּנוֹת לְתָכְנִיתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן הָאִיטַלְקִי. הוּא יָעַץ אֵיפוֹא לְקוֹלוּמְבּוּס, כִּי יְחַכֶּה עַד שֶׁתִּגָּמֵר הַמִּלְחָמָה; וְהוּא הִבְטִיחַ לוֹ, כִּי אַךְ תַּעֲבֹר הַסַּכָּנָה מֵאַרְצוֹ וְהוּא יִשְׁתַּחְרֵר מִן הַמִּלְחָמָה וְדַאֲגוֹתֶיהָ, יִתֵּן לוֹ אֶת כֹּל הַדָּרוּשׁ לַמַּסָּע וְיַעֲזֹר לוֹ לְהוֹצִיא אֶת תָּכְנִיתוֹ הַיָּפָה אֶל הַפֹּעַל.

לִכְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְחַכּוֹת. וְהוּא חִכָּה וְחִכָּה, וְחִכָּה, עַד שֶׁהַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה סוֹף־סוֹף. אָז הִתְיַצֵּב שֵׁנִית לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִזְכִּיר לוֹ אֶת הַבְטָחָתוֹ.

– טוֹב וְיָפֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ – אַךְ מַהוּ הַשָּׂכָר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ תְּמוּרַת מַעֲשֶׂךָ?

– שְׁנֵי דְבָרִים, – עָנָה לוֹ קוֹלוּמְבּוּס – רֵאשִׁית כֹּל רְצוֹנִי הוּא, כִּי תְּמַנֶּה אוֹתִי מוֹשֵׁל עַל כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁאֶמְצָא בְּדַרְכִּי; וְשֵׁנִית, הֲרֵי אֲנִי מְבַקֵּשׁ, כִּי חֵלֶק מִכָּל הָאוֹצָרוֹת הַיְקָרִים שֶׁאָבִיא לְךָ מִן הָאֲרָצוֹת הָאֵלּוּ יִהְיֶה שִַׁיָּךְ לִי.

– לֹא, שָׂכָר רַב כָּל כָּךְ אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לְךָ! – אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ.

אַךְ קוֹלוּמְבּוּס הָיָה עַקְשָׁן וְלֹא רָצָה לְוַתֵּר. וּבִרְאוֹתוֹ, כִּי הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ רוֹצֶה לְמָלֵא אֶת דְּרִישׁוֹתָיו, הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת סְפָרַד וּלְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ בְּצָרְפַת.

— אִם מֶלֶךְ סְפָרַד אֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּם לִי אֶת שְׂכָרִי תְּמוּרַת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ וּלְמַעַן אַרְצוֹ, – אָמַר קוֹלוּמְבּוּס בְּלִבּוֹ – אַצִּיעַ אֶת תָּכְנִיתִי לִפְנֵי מֶלֶךְ צָרְפַת, וְהוּא בְּוַּדַּאי יִהְיֶה חָכָם מִמֶּנּוּ וִישַׁלֵּם לִי אֶת שְׂכָרִי בְּיָד נְדִיבָה. וְקוֹלוּמְבּוּס אָרַז אֶת חֲפָצָיו וּכְבָר הָיָה מוּכָן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ צָרְפַתָּה. אוּלָם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן שִׁנָה מֶלֶךְ סְפָרַד אֶת דַּעְתּוֹ, הוּא הִבְטִיחַ לְסַּפָּן הָאִיטַלְקִי, כִּי יְמַלֵּא אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתָיו; הֶעֱמִיד לִרְשׁוּתוֹ שָׁלּשׁ אֳנִיּוֹת וְחֶבֶר מַלָּחִים מְאֻמָּנִים; וְאַף מְלָאי גָּדוֹל שֶׁל אֹכֶל נָתַן לוֹ, כְּדֵי שֶׁקוֹלוּמְבּוּס וַאֲנָשָׁיו לֹא יֵדְעוּ רָעָב בְּדַרְכָּם הָאֲרֻכָּה.

קוֹלוּמְבּוּס הָיָה עַתָּה מְאֻשָּׁר.

– סוֹף־סוֹף יִתְקַיֵּם הַחֲלוֹם הַיָּקָר שֶׁלִּי! – אָמַר בְּלִבּוֹ, כַּאֲשֶׁר אֳנִיוֹתָיו נִתְּקוּ מִן הַחוֹף וְהִפְלִיגוּ לְלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל.

וְהַמַּלָּחִים, שֶׁיָּצְאוּ אִתּוֹ יַחַד לַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה, הָיוּ בַּתְּחִלָּה שְׂמֵחִים אַף הֵם. הֵם חָשְׁבוּ, שֶׁהַמַּסָּע לֹא יֶאֱרַך זְמַן רַב, וְעַד מְהֵרָה יַגִּיעוּ אֶל הָאֲרָצוֹת הָעֲשִׁירוֹת וִימַלְּאוּ שָׂם אֶת כִּיסֵיהֶם זָהָב, אֲבָנִים טוֹבוֹת וְכָל מִינֵי דְּבָרִים יְקָרִים אֲחֵרִים. אוּלָם עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים וְכָל סִמָּן שֶׁל יַבָּשָׁה לֹא נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם. סָבִיב סָבִיב הִשְׂתָּרֵעַ רַק אוֹקְיָנוֹס גָּדוֹל. וְאֶל לִבָּם הֵחֵל לַחֲדֹר הַפַּחַד. הֵם יָדְעוּ, כִּי בְּאוֹקְיָנוֹס זֶה, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי לֹא הִפְלִיגָה עֲדַיִן כָּל אֳנִיָּה. הֵם גַּם נִזְכְּרוּ בְּסִפּוּרֵי פְּחָדִים, שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים עַל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, וְהֵם כְּבָר הִצְטַעֲרוּ עַל שֶׁהִסְכִּילוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹתוֹ מַסָּע מְסֻכָּן.

– מֵאַיִן זֶה יוֹדֵעַ קְבַרְנִיטֵנוּ, כִּי יֵשׁ גְּבוּל וְסוֹף לְאוֹקְיָנוֹס נוֹרָא זֶה? – אָמַר אֶחָד מֵהֶם – הוֹי, מִי יִתֵּן וְנִזְכֶּה עוֹד לִרְאוֹת אֶת בָּתֵּינוּ וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵינוּ!

– שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי פַּעַם מִפִּי מַלָּח זָקֵן, – פָּתַח אַחֵר – כִּי אוֹקְיָנוֹס זֶה מַגִּיעַ עַד סוֹף הָעוֹלָם, וְאִם תָּבוֹא לְשָׁם אֳנִיָּה, נָפוֹל תִּפֹּל לְתוֹךְ תְּהוֹם נוֹרָאָה.

– וּמִי זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ, – הוֹסִיף שְׁלִישִׁי – כִּי בְּאוֹקְיָנוֹס זֶה חַיִּים נַחֲשֵׁי־עֲנָק, הַבּוֹלְעִים אֶת הָאֳנִיּוֹת עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁבְּתוֹכָן?

– אִם נַמְשִׁיךְ לָשׁוּט כָּךְ לְלֹא סוֹף, – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל מַלָּחִים נִרְגָּזִים – הֲרֵינו אֲבוּדִים.

– מְקוֹמֵנוּ בְּאֶרֶץ סְפָרַד, – עָנוּ אֲחֵרִים – בְּבָתֵּינוּ, יַחַד עִם נָשֵׁינוּ וִילָדֵינוּ, וְלֹא בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הָאָיֹם הַזֶּה, שֶׁאֵין לוֹ סוֹף וְקֵץ.

וּמַלָּח נִרְגַּז אֶחָד קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְצָעַק:

– נַטִּיל אֶת הַקְּבַרְנִיט אֶל הַיָּם, וְחָזוֹר נַחֲזֹר הַבַּיְתָה!

אַךְ קוֹלוּמְבּוּס לֹא נִבְהַל מִפְּנֵי הַמַּלָּחִים הַמִּתְמָרְדִים. הוּא יָצָא אֲלֵיהֶם וְאָמַר בְּשֶׁקֶט:

– לְפִי שָׁעָה אֵין לָכֶם אֲפִילּוּ לַחֲשֹׁב עַל חֲזָרָה הַבַּיְתָה. אֲנִי יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ לְיַפָּן וּלְסִין וּלְהֹדּוּ, וַאֲנִי מְקַוֶּה כִּי מָצוֹא אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת. וְאַתֶּם אֶל־נָא תִּהְיוּ נִפְחָדִים וּמְבֹהָלִים. רָאֹה תִּרְאוּ, כִּי יָבוֹא יוֹם וּתַחְזְרוּ כֻּלְּכֶם הַבַּיְתָה, לֹא רַק בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, אֶלָּא גַּם בְּיָדַיִם מְלֵאוֹת זָהָב.

מִשֶּׁשָּׁמְעוּ הַמַּלָּחִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִרְגְּעוּ קְצַת וְחָזְרוּ לַעֲבוֹדָתָם.

וּשְׁלֹשׁ הָאֳנִיּוֹת הִמְשִׁיכוּ לָשׁוּט מַעֲרָבָה. וְשׁוּב עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת, וְשׁוּב לֹא רָאָוּ לִפְנֵיהֶם קוֹלוּמְבּוֹס וַאֲנָשָׁיו אֶלָּא אוֹקְיָנוֹס אֵין־קֵץ – מַיִם וּמַיִם וּמַיִם!

אַךְ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, כְּשֶׁעָמַד קוֹלוּמְבּוֹס עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה וְעֵינָיו נְעוּצוֹת בְּחֶשְׁכַּת הָאֹפֶק, רָאָה פִּתְאֹם אוֹר נוֹצֵץ מֵרָחוֹק.

– הַבִּיטוּ! – קָרָא אֶל הַמַּלָּחִים שֶׁעָמְדוּ לְיָדוֹ – הֲתִרְאוּ אֶת הָאוֹר הַמְהַבְהַב מִשָּׁם?

– כֵּן, כֵּן, הִנֵּהוּ! – עָנָה אֶחָד.

– וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶה כָּל אוֹר, – אָמַר אַחֵר.

וְאָמְנָם נֶעֱלַם הָאוֹר כִּלְעֻמַּת שֶׁהוֹפִיעַ.

– יִתָּכֵן, כִּי אַךְ אֲחִיזַת־עֵינַיִם הִיא זוֹ, – נֶאֱנַח קוֹלוּמְבּוֹס.

אוּלָם עַד מְהֵרָה נִשְׁמְעָה קְרִיאַת שִׂמְחָה מִפִּי אַחַד הַמַּלָּחִים:

– יַבָּשָׁה! יַבָּשָׁה!

וּמִשְׁפָּחֲתָה בְּמִקְצָת חֶשְׁכַּת הַלַיְלָה וְהַשָּׁמַיִם הֶחֱוִירוּ, נוֹכַח קוֹלוּמְבּוֹס, כִּי אָמְנָם צָדַק הַמַּלָּח. הָאֳנִיּוֹת הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ לְיַּבָּשָׁה.

– כַּאֲשֶׁר יָאִיר הַבֹּקֶר, רָאֹה נִרְאָה בְּוַדַּאי אֶת גַּגּוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר לְבָתֵּי הַיַפָּנִים, – אָמַר קוֹלוּמְבּוֹס הַמְאֻשָּׁר.

אַךְ מִשֶּׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, רָאוּ הַקַּבַרְנִיט וַאֲנָשִׁיו רַק אִי קָטָן, אֲשֶׁר בְּחוֹפָיו הִתְנַשְּׂאוּ עֲצֵי דֶּקֶל גְּבוֹהִים וְרַחֲבֵי כַּפּוֹת. הָאִי הָיָה עוֹד כֻּלּוֹ אָחוּז שֵׁנָה. כָּל קוֹל לֹא הִגִּיעַ מִמֶּנּוּ. אַךְ עַד מְהֵרָה נִשְׁמַע צִיּוּצָהּ שֶׁל צִפּוֹר חֲבוּיָה בֵּין עָלֵי הָעֵצִים. וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ

מִבֵּין הַשִּׂיחִים וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַחוֹף בְּנֵי־אָדָם עֲרֻמִּים וּבַעֲלֵי עוֹר שָׁחוּם, שֶׁנִּרְאוּ נִפְחָדִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּלָשׁוֹן מְשֻׁנָה. גּוּפָם שֶׁל אֲחָדִים מֵהֶם הָיָה מְכֻסֶה צִיּוּרֵי־קִשּׁוּט אֲדֻמִּים. לַאֲחֵרִים הָיוּ פָּנִים מְשׁוּחוֹת בְּצֶבַע כָּחֹל. וְהָיוּ גַם בֵּינֵיהֶם שֶׁטָּבְלוּ אֶת אַפָּם בְּצֶבַע צָהֹב.

– מוּזָר הַדָּבָר, – אָמַר קוֹלוּמְבּוֹס אֶל עַצְמוֹ – אֵין רוֹאִים כְּלָל וּכְלָל אֶת גַּגּוֹת הַזָּהָב, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם קָרָאתִי בַּסְּפָרִים. בְּשׁוּם סֵפֶר לֹא מָצָאתִי גַּם דַָּבָר עַל כָּךְ, שֶׁהַיַּפָּנִים מִתְהַלְּכִים עֲרֻמִּים וְצוֹבְעִים אֶת עוֹרָם בִּצְבָעִים שׁוֹנִים.

וּכְשֶׁהִמְשִׁיךְ קוֹלוּמְבּוֹס לָשׁוּט בָּאֳנִיּוֹתָיו, מָצוֹא מָצָא גַּם אִיִּים דּוֹמִים אֲחֵרִים. אַף בָּהֶם לֹא רָאָה

אֶת גַּגּוֹת הַזָּהָב, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם קָרָא בַּסְּפָרִים. לְעֻמַּת זֹאת מָצָא אַף בָּהֶם אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֲרֻמִּים בַּעֲלֵי הָעוֹר הַשָּׁחוּם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לֹא מָצָא כָּל רֶמֶז בַּסְּפָרִים.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה קוֹלוּמְבּוּס בָּטוּחַ, כִּי הִגִּיעַ אֶל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק. הוּא חָשַׁב, כִּי הָאִיִּים שֶׁלְּפָנָיו הֵם אִיֵּי הֹדּוּ וְהָאֲנָשִׁים הַמּוּזָרִים הַחַיִּים בָּהֶם הֹדִּים הֵם.

אַךְ הוּא חָשַׁב וְטָעָה. לֹא לְהֹדּוּ הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֳנִיּוֹתָיו, אֶלָּא לְאֶרֶץ אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא הָיְתָה יְדוּעָה עַד הַיָּמִים הָהֵם. אֶרֶץ זוֹ גְּדוֹלָה הִיא וְהָאִיִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ רַבִּים הֵם. אֶרֶץ זוֹ הִיא אַחַד הַחֲלָקִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל עוֹלָמֵנוּ וְהִיא נִקְרֵאת בְּיָמֵינוּ בְּשֵׁם אָמֵרִיקָה.

אָכֵן, מָצָא קוֹלוּמְבּוּס יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לִמְצֹא. הוּא יָצָא לְחַפֵּשׂ זָהָב וּמֶשִׁי וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְצִמְחֵי־מַאֲכָל יְקָרִים, וּמָצוֹא מָצָא עוֹלָם שָׁלֵם, עוֹלָם חָדָשׁ.

קוֹלוּמְבּוּס עַצְמוֹ לֹא יָדַע אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הוּא

לֹא יָדַע, כִּי טָעָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ בָּטוּחַ הָיָה, כִּי הִגִּיעַ לַאֲרָצוֹת שֶׁבְּקִרְבַת הֹדּוּ, סִין וְיַפָּן. אוּלָם אַחֲרֵי מוֹתוֹ נִתְגַּלָּה, כִּי יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה הִיא זוֹ, וְאָז נִקְרְאָה הַיַּבֶּשֶׁת הַחֲדָשָׁה בְּשֵּׁם אָמֵרִיקָה, וְאַלְפֵי אֲנָשִׁים הֵחֵלּוּ לִנְהֹר אֵלֶיהָ, כְּדֵי לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ וְלִבְנוֹת בָּהּ כְּפָרִים וְעָרִים.

הַנַּעַר הַקָּטָן אַל, שֶׁאִמּוֹ אָהֲבָה לִקְרֹא לוֹ בִּשְּׁמוֹ הַמָּלֵא וְהָאָרֹךְ תּוֹמַס אַלְוָה אֱדִיסוֹן, לֹא הָיָה כְּכָל הַנְּעָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁבְּגִילוֹ. בִּמְקוֹם לָלֶכֶת יַחַד עִם חֲבֵרָיו הַצְּעִירִים לָשׁוּט בַּסִּירָה עַל הַנָּהָר, לָדוּג דָּגִים בְּחַכָּה, לְהַחְלִיק עַל פְּנֵי הַקֶּרַח, אוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּקְּרָב שֶׁל כַּדּוּרֵי־שֶׁלֶג, יָשׁוֹב יָשַׁב לוֹ בְּבַּיִת וְשָׁקַע בִּקְרִיאַת סְפָרִים.

עוֹד בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן מְאֹד, כְּבָר לֹא נָתַן אַל מְנוּחָה בִּשְׁאֵלוֹתָיו. הוּא רָצָה לְהָבִין כָּל דָּבָר שֶׁנִּגְלָּה לְעֵינָיו, וְלֹא הָיָה אָדָם בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ שֶׁלֹּא פָּנָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹתָיו הַנְּבוֹנוֹת. אַךְ עַתָּה, כַּאֲשֶׁר גָּדַל קְצַת וְלָמַד אֶת חָכְמַת הַקְּרִיאָה, לֹא נִזְקַק עוֹד לִשְׁאֹל מִפִּי אֲנָשִׁים. הוּא מָצָא סְפָרִים, שֶׁיָּדְעוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים שֶׁבִּסְבִיבָתוֹ, וּמִתּוֹךְ סְפָרִים אֵלֶּה נִגְלוּ לוֹ סוֹדוֹתֵיהֶם שֶׁל אַלְפֵי הַדְּבָרִים שֶׁרָצָה לָדַעַת. וּמַה שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִים הָיוּ הַדְּבָרִים שֶׁאַל הַצָּעִיר רָצָה לָדַעַת – לָמָּה לַעֲגָלוֹת גַּלְגַּלִים, אֵיךְ יְכוֹלוֹת סִירוֹת לְשׁוּט, מַדּוּעַ רוֹעִים¹ אֶת הַבָּרָק לִפְנֵי שֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הָרַעַם, אֵיךְ שׁוֹמֵר כּוֹלֵא־הַבָּרָק עַל הַבַּיִת, מִמַּה עָשׂוּי הָאֲוִיר, אֵיךְ יָכוֹל כַּדוּר פּוֹרֵחַ לָטוּס בַּמְרוֹמִים, לָמָּה עוֹלָה הַכַּסְפִּית בְּמַדְחֹם, אֵיךְ דּוֹלֵק הַנֵּר, לָמָּה נִדְּלַק מֵעַצְמוֹ הַזַּרְחָן, וּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת רַבּוֹת דּוֹמוֹת לְאֵלּוּ.

בַּסְּפָרִים שֶׁאַל מָצָא בְּבֵית הוֹרָיו, אוֹ קִבֵּל בַּהַשְׁאָלָה מִידֵּי מַכָּרִים, מָצוֹא מָצָא תְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלּוּ. אַךְ הַנַּעַר הַצָּעִיר רָצָה לְהִוָּכַח אִם אָמְנָם נְכוֹנוֹת הֵן הַתְּשׁוּבוֹת, וְהוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ נִסְיוֹנוֹת וְלִרְאוֹת הַכֹּל בְּמוֹ עֵינָיו. וּלְשֵׁם כָּךְ נִקָּה פִּנָּה בְּמַרְתֵּף בֵּיתוֹ, חִפֵּשׂ וּמָצָא לוֹ כָּל מִינֵי בַּקְבּוּקִים וְצִנְצָנוֹת, בִּדְמֵי־הַכִּיס שֶׁקִּבֵּל מֵהוֹרָיו קָנָה בְּבֵית הַמֶּרְקַחַת אֲבָקוֹת וְחֻמְצוֹת שׁוֹנוֹת וְהוּא סִדֵּר לוֹ מַעְבָּדָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ לְאַחַד הַמְּלֻמָּדִים.

אַךְ מִשֶּׁעָבְרוּ יָמִים וְאַל עָשָׂה מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נִסְיוֹנוֹת רַבִּים וּמְסֻבָּכִים יוֹתֵר, נִזְקַק גַּם לְיוֹתֵר חֳמָרִים וּלַכֵלִים מְיֻחָדִים בִּשְׁבִיל נִסְיוֹנוֹתָיו. דְּמֵי־הַכִּיס שֶׁקִּבֵּל מֵהוֹרָיו לֹא הִסְפִּיקוּ לוֹ עוֹד. מָה יַעֲשֶׂה אֵיפוֹא? מֵאַיִן יִקַּח אֶת הַכֶּסֶף הָרַב הַדָּרוּשׁ לוֹ, וְהוּא עוֹד אֵינוֹ אֶלָּא נַעַר בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה?

בַּיָּמִים הָהֵם, וְהַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים כִּמְעַט, הִתְגּוֹרְרָה מִשְׁפַּחַת אֱדִיסוֹן בְּעִיר הַקְּטַנָּה פּוֹרְט־הָרוֹן, שֶׁבַּאָמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית. וְהִנֵּה זָכְתָה אָז עִיר קְטַנָּה זוֹ לְחִדּוּשׁ חָשׁוּב. נִבְנְתָה בָּהּ מְסִלַּת־בַּרְזֶל וְרַכֶּבֶת הֵחֵלָּה לַעֲבֹר דַּרְכָּהּ. הָלַךְ אַל הַצָּעִיר לִרְאוֹת אֶת הָרַכֶּבֶת וְעָמַד לוֹ בַּתַּחֲנָה. לְיָדוֹ עָמְדוּ פְּקִידֵי הַתַּחֲנָה וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, הֵם דִּבְּרוּ בְּקוֹל רָם, וּמִבְּלִי לְהִתְכַּוֵּן לְהַאֲזִין לְשִׂיחָתָם, שָׁמַע אַל, כִּי אֶחָד מֵהֶם מַצִּיעַ לְחַפֵּשׂ נַעַר, שֶׁיִּמְכֹּר לְנוֹסְעֵי הָרַכֶּבֶת עִתּוֹנִים וּמַמְתַּקִּים.

– מָה טוֹב הָיָה, אִלּוּ הִסְכִּימוּ לִמְסֹר אֶת הָעֵסֶק הַזֶּה לִי! – אָמַר בְּלִבּוֹ הַנַּעַר – אָז הָיִיתִי יָכוֹל לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף לְשֵׁם קְנִיַּת הַכֵּלִים וְהֶחֳמָרִים הַיְקָרִים בִּשְׁבִיל נִסְיוֹנוֹתַי, וּמִלְּבַד זֹאת הָיִיתִי נוֹסֵעַ יוֹם יוֹם בָּרַכֶּבֶת אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה דֶטְרוֹיט, אֲשֶׁר בָּהּ הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיג אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לִי וְאַף לְקַבֵּל סְפָרִים לִקְרִיאָה וּלְלִמּוּד.

הוּא נִגַּשׁ אֵיפוֹא אֶל הָאֲנָשִׁים וְאָמַר:

– שָׁמַעְתִּי, כִּי אַתֶּם מְדַבְּרִים עַל נַעַר, שֶׁיִּמְכֹּר עִתּוֹנִים וּמַמְתַּקִּים בָּרַכֶּבֶת; אוּלַי תַּסְכִּימוּ, שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה הַנַּעַר הַזֶּה?

וּמִכֵּיוָן שֶׁאַל נִרְאָה נַעַר חָזָק, וְנָבוֹן, קִבְּלוּ פְּקִידֵי הָרַכֶּבֶת אֶת הַצָּעָתוֹ וְהִסְכִּימוּ לִמְסֹר לְיָדָיו אֶת עֵסֶק מְכִירַת הָעִתּוֹנִים וְהַמַּמְתַּקִּים בָּרַכֶּבֶת.

אַל הָיָה מְאֻשָּׁר. הוּא רָץ הַבַּיְתָה וְסִפֵּר אֶת הַדָּבָר לְאִמּוֹ. וְהָאֵם, שֶׁאָהֲבָה אוֹתוֹ מְאֹד וְלֹא רָצְתָה לְהַפְרִיעַ לוֹ בַּנִּסְיוֹנוֹת הָאֲהוּבִים עָלָיו, לֹא הִתְנַגְּדָה לְכָךְ, אוּלָם לֹא כֵּן הָאָב. הוּא הָיָה אָדָם מְכֻבָּד בָּעִיר וְלֹא הָיָה לוֹ נָעִים, כִּי בְּנוֹ הַקָּטָן יַעֲבֹד כְּמוֹכֵר עִתּוֹנִים בָּרַכֶּבֶת. הוּא גַּם חֲשָׁשׁ, כִּי לַנַּעַר הַצָּעִיר יִהְיֶה קָשֶׁה לְהִטַּלְטֵל יוֹם־יוֹם בָּרַכֶּבֶת. אוּלָם אַחֲרֵי הִתְיַעֲצוּת מִשְׁפַּחְתִּית אֲרֻכָּה, נָתַן בְּכָל זֹאת אֶת הַסְכָּמָתוֹ גַּם הוּא. וְאָז הָיָה אַל לְאָדָם הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ וְהִתְחִיל לְהַרְוִיחַ בְּמוֹ יָדָיו אֶת הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ לוֹ, כְּדֵי לַצַּיֵד אֶת הַמַּעְבָּדָה שֶׁלּוֹ בְּמַכְשִׁירִים חֲדָשִׁים וּלְהַמְשִׁיךְ בַּחֲקִירוֹתָיו ונִסְיונוֹתָיו.

הָרַכֶּבֶת עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ פְּעָמַיִם בְּיּוֹם. בַּבֹּקֶר יָצְאָה מִפּוֹרְט־הָרוֹן לְדֶטְרוֹיְט, וּבָעֶרֶב חֲזָרָה מדֶּטְרוֹיְט לְפּוֹרְט־הָרוֹן. כָּל אַחַת מִן הַנְּסִיעוֹת הָאֵלּוּ אָרְכָה שָׁלשׁ שָׁעוֹת. וּבְמֶשֶׁךְ שָׁלּשׁ שָׁעוֹת אֵלּוּ הִתְהַלֵּךְ אַל בִּקְרוֹנוֹת הַנּוֹסְעִים וְהִכְרִיז:

– עִתּוֹנִים! חֲדָשׁוֹת! כְּרִיכִים טְעִימִים! סֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת! אֱגוֹזֵי אֲדָמָה!

וְהַנּוֹסְעִים קָנוּ מִמֶּנּוּ בְּרָצוֹן אֶת סְחוֹרָתוֹ. אֵלֶּה קָנוּ עִתּוֹנִים, כְּדֵי לִקְרֹא אֶת חַדְשׁוֹת הַיּוֹם; אֵלֶּה קָנוּ כְּרִיכִים, כְּדֵי לִסְעֹד אֶת לִבָּם; אֵלֶּה קָנוּ סֻכָּרִיּוֹת, אוֹ מַמְתַּקִּים אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהַנְעִים לְעַצְמָם אֶת שְׁעוֹת הַנְּסִיעָה הַמְשַׁעֲמֶמֶת; וְאַל עָשָׂה עֲסָקִים מְצֻיָּנִים וּרְוָחָיו גָּדְלוּ מִיּוֹם לְיּוֹם.

בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת מִן הַנְּסִיעָה הָיָה מִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל הָעִיר הַגְּדוֹלָּה דֶטְרוֹיְט. וְהִנֵּה נִתְקָל מֶבָּטוֹ בְּשֶׁלֶט גָּדוֹל “הַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית שֶׁל דֶּטְרוֹיְט”. מִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, נִכְנַס אֱדִיסוֹן הַצָּעִיר לְאוּלָם־הַקְּרִיאָה הַמְרֻוָּח שֶׁל הַסִּפְרִיָּה וְעֵינָיו נָפְלוּ עַל הַסְּפָרִים הָרַבִּים, הָעוֹמְדִים מְסֻדָּרִים עַל הַאֶצְטַבּוֹת שֶׁמִּסָּבִיב.

– לָמָּה זֶה לֹא אֶקְרָא אֶת כָּל הַסְּפָרִים הָאֵלֶה? – אָמַר בְּלִבּוֹ – אִם אֶקְרָא אֶת כָּל הַסְּפָרִים שֶׁבְּסִפְרִיָּה זוֹ, לֹא יִהְיֶה עוֹד דָּבָר שֶׁלֹּא אֵדַע וְלֹא אָבִין.

הוּא מָדַד בְּעֵינָיו אֶת הַאֶצְטַבּוֹת, וּמִיָּד עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן, כִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יוּכַל לִקְרֹא כְּרֶבַע הָאֶצְטַבָּה. וְאָמְנָם עָשָׂה כְּשֵׁם שֶׁהֶחְלִיט, וְכִמְעַט מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ גָּמַר קְרִיאָתוֹ שֶׁל סֵפֶר אַחֵר. וְהוּא קָרָא הַכֹּל – סִּפוּרִים, שִׁירִים, סִפְרֵי גֵיאוֹגְרַפְיָה וְהִיסְטוֹרְיָה, סִפְרֵי חֵקֶר וּמַדָּע, הַכֹּל. אוּלָם כְּכָל שֶׁרַבּוּ הַסְּפָרִים שֶׁקָּרָא כְּבָר, כֵּן רַבּוּ הַסְּפָרִים שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ עוֹד לִקְרִיאָה, כִּי הַסִּפְרִיָּה קָנְתָה מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם סְפָרִים נוֹסָפִים. אַל דָּמָהּ אָז לָאִישׁ הָרוֹצֶה לִשְׁאֹב אֶת כָּל מֵימֵי הַיָּם בְּכוֹס קְטַנָּה שֶׁבְּיָדוֹ. אוּלָם עַד מְהֵרָה שִׁנָּה אֶת מִנְהָגוֹ, הֵחֵל לִקְרֹא סִפְרֵי מַדָּע בִּלְבַד, וּמֵאֵלֶּה לֹא נִשְׁאַר כִּמְעַט סֵפֶר בַּסִּפְרִיָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלֹּא קָרָא אוֹתוֹ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁאַל הִרְבָּה כָּל כָּךְ לִקְרֹא, לֹא הִזְנִיחַ בְּכָל זֹאת אֶת עִסְקוֹ בָּרַכֶּבֶת. הוּא לֹא אֵחַר אַף פַּעַם לָבוֹא לְתַּחֲנָה בְּשָׁעָה שֶׁהָרַכֶּבֶת עָמְדָה לָצֵאת לְדַרְכָּהּ, וְיוֹם־יוֹם לֹא פָּסְקוּ קְרִיאוֹתָיו:

– עִתּוֹנִים! חֲדָשׁוֹת! כְּרִיכִים טְעִימִים! סֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת! אֱגוֹזֵי אֲדָמָה! – וּרְוָחָיו הָלְכוּ וְכִיסָיו נִתְמַלְּאוּ כֶּסֶף כְּכִיסָיו שֶׁל סוֹחֵר מַמָּשׁ. חֵלֶק מֵהַכְנָסוֹתָיו נָתַן יוֹם־יוֹם לְאִמּוֹ וְאֶת הַשְּׁאָר הוֹצִיא לִקְנִיַּת מַכְשִׁירִים וָחֳמָרִים. אוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁכִּיסָיו

הָיוּ מְלֵאִים כֶּסֶף, וְהַמַּעְבָּדָה שֶׁבַּמַּרְתֵּף הָיְתָה מְלֵאָה מַכְשִׁירִים יְקָרִים וָחֳמָרִים שׁוֹנִים, לֹא הָיָה בְּכָל זֹאת מְרֻצֶה. אֶת כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם בִּלָּה בַּנְסִיעוֹת, וּלְנִסְיוֹנוֹתָיו לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא זְמַן מוּעָט בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב הַמְּאֻחָרוֹת.

מַה יַעֲשֶׂה אֵיפוֹא?

הוּא חָשַׁב וְחָשַׁב, וּלְבַסּוֹף מָצָא עֵצָה – הוּא יְסַדֵּר לוֹ מַעְבָּדָה בְּתוֹךְ הָרַכֶּבֶת עַצְמָה, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה פָּנוּי מִמְּכִירַת סְחוֹרָתוֹ לַנּוֹסְעִים, יַעֲסֹק בְּנִּסְיוֹנוֹת.

קְרוֹן־הַמַּסָע, שֶׁהָיָה מְצֹרָף לָרַכֶּבֶת, הָיָה מְחֻלָּק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. הַחֵלֶק הָאֶחָד הֻקְצָה לְשַׂקֵּי הַמִּכְתָּבִים שֶׁנִּשְׁלְחוּ עַל יְדֵי הַדֹּאַר, הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי – לַחֲבִילוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹסְעִים, וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי הֻקְצָה לְאַל אֱדִיסוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם בִּשְּׁבִיל הָעִתּוֹנִים וְהַמַּמְתַּקִּים שֶׁלּוֹ. וְכָאן הֶחְלִיט לְסַדֵּר לוֹ אֶת הַמַּעְבָּדָה הַנּוֹסַעַת שֶׁלּוֹ. הוּא קִבֵּל רְשׁוּת לְכָךְ מִמְּבַקֵּר־הַכַּרְטִיסִים שֶׁבְּרַכֶּבֶת, וְעַד מְהֵרָה הִכְנִיס לְתוֹךְ פִּנַּת הַקָּרוֹן עַשְׂרוֹת בַּקְבּוּקִים שֶׁהֵכִילוּ חֳמָרִים כִּימִיִּים שׁוֹנִים, וְכָל מִינֵי כֵּלִים וּמַכְשִׁירִים אֲשֶׁר בָּהֶם עָרַךְ אֶת נִסְיוֹנוֹתָיו.

וּבָרִאשׁוֹנָה הָלַךְ הַכֹּל לַמֵּישָּׁרִים. אַל הִמְשִׁיךְ לִמְכֹּר לְנוֹסְעִים אֶת סְחוֹרָתוֹ, וּבְכָל שָׁעָה פְּנוּיָה מֵעֲבוֹדָה הָיָה נִסְגָּר בַּמַּעְבָּדָה הַנּוֹסַעַת וְעוֹרֵךְ אֶת נִסְיוֹנוֹתָיו הָאֲהוּבִים עָלָיו. אַךְ יְמֵי אָשְׁרוּ לֹא אָרְכוּ. בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הָרַכֶּבֶת נָסְעָה בִּמְלֹא הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהּ, הִתְנוֹדֵד פִּתְאֹם קְרוֹן־הַמַּשָּׂא וְאַחַד הַבַּקְבּוּקִים שֶׁבְּמַעְבָּדָה נָפַל מִן הָאֶצְטַבָּה וְנִשְׁבַּר. בַּקְבּוּק זֶה הָיָה מָלֵא מַיִם וּבְתוֹךְ הַמַּיִם נִשְׁמָר גּוּשׁ שֶׁל זַרְחָן. אַךְ בָּרֶגַע שֶׁהַבַּקְבּוּק הִתְנַפֵּץ וְהַמַּיִם נִשְׁפְּכוּ, נִצַּת הַזַּרְחָן וְעַד מְהֵרָה הָיָה כָּל הַקָּרוֹן מָלֵא שַׁלְהָבוֹת וְעָשָׁן.

אַל תָּפַס אֶת מְעִילוֹ וְרָצָה לְכַסּוֹת בּוֹ אֶת הַשַּׁלְהָבוֹת, כְּדֵי לְהַחֲנִיק בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶת הָאֵשׁ. אַךְ מְבַקֵּר הַכַּרְטִיסִים דָּחַף אוֹתוֹ הַצִּדָּה וְשָׁפַךְ עַל הַשַׁלְהָבוֹת אֶת דָּלְיֵי הַחוֹל וְהַמַּיִם שֶׁעָמְדוּ מוּכָנִים בַּקָּרוֹן. וְאָמְנָם כָּבְתָה הָאֵשׁ עַד מְהֵרָה. הִיא לֹא גָרְמָה גַּם כָּל נֵזֶק רְצִינִי. אוּלָם מְבַקֵּר־הַכַּרְטִיסִים הִתְרַגֵּז כָּל כָּךְ, שֶׁבַּתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה צִוָּה לְאַל לָרֶדֶת מִן הָרַכֶּבֶת וְלֹא לַעֲסֹק יוֹתֵר בִּסְחַר הָעִתּוֹנִים וְהַמַּמְתַּקִּים, וְיַחַד עִם הַנַּעַר הִשְׁלִיךְ מִתּוֹךְ הַקָּרוֹן אֶת כָּל הֶחֳמָרִים וְהַמַּכְשִׁירִים הַיְקָרִים.

רַבִּים מִן הַמַּכְשִׁירִים, שֶׁאַל קָנָה אוֹתָם בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ וְהִתְגָּאָה בָּהֶם, נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים. גַּם בַּקְבּוּקִים רַבִּים, שֶׁהֵכִילוּ אֲבָקוֹת וְחֻמְצוֹת יְקָרוֹת, הִתְנַפְּצוּ בְּנָפְלָן עַל אַבְנֵי הַמְּסִלָּה. אַךְ אַל הַמִּסְכֵּן לֹא נָפַל בְּרוּחוֹ. הוּא אָסַף אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שְׁלֵמִים וְחָזַר הַבַּיְתָה. הוּא חָזַר אֶל הַמַּעְבָּדָה שֶׁלּוֹ בַּמַּרְתֵּף. חָזַר אֶל נִסְיוֹנוֹתָיו.

אַךְ לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהוּא הִתְיַדֵּד עִם מְנַהֵל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁבְּפּוֹרְט־הָרוֹן, וְזֶה הִסְכִּים לְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּמַכְשִׁירֵי הַטֶּלֶּגְרָף. אַל יָדַע, כִּי לְאַחַר שֶׁיִּלְמַד מְלָאכָה זוֹ יוּכַל לְקַבֵּל מִשְׂרָה טוֹבָה כְּטֶלֶגְרָפָן, וְהוּא הִתְמַסֵּר כֹּל כָּךְ לַלִמּוּד, שֶׁכַּעֲבֹר זְמַן מוּעָט לֹא הָיָה עוֹד לְמוֹרֵהוּ מַה לְלַמֵּד אוֹתוֹ.

וְאָז אָמְנָם קִבֵּל אַל מִשְׂרַת טֶלֶּגְרָפָן בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת וְנַעֲשָׂה אָדָם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי.

כַּעֲבֹר שָׁנִים אֲחָדוֹת, כַּאֲשֶׁר מָלְּאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, בָּא תּוֹמַס אַלְוָה אֱדִיסוֹן לְעִיר הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה, הֲלֹּא הִיא נְיוּ־יוֹרְק. וְכָאן נִתְפַּרְסֵם עַד מְהֵרָה כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. מַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן בִּנְיוּ־יוֹרְק הָיָה שִׁכְלוּל בְּמַכְשִׁירֵי הַטֶּלֶגְרָף. הוּא הִמְצִיא מַכְשִׁיר שֶׁהֵקֵּל אֶת מִשְׁלוֹחַ הַמִּבְרָקִים וְאַף הֵחִישׁ אוֹתוֹ מְאֹד. וּכְשֶׁקִּבֵּל תְּמוּרַת הָאַמְצָאָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, בָּנָה לוֹ מַעְבָּדָה וְהִתְמַסֵּר לְאַמְצָאוֹת חֲשׁוּבוֹת אֲחֵרוֹת.

אַחַת הַמַּפְלִיאוֹת שֶׁבְּאַמְצָאוֹתָיו שֶׁל אֱדִסוֹן הָיְתָה הַמְּכוֹנָה הַמְּדַבֶּרֶת, הַיְּדוּעָה לָנוּ בְּיָמֵינוּ בַּשֵּׁם גְרָמוֹפוֹן. כַּאֲשֶׁר בָּנָה אֱדִיסוֹן אֶת הַמְּכוֹנָה הַמַּפְלִיאָה הַזֹּאת וְהָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ קוֹלוֹת דִּבּוּר וְזִמְרָה יוֹצְאִים מִמֶּנָּה, הָיְתָה הִתְפַּעֲלוּתָם רַבָּה כֹּל כָּךְ, שֶׁכִּנּוּ אֶת אֱדִסוֹן בְּשֵׁם קוֹסֵם.

אַךְ הַקּוֹסֵם תּוֹמַס אַלְוָה אֱדִיסוֹן הִמְצִיא גַּם דָּבָר מַפְלִיא מִן הַגְּרָמוֹפוֹן – הַנּוּרָה הַחַשְׁמַלִּית הַמְאִירָה לָנוּ בְּבֵיתֵנוּ! עַד יָמָיו שֶׁל אֱדִיסוֹן הָיוּ מְאִירִים בַּלַּיְלָה אֶת הַדִּירוֹת שֶׁבַּבַּיִת וְאֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁבָּעִיר בְּנֵרוֹת, עֲשָׁשִׁיוֹת־נֵפְט אוֹ מְנוֹרוֹת־גַּז, שֶׁאוֹרָם לֹא הָיָה נָעִים וְהֵם הֵפִיצוּ עָשָׁן וְרֵיחוֹת רָעִים. וְאִם יֵשׁ לָנוּ הַיּוֹם אוֹר בָּהִיר וְנָעִים כָּל כָּךְ בְּבֵיתֵנוּ וּבִרְחוֹבוֹת עָרֵינו, הֲרֵי עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לַמַּמְצִיא הַגָּדוֹל תּוֹמַס אַלְוָה אֱדִיסוֹן.

אֱדִיסוֹן הִמְצִיא גַּם מֵאוֹת אַמְצָאוֹת מְעַנְיְנוֹת וַחֲשׁוּבוֹת אֲחֵרוֹת. הוּא עָזַר לְשַׁכְלֵל אֶת הַטֶּלֶּגְרָף וְהַטֶּלֶפוֹן. עָזַר בְּהַמְצָאַת הַקּוֹלְנוֹעַ, הָרַדְיוֹ וְהָאֲוִירוֹן. וְכָל הָאַמְצָאוֹת הַמַּפְלִיאוֹת שֶׁלּוֹ עוֹזְרוֹת לָנוּ עַתָּה בְּחַיֵּינוּ, מְקִלּוֹת לָנוּ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ וּמַנְּעִימוֹת לָנוּ אֶת זְמַנֵּנוּ.

הַדָּבָר הָיָה בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַנִּדָּחוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ אוֹסְטְרִיָּה. וְלֹא בְּיָמֵינוּ קָרָה הַדָּבָר, אֶלָּא עוֹד לִפְנֵי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.

אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה, שֶׁהָיָה בּוֹנֶה־עֲגָלוֹת וְעָסַק, כַּמוּבָן גַּם בְּתִקּוּנָן שֶׁל עֲגָלוֹת יְשֵׁנוֹת, עָמַד לוֹ בַּחֲצַר בֵּיתוֹ, וּכְשֶׁהוּא מַכֶּה בְּפַטִּישׁ שֶׁבְּיָדוֹ בַּעֲגָלָה בִּלְתִּי גְּמוּרָה, נָתַן אֶת קוֹלוֹ בְּשִׁיר.

– מַהִי הַשִּׂמְחָה שֶׁקָּפְצָה עָלֶיךָ, מַתִּתְיָהוּ? – שָׁאַל אוֹתוֹ שְׁכֵנוֹ, שֶׁהֵבִיא גַלְגַּל שָׁבוּר לַתִּקּוּן – אָמְנָם רָגִיל אַתָּה לָתֵת אֶת קוֹלְךָ בְּשִׁיר יוֹם־יוֹם, אַךְ הַפַּעַם רָם וּמְצַלְצֵל שִׁירְךָ שֶׁלֹּא כָּרָגִיל.

– יוֹם אָבִיב לָנוּ הַיּוֹם, – עָנָה לוֹ מַתִּתְיָהוּ, בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת – הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת וּמְחַמֶּמֶת, הָרוּחַ מְבִיאָה אִתָּהּ רֵיחַ עֲשָׂבִים רַעֲנַנִּים, וְאֵיךְ לֹא יְצַלְצֵל הַשִּׁיר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל הַיָּמִים? אַךְ לֹא רַק הַיּוֹם הַיָּפֶה מְשַׂמֵּחַ הַפַּעַם אֶת לִבִּי, אֶלָּא שֶׁגַּם חַג לִי הַיּוֹם. הַבֹּקֶר יָלְדָה לִי אִשְׁתִּי בֶּן נֶחְמָד, וַאֲנִי הֶחְלַטְתִּי לִקְרֹא לוֹ בְּשֵּם יוֹסֵף.

בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת מַתִּתְיָהוּ הַיְדְן הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט.

הוּא לֹא יָדַע אֲפִלּוּ קְרֹא וּכְתֹב. אַךְ הוּא אָהַב זִמְרָה וּנְגִינָה, וּבַשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת מִן הָעֲבוֹדָה, הָיָה רָגִיל לָשֶּבֶת לוֹ בְּבֵיתוֹ, לִפְרֹט עַל נֵבֶל וְלָשִׁיר שִׁירֵי־עַם עֲרֵבִים.

אִלּוּ אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם אָבִיב יָפֶה, כִּי הַבֵּן, שֶׁנּוֹלַד לוֹ אַךְ לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, עָתִיד לִהְיוֹת לֹא רַק חוֹבֵב זִמְרָה וּנְגִינָה כָּמוֹהוּ, אֶלָּא גַּם מוּסִיקָאי מְהֻלָּל, שֶׁשְּׁמוֹ יִהְיֶה מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, לֹא הָיָה בְּוַּדַּאי מַאֲמִין בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת הַפָּשׁוּט.

אַךְ כָּךְ רָצָה הַגּוֹרָל.

בִּהְיוֹת עוֹד יוֹסֵף קָטָן מְאֹד, כְּבָר הִפְלִיא אֶת כֻּלָּם בְּקוֹלוֹ הֶעָרֵב וּבִשְׁמִיעָתוֹ הַמְצֻיָּנָה. וּמִדֵּי שָׁמְעוֹ קוֹל זִמְרָה אוֹ נְגִינָה, הָיָה שׁוֹכֵחַ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְעוֹמֵד כְּמֻקְסָם וּמַקְשִׁיב לַצְּלִילִים.

כְּשֶׁהָיָה יוֹסֵף הַקָּטָן בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים, בָּא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית הוֹרָיו אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. שְׁמוֹ הָיָה מַר פְרַנְק וְהוּא הָיָה מוֹרֶה לִנְגִינָה בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת. וּכְשֶׁרָאָה יוֹסֵף הַקָּטָן אֶת מַר פְרַנְק יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וּמְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ גַּם הוּא.

מֶה עָשָׂה?

הִתְקִין לוֹ בְּמוֹ יָדָיו כִּנּוֹר מִלּוּחַ־עֵץ קָטָן. מָתַח עַל פְּנֵי הַלּוּחַ חוּטֵי־מְשִׁיחָה אֲחָדִים, לְמַעַן יִהְיוּ לְכִנוֹרוֹ מֵיתָרִים. אַחַר כָּךְ מָצָא לוֹ בַּד־עֵץ דַּק וְהִתְקִין לוֹ גַּם קֶשֶׁת. וּכְשֶׁיָּשַׁב עַל שְׁרַפְרַף נָמוּךְ, הֵחֵל לָשִׁיר אֶת הַמַּנְגִּינָה שֶׁנִּגֵן לִפְנֵי כֵן מַר פְרַנְק, וְעָשָׂה בְּיָדָיו תְּנוּעוֹת כְּאִלּוּ הוּא מְנַגֵּן בּכִנּוֹרוֹ, חָשְׁבוּ הַכֹּל כִּי אָמְנָם מְנַגֵּן הוּא וְלֹא שָׁר.

– מַתִּתְיָהוּ, – אָמַר אָז מַר פְרַנְק לַאֲבִי הַנַּעַר – יוֹסֵף נוֹלַד לִהְיוֹת מוּסִיקָאי. וְאִם תַּסְכִּים לְכָךְ, הֲרֵינִי מוּכָן לָקַחַת אוֹתוֹ לְבֵיתִי וּלְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת חָכְמַת הַנְּגִינָה חִנָּם אֵין־כֶּסֶף.

– הוֹי, אַבָּא, אַבָּא! – קָרָא יוֹסֵף הַקָּטָן בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – אָנָא, תֵּן לִי לִנְסֹעַ עִם מַר פְרַנְק!

– לְאַט לְךָ, בְּנִי, הֲרֵי אֵינְךָ עוֹד אֶלָּא יֶלֶד קָטָן, – עָנָה לוֹ אָבִיו.

אוּלָם בְּעֶרֶב שׂוֹחַח מַתִּתְיָהוּ בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת עִם אִשְׁתּוֹ. מִלְּבַד יִוֹסֵף הָיוּ לְמִשְׁפַּחַת הַיְדְן גַּם יְלָדִים אֲחֵרִים. בְּעִיר מוֹלַדְתָּם לֹא הָיָה בֵּית סֵפֶר וְהַיְלָדִים לֹא יָכְלוּ לִלְמֹד וְלִרְכּשׁ לָהֶם יְדִיעוֹת. אִם יִשָּׁאֵר יוֹסֵף בַּבַּיִת, יִהְיֶה אֵיפוֹא גּוֹרָלוֹ כְּגוֹרָלָם. לֹא תִּהְיֶה לוֹ תִּקְוָה, אֶלָּא לִהְיוֹת בּוֹנֵה־עֲגָלוֹת פָּשׁוּט כְּאָבִיו.

אַךְ אִם יִלְמַד אֵצֶל מַר פְרַנְק פֶּרֶק בְּחָכְמַת הַנְּגִינָה, הָרֵי יִתָּכֵן וְיִהְיֶה בֶּעָתִיד מוּסִיקָאי גָּדוֹל. מַתִּתְיָהוּ וְאִשְׁתּוֹ הֶחְלִיטוּ אֵיפוֹא לְהַסְכִּים לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל בֶּן מִשְּׁפַּחְתָּם הַטּוֹב, וְיוֹסֵף הַקָּטָן עָבַר לָגוּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַר פְרַנְק.

אוּלָם כָּאן נוֹכַח מִיָּד יוֹסֵף הַקָּטָן, כִּי מַר פְרַנְק אֵינֶנּוּ אָדָם טוֹב כָּל כָּךְ, כְּפִי שֶׁחָשַׁב מִקֹּדֶם. הַמַּלְקוֹת שֶׁסָּפַג בְּבֵיתוֹ הָיוּ מְרֻבּוֹת מִפְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ. הוּא הִתְהַלֵּךְ מֻזְנָח וּמְלֻכְלָךְ, כִּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל מַר פְרַנְק לֹא דָּאֲגָה כְּלָל לְנִקְיוֹנוֹ, כְּאִמּוֹ הַטּוֹבָה. אוּלָם לַמְרוֹת סִבְלוֹ הַגָּדוֹל, לֹא הִתְאוֹנֵן הַיֶּלֶד הַקָּטָן, וְשֵׁעוּרֵי הַנְּגִינָה הַחֲבִיבִים עָלָיו הִשְׁכִּיחוּ מִלִּבּוֹ אֶת כָּל צָרוֹתָיו.

לְאַחַר שְׁנָתַיִם עָבַר יוֹסֵף לְעִיר הַבִּירָה הַגְּדוֹלָה וְהַיָּפָה וִינָה.

הוּא נִתְקַבֵּל כָּאן לְמַקְהֵלַת הַיְלָדִים שֶׁשָּׁרָה בְּבֵית־ כְּנֵסִיָּה גָּדוֹל שֶׁבָּעִיר. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַנְּעָרִים שֶׁבְּמַקְהֵלָה זוֹ הָיוּ מְחֻיָּבִים לַחֲבֹּש לְרֹאשָׁם כּוֹבַע־שְׂעָרוֹת עִם צָמָה, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם פֵּאָה נָכְרִית, חָבַשׁ פֵּאָה נָכְרִית כָּזֹאת גַּם יוֹסֵף הַיְדְן בֶּן הַשְּׁמוֹנֶה.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיְתָה הַמַּקְהֵלָּה בָּאָה לָשִׁיר גַּם בְּבָתֵּי אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים בְּוִינָה. הַמְנַצֵּחַ עַל הַמַּקְהֵלָה הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד מֵהִזְדַּמְּנֻוּיוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי קִבֵּל תְּמוּרַת הוֹפָעָתָהּ שֶׁל הַמַּקְהֵלָה תַּשְׁלוּם הָגוּן. וְהַנְּעָרִים הָיוּ מְרֻצִּים אַף הֵם, כִּי זוֹ הָיְתָה לָהֶם הַהִזְדַּמְּנוּת הַיְחִידָה לֶאֱכֹל אֲרוּחָה דְשֵׁנָה.

יוֹם אֶחָד הִזְמִינָה אֶת הַמַּקְהֵלָה מַלְכַּת אוֹסְטְרִיָּה, מַרִיָה תֵּירֵיזָה, בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ. הַנְּעָרִים הָלְכוּ אֵיפוֹא בְּלִוְיַת הַמְּנַצֵּחַ אֶל אַרְמוֹן הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל וְהַמְפֹאָר. וּמִכֵּיוָן שֶׁהִקְדִּימוּ מְעַט לָבוֹא, הִתְהַלְּכוּ בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן וְהִסְתַּכְּלוּ בְּכָל הַדְּבָרִים הַיָּפִים אֲשֶׁר בָּהּ.

וְהִנֵּה גִּלוּ הַנְּעָרִים בִּנְיָן חָדָשׁ שֶׁטֶּרֶם הָשְׁלַם. הֵם לֹא חָשְׁבוּ הַרְבֵּה וְהֵחֵלּוּ לְטַפֵּס עַל הַפִּגוּמִים. הַזָּרִיז שֶׁבְּכֻלָּם הָיָה יוֹסֵף, שֶׁהִצְלִיחַ בַּטִּפּוּס יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו הָאֲחֵרִים וְהִגִּיעַ עַד מְהֵרָה לָרֹאשׁ הַחוֹמָה. אוּלָם לְפֶתַע־פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל מְאַחַד הַחַלּוֹנוֹת:

– מִי הוּא הַנַּעַר שֶׁבְּרֹאשׁ הַחוֹמָה? הוֹרֵד־נָא אוֹתוֹ, אֲדֹונִי הַמְּנַצֵּחַ, וְשַׁלֵם לוֹ בְּעַד מַעֲשֵׂהוּ הַמְּסֻכָּן הַזֶּה בְּמַלְקוֹת הֲגוּנוֹת!

זֶה הָיָה קוֹלָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה מַרְיָה תֵּירֵיזָה. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמְּנַצֵּחַ עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן וְשָׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, מִלֵא מִיָּד אֶת פְּקֻדָּתָהּ, וְיוֹסֵף הַקָּטָן לֹא שָׁכַח אֶת הָעֹנֶשׁ הַזֶּה כָּל יְמֵי חַיָּיו.

לְאַחֵר שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר גָּדַל וְנִגֵּן לִפְנֵי הַמַּלְכָּה, שֶׁהָיְתָה כְּבָר אָז אִשָּׁה זְקֵנָה, הִזְכִּיר לָהּ הַיְדְן אֶת הַמִּקְרֶה.

– אֲנִי שְׂמֵחָה לִרְאוֹת, – עָנְתָה לוֹ הַמַּלְכָּה בְּבַת־ צְחוֹק – שֶׁהָעֹנֶשׁ נָתַן תּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת.

וְאָמְנָם הָיוּ הַתּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת, כִּי מִשֶּׁגָּדַל יוֹסֵף וְהָיָה לְאִישׁ, נִתְפַּרְסֵם כְּאַחַד הַמּוּסִיקָאִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אַךְ לְפִי שָׁעָה, בְּעוֹדוֹ נַעַר בַּמַּקְהֵלָה, לֹא הָיוּ חַיָּיו חַיֵּי אשֶׁר כְּלָל וּכְלָל. הוּא הָיָה עָנִי וּבוֹדֵד. אֶת הוֹרָיו לֹא זָכָה לָרְאוֹת אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. וְהַמְנַצֵּחַ עַל הַמַּקְהֵלָה הָיָה אָדָם קַּפְּדָן, שֶׁלֹּא הֵבִין לְנֶפֶשׁ הַנְּעָרִים הַצְּעִירִים וְלֹא הִרְשָׁה לָהֶם אַף פַּעַם לְשַׂחֵק וּלְהִשׁתּוֹבֵב קְצַת.

מִלְּבַד זֹאת הִצְטַעֵר יוֹסֵף הַקָּטָן, שֶׁאֵין מְלַמְּדִים בְּשֵׁעוּרֵי הַמַּקְהֵלָה כְּתִיבַת תָּוִים וְחִבּוּר מַנְּגִינוֹת. בְּלִבּוֹ הִתְחִילוּ לְהִתְרוֹנֵן כָּל מִינֵי מַנְגִּינוֹת חֲדָשׁוֹת וְהוּא רָצָה לִרְשֹׁם אוֹתָן בְתָוִים עַל גַּבֵּי הַנְּיָר. אַךְ לֹא יָדַע כֵּיצַד. אַף נְיָר־תָּוִים לֹא הָיָה לוֹ. הוּא אָסַף לוֹ אֵיפוֹא כָּל מִינֵי פִּתְקָאוֹת, שִׂרְטֵט עֲלֵיהֶן שׁוּרוֹת, וְהֵחֵל בְּעַצְמוֹ לְהִתְאַמֵּן בִּכְתִיבַת תָּוִים וּבְחִבּוּר מַנְגִּינוֹת. וְכֹה עָבְרוּ עַל יוֹסֵף הַיְדְן הַצָעִיר תֵּשַׁע שָׁנִים.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שֶׁבַע־עֶשְׂרֵה נִתְחַלֵּף קוֹלוֹ. הַמְּנַצֵּחַ לָעַג לוֹ שֶׁהוּא צוֹרֵחַ כְּעוֹרֵב, וְהוּא חִכָּה רַק לַאֲמַתְלָה, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ. וְאָמְנָם נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲמַתְלָה כָּזֹאת עַד מְהֵרָה. בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁעָמְדָה הַמַּקְהֵלָה וְשָׁרָה, נִכְנְסָה רוּחַ שׁוֹבְבוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַיְדְן הַצָּעִיר וְהוּא גָזַר בִּמִסְפָּרַיִם אֶת הַצָּמָה מִן הַפֵּאָה הַנָּכְרִית שֶׁל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו. אָז נִתְמַלֵּא הַמְּנַצֵּחַ כַּעַס וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַמַּקְהֵלָה.

הַיְדְן הָיָה אֻמְלָל. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ. גַּם יְדִידִים לֹא הָיוּ לוֹ. אֶת הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בִּלָּה אֵיפוֹא עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים שֶׁבְּגַן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. אוּלָם כַּעֲבֹר יָמִים מְעַטִּים נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁרִחֲמוּ עָלָיו וְעָזְרוּ לוֹ לְהִסְתַּדֵּר. הוּא שָׂכַר לוֹ חֶדֶר קָטָן בַּעֲלִיַּת־ גַּג. גַּם פְּסַנְתֵּר יָשָׁן מָצָא, וְאָז הֵחֵל לָתֵת שֵׁעוּרִים בִּנְגִינָה.

אַךְ הַכְנָסָתוֹ מִן הַשֵּׁעוּרִים הָיְתָה קְטַנָּה מְאֹד וְלֹא הִסְפִּיקָה לוֹ לְמִחְיָה. בְּחֹרֶף סָבַל מִקֹּר בְּחַדְרוֹ הַקָּטָן וְהַדַּל, וְהָיוּ גַּם יָמִים שֶׁהִתְהַלֵּךְ רָעֵב. אוּלָם אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נָפְלָה עָלָיו רוּחוֹ. הוּא עָבַד.

עָבַד הַרְבֵּה. מִבֹּקֶר הַשְּׁכֵּם עַד לַיְלָה מְאֻחָר יָשַׁב וְחִבֵּר מַנְגִּינוֹת. עַד שֶׁבָּא סוֹף־סוֹף הַיּוֹם וְהַהַצְלָחָה הֵחֵלָּה לְהָאִיר לוֹ פָּנִים. מַנְגִּינוֹתָיו נִתְפַּרְסְמוּ ועוֹרְרוּ הִתְפַּעֲלוּת בְּלֵּב שוֹמְעֵיהֶן. שְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה בָּאָרֶץ. וּבְּאַחַד הַיָּמִים הֻזְּמַן עַל יְדֵי נָסִיךְ אֶחָד אֶסְתֵּרְהַזִּי שְׁמוֹ, כִּי יָבוֹא לָגוּר בְּאַרְמוֹנוֹ וּלְנַצֵּחַ עַל הַתִּזְמֹרֶת שֶׁלּוֹ.

וּבְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶסְתֵּרְהַזִּי לֹא יָדַע עוֹד הַיְדְן מַחֲסוֹר וּדְאָגָה. הוּא נִתְחַבֵּב מְאֹד עַל הַנָּסִיךְ וְרָאָה בְּבֵיתוֹ חַיֵּי אֹשֶׁר. אַךְ גַּם פֹּה הִמְשִׁיךְ הַיְדְן לַעֲבֹד הַרְבֵּה כְּמוֹ בִּימֵי עָנְיוֹ. הוּא חִבֵּר מַנְּגִינוֹת וּמָסַר אוֹתָן לְתִּזְמֹרֶת, כִּי תְּנַגֵּן אוֹתָן. וְהַמַּנְגִּינוֹת הָיוּ יָפוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל שׁוֹמְעֵיהֶן הֶעֱרִיצוּ אֶת הַיְדְן.

אוּלָם הַיְדְן הָיָה אָהוּב עַל מַכָּרָיו לֹא רַק תּוֹדוֹת לְמַנְגִּינוֹתָיו הַיָּפוֹת, אֶלָּא גַּם תּוֹדוֹת לְכָךְ שֶׁהָיָה אָדָם טוֹב־לֵב וְחָבִיב, וְחַבְרֵי הַתִּזְמֹרֶת אָהֲבוּ אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם “אַבָּא הַיְדְן”.

יוֹם אַחֵד הֵבִיא הַיְדְן הַבַּיְתָה עֲרֵמַת צַעֲצוּעִים, וּבְתוֹכָהּ תֹּף, מְצִלְתַּיִם, חֲצוֹצְרָה, מְשֻׁלָּשׁ, וְגַם שְׁתֵּי מַשְׁרוֹקִיּוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן הִשְּׁמִיעָה קוֹל כְּקוֹל הַקּוּקִיָּה, וְהַשְׁנִיָּה הִשְׁמִיעָה קוֹל כְּקוֹל הַזָּמִיר.

– אַבָּא הַיְדְן, – שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ חַבְרֵי הַתִּזְמֹרֶת הַמִשְׁתּוֹמְמִים – הֲחוֹשֵׁב אַתָּה לִמְסֹר לָנוּ אֶת הַצַּעֲצוּעִים הָאֵלֶּה, כִּי נְנַגֵּן בָּהֶם?

וְהַיְדְן מְחַיֵּךְ. הוּא פּוֹנֶה לַחֲדַר־הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וְיוֹשֵׁב שָׁם וּמְחַבֵּר מַנְּגִינָה שֶׁקּוֹלוֹתֶיהָ כְּקוֹלוֹת הַצַּעֲצוּעִים. הוּא קוֹרֵא לְמַנְגִּינָה זוֹ בְּשֵּׁם “סִימְפוֹנְיַת הַיְלָדִים”. וּכְשֶׁהַתִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת אַחַר כָּךְ אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה הַיַּלְדוּתִית הַזֹּאת, אֵין הַשּׁוֹמְעִים שֶׁבְּאַרְמוֹן הַנָּסִיךְ אֶסְתֵּרְהַזִּי יוֹדְעִים גְּבוּל לְהִתְפַּעֲלוּתָם.

אַךְ “סִימְפוֹנְיַת הַיְּלָדִים” וְהַמַּנְגִּינוֹת הַמַּפְלִיאוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁחָבֵר יוֹסֵף הַיְדְן זָכוּ לַהִתְפַּעֲלוּת לֹא רַק בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶסְתֵּרְהַזִּי, אֶלָּא גַּם בְּכָל הָעוֹלָם. וְהַיְדְן נַעֲשָׂה לְמּוּסִיקַאי מְפֻרְסָם וּמְהֻלָּל, וְהֵחֵל לְקַבֵּל הַזְמָנוֹת מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, כִּי יָבוֹא לְהַשְׁמִיעַ אֶת מַנְגִּינוֹתָיו אַף שָׂם.

פַּעַם אַחַת בָּא יוֹסֵף הַיְדְן לְבִּירַת אַנְגְלִיָּה, לוֹנְדוֹן. הוּא זָכָה שָׁם לְקַבָּלַת פָּנִים מְפֹאֶרֶת, וְלַקּוֹנְצֶרְטִים שֶׁלּוֹ בָּאוּ כֹּל אֲצִילֵי הַבִּירָה וְנִכְבְּדֶיהָ. אוּלָם בְּאַחַד הַקּוֹנְצֶרְטִים רָאָה הַיְדְן, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַתִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת קֶטַע אִטִּי, מַתְחִילוֹת הַגְּבִירוֹת הַמְכֻבָּדוֹת לַעֲצֹם אֶת עֵינֵיהֶן וּלְנַמְנֵם. בְּלִבּוֹ הִתְעוֹרְרָה אָז רוּחַ הַשּׁוֹבְבוּת מִימֵי הַיַלְדּוּת וְהוּא הֶחְלִיט לְלַמֵּד אֶת הַגְּבִירוֹת הָאֵלּוּ לֶקַח.

מָה עָשָׂה?

לְמָחֳרָת הַיּוֹם חִבֵּר מַנְּגִינָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, וּבַקּוֹנְצֶרְט הַבָּא נָתַן אוֹתָהּ לְתִּזְמֹרֶת, כִּי תְּנַגֵּן אוֹתָהּ. הַמַּנְגִּינָה הָיְתָה יָפָה מְאֹד וּבָרִאשׁוֹנָה יָשַׁב הַקָּהָל וְהִקְשִׁיב לָהּ רֹב קֶשֶׁב. אַךְ הִנֵּה בָּא קֶטַע אִטִּי וְשֶׁקֶט. הַגְּבִירוֹת הֵחֵלּוּ אָז לְהִסְתַּדֵּר בְּנוֹחִיּוּת בְּכִסְּאוֹתֵיהֶן הָרַכִּים וּלְנַמְנֵם, אוּלָם לְפֶּתַע־פִּתְאֹם הִשְּׁמִיעָה הַתִּזְמֹרֶת קוֹל חָזָק מְאֹד, שֶׁהִפְתִּיעַ אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים, עוֹרֵר אוֹתָם מִתְּנוּמָתָם הַמְּתוּקָה וְהִקְפִּיץ אוֹתָם מִמְּקוֹמָם.

– הִצְלַחְתִּי! – נֶהֱנָה הַיְדְן בְּלִבּוֹ – הַסִּימְפוֹנְיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי פָּעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ.

וְכָךְ נוֹצְרָה “סִימְפוֹנְיַת הָאַפְתָּעָה” הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל הַיְדְן, אֲשֶׁר עַד הַיּוֹם אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּאוּלַמֵּי הַקּוֹנְצֶרְטִים וְעַד הַיּוֹם הִיא מְעוֹרֶרֶת בְּלֵּב שׁוֹמְעֶיָה הֲנָאָה וְהִתְפַּעֲלוּת.

כְּשֶׁחָזַר הַיְדּן מִלּוֹנְדוֹן, חִכְּתָהּ לוֹ בְּאַרְצוֹ אַפְתָּעָה נְעִימָה. בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ, לְיַד בֵּיִת אָבִיו, בּוֹנֵה־הָעֲגָלוֹת, הוּקְמָה לִכְבוֹדוֹ מַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן מְפֹאָרָה. וּכְשֶׁבָּא הַיְדְן אֶל הָעֲיָרָה, כָּרַע עַל סַף בֵּיִת הוֹרָיו הַקָּטָן וְהֶעָנִי וְהוֹדָה לֶאֱלֹהִים עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתוֹ מֵעֲיָרָתוֹ הַדַּלָּה וּבַעֲשׂוֹתוֹ אוֹתוֹ לְמוּסִיקָאי גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בָּעוֹלָם כֻּלּוּ.

מִלְּבַד “סִימְפוֹנְיַת הַיְלָדִים” וְ"סִימְפוֹנְיַת הָאַפְתָּעָה" חִבֵּר יוֹסֵף הַיְדְן גַּם מַנְגִּינוֹת מַקְסִימוֹת אֲחֵרוֹת, הַיְּדוּעוֹת גַּם הֵן בְּשֵּׁם סִימְפוֹנְיוֹת, וְהַגְּדוֹלָה וְהַנֶּהְדָּרָה שֶׁבְּסִימְפוֹנְיוֹת אֵלּוּ הִיא אַחַת הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם “בְּרִיאַת הָעוֹלָם”.

עָבְרוּ שָׁנִים וְיוֹסֵף הַיְדְן זָקֵן וּבָא בְּיָמִים. הוּא הִתְגּוֹרֵר בְּוִינָה, וּבְעִיר זוֹ חִבֵּר אֶת רֹב הַסִימְפוֹניוֹת הַנֶּהְדָרוֹת שֶׁלּוֹ. אַף לְעֵת זִקְנָתוֹ, כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבָר חַלָּשׁ מְאֹד וְחוֹלֶה, לֹא הִפְסִיק מִלַּעֲבֹד וּמִלְּחַבֵּר אֶת מַנְגִּינוֹתָיו הַמַּקְסִימוֹת.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבָר בֶּן שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ, נֶעֱרַךְ בְּאוּלָם הַקּוֹנְצֶרְטִים שֶׁבְּוִינָה קוֹנְצֶרְט גָּדוֹל, שֶׁבּוֹ נִגְּנָה הַתִּזְמֹרֶת אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה שֶׁל הַיְדְן “בְּרִיאַת הָעוֹלָם”. הַיְדְן רָצָה לִשְׁמֹעַ אֶת יְצִירָתוֹ הַנֶּהְדָּרָה הַזֹּאת וִידִידָיו נָשְׂאוּ אוֹתוֹ לְאוּלָם־הַקּוֹנְצֶרְטִים, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא.

וּכְשֶׁהִכְנִיסוּהוּ יְדִידָיו לְאוּלָם הַקּוֹנְצֶרְטִים וְהוֹשִׁיבוּהוּ בֵּין נִכְבְּדֵי הָעִיר, קִבְּלוֹ הַקָּהָל בִּמְחִיאוֹת־כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת. אַךְ הִנֵּה הָשְׁלַךְ הַס בָּאוּלָם. הַתִּזְמֹרֶת הֵחֵלָּה לְנַגֵּן וְהַיְדְן יָשַׁב וְהֶאֱזִין לִצְלִילֵי הַסִּימְפוֹנְיָה, כְּשֶׁבְּעֵינָיו עוֹמְדוֹת דְּמָעוֹת.

כְּשֶׁרָאוּ יְדִידָיו מַה גְּדוֹלָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ, חָשְׁשׁוֹ לִבְרִיאוּתוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ מִן הָאוּלָם, כְּדֵי להוֹבִילוֹ לְבֵיתוֹ. לְיַד דֶלֶת אוּלָם־הַקּוֹנְצֶרְטִים נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ צָעִיר וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ. שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בֶּטְהוֹבֶן, אֲשֶׁר גַּם הוּא הָיָה מוּסִיקָאי גָּדוֹל וְגַם שְׁמוֹ מְהֻלָּל בָּעוֹלָם כֻּלּוּ.

אַחַר כָּךְ נָשָׂא הַיְדְן הַזָּקֵן וְהַחוֹלֶה אֶת עֵינָיו לָאוּלָם, הֵעִיף מֶבָּט עַל קְהַל מַעֲרִיצָיו, הֵרִים אֶת יָדוֹ, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ לְבָרֵךְ אוֹתָם, וְלִבּוֹ אָמַר לוֹ, כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הוּא רוֹאֶה אוֹתָם.

וְאָמְנָם כָּךְ הָיָה הַדָּבָר. לְאַחַר שֶׁהוּבָא לְבֵיתוֹ, נָפַל לַמִּשְׁכָּב וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר מֵת.

תמונת שער 3

מָקוֹ שָׁכַב עַל הַמַּחֲצֶלֶת וְהִקְשִׁיב לַקּוֹל דְבָרָיו שֶׁל סַבָּא. מִמַעַל נוֹצְצוּ הַכּוֹכָבִים מִתּוֹךְ הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחֹורִים, וּמֵרָחוֹק נִשְׂאָה הֶמְיַת גַּלֵּי הַיָּם הַמַּכִּים בְּסַלְעֵי הַחוֹף.

סַבָּא הַזָּקֵן דַּבֵּר עַל טוּפָּא – שֵׁד־הַיָּם. מֵאָז הֵחֵל לְהָבִין אֶת שְׂפַת בְּנֵי שִׁבְטוֹ, לֹא הָיָה כִּמְעַט יוֹם, שֶׁמָּקוֹ לֹא שָׁמַע עַל הַשֵּׁד הַנּוֹרָא הַזֶּה. לַיְלָה־לַיְלָה, כְּשֶׁחָזְרוּ הַדַּיָּגִים מִמֶּרְחֲבֵי הַיָּם, אֲשֶׁר שָׁם פָּרְשׂוּ אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם, כַּדִי לְהַעֲלוֹת בָּהֶן דָּגִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם. הָיוּ מְסַפְּרִים עָלָיו סִפּוּרִים מַפִּילֵי אֵימָה.

בְּנֵי הַשֵּׁבֶט אָמְרוּ כִּי הַשֵּׁד טוּפָּא מוֹשֵׁל בְּכָל הַיָּם הַמַּקִּיף אֶת הָאִי בּוֹרָה־בּוֹרָה. אָמְנָם מְעַטִּים מְאֹד הָיוּ הָאֲנָשִׁים, שֶׁרָאוּ אֶת הַשֵּׁד טוּפָּא בְּמוֹ עֵינֵיהֶם. אַךְ סַבָּא שֶׁל מָקוֹ הָיָה אַחַד הַמְּעַטִּים הָאֵלֶּה.

– וּמָה מַרְאֵהוּ שֶׁל שֵׁד־הַיָּם טוּפָּא? – שָׁאַל הַנַּעַר זוֹ הַפַּעַם הַמֵּאָה.

– אַ־יָה! – הֵנִיעַ הָאִישׁ הַזָּקֵן בְּרֹאשׁוֹ – טוּפָּא חַי עַל קַרְקַע הַיָּם וּבְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבְּסַלְעֵי הַחוֹף. הוּא גָּדוֹל מִן הַבַּיִת הַזֶּה. וְעַל גַּבּוֹ מִפְרָשׂ לוֹ. אָמְנָם לוֹ¹ גָּדוֹל הוּא מִפְרָשׂ זֶה, אַךְ הוּא בּוֹעֵר בְּאֵשׁ לְבָנָה. לַיְלָה אֶחָד, כַּאֲשֶׁר פָּרַשְׂתִּי אֶת רִשְׁתִּי בַּיָּם, רָאֹה רָאִיתִי אוֹתוֹ מִתְקָרֵב לְסִירָה אַחֶרֶת…

– וּמַה קָרָה אָז? – שָׁאַל מָקוֹ בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה.

קוֹלוֹ שֶׁל סַבָּא הִנְמִיךְ וְהָיָה לְלַחַשׁ אִטִּי וּמָלֵא צַעַר:

– טוּפָּא מָשַׁךְ אֶת הַסִּירָה לִמְצוּלוֹת הַיָּם. שְׁלשֶׁת הַדַּיָּגִים, שֶׁיָּשְׁבוּ בְּתוֹכָהּ, נֶעֶלְמוּ וְלֹא נִרְאוּ עוֹד. שַׂחְיָנִים מְצֻיָּנִים הָיוּ – – אַךְ דָי!

הָאִישׁ הַזָּקֵן הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְהוֹסִיף:

– לֹא כְּדַאי לְדַבֵּר עַל טוּפָּא. דָּבָר זֶה אֵינוֹ לְטוֹבָה. אֲפִילּוּ לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ סַכָּנָה הִיא.

אֲבָל מַלְכֵּנוּ אוֹפּוֹ נוּאִי הִבְטִיחַ פְּרָס גָּדוֹל לָאִישׁ שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ, – עָנָה בְּשֶׁקֶט הַנַּעַר.

– כֵּן, – נָהַם סַבָּא – חֹרְשָׁה שְׁלֵמָה שֶׁל דִקְלֵי־קוֹקוֹס וְסִירַת מִפְרָשִׁים. אַךְ מִי זֶה שָׁמַע, כִּי אָדָם יוּכַל לְהַכְנִיעַ שֵׁד?

עֵינָיו שֶׁל מָקוֹ הִבְרִיקוּ.

– חֹרְשָׁה שְׁלֵמָה שֶׁל דִקְלֵי־קוֹקוֹס וְסִירַת־מִפְרָשִׂים… – לָחֲשׁוּ שִׂפְתוֹתָיו – מַה שָׂמֵחַ הָיִיתִי, אִלּוּ עָלָה בִּידֵי לִזְכּוֹת בִּפְרָס זֶה.

אִמּוֹ שֶׁל מָקוֹ, שֶׁהִקְשִׁיבָה לַשִּׂיחָה, נָזְפָה בּוֹ עַל דִּבְרֵי הַשְׁטוּת הַלָּלוּ.

– דַּי לְךָ, בְּנִי, – אָמְרָה – הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתֵּלֵךְ לִישֹׁן. סַבָּא כְּבָר אָמַר לְךָ, כִּי לֹא לְטוֹבָה הִיא לְדַבֵּר עַל טוּפָּא. אוֹיָה, אָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֵיטֵב־הֵיטֵב. אָבִיךְ – –

וְהִיא לֹא סִיְּמָה אֶת הַמִּשְׁפָּט.

– מָה אָבִי? שָׁאַל הַנַּעַר מִיָּד.

– סַפֵּר לוֹ, סַבָּא, – לָחֲשָׁה הָאִשָּׁה.

– אָבִיךְ – אָמַר הַזָּקֵן לְאִטּוֹ – הָיָה אֶחָד מִשְּׁלשֶׁת הַדַּיָּגִים, אֲשֶׁר טוּפָּא מָשַׁךְ אֶת סִירָתָם לִמְצוּלוֹת הַיָּם.

רַעַד עָבַר בְּגוּפוֹ שֶׁל מָקוֹ. הוּא הֵסִיט לְאָחוֹר אֶת דַּבְלוּלֵי הַשֵּׂעָר שֶׁנָּפְלוּ עַל מִצְחוֹ. קָמַץ אֶת יָדָיו לְאֶגְרוֹפִים וְקָרָא בְּקוֹל רָם:

– נָקוֹם אֶקֹּם אֶת מוֹת אָבִי! הָרוֹג אֶהֳרֹג אֶת טוּפָּא – רְאוּ, בְּיָדַי אֵלּוּ! וְגַם בִּפְרָס הַמֶּלֶךְ אֶזְכֶּה!

– הַס – גָּעֲרָה בּוֹ אִמּוֹ הַנִרְעָדָה – סְגֹר פִּיךָ אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ! וְעַתָּה לֵךְ לִישֹן. הַקֵּץ לִדְבְרֵי, הַשְּׁטוּת הַלָּלוּ.

מָקוֹ הִשְׁתַּטַּח עַל הַמַּחֲצֶלֶת. הוּא הִתְהַפֵּך מִצַּד אֶל צַד. עָצַם אֶת עֵינָיו. אַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם.

הָאִי בּוֹרָה־בּוֹרָה, אֲשֶׁר שָׁם חַי מָקוֹ, נִמְצָא

הַרְחֵק־הַרְחֵק בַּלֵּב הָאוֹקְיָנוֹס הַשֶּׁקֶט. אֵין זֶה אִי גָּדוֹל כְּלָל וּכְלָל, וְאֶפְשָׁר לְהַקִּיף אוֹתוֹ מִסָּבִיב בְּסִירָה בְּמֶשֶׁךְ יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. אַךְ הוּא מִתְרוֹמֵם לְגֹבַהּ רַב מֵעַל פְּנֵי הַיָּם, כְּעֵין סֶלַע עֲנָק.

מָקוֹ נוֹלָד בְּחוֹפוֹ שֶׁל אִי זֶה וְאֶת רֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם הָיָה מְבַלֶּה בְּמֵימָיו שֶׁל חוֹף הַיָּם. וְנַעַר זָרִיז וְנָבוֹן הָיָה מָקוֹ. בְּמוֹ יָדָיו הִתְקִין לוֹ חֲנִית בַּת חָמֵשׁ שִׁנֵי בַּרְזֶל חַדּוֹת לְשֵׁם דַּיִג בַּיָּם. גַּם סִירָה עָשָׂה לוֹ בְּמוֹ יָדָיו מִגִּזְעוֹ שֶׁל עֵץ עָבֶה. אָמְנָם לֹא גְדוֹלָה הָיְתָה הַסִּירָה. רַק מְעַט מְאֹד אֲרֻכָּה מִגֹּבַהּ קוֹמָתוֹ. אַךְ הִיא הָיְתָה מְצֻיֶּדֶת בְּגֶשֶׁר־מְאַזֵּן קָטָן, שֶׁהָיָה מְחֻבָּר לְצִדָּה הַיְּמָנִי וְשָׁמַר עַל הַסִּירָה, כִּי לֹא תִּתְהַפֵּך בְּשׁוּטָה בַּיָּם. הִיא גַּם הָיְתָה גְּדוֹלָה לְמַדַּי, כְּדֵי לְהָכִיל בְּתוֹכָהּ אֶת מָקוֹ וְאֶת כַּלְבּוֹ.

שְׁנֵי אֵלֶּה הָיוּ יְדִידִים טוֹבִים. שְׁמוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הָיָה אָפָא, וְהוּא הָיָה כֻּלּוֹ לָבָן, מִלְּבַד אָזְנָיו שֶׁהָיוּ שְׁחוֹרוֹת כְּפֶחָם.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, לֹא יָכֹל מָקוֹ לִפְקֹחַ אֶת עֵינָיו. לְאַחַר שֶׁנִּרְדַּם, בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלְַיְלָה, רָאָה חֲלוֹמוֹת לְאֵין סְפֹר, שֶׁלֹּא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ. וּבַבֹּקֶר, הָיָה שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִתְנַעֵר מִשְּׁנָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ, עָמְדָּה כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם. הוּא קָפַץ מֵעַל הַמַּחֲצֶלֶת, קָרָא אֶת אָפָא וְרָץ אִתּוֹ אֶל הַיָּם, כְּדֵי לִרְחֹץ אֶת גּוּפוֹ. וּכְשֶׁחָזַר מִן הָרְחִיצָה, חִכְּתָהּ לוֹ כְּבָר הָאֲרוּחָה הַטְּעִימָה, שֶׁאִמּוֹ הַכִינָה לוֹ.

– אֵלּוּ הֵן הַבַּנָּנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, מָקוֹ, – אָמְרָה אֵלָיו אִמּוֹ – וְלָכֵן טוֹב תַּעֲשֶׂה, אִם תָּשׁוּט אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם אֶל הַמוֹטוּ וְתָבִיא מִשָּׁם כַּמָּה אֶשְׁכְּלוֹת בַּנָּנוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשָּׁאֵר בְּלִּי אֹכֶל בַּבַּיִת.

– טוֹב, אִמָּא, – עָנָה לָהּ הַנַּעַר.

בְּשֵׁם מוֹטוּ קָרְאוּ יוֹשְׁבַי בּוֹרָה־בּורָה לְאִי קָטָן אֶחָד, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטֶר בְּעֵרֶךְ מִן הַחוֹף שֶׁלָּהֶם. אִי קָטָן זֶה הָיָה אַחַד הַמְּקוֹמוֹת הָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר עַל מָקוֹ, וְהוּא אָהַב לָשׁוּט אֵלָיו לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וּלְבַלּוֹת שָׁם שָׁעוֹת רַבּוֹת. וּבְאִי קָטָן זֶה צָמְחוּ הַרְבֵּה מְאֹד בַּנָּנוֹת וְתַפּוּחֵי־זָהָב.

– בּוֹא, אָפָא! קָרָא מָקוֹ לְכַלְבּוֹ.

הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת סַכִּינו אֲרֻכַּת־הַלַּהַב וְאֶת חֲנִיתוֹ בַּת חָמֵשׁ הַשִּׁנַּים, וְאַחַר כָּךְ יָצָא בְּרִיצָה אֶל הַחוֹף, מְקוֹם שָׁם עָמְדָה סִירָתוֹ. הוּא דָחַף אֶת הַסִּירָה לְתוֹךְ הַמַּיִם, יָשַׁב בְּתוֹכָהּ, נָתַן גַּם לְכַלְבוֹ אָפָא לְהִכָּנֵס וְלָשֶׁבֶת לְיָדוֹ, וְאַחַר כָּךְ תָּפַס בַּמָּשׁוֹט וְנֶהְדַּף

מִן הַחוֹף. הַסִּירָה הֶחֱלִיקָה עַל פְּנַי הַמַּיִם וִהִפְלִיגָה לַצַּד הַמּוֹטוּ. וּמֵי הַיָּם הָיוּ שְׁלֵוִים וּטְהוֹרִים כָּל כָּךְ, שֶׁהַנַּעַר רָאָה אֶת סַלְעֵי הָאַלְמֻגִּים הַנֶּהְדָרִים הַמִּשְׂתָּרְעִים עַל קַרְקַע הַיָּם.

פִּתְאֹם נִזְכַּר מָקוֹ בְּשֵׁד־הַיָּם טוּפָּא. בְּיוֹם בָּהִיר כָּזֶה הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין בְּשֵּׁדִים וּבְרוּחוֹת לְמִינֵיהֶם. לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת מִלְּמַעְלָה וּלְהֶמְיָתָם הַנְּעִימָה שֶׁל מֵימֵי הַיָּם הַשְּׁלֵוִים נִדְמֶה הָיָה, כִּי הַשֵּׁדִים הַשּׁוֹנִים אֵינָם אֶלָּא מַעֲשִׂיּוֹת בְּדוּיוֹת שֶׁל זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת.

אַךְ מָקוֹ לֹא יָכֹל עַתָּה לַחֲשֹׁב עַל דָּבָר אַחֵר מִלְּבַד עַל טוּפָּא. מֶבַּט עֵינָיו נָפַל עַל חֲנִיתוֹ – הַחֲנִית בַּעֲלַת חָמֵשׁ הַשִּׁנַיִם הַחַדּוֹת, שֶׁהִתְקִין לוֹ בְּמוֹ יָדָיו. כְּלוּם אֶפְשָׁר לַהֲרֹג שֵׁד בַּחֲנִית? בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, כַּאֲשֶׁר כָּל בְּנֵי הַכְּפָר יִישְׁנוּ אֶת שְׁנָתָם, הוּא יָקוּם וְיֵלֵךְ לְהִוָּכַח בְּדָבָר זֶה. הוּא יַפְלִיג בְּסִירָתוֹ וְיֵצֵא לְחַפֵּשׂ אֶת טוּפָּא. וְאוּלַי – עוֹד הַלַּיְלָה. וְכִי לָמָּה לֹא?

כְּשֶׁהִתְקָרְבָה הַסִּירָה אֶל המּוֹטוּ, רָאָה הַנַּעַר אֶת סַלְעֵי הָאַלְמֻגִּים הַמִּזְדַקְּרִים מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם, בְּמֶרְחָק צְעָדִים אֲחָדִים בִּלְבַד מֵחוֹף הָאִי הַקָּטָן. הֵם הָיוּ דּוֹמִים לְכָרִישׁ. אֶחָד מֵהֶם נִרְאָה מַמָּשׁ כְּרֹאשׁוֹ שֶׁל כָּרִישׁ, וּבוֹ הָיוּ אַף שְׁנֵי חוֹרִים שְׁחֹורִים כְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. וְכָל פַּעַם שֶׁמָּקוֹ עָבַר מֵעַל לְסַלְעֵי הָאַלְמֻגִּים הַלָּלוּ, הָיָה נוֹעֵץ אֶת חֲנִיתוֹ יָשָׁר לְתוֹךְ שְׁנֵי חוֹרִים שְׁחֹורִים אֵלֶּה, וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ, שֶׁהוּא מְנַקֵּר אָז אֶת עֵינָיו שֶׁל כָּרִישׁ טוֹרֵף. עוֹד מִזְּמַן כִּנָּה גַּם אֶת הַסְּלָעִים הַמּוּזָרִים הַלָּלוּ בְּשֵּׁם “טוּפָּא”.

וְהַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר עָבְרָה סִירָתוֹ מֵעַל לְסַלְעֵי הָאַלְמֻגִּים הַלָּלוּ, הֵרִים הַנַּעַר אֶגְרוֹף וְקָרָא:

– אֲבוֹי לְךָ, טוּפָּא! חַכֵּה־נָא עַד שֶׁאֶקְטֹף אֶת הַבַּנָּנוֹת. וְכַאֲשֶׁר אֶחֱזֹר, יִהְיֶה סוֹפְךָ רַע וָמַר!

אַךְ בֵּינְתַיִם הֵחֵל חַרְטוֹם הַסִּירָה לִשְׂרֹט אֶת הַחוֹל שֶׁל קַרְקַע הַיָּם. מָקוֹ קָפַץ לְתוֹךְ הַמַּיִם הָרְדוּדִים, וְיָצָא בְּרֶגֶל אֶל הַחוֹף, כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַסִּירָה. וְאַחַר כָּךְ לָקַח בְּיָדוֹ אֶת סַכִּינוֹ הָאֲרֻכָּה וּפָנָה בְּעִקְבוֹת אָפָא לְתוֹךְ סִבְכֵי הָעֵצִים שֶׁל הָאִי הַקָּטָן. הָאוֹר הָיָה כָּאן מוּעָט וְגוֹנוֹ יָרֹק כָּל כָּךְ, שֶׁהַנַּעַר דִּמָה בְּלִבּוֹ, כִּי הוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ בְּתוֹךְ מֵימָיו שֶׁל יָם. צִמְחֵי שָׁרָךְ עֲנָקִיִּים הִתְנַשְּׂאוּ עַד מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, וּמִלְּמַעְלָה הִשְׂתָּרְגוּ עַנְפֵי הָעֵצִים זֶה בְּזֶה וְיָצְרוּ גַג יָרֹק, אֲשֶׁר רַק פֹּה וְשָׁם הָיָה מְנֻקָּב כָּלְשֶׁהוּ וְנָתַן מַעֲבָר לְאַלֻמּוֹת אוֹר זְהֻבּוֹת.

מֵרָחוֹק נִשְׁמְעָה נַחֲרָתוֹ שֶׁל חֲזִיר־בַּר. אָפָא נִבְהַל וּבָרַח לָעֳבִי הַסְּבָכִים. גַּם מָקוֹ נִרְעַד. לֹא הָיָה לוֹ כָּל רָצוֹן לְהִפָּגֵשׁ עִם הַטּוֹרֵף הַמְסֻכָּן הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר בְּיָדוֹ רַק הַסַּכִּין הַפְּשׁוּטָה לִקְטִיף הַבַּנָּנוֹת. אַךְ גַּם חֲזִיר־הַבָּר לֹא בִּקֵּשׁ, כַּנִּרְאֶה, לְהִפָּגֵשׁ עִם מָקוֹ. וְאָז נָשָׂא הַנַּעַר אֶת רֹאשׁוֹ לְעָלָיו הָאֲרֻכִּים וְהָרְחָבִים שֶׁל שִׂיחַ הַבַּנָּנָה וּלְעֵינָיו נִגְלוּ אֶשְׁכֹּלוֹת מַזְהִיבִים שֶׁל בַּנָּנוֹת בְּשֵׁלוֹת.

לְמַרְגְּלוֹת הָעֵץ עָשָׂה הַנַּעַר מַצָּע רַךְ שֶׁל עָלִים, כְּדֵי שֶׁהַבַּנָּנוֹת לֹא תִּתְרַסֵּקְנָה בְּנָפְלָן לָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ חָתַךְ בַּסַּכִּין הַחַדָּה אֲשְׁכֹּל אֶחָד, שֵׁנִי וְאַף שְׁלִישִׁי.

– וְעַתָּה, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי כְּבָר פֹּה, קָטוֹף אֶקְטֹף גַּם מְעַט תַּפּוּחֵי־זָהָב, – אָמַר מָקוֹ בְּקוֹל, כְּאִלּוּ עָמַד לְיָדוֹ מִישֶׁהוּ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְבָרָיו.

וְלַמַּעַן יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לָשֵׂאת אֶת תַּפּוּחֵי הַזָּהָב, יָשַׁב לָאָרֶץ וְהֵחֵל לִקְלֹעַ סַל מֵרְצוּעוֹת שֶׁל עָלֵי בַּנָּנָה. כְּשֶׁיָּשַׁב כָּךְ וְאֶצְבְּעוֹתָיו הַזְּרִיזוֹת מַעֲבִירוֹת בִּמְהִירוּת אֵת רְצוּעוֹת הֶעָלִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ שְׁתִי וְעֵרֶב, הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל נִבְחָתו שֶׁל אָפָא. כָּךְ הָיָה אָפָא רָגִיל לִנְבֹּחַ תָּמִיד, כַּאֲשֶׁר רָאָה לְפָנָיו צִפּוֹר, אוֹ דָג, אוֹ חֲזִיר־בָּר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, פַּחְדָן הוּא אָפָא, חָשַׁב בְּלִבּוֹ מָקוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְגָּאָה בּוֹ, כִּי לְשׁוּם נַעַר בְּבּוֹרָה־בּוֹרָה לֹא הָיָה יָדִיד נֶחְמָד כָּמוֹהוּ.

קְלִיעַת הַסַּל אָרְכָה זְמַן רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר חָשַׁב מָקוֹ לִפְנֵי כֵן. וּבְשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם אֶת עֲבוֹדָתוֹ, כְּבָר עָמְדָה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְּׁקֹע. עָלָיו הָיָה עוֹד לִקְטֹף אֶת תַּפּוּחֵי־ הַזָּהָב. וּכְשֶׁהָיָה סַלּוֹ מָלֵא, כְּבָר שָׂרְרָה חֲשֵׁכָה מִסָּבִיב.

הַנַּעַר נָשָׂא אֶת מִטְעָנוֹ אֶל הַחוֹף וְהִכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַסִּירָה. שָׁרַק לְאָפָא, וְהַכֶּלֶב יָצָא מִתּוֹךְ סְבַךְ הָעֵצִים, כְּשֶׁהוּא מְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה. וּכְשֶׁיָּשְׁבוּ שְׁנֵי הַיְּדִידִים בַּסִּירָה, תָּפַס מָקוֹ בַּמָּשׁוֹט, נֶהְדַּף מִן הַחוֹף וְסִירָתוֹ הִפְלִיגָה בְּקַלּוּת.

מֵימֵי הַיָּם, הַמּוּאָרִים בְּזהֲרוּרֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, דָּמוֹ עַתָּה לְשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ נוֹזֶלֶת. כָּל חֲתִירָה בַּמָּשׁוֹט הֵתִּיזָה סִילוֹנוֹת שֶׁל נִצּוֹצוֹת זוֹהֲרִים.

וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַסִּירָה לְסַלְעֵי הָאַלְמֻגִּים, הֵאִיר כְּרִישׁ הָאֶבֶן בְּלַהַט אָדֹם כַּדָם.

וְהִנֵּה נֶעֶצְרָה לְפֶתַע־פִּתְּאֹם נְשִׁימָתוֹ שֶׁל מָקוֹ. לְיַד סַלְעֵי הָאַלְמֻגִּים הִבְחִינָה עֵינוֹ הַחַדָּה בְּגוּף אַחֵר. גּוּף עֲנָק, שֶׁלֹּא נִרְאָה לִפְנֵי כֵן אַף פַּעַם. וּכְלוּם נְכוֹחָה תִּרְאֶינָה עֵינָיו? הֲרֵי הוּא מִתְנוֹעֵעַ, הוּא חָי! וְאַף סְנַפִּיר גָּדוֹל מִזְדַּקֵר מִמֶּנּוּ, כְּעֵין מִפְרָשׂ לָבָן.

מִבְּלִי מְשִׁים עָצַר מָקוֹ אֶת הַסִּירָה. אָפָא פָּתַח בְּנִבְחַת־פַּחַד. וְאוֹתוֹ סְנַפִּיר לָבָן שֶׁדָּמָהּ לְמִפְרָשׂ הֵחֵל לָנוּעַ מִסָּבִיב לַסִּירָה… מָקוֹ יָדַע עַתָּה מִי הוּא זֶה שֶׁלְּפָנָיו – טוּפָּא – טוּפָּא הָאֲמִתִּי – שֵׁד־הַיָּם!

בִּרְכָּיו כָּשְׁלוּ. מִתּוֹךְ אֶצְבְּעוֹתָיו נָזַל הַכֹּחַ מַמָּשׁ כַּמַּיִם הַנּוֹזְלִים מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק. הוּא רָצָה לִצְעֹק, אַךְ לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא קוֹל מִגְּרוֹנוֹ. וְהַכָּרִישׁ הָעֲנָק שָׁט לוֹ לְאִטּוֹ מִסָּבִיב לַסִּירָה. הוּא הִקִּיף אוֹתָהּ הַקָּפוֹת־הַקָּפוֹת, וְעִם כָּל הַקָּפָה הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. הוּא לֹא נֶחְפָּז כְּלָל וּכְלָל. הָיָה לוֹ זְמַן. הוּא לֹא חָשַׁשׁ, שֶׁטַּרְפּוֹ יִשָּׁמֵט מִמֶּנּוּ. וּמִשֶׁהִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה, רָאֹה רָאָה מָקוֹ אֶת עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַמַּבְרִיקוֹת בִּבְרָקָן הַצָּהֹב, וְאֶת חֲרִיצֵי הַזִּימִים שֶׁבִּגְרוֹנוֹ.

אָפָא הָיָה אָחוּז פַּחַד־מָוֶת. הוּא קָפַץ מִקָּצֶהָ הָאֶחָד שֶׁל הַסִּירָה אֵל קָצֶהָ הַשֵּׁנִי. מָקוֹ הִתְכּוֹפֵף, כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת הַכֶּלֶב וּלְהַרְגִּיעוֹ, אַךְ בְּהַטּוֹתוֹ אֶת גּוּפוֹ הַצִּדָּה, כִּמְעַט שֶׁהָפַךְ אֶת הַסִּירָה. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע קָפַץ אָפָא לַיָּם וְנֶעֱלַם בַּחֲשֵׁכָה.

– אָפָא! אָפָא! חֲזֹר! – קָרָא מָקוֹ בְּלֵב רוֹעֵד.

וְהַכֶּלֶב הוֹפִיעַ. הוּא רָצָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה, אַךְ שָׂחָה בְּדִיּוּק לִקְרַאת לוֹעוֹ שֶׁל הַכָּרִישׁ. מָקוֹ תָּפַס בַּחֲנִיתוֹ. הוּא קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. עַתָּה לֹא יָדַע עוֹד כָּל פַּחַד. הוּא יָדַע רַק דָּבָר אֶחָד – כַּלְבּוֹ הַיָּקָר הוּא בְּסַכָּנָה, עוֹד רֶגַע וְיִטָּרֵף! וְהוּא נָשָׂא אֶת זְרוֹעוֹ, וּפִּתְאֹם, בִּמְהִירוּת הַבָּרָק, נִנְעֲצוּ שִׁנֵּי הַחֲנִית בְּאַחַת מֵעֵינָיו שֶׁל הַשֵּׁד. טוּפָּא הִשְׁתּוֹלֵל מֵרֹב כְּאֵב. נַחֲשׁוֹלֵי מַיִם קָמוּ סְבִיבוֹ. הַסִּירָה נָטְתָה עַל צִּדָּה וְעָמְדָה לְהֵהָפֵךְ. אַךְ מָקוֹ יִשֵּׁר אוֹתָהּ כְּהֶרֶף־עַיִן. וְאָז הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּמָשַׁךְ אֶת אָפָא לְתוֹךְ הַסִּירָה.

אוּלָם בֵּינְתַיִם הִתְאוֹשֵׁשׁ הַכָּרִישׁ הַפָּצוּעַ. הוּא הִתְכּוֹנֵן לְהַתְקָפָה חֲדָשָׁה. אַךְ לֹא הִסְפִּיק, כִּי הַנַּעַר הִקְדִּים אוֹתוֹ. הַחֲנִית שֶׁבְּיָדוֹ נִנְעֲצָה בְּעֵינוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַטּוֹרֵף הָעֲנָק. וְעַתָּה, עִוֵּר שְׁתֵּי עֵינָיו וְתָשׁוּשׁ מֵרֹב כְּאֵב, עָלָה טוּפָּא לִפְנֵי הַמַּיִם וְהִתְהַפֵּך עַל צִדּוֹ.

הַאֻמְנָם מֵת?

מִבְּלִי לָנוּחַ אַף רֶגַע קָט מֵהִתְאַמְּצוּתוֹ הַכַּבִּירָה, הִכָּה הַנַּעַר בִּמְשׁוֹטוֹ וְהִתְקָרֵב אֶל גּוּפוֹ הָעֲנָק שֶׁל הַכָּרִישׁ הַצָּף לְלֹא תְּנוּעָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְהִנֵּה הִבְחִין בְּזַעֲזוּעַ קַל הָעוֹבֵר בִּזְנָבוֹ שֶׁל הַדָּג הַטּוֹרֵף. הוּא עָמַד לַחֲזֹר לְחַיִּים. וְמָקוֹ יָדַע, כִּי בָּרֶגַע שֶׁיַּחֲזֹר לְחַיִים, עֲלוּלָה תְּנוּעָה אַחַת שֶׁל זְנָבוֹ הֶחָזָק לְנַפֵּץ אֶת סִירָתוֹ וּלְהַטִּיל גַּם אוֹתוֹ וְגַם אֶת כַּלְבּוֹ לְתוֹךְ הַיָּם. אַךְ כֹּחוֹ כְּבָר עֲזָבוֹ כִּמְעַט. הוּא נָשַׁם נְשִׁימוֹת חֲטוּפוֹת. וְהִנֵּה נִזְכַּר בְּאָבִיו הַמֵּת. נִזְכַּר בַּשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׂבַּע לַהֲרֹג אֶת טוּפָּא. וְכֹחוֹת חֲדָשִׁים הִתְעוֹרְרוּ בּוֹ. הוּא הִזְדַקֵּף, הִתְקָרֵב אֶל הַכָּרִישׁ עוֹד יוֹתֵר, וְעוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְחַשֵּׁב מַעֲשֵׂהוּ, כְּבָר נִתְקְעָה חֲנִיתוֹ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַכָּרִישׁ זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית.

וְאָז שָׁקַע גּוּפוֹ הָעֲנָק שֶׁל הַכָּרִישׁ מִתַּחַת לִפְנֵי הַיָּם, וְלֹא נִרְאָה מִמֶּנּוּ לַמַּעְלָה אֶלָּא סְנַפִּיר גַּבּוֹ, שֶׁדָּמָהּ לְמִפְרָשׂ לַבַן.

טוּפָּא הָיָה עַתָּה מֵת.

וּמִגְּרוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹ פָּרְצָה תְּרוּעַת נִצָּחוֹן.

אַךְ הַנַּעַר לֹא עָזַב אֶת הַכָּרִישׁ הַמֵּת, שֶׁיָּצוּף לוֹ עַל פְּנֵי הַיָּם, עַד שֶׁיִּשְׁקַע וְיִפֹּל לַקַּרְקָע. מָצוֹא מָצָא בְּסִירָתוֹ חֶבֶל אָרֹךְ, קָשַׁר אֶת קָצֵהוּ הָאֶחָד שֶׁל הַחֶבֶל אֵל זְנַב הַכָּרִישׁ וְאֶת קָצֵהוּ הַשֵּׁנִי אֶל הַסִּירָה, וְכָךְ הֵחֵל לְבַסּוֹף לַחֲתֹר לְעֵבֶר הַחוֹף.

אוֹתָהּ שָׁעָה הֵחֵלּוּ אַנְשֵׁי בּוֹרָה־בּוֹרָה לָרוּץ אֶל חוֹף הַיָּם. הֵם הִשְׁמִיעוּ קְרִיאוֹת שִׂמְחָה, קָפְצוּ לְתוֹךְ הַסִּירוֹת שֶׁעָמְדוּ בַּחוֹף וְיָצְאוּ לִקְרַאת הַנַּעַר.

– זֶה שֵׁד־הַיָּם! זֶה טוּפָּא! מָקוֹ הָרַג אֶת שֵׁד־הַיָּם!

וּבַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר שָׁכַב מָקוֹ הֶעָיֵף עַל הַמַּחֲצֶלֶת וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת שֵׁנָה, הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו דִּבְרֵי הַשִּׁיר, שֶׁסַּבָּא הַזָּקֵן חִבֵּר לִכְבוֹד הַחֲגִיגָה אֲשֶׁר יַעֲרֹךְ מָחָר הַמֶּלֶךְ אוֹפּוֹ נוּאִי לַנַּעַר הָאַמִּיץ מָקוֹ.

בְּאָזְנָיו צִלְצְלוּ דִּבְרֵי הַשִּׁיר:

"חֹרְשָׁה שְׁלֵמָה שֶׁל דִקְלֵי־קוֹקוֹס

וְסִירַת מִפְרָשִׂים…

חֹרְשָׁה שְׁלֵמָה שֶׁל דִקְלֵי־קוֹקוֹס

יִתֵּן הַמֶּלֶךְ,

סִירַת מִפְרָשִׂים יִתֵּן אוֹפּוּ־נוֹאִי –

לַנַּעַר הָאַמִּיץ,

לְמָקוֹ…

כִּי הָרַג אֶת שֵׁד־הַיָּם,

הָרוֹג הָרַג אֶת טוּפָּא,

נָקַם נִקְמַת אָבִיו…"

וּמֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מָקוֹ הַיָּשֵׁן נִצְנְצוּ כּוֹכְבֵי־הַזָּהָב כְּעֵינַיִם שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה.

בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁבְּסוֹף הַחֹרֶף בָּא לְאָהֳלָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת אִינְדִיאָנִים מִן הַשֵּׁבֶט נָבָהוֹ נַעַר זָר וּמוּזָר. הוּא דִּבֵּר בְּלָשׁוֹן מְשֻׁנָּה, שֶׁלֹּא הָיְתָה דוֹמָה כְּלָל וּכְלָל לִלְשׁוֹנָם שֶׁל בְּנֵי הַשֵּׁבֶט נָבָהוֹ. וּבְהִתְקָרְבוֹ לְאַט־לְאַט לָעוֹר־הַדֹּב הַפָּרוּשׂ לִפְנֵי הַמְּדוּרָה שֶׁבְּאֹהֶל, עָשָׂה תְּנוּעוֹת בְּיָדָיו וְהִסְבִּיר בְּאֹפֶן כָּזֶה, כִּי הוּא רָעֵב מְאֹד.

אִמּוֹ שֶׁל צִ’יסִי נָתְנָה לוֹ לֶאֱכֹל. וְהוּא בָּלַע אֶת הַָאֹכֶל בִּמְהִירוּת, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁתַּטַּח עַל עוֹר־הַדֹּב וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה חֲזָקָה.

– אֵיזֶה נַעַר מוּזָר, – אָמַר צִ’יסִי לְאָבִיו, בְּשִׁבְתָּם שְׁנֵיהֶם לְיַד הַמְּדוּרָה.

– כֵּן, עָנָה אָבִיו – הוּא אֵינוֹ גָּדוֹל מִמְּךָ, אַךְ רְאֵה מָה דּוֹמוֹת הֵן פָּנָיו לִפְנֵי זָקֵן. רְאֵה אֶת כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת וְאֶת יָדָיו הַמְיֻבָּלוֹת. הוּא אִינְדִיאָנִי כָּמוֹנוּ, אַךְ בֶּן שֵׁבֶט רָחוֹק.

עוֹד אָבִיו שֶׁל צִ’יסִי מְדַבֵּר, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ בְּפֶתַח הָאֹהֶל נַח־תּוֹנִי. זֶה הָיָה אִינְדִיאָנִי זָקֵן מִן הַשֵּׁבֶט נָבָהוֹ, אֲשֶׁר בִּימֵי עֲלוּמָיו הָיָה יוֹצֵא לְמִלְחָמוֹת וְלַצַּיִד לְכָל מְקוֹם רָחוֹק. לֹא הָיָה כִּמְעַט מְקוֹם מוֹשָׁב שֶׁל אִינְדִיאָנִים בְּכָל אֲמֵרִקָה¹ הַצְּפוֹנִית, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם. וּפַעַם אַחַת אַף נִשְׁבָּה בִּידֵי שֵׁבֶט הָאַפָּשִׁים הַפְּרָאִים, וְלֹא יָכֹל לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהֶם אֶלָּא לְאַחַר חָמֵשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת.

– מִי הוּא זֶה? שָׁאַל אִישׁ הַשֵּׂיבָה, בְּשִׁבְתּוֹ לְיַד הַמְּדוּרָה וּבְהַצְבִּיעוֹ עַל הַנַּעַר הַזָּר.

נַעַר מוּזָר, שֶׁנִּקְלַע לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְאָהֳלֵנוּ, – עָנָה לוֹ אָבִיו שֶׁל צִ’יסִי – הוּא מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן מְשֻׁנָּה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתָהּ.

נַח־תּוֹנִי הִתְכּוֹפֵף מֵעַל לַנַּעַר הַיָּשֵׁן וְנִעֵר אוֹתוֹ בְּחָזְקָה. וְאָז פָּקַּח הַזָּר אֶת עֵינָיו וְיָשַׁב. בְּרִאשׁוֹנָה נִרְאָה מְבֹהָל בְּמִקְצָת. אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת נַח־תּוֹנִי מִצְטַחֵק אֵלָיו, נִרְגַּע וְשׁוּב הֵחֵל לְהַשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרָיו הַבִּלְתִּי מוּבָנִים.

– אֲמִיגוֹ, מִי יָקִי אֲמִיגוֹ! – אָמַר אֵלָיו נַח־תּוֹנִי.

וּכְשֶׁשָּׁמַע הַנַּעַר אֶת דְּבָרָיו, נָפַל לִפְנֵי הָאִישׁ הַזָּקֵן, וּכְשֶׁהוּא בּוֹכֶה וּמְדַבֵּר חִבֵּק אֶת בִּרְכָּיו.

נַח־תּוֹנִי פָּנָה אֵלָיו בַּמִּלִּים הַמְשֻׁנּוֹת שֶׁלָּמַד בִּימֵי עֲלוּמָיו מִפִּי הָאַפָּשִׁים הַפְּרָאִים. וְהַנַּעַר עָנָה לוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו וְלֹא פָּסַק מִלְּחַבֵּק אֶת בִּרְכָּיו שֶׁל הָאִישׁ הַזָּקֵן.

– הוּא אִינְדִיאָנִי מִשֵּׁבֶט הַיָּקִים, – הִסְבִּיר נַח־תּוֹנִי לְאַנְשֵׁי הָאֹהֶל, לְאַחַר שֶׁגָּמַר לְדַבֵּר עִם הַנַּעַר הַזָּר בִּלְשׁוֹנוֹ הַמְשֻׁנָּה – הוּא אָמְנָם מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן שִׁבְטוֹ, אַךְ גַּם מִלִּים אַפָּשִׁיּוֹת וּסְפָרַדִּיּוֹת הוּא מֵבִין וּמַשְׁמִיעַ.

– הוּא אוֹמֵר, – הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ הַזָּקֵן לְסַפֵּר בְּאָזְנֵי הַיּוֹשְׁבִים לְיַדוֹ – כִּי בָּרַח מִמִּכְרוֹת־הַזָּהָב שֶׁבַּדָּרוֹם. מֵאָז הֱיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן הָיָה חוֹפֵר שָׁם חוֹל זָהֹב מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. שָׁם עָבַד גַּם אָבִיו. וְשָׁם עָבְדָה גַּם אִמּוֹ. עַד שֶׁשְּׁנֵיהֶם מֵתוּ. וְאָז בָּרַח אֶל הַמִּדְבָּר. יוֹמָם הָיָה מִתְחַבֵּא, וְלַיְלָה הָיָה נוֹדֵד. הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה יוֹתֵר לַחֲפֹר אֶת הַחוֹל הַזָּהֹב מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.

– נוֹ! נוֹ! מוֹצ’וֹ טְרַבָּז’וֹ אֶן לַס מִינַס! – קָרָא הַנַּעַר וְהִתְחִיל שׁוּב לִבְכּוֹת.

– הוּא אוֹמֵר “לֹא! לֹא! עֲבוֹדָה רַבָּה מְאֹד בַּמִּכְרוֹת!” – תִּרְגֵם אֶת דְּבָרָיו נַח־תּוֹנִי.

– סוּ נוֹמְבֶּר, אֲמִיגוֹ? – שָׁאַל הָאִישׁ הַזָּקֵן.

– ז’וּאַן דֶה לוֹס יָקִיס, – עָנָה הַנַּעַר.

– שְׁמוֹ הוּא ז’וּאַן מִשֵּׁבֶט הַיָּקִים, – אָמַר שׁוּב נַח־תּוֹנִי – אַךְ עַתָּה דַּי לָנוּ, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִשְׁכַּב וְלִישׁוֹן.

כֻּלָּם שָׁכְבוּ וְנִרְדְּמוּ. אַךְ צִ’יסִי לֹא יָכֹל לִישֹׁון. הוּא חָשַׁב רַק עַל הַנַּעַר הַזָּר הַשּׁוֹכֵב לְצִדּוֹ. וּבַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִ’יסִי הִתְעוֹרֵר, הָיָה ז’וּאַן עֵר כְּבָר מִזְּמַן. הוּא כְּבָר הִסְפִּיק לְהָבִיא עֵצִים בִּשְׁבִיל הַמְּדוּרָה וּמַיִם מִן הַבְּאֵר.

כָּל בְּנֵי הָאֹהֶל יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה וְאָכְלוּ פַּת־שַׁחֲרִית. וז’וּאַן מִשֵּׁבֶט הַיָּקִים דִּבֵּר. רַק נַח־תּוֹנִי הֵבִין אֶת דְּבָרָיו. אוּלָם עוֹד בְּבֹקֶר זֶה הִתְחִילוּ הַיָּמִים הַיָּפִים שֶׁהָיוּ לְצִ’יסִי בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַמּוּזָר. ז’וּאַן לָמַד עַד מְהֵרָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי

נָבָהוֹ, וּשְׁנֵי הַנְּעָרִים הֵבִינוּ זֶה אֶת זֶה וְהָיוּ לִידִידִים נֶאֱמָנִים זֶה לְזֶה.

כַּאֲשֶׁר עָבַר זְמַן הַשֶּׁלֶג וְהָאֲדָמָה הִתְחִילָה לְהִתְכַּסּוֹת עֲשָׂבִים רַעֲנַנִּים, קָרָא אַבָּא לִשְׁנֵי הַנְּעָרִים וְאָמַר לָהֶם:

– הַכְּבָשִׂים נִמְשָׁכִים אֶל הֶהָרִים. הַחֲמוֹר טָעוּן כְּבָר שַׂקֵּי אֹכֶל. נַהֲלוּ אֵיפוֹא אֶת הָעֵדֶר לְכָרֵי־הַדֶּשֶׁא שֶׁבְּמִדְרוֹנוֹת הֶהָרִים. שָׁם גָּבַהּ כְּבַר הָעֵשֶׂב. גַּם מַיִם בְּשֶּׁפַע תִּמְצְאוּ שָׁם. אַךְ הֲתִהְיוּ אַמִּיצֵי־לֵב?

צִ’יסִי שָׁתַק, וְאוּלָם ז’וּאן מִשֵּׁבֶט הַיָּקִים עָנָה:

– אֲנַחְנוּ נִהְיֶה אַמִּיצֵי־לֵב. לַכְּבָשִׂים לֹא יְאֻנֶּה כָּל רַע, כַּאֲשֶׁר ז’וּאַן יִהְיֶה אִתָּם.

– זִכְרוּ גַּם וְהִשָּׁמְרוּ מִפָּנַי סוּפוֹת הַשֶּׁלֶג שֶׁבְּהָרִים, כִּי הֵן עֲלוּלוֹת לַהֲרֹג נְעָרִים צְעִירִים שֶׁכְּמוֹכֶם, – הִזְהִיר אוֹתָם אַבָּא.

וְהַנְּעָרִים יָצְאוּ לְדַרְכָּם, כְּשֶׁהֵם מוֹבִילִים אִתָּם אֶל מִדְרוֹנוֹת הֶהָרִים אֶת הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים, הַמִּשְׁתּוֹקְקִים לְעֵשֶׂב יָרֹק. הַדֶּרֶךְ נִמְשְׁכָה יָמִים אֲחָדִים, אַךְ לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ אֶל הֶהָרִים. כָּאן מָצְאוּ הַנְּעָרִים מְעָרָה קְטַנָּה וְסִדְּרוּ לְעַצְמָם מָקוֹם מַחֲסֶה בְּתוֹכָהּ. גַּם אֶת הַצֵּידָה שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם הִשְׁאִירוּ כָּאן. אַךְ הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בָּעֵשֶׂב הַמּוּעָט שֶׁמָּצְאוּ כָּאן, וְהֵם טִפְּסוּ לְמַעְלָה־לְמַעְלָה, מְקוֹם שָׁם הָיוּ כָּרֵי־דֶשֶׁא נִרְחָבִים וְעֵשֶׂב גָּדוֹל וְרַעֲנָן.

ז’וּאַן מִשֵּׁבֶט הַיָּקִים הָיָה רוֹעֶה מְצֻיָּן. הוּא הָיָה נוֹשֵׂא אֶת הַטְּלָאִים הָעֲיֵפִים אַחֲרֵי אִמוֹתֵיהֶן. וְהוּא לֹא יָכֹל לִפְגֹעַ לְרָעָה בְּשׁוּם בַּעַל־חַיִּים. כַּאֲשֶׁר טָלֶה אֶחָד שָׁבָר רֶגֶל וצִ’יסִי שָׁחַט אוֹתוֹ, פָּרַץ ז’וּאַן בִּבְכִי. הוּא גַּם לֹא רָצָה לֶאֱכֹל מִן הַבָּשָׂר הַצָּלוּי שצִ’יסִי הֵכִין מִן הַטָּלֶה הַשָּׁחוּט.

לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים מֵאָז הַגִּיעָם אֶל הֶהָרִים קָמָה פִּתְאֹם סוּפָה נוֹרָאָה. הָרוּחַ הִסְתָּעֲרָה וְיִלְלָה כְּמַחֲנֶה זְאֵבִים מֻכֵּי רָעָב. וְהַשֶּׁלֶג הַסָּמִיךְ, שֶׁהוּבָא עִם הָרוּחַ הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת, יָרַד וְהִצְלִיף בְּזַעַף, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה עָשׂוּי פְּתוֹתִים קַלִּים וְרַכִּים, אֶלָּא צְרוֹרוֹת־אֶבֶן כְּבֵדִּים וְחַדִּים.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִמְצְאוּ הַנְּעָרִים לְיַד עֶדְרָם, בְּגֹבַהּ רַב מִן הַמַּחֲסֶה שֶׁלָּהֶם. קַר הָיָה לָהֶם. לְצִ’יסִי לֹא הָיָה בַּמֶּה לְהִתְעַטֵּף, כְּדֵי לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי הַשֶּׁלֶג הַדּוֹקֵר בְּפָנָיו כְּמוֹ בִּמְּחָטִים. וּלְז’וּאַן הָיָה רַק עוֹר־כֶּבֶשׁ, שֶׁהָיָה קָשׁוּר כְּעֵין חֲגוֹרָה עַל מָתְנָיו. בָּרִאשׁוֹנָה נִסּוּ הַנְּעָרִים לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע גָּבוֹהַּ, אוּלָם הָרוּחַ וְהַקֹּר גֵּרְשׁוּ אוֹתָם מִשָּׁם. וְאָז תָּקַף פִּתְאֹם אֶת צִ’יסִי רָצוֹן לִשְׁכַּב וְלִישֹׁן. אַךְ ז’וּאַן לֹא נָתַן לוֹ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. הוּא עָטַף אוֹתוֹ בְּעוֹר־הַכֶּבֶשׂ שֶׁלּוֹ וְהֵחֵל לְהַכּוֹת אוֹתוֹ בְּאֶגְרוֹפָיו הַקְּמוּצִים.

– רוּץ אֶל הַמַּחֲסֶה! – צָעַק אֵלָיו בַּקֶּצֶף – רוּץ יָשָׁר לְמַטָּה, רוּץ וְאַל תַּעֲמֹד! וְאִם לֹא תָּרוּץ יָשָׁר אֶל הַמַּחֲסֶה, בֹּא אָבוֹא אַחֲרֶיךָ וְאֶהֱרֹג אוֹתְךָ! אִם תִּשְׁכַּב לִישֹׁן בַּדֶּרֶךְ, אֶהֱרֹג אוֹתְךָ מִיָּד!

עֵינָיו הִבְרִיקוּ בְּבָרָק מַפִּיל אֵימָה וְאֶגְרוֹפָיו יָרְדוּ בְּכֹחַ עַל צִ’יסִי.

– הֲתָּרוּץ אֶל הַמַּחֲסֶה וְלֹא תֵּעֲמֹד בַּדֶּרֶךְ? – שָׁאַל אֶת צִ’יסִי – אִם לֹא תַּגִּיעַ אֶל הַמַּחֲסֶה, אָרוּץ אַחֲרֶיךָ וְאֶהֱרֹג אוֹתְךָ! אֲנִי אָרוּץ אַחֲרֶיךָ! אֲנִי אֶהֱרֹג אוֹתְךָ! וְאִם אָבוֹא אֶל הַמַּחֲסֶה וְאֶמְצָא אוֹתְךָ שָׁם, לֹא אֶהֱרֹג אוֹתְךָ, רוּץ!

וְצִ’יסִי רָץ. הָרוּחַ הַזּוֹעֶפֶת וּפְתוֹתֵי הַשֶּׁלֶג הַמַּצְלִיפִים דָּקְרוּ בְּפָנָיו. הוּא לֹא יָכֹל כִּמְעַט לִפְקֹח אֶת עֵינָיו. אַךְ בִּפְנוֹתוֹ לְאָחוֹר וּבִרְאוֹתוֹ, כִּי ז’וּאַן עוֹמֵד וּמַבִּיט אַחֲרָיו, הִמְשִׁיךְ לָרוּץ. הוּא רָץ בְּכָל כֹּחוֹ.

הָרוּחַ הִגְבִּירָה אֶת יִלְלָתָהּ הַנּוֹרָאָה. פְּתוֹתֵי הַשֶּׁלֶג נַעֲשׂוּ חַדִּים יוֹתֵר, וְעַד מְהֵרָה יָרַד גַּם הַלַּיְלָה וַחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה יָרְדָה עַל הֶהָרִים. פְּעָמִים אֲחָדוֹת נִכְשַׁל צִ’יסִי וְנָפַל לְאֶרֶץ. הוּא כֻּסָּה עַד מְהֵרָה בַּעֲרֵמוֹת שֶׁלֶג. אַךְ כְּהֶרֶף־עַיִן קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִמְשִׁיךְ לָרוּץ. הוּא לֹא הֵעֵז לְהֵעָצֵר אַף לְרֶגַע אֶחָד. הוּא פָּחַד מִפְּנֵי ז’וּאַן. אִם ז’וּאַן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲסֶה וְלֹא יִמְצָא אוֹתוֹ שָׁם, הֲרֵי הָרוֹג יַהַרְגֵהוּ.

– וּמַה יִהְיֶה עַל צֹאנוֹ שֶׁל אָבִי? – חָלְפָה מַחֲשָׁבָהּ מָרָה בְּמֹחוֹ שֶׁל צִ’יסִי – וּמַה יִהְיֶה עַל הַכְּבָשִׂים?

וְהוּא הִמְשִׁיךְ לָרוּץ בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה. לַמְרוֹת הָרוּחַ הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת וְלַמְרוֹת הַשֶּׁלֶג הָעוֹקֵץ וְהַדּוֹקֵר כְּמוֹ בְּאַלְפֵי מְחָטִים חַדּוֹת. וּלְבַסּוֹף הִגִּיעַ אֶל הַמַּחֲסֶה. הוּא נִכְנַס לְתוֹךְ הַמְּעָרָה הַקְּטַנָּה. כִּסָּה אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה עוֹרוֹת־כְּבָשִׂים וְשָׁכַב אֵין־אוֹנִים. הוּא חִכָּה לְז’וּאַן. הִטָּה אֶת אָזְנָיו, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל צְעָדָיו. אַךְ הוּא לֹא שָׁמַע, כִּי אִם אֶת הָרוּחַ הַשּׁוֹרֶקֶת כְּמוֹ בְּאַלְפֵי חֲלִילִים. וּלְבַסּוֹף נִרְדַּם.

כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, כְּבַר הָיָה אוֹר בַּחוּץ. הוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ. חִפֵּשׂ אֶת ז’וּאַן. אַךְ ז’וּאַן לֹא הָיָה. הוּא נִגַּשׁ לְאַט־לְאַט אֶל הַפֶּתַח וְהִבִּיט הַחוּצָה. הָעוֹלָם נִשְׁתַּנָּה כֻּלּוֹ. סָבִיב־סָבִיב נֶעֶרְמוּ גּוּשֵׁי שֶׁלֶג. הָרוּחַ הִמְשִׁיכָה לִנְשֹׁב בְּחָזְקָה וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹא נִרְאֲתָה עוֹד בַּשָּׁמַיִם. רַק עַנְנֵי שֶׁלֶג כְּבֵדִּים הָיוּ תְּלוּיִים בַּמְּרוֹמִים. אָז חָזַר צִ’יסִי לִפְנִים הַמְּעָרָה, סָעַד אֶת לִבּוֹ בִּפְרוּסַת לֶחֶם וְנֵתַח בָּשָּׂר מִיֻּבָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ הִתְכַּסָּה שׁוּב וְחָזַר לִישֹׁן.

כָּךְ הִשְׁתּוֹלְלָה הַסּוּפָה יָמִים אֲחָדִים. הַמַּחֲסֶה, אֲשֶׁר בּוֹ יָשַׁב צִ’יסִי הָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ קָבוּר מִתַּחַת לַעֲרֵמַת שֶׁלֶג גְּדוֹלָה. אַךְ לְבַסּוֹף שָׁקְטָה הָרוּחַ, וְהַנַּעַר פִּלַּח לוֹ דֶרֶך בַּשֶּׁלֶג וְיָצָא מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה הַחוּצָה. ז’וּאַן עוֹד לֹא חָזַר.

– בְּוַדַּאי נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ, – אָמַר בְּלִבּוֹ צִ’יסִי – גַּם עֶדְרוֹ שֶׁל אָבִי מֵת בַּוַּדַּאי. אַךְ עָלַי לִמְצֹא אוֹתָם וִיהִי מָה.

וְהוּא הֵחֵל לְטַפֵּס בְּמִדְרוֹן הָהָר. כָּל הַיּוֹם טִפֵּס וְעָלָה לְמַעְלָה־לַמַעְלָה. וְהִנֵּה נִגְלָּה לְעֵינָיו הַעֵדֶּר, הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים נִרְאוּ שְׁחוֹרִים עַל פְּנֵי הָרֶקַע הַלָּבָן שֶׁל הַשֶּׁלֶג, שֶׁכִּסָּה אֶת כָּרֵי הַדֶּשֶׁא.

– הָעֵדֶר חָי! – קָרָא הַנַּעַר בְּצָהֳלָה.

ובְהַגִּיעוֹ אֵלָיו, רָאָה, כִּי חוֹמַת שֶׁלֶג גְּבוֹהָה שׁוֹמֶרֶת עַל הַצֹּאן מִסָּבִיב.

אַךְ הֵיכָן הוּא ז’וּאַן?

צִ’יסִי חִפֵּשׂ אוֹתוֹ מִסָּבִיב, קָרָא בִּשְׁמוֹ, אַךְ כָּל מַעֲנֶה לֹא הִגִּיעַ לְאָזְנָיו, וְהִנֵּה יָצָא פִּתְאֹם מִתּוֹךְ חוֹר שֶׁבַּשֶׁלֶג רֹאשׁוֹ שֶׁל בֶּן הַיָּקִים. וּכְשֶׁנָּפְלוּ עֵינָיו שֶׁל ז’וּאַן עַל חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד לְפָנָיו, קָפַץ מִתּוֹךְ מְאוּרַת הַשֶּׁלֶג וְחִבֵּק אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה.

– מַה טוֹב שֶׁאַתָּה חָי, מַה טוֹב שֶׁאַתָּה חָי! – קָרָא ז’וּאַן מִשֵּׁבֶט הַיָּקִים – אִלּוּ שָׁכַבְתָּ לִישֹׁן בִּשְׁעַת הַסּוּפָה, הָיִיתָ קוֹפֵא וּמֵת. טוֹב שֶׁהִגַּעְתָּ אֶל הַמַּחֲסֶה. אֲנִי לֹא חָשַׁבְתִּי לַהֲרֹג אוֹתְךָ, אֲמִיגוֹ. אֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לַהֲרֹג אֲפִילּוּ טָלֶה שֶׁרַגְלוֹ נִשְׁבְּרָה.

הוּא חָזַר לְתוֹךְ הַמְּאוּרָה שֶׁבַּשֶּׁלֶג וצִ’יסִי הָלַךְ אַחֲרָיו. הַמְּאוּרָה הָיְתָה קְטַנָּה, אַךְ חַמָּה.

– וְאֵיךְ זֶה לֹא הָרְגָה אוֹתְךָ כָּאן סוּפַת הַשֶּׁלֶג הַנּוֹרָאָה? – שְׁאַל צִ’יסִי אֶת יְדִידוֹ, בְּשִׁבְתָּם שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ מְאוּרַת הַשֶּׁלֶג הַחַמָּה.

– הָיִיתִי מֻכְרָח לִשְׁמֹר עַל הָעֵדֶר שֶׁל אָבִיךָ. וְגַם עָלֶיךָ הָיִיתִי מֻכְרָח לִשְׁמֹר, שֶׁלֹּא תָּמוּת. אִמְּךָ הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “ז’וּאַן מִשֵּׁבֶט הַיָּקִים נָתַן לִבְנֵי לָמוּת”. וְעַתָּה אֶשְׁכַּב לִישֹׁן.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם הוֹרִידוּ הַנְּעָרִים אֶת הָעֵדֶר מִמְּרוֹמֵי־הָהָר. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְמַּחֲסֶה, הוֹצִיא ז’וּאַן מִתּוֹךְ שַׂקִּיק מְלוֹא חָפְנו מְכִתּוֹת־מַתֶּכֶת קְטַנְטַנּוֹת וּזְהֻבּוֹת, שֶׁהִתְנוֹצְצוּ וְהִבְרִקוּ לְאוֹרָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

– אֵלּוּ נִשְׁאֲרוּ לִי מִימִי עֲבוֹדָתִי שָׁם בַּדָּרוֹם, – אָמַר בְּשִׂימוֹ אוֹתָן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל צִ’יסִי – אֲנִי לֹא אֶחְפֹּר עוֹד בַּאֲדָמָה, כַּדִי לְהוֹצִיא מִשָּׁם חוֹל זָהֹב אוֹ מִכִתּוֹת קְטַנּוֹת כָּאֵלּוּ. קַח אוֹתָן, צִ’יסִי. אָחִיךָ אֲנִי. וַאֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים יַחַד עַל צֹאן אָבִינוּ.

בְּאֶרֶץ סִין הָיוּ שְׁלשָׁה אַחִים וּשְׁמוֹתֵיהֶם אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה. אֶחָד הָיָה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. שְׁלשָׁה הָיָה הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, וּשְׁנַיִם הָיָה הַבֵּינוֹנִי שֶׁבֵּינֵיהֶם. לִפְעָמִים טָעוּ הָאֲנָשִׁים וְחָשְׁבוּ, כִּי שְׁלשֶׁת הָאַחִים הֵם בְּנֵי גִיל אֶחָד. אִלּוּ שָׁאֲלוּ אֶת אִמָּם, הָיְתָה בְּוַדַּאי צוֹחֶקֶת וְאוֹמֶרֶת:

– זוֹ טָעוּת, רַבּוֹתַי. הָאֶחָד מֵהֶם הוּא בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה. הַשֵּׁנִי – בֶּן עֶשֶׂר. וְהַשְּׁלִישִׁי – בֶּן תֵּשַׁע. וְלָכֵן קָרָאנוּ לָאֶחָד בְּשֵׁם אֶחָד, לַשֵּׁנִי – בְּשֵׁם שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי – בְּשֵׁם שְׁלשָׁה.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַשָּׂמֵחַ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּחַיֵּי יַלְדֵי סִין – יוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה! יוֹם זֶה יוֹם שִׂמְחָה הוּא בְּסִין, וּבוֹ מְקַבְּלִים הַיְלָדִים מֵהוֹרֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם מַתָּנוֹת יָפוֹת.

אָמַר אֶחָד:

– אִלּוּ קִבַּלְנוּ גַּם הַשָּׁנָה פַּנָּסִים כְּמוֹ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, הָיִיתִי שָׂמֵחַ מְאֹד. הַפַּנָסִים שֶׁקִּבַּלְנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הָיוּ יָפִים וּמְשַׁעַשְׁעִים. הֵם הָיוּ עֲשׂוּיִים בְּצוּרַת צְפַרְדֵּעַ.

– וַאֲנִי הָיִיתִי שָׂמֵחַ אִלּוּ קִבַּלְנוּ הַשָּׁנָה פַּנָסִים בְּצוּרַת שָׁפָן, כַּפַּנָּסִים שֶׁקִּבַּלְנוּ לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, – אָמַר שְׁנַיִם – אֵלֶּה הָיוּ פַּנָּסִים נֶהְדָּרִים. וְאֶת עֵינֵיהֶם הָאֲדֻמוֹת וְאָזְנֵיהֶם הַמִּתְנוֹעֲעוֹת לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם.

וּשְׁלשָׁה, הֶאָח הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, אָמַר:

– אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה פַּנָס דּוֹמֶה לַפַּנָּסִים שֶׁהָיוּ לָנוּ כְּבָר. אֲנִי רוֹצֶה פַּנָּס חָדָשׁ וְאַחֵר לְגַמְרֵי. אֲנִי רוֹצֶה אַפְתָּעָה.

וּבְיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, בָּא הַדּוֹד; וְהוּא וַאֲבִיהֶם לָקְחוּ אֶת הַנְּעָרִים לְשׁוּק הַצַּעֲצוּעִים, כְּדֵי לִקְנוֹת לָהֶם שָׁם אֶת הַמַּתָּנוֹת. הָרְחוֹבוֹת הָמוּ מֵהֲמוֹנֵי מְטַיְּלִים, שֶׁלָּבְשׁוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶת הַיָּפִים שֶׁבְּבִגְדֵיהֶם. כָּל אֶחָד מֵהֶם צָחַק וּבֵרַךְ אֶת מַכָּרָיו בַּ"עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שָׁנִים אֲרֻכּוֹת".

וְהַצַּעֲצוּעִים שֶׁהֻצְּגוּ לִמְכִירָה – הַפְלֵא וָפֶלֶא!

– עַתָּה, בַּחוּרִים, יִבְחַר לוֹ כָּל אֶחָד אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ, – אָמַר הַדּוֹד אֶל שְׁלּשֶׁת הָאַחִים.

אַךְ לְמַרְאֵה הַדּוּכָנִים הָעֲמוּסִים אַלְפֵי צַעֲצוּעִים מַפְלִיאִים וּמַרְהִיבִים, לֹא הָיְתָה הַבְּחִירָה קַלָּה כְּלָל וּכְלָל.

לְבַסּוֹף, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ לְיַד עַשְׂרוֹת דּוּכָנִים, הִגִּיעוּ לְמוֹכֵר סְבִיבוֹנִים. סְבִיבוֹנִים אֵלֶּה לֹא הָיוּ עֲשׂוּיִים לְהִסְתּוֹבֵב עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה, אֶלָּא בָּאֲוִיר, וְהַמּוֹכֵר הֶרְאָה לַהֲמוֹן יְלָדִים שֶׁמִּסְּבִיבוֹ כֵּיצַד יֵשׁ לְסוֹבֵב אוֹתָם. הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדָיו שְׁנֵי מַקְּלוֹת קְטַנִּים, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים לִשְׁנֵי קְצוֹתָיו שֶׁל חוּט־מְשִּׁיחָה. בֶּאֶמְצָעוֹ הָיָה חוּט־הַמְּשִׁיחָה כָּרוּךְ מִסָּבִיב לִסְבִיבוֹן, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִסְלִיל. וּכְשֶׁהֵנִיעַ הַמּוֹכֵר אֶת יָדָיו בִּמְהִירוּת הֵנָּה וָהֵנָּה, הִסְתּוֹבֵב הַסְּבִיבוֹן חִישׁ־חִישׁ וְהִשְׁמִיעַ קוֹל זִמְזוּם נָעִים “וִינְג, וִינְג, אָ־וִינְג!”

– אֲנִי רוֹצֶה סְבִיבוֹן כָּזֶה! – קָרָא מִיָּד אֶחָד.

– גַּם אֲנִי! – אָמַר שְׁנַיִם, שֶׁאַף בְּעֵינָיו מָצָא חֵן הַסְּבִיבוֹן הַמַּפְלִיא.

אַךְ שְׁלשָׁה לֹא אָמַר דָּבָר. הוּא לֹא הָיָה בָּטוּחַ, כִּי יַעֲלֶה בְּיָדָיו לְהָנִיעַ סְבִיבוֹן שֶׁכָּזֶה.

– וְאַתָּה תֵּדַע לְסוֹבֵב אֶת הַסְּבִיבוֹן הַזֶּה? – שֶׁאֵל הַמּוֹכֵר, בִּפְנוֹתוֹ אֶל אֶחָד.

– כֵּן, גַּם אֲנִי אֵדַע וְגַם אָחִי יֵדַע, – עָנָה לוֹ אֶחָד.

אָז לָקַח הַמּוֹכֵר מֵעַל הַדּוּכָן שֶׁלְּפָנָיו שְׁנֵי סְבִיבוֹנִים חֲדָשִׁים, בָּחַר גַּם שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל מַקְּלוֹת קְטַנִּים, וּמָסַר אוֹתָם בִּידֵי אֶחָד וּשְׁנַיִם. וְהַנְּעָרִים הַמְאֻשָּׁרִים פָּנוּ מִיָּד הַצִּדָּה וְהֵחֵלּוּ לְנַסּוֹת אֶת כֹּחָם בַּהֲנָעַת הַסְּבִיבוֹנִים הַמְעַנְיְנִים. הֵם עָמְלוּ עָמָל רַב. הֵרִימוּ לְמַעְלָה אֶת הַזְּרוֹעַ הָאַחַת, הֵרִימוּ לְמַעְלָה אֶת הַזְּרוֹעַ הַשְּׁנִיָּה, מָתְחוּ אֶת הַחוּט וְרִפּוּ אוֹתוֹ, אַךְ הַסְּבִיבוֹן לֹא הִשְׁמִיעַ כָּל זִמְזוּם. הוּא אַף לֹא רָצָה לְהִסְתּוֹבֵב.

אוּלָם אֶחָד וּשְׁנַיִם לֹא נִתְיָאֲשוּ. הֵם הִמְשִׁיכוּ לַעֲמֹל. הֵם הִמְשִׁיכוּ לְהָנִיעַ אֶת הַמַּקְלוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁבִּידֵיהֶם הֵנָּה וְהֵנָּה, הֵנָּה וְהֵנָּה, עַד שֶׁהֲזֵּעָה הֵחֵלָּה לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵיהֶם וּלְטַפְטֵף עַל הַצַּוְארוֹנִים הַנְּקִיִּים שֶׁל בִּגְדֵי הַחַג שֶׁלָּהֶם.

– בְּעֵינַי אֵין סְבִיבוֹן כָּזֶה מוֹצֵא חֵן, דּוֹדִי, – אָמַר עַתָּה שְׁלשָׁה אֶל דּוֹדוֹ הַטּוֹב.

– כִּרְצוֹנְךָ, שְׁלשָׁה, – עָנָה לוֹ הַדּוֹד – נַעֲבֹר עוֹד לְיַד דּוּכָנִים רַבִּים, וְתִבְחַר לְךָ צַעֲצוּעַ כִּלְבָבְךָ.

אַךְ הֵם לֹא הִרְחִיקוּ לֶכֶת, וְהִנֵּה נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם אִישׁ אֶחָד, הַקּוֹפֵץ עַל רֶגֶל אַחַת, וּבְרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה הוּא בּוֹעֵט בְּמַטְלִית קְטַנָּה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ מֵחֻבָּרוֹת שָׁלשׁ נוֹצוֹת מִזְּנָבוֹ שֶׁל תַּרְנְגוֹל. אֶל הַמַּטְלִית הָיוּ מֻדְבָּקוֹת שָׁלשׁ לוּחִיוֹת־פַּח עֲגֻלוֹת וְנוֹצְצוֹת, שֶׁהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ וּמָשְׁכוּ אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן לְמַטָּה. אַךְ הָאִישׁ הַקּוֹפֵץ לֹא נָתַן לָהּ אַף פַּעַם לִנְגֹּע בָּאֲדָמָה. כָּל פַּעַם שֶׁיָּרְדָה לְמַטָּה, קִבְּלָה מִן הָאִישׁ הַקּוֹפֵץ בְּעִיטָה, וְנֶאֶלְצָה לָעוּף שׁוּב לְמַּעְלָה. וְהָאִישׁ לֹא הֶחֱטִיא אַף פַּעַם אֶת הַמַּטָּרָה, וּבִשְׁעַת כָּל בְּעִיטָה וּבְעִיטָה סָפַר:

– אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע, חֲמִשִּׁים, חֲמִשִּׁים וְאַחַת.

– הַיִתִָּכֵן, דּוֹדִי, – קָרָא שְׁלשָׁה – כִּי הוּא בָּעַט כְּבָר בַּצַּעֲצוּעַ הַזֶּה חֲמִשִּׁים וְאַחַת פַּעַם?

– בָּרוּר, – קָרָא הָאִישׁ הַקּוֹפֵץ, שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל שְׁלשְָׁה – חֲמִשִּׁים וְאַחַת פַּעַם בָּעַטְתִּי בּוֹ, מִבְּלִי לָתֵת לוֹ לִנְפֹּל לָאָרֶץ, וּכְבָר עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מֵאוֹת פְּעָמִים. הֲרוֹצֶה גַּם אַתָּה צַעֲצוּעַ מְעַנְיֵן כָּזֶה?

וּבוֹ בָּרֶגַע הֶחְלִיט שְׁלשָׁה, כִּי אָמְנָם זֶהוּ הַדָּבָר שֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ. הוּא הִצְטַיֵּן בִּקְפִיצוֹת, וּלְפִיכָךְ הָיָה בָּטוּחַ, כִּי יוּכַל לְשַׂחֵק בַּצַּעֲצוּעַ הַמְּעוֹפֵף הַזֶּה. אָז הֵחֵל הַדּוֹד לְחַפֵּשׂ בֵּין מֵאוֹת הַמַּטְלִיוֹת, לִבְדֹּק אֶת נוֹצוֹתֵיהֶן; וּכְשֶׁהֵרִים מוּל הַשֶּׁמֶשׁ אַחַת, בַּעֲלַת שְׁתֵּי נוֹצוֹת אֲדֻמּוֹת, וְנוֹצָה אַחַת שְׁחוֹרָה, אָמַר שְׁלשָׁה:

– זֹאת, זֹאת, דּוֹדִי! זֹאת הִיא הַמּוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי!

כְּשֶׁקִּבֵּל שְׁלשָׁה אֶת הַמַּתָּנָה וּפָנָה אֶל אֶחָיו, רָאָה, כִּי הֵם לָמְדוּ כְּבָר לְהָנִיעַ אֶת הַסְּבִיבוֹנִים שֶׁלָּהֶם, וְאַף לְהוֹצִיא מִתּוֹכָם קוֹל חֲרִישִׁי. כֻּלָּם הָיוּ אֵיפוֹא מְרֻצִּים וְחָזְרוּ בְּשִׂמְחָה הַבַּיְתָה. שָׁם עָמְדוּ בֶּחָצֵר וְשִׂחֲקוּ עוֹד שָׁעָה אָרֻכָּה.

שְׁלשָׁה, הַצָּעִיר שֶׁבָּאַחִים, נִתְעַיֵּף הָרִאשׁוֹן מִן הַמִּשְׂחָקִים. הוּא הִצְלִיחַ לִבְעֹט בַּצַּעֲצוּעַ וּלְהָעִיף

אוֹתוֹ לְמַעֲלָה עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּזוֹ אַחֵר זוֹ. וּכְשֶׁעָיַף מֵרֹב הַקְּפִיצוֹת וְהַבְּעִטוֹת וְנִכְנַס לַבַּיִת, פָּשְׁטוּ אַבָּא וְהַדּוֹד אֶת מְעִילֵיהֶם וְאַף הֵם נִסּוּ לְהָעִיף אֶת הַמַּטְלִית בַּעֲלַת הַנּוֹצוֹת. הֵם שִׁחֲקוּ זֶה אַחֵר זֶה, לְפִי הַתּוֹר, וְצָחֲקוּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ, שֶׁאֶחָד וְשְׁנַיִם בָּאוּ בְּרִיצָה לִרְאוֹת מָה קָרָה.

אַךְ בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּרַץ לֶחָצֵר שְׁלשָׁה וְקָרָא בְּקוֹל שִׂמְחָה:

– הִכָּנְסוּ נָא מַהֵר הַבַּיְתָה וְתִרְאוּ אֶת הַפַּנָס שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַשָּׁנָה. אִמָּא שָׂמָה אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. זֶהוּ הַפַּנָס הַמַּפְלִיא בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

וְאָמְנָם מֻנָּח הָיָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּבַּית פַּנָס עֲנָק. הוּא הָיָה עָשׂוּי כִּנְחַשׁ־אֵימִים. רֹאשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, לוֹעוֹ פָּתוּחַ, מֵעַל לְמִצְחוֹ קַרְנַיִם, וּמִסַּנְטֵרוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל זָקָן אָרֹך. זְנָבוֹ הָאָרֹךְ שֶׁל נְחַשׁ־הָאֵימִים הִתְנוֹעֵעַ כְּאִלּוּ הָיָה חַי, וּשְׁנַיִם הָיָה מֻכְרָח לִנְּגֹע בּוֹ כְּדֵי לְהִוָּכַח, כִּי הוּא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא נְיָר.

אִמָּא הִסְּבִּירָה לַנְּעָרִים אֶת דְּבַר הַפַּנָּס:

– כָּאן, בְּתוֹךְ הַלֹּועַ, הוּא הַמָּקוֹם לָשִׂים בּוֹ אֶת הַנֵּר. גּוּף הַנְּיָר הוּא חָלוּל כֻּלּוֹ, וּלְפִכָךְ חוֹדֵר לְתוֹכוֹ אוֹר הַנֵּר, וְהַנָּחָשׁ נִרְאֶה מֵאִיר מֵחַרְטוֹמוֹ וְעַד קְצֵה זְנָבוֹ. וְהִנֵּה כָּאן גַּם כַּדּוּר־נְיָר וְאַף בּוֹ מָקוֹם בִּשְׁבִיל נֵר.

– וּלְשֵׁם מָה הוּא זֶה? – שְׁאַל אֶחָד.

– זֶה בִּשְׁבִילְךָ, בְּנִי בְּכוֹרִי. הֲרֵי יָדוּעַ לְךָ, כִּי נְחַשׁ־הָאֵימִים אוֹהֵב אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְכַדּוּר־הַנְּיָר יְשַׁמֵּשׁ אֵיפוֹא שֶׁמֶשׁ בִּשְׁבִיל הַנָּחָשׁ שֶׁלָּנוּ. קַח בְּיָדְךָ אֶת הַמַּקֵל הַזֶּה, וַאֲנִי אֶקְשֹר לְקָצֵהוּ אֶת הַכַּדּוּר. כַּאֲשֶׁר נָשִׂים בְּתוֹכוֹ נֵר דּוֹלֵק, יָאִיר כַּדוּר־הַנְּיָר כַּשֶּׁמֶשׁ. וְכַאֲשֶׁר תַּתְחִיל תַּהֲלוּכַת הַפַּנָסִים בָּרְחוֹב, יִשְׂאוּ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה אֶת נְחַשׁ־הָאֵימִים, וְאַתָּה תֵּלֵךְ בָּרֹאשׁ וְתַחֲזִיק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לִפְנֵי הַנָּחָשׁ.

עַתָּה לָקְחָה אִמָּא שְׁנֵי מַקְּלוֹת. אֶחָד מֵהֶם קָשְׁרָה לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ וּמָסְרָה אוֹתוֹ בִּידֵי שְׁנַיִם, וְאֶת הַשֵּׁנִי קָשְׁרָה לִזְנָבוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ וּמָסְרָה אוֹתוֹ בִּידֵי שְׁלשָׁה. וְכַעֲבֹר רֶגַע הֵרִימוּ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה אֶת הַנָּחָשׁ הָעֲנָק, וְאֶחָד עָמַד לִפְנֵיהֶם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַכַּדּוּר הַגָּדוֹל.

– הָעֶרֶב כְּבָר יָרַד, – אָמַר אַבָּא – וְאַתֶּם יְכוֹלִים כְּבָר לָצֵאת לָרְחוֹב וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּתַהֲלוּכַת הַפַּנָסִים.

אָז שָׂמָּה אִמָּא נֵר אֶחָד בְּתוֹךְ הַכַּדּוּר וְנֵר אֶחָד בְּתוֹךְ לוֹעוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְאַבָּא הִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת בִּזְהִירוּת, שֶׁהָאֵשׁ לֹא תֹּאחַז בַּנְּיָר.

– קָדִימָה צְעַד! שְׂמאֹל, יָמִין! שְׂמאֹל, יָמִין! — פָּקַד הַדּוֹד בִּצְחוֹק.

וְהַנְּעָרִים עָזְבוּ אֶת הַבַּיִת, עָבְרוּ אֶת הֶחָצֵר, וְיָצְאוּ בְּעַד הַשַּׁעַר אֶל הָרְחוֹב הַהוֹמֶה.

בָּרְחוֹב הֵאִירוּ פַּנָסִים מִכָּל הַמִּינִים וּמִכָּל הַגְּוָנִים. אַךְ לְשׁוּם נַעַר לֹא הָיָה פַּנָס שֶׁל נָחָשׁ־אֵימִּים, וְשׁוּם נַעַר לֹא הָיָה גֵאֶה וּמְאֻשָּׁר כִּשְׁלשֶׁת הָאַחִים אֶחָד, שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה.

תמונת שער 4

חַיֵּיהֶן שֶׁל חַיּוֹת

הָיָה יוֹם קַר שֶׁבְּבוֹא הַחֹרֶף. בְּמִדְרוֹן הָהָר הַגָּבוֹהַּ נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהִרְעִידָה אֶת עַנְפֵיהֶם שֶׁל עֲצֵי הָאֹרֶן. וּבְּרוּנָה הַשְּׁחוֹרָה, הֵרִימָה אֶת אַפָּהּ לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם הַמְּעֻנָּנִים וְרִחְרְחָה.

הִיא יָדְעָה, כִּי הַחֹרֶף הוֹלֵךְ וּבָא. הִיא יָדְעָה, שֶׁעָלֶיהָ לָתוּר לָהּ מִיָּד בַּיִת מְרֻוָּח וְחַם, אֲשֶׁר בּוֹ תּוּכַל לִשְׁכַּב וְלִישֹׁן בְּאֵין מַפְרִיעַ עַד בֹּוא שׁוּב יְמֵי חֹם וּפְרִיחָה. כָּל יְמֵי הַקַּיִץ הַבְּהִירִים וְהַחַמִּים שׁוֹטְטָה בֶּהָרִים וְזָלְלָה מִגַּרְגְּרֵי הַיַּעַר הָעֲרֵבִים, מִשָּׁרְשֵׁי הַשִּׂיחִים הָרַכִּים וּמִדִּבְשָׁן הַמָּתוֹק שֶׁל דְּבוֹרֵי־הַבָּר. וְעַתָּה הָיְתָה שְׂבֵעָה וּשְׁמֵנָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁיָּכְלָה לְהִתְקַיֵּם לְלֹא אֹכֶל בְּמֶשֶׁךְ כֹּל חָדְּשֵׁי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים.

שָׁעָה קַלָּה עָמְדָה עוֹד בְּרוּנָה לְיַד גֶּזַע־עֵץ עָבֶה וְאָסְפָה בַּתַּאַוְתָנוּת אֶת הַחֲרָקִים, שֶׁמָּצְאָה בֵּין חֲרִיצֵי קְלִפָּתוֹ הַמְּבֻקַּעַת. לֹא הָיָה לָהּ רָצוֹן לַעֲזֹב אֶת מְקֹור הַמַּטְעַמִּים שֶׁגִּלְתָה. אַךְ מִשֶּׁהֵרִימָה אֶת אַפָּהּ שֵׁנִית וְהוֹסִיפָה לִבְחֹן אֶת רֵיחַ הָאֲוִיר, קָמָה לְבַסּוֹף מִמְּקוֹמָהּ וּפָנְתָה בִּצְעָדֶיהָ הַכְּבֵדִים וְהַמְהַדְּדִים לָעֳבִי הַיַּעַר.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה מֵאָז יָצְאָה בְּרוּנָה לְדַרְכָּהּ, וְאֶת הָאֲוִיר מִלְאוּ פִּתְאֹם פְּתוֹתֵי־שֶׁלֶג נוֹצִיִּים, שֶׁיָּצְאוּ בְּמַעְגְּלֵי מָחוֹל עַלִּיזִים, וְאַחַר כָּךְ צָנְחוּ לְאַט־לְאַט לָאָרֶץ. וְכַעֲבֹר שָׁעָה נוֹסֶפֶת הָיוּ הַפְּתוֹתִים הַנּוֹצִיִּים וְהָעַלִּיזִים לְשֶׁלֶג כָּבֵד, שֶׁיָּרַד לְלֹא הֲפוּגוֹת וְכִסָּה אֶת הַכֹּל כְּמוֹ בְּשָׁטִיחַ לָבָן, עָבֶה וְרַךְ. כָּל הַצְּמָחִים הָרַעֲנַנִּים נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן, וְעַנָפֵיהֶם שֶׁל עֲצֵי הָאֹרֶן הִתְכּוֹפְפוּ וְצָנְחוּ לְמַטָּה מִמַּשָּׂא הַשֶּׁלֶג שֶׁנֶּעֱרַם עֲלֵיהֶם.

דַּרְכָּהּ שֶׁל בְּרוּנָה הוֹלִיכָה צָפוֹנָה. יָדוֹעַ יָדְעָה הַדֻּבָּה, כִּי בַּצָּפוֹן רַב הַשֶּׁלֶג יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם אַחֵר. וְחוּשֶׁיהָ הַבְּרִיאִים אָמְרוּ לָהּ, כִּי בִּמְקוֹם הַשֶּׁלֶג הָרַב, מָצוֹא תִּמְצָא מְעָרָה חַמָּה וּבְטוּחָה מִסַּכָּנוֹת, אֲשֶׁר בָּהּ תּוּכַל לִישֹׁן אֶת שְׁנַת־הַחֹרֶף שֶׁלָּהּ לְלֹא כֹּל חֲשָׁשׁ וָפַחַד.

תּוֹדוֹת לְחוּשֶׁיהָ הַבְּרִיאִים מָצְאָה בְּרוּנָה עַד מְהֵרָה גַּם אֶת הַמְּעָרָה שֶׁבִּקְּשָׁה. אַפָּהּ הָרָגִישׁ קָלַט אֶת רֵיחָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה עוֹד מֵרָחוֹק. הִיא הָלְכָה אֵיפוֹא לְפִי הָרֵיחַ, הִקִּיפָה סֶלַע עֲנָק שֶׁבְּמִדְרוֹן הָהָר, וּלְבַסּוֹף עָמְדָה מוּל פִּתְחָה שֶׁל הַמְּעָרָה. בִּזְהִירוּת רַבָּה הִתְקָרְבָה בְּרוּנָה אֶל הַפֶּתַח, הִזְדַּקְּפָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהָצִיץ לְתוֹךְ הַמְּעָרָה פְּנִימָה, וְאַחַר כָּךְ הִשְּׁמִיעָה נַהֲמַת אַזְהָרָה רָמָה וְזוֹעֶפֶת.

מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה לֹא עָנָה לָהּ כָּל קוֹל. אָז דָּחֲפָה בְּחַרְטוֹמָה אֶת הַשִּׂיחַ הֶעָנֵף שֶׁחָסַם לְפָנֶיהָ אֶת הַפֶּתַּח, וְכַעֲבֹר רֶגַע כְּבָר הָיְתָה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה פְּנִימָה. נַהֲמָה חֲרִישִׁית שֶׁיָּצְאָה מִגְּרוֹנָהּ הֵעִידָה עַל שְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ, וּמִבְּלִי לְהִתְמַהֲמֵהַּ נִגְּשָׁה בְּרוּנָה לַסִּדּוּר בֵּיתָהּ הֶחָדָשׁ. בְּצִפָּרְנֵי כַּפּוֹתֶיהָ הֵרִימָה אֶת הַמַּקְּלוֹת וְהַזַּלְזַלִּים, הֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים וּצְרוֹרוֹת־הָאֶבֶן הַקְּטַנִּים, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ פֹּה וָשָׁם, וְהִיא הִשְׁלִיכָה אֶת כֻּלָּם הַצִּדָּה. וּמִשֶּׁסִּיְּמָה אֶת מְלֶאכֶת הַסִּדּוּר וְהַנִּקּוּי, עָרְכָה עוֹד בְּרוּנָה כַּמָּה וְכַמָּה הַקָּפוֹת אִטִּיוֹת, וּלְבַסּוֹף רָבְצָה עַל צִדָּה, מוּכָנָה וּמְזֻּמָּנָה לַעֲצֹם אֶת עֵינֶיהָ וּלְבַלּוֹת אֶת יְמֵי הַחֹרֶף תּוֹךְ מְנוּחָה גְּמוּרָה.

הִיא לֹא הִתְעַנְיְנָה עַתָּה בָּעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לַמְּעָרָה. הַמְּעָרָה הָיְתָה לָהּ מַחֲסֶּה מְצֻּיָן. הִיא הִסְתִּירָה אוֹתָהּ מֵעֵינֵי אוֹיְבֶיהָ וְהֵגֵנָּה עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַקֹּר הַקָּשֶׁה שֶׁבַּחוּץ. הִיא הָיְתָה גַּם מְרֻוַּחַת וְנוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ.

וּמִשֶּׁרָבְצָה בְּרוּנָה וְעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, הִרְגִּישָׁה, כִּי הִיא עֲיֵפָה מְאֹד. וְאָז נִשְׁתַּכַּח מִלִּבָּהּ הַכֹּל, וְהִיא שָׁקְעָה בִּשְׁנַת־הַחֹרֶף הָאֲרֻכָּה, מִבְּלִי לְהִתְעוֹרֵר אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.

כַּעֲבֹר חָדְשַׁיִם מֵאָז בָּאָה לַמְּעָרָה נוֹלְדוּ לִבְּרוּנָה שְׁלֹשָׁה גּוּרִים קְטַנְטַנִים, אֲשֶׁר בְּהִוָלְדָם לֹא הָיָה גָדְלָם אֶלָּא כְּגֹדֶל הָעַכְבָּר. מִפַּעַם לַפַּעַם הָיְתָה עַתָּה בְּרוּנָה מִתְעוֹרֶרֶת מִשְּׁנָתָהּ הָעֲמֻקָּה, כְּדֵי לָשִׂים עַיִן עַל יְלָדֶיהָ הָרַכִּים. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ קוֹל נְהִימוֹתֵיהֶם הַדַּקּוֹת, הָיְתָה אוֹסֶפֶת אוֹתָם אֵלֶיהָ, כְּדֵי לְחַמֵּם אוֹתָם בְּגּוּפָה וּלְהָזִין אוֹתָם בַּחֲלָבָהּ. וְהַגּוּרִים גָּדְלוּ וְנִתְחַזְּקוּ. אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר הִוָּלְדָם נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהֵם רָאוּ זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֵּיהֶם אֶת אִמָּם. עַתָּה רָאוּ גַּם אֶת הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בּוֹ הֵם חַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁעוֹלָם זֶה לֹא הָיָה גָּדוֹל כְּלָל וּכְלָל, לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים מוּעָטִים וְהֵם הִכִּירוּ כָּל קֶרֶן וְזָוִית בּוֹ.

לְאַט־לְאַט לָמְדוּ הַדֻּבּוֹנִים הַקְּטַנִּים גַּם אֶת אוּמְנוּת הַטִּפּוּס. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְטַפְּסִים עַל גַּבֵּי גּוּפָה הַמְּסֻרְבָּל שֶׁל אִמָּם. אוּלָם אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ גַּם לַעֲרֹךְ תַּרְגִּילִי טִפּוּס עַל גִּזְעוֹ וַעֲנָפָיו שֶׁל הַשִּׂיחַ, שֶׁעָמַד בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, וְתַרְגִּילִים אֵלֶּה שִׁעַשְׁעוּ אוֹתָם מְאֹד וְגָרְמוּ לָהֶם הֲנָאָה רַבָּה.

אַךְ בְּרוּנָה לֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְנַעֵר מִשְּׁנָתָהּ. הִיא רָצְתָה לִישֹׁן עוֹד וְעוֹד וְעוֹד. וְכַאֲשֶׁר יְלָדֶיהָ הָיוּ עַלִּיזִים מִדַּי, לֹא חָסְכָה מֵהֶם גַּם סְטִירוֹת הֲגוּנוֹת. אוּלָם הַדֻּבּוֹנִים הַצְּעִירִים לֹא לָמְדוּ לֶקַח. הֵם רָצוּ לְשַׂחֵק וּלְהִשְׁתּידעתי חסר פסיק, הערת פברת פבִעְוֹבֵב, וְלֹא יָכְלוּ לְהָבִין לָמָּה זֶה אֵין אִמָּם מְשַׂחֶקֶת יַחַד אִתָּם, אֶלָּא רוֹבֶצֶת כָּל הַזְּמַן בִּמְקוֹמָהּ וְנוֹחֶרֶת. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה בְּרוּנָה וְהֶעֱנִישָׁה אוֹתָם שֵׁנִית, נִדְחְֵקוּ אֵלֶיהָ בְּפַחַד וְרָבְצוּ זְמַן־מָה בְּשֶּׁקֶט. הֵם אָהֲבוּ מְאֹד לְהִלָּחֵץ לְגּוּפָה הַחַם שֶׁל אִמָּם, כִּי בַּחוּץ נָשְׁבוּ עוֹד רוּחוֹת קָרוֹת וְהִשְׁתּוֹלְלוּ סוּפוֹת שֶׁלֶג זוֹעֲפוֹת, וְלָהֶם לֹא הָיְתָה עוֹד פַּרְוַת שֵׂעָר חַמָּה כְּמוֹ לְאִמָּם.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ כְּבָר הֵחֵלּוּ לְנַשֵּׁב רוּחוֹת הָאָבִיב הַחֲמִימוֹת, הִתְעוֹרְרָה בְּרוּנָה מִשְּׁנָתָהּ, יָשְׁבָה עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת, מָתְחָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ, פִּהֲקָה אֲרֻכּוֹת וְגֵרְדָה אֶת אַפָּהּ. וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת בָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים, שָׂמְחוּ, כִּי אִמָּם הִתְעוֹרְרָה סוֹף־סוֹף מִשְּׁנָתָהּ, וְהֵם יָשְׁבוּ לְנֶגֶד עֵינֶיהָ וּבִקְּשׁוּ לְבַדֵּחַ אוֹתָהּ מְעַט.

אוּלָם בְּרוּנָה הִפְסִיקָה לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְהִתְמַתֵּחַ וּלְהִתְגָּרֵד. עֵינֶיהָ הִבְחִינוּ בְּצֵּל מִתְנוֹעֵעַ מוּל פִּתְחָה שֶׁל הַמְּעָרָה, וּבְעוֹד רֶגַע רָאֲתָה בְּאֹפֶן בָּרוּר אֶת רֹאשׁוֹ וּכְתֵפָיו שֶׁל חֲתוּל־בָּר. הָאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי קָרוּא יָצָא מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחַ, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל פֶּתַּח הַמְּעָרָה, וְעֵינָיו הַיְרֻקּוֹת נְעוּצוֹת בַּגּוּרִים,

אַךְ כְּהֶרֶף־עַיִן יָרְדָה עָלָיו כַּפָּתָהּ הַכְּבֵדָה שֶׁל בְּרוּנָה, וְהוּא קָפַץ מִן הַפֶּתַח בְּנַהֲמַת כְּאֵב.

הַיַּעַר שֶׁבַּחוּץ עוֹד הָיָה עָטוּף בְּמַּעֲטֵה הַשֶּׁלֶג הֶעָבֶה, הַחַיּוֹת לֹא מָצְאוּ בּוֹ עוֹד מָזוֹן לִשְׁבֹּר אֶת רַעֲבוֹנָם, וַחֲתוּל־הַבָּר, שֶׁלֹּא אָכַל זֶה יָמִים אֲחָדִים כָּל אֹכֶל, חָזַר בְּכָל זֹאת וְהִתְקָרֵב אֶל הַמְּעָרָה.

בְּרוּנָה אָמְנָם הָיְתָה עוֹד נְסוּכַת שֵׁנָה, אַךְ הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה צְפוּיָה עַתָּה לִילָדֶיהָ, הֵעִירָה אוֹתָהּ לְגַמְרֵי. הִיא נָהֲמָה בְּזַעַף, קָפְצָה לִקְרַאת חֲתוּל־הַבָּר, וְהָלְמָה אוֹתוֹ הַפַּעַם בְּיָדָהּ הַכְבֵדָה מַהֲלוּמָה קָשָׁה כֹּל כָּךְ, שֶׁזֶּה יִלֵּל יִלְלַת כְּאַב רָמָה, וּכְחֵץ מִקֶּשֶּׁת נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ.

וּמִשֶׁעָבְרָה הַסַּכָּנָה, אָסְפָה בְּרוּנָה אֶת שְׁלֹשֶׁת יְלָדֶיהָ. חִבְּקָה אוֹתָם אֶל חָזֶהָ וְלִקְקָה כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּאַפָּהּ הַלָּח וְהֶחָמִים, כְּאִלּוּ אָמְרָה: “אַל תִּירְאוּ, יְלָדַי. אִמְּכֶם שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיכֶם וְכָל רַע לֹא יְאֻנֶּה לָכֶם!”

עַתָּה נִתְעוֹרֵר בְּלִּבָּה שֶׁל בְּרוּנָה חֵשֶׁק לָנוּעַ קְצַת. גַּם הָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לָהּ. הִיא יָצְאָה אֵיפוֹא לְאִטָּהּ מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה, וּמִשֶׁרָאֲתָה, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שׁוֹלַחַת מִן הַשָּׁמַיִם אוֹר רָב, הָאֲוִיר הוּא חָמִים וְנָעִים, וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים שֶׁבַּיַּעַר הִפְשִׁיר כְּבָר הַשֶּׁלֶג וְנִרְאֲתָה הָאֲדָמָה, הִשְׁמִיעָה נַהֲמָה שְׁקֵטָה שֶׁל שְׂבִיעוּת־רָצוֹן.

הִיא נִגְּשָׁה לַעֲרֵמַת שֶׁלֶג גְּדוֹלָה וְרָצְתָה לְהַטִּיל אֶת עַצְמָהּ עַל אוֹתוֹ מַצָּע לָבָן וְרַךְ וּלְהִתְגּוֹלֵל עָלָיו מְעַט. אַךְ פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֶיה קוֹל בָּנֶיהָ הַצְּעִירִים, וְהִיא חָזָרָה מִיָּד לְפֶתַח הַמְּעָרָה, כְּדֵי לִרְאוֹת לָמָּה זֶה הֵם קוֹרְאִים לָהּ. הִיא מָצְאָה אֶת שְׁלָּשְׁתָּם מִחוּץ לַמְּעָרָה, כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים בְּשׁוּרָה עָרְפִּית זֶה אַחֲרֵי זֶה, וְאַךְ עַתָּה שָׂמָה לֵב, כִּי הֵם אֵינָם עוֹד קְטַנִּים כָּל כָּךְ, כְּפִי שֶׁסָּבְרָה לִפְנֵי כֵן. הִיא נָתְנָה לָהֶם אֵיפוֹא לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ.

הָעוֹלָם הַמּוּזָר שֶׁבַּחוּץ, אֲשֶׁר זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם, הִפְחִיד בְּמִקְצָת אֶת הַדֻּבּוֹנִים הַצְּעִירִים. הוּא הָיָה אַחֵר לְגַמְרֵי מִמַּה שֶׁרָאוּ עַד עַכְשָׁיו בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הָאֲפֵלָה. וּמִתּוֹךְ פַּחַד נִדְחְקוּ לְאִמָּם, שֶׁבִּקְשָׁה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם עַל יְדֵי כָּךְ, שֶׁלִּקְקָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּאַפָּהּ הֶחָמִים. כְּשֶׁנִּרְגְּעוּ הַדֻּבּוֹנִים וְהִסְתַּגְּלוּ מְעַט אֶל הַמְּסוֹבֵב אוֹתָם, הֵחֵלּוּ לְשַׂחֵק בִּמְשׁוּבָה בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ, וּבְּרוּנָה עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בָּהֶם בַּהֲנָאָה.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בְּרוּנָה עָמְדָה וְהוֹרְתָה לִילָדֶיהָ כֵּיצַד לַחְפֹּר מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה שָׁרָשִׁים רַכִּים וַעֲרֵבִים לַחֵךְ, נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל מַשַׁק כְּנָפַיִם. הִיא נָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ לְמַעֲלָה וְרָאֲתָה נֶשֶׁר גָּדוֹל צוֹנֵחַ בִּמְהִירוּת מִמָּרוֹם וְצִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת יוֹרְדוֹת יָשָׁר עַל אֶחָד מִבָּנֶיהָ. אַךְ לֹא עָבַר רֶגַע וּבְּרוּנָה עָמְדָה לְיַד יַלְדָּה הַמֻּתְקָף. הִיא הֵנִיפָה אֶת זְרוֹעָהּ הַכְּבֵדָה וְחָבְטָה בִּמְלֹא כֹּחָהּ בָּעוֹף הַטּוֹרֵף, וְזֶה נֶחֱרַד מִן הַמַּהֲלוּמָה הַחֲזָקָה וְנִסְתַּלֵּק כְּהֶרֶף־עַיִן. אַךְ הַדֻּבּוֹן הָיָה מֻטָּל עַל הָאָרֶץ לְלֹא תְּנוּעָה. אֲחוּזַת פַּחַד הֵחֵלָּה בְּרוּנָה לְמַשֵּׁשׁ אוֹתוֹ בְּאַפָּהּ וּלְרַחְרֵחַ. וְהִנֵּה פָּקַח הַדֻּבּוֹן אֶת עֵינָיו וְהִשְׁמִיעַ יְבָבָה חֲרִישִׁית. אָז הֵרִמָה אוֹתוֹ בְּרוּנָה בַּפִיהָ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ. וְהַדֻּבּוֹן רָעַד כֻּלּוֹ וְנִלְחַץ אֵלֶיהָ בְּפַּחַד. אַךְ כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים סָר פַּחְדּוֹ, וְהוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְחָזַר לְשַׂחֵק בְּשִׂמְחָה יַחַד עִם אֶחָיו.

פַּעַם אַחֶרֶת הָלְכָה בְּרוּנָה עִם יְלָדֶיהָ אֶל אַחַד הַנְּחָלִים הַזּוֹרְמִים בְּעֹז לְמַרְגְּלוֹת הָהָר. הַדֻּבָּה נִגְּשָׁה אֶל הַמַּיִם וְהֵחֵלָּה לִשְׁתּוֹת בְּתַאַוְתָנוּת. אוּלָם בָּנֶיהָ נִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים וּבְּרוּנָה הָיְתָה נֶאֱלֶצֶת לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם שָׁעָה אָרֻכָּה. בִּנְהִימוֹת זוֹעֲפוֹת וּבִדְּחִיפוֹת חֲזָקוֹת הִצְלִיחָה לְבַסּוֹף לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּגְּשׁוּ אַף הֵם אֶל הַמַּיִם וְיַטְבִּילוּ בָּהֶם אֶת חַרְטוֹמֵיהֶם. אוּלָם הֵם אַךְ טָעֲמוּ מִמֵּי הַנַּחַל וּבְּרוּנָה הִכְּתָה פִּתְאֹם בַּמַּיִם מַכָּה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, שֶׁמִּסָּבִיב נִתְּזוּ סִילוֹנוֹת גְּבוֹהִים. אוֹתוֹ רֶגַע נָפַל לְרַגְלֵי הַדֻּבּוֹנִים דָּג גָּדוֹל, וּכְשֶׁרָאוּ הַדֻּבּוֹנִים אֶת הַיְצוּר הַמּוּזָר, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא רָאוּ עוֹד כָּמוֹהוּ, נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד רָב כָּל כָּךְ, שֶׁבִּמְהִירוּת הַבָּרָק קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְטִפְּסוּ חִישׁ־מַהֵר עַל אַחַד הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים שֶׁעָמַד עַל שְׂפַת הַנַּחַל.

בְּרוּנָה לָקְחָה אֶת הַדָּג בְּפִיָה וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ לְיַד הָעֵץ. אַחַר כָּךְ נָהֲמָה אֶל בָּנֶיהָ, וְהַלָּלוּ הִבְלִיגוּ עַל פַּחֲדָם וְיָרְדוּ אֵלֶיהָ. אַךְ כַּאֲשֶׁר קָרְעָה נֵתַח מִן הַדָּג וְזָרְקָה אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם, שׁוּב בָּרְחוּ הַדֻּבּוֹנִים.

אָז נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם בְּרוּנָה, טָפְחָה לָהֶם לְאַט־לְאַט בְּגַּבָּם וְהִכְרִיחָה אוֹתָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּג. הִיא קָרְעָה מִמֶּנּוּ נֶתַח אַחֵר וּבָלְעָה אוֹתוֹ בַּהֲנָאָה. וְהַדֻּבּוֹנִים הִסְתַּכְּלוּ בְּמַעֲשֵׂה אִמָּם בְּלוֹעוֹת פְּעוּרִים וּבְעֵינַיִם מְלֵאוֹת תִּמָּהוֹן.

עַתָּה נִגְּשׁוּ לְאַט־לְאַט אֶל הַדָּג, רִחְרְחוּ בּוֹ וְאַף נִסּוּ לִנְגֹּס מִמֶּנּוּ פֵּרוּרִים וְלִלְעֹס אוֹתָם בְּשִׁנֵּיהֶם. וְהִנֵּה נוֹכְחוּ, כִּי בְּשַׂר הַדָּג הוּא רַךְ וְטָעִים, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּתֵאָבוֹן.

מֵאָז הָלְכוּ הַדֻּבּוֹנִים עִם אִמָּם אֶל הַנַּחַל מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָכְלוּ בְּתֵאָבוֹן אֶת הַדָּגִים שֶׁהִגִּישָׁה לָהֶם אִמָּם, אֶלָּא שֶׁהֵם אַף לָמְדוּ לָדוּג אוֹתָם בְּעַצְמָם.

וְכֹה עָבַר יוֹם אַחֲר יוֹם. הַדֻּבּוֹנִים הַצְּעִירִים לָמְדוּ מֵאִמָּם לֹא רַק לַחֲפֹר שָׁרְשֵׁי מַאֲכָל מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְלָדוּג דָּגִים בְּמֵּימֵי הַנַּחַל, אֶלָּא גַּם דְּבָרִים חֲשׁוּבִים אֲחֵרִים, שֶׁכָּל דֹּב מְחֻיָּב לָדַעַת אוֹתָם. כִּי בְּרוּנָה הָיְתָה אֵם טוֹבָה, וְהִיא יָדְעָה כֵּיצַד לִשְׁמֹר עַל בָּנֶיהָ וְכֵיצַד לְחַנֵּךְ אוֹתָם, לְמַעַן יוּכְלוּ בֶּעָתִיד לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם וְלִדְאֹג בְּעַצְמָם לְכָל צְרָכֵיהֶם.

הַפִּילוֹן הַקָּטָן רֶם נִלְחָץ אֶל אִמּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה רָגִיל לְהִלָּחֵץ אֶל גּוּפָה הָעֲנָק וְהַחַם בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מַאֲכִילָה אוֹתוֹ.

וְאִמּוֹ, הִפִּילָה רַנְטָה, הֵאֵטָּה אֶת צְעָדֶיהָ וּפִגְּרָה אַחֲרֵי עֵדֶר הַפִּילִים הָרָץ. רָאֹה רָאֲתָה, כִּי בְּנָהּ הַקָּטָן עָיֵף מֵרֹב רִיצָה, וְרַגְלָיו הַקְּצָרוֹת אֵינָן יְכוֹלוֹת עוֹד לְהַדְבִּיק אֶת הַפִּילִים הַגְּדוֹלִים, וְעַל כֵּן נִשְׁאָרָה בָּעֹרֶף יַחַד אִתּוֹ.

בְּטִיּוּלֵיהֶם הָאֲרֻכִּים בְּיַעֲרוֹת־הָעַד שֶׁבְּהֹדּוּ, הָיְתָה רַנְטָה מַצְלִיפָה אוֹתוֹ בְּחִדְקָה הָאָרֹךְ צְלִיפָה הֲגוּנָה, אִלּוּ הָיָה רֶם מְפַגֵּר בְּלֶכְתּוֹ אוֹ בְּרוּצוֹ אַחֲרֶיהָ. אוּלָם עַתָּה יָדְעָה רַנְטָה, כִּי אָמְנָם תַּשּׁוּ כֹּחוֹתָיו שֶׁל בְּנָהּ הַצָּעִיר, וְרַגְלָיו כּוֹשְׁלוֹת וְאֵינָן יְכוֹלוֹת עוֹד לָרוּץ.

לְרֶם הָיָה רָצוֹן לִפְרֹץ בְּבֶכִי. אַף־עַל־פִּי שֶׁחָסָה עַתָּה תַּחַת גּוּפָה הָעֲנָק שֶׁל אִמּוֹ, רָעַד כֻּלּוֹ מִפַּחַד. אַךְ גַּם אִמּוֹ רַנְטָה, שֶׁלֹּא יָדְעָה פַּחַד מֵעוֹלָם, הָיְתָה הַפַּעַם מְבֹהֶלֶת מְאֹד. בְּרַגְלֶיהָ הָיוּ אֲחוּזִים עֲנָפִים וְכָל מִינֵי קָנִים וְגִבְעוֹלִים, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים לְכֹל אָרְכָּה שֶׁל הַדֶּרֶךְ. גּוּפָהּ הָיָה כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה בֹּץ, שֶׁנִתַּז עָלֶיהָ בִּשְׁעַת הָרִיצָה דֶּרֶךְ הַבִּצּוֹת שֶׁבַּיַעַר, וְהִיא נָשְׁמָה בִּכְבֵדוּת וְצַלְעוֹתֶיהָ הִתְרוֹמְמוּ וְנָפְלוּ חֲלִיפוֹת כִּשְׁנֵי מַפּוּחִים גְּדוֹלִים.

אָזְנֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ פְּרוּשׂוֹת כְּעֵין מִפְרָשִׂים, וְחִדְקָהּ הָאָרֹךְ נִשָּׂה¹ לְמַעְלָה וְסָבַב מֵעַל לְרֹשָׁהּ² הֵנָּה וָהֵנָּה. לַפִּילִים רְאִיָּה לְקוּיָה מְאֹד, כִּי עֵינֵיהֶם הֵן קְטַנּוֹת וּמְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ. וּלְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם הַטֶּבַע אָזְנַיִם גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ וְחֶדֶק אָרֹך כָּל כָּךְ, לַמַּעַן יְמַלְּאוּ אֵלֶה אֶת אֲשֶׁר נִגְרַע מִן הָעֵינַיִם. חוּשׁ הָרֵיחַ וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה שֶׁלָּהֶם הֵם חַדִּים מְאֹד. הַחֶדֶק הוּא אַפָּם, וּנְחִירֵיהֶם נִמְשָׁכִים לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁל הַחֵדֶק. וּבְאָזְנֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת שׁוֹמְעִים הַפִּילִים כָּל רַחַשׁ קַל, אַף אֶת אִוְשָׁתוֹ שֶׁל עָלֶה נוֹשֵׁר אוֹ אֶת לַחַשׁ זְחִילָתוֹ שֶׁל נָחָשׁ עַל גֶּזַע־עֵץ.

הַקּוֹלוֹת וְהָרֵיחוֹת שֶׁקָּלְטָה עַתָּה רַנְטָה בָּאָזְנֶיהָ וּבְחִדְקָהּ לֹא הָיוּ מְשַׂמְּחִים כְּלָל וּכְלָל. לְכָל אֲשֶׁר הִפְנְתָה אֶת חִדְקָה הִגִּיעַ אֵלֶיהָ אוֹתוֹ רֵיחַ, שֶׁהֶחֱרִיד אֶת עֵדֶר הַפִּילִים כֻּלּוֹ. זֶה הָיָה רֵיחַ הָאָדָם, הָרֵיחַ הַשָּׂנוּא בְּיוֹתֵר עַל כָּל הַפִּילִים. וְהַקּוֹלוֹת, קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל תֻּפִּים מַכִּים בְּעֹז, הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב, הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב.

זֶה שָׁעוֹת אֲחָדוֹת רָצוּ הַפִּילִים הַמְבֹהָלִים דֶּרֶךְ הַיַּעַר הֶעָבֹת. רָאשֵׁיהֶם נֶחְבְּטוּ בָּעֵצִים הֶעָבִים שֶׁחָסְמוּ אֶת דַּרְכָּם. רַגְלֵיהֶם נֶאֶחְזוּ וְנִסְתַּבּכוּ בָּעֲנָפִים וּבַגִּבְעוֹלִים שֶׁהִתְפַּתְּלוּ עַל הָאָרֶץ. הַשִׂיחִים שֶׁנִּדְחֲפוּ הַצִּדָּה עַל יְדֵי הָרָצִים בְּרֹאשׁ, קָפְצוּ חֲזָרָה לְאָחוֹר וְחָבְטוּ בִּפְנֵיהֶם. וְאָזְנָיו שֶׁל רֶם הַקָּטָן הָיוּ שְׂרוּטוֹת וְחִדְקוֹ הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל לְלֹא כֹּחַ שָׁתַת דָּם.

בְּשָׁעָה שֶׁהַפִּילִים רָצִים כְּרָגִיל בְּמוֹרָד שֶׁל הָר, הֵם עוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בַּקַּו זִיגְזַגִּי, אַחַת יָמִינָה וְאַחַת שְׂמֹאלָה, וְאָז אֵין הֵם עוֹקְרִים מִמְּקוֹמָהּ אַף אֶבֶן קְטַנָּה אַחַת. אוּלָם עַתָּה רָצוּ הַפִּילִים אֲחוּזֵי הַפַּחַד בִּסְעָרָה, וְהֵם קָפְצוּ מִמִּדְרוֹנוֹת תְּלוּלִים בְּקַּו יָשָׁר, כְּשֶׁהֵם עוֹקְרִים בְּרַגְלֵיהֶם סְלָעִים וּמַעֲלִים תִּימְרוֹת אָבָק. חֲצֹה חָצוּ נְהָרוֹת וּבִצוֹת, קָפוֹץ קָפְצוּ מֵעַל מַחְסוֹמִים שֶׁל סְלָעִים וּגְדֵרוֹת, וְהֵם רָצוּ וְרָצוּ בְּבֶהָלָה, מִבְּלִי דַּעַת בְּעַצְמָם לְאָן הֵם רָצִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרָאוּ עוֹד לְעֵינֵיהֶם אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים הַמַּכִּים בְּתֻּפִּים וּמְנִיפִים לַפִּידִים בּוֹעֲרִים.

הַפִּיל הָעֲנָק גּוּנְדַר, הַלּוֹחֵם הַמְפֻרְסָם וְהַמַּנְהִיג אַמִּיץ־הַלֵּב שֶׁל הָעֵדֶר, נִרְאָה עַתָּה אוֹבֵד־עֵצוֹת. מֵאָז וּמַתָּמִיד בָּטַח בּוֹ הָעֵדֶר, כִּי לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ פִּיל שֶׁיֵּדַע לִשְׁמֹר עַל הָעֵדֶר מִסַּכָּנָה וְלִמְצֹא בִּשְׁבִילוֹ מְקוֹמוֹת מִרְעֶה טוֹבִים וּבוֹרוֹת מַיִם. אַף בְּעוֹנוֹת הַיֹּבֶשׁ, כַּאֲשֶׁר הַנְּחָלִים לֹא הֵכִילוּ אַף טִפַּת מַיִּם, הָיָה גּוּנְדַר חוֹפֵר בְּשֶׁנְהַבָּיו הָאֳרֻכִּים וְהַחַדִים בּוֹר בְּתוֹךְ הָאָפִיק הַיָּבֵשׁ וְכָל בְּנֵי הָעֵדֶר שָׁתּוּ מַיִם לִרְוָיָה.

אַךְ הַפַּעַם, כְּשֶׁהוּא נוֹהֵג בָּעֵדֶר כְּתָמִיד, נִתְקָל בְּדַרְכּוֹ בְּמַחְסוֹם אַחֲרֵי מַחְסוֹם. וְהִנֵּה הַמַּחְסוֹם הֶחָזָק וְהַמְּסֻכָּן בְּיוֹתֵר – קוֹרוֹת־עֵץ עָבֹות וַאֲרֻכּוֹת תְּקוּעוֹת זוֹ לְיַד זוֹ עָמֹק־עָמֹק בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. גּוּנְדַר הִסְתָּעֵר עַל הַמַּחְסוֹם הַזֶּה בְּכָל כֹּבֶד גּוּפוֹ הָעֲנָק, אַךְ לֹא יָכֹל לִפְרֹץ בּוֹ פֶּרֶץ. גַּם הַפִּילִים הַגְּדוֹלִים הָאֲחֵרִים לֹא יָכְלוּ לַקּוֹרוֹת הֶעָבוֹת, וּבְּהִסְתָּעֲרָם עֲלֵיהֶן הֻטְּלוּ חֲזָרָה, מַמָּשׁ כְּכַּדּוּר הַקוֹפֵץ חֲזָרָה מִקִּיר. הָעֵדֶר נָפַל לְתוֹךְ מַלְכֹּדֶת וְהַפִּילִים הַמְבֹהָלִים וְהָעֲיֵפִים עַד מָוֶת הֵרִימוּ אֶת חִדְקֵיהֶם וְהֵרִיעוּ תְּרוּעַת יֵאוּשׁ.

גַּם רַנְטָה, שֶׁעָמְדָה עִם בְּנָהּ הַקָּטָן רֶם, הִשְּׁמִיעָה בְּחִדְקָהּ קוֹל פַּחַד רָם. אוּלָם אַף בִּשְׁעַת סַכָּנָה גְּדוֹלָה זוֹ לֹא עָזְבָה אֶת בְּנָהּ. הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לְהָגֵן עָלָיו אַף בִּמְחִיר חַיֶּיהָ.

אַךְ בֶּן חֳדָשִׁים אֲחָדִים הָיָה רֶם. אִמּוֹ רַנְטָה טִפְּלָה בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן בְּאַהֲבָה וּבִמְּסִירוּת. לִבָּה שָׂמַח, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתוֹ הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְעַתָּה הִנֵּה זָכְתָה גַּם לִרְאוֹת אֶת שֶׁנְהַבֵּי־הֶחָלָב שֶׁלּוֹ. יָבוֹא יוֹם וְשֶׁנְהַבֵּי־חָלַב אֵלֶּה יִשְּׁרוּ, וּבִמְקוֹמָם יְקַבֵּל רֶם שֶׁנְהַבִּים חֲזָקִים וַאֲרֻכִּים, כְּשֶׁנְהַבָּיו שֶׁל אָבִיו גּוּנְדַר. וְגַם הוּא, כְּאָבִיו גּוּנְדַר, יוּכַל לַעֲקֹר בָּהֶם עֵצִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.

אוּלָם בֵּינְתַיִם מָה חַלָּשׁ וְנִרְעָש הָיָה. קוֹל הַתֻּפִּים הָלַךְ וְהִתְקָרֵב. גַּם קוֹלוֹת יְרִיָּה נִשְׁמְעוּ. אוּלָם הַצַּיָּדִים שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵי הַפִּילִים עַד הֲבִיאָם אוֹתָם אֶל הַמַּלְכֹּדֶת, לֹא יָרוּ בַּחַיּוֹת הָאֻמְלָלוֹת אֶלָּא בָּאֲוִיר, כִּי בִּקְּשׁוּ לִתְפֹּס אֶת הַפִּילִים חַיִּים, וִירִיּוֹתֵיהֶם לֹא בָּאוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַפִּיל פַּחַד עֲלֵיהֶם.

וְאֵין פֶּלֶא בַּדָּבָר, שֶׁהַצַּיָּדִים בִּקְּשׁוּ לִתְפֹּס אֶת הַפִּילִים חַיִּים. בְּהֹדּוּ מְשַׁמְשִׁים הַפִּילִים חַיּוֹת־מַשָּׂא, וּבְמַחְסְנֵי עֵצִים הֵם סוֹחֲבִים קוֹרוֹת כְּבֵדוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. יֵשׁ גַּם בְּהֹדּוּ נְסִיכִים עֲשִׁירִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּפִּילִים לְשֵׁם רְכִיבָה, וּפִילִים אֵלֶּה זוֹכִים לְכָבוֹד גָּדוֹל, כִּי הַנְּסִיכִים מְקַשְּׁטִים אוֹתָם בַּמַּרְבַדִּים יְקָרִים וּבְכָל מִינֵי תַּכְשִׁיטִים נוֹצְצִים. וּמִלְּבַד זֹאת הֲרֵי אֵין גַּן־חַיּוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִמְצָא בּוֹ גַּם הַפִּיל הָעֲנָק, הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ כָּל כָּךְ אֶת הֲמוֹנֵי הַיְלָדִים הַבָּאִים לִרְאוֹת אוֹתוֹ. הַצַּיָּדִים מוֹכְרִים אֵיפוֹא אֶת הַפִּילִים הַשְּׁבוּיִים בִּידֵיהֶם וְהֵם מְקַבְּלִים תְּמוּרָתָם מְחִיר יָקָר.

גּוּנְדַר וַאֲחָדִים מִן הַפִּילִים הַחֲזָקִים הָאֲחֵרִים הִצְלִיחוּ בְּכָל זֹאת לְהִמָּלֵט מִידֵי הַצַּיָּדִים. אוּלָם רַנְטָה וְכָל הַפִּילִים הָאֲחֵרִים נִשְׁבּוּ. לַמְרוֹת הַלַּפִּידִים הַבּוֹעֲרִים וְהַמְסַנְוְרִים אֶת הָעֵינַיִם, רָאֲתָה רַנְטָה אֶת הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים, הָרוֹכְבִים עַל גַּבִּי פִּילִים מְאֻלָּפִים, כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל בְּנֵי הָעֵדֶר וְקוֹשְׁרִים אֶת רַגְלֵיהֶם בַּעֲבוֹתוֹת עָבִים. וְהִנֵּה הִתְקָרְבוּ שְׁנַים מִן הָאֲנָשִׁים, כֹּל אֶחָד רוֹכֵב עַל פִּיל, גַּם אֵלֶיהָ וְאֶל בְּנָהּ הַקָּטָן. רַנְטָה הִכִּירָה אֶת הַפִּילִים הַלָּלוּ. הֵם הָיוּ מִבְּנֵי עֶדְרָה בַּזְּמַן שֶׁהִיא הָיְתָה עוֹד צְעִירָה, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁבּוּ עוֹד לִפְנֵי שָׁנִים וְאֻלְּפוּ עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים לְמָלֵא אֶת כָּל פְּקֻדּוֹתֵיהֶם. וְהֵם מְצַיְּתִים לַאֲדוֹנֵיהֶם כָּל כָּךְ, שֶׁאֵינָם נִמְנָעִים מִלַּעֲזֹר לָהֶם אַף בְּצֵיד אֲחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם.

רַנְטָה וּבְנָהּ רֶם הוּבְלוּ הַצִּדָּה עַל יְדֵי שְׁנֵי הַפִּילִים הַמֵאֻלָּפִים. רַגְלֶיהָ נִקְשְׁרוּ בְּאֹפָּן כָּזֶה, שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהַרְחִיב אֶת צְעָדֶיהָ. וְהִיא יָדְעָה, כִּי לָעוֹלָם לֹא תַּחֲזֹר עוֹד אֶל יַעַר־הָעַד הַיָּקָר וְלֹא תְּשׁוֹטֵט בּוֹ עוֹד יַחַד עִם בְּנָהּ הָאָהוּב רֶם. לְעוֹלָם לֹא תִּרְאֶה עוֹד אֶת עֲצֵי הַיַּעַר הַמִּתְנוֹעֲעִים אַט־אַט לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַמַּכְסִיף, וְלֹא תֵּלֵךְ עוֹד יַחַד עִם הָעֵדֶר בֵּן שִׁשִּׁים הַפִּילִים, אוֹ יוֹתֵר, לְחַפֵּשׂ צְמָחִים רַעֲנַנִּים לַאֲכִילָה וּמַיִם חַיִּים לְשְּׁתִיָּה. וּלְעוֹלָם לֹא תִּשְׁמַע עוֹד אֶת זִמְרָתָם הָעֲרֵבָה שֶׁל עוֹפוֹת הַיַּעַר וְאֶת פִּטְפּוּטָם הָעַלִּיז שֶׁל הַקּוֹפִים הַמְּטַפְּסִים עַל הָעֵצִים.

בְּגַן־הַחַיּוֹת הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה. הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּכְּלוּבִים הִתְרוֹנְנוּ כִּמְבַשְּׂרוֹת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. הַבַּרְוָזִים הַשּׂוֹחִים בַּבְּרֵכָה גִּעְגְּעוּ בְּשִׂמְחָה. הַקּוֹפִים דִּלְּגוּ בְּגִדְרוֹתֵיהֶם וּפִטְפְּטוּ בְּקוֹל, כְּאִלּוּ לֹא שָׁמְעוּ עוֹד מֵעוֹלָם עַל מְאֹרָע כָּזֶה. וַאֲפִילּוּ הַצָּב הַזָּקֵן הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִתַּחַת לְשִׁרְיוֹנוֹ הַכָּבֵד וְנִרְאָה כְּמִצְטַחֵק.

וְאֵין פֶּלֶא. גַּן־הַחַיּוֹת זָכָה לְיֶלֶד חָדָשׁ. וְלֹא יֶלֶד פָּשׁוּט וְרָגִיל הָיָה זֶה. לֹא גּוּר־אַרְיֵה וְלֹא דֻּבּוֹן בֶּן דֹּב וְלֹא עֹפֶר־אַיָּלִים. זֶה הָיָה גִּ’ירָפוֹן קָטָן, אֲשֶׁר בְּהִוָלְדוֹ קָרְאָה לוֹ אִמּוֹ בְּשֵּׁם לוּלוּ.

יֶלֶד הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַזֶּה שֶׁל גַּן־הַחַיּוֹת לֹא הָיָה בְּהִוָּלְדוֹ אֶלָּא בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה, כִּמְעַט בַּעֲלַת צַוָּאר וְרַגְלַיִם בִּלְבַד. עֵינָיו הַחוּמוֹת הִבִּיטוּ בְּתִּמָּהוֹן מִסָּבִיב. וּמָה יָפוֹת הָיוּ עֵינָיו. מַמָּשׁ כְּעֵינֶיהָ הַחֲבִיבוֹת שֶׁל אִמּוֹ, שָׁכֵן עֵינֵיהֶן הַחוּמוֹת שֶׁל הַגִ’ירָפוֹת הֵן הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּעֵינֵי כָּל הַחַיּוֹת. עֵינֵי הַגִ’ירָפוֹת יוֹדְעוֹת גַּם לְהַבִּיעַ אֶת רַחֲשֵׁי הַלֵּב, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַגִּ’ירָפָה הִיא עֲצוּבָה, מִתְמַלְּאוֹת עֵינֶיהָ דְּמָעוֹת.

אַף־עַל־פִּי שֶׁאַךְ עַתָּה נוֹלַד יָדַע כְּבָר לוּלוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו. אוּלָם רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהַדַּקּוֹת הָיוּ חַלָּשׁוֹת וּבִלְתִּי בְּטוּחוֹת. גַּם אֶת רֹאשׁוֹ הַזָּעִיר נָשָׂא בְּקֹשִׁי לְמַעֲלָה, אֵם כִּי שְׁתֵּי קַרְנָיו הַזְּעִירוֹת, שֶׁדָּמוֹ לַחוּטִים צַמְרִיִּים, כְּבָר הִזְדַּקְּרו בַּגַּאֲוָה מֵעַל לְמִצְחוֹ. וְעוֹרוֹ הָיָה מְכֻסֶּה כְּתָמִים מְשֻׁנִּים וּסְמוּכִים זֶה לְזֶה כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ שָׁחֹר. אַךְ לִכְשֶׁיִגְדַּל, יֵהַפְכוּ כְּתָמִים מְשֻׁנִּים וְכֵהִים אֵלֶּה לְתַשְׁבֵּץ חוּם־זְהַבְהַב, וְעוֹרוֹ שֶׁל לוּלוּ יִהְיֶה מַמָּשׁ כְּעוֹר הַמִּשְׁבָּצוֹת הַמַּבְהִיק שֶׁל אִמּוֹ.

אִמּוֹ שֶׁל לוּלוּ, שֶׁנִּרְאֲתָה מֵאֻשֶׁרֶת מְאֹד, עָמְדָה בְּשֶׁקֶט וְהֶעֶלְתָה גֵּרָה. מִלְּבַד מְזוֹנָה הָרָגִיל שֶׁכָּלַל מִסְפּוֹא וְשִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, קִבְּלָה הַיּוֹם תּוֹסֶפֶת מְיֻחֶדֶת – בָּצָל גָּדוֹל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה מְאֹד בִּסְעֻדַָּתָהּ, כּוֹפְפָה בְּכָל זֹאת מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֶת צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ וְהִנְמִיכָה אֶת רֹאשָׁהּ, כְּדֵי לְהִוָּכַח שׁוּב פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, כִּי בְּנָה לוּלוּ אָמְנָם נִמְצָא לְיָדָהּ.

וּמַה גֵּאָה הָיְתָה הַגִּ’ירָפָה עַל בְּנָהּ הַקָּטָן. הִיא אָמְנָם לֹא הִבִּיעָה אֶת שִׂמְחָתָהּ בְּמִלִּים, שָׁכֵן אִלְּמוֹת הֵן הַגִ’ירָפוֹת. הֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת לִגְעוֹת, אוֹ לִנְעֹר, אוֹ לִנְבֹּחַ. הֵן יוֹדְעוֹת לְהַשְׁמִיעַ קוֹל צַרְחָנִי רָפֶה רַק בְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִבְהָלוֹת מְאֹד.

אוּלָם עֵינֶיהָ שֶׁל הָאֵם הָיוּ לָהּ לַפֶּה. הֵן נִרְאוּ כְּאוֹמְרוֹת: “בְּנִי לוּלוּ הוּא הַיְּצוּר הַנֶּחְמָד בְּיוֹתֵר בְּכָל גַּן־הַחַיּוֹת”. וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה זוֹ הִתְפָּאֲרוּת כְּלָל וּכְלָל. אֵין סָפֵק, כִּי אִלּוּ נֶעֶרְכָה תַּעֲרוּכַת גּוּרִים בְּגַן־הַחַיּוֹת, הָיָה לוּלוּ זוֹכֶה בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן.

אֹרֶך גּוּפוֹ שֶׁל הַגִּ’ירָפוֹן, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִיל זְנָבוֹ, הָיָה כְּמֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סֶנְטִימֶטֶר. אַךְ כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל, יִהְיֶה לְצַוָּארוֹ בִּלְבַד אֹרֶך כָּזֶה, וְגֹבַהּ קוֹמָתוֹ יַגִּיעַ עַד שִׁשָּׁה מֶטְרִים.

אִמּוֹ שֶׁל לוּלוּ מְקַבֶּלֶת אֶת מְזוֹנָהּ בְּתוֹךְ סַל עָשׂוּי מַקְּלּוֹת, הַתָּלוּי כִּמְעַט בְּגֹּבַה רֹאשָׁה. גִ’ירָפָה הַחַיָּה חַיֵּי חֹפֶשׁ נִזּוֹנָה מִדֶּשֶׁא וְעֲלֵי עֵצִים. אַךְ בְּגַן־הַחַיּוֹת מְקַבֶּלֶת הַגִּ’ירָפָה מִסְפּוֹא וְשִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל. מִזְּמַן לִזְמַן הִיא גַם מוֹשִׁיטָה אֶת צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ אֶל הָעֵץ הַצּוֹמֵחַ בְּקִרְבַת מִשְׁכָּנָהּ וְקוֹטֶפֶת לָהּ בִּלְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה מְעַט עָלִים רַעֲנַנִּים. גַּם פְּרָחִים הִיא אוֹהֶבֶת מְאֹד לֶאֱכֹל. וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁהִתְקָרְבָה אֵלֶיהָ גְּבֶרֶת, שֶׁחָבְשָׁה לְרֹשָׁה¹ כּוֹבָע מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים מְלָאכוּתִיִּים, לֹא חָשְׁבָה הַגִּ’ירָפָה הַרְבֵּה, אֶלָּא הוֹשִׁיטָה אֶת רֹאשָׁה אֶל הַכּוֹבָע הַמְקֻשָּׁט וְאָכְלָה אֶת כָּל פִּרְחֵי־הַנְּיָר.

יוֹתֵר מִכֹּל אוֹהֶבֶת הַגִּ’ירָפָה לֶאֱכֹל אֶת עֲלֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי עֵצִים. אֶחָד מֵהֶם הוּא עֵץ הַשִּׁטָּה, וּשְׁמוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי הוּא קוֹץ־הַגָּמָל. עֵצִים אֵלֶּה צוֹמְחִים לָרֹב בְּמִישׁוֹרֶיה הַנִרְחָבִים שֶׁל אַפְרִיקָה הַמֶּרְכָּזִית, אֲשֶׁר בָּהֶם אָמְנָם מוֹלַדְתָּן שֶׁל הַגִּ’ירַפוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַגִּ’ירָפָה לְהוּטָה אַחֲרֵי עָלָיו שֶׁל קוֹץ־הַגָּמָל וְעוֹרָהּ דּוֹמֶה לָעוֹר הַנָּמֵר, יֵשׁ וְקוֹרְאִים לָהּ גַּם בְּשֵׁם גָּמָל נְמֵרִי.

כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל עַנְפֵי הָעֵץ וְלֶאֱכֹל מֵעָלָיו, אֵין הַגִּ’ירָפָה צְרִיכָה לְהִתְאַמֵּץ כְּלָל וּכְלָל. עָלֶיהָ רַק לִפְשֹׁט אֶת צַוָּארָהּ לַמַּעֲלָה וְהִנֵּה הִיא מַגִּיעָה בְּפִּיָה אֶל הָעֲנָפִים הַגְּבוֹהִים. אוּלָם בִּרְצוֹת הַגִּ’ירָפָה לֶאֱכֹל עֵשֶׂב, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִתּוֹךְ נַחַל אוֹ בְּרֵכָה, הִיא מֻכְרָחָה לְפַשֵּׂק הֵיטֵב־הֵיטֵב אֶת רַגְלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁבְּכוֹפְפָה אֶת צַוָּארָהּ לְמַּטָּה יוּכַל רֹאשָׁהּ לְהַגִּיעַ לָאָרֶץ.

עוֹרָהּ שֶׁל הַגִּ’ירָפָה, הַמְכֻסֶּה כְּתָמִים־כְּתָמִים כְּעֵין מִשְׁבָּצוֹת, נִרְאָה מֵרָחוֹק כְּאוֹרוֹתָיו וּצְלָלָיו שֶׁל הַיַּעַר. וְתוֹדוֹת לְעוֹרָהּ הַמְיֻחָד הַזֶּה, קָשֶׁה מְאֹד לְגַלּוֹת אֶת הַגִּ’ירָפָה, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֵּין עֵצִים.

יֵשׁ וְהָאַרְיֵה, אוֹיְבָהּ הַגָּדוֹל וְהַמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, עוֹבֵר לְיָדָהּ וְאֵינוֹ מַבְחִין בָּהּ כְּלָל וּכְלָל. גַּם תּוֹדוֹת לְגָבְהָהּ הָרַב יְכוֹלָה הַגִּ’ירָפָה לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ.

מִכֵּיוָן שֶׁהִיא רוֹאָה לְמֵרָחוֹק, הִיא יְכוֹלָה בְּעוֹד מוֹעֵד לְהִמָּלֵט, אוֹ לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי מִינָּה מִפְּנֵי הָאַרְיֵה הַמִּתְקָרֵב. וְהַגִּ’ירָפָה טוֹבַת הַלֵּב עוֹזֶרֶת בַּכָךְ לֹא רַק לְאָחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ, אֶלָּא גַּם לַחַיּוֹת שְׁקֵטוֹת וְנִרְדָּפוֹת אֲחֵרֹות כְּגוֹן הַזֶּבְּרוֹת הַמְּפֻסְפָּסוֹת וְהַצְּבָאִים הַמַּקְרִינִים.

כַּאֲשֶׁר הַגִּ’ירָפָה בּוֹרַחַת מִפְּנֵי אוֹיְבָהּ, הִיא מוֹשִׁיטָה אֶת צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ לְפָנִים וְנִרְאֵית כְּשׁוֹטֶפֶת. הִיא מְהִירָה מְאֹד בִּמְרוּצָתָהּ וְהִיא יְכוֹלָה לְהַדְבִּיק אֲפִילוּ אֶת הַסּוּס הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי גַּם תּוֹדוֹת לִמְהִירוּת מְרוּצָתָהּ הִיא מַצִּילָה אֶת חַיֶּיהָ בִּשְׁעַת סַכָּנָה.

יֶשְׁנָם יְלָדִים, אֲשֶׁר בְּצַיְּרָם אֶת הַגִּ’ירָפָה, הֵם עוֹשִׂים אֶת רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת אֲרֻכּוֹת מֵרַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת. אַךְ בַּעֲשׂוֹתָם כָּךְ, הֵם טוֹעִים טָעוּת גְּדוֹלָה. רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת שֶׁל הַגִּ’ירָפָה רַק נִרְאוֹת אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר, הוֹאִיל וּכְתֵפֶיהָ הֵן גְּבוֹהוֹת וְגוּפָה הוּא מְשֻּׁפַּע לְאָחוֹר.

אוּלָם הָאֱמֶת הִיא, שֶׁכָּל אַרְבַּע רַגְלֶיהָ שֶׁל הַגִּ’ירָפָה הֵן שָׁווֹת בְּאָרְכָּן.

וְכָךְ הוּא הַדָּבָר גַּם אֵצֶל לוּלוּ הַנֶּחְמָד שֶׁלָּנוּ, הָעוֹמֵד עֲדַיִן עַל יַד אִמּוֹ הַטּוֹבָה שֶׁבַּגַּן־הַחַיּוֹת, לוֹטֵשׁ אֶת עֵינָיו הַחוּמוֹת וּמִסְתַּכֵּל בְּתִמָּהוֹן בָּעוֹלָם הַמַּפְלִיא הַמַּקִּיף אוֹתוֹ.

תמונת שער 5

הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת

רוּת וְדָנִי הִרְכִּיבוּ לְעֵינֵיהֶם מִשְּׁקָפַיִם כֵּהִים וְהִסְתַּכְּלוּ בַּשֶּׁמֶשׁ.

– הַשֶּׁמֶשׁ הִיא צַלַּחַת זָהָב, – אָמְרָה רוּת.

– לֹא נָכוֹן, – עָנָה לָהּ דָּנִי – הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ צַלַּחַת זָהָב. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא מְנוֹרָה כָּזֹאת, הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כְּמוֹ פַּנָס שֶׁל מְכוֹנִית.

– דַּוְקָא לֹא, – עָמְדָה רוּת עַל דַּעְתָּהּ – אֵלּוּ הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מְנוֹרָה אוֹ פַּנָס, אֶפְשָׁר הָיָה לְכַבּוֹת וּלְהַדְלִיק אוֹתָהּ. הִיא גַּם לֹא הָיְתָה מְאִירָה בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַיְלָה, כִּי פַּנָּסִים וּמְנוֹרוֹת מְאִירִים רַק בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ חֹשֶׁךְ.

– אֲבָל הִיא גַּם אֵינֶנָּה צַלַּחַת, – הֵשִׁיב לָהּ דָּנִי – מִצַּלַּחַת אוֹכְלִים, אֲפִילּוּ מִצַּלַּחַת זָהָב אוֹכְלִים, וְלָמָּה לַשָּׁמַיִם צַלַּחַת? הַשָּׁמַיִם אֵינָם אוֹכְלִים וְאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בְּצַּלַּחַת.

– אִם כֵּן מַהִי הַשֶּׁמֶשׁ?

הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ צַלַּחַת. לֹא צַלַּחַת כֶּסֶף וְלֹא צַלַּחַת זָהָב. הַשֶּׁמֶשׁ גַּם אֵינֶנָּהּ מְנוֹרָה אוֹ פַּנָס. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כַּדּוּר, כַּדּוּר גָּדוֹל מְאֹד, כַּדוּר עֲנָק.

וּמַה גָּדְלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ כַּדּוּר עֲנָק, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ? כְּמוֹ בַּיִת?

לֹא. הַרְבֵּה יוֹתֵר. הַבַּיִת הוּא אָמְנָם גָּדוֹל, אַךְ יֵשׁ דְּבָרִים גְּדוֹלִים מִן הַבַּיִת, כְּמוֹ הַגִּבְעָה אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וּמָה גָּדוֹל מִן הַגִּבְעָה? הָהָר. הַגְּדוֹלָה אֵיפוֹא הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ הַר? לֹא וָלֹא. הִיא גְּדוֹלָה מִן הָהָר הַרְבֵּה־הַרְבֵּה יוֹתֵר. כַּדּוּר־הָאֶרֶץ, אֲשֶׁר עָלָיו אָנוּ חַיִּים, גָּדוֹל מִכָּל הֶהָרִים אֲשֶׁר בְּעוֹלָמֵנוּ, וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ, הַרְבֵּה־הַרְבֵּה־הַרְבֵּה מוֹנִים.

כַּמָּה? מֵאָה מוֹנִים?

לֹא. הַמִּסְפָּר מֵאָה הוּא אָמְנָם גָּדוֹל. אַךְ הַמִּסְפָּר אֶלֶף גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – נָכוֹן? וּמָה גָּדוֹל מִן הָאֶלֶף? הַמִּילְיוֹן. הַמִּילְיוֹן הוּא מִסְפָּר גָּדוֹל מְאֹד, הוּא מֵכִיל בְּתוֹכוֹ אֶלֶף אֲלָפִים. אִלּוּ לָקַחְנוּ מִילְיוֹן זֵרְעוֹנֵי חִטָּה קְטַנְטַנִים וְהָיָה לָנוּ שַׂק מָלֵא.

וְכַמָּה מוֹנִים גְּדוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ?

יוֹתֵר מִמִּילְיוֹן מוֹנִים. אִלּוּ לָקַחְנוּ מִילְיוֹן וְעוֹד כְּרֶבַע הַמִּילְיוֹן כַּדּוּרִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ כַּדּוּר־הָאֶרֶץ וְעִרְבַּבְנוּ אֶת כֻּלָּם יַחַד וְעָשִׂינוּ מֵהֶם כַּדּוּר אֶחָד עֲנָק, הָיִינוּ מְקַבְּלִים כַּדוּר בְּגָדְלָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

וְאִלּוּ יָדְעוּ רוּת וְדָנִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא הָיוּ עוֹד מִתְוַכְּחִים. רוּת הָיְתָה מְבִינָה, כִּי אֵין בָּעוֹלָם צַלַּחַת עֲנָקִית כָּזֹאת; וְדָנִי לֹא הָיָה אֲפִילּוּ מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מְנּוֹרָה אַדִּירָה כָּל כָּךְ.

אָכֵן, הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ צַלַּחַת זָהָב, כְּפִי שֶׁחָשְׁבָה רוּת. הַשֶּׁמֶשׁ גַּם אֵינֶנָּהּ מְנוֹרָה אוֹ פַּנָס שֶׁל מְכוֹנִית, כְּפִי שֶׁחָשַׁב דָּנִי. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כַּדּוּר עֲנָק, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ שֶׁלָּנוּ מִילְיוֹן וְרֶבַע הַמִּילְיוֹן מוֹנִים.

יוֹם אֶחָד טִיְּלוּ רוּת וְדָנִי מִחוּץ לָעִיר. הִתְהַלְּכוּ וְהִתְהַלְּכוּ, עַד שֶׁנִּתְעַיְּפוּ.

– הִנֵּה דֶּקֶל גָּבוֹהַּ וְצֵל אָרֹך לְיָדוֹ, – אָמְרָה רוּת – נֵשֵׁב קְצַת בַּצֵּל וְנָנוּחַ. אַךְ דָּנִי אֵינוֹ אוֹהֵב לָשֶׁבֶת זְמַן רָב. הוּא אוֹהֵב לָלֶכֶת, לָרוּץ, לִקְפֹּץ. וּכְשֶׁרָאָה מֵרָחוֹק עֵץ אַחֵר, דּוֹמֶה לְדֶקֶל, אַךְ דַּק וְנָמוּךְ מִמֶּנּוּ, אָמַר לְרוּת:

– הַבִּיטִי, רוּת, הִנֵּה שָׁם שִׂיחַ יָפֶה. בּוֹאִי וְנִגַּשׁ אֵלָיו, אוּלַי נִמְצָא שָׁם פְּרָחִים.

– טוֹב, נִגַּשׁ, – הִסְכִּימָה רוּת.

וְהֵם קָמוּ וְהָלְכוּ אֶל הָעֵץ הַקָּטָן, שֶׁנִּרְאָה לָהֶם מֵרָחוֹק. אַךְ מִשֶׁנִּתְקַרְבוּ אֵלָיו, הִתְחִיל פִּתְאֹם הַשִּׂיחַ לִגְּדֹּל. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נִרְאָה לָהֶם עָבֶה יוֹתֵר וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו וְרָאוּ אוֹתוֹ מִקָּרוֹב, נוֹכְחוּ, כִּי אֵין זֶה שִׂיחַ כְּלָל וּכְלָל, אַף לֹא עֵץ נָמוּךְ וְדַק, אֶלָּא דֶּקֶל גָּבוֹהַּ וְחָסֹן, כְּמוֹ הַדֶּקֶל הַקֹּדֶם.

– מַצְחִיק, – אָמְרָה רוּת.

– אֵין זֶה מַצְחִיק אֶלָּא פָּשׁוּט מְשֻׁנֶּה, – הִתְחִיל דָּנִי שׁוּב לְהִתְוַכֵּחַ — הָיִיתִי בָּטוּחַ, שֶׁזֶּה שִׂיחַ קָטָן וְהִנֵּה דֶּקֶל גָּבוֹהַּ כָּזֶה.

– וְאוּלַי רָאִינוּ מֵרָחוֹק עֵץ אַחֵר וְלֹא הָלַכְנוּ בַּדֶרֶךְ הַנְּכוֹנָה? – שְׁאֵלָה רוּת.

וּכְשֶׁהִבִּיטָה סְבִיבָה, רָאֲתָה מֵרָחוֹק עֵץ קָטָן כְּמוֹ שִׂיחַ, אַךְ הוּא עָמַד בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּאוּ.

– הִנֵּה, – אָמְרָה וְהִצְבִּיעָה עַל הָעֵץ הַקָּטָן – הַשִּׂיחַ הוּא שָׁם וְלֹא פֹּה.

– לֹא נָכוֹן, – קָרָא דָּנִי – הֲרֵי מִשָּׁם בָּאנוּ, וְשָׁם לֹא שִׂיחַ אֶלָּא אוֹתוֹ דֶּקֶל גָּבוֹהַּ שֶׁבְּצִלּוֹ יָשַׁבְנוּ.

– זֶהוּ הַדֶּקֶל הַגָּדוֹל? – שָׁאֲלָה רוּת בִּצְּחוֹק – הֲרֵי זֶה רַק שִׂיחַ קָטָן.

– נַחֲזֹר אֵלָיו וְתִרְאִי, – עָנָה לָהּ דָּנִי.

וְאָמְנָם לֹא הִתְעַצְּלוּ וּפָנוּ יָשָׁר־יָשָׁר לְעֵבֶר הָעֵץ הַקָּטָן. הַפַּעַם לֹא גָרְעוּ עַיִן מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּטוּחִים, כִּי בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הֵם הוֹלְכִים. וְהִנֵּה הִתְחִיל גַּם עֵץ קָטָן זֶה לִגְדֹּל. כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ אֵלָיו, כֵּן נִרְאֶה לְעֵינֵיהֶם עָבֶה יוֹתֵר וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו נוֹכְחוּ, כִּי אָמְנָם נָכוֹן הַדָּבָר – זֶה הָיָה הַדֶּקֶל הֶחָסֹן, אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ יָשְׁבוּ לִפְנֵי כֵן. וְרוּת וְדָנִי פָּתְרוּ אֶת הַחִידָה הַמַּפְלִיאָה. הֵם הֵבִינוּ, כִּי כָּל דָּבָר רָחוֹק נִרְאֶה קָטָן; וְכָל כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר רָחוֹק יוֹתֵר, כֵּן הוּא קָטָן יוֹתֵר.

בִּנְכוֹנוּתוֹ שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה אֶפְשָׁר לְהִוָּכַח גַּם בְּשָׁעָה שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בָּאֲוִירוֹן הַטָּס בַּמָּרוֹם. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, שֶׁהָאֲוִירוֹן הוּא גָּדוֹל מְאֹד. עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ, גַּם שַׂקֵּי מִכְתָּבִים הוּא נוֹשֵׂא אִתּוֹ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא טָס בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, הוּא נִרְאֶה קָטָן כְּמוֹ צִפּוֹר.

וְהוּא הַדָּבָר עִם הַשֶּׁמֶשׁ. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא גְדוֹלָה מְאֹד. הִיא כַּדּוּר עֲנָק, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים אֲפִילּוּ לְתָאֵר לָנוּ אֶת גָּדְלוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא נִרְאֵית לָנוּ קְטַנָּה, כְּמוֹ צַלַּחַת אוֹ כְּמוֹ פַּנָס. אִלּוּ הָיְתָה קְרוֹבָה אֵלֵינוּ, הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתָהּ גְּדוֹלָה מְאֹד־מְאֹד. אוּלָם מֶרְחַקָּהּ מֵאִתָּנוּ הוּא עָצוּם, וְעַל כֵן הִיא נִרְאֵית לָנוּ קְטַנָּה.

יֶשְׁנָם יְלָדִים הַחוֹשְׁבִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם סֻלָּם גָּבוֹהַּ־גָּבוֹהַּ־גָּבוֹהַּ, הָיוּ יְכוֹלִים לְטַפֵּס לְמַעְלָה וּלְהַגִּיעַ אֶל הַשֶּׁמֶּשׁ.

אַךְ יְלָדִים אֵלֶּה טוֹעִים טָעוּת גְּדוֹלָה, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. אֵין סֻלָּם בָּעוֹלָם שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַגִּיעַ בּוֹ אֶל הַשֶּׁמֶּשׁ, וְשׁוּם אִישׁ לֹא יַצְלִיחַ לְעוֹלָם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא רְחוֹקָה מְאֹד מֵאִתָּנוּ.

וּמַה מֶרְחָקָּהּ? כְּמוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִיקָה? פַּעֲמַיִם כְּמוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִיקָה? מֵאָה פְּעָמִים?

לֹא. הַמֶּרְחָק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִיקָה הוּא אָמְנָם רַב מְאֹד. אִלּוּ טַסְנוּ לְשָׁם בַּאֲוִירוֹן בְּקַּו יָשָׁר, הָיָה עָלֵינוּ לַעֲבֹר בַּאֲוִיר כִּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף קִילוֹמֶטְרִים. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אֵלּוּ הִכְפַּלְנוּ מֶרְחָק זֶה פִּי מֵאָה, הָיָה עָצוּם מְאֹד. אוּלָם לְעֻמַּת הַמֶּרְחָק שֶׁל הַשֶּׁמֶּשׁ מִכַּדּוּר־הָאֶרֶץ גַּם מֶרְחָק שֶׁל אֶלֶף פְּעָמִים כְּמוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַאֲמֵרִקָה הוּא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס. מֶרְחָק זֶה הוּא מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילְיוֹן קִילוֹמֶטְרִים.

וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל מֶרְחָק כַּבִּיר זֶה? הֲנּוֹכַל לְתָאֵר אוֹתוֹ לָנוּ?

נְדַמֶּה בְּלִבֵּנוּ, כִּי לִרְשׁוּתֵנוּ עוֹמֵד אֲוִירוֹן, הַטָּס בִּמְהִירוּת שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה. אֲוִירוֹן כָּזֶה עוֹבֵר אֵת כָּל אָרְכָּהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ, מֵאֵילַת וְעַד מְטוּלָה, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת בִּלְבַד. ַ מֶרְחָק כַּבִּיר זֶה? הֲנּוֹכֵ

וְאִלּוּ יָצָאנוּ בַּאֲוִירוֹן זֶה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, הָיִינוּ צְרִיכִים לָטוּס, בְּלִּי רֶגַע שֶׁל הַפְסָקָה, יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ שָׁנִים.

וְאִלּוּ לֹא עָמַד לִרְשׁוּתֵנוּ אֲוִירוֹן מָהִיר כָּזֶה, אֶלָּא מְכוֹנִית, הַטָּסָה בִּמְהִירוּת שֶׁל מֵאָה קִילוֹמֶטְרִים לְשָׁעָה, כַּמָּה זְמַן הַיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֵת דָּרְכֵּנוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ?

מֵאָה שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ וַחֲצִי שָׁנָה, וּמִי מֵאִתָּנוּ יִזְכֶּה לְזִקְנָהּ מֻפְלֶגֶת כָּזֹאת וְיִרְצֶה לְבַלּוֹת אֵת כָּל שְׁנוֹת חַיָּיו הָאֲרֻכּוֹת בְּטִיסַת מְכוֹנִית בַּמְּרוֹמִים?

הָיָה יוֹם קַיִץ חַם וְדָנִי בָּא הַבַּיְתָה כֻּלּוֹ מֵזִּיעַ.

– אַבָּא, אֲנִי כָּל כָּךְ מְחֻמַּם! — אָמַר לְאָבִיו.

– אֲנִי רוֹאֶה, עָנָה לוֹ אָבִיו — אַתָּה אָדֹם כַּסֶּלֶק. בְּיוֹם חַם כָּזֶה אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִתְרוֹצֵץ בַּחוּץ, הֵן הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֵטֵת הַיּוֹם.

– אֲנִי לוֹהֵט יוֹתֵר מִן הַשֶּׁמֶשׁ, – הֵשִׁיב דָּנִי.

אַךְ הוּא לֹא צָדַק. הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה מִכָּל תַּנּוּר לוֹהֵט, מִכֹּל כִּבְשָׁן, מִכָּל בַּרְזֶל מְלֻבָּן. אֲפִילּוּ מִן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת עַצְמָהּ חַמָּה הַשַּׁמָּשׁ. בְּיוֹם קַיִץ, כְּשֶׁהַמַּדְחֹם מַרְאֶה שְׁלשִׁים, אוֹ שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, אָנוּ נֶאֱנָחִים וְאוֹמְרִים: “אֵיזֶה יוֹם חַם! אֵיזֶה יוֹם לוֹהֵט!” אַךְ אִלּוּ הִקְרַבְנוּ מַדְחֹם אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה מַרְאֶה לָנוּ יוֹתֵר מֵאֶלֵּף מֵעֲלוֹת וְיוֹתֵר מִמִּילְיוֹן מַעֲלוֹת חֹם.

הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה כָּל כָּךְ, שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם בְּקִרְבָתָהּ. הַכֹּל נִשְׂרָף. הַכֹּל נֶהְפָּךְ לַגַּז. אוּלָם כְּיוָן, שֶׁהִיא רְחוֹקָה מְאֹד־מְאֹד מֵאִתָּנוּ, אֵין

הִיא מַזִּיקָה לָנוּ בְּחֻמָּה הַכַּבִּיר. בְּכָל זֹאת עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי קַרְנֵּיהָ הַחַמּוֹת. כְּשֶׁאָנוּ מִתְרַחֲצִים בַּקַּיִץ בַּיָם, עַלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר וְלֹא לִשְּׁהוֹת עֲרֻמִים מוּל הַשֶּׁמֶשׁ זְמַן רָב מִדֵּי. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשְׂאוֹת אִתָּן חֹם רַב, וְאִם לֹא נִזַהֵר, יִצָּרֹב בָּהֶן עוֹר גּוּפֵנוּ וְנִלְקֵה בְּמַכַּת־שֶׁמֶשׁ.

הֲצָדַק אֵיפוֹא דָּנִי, בְּאָמְרוֹ, כִּי הוּא לוֹהֵט יוֹתֵר מִן הַשֶּׁמֶשׁ?

לֹא וְלֹא.

וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ לוֹ אֶת טָעוּתוֹ, לָקַח אָבִיו זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת וְהֶרְאָה לוֹ דָּבָר מְעַנְיֵן. הוּא הֶחֱזִיק אֶת הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת מוּל קַרְנֵי הַשַּׁמֶשׁ וּמֵעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי שָׂם פִּסּוֹת־נְיָר אֲחָדוֹת.

וּמָה קָרָה?

פִּסּוֹת־הַנִּיָר נִדְלְקוּ פִּתְאֹם וְנִשְׂרְפוּ.

כֵּיצַד?

הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת אוֹסֶפֶת יַחַד הַרְבֵּה קַרְנֵי שֶּׁמֶשׁ. וּכְשֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלָּלוּ פּוֹגְעוֹת בִּדְבָרִים הַנּוֹחִים לְהִדָּלֵק, כְּמוֹ פִּסּוֹת־נִיָר אוֹ זְרָדִים יְבֵשִׁים, אֵין אֵלֶּה יְכוֹלִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֻמָּן הָרַב שֶׁל הַקַּרְנַיִם, וְהֵם נִצָּתִים וּמַתְחִילִים לִבְעֹר.

כְּשֶׁאֲנִוּ מַתִיזִים טִפַּת מַיִם עַל לוּחַ הַכִּירַיִם הַמְלֻהָט, אָנוּ שׁוֹמְעִים זִמְזוּם קַל וּכְהֶרֶף־עַיִן נֶעֱלֶמֶת הַטָּפָה וְאֵינֶנָּה. מַה קָרָה אוֹתָהּ? הֵיכָן נֶעֶלְמָה? הִיא נֶהְפְּכָה מִמַּיִם, שֶׁאָנוּ רוֹאִים וְיוֹצְקִים אוֹתָם, לַגַּז בִּלְתִּי נִרְאָה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְמַשֵּׁשׁ בּוֹ וּלְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ. לְגַז כָּזֶה, הַנּוֹצָר מִמַּיִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִתְחַמְּמִים מְאֹד, אָנוּ קוֹרְאִים בְּשֵׁם אֵד.

וְעַתָּה, אִם רְצוֹנְכֶם לִרְאוֹת כֵּיצַד הַמַּיִם נַעֲשִׂים לְאֵדִים, עָשׂוּ נִסָּיוֹן פָּשׁוּט וְקַל. צְקוּ מְעַט מַיִם לְתוֹךְ סִיר אוֹ אִלְפָּס, וְהַעֲמִידוּ אוֹתוֹ עַל הַכִּירַיִם. חַכּוּ עַד שֶׁהַמַּיִם יַתְחִילוּ לִרְתֹחַ וְאָז תִּרְאוּ, כִּי מִתּוֹךְ הַסִּיר אוֹ הָאִלְפָּס יִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה כְּעֵין עֲנָנִים קְטַנִּים. אֵלֶּה הֵם הָאֵדִים הַנּוֹצָרִים מִן הַמַּיִם הָרוֹתְחִים. וְאִם תִּתְּנוּ לְמַיִם לִרְתֹּחַ זְמַן רָב, תִּרְאוּ, כִּי הֵם יֵעָלְמוּ לְגַמְרֵי וְאַף טִפָּה לֹא תִּשָּׁאֵר מֵהֶם. הֵם יִתְאַיְדוּ.

מִלְּבַד הָאֵדִים יֶשְׁנָם גַּם גַּזִּים רַבִּים אֲחֵרִים. מַה שֶׁבּוֹעֵר בַּפְּרִימוּס הוּא גַז הַנּוֹצָר מִן הַנֵּפְט שֶׁאָנוּ יוֹצְקִים לְתוֹךְ הַפְּרִימוּס. יֵשׁ גַּם בָּתִּים, שֶׁשָּׁם מְצוּיִים כִּירַיִם שֶׁל גַּז. גַּם אֶת הַגַּז הַזֶּה אֵין אָנוּ רוֹאִים, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִדְלָק וּבוֹעֵר.

אוּלָם רֹב הַדְּבָרִים הַמְּצוּיִים בְּעוֹלָמֵנוּ אֵינָם גַּזִים, אֶלָּא חֳמָרִים מוּצָקִים. הַבַּרְזֶל אֵינֶנּוּ גַז, הַנְּחֹשֶׁת אֵינֶנָּהּ גַז. וְגַם חֳמָרִים רַבִּים־רַבִּים אֲחֵרִים אֵינָם גַּזִּים. אוּלָם הַרְבֵּה מְאֹד מֵהֵם אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ לְגַז, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ לְגַז אֶת הַמַּיִם. אִם נְחַמֵּם אוֹתָם מְאֹד־מְאֹד, יֵהָפְכוּ לְגַזִּים.

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת מְאֹד, הֲרֵי כָּל דָּבָר הַנִּמְצָא בָּהּ, אוֹ בְּקִרְבָתָהּ, הוּא גַז. אִלּוּ הִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ בַּאֲוִירוֹן, הָיָה הָאֲוִירוֹן שֶׁלָּנוּ, עַל כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, נֶהְפָּך מִיָּד לְגַז. גַּם הָאֳנִיָּה הַגְּדולָּה בְּיוֹתֵר הָיְתָה נֶהְפֶּכֶת עַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְגַז. שׁוּם דָּבָר, אַף הֶחָזָק וְהַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, – כְּמוֹ הַבַּרְזֶל, הָאֲלוּמִינְיָן, הַזָּהָב, הַפְּלָטִינָה, אוֹ הַמַּתָּכוֹת הַקָּשׁוֹת הָאֲחֵרוֹת – אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֻמָּה הַכַּבִּיר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

הַכֹּל נַעֲשֶׂה בָּהּ גַּז לוֹהֵט.

בַּשֶּׁמֶשׁ אָמְנָם מְצוּיִים כָּל הֶחֳמָרִים הַיְדוּעִים לָנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ, הַלֹּא הוּא כַּדּוּר־הָאָרֶץ. מָצוּי בָּהּ הַבַּרְזֶל, מָצוּי בָּהּ הָאֲלוּמִינְיָן, וּמְצוּיָה בָּהּ הַנְּחֹשֶׁת. אוּלָם הַבַּרְזֶל שֶׁבַּשֶׁמֶשׁ אֵינוֹ דּוֹמֶה כְּלָל וּכְלָל לַבַּרְזֶל שֶׁלָּנוּ. גַּם הָאֲלוּמִינְיָן שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ דּוֹמֶה לָאֲלוּמִינְיָן שֶׁלָּנוּ. וְכֵן אֵין דּוֹמָה הַנְּחשֶׁת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ לַנְּחשֶׁת שֶׁלָּנוּ. בַּשֶּׁמֶּשׁ הַבַּרְזֶל, הָאֲלוּמִינְיָן וְהַנְּחשֶׁת אֵינָם חֳמָרִים מוּצָקִים וְקָשִׁים, אֶלָּא גַּזִים. גַּם כָּל הֶחֳמָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁבַּשֶׁמֶשׁ הֵם גַּזִים.

וְגַזִים אֵלֶּה לוֹהֲטִים כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם פּוֹרְצִים מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בִּלְשׁוֹנוֹת עֲצוּמוֹת, הַמִּשְׁתּוֹלְלוֹת סָבִיב־סָבִיב, כְּשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ אֲיֻמּוֹת.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ מֶרְחָק עָצוּם, מַגִּיעַ בְּכָל זֹאת מְעַט מֵחֻמָּה הַכַּבִּיר גַּם אֵלֵינוּ.

אֶת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ אָנוּ מַרְגִּישִׁים בְּעִקָּר בַּקַּיִץ. כְּשֶׁאָנוּ מִתְהַלְּכִים בַּחוּץ בְּיּוֹם קַיִץ חַם, אָנוּ מְזִּיעִים מֵרֹב חֹם וּמֻכְרָחִים לְחַפֵּשׂ מִפְלָט בִּמְקוֹם צֵל, שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָן מַגִּיעוֹת אֵלָיו. כְּשֶׁאָנוּ מִתְהַלְּכִים יְחֵפִים עַל גַּבֵּי הַחוֹל שֶׁל שְׂפַת הַיָּם, הַחוֹל צוֹרֵב בְּחֻמּוֹ אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵינוּ. וּכְשֶׁאָנוּ נוֹגְעִים בְּמוֹט־בַּרְזֶל שֶׁל גָּדֵר, אוֹ בְּדָפְנָה שֶׁל מְכוֹנִית שֶׁעָמְדָה זְמַן רַב בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, הַלָּלוּ חַמִּים כָּל כָּךְ, שֶׁהִנְנוּ מוֹשְׁכִים מִיָּד אֶת יָדֵנוּ מֵהֶם.

בַּבֹּקֶר אָמְנָם אֵין חֻמָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ רַב עוֹד. כָּל הַלַּיְלָה לֹא נִרְאֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם וְלֹא חִמְמָה, וְעַל כֵּן הָאֲדָמָה וְהָאֲוִיר קָרִים עֲדַיִן. בַּבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ נְמוּכָה וּסְמוּכָה לָאֲדָמָה. אוּלָם אַחַר כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְרוֹמֶמֶת, וּכְּכָל שֶׁהִיא מִתְרוֹמֶמֶת, כֵּן גָּדֵל הַחֹם.

בַּצָּהֳרַיִם מַגִּיעָה הַשֶּׁמֶשׁ לַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁמַיִם. אָז הִיא נִרְאֵית כִּמְעַט מֵעַל לרֹאשֵׁנוּ וְאָז חֻמָּה רַב בְּיוֹתֵר. וְאַחַר כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת שׁוּב וּמַנְמִיכָה, וּכְכָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמַנְמִיכָה, כֵּן נֶחֱלָשׁ חֻמָּה. וּכְשֶׁהִיא מַגִּיעָה שׁוּב לָאֹפֶק, לִפְנֵי שְׁקִיעָתָהּ, מַתְחִילִים הָאֲדָמָה וְהָאֲוִיר לְהִתְקָרֵר לְגַמְרֵי.

וְלָמָּה כָּךְ?

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם, נוֹפְלוֹת קַרְנֶיהָ יָשָׁר לְמַּטָּה. הַקַּרְנַיִם הֵן אָז מֵרֻבּוֹת וְלָכֵן גַּם הַחֹם רַב מְאֹד. אוּלָם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת לְמַּטָּה, בְּסָּמוּךְ לָאֲדָמָה, אֵין קַרְנֵיהָ נוֹפְלוֹת עַל הָאֲדָמָה בַּכִוּוּן יָשָׁר, אֶלָּא בַּאֲלַכְסוֹן. אָז לֹא תַּגַּעֲנָה אֵלֵינוּ הַקַּרְנַיִם אֶלָּא בְּמִדָּה מוּעָטָה, וְלָכֵן גַּם הַחֹם שֶׁהֵן מְבִיאוֹת אִתָּן אֵינוֹ רַב אָז כָּל כָּךְ.

אִלּוּ לֹא חִמְמָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הָאֲדָמָה, הָיִינוּ קוֹפְאִים מִקֹּר. שׁוּם תַּנּוּר, וְלוּ גַּם הָעֲנָק וְהֶעָצוּם בְּיוֹתֵר, לֹא הָיָה יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ. הָאָרֶץ הִיא כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, שֶׁרִבְבוֹת וּמִילְיוֹנִים תַּנּוּרִים וְרִבְבוֹת וּמִילְיוֹנִים מְדוּרוֹת־אֵשׁ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְחַמֵּם אוֹתָהּ, כְּפִי שֶׁמְּחַמֶּמֶת הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחַת וְהַיְחִידָה.

אִלּוּ לֹא נָתְנָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ אֶת חֻמָּה, הָיָה עוֹלָמֵנוּ נֶהְפָּך לְעוֹלָם מֵת. הַצְּמָחִים הָיוּ קוֹפְאִים וְנוֹבְלִים. הַחַיּוֹת וּבְנֵי־הָאָדָם הָיוּ קוֹפְאִים וְגוֹוְעִים. וְאֶת הָאֲדָמָה כֻּלָּה הָיְתָה מְכַסָּה שִׁכְבַת קֶרַח עָבָה.

וְלֹא רַק חֹם נוֹתֶנֶת לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּה¹ גַּם אוֹר.

כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ, כִּי בַּלַּיְלָה לֹא תֵּרַאֶה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְלָכֵן בְּלַּיְלָה חֹשֶׁךְ. אוּלָם בַּבֹּקֶר, אַךְ תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח וְתִשְׁלַח לָנוּ אֶת קַרְנֶיהָ, תֵּעָלֵם הַחֲשֵׁכָה וְאוֹר הַיּוֹם יָאִיר לָנוּ. אָכֵן, הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הַנּוֹתֶנֶת לָנוּ אֶת הָאוֹר הַטּוֹב, הָעוֹשֶׂה לָנוּ אֶת הַיּוֹם הַבָּהִיר. אִלּוּ לֹא זָרְחָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה עוֹלָמֵנוּ עוֹלָם אָפֵל וְעָצוּב, עוֹלָם שֶׁלַּיְלָה נִצְחִי שׂוֹרֵר בּוֹ.

אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֵבִינוּ הָאֲנָשִׁים עוֹד לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים. הֵם יָדְעוּ, כִּי רַק תּוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר הַיּוֹם וְרַק תּוֹדוֹת לְאוֹרָה הַטּוֹב הֵם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָם וְלַעֲשׂוֹת אֶת כֹּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם לַעֲשׂוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁחָשְׁבוּ, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִיא מִין יְצוּר חַי וּבַעַל נְשָׁמָה, פָּחֲדוֹ מְאֹד, שֶׁמָּא תִּתְרַגֵּז עֲלֵיהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים וְלֹא תַּעֲלֶה בְּשָׁמַיִם וְלֹא תִּזְרַח.

מֶה עָשׂוּ אֵיפוֹא, כְּדֵי לְעוֹרֵר בְּלֵב הַשֶּׁמֶּשׁ אַהֲבָה וְחֶסֶד אֲלֵיהֶם?

הִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיהָ כְּמוֹ לֶאֱלֹהִים, הִקְרִיבוּ לָהּ קָרְבָּנוֹת וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיהָ שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח אוֹתָם, חַס וְחָלִילָה, וְתָאִיר לָהֶם יוֹם יוֹם בְּאוֹרָה הַטּוֹב.

הָיוּ גַּם אֲנָשִׁים בַּיָּמִים הַקְּדוּמִים הָהֵם, שֶׁתִּאֲרוּ לְעַצְמָם, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא מֶרְכֶּבֶת זָהָב מַפְלִיאָה, הָעוֹבֶרֶת יוֹם יוֹם עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְאַרְבָּעָה סוּסִים צְחוֹרִים, אַבִּירִים וְנֶהְדָרִים, מוֹשְׁכִים אוֹתָהּ בִּיְעֲף.

אוּלָם כְּעֵת אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ מֶרְכֶּבֶת זָהָב כְּלָל וּכְלָל. הִיא גַּם אֵינֶנָּהּ אֵל, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְבַקְּשׁוֹ, כִּי יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אוֹרוֹ.

הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כַּדּוּר עֲנָק שֶׁל גַּזִים חַמִים וְלוֹהֲטִים. וְכֵיוָן שֶׁכָּל דָּבָר לוֹהֵט נוֹתֵן אוֹר, הֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה בְּאוֹר רַב מְאֹד וְשׁוֹלַחַת לָנוּ אֶת קַרְנֶיהָ הַמְאִירוֹת. אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מֵבִין עַתָּה דָּנִי יָפֶה־יָפֶה. גַּם רוּת יוֹדַעַת כְּבָר אֶת הַסּוֹד הַזֶּה. וּלְפִיכָךְ אֵין הֵם מִתְוַכְּחִים עוֹד וְטוֹעֲנִים, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִיא צַלַּחַת זָהָב אוֹ פַּנָּס.

רוּת קִבְּלָה בְּמַתָּנָה שְׁנֵי עֲצִיצִים יָפִים. שְׁנֵי הָעֲצִיצִים הָיוּ דּוֹמִים לְגַמְרֵי זֶה לְזֶה. בִּשְׁנֵיהֶם הָיְתָה הָאֲדָמָה פּוֹרִיָה וְלִשְׁנֵיהֶם הָיוּ צְמָחִים רַעֲנַנִּים, זְקוּפִים וִירֻקִּים.

מָה עָשְׂתָה?

אֶת הָאֶחָד מֵהֶם הֶעֱמִידָה עַל מַעֲקֵה הַגְּזוּזְטְרָה, וְאֶת הַשֵּׁנִי – עַל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים שֶׁבְּחַדְרָהּ. וְרוּת דָּאֲגָה לִשְׁנֵי הָעֲצִיצִים שֶׁלָּהּ. יוֹם־יוֹם מִלְאָה אֶת מַשְׁפֵּכָה הַקָּטָן מַיִם וְהִשְׁקְתָה אוֹתָם. יוֹם־יוֹם נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם לִרְאוֹת מָה שְׁלוֹמָם וְאִם לֹא הֵרַע לָהֶם מִישֶׁהוּ. וְאֶת שְׁנֵי הָעֲצִיצִים אָהֲבָה רוּת בְּמִדָּה שָׁוָה, בִּשְׁנֵיהֶם טִפְּלָה בְּמִדָּה שָׁוָה וְאֶת שְׁנֵיהֶם הִשְׁקְתָה בְּמִדָּה שָׁוָה.

אַךְ הִנֵּה קָרָה דָּבָר מוּזָר. הַצֶּמַח שֶׁבֶּעָצִיץ הָאֶחָד, שֶׁעָמַד עַל מַעֲקֵה הַגְּזוּזְטְרָה, גָּדַל וְהִתְפַּתַּחַ יָפֶה. הוּא הָיָה זָקוּף וְרַעֲנָן. עָלָיו הָיוּ יְרֻקִּים וּמַבְרִיקִים. גַּם עָלִים חֲדָשִׁים הִצְמִיחַ. וְהֶעָצִיץ הַשֵּׁנִי, שֶׁעָמַד עַל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים שֶׁבַּחֶדֶר, הִתְכּוֹפֵף, הִצְטַמֵּק, עָלָיו הִצְהִיבוּ וַאֲחָדִים מֵהֵם אַף נָבְלוּ וְנָשְׁרוּ.

– לָמָּה זֶה? – תָּמְהָה רוּת – הֵן שְׁנֵי הָעֲצִיצִים הָיוּ דּוֹמִים זֶה לְזֶה וּבִשְׁנֵיהֶם טִפַּלְתִּי יָפֶה וְלֹא הִפְלֵיתִי בֵּינֵיהֶם אַף כִּמְלֹא הַנִּימָה. וְלָמָּה נִשְׁאַר הָאֶחָד יָרֹק וְרַעֲנָן וּפוֹרֵחַ, וְהַשֵּׁנִי הִצְטַמֵּק וְעָלָיו הִצְהִיבוּ? מִשּׁוּם מָה?

מִשּׁוּם שֶׁהָאֶחָד מֵהֶם עָמַד עַל מַעֲקֵה הַגְּזוּזְטְרָה וְנֶהֱנָה מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשֵּׁנִי עָמַד בַּחֶדֶר וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּיטִיבוֹת לֹא הִגִּיעוּ אֵלָיו כְּלָל וּכְלָל.

אַךְ מָה פֵּשֶׁר הַדָּבָר הַזֶּה וּמָה הוּא מְלַמְּדֵנוּ?

דָּבָר זֶה מְלַמְּדֵנוּ, כִּי הַצְּמָחִים הַיְּרֻקִּים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּתֵּחַ, כְּשֶׁהֵם חֲסֵרִים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. אָנוּ יְכוֹלִים לְסַפֵּק לָהֶם אֲדָמָה טוֹבָה, שֶׁפַע שֶׁל מַיִם וְאַף מִדָּה מַסְפֶּקֶת שֶׁל חֹם, אוּלָם בִּלְעֲדֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֵין הֵם יְכוֹלִים לִחְיוֹת וְלִגְדֹּל.

בִּנְכוֹנוּתוֹ שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה אָנוּ יְכוֹלִים לְהִוָּכַח גַּם בְּמִקְרֶה אַחֵר. נְפְרֹשׂ בִּמְקוֹם דֶּשֶׁא שְׂמִיכָה וְלֹא נָסִיר אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים. אַחַר כָּךְ נָבוֹא וְנָסִיר אֶת הַשְּׂמִיכָה.

מָה נִרְאֶה?

מִסָּבִיב לַמָּקוֹם שֶׁעָלָיו הָיְתָה פְּרוּשָׂה הַשְּׂמִיכָה נִשְׁאַר הַדֶּשֶׁא יָרֹק וְרַעֲנָן כְּמוֹ שֶׁהָיָה. וְהַדֶּשֶׁא שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בַּשְּׂמִיכָה יִהְיֶה צָהֹב כֻּלּוֹ. עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁמִּסָּבִיב נָפְלוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּיטִיבוֹת וְלָכֵן גָּדַל וְהִתְפַּתֵּח, אוּלָם אֶל הַדֶּשֶׁא הַמְכֻסֶּה לֹא הִגִּיעוּ הַקַּרְנַיִם וְלָכֵן הִתְחִיל לִנְבֹּל.

אָכֵן זְקוּקִים הַצְּמָחִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. בִּלְעָדָיו לֹא יוּכְלוּ לְהִתְפַּתֵּחַ וְיִּבְּלוּ. אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא הָיָה אֵיפוֹא צוֹמֵחַ בְּעוֹלָמֵנוּ כָּל צֶמַח.

אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִחְיוֹת בְּעוֹלָמֵנוּ גַּם שׁוּם חַיָּה.

מַדּוּעַ?

מִפְּנֵי שֶׁהַחַיּוֹת אֵינָן יְכוֹלוֹת לִחְיוֹת מִבְּלִי לֶאֱכֹל. רַבּוֹת מְאֹד מִן הַחַיּוֹת אוֹכְלוֹת צְמָחִים. הַפָּרוֹת אוֹכְלוֹת עֵשֶׂב, תִּלְתָּן וּצְמָחִים אֲחֵרִים. גַּם הַסּוּסִים אוֹכְלִים עֵשֶׂב וְכָל מִינֵי צְמָחִים אֲחֵרִים. הַתַּרְנְגוֹלוֹת אוֹכְלוֹת זֵרְעוֹנֵי תְּבוּאָה. הַצִּפֳּרִים אוֹכְלוֹת זְרָעִים. הָאַרְנָבוֹת וְהַסְּנָאִים הַחַיִּים בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר אוֹכְלִים אֶת הַצְּמָחִים שֶׁהֵם מוֹצְאִים בִּמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם. וְאִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֲדָמָה לֹא הָיְתָה מַצְמִיחָה צְמָחִים, מָה הָיוּ אוֹכְלוֹת כָּל הַחַיּוֹת הָאֵלּוּ? הֵן לֹא הָיוּ מוֹצְאוֹת מָזוֹן, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהָיוּ גּוֹוְעוֹת בָּרָעָב.

וְהַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת, כְּמוֹ הָאַרְיֵה, הַנָּמֵר, הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל, הֶהָיוּ מֵתוֹת אַף הֵן אִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ?

אָמְנָם חַיּוֹת אֵלּוּ אֵינָן אוֹכְלוֹת צְמָחִים. אֵלּוּ הֵן חַיּוֹת טוֹרְפוֹת הָאוֹכְלוֹת אֶת בְּשַׂר הָאַרְנָבוֹת, הַסְּנָאִים, הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת הָאֲחֵרוֹת הַנִזּוֹנוֹת מִצְּמָחִים. אַךְ אִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל הָאַרְנָבוֹת, הַסְּנָאִים וְהָעוֹפוֹת הָיוּ מֵתִים, אֶת מִי הָיוּ טוֹרְפוֹת אָז הַחַיּוֹת הָאוֹכְלוֹת בָּשָׂר?

הֵן הָיוּ מִתְהַלְּכוֹת רְעֵבוֹת. לַשָּׁוְא הָיוּ אוֹרְבוֹת לְטֶרֶף, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת רַעֲבוֹנָן. לְבַסּוֹף הָיוּ, כַּמּוּבָן, מֵתוֹת אַף הֵן. אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה עוֹלָמֵנוּ עוֹלָם שׁוֹמֵם וּמֵת. עוֹלָם לְלֹא צֶמַח וּלְלֹא נֶפֶשׁ חַיָּה.

אֲנַחְנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, מְקַבְּלִים אֶת מְזוֹנוֹתֵינוּ גַּם מִן הַצְּמָחִים וְגַם מִבַּעֲלֵי־הַחַיִּים. הַיְּרָקוֹת שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים בָּאִים מִן הַגַּן, הַלֶּחֶם – מִן הַשָּׂדֶה הַמַּצְמִיחַ חִטָּה וְשִׁפּוֹן, הַסֻּכָּר – מִקְנֵה הַסֻּכָּר, הֶחָלָב וְהַחֶמְאָה – מִן הַפָּרָה הָאוֹכֶלֶת עֵשֶׂב. הַבֵּיצִים – מִן הַתַּרְנְגֹלֶת הַנִזוֹנָה מִזֵּרְעוֹנִים, הַפֵּרוֹת – מֵעֲצֵי הַפְּרִי הַמַּצְמִיחִים אוֹתָם. וְאִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר תּוֹדוֹת לָהּ גְּדֵלִים כָּל צִמְחֵי הַמַּאֲכָל הַלָּלוּ וְצִמְחֵי מַאֲכָל רַבִּים אֲחֵרִים, מֶה הָיִינוּ אוֹכְלִים?

בָּשָּׂר?

גַּם בָּשָּׂר לֹא הָיָה לָנוּ אָז. אֶת הַבָּשָׂר שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים הִנְנוּ מְקַבְּלִים מִן הַבָּקָר וְהַצֹּאן. הַבָּקָר וְהַצֹּאן אוֹכְלִים צְמָחִים. בִּלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיוּ צוֹמְחִים צְמָחִים, וְכָל הַפָּרוֹת, הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים שֶׁלָּנוּ הָיוּ גּוֹוְעִים בָּרָעָב. וְאָז לֹא הָיָה גַּם לָנוּ מָה לֶאֱכֹל.

אִם אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים יוֹם־יוֹם לֶחֶם, יְרָקוֹת, פֵּרוֹת, בֵּיצִים, חֶמְאָה, גְּבִינָה וּמְזוֹנוֹת שׁוֹנִים אֲחֵרִים, הֲרֵי עָלִינוּ לַהוֹדוֹת עַל כָּךְ לַשֶּׁמֶשׁ.

וְלֹא רַק עַל מְזוֹנוֹתֵינוּ עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא גַּם עַל בְּגָדֵינוּ. לַחַיּוֹת וְלָעוֹפוֹת אֵין צֹרֶךְ בִבְגָדִים. לַחַיּוֹת יֵשׁ פַּרְוַת צֶמֶר עָבָה הַשּׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי הַקֹּר וְלָעוֹפוֹת יֵשׁ כְּסוּת מְחַמֶּמֶת שֶׁל נוֹצוֹת. אַךְ הָאָדָם מֻכְרָח לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד. בְּלִּי בֶּגֶד יִקְפָּא מִקֹּר בַּחֹרֶף וְיִסְבֹּל מֵחֹם בַּקַּיִץ. הַבֶּגֶד הוּא מָגֵן לְאָדָם.

אַךְ מִמָּה אָנוּ מְכִינִים אֶת בְּגָדֵינוּ?

מִצְּמָחִים. מִן הַפִּשְׁתָּה אָנוּ מְכִינִים אֶת הַבַּד בִּשְּׁבִיל כָּתְנוֹתֵינוּ, וּמִצֶּמֶר־הַגֶּפֶן – אֶת חֲלִיפוֹתֵינוּ וְשִׂמְלוֹתֵינוּ. אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא צָמְחוּ הַפִּשְׁתָּה וְצֶמֶר־הַגֶּפֶן, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים אֵיפוֹא לְהָכִין לָנוּ כֻּתָּנוֹת, חֲלִיפוֹת וּשְׂמָלוֹת.

אָמְנָם רַבִּים גַּם הַבְּגָדִים שֶׁלָּנוּ הָעֲשׂוּיִים צֶמֶר.

הַצֶּמֶר הוּא שְׂעַר הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים, וְהַבְּגָדִים שֶׁמְּכִינִים מִמֶּנּוּ מְחַמְּמִים מְאֹד. אַךְ אִלּוּ לֹא צָמְחוּ הַצְּמָחִים, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים הַמְסַפְּקִים לָנוּ אֶת צַמְרָם הַטּוֹב.

וּכַבֶּגֶד כֵּן גַּם הַבַּיִת. הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִּי בַּיִת, שֶׁיָּגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הָרוּחַ, הַגֶּשֶׁם וְהַקֹּר. כְּדֵי לִבְנוֹת בַּיִת דָּרוּשׁ עֵץ. מִן הָעֵץ אָנוּ מְכִינִים גַּם אֶת רָהִיטֵי בֵּיתֵנוּ, כְּמוֹ הָאָרוֹן, הַמִּטָּה, הַכִּסֵּא וְהַשֻּׁלְחָן. וּמִי נוֹתֵן לָנוּ אֶת הָעֵץ לְבִנְיַן בֵּיתֵינוּ וְלַהֲכָנַת רָהִיטֵינוּ?

הָעֵצִים הַצּוֹמְחִים תּוֹדוֹת לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

בִּלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיוּ לָנוּ אֵיפוֹא בְּגָדִים שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֵינוּ מִפְּנֵי הַקֹּר וְהַחֹם. בִּלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיוּ לָנוּ בָּתִּים שֶׁיִּשְׁמְּרוּ עָלֵינוּ מִפְּנֵי הָרוּחַ וְהַגֶּשֶׁם. וּבִלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהָכִין לָנוּ שׁוּם כְּלִי וְשׁוּם רָהִיט.

וְהַמְּכוֹנוֹת רַבּוֹת־הַכֹּחַ הָעוֹזְרוֹת לָנוּ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ? כְּלוּם הָיוּ לָנוּ הַלָּלוּ גַּם אִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם?

לֹא וְלֹא. כִּי הָבָה וְנִסְתַּכֵּל, לְמָשָׁל, בְּרַכֶּבֶת נוֹסַעַת. בַּקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר הַקַּטָּר אָנוּ רוֹאִים עֲרֵמַת גּוּשִׁים שְׁחֹורִים. אֵלֶּה הֵם גּוּשֵׁי פֶּחָם.

בַּקַּטָּר נִמְצָא דּוּד גָּדוֹל וּבוֹ מַיִם. כְּשֶׁמַּסִּיקִים אֶת הַקַּטָּר בַּפֶּחָם, נֶהְפָּכִים הַמַּיִם שֶׁבַּדּוֹד לָאֵדִים. אֵדִים אֵלֶּה נִקְרָאִים בְּשֵׁם קִיטוֹר. וְהַקִּיטוֹר דּוֹחֵף וּמַפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנָה הַמְּנִיעָה אֶת גַלְגַּלֵי הַקַּטָּר.

בְּכֹחַ הַפֶּחָם מַפְעִילִים גַּם אֶת מְכוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה בַּיָּם. וְכֵן מַפְעִילִים בַּפֶּחָם אֵת מְכוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בָּתֵּי־הַחֲרשֶׁת הַשּׁוֹנִים. אֲפִילּוּ אֶת הַחַשְׁמַל אָנוּ מְקַבְּלִים בְּעֶזְרַת הַפֶּחָם. הַפֶּחָם שֶׁבּוֹ אָנוּ הוֹפְכִים אֶת הַמַּיִם לְקִיטוֹר, הוּא אֵיפוֹא חָשׁוּב מְאֹד.

אַךְ מַהוּ הַפֶּחָם?

הַפֶּחָם נוֹצָר מֵעֵצִים שֶׁצָּמְחוּ עַל הָאָרֶץ לְפָנַי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים. אוּלַי לִפְנֵי מִילְיוֹנִים וְאוּלַי לִפְנֵי מֵאוֹת מִילְיוֹנִים שָׁנִים. בַּזְמַן הָרָחוֹק הַהוּא לֹא הָיוּ עוֹד בְּנֵי־אָדָם עַל הָאָרֶץ. רַק צְמָחִים כִּסּוּ אוֹתָהּ. וּצְמָחִים אֵלֶּה הָיוּ גְּדוֹלִים מְאֹד. הָאֲוִיר הָיָה אָז חַם. מִן הַשָּׁמַיִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים רַבִּים. וְלָכֵן צָמְחוּ צְמָחִים עֲנָקִיִּים. בְּיִחוּד הִצְטַיְּנוּ בְּגָדְלָם הָעֵצִים. אוּלָם כַּעֲבֹר אַלְפֵי שָׁנִים נָפְלוּ הָעֵצִים הָאַדִּירִים. הֵם שָׁקְעוּ בַּבִּצּוֹת שֶׁרַבּוּ אָז עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אַחַר כָּךְ נִתְכַּסּוּ בְּשִׁכְבוֹת עָפָר וְנִקְבְּרוּ. וּבְתוֹךְ הָאֲדָמָה נִתְקַשׁוּ הַעֵצִים וְהָיוּ לְפֶחָם.

אִלּוּ לֹא צָמְחוּ עֵצִים עַל הָאֲדָמָה בַּזְמַן הָרָחוֹק הַהוּא, לֹא הָיָה לָנוּ עַתָּה הַפֶּחָם הַיָּקָר, וְלֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַפְעִיל אֶת קַטָּרֵי הָרַכָּבוֹת, אֶת הָאֳנִיּוֹת הַמַּפְלִיגוֹת בַּיָּם וְאֶת הַמְּכוֹנוֹת שֶׁבְּבָתֵּי־הַחֲרֹשֶׁת הָרַבִּים.

וְתוֹדוֹת לְמַה צָמְחוּ אָז הָעֵצִים?

תּוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ, כַּמּוּבָן. אָנוּ רוֹאִים אֵיפוֹא, כִּי תּוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ פּוֹעֲלוֹת גַּם הַמְּכוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ.

הַיּוֹם יְדוּעִים לָנוּ עַל הַשֶּׁמֶשׁ הַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים מְעַנְיְנִים. הַמְלֻמָּדִים הִמְצִיאוּ מִשְׁקָפוֹת גְּדוֹלוֹת, הַנִּקְרָאוֹת טֶלֶּסְקוֹפִּים, וּבְמִשְׁקָפוֹת אֵלּוּ הִסְתַּכְּלוּ בְּשֶׁמֶשׁ, חָקְרוּ אוֹתָהּ וְגִלּוּ אֶת סוֹדוֹתֶיהָ. אוּלָם לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים לֹא הָיוּ סוֹדוֹת הַשֶּׁמֶשׁ יְדוּעִים לָאֲנָשִׁים. וּכְשֶׁהֵם רָאוּ אוֹתָהּ זוֹרַחַת בַּמִּזְרָח, מִתְרוֹמֶמֶת לְמַעְלָה וְשׁוֹקַעַת עִם עֶרֶב בְּמַּעֲרָב, אָמְרוּ, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ נוֹסַעַת עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם. גַּם כַּיוֹם יֶשְׁנָם עוֹד אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת וְהֵם חוֹשְׁבִים, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ מִתְרוֹמֶמֶת יוֹם־יוֹם בְּמִזְרָח, עוֹבֶרֶת לָהּ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ שׁוֹקַעַת בַּמַּעֲרָב. אוּלָם זוֹהִי טָעוּת. הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ מִתְנוֹעַעַת כְּלָל וּכְלָל. הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ הַקָּבוּעַ וְאֵינָהּ זָזָה מִמֶּנּוּ.

וְלָמָּה הִיא בְּכָל זֹאת נִרְאֵית כְּנוֹסַעַת? – שָׁאֲלָה רוּת אֶת אָבִיהָ.

– הִיא רַק נִרְאֵית כָּךְ, – עָנָה לָהּ אָבִיהָ – תְּנוּעָתָהּ הִיא תְּנוּעָה מְדֻמָּה.

אַךְ רוּת לֹא יָדְעָה מָה זֹאת תְּנוּעָה מְדֻמָּה, וְעַל כֵּן לֹא יָכְלָה לְהָבִין כֵּיצַד נִרְאֵית הַשֶּׁמֶשׁ כְּמִתְנוֹעַעַת, בָּהּ־בַּשָּׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם קָבוּעַ וְאֵינָהּ זָזָה כְּלָל וּכְלָל.

יוֹם אֶחָד נָסְעָה יַחַד עִם אָבִיהָ בָּרַכֶּבֶת. הִיא יָשְׁבָה לְיַד חַלּוֹן הַקָּרוֹן וְהִבִּיטָה הַחוּצָה. וּפִּתְאֹם קָפְצָה מִמְּקוֹמָהּ וְקָרְאָה:

– הַבֵּט, אַבָּא, הִנֵּה עֵץ נוֹסֵעַ!

אַךְ מִשֶּׁשָּׁמַע אַבָּא אֶת דְּבָרֶיהָ, פָּרַץ בַּצְּחוֹק וְעָנָה:

– לֹא הָעֵץ הוּא הַנּוֹסֵעַ, אֶלָּא אַתְּ הִנְּךָ הַנּוֹסַעַת.

– הִנֵּה גַּם בְּרֵכַת־מַיִם, – לֹא יָכְלָה רוּת לְהִתְאַפֵּק – וְהִנֵּה גַּם בַּיִת וְעוֹד שְׁנֵי עֵצִים וְעוֹד בַּיִת אֶחָד, וְכֻלָּם נוֹסְעִים וְאָנוּ עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד.

– תְּנוּעַת בְּרֵכַת־הַמַּיִם, הָעֵצִים וְהַבָּתִּים הִיא תְּנוּעָה מְדֻמָּהּ, – הִסְבִּיר לָהּ אָבִיהָ – כְּשֶׁאָנוּ נוֹסְעִים בָּרַכֶּבֶת וּמַבִּיטִים הַחוּצָה, נִדְמֶה לָנוּ, כִּי אָנוּ עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד, מִבְּלִי לָנוּעַ לְגַמְרֵי, וְכָל אֲשֶׁר בַּחוּץ נָע וְנוֹסֵעַ.

– תְּנוּעָה מְדֻמָּה? – שָׁאֲלָה רוּת, שֶׁנִּזְכְּרָה בְּמַּה שֶׁאָמַר לָהּ פַּעַם אָבִיהָ עַל תְּנוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ – הֵן גַּם תְּנוּעָתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הִיא תְּנוּעָה מְדֻמָּה; נָכוֹן, אַבָּא?

– נָכוֹן, – עָנָה לָהּ אַבָּא – תְּנוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ הִיא תְּנוּעַת־שָׁוְא, הִיא רַק נִרְאֵית לָנוּ כִּתְנוּעָה. הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם אֶחָד. אוּלָם כַּדּוּר־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָלָיו אָנוּ חַיִּים, הוּא הוּא הַמִּתְנוֹעֵעַ. יַחַד עִם כַּדּוּר־הָאָרֶץ מִתְנוֹעֲעִים, כַּמּוּבָן, גַּם אֲנַחְנוּ. וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ מִתְנוֹעֲעִים, מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ כְּלָל בִּתְנוּעָתֵנוּ, הִנְנוּ חוֹשְׁבִים, כִּי אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד, וְאוֹתוֹ כּוֹכָב עֲנָק, שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ, הוּא הוּא הַנּוֹסֵעַ.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה רוּת, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כּוֹכָב, תָּמְהָה מְאֹד.

– מָה? – שָׁאֲלָה – הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כּוֹכָב? הֲרֵי הַכּוֹכָבִים הֵם קְטַנְטַנִּים מְאֹד. הֵם נִרְאִים לָנוּ בְּלַּיְלָה בִּלְבַד, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִיא גְּדוֹלָה וְהִיא מְאִירָה בַּיּוֹם.

אַךְ אָבִיהָ הִסְבִּיר לָהּ, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אָמְנָם כּוֹכָב הִיא. בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל וְהַמַּפְלִיא הַמַּקִּיף אוֹתָנוּ מִסָּבִיב יֶשְׁנָם רְבָבוֹת וּמִילְיוֹנִים כּוֹכָבִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּנוּ הִיא אֶחָד מֵהֶם. הִיא נִרְאֵית לָנוּ גְּדוֹלָה רַק מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַכּוֹכָב הַקָּרוֹב אֵלֵינוּ בְּיוֹתֵר. מִשּׁוּם זֶה הִיא גַּם מְאִירָה לָנוּ בָּאוֹרָה הָרַב.

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כְּבָר, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת בְּמֶרְחַק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילְיוֹן קִילוֹמֶטְרִים מִכַּדּוּר־הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ. אַךְ הַכּוֹכָבִים הָאֲחֵרִים רְחוֹקִים מִכַּדּוּר־הָאָרֶץ מֶרְחַק מִילְיוֹנֵי מִילְיוֹנֵי מִילְיוֹנִים קִילוֹמֶטְרִים יוֹתֵר מִן הַשֶּׁמֶשׁ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ כָּל כָּךְ, אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתָם בְּגָדְלָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא קְטַנִּים מְאֹד. הֵם נִרְאִים לָנוּ כִּנְקֻדּוֹת זְעִירוֹת.

אָמְנָם יֶשְׁנָם כּוֹכָבִים שֶׁהֵם קְטַנִּים מִן הַשֶּׁמֶשׁ.

יֶשְׁנָם גַּם כּוֹכָבִים שֶׁאֵינָם לוֹהֲטִים וּמְאִירִים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה־הַרְבֵּה כּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַחַמִּים מִמֶּנָּה. לַכּוֹכָבִים הָעֲנָקִיִּים הָאֵלֶּה יֵשׁ אוֹר גָּדוֹל מֵאוֹר הַשֶּׁמֶּשׁ אַלְפֵי מוֹנִים. אוּלָם בִּגְלַל הַמֶּרְחָק הֶעָצוּם מְאֹד־מְאֹד אֵין אוֹרָם הָרַב יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלֵינוּ וְאָנוּ רוֹאִים אוֹתָם רַק כִּנְקֻדּוֹת מְנַצְנְצוֹת.

נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי אֶת הַכּוֹכָבִים אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה. אוּלָם הֵם נִמְצָאִים גַּם בַּיּוֹם. אָנוּ רַק אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַבְחִין בָּהֶם בַּיוֹם, כִּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַפְרִיעַ לָנוּ בַּזֶה. בַּיוֹם גָּדוֹל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כָּל כָּךְ, שֶׁאוֹרוֹתֵיהֶם הַזְּעִירִים שֶׁל הַכּוֹכָבִים הָרְחוֹקִים מִתְבַּטְּלִים בּוֹ לְגַמְרֵי.

נְתָאֵר לָנוּ, שֶׁאָנוּ מַעֲמִידִים עַל הַשֻּׁלְחָן עַשְׂרוֹת מְנוֹרוֹת חַשְׁמַל מְאִירוֹת וּבֵין הַמְּנוֹרוֹת כַּמָּה נֵרוֹת־חָנֻכָּה דּוֹלְקִים. הֲנַבְחִין בְּתוֹךְ אוֹרָן הַמְסַנְוֵר שֶׁל מְנוֹרוֹת הַחַשְׁמַל בְּשַׁלְהֲבוֹתֵיהֶן הַזְּעִירוֹת שֶׁל נֵרוֹת־הַחֲנֻכָּה הַדְּקִּיקִים? לֹא וָלֹא. אֹורָן שֶׁל הַשַּׁלְהָבוֹת הַזְּעִירוֹת אֵינוֹ נִכַּר כְּלָל וּכְלָל.

וְהוּא הַדָּבָר עִם אוֹר הַכּוֹכָבִים בַּיּוֹם. הֵם נִמְצָאִים בַּשָׁמַיִם וּמִנַּצְנְצִים אֵלֵינוּ בַּיוֹם, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּלַיְלָה. אוּלָם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ רָב בַּיּוֹם כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְטַשְׁטֵשׁ אֶת נִצְנוּצֵיהֶם הַזְּעִירִים שֶׁל הַכּוֹכָבִים וְאֵינוֹ מַרְשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת אוֹתָם.

הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן חַי עוֹד לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים. הוּא הָיָה מְסַפֵּר לְמַכָּרָיו סִפּוּרִים מַפְלִיאִים עַל מַסָּעוֹת שֶׁעָרַךְ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְעַל מְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ שָׁם. מַכָּרָיו לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין בְּסִפּוּרָיו הַמַּתְמִיהִים, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַבָּרוֹן הִבְטִיחַ לָהֶם, כִּי אַךְ אֱמֶת יְסַפֵּר, הִנֵּה אָמְרוּ כֻּלָּם, כִּי הוּא שַׁקְּרָן וּבַדַּאי. אֲנַחְנוּ נִקְרָא עַתָּה אֲחָדִים מִסִּפּוּרָיו שֶׁל הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן וְנִרְאֶה בְּעַצְמֵנוּ, אִם אָמְנָם דִּבְרֵי אֱמֶת סִפֵּר, אוֹ צָדְקוּ מַכָּרָיו, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו, כִּי בַּדַּאי הוּא.

שָׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי שֶׁלְּחָיַי הֵחֵלּוּ לְגַדֵּל זָקָן, כְּלוֹמַר – בִּזְּמַן שֶׁלֹּא הָיִיתִי כְּבָר נַעַר אֲבָל גַּם לְאִישׁ מְבֻגָּר טֶרֶם הָיִיתִי, תָּקַף אוֹתִי חֵשֶׁק רָב לָצֵאת לְמַסָּעוֹת רְחוֹקִים וְלִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

אַךְ בָּרִאשׁוֹנָה לֹא נָתְנוּ לִי הוֹרַי לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת בְּשׁוּם פָּנִים. הֵם טָעֲנוּ, כִּי עֲדַיִן צָעִיר לְיָמִים אֲנִי, וְכָל בַּקָּשׁוֹתַי וְהַפְצָרוֹתַי לֹא הוֹעִילוּ.

לְעֻמַּת זֹאת הִטּוּ הוֹרַי אֹזֶן לְאֶחָד מִידִידֵי בֵּיתֵנוּ. אִישׁ זֶה הוֹכִיחַ לָהֶם, כִּי אֲנִי כְּבָר בָּחוּר גָּדוֹל וְנָבוֹן; וְהוּא דִּבֵּר עַל לִבָּם, כִּי אַךְ טוֹב יַעֲשׂוּ, אִם יַרְשׁוּ לִי לַעֲזֹב מְעַט אֶת בֵּיתִי וְלִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם הָרָחָב. וּכְשֶׁסִּפֵּר לָהֶם יְדִידֵנוּ הַטּוֹב, כִּי הוּא נוֹסֵעַ לְהֹדּוּ, לְהִתְאָרֵחַ שָׁם אֵצֶל דּוֹדוֹ, הַמּוֹשֵׁל בָּאִי צֵילוֹן, הִסְכִּימוּ סוֹף־סוֹף הוֹרַי, כִּי אֶלָּוֶה אֵלָיו בְּדַרְכּוֹ וַאֲבַקֵּר בְּהֹדּוּ גַּם אֲנִי.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי דָּבָר זֶה שִׂמַּח אוֹתִי מְאֹד, אַךְ אֶת הָאֱמֶת עָלַי לְהַגִּיד, כִּי בְּמֶשֶׁךְ כֹּל יְמֵי מַסָּעֵנוּ הָאָרֹךְ בַּיָּם לֹא אֵרְעוּ לָנוּ כָּל מְאֹורָעוֹת חֲשׁוּבִים וּמְעַנְיְנִים. רַק פַּעַם אַחַת הִשְׁתּוֹלְלָה סוּפָה קָשָׁה וָאֳנִיָּתֵנוּ הָיְתָה מֻכְרָחָה לְהִתְקָרֵב לְאַחַד הָאִיִּים וְלַעְגֹּן שָׁם עַד עֲבֹר הַסּוּפָה.

בְּאִי זֶה גָּדְלוּ עֵצִים עֲנָקִיִּים, שֶׁמִּשְׁקָלוֹ שֶׁל כֹּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה כְּדֵי טוֹנוֹת אַחָדוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה מְאֹד־מְאֹד, עָקוֹר עָקְרָה אֶת הָעֵצִים עַל שָׁרָשֵׁיהֶם וְהֵעִיפָה אוֹתָם לְמַעְלָה. וְהָעֵצִים הָעֲנָקִיִּים הֻשְׁלְכוּ לְגֹבָה רָב כֹּל כָּךְ, שֶׁמִּמְּרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם נִרְאוּ לָנוּ מַמָּשׁ כְּנוֹצוֹת מִתְעוֹפְפוֹת בָּאֲוִיר.

אוּלָם אַךְ עָבְרָה הַסּוּפָה, יָרְדוּ הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים שׁוּב לְמַטָּה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם חָזַר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם צָמַח לִפְנֵי כֵן. שָׁרְשֵׁיהֶם נִתְקְעוּ שׁוּב בָּאֲדָמָה, וְהֵם עָמְדוּ לָהֶם בִּמְקוֹמָם, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַסּוּפָה. אַף סִמָּן לֹא נִשְׁאַר מִכֹּל מָה שֶׁקָּרָה אוֹתָם.

הַגָּדוֹל שֶׁבָּעֵצִים הָעֲנָקִיִּים הָיָה בְּכָל זֹאת יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. בְּשָׁעָה שֶׁפָּרְצָה הַסּוּפָה, יָשְׁבוּ בֵּין עֲנָפָיו אִישׁ אֶחָד וְאִשְׁתּוֹ, וְהֵם קָטְפוּ מִמֶּנּוּ מְלָפְפוֹנִים, כִּי בְּאִי נִדָּח זֶה אֵין הַמְּלָפְפוֹנִים גְּדֵלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כְּמוֹ בְּכָל אַרְצוֹת הָעוֹלָם הָאֲחֵרוֹת, אֶלָּא עַל עֵצִים. וּכְשֶׁנֶּעֱקַר הָעֵץ וְהוּעַף לְמַעְלָה, עָפוּ עִמּוֹ יַחַד גַּם הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, מִבְּלִי לְהַרְאוֹת כָּל סִמָּנֵי פַּחַד בִּשְׁעַת טִיסָתָם בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר.

אַךְ מִשֶּׁפָּסְקָה הַסּוּפָה וְהָעֵץ הָעֲנָק חָזַר לִמְקוֹמוֹ, הִכְבִּידוּ הָאֲנָשִׁים עַל צַמַּרְתּוֹ, וְהָעֵץ לוֹ¹ פָּנָה אֶל הָאֲדָמָה בְּשָׁרָשָׁיו, כְּמוֹ כָּל הָעֵצִים, אֶלָּא נָפַל לְמַּטָּה לְאָרְכּוֹ. וְהִנֵּה רָצָה הַמִּקְרֶה, שֶׁמֶּלֶךְ הָאִי עָבַר אָז בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפַל הָעֵץ הַכָּבֵד, וְזֶה נָפַל עָלָיו וְהָרַג אוֹתוֹ בּוֹ בַּמָּקוֹם.

אָסוֹן זֶה לֹא הָיָה גָּדוֹל כְּלָל וּכְלָל. אַדְרַבָּה. יוֹשְׁבַי הָאִי שָׂמְחוּ מְאֹד, כִּי מַלְכָּם נֶהֱרַג, הוֹאִיל וְאִישׁ רַע וְאַכְזָר הָיָה. בְּאַרְמוֹנוֹ הַמְּפֹאָר הָיָה עוֹרֵךְ נִשְׁפֵּי שִׂמְחָה וּמִשְׁתָּאוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַתּוֹשָׁבִים הָעֲנִיִּים עָמְלוּ לְמַעֲנוֹ עָמָל כָּבֵד. וּבַאֲסָמָיו וּמַחְסָנָיו הָיוּ הוֹלְכִים וּמַרְקִיבִים אוֹצְרוֹת מָזוֹן כַּבִּירִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַתּוֹשָׁבִים הַמִּסְכֵּנִים מֵתוּ בְּרָעָב.

וּמִכֵּיוָן שֶׁלְּמוֹתוֹ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הַמֶּלֶךְ גָּרְמוּ קוֹטְפֵי הַמְּלָפְפוֹנִים, לֹא מָצְאוּ יוֹשְׁבֵי הָאִי שָׂכָר יָפֶה וְטוֹב בִּשְׁבִילָם מִכִּסֵּא הַמַּלְכוּת. הָאִישׁ שֶׁטָּס בִּשְׁעַת הַסּוּפָה עַל גַּבֵּי הָעֵץ הָיָה אֵיפוֹא לְמֶלֶךְ, וְאִשְׁתּוֹ לְמַּלְכָּה.

יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר בּוֹאִי לְצֵילוֹן, יָצָא בְּנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל הַמּוֹשֵׁל לָצוּד צַיִד בַּיַּעַר, וְהוּא הִזְמִין אוֹתִי לְהִלָּווֹת אֵלָיו. אַךְ הַדֶּרֶךְ אֶל הַיַּעַר הָיְתָה אֲרֻכָּה וְהַיּוֹם חַם מְאֹד. בֶּן הַמּוֹשֵׁל הָיָה עֶלֶם גְּבַהּ־קוֹמָה וְחָזָק. הוּא הָיָה גַּם רָגִיל לָאַקְלִים הַחַם שֶׁבָּאִי, וּלְפִיכָךְ לֹא הִתְעַיֵּף כְּלָל וּכְלָל וּפָסַע פְּסִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְהִירוֹת. אַךְ אֲנִי לֹא הָיִיתִי רָגִיל לַחֹם הַגָּדוֹל, וּבְּהַגִּיעֵנוּ לְיַעַר, הָיִיתִי עָיֵף כָּל כָּךְ, שֶׁנָּתַתִּי לְבֶן הַמּוֹשֵׁל לְהִתְקַדֵּם לְבַדּוֹ לְעֳבִי הַיַּעַר, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יָשַׁבְתִּי לִי לָנוּחַ מְעַט עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָּהָר שֶׁעָבַר בַּיַּעַר.

אוּלָם לַפֶּתַע־פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרַי רַעַשׁ מוּזָר. וְתַאֲרוּ־נָא לְעַצְמְכֶם, יְדִידַי, אֵת חֶרְדָת לִבִּי, כַּאֲשֶׁר פָּנִיתִי לַאֲחוֹרַי וְרָאִיתִי אַרְיֵה עֲנָק רָץ אֵלַי בִּמְהִירוּת. לְפִי עֵינָיו הַזּוֹעֲפוֹת הִכַּרְתִּי מִיָּד, כִּי הָאַרְיֵה הָעֲנָק אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְשׁוּם דָּבָר אַחֵר בִּלְתִּי אִם לַאֲרוּחַת־בֹּקָר הֲגוּנָה, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהָכִין לוֹ מִגּוּפִי הַדַּל.

כְּהֶרֶף־עַיִן תָּפַסְתִּי בְּרוֹבִי, אַךְ לְצַעֲרִי הָרַב, לֹא הָיָה הָרוֹבֶה טָעוּן. הֵבַנְתִּי, כִּי עוֹד טֶרֶם אַסְפִּיק לִטְעֹן אוֹתוֹ, כְּבָר יִהְיֶה הָאַרְיֵה הָעֲנָק לְיָדִי, וְאָז אָמְנָם יָפִיק אֶת זְמָמוֹ וְיִקְרַע אוֹתִי לִגְּזָרִים. מִבְּלִי דַּעַת מָה לַעֲשׂוֹת, פָּנִיתִי אֵיפוֹא לַאֲחוֹרַי, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ לִי מִפְלָט. אַךְ בְּרֶגַע זֶה חָשְׁכוּ עֵינַי. רָאֹה רָאִיתִי, כִּי מִן הַנָּהָר יָצָא בִּזְּחִילָה תִּמְסָח אָיֹם, וְלוֹעוֹ הַגָּדוֹל פָּעוּר וּמוּכָן לִבְלֹעַ אוֹתִי חַיִּים.

וּמַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר מִלְּפָנַי הָאַרְיֵה הָרָץ בִּמְלֹא כֹּחוֹ, כְּדֵי לַקְּרֹע אוֹתִי כַּדָּג, וּמֵאֲחוֹרַי הַתִּמְסָח הַנּוֹרָא הָרוֹצֶה לִבְלֹעַ אוֹתִי בְּלוֹעוֹ הַגָּדוֹל?

יִתָּכֵן, כִּי אַחֵר בִּמְקוֹמִי הָיָה מוֹצֵא לוֹ בְּכָל זֹאת עֵצָה בַּמַּצָּב הָאָיֹם הַזֶּה. אַךְ אֲנִי הָיִיתִי הָמוּם כָּל כָּךְ, שֶׁעָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר הַטִּפְּשִׁי בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת – הִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל הָאֲדָמָה וְעָצַמְתִּי אֶת עֵינַי. וּבְּשָׁכְבִי כָּךְ, הָיִיתִי בָּטוּחַ, כִּי הִנֵּה־הִנֵּה תִּתָּקַעְנָה בִּבְשָׂרִי שִׁנָּיו הַחַדּוֹת שֶׁל הָאַרְיֵה, אוֹ מַלְתְּעוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת שֶׁל הַתִּמְסָח, וְשָׁלוֹם לְךָ, עוֹלָמִי הַיָּקָר!

אַךְ מִשֶּׁעָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וַאֲנִי לֹא חַשְׁתִּי כָּל כְּאֵב בְּגוּפִי, וְלִבִּי אָמַר לִי, כִּי אֲנִי חַי וְשָׁלֵם כְּמִקֹּדֶּם, הֵרַמְתִּי לְאַט־לְאַט אֶת רֹאשִׁי וְהִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי. וּמָה הֻפְתַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה תָּקוּעַ בְּתוֹךְ לוֹעוֹ שֶׁל הַתִּמְסָח. הֵבַנְתִּי, כִּי בָּרֶגַע שֶׁהִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל הָאֲדָמָה, לֹא יָכֹל הָאַרְיֵה הָרָץ בִּמְלֹא כֹּחוֹ לְהֵעָצֵר, וְכֵיוָן שֶׁלְמוּלוֹ הָיָה לוֹעוֹ הַפָּעוּר שֶׁל הַתִּמְסָח, הִתְנַגְשׁוּ שְׁתֵּי חַיּוֹת־הַטֶּרֶף זוֹ בְּזוֹ, וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה נִתְקָע בְּלוֹעוֹ שֶׁל הַתִּמְסָח.

חָשַׁשְׁתִּי, כִּי הָאַרְיֵה יִשְׁתַּחְרֵר בְּכָל זֹאת וְאָז יִתְנַפֵּל עָלַי בְּמִשְׁנֵה קֶצֶף. חִישׁ־מַהֵר שָׁלַּפְתִי אֵיפוֹא אֶת חַרְבִּי וּבְמַהֲלוּמָה אַחַת עָרַפְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ. וּכְדֵי לְלַמֵּד לֶקַח גַּם אֶת הַתִּמְסָח, לָקַחְתִּי אֶת רוֹבִי וּבַקַּת שֶׁלּוֹ דָּחַפְתִּי אֶת רֹאשׁ הָאַרְיֵה עָמֹק־עָמֹק לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ. וְאָז נֶחְנַק הַתִּמְסָח וְשָׁכַב לְפָנַי לְלֹא רוּחַ חַיִּים אַף הוּא.

כְּשֶׁחָזַר בֶּן הַמּוֹשֵׁל מֵעֳבִי הַיַּעַר וְרָאָה אֶת שְׁתֵּי חַיּוֹת־הַטֶּרֶף שֶׁהָרַגְתִּי, לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין לְמַרְאֶה עֵינָיו. וּכְשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַמּוֹשֵׁל, בֵּרַךְ אוֹתִי עַל נִצְחוֹנִי הַגָּדוֹל וְשָׁלַח קָרוֹן מְיֻחָד, לֶאֱסֹף אֶת נִבְלוֹתֵיהֶן שֶׁל הָאַרְיֵה וְהַתִּמְסָח.

מֵעוֹרוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה עָשָׂה לִי פַּרְוָן אֶחָד שֶׁבְּצֵילוֹן אַרְנָקִים יָפִים אֲחָדִים, וְאֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַתִּמְסָח בִּקַּשְׁתִי לְמָלֵא וְלִשְׁלֹּחַ בְּמַּתָּנָה לְמּוּזֵיאוֹן שֶׁבְּאַמְסְטֶרְדַם, מְקוֹם שָׁם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְתִּי מֵהֹדּוּ, יָשַׁבְתִּי זְמַן־מָה בְּבֵיתִי, כְּדֵי לָנוּחַ מְעַט. אַךְ מִשֶּׁנֵּעוֹר בִּי שׁוּב יֵצֶר הַנְּדוּדִים, הֶחְלַטְתִּי לַעֲזֹב אֶת בֵּיתִי בַּשְׁנִיָּה, וְשַׂמְתִּי אֶת פָּנַי לְרוּסְיָה.

הַדָּבָר הָיָה בָּעֶצֶם הַחֹרֶף, וְעָלַי הָיָה לַחֲצוֹת אֶת אַרְצוֹת גֶּרְמַנְיָה, פּוֹלִין וְלִיטָא, שֶׁדַּרְכֵיהֶן הָיוּ מְכֻסּוֹת בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁלֶג כָּבֵד מְאֹד. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי עָשִׂיתִי אֶת דַּרְכִּי בִּרְכִיבָה עַל גַּבֵּי סוּסִי הַמְּצֻיָּן, אַךְ גַּם אֲנִי וְגַם סוּסִי סָבַלְנוּ מְאֹד מִן הַקֹּר הַגָּדוֹל, הָרוּחוֹת הַחֲזָקוֹת וְהַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי סוֹף־סוֹף לִגְבוּלוֹת רוּסְיָה, נִתְקַלְתִּי בְּדַרְכִּי בְּזָקֵן לָבוּשׁ קְרָעִים, שֶׁרָעַד כֻּלּוּ מִקֹּר. לִבִּי נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל הָאִישׁ הָאֻמְלָל, וּמִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, פָּשַׁטְתִּי אֶת מְעִילִי הַחַם וְעָטַפְתִּי בּוֹ אֶת הַזָּקֵן. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִגִּיעַ לְאָזְנַי קוֹל קוֹרֵא מִן הַשָּׁמַיִם:

– יָבוֹא יוֹם, בְּנִי, וּשְׂכָרְךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הַזֶּה יִהְיֶה הַרְבֵּה מְאֹד.

אוּלָם בֵּינְתַיִם הָיָה מַצָּבִי קָשֶׁה. הַלַּיְלָה יָרַד וַחֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה נָפְלָה עַל סְבִיבוֹתַי. לֹא רָאִיתִי סְבִיבִי כָּל דָּבָר – לֹא שְׁבִיל, לֹא בַּיִת, לֹא עֵץ. אַף כָּל קוֹל לֹא הִגִּיעַ לְאָזְנַי – לֹא קוֹל אָדָם, לֹא קוֹל כֶּלֶב, לֹא קוֹל חֲרִיקָה. אַךְ מִשֶּׁמָּצָאתִי מוֹט בּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַשֶּׁלֶג, קָשַׁרְתִּי אֵלָיו אֶת סוּסִי, וַאֲנִי עַצְמִי הִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג, כְּדֵי לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי עָיֵף מְאֹד, לֹא עָבְרוּ אֶלָּא רְגָעִים מוּעָטִים וְשָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה.

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי, הֵאִיר כְּבַר הַבֹּקֶר. וּמָה רַב הָיָה תִמְהוֹנִי, כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי סְבִיבִי וְרָאִיתִי, כִּי לֹא בְּשָׂדֶה מְכֻסֶּה שֶׁלֶג אֲנִי שׁוֹכֵב, כְּפִי שֶׁחָשַׁבְתִּי בְּשָׁכְבִי לִישֹׁן, אֶלָּא בֶּחָצֵר שֶׁל אַחַד הַכְּפָרִים. אֶת סוּסִי הַטּוֹב לֹא מָצָאתִי לְיָדִי. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה לְאָזְנַי צַהֲלָתוֹ, נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, וּלַמַּרְבֶּה תִּמְהוֹנִי, רָאִיתִי אוֹתוֹ תָּלוּי בַּמוֹשְׁכוֹת אֶל רֹאשׁ מִגְדָּלָהּ שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה שֶׁבַּכְּפָר.

מִיָּד הֵבַנְתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה. כֵּיוָן שֶׁאֶתְמוֹל יָרַד שֶׁלֶג כָּבֵד מְאֹד, כִּסָּה הַשֶּׁלֶג אֶת כָּל הַכְּפָר, עַל בָּתָיו וְתוֹשָׁבָיו, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל וּכְלָל, כִּי אֲנִי שׁוֹכֵב לִישֹׁן מֵעַל לִכְפָר קָבוּר מִתַּחְתַּי. וְכֵן לֹא עָלָה כְּלָל עַל לִבִּי, כִּי אוֹתוֹ מוֹט, אֲשֶׁר אֵלָיו קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי הוּא רֹאשׁ מִגְדָּלָהּ שֶׁל כְּנֵסִיָּה. אַךְ בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, נָמֵס הַשֶּׁלֶג וְהַכְּפָר רָאָה שׁוּב אֶת אוֹר הָעוֹלָם. אֲנִי נִמְצֵאתִי אֵיפוֹא בְּתוֹךְ אַחַת הַחֲצֵרוֹת שֶׁבַּכְפָר, וְסוּסִי הַמִּסְכֵּן נִשְׁאַר תָּלוּי בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל.

רִחַמְתִּי מְאֹד עַל סוּסִי הַתָּלוּי וְהַקּוֹרֵא לְעֶזְרָתִי, וּמִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, תָּפַסְתִּי אֶת אֶקְדָּחִי וְיָרִיתִי בַּמּוֹשְׁכוֹת. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁקָּלַעְתִּי בְּדִיּוּק. הַמּוֹשְׁכוֹת נִקְרְעוּ עַל יְדֵי הַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בָּהֶן, וְסוּסִי הַמְּצֻיָּן קָפַץ לְמַטָּה וְעָמַד לְיָדִי מְאֻשָׁר וּמוּכָן לָשֵׂאת אוֹתִי עַל גַּבּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

כְּשֶׁבָּאתִי לְרוּסְיָה, רָאִיתִי, כִּי בִּימֵי הַחֹרֶף אֵין הָאֲנָשִׁים שֶׁבְּאֶרֶץ זוֹ עוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בִּרְכִיבָה עַל גַּבֵּי סוּסִים, אוֹ בִּנְסִיעָה בַּעֲגָלוֹת. כָּל תּוֹשָׁבֵי רוּסְיָה נוֹסְעִים בַּחֹרֶף רַק בְּמִזְחָלוֹת הַמַּחֲלִיקוֹת עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי רָגִיל לְהִסְתַּגֵּל תָּמִיד לְמִנְהָגֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם אֲנִי חַי, קָנֹה קָנִיתִי לִי מִזְחֶלֶת גַּם אֲנִי, רָתַמְתִּי אֵלֶיהָ אֶת סוּסִי, וְשַׂמְתִּי אֶת פָּנַי לְעִיר הַבִּירָה מוֹסְקְבָה.

דַּרְכִּי אָמְנָם עָבְרָה בֵּין יְעָרוֹת עֲבֻתִּים, אַךְ אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי פַּחַד, הוֹאִיל וְזוֹ הָיְתָה דֶּרֶךְ רָאשִׁית, וְלֹא עָלָה עַל לִבִּי, כִּי מִן הַיַּעַר עֲלוּלוֹת לְהִתְפָּרֵץ חַיּוֹת־טֶרֶף וּלְהַתְקִיף אוֹתִי. אוּלָם לְפֶתַּע־פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנַי קוֹל נְהִימָה נוֹרָאָה. הִפְנֵיתִי אֶת רֹאשִׁי לְעֵבֶר הַיַּעַר וְהִנֵּה – מַחֲנֶה שֶׁל זְאֵבִים רָץ אֵלַי.

אֶת סוּסִי תָּקַף פַּחַד גָּדוֹל וְהוּא הִתְחִיל לָרוּץ בְּכָל הַכֹּחַ שֶׁבְּרַגְלָיו. אוּלָם גַּם הַזְּאֵבִים לֹא פִּגְּרוּ כְּלָל וּכְלָל בִּמְרוּצָתָם. וְלֹא עָבְרוּ אֶלָּא רְגָעִים מוּעָטִים וְאֶחָד מֵהֶם הִדְּבִּיק אֶת הַמִזְחֶלֶת וּכְבָר הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לִקְפֹּץ עָלֶיהָ.

בִּרְאוֹתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, יָדַעְתִּי, כִּי הִגִּיעַ סוֹפִי. וּמִבְּלִי דַּעַת מַה לַעֲשׂוֹת, הִשְׁתַּטַּחְתִּי בְּתוֹךְ הַמִּזְחֶלֶת, וּבְלֵב אָחוּז פַּחַד מָוֶת נִפְרַדְתִּי מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּל כָּךְ צַר הָיָה לִי לַעֲזֹב אוֹתוֹ. אַךְ מִשֶּׁעָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים, וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי עוֹדֶנִּי חַי וְשָׁלֵם וְכָל רַע לֹא אֻנָּה לִי, נָשָׂאתִי לְאַט־לְאַט אֶת רָאשִׁי וְהִבַּטְתִּי לָאֲחוֹרַי.

וְהִנֵּה נִמְלָּא לִבִּי שִׂמְחָה. רָאֹה רָאִיתִי, כִּי הַזְּאֵב שֶׁהִדְבִּיק אֶת הַמִּזְחֶלֶת אֵינֶנּוּ, וְהַמַּחֲנֶה כֻּלּוֹ נִשְׁאַר רָחוֹק־רָחוֹק מִמֶּנִּי. אַךְ מִשֶּׁהִפְנֵיתִי אֶת רָאשִׁי לְפָנִים נִגְלָה לְעֵינַי מַחֲזֶה מְזַעֲזֵעַ. סוּסִי אָמְנָם הִמְשִׁיךְ לָרוּץ בִּמְהִירוּת רַבָּה מְאֹד, אַךְ מֵאֲחוֹרָיו רָץ הַזְּאֵב, וְהוּא נָשַׁךְ מִגּוּפוֹ נֵתַח אַחֲרֵי נֵתַח. הוּא אָכַל אֶת קְרָבָיו שֶׁל הַסּוּס הַמִּסְכֵּן וּמֵרֶגַע לְרֶגַע חָדַר לְתוֹךְ גּוּפוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

לְבַסּוֹף לֹא נִשְׁאַר כִּמְעַט אֵבֶר מִסּוּסִי. אוּלָם מִזְחַלְתִּי הוֹסִיפָה לָטוּס בִּיְעָף, כִּי הַזְּאֵב שֶׁאָכַל אֶת קִרְבֵּי הַסּוּס, נִכְנַס כֻּלּוֹ לְתוֹךְ עוֹרוֹ וְתָפַס אֶת מְקוֹמוֹ. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים אָמְנָם נָפַל מִמֶּנּוּ הָעוֹר, אוּלָם הַרִתְמוֹת נִשְׁאֲרוּ אֲחוּזוֹת בְּגוּפוֹ שֶׁל הַזְּאֵב, וְאַף הָרֶסֶן נִשְׁאַר נָתוּן בְּתוֹךְ פִּיו, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ פִּי הַסּוּס.

בִּרְאוֹתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, עָלְתָה פִּתְאֹם מַחֲשָׁבָה טוֹבָה עַל לִבִּי, וְחִישׁ־מַהֵר תָּפַסְתִּי בַּשּׁוֹט וְהִצְלַפְתִּי בּוֹ עַל הַזְּאֵב צְלִיפָה הֲגוּנָה מְאֹד. וּכְשֶׁהִרְגִּישׁ הַזְּאֵב אֵת הַצְּלִיפָה הַמַּכְאִיבָה, חָשׁוֹב חָשַׁב, כַּנִּרְאֶה, שֶׁרוֹדְפִים אַחֲרָיו כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתוֹ, וְהוּא הִתְחִיל לָרוּץ בְּכָל כֹּחוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹסִיף לִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַמִּזְחֶלֶת הַטָּסָה בִּיְעָף.

מִפַּעַם לַפַּעַם אָמְנָם רָצָה לָסוּר מִן הַדֶּרֶךְ וּלְהִמָּלֵט הַיַּעְרָה, אַךְ אֲנִי הֶחֱזַקְתִּי בַּמּוֹשְׁכוֹת וְלֹא נָתַתִּי לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַזְּאֵב רָץ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק וְלֹא סָר בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן מִן הַדֶּרֶךְ, לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה, וְהוּא הֵבִיא אוֹתִי יָשָׁר לְמוֹסְקְבָה.

כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְעִיר הַבִּירָה וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ אֶת מִזְחַלְתִּי הָרְתוּמָה לִזְאֵב טוֹרֵף, נִבְהֲלוּ, כַּמּוּבָן, מְאֹד־מְאֹד. אַךְ אֲנִי הָיִיתִי שָׂמֵחַ, שֶׁנִּצַּלְתִּי מִמָּוֶת בָּטוּחַ, וְאַף הִגַּעְתִּי לְמוֹסְקְבָה שָׁעוֹת רַבּוֹת קֹדֶם הַזְּמַן שֶׁהָיִיתי מַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּסוּסִי.

בִּהְיוֹתִי בְּרוּסְיָה, נוֹדָע לִי, כִּי הַצַּר הָרוּסִי הִכְרִיז מִלְחָמָה עַל הַתֻּרְכִּים, וּדְרוּשִׁים לוֹ מְפַקְּדִים מֻכְשָׁרִים.

מִיָּד הִתְגַּיַּסְתִּי אֵיפוֹא לַצָּבָא וְנִתְמַנֵיתִּי מְפַקֵּד גְּדוּד.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי בַּצָבָא קִבַּלְתִּי בִּמְקוֹם סוּסִי הַמִּסְכֵּן, שֶׁנִּטְּרַף עַל יְדֵי הַזְּאֵב, סוּס אַחֵר. וְאֶת הָאֱמֶת עָלַי לְהַגִּיד, כִּי סוּס מְצֻיָּן כָּזֶה לֹא הָיָה לִי מֵעוֹלָם. הוּא הָיָה זָרִיז וְנָבוֹן מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וְאִם יָצָאתִי בְּשָׁלוֹם מִן הַקְּרָבוֹת הַקָּשִׁים שֶׁבְּמִלְחָמָה זוֹ, הֲרֵי עָלַי לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ אַךְ וְרַק לוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים הִתְקִיף הַגְּדוּד שֶׁבְּפִקּוּדִי אֶת הַתֻּרְכִּים, שֶׁהִתְבַּצְּרוּ בְּעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה. שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נָטוֹשׁ הַקְּרָב בְּשָּׂדֶה פָּתוּחַ שֶׁמִּחוּץ לָעִיר, אַךְ מִשֶּׁהִכּוּ חַיָּלַי אֶת הַתֻּרְכִּים מַכָּה קָשָׁה מְאֹד, וְהֵם רָאוּ, כִּי עוֹד מְעַט יֵהָרְגוּ כֻּלָּם לְפִי חֶרֶב, נִמְלְטוּ מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב וְחָשׁוּ הָעִירָה, כְּדֵי לְהִסָּגֵר בָּהּ וּלְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי גְדוּדִי הָאַמִּיץ.

אוּלָם גְּדוּדִי רָדַף אַחֲרֵיהֶם, וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד הָיִיתִי, כַּמּוּבָן, אֲנִי. סוּסִי הַזָּרִיז טָס בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, וְעוֹד טֶרֶם הִסְפִּיקוּ הַתֻּרְכִּים לִסְגֹּר אֶת שַׁעַר הָעִיר, הִדְבַּקְתִּי אוֹתָם וּפָרַצְתִּי הַעִירָה גַּם אֲנִי. כָּאן הִמְשַׁכְתִּי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְהַתֻּרְכִּים הַמְּבֹהָלִים פָּנוּ אֶל הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר, וְנָסוּ מִתּוֹכָהּ מְנוּסַת־בֶּהָלָה.

בָּטוּחַ הָיִיתִי, כִּי אַחֲרַי דּוֹהֲרִים גַּם חַיָּלַי הַנֶּאֱמָנִים, וּבִרְאוֹתִי, כִּי הַתֻּרְכִּים נִמְלְטוּ מִן הָעִיר, הֶחֱזַרְתִּי אֶת פַּנָי לַאֲחוֹרַי, כְּדֵי לְבָרֵךְ אֶת בְּנֵי גְּדוּדִי עַל הַנִּצָּחוֹן הַמַּזְהִיר. אַךְ לְתִמְהוֹנִי הָרַב, לֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד מֵהֶם; וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מִן הָעֻבְדָּה, שֶׁאֲנִי לְבַדִּי הִפַּלְתִּי אֵימָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַל הַתֻּרְכִּים.

הֵבַנְתִּי, כִּי סוּסִי צָמֵא בְּוַדַּאי מִן הָרְדִיפָה הַמְּהִירָה אַחֲרֵי הָאוֹיֵב, וּמִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ פָּנִיתִי לְאַחַת הַבְּאֵרוֹת שֶׁבָּעִיר הָעֲזוּבָה, כְּדֵי לְהַשְׁקוֹת אוֹתוֹ.

אַךְ סוּסִי שָׁתָה וְשָׁתָה מִבְּלִי לְהַפְסִיק. בָּרִאשׁוֹנָה דִימִּיתִי בְּלִבִּי, כִּי אַךְ בִּגְלַל צִמְאוֹנוֹ הַגָּדוֹל הוּא מַרְבֶּה כָּל כָּךְ לִשְׁתּוֹת. אַךְ כַּאֲשֶׁר לֹא הִפְסִיק מִלִּשְׁתּוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, נַעֲשָׂה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינִי, וּכְדֵי לַעֲמֹד עַל פֵּשֶׁר הַדָּבָר, פָּנִיתִי מִיָּד לַאֲחוֹרַי.

וְהִנֵּה נִגְלָה לְעֵינַי מַחֲזֶה מוּזָר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. רָאֹה רָאִיתִי, כִּי לֹא עַל סוּסִי הַשָּׁלֵם אֲנִי רוֹכֵב, אֶלָא עַל חֶצְּיוֹ הַקִּדְמִי בִּלְבָד, כִּי חֶצְּיוֹ הָאֲחוֹרִי, בַּעַל שְׁתֵּי הָרַגְלָיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת, הָיָה חָתוּךְ כְּמוֹ בְּסַּכִּין וְלֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן הוּא. עַתָּה הֵבַנְתִּי מִשּׁוּם מָה הִרְבָּה סוּסִי לִשְׁתּוֹת כָּל כָּךְ. כָּל הַמַּיִם שֶׁנִּבְלְעוּ בְּפִיו נִשְׁפְּכוּ שׁוּב הַחוּצָה מִבִּטְנוֹ הַפְּתוּחָה.

עוֹד אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה הַמּוּזָר, וְהִנֵּה הִגִּיעַ אֵלַי בִּדְהָרָה אֶחָד מֵחַיָּלַי, וּמִפִּיו נוֹדָע לִי כֵּיצַד קָרָה לְסוּסִי הַמְּצֻיָּן אוֹתוֹ אָסוֹן נוֹרָא. בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי פָּרַצְתִּי לְשַׁעַר הָעִיר, סִפֵּר לִי הַחַיָל, סָגְרוּ הַתֻּרְכִּים אֶת דֶּלֶת הַבַּרְזֶל הַכְּבֵדָה שֶׁל הַשַּׁעַר. דֶּלֶת זוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה כְּעֵין תְּרִיס כָּבֵד הַיּוֹרֵד מִלְּמַעְלָה.

וּמַמָּשׁ בָּרֶגַע שֶׁאַךְ חֶצְיוֹ הַקִּדְמִי שֶׁל סוּסִי הִסְפִּיק לַעֲבֹר בַּשַּׁעַר, הוּרְדָה בְּכֹּחַ אוֹתָהּ דֶּלֶת בַּרְזֶל כְּבֵדָה, וְהִיא חָתְכָה אֶת הַסּוּס לִשְׁנֵי חֲצָאִים. וּבָהּ־בְּשָּׁעָה שֶׁחֶצְּיוֹ הַקִּדְמִי הִמְשִׁיךְ לָשֵׂאת אוֹתִי בִּרְדִיפָתִי הַמְּהִירָה אַחֲרֵי הַתֻּרְכִּים, נִשְׁאַר הַחֵצִי הַשֵּׁנִי מִחוּץ לָעִיר.

מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, דָּפַקְתִּי בַּחֲצִי־סוּסִי וְיָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אֶת חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמָּצָאתִי אוֹתוֹ.

הוּא עָמַד לוֹ לְיַד הַשַּׁעַר, מְקַפֵּץ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו, כְּאִלּוּ חִכָּה לַחֲצִי הֶחָסֵר. בִּן־רֶגַע קֵרַבְתִּי אֵיפוֹא אֶת שְׁנֵי הַחֲצָאִים זֶה לְזֶה, וּבְמַחַט גְּדוֹלָּה תָּפַרְתִּי אוֹתָם שׁוּב יַחַד. וּמִכֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתִי אֶת מְלַאכְתִּי בְּדַיְקָנוּת רַבָּה, הִגְלִיד עַד מְהֵרָה הַחֶתֶךְ, וְכַעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר כְּלָל וּכְלָל, כִּי אָמְנָם אֵרַע לְסוּסִי מִקְרֶה נוֹרָא כָּזֶה.

הוּא נִשְׁאַר בָּרִיא, זָרִיז וְאַמִּיץ, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לִפְנֵי כֵן; וְהוּא הִמְשִׁיךְ לָשֵׂאת אוֹתִי עַל גַּבּוֹ וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי הָאוֹיֵב, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּקְּרָבוֹת הַקּוֹדְמִים.

אָמְנָם רַבִּים הָיוּ הַנִּצְחוֹנוֹת, שֶׁהַגְּדוּד אֲשֶׁר בְּפִקּוּדִי נָחַל בַּמִּלְחָמָה עִם הַתֻּרְכִּים. אַךְ לְמַעַן הָאֱמֶת, עָלַי לֶאֱמֹר, שֶׁנָּחוֹל נָחַל גַּם מַפָּלוֹת אֲחָדוֹת וּבְאַחַת מֵאֵלּוּ אַף נִשְׁבֵּיתִי אֲנִי, בִּכְבוֹדִי וּבְעַצְמִי, בִּידֵי הַתֻּרְכִּים.

בִּימֵי שִׁבְיִּי הוּטַל עָלַי תַּפְקִיד מְיֻחָד בְּמִינוֹ – לִשְׁמֹר עַל הַדְּבוֹרִים שֶׁל הַשֻּׂלְטָן, הַלֹּא הוּא הוּא מֶלֶךְ הַתֻּרְכִּים. בֹּקֶר־בֹּקֶר הָיָה עָלַי לִפְתֹּחַ אֶת הַכַּוָרוֹת, וְלָתֵת לַדְּבוֹרִים לָצֵאת מִתֹּוכָן וְלָעוּף אֶל שְׂדוֹת הַפְּרָחִים, מָקוֹם שָׁם מָצְצוּ צוּף, כְּדֵי לְהָכִין מִמֶּנוּ דְּבַשׁ בִּשְּׁבִיל הַשֻּׂלְטָן.

כָּל הַיּוֹם הָיִיתִי מְצֻוֶּה לְבַלּוֹת יַחַד עִם הַדְּבוֹרִים בִּשְׂדוֹת הַפְּרָחִים, כְּדֵי לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן, וְעִם עֶרֶב הָיָה עָלַי לֶאֱסֹף אוֹתָן וּלְהוֹבִילָן בַּחֲזָרָה אֶל הַכַּוָרוֹת.

וְהִנֵּה קָרָה לִי בְּאַחַד הָעֲרָבִים מִקְרֶה בִּלְתִּי נָעִים. אַחַת הַדְּבוֹרִים הִתְחַמְקָה מֵחַבְרוֹתֶיהָ, וְעָפָה לָהּ לְעֵבֶר הַיַּעַר. בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּרְצוּ מִתּוֹךְ הַיַּעַר שְׁנֵי דֻּבִּים גְּדוֹלִים, וּמִכֵּיוָן שֶׁהַדֻּבִּים חָשְׁבוּ, כִּי הַדְּבוֹרָה נוֹשֵׂאת דְּבַשׁ, הִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ מִיָּד בִּנְהִימוֹת־קֶצֶף אֲיֻמוֹת. בִּהֱיוֹתִי שָׁבוּי, לֹא הֻרְשֵׁיתִי לָשֵׂאת עִמִּי אֶת רוֹבִי. עָמַדְתִּי אֵיפוֹא רְגָעִים אֲחָדִים וְלֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַדְּבוֹרָה הַמִּסְכֵּנָה מִמָּוֶת. אַךְ עַד מְהֵרָה נִזְכַּרְתִּי בַּקַּרְדֹּם הַתָּקוּעַ בַּחֲגוֹרָתִי, וַאֲנִי תָּפַסְתִּי בּוֹ וְהֵעַפְתִּי אוֹתוֹ בִּמְלֹא כֹּחִי לְעֵבֶר הַדֻּבִּים.

אוּלָם לְצַעֲרִי הָרַב, הֶחֱטִיא קַרְדֻמִּי אֶת הַמַּטָּרָה, וּבִמְקוֹם לִפְגֹּעַ בַּדֻּבִּים, נִשָּׂא מַעְלָה־מַעְלָה־מַעְלָה, עַד שֶׁנִּתְקַע לְבַסּוֹף בְּאֶחָד מִקְצוֹתָיו שֶׁל חֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ. עָמַדְתִּי אֵיפוֹא לִפְנֵי שְׁאֵלָּה חֲדָשָׁה: אֵיךְ לְקַבֵּל שׁוּב אֶת הַקַּרְדֹּם שֶׁלִּי? כֵּיצַד לְהוֹרִיד אוֹתוֹ מִן הַיָּרֵחַ? וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי, עַד שֶׁמָּצָאתִי עֵצָה טוֹבָה.

יָדוֹעַ יָדַעְתִּי, כִּי הָאֲפוּנָה הַגְּדֵּלָה בְּתֻּרְכִּיָּה עוֹלָה לְגֹבַה רַב מְאֹד. מִיָּד זָרַעְתִּי אֵיפוֹא אֲפוּנָה אַחַת, וְזוֹ נָבְטָה וְהֵחֵלָּה לִגְדֹל בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁעוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִגִּיעַ קְצֵה גִּבְעוֹלָהּ עַד הַיָּרֵחַ וְנֶאֶחֱזָה שָׁם בְּאֶחָד מִקְּצוֹתָיו. בִּרְאוֹתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, טִפַּסְתִּי מִיָּד בַּגִּבְעוֹל הָאָרֹךְ, וְעוֹד טֶרֶם הֵאִיר הַבֹּקָר הִגַּעְתִּי אֶל הַיָּרֵחַ וְהוֹצֵאתִי אֶת הַקַּרְדֹּם הַתָּקוּעַ בּוֹ.

אַךְ מִשֶּׁרָצִיתִי לַחֲזֹר וְלָרֶדֶת אַרְצָה, כְּבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ; וְזוֹ לִהֲטָה כָּל כָּךְ, שֶׁגִּבְעוֹל הָאֲפוּנָה נִתְיַבֵּשׁ וְנִקְרַע. לְמַזָּלִי הָרַב, הָיָה בְּכִיס מְעִילִי מְעַט תֶּבֶן, וּמִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, הִתְחַלְתִּי לִשְׁזֹר לִי חֶבֶל מִן הַתֶּבֶן. אָמְנָם יָדַעְתִּי, כִּי הַחֶבֶל לֹא יִהְיֶה אָרֹךְ לְמַדַּי, אַךְ אָמוֹר אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי כַּאֲשֶׁר אֵרֵד בּוֹ עַד קָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן, אֶחְתֹּךְ אֶת חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן וְאֶקְשֹׁר אוֹתוֹ לַתַּחְתּוֹן. וּבַעֲשׂוֹתִי כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ כֹּל זְמַן יְרִידָתִי, אַגִּיעַ סוֹף־סוֹף בְּשָׁלוֹם אַרְצָה.

אוּלָם חָשַׁבְתִּי וְטָעִיתִי. כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַחֶבֶל, וּבַקַּרְדֹּם שֶׁבְּיָדִי חָתַכְתִּי אֶת קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן, כְּדֵי לִקְשֹׁר אוֹתוֹ לְמַטָּה, לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁבְּיָדִי, נָפֹול נָפַלְתִּי פִּתְאֹם בְּכֹחַ רַב לָאֶרֶץ.

דִימִּיתִי בְּלִבִּי, כִּי אֵהָרֵג בּוֹ בַּמָּקוֹם. אוּלָם לְמַזָּלִי הָרַב, נִשְׁאַרְתִּי חַי, אֶלָּא שֶׁמֵּעֹצֶם הַנְּפִילָה כָּרָה גּוּפִי הַכָּבֵד בּוֹר עָמֹק בָּאֲדָמָה. הַבּוֹר הָיָה עָמֹק כָּל כָּךְ, שֶׁבְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת מִתּוֹכוֹ. לֹא הָיְתָה לִי אֵיפוֹא בְּרֵרָה אַחֶרֶת, בִּלְתִּי אִם לָרוּץ לְבֵיתִי, לְהָבִיא מִשָּׁם אֵת, וְלַחְפֹּר אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ הַמַּעֲמָק. וְאָמְנָם כָּךְ עָשִׂיתִי וְנִצַּלְתִּי מֵאוֹתוֹ בּוֹר עָמֹק.

כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַמִּלְחָמָה בֵּין רוּסְיָה וְתֻרְכִּיָּה, חָזְרוּ כָּל הַשְּׁבוּיִים לְאַרְצוֹתֵיהֶם; וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי גַּם אֲנִי נִשְׁתַּחְרַרְתִּי. אָז יָצָאתִי לְמַסָּעוֹת אֲחָדִים חֲדָשִׁים בָּעוֹלָם הָרָחָב, וּבְאֶחָד מֵאֵלֶּה הִגַּעְתִּי גַּם לְאֲמֵרִיקָה.

כָּאן נוֹדָע לִי, כִּי רַב־הַחוֹבֵל פִּיפְּס, שֶׁהָיָה אֶחָד מִידִידֵי הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר, יוֹצֵא לְמַסַּע־מֶחְקָר אֶל הַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי. אֵינִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לָכֶם, כִּי לִבִּי חָשַׁק מְאֹד לִרְאוֹת אֶת קַרְחֵי הַקֹּטֶב, וּמָה עוֹד – לַעֲרֹךְ צַיִד עַל הַדֻּבִּים הַלְּבָנִים הַחַיִּים שָׁם. מִיָּד פָּנִיתִי אֵיפוֹא לְידִידִי, רַב־הַחוֹבֵל פִּיפְּס, וְהִצַּעְתִּי לוֹ לְסַפֵּחַ אַף אוֹתִי לְחַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת שֶׁלּוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁרַב־הַחוֹבֵל פִּיפְּס שָׂמַח מְאֹד לְהַצָּעָתִי וְקִבֵּל אוֹתָהּ בְּרָצוֹן רַב, לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי בְּאֳנִיָּתוֹ, שֶׁפִּלְּסָה לָהּ דֶּרֶך בֵּין גּוּשֵׁי הַקֶּרַח הָאַדִּירִים אֲשֶׁר בָּאוֹקְיָנוֹס הַצְּפוֹנִי.

יוֹם אֶחָד נִגְלָּה פִּתְאֹם לְעֵינֵינוּ הַר־קֶרַח צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. זֶה הָיָה הַר־קֶרַח עָצוּם, גָּבוֹהַּ פִּי כַּמָּה מִתָּרְנֵי אֳנִיָּתֵנוּ וְאָרְכּוֹ קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים. וְהִנֵּה, בְּעָמְדִי בָּאֳנִיָּה וּבְּהַשְׁקִיפִי עָלָיו בְּמִשְׁקַפְתִּי הַמְצֻיָּנָה, הִבְחַנְתִּי בִּשְׁנֵי דֻּבִּים לְבָנִים, שֶׁעָמְדוּ עָלָיו. אָז תָּפַסְתִּי בְּרוֹבִי וְיָצָאתִי בְּסִירָה אֶל הַר־הַקֶּרַח הַצָּף, כְּדֵי לִירוֹת בַּדֻּבִּים וְלִזְכּוֹת בָּעוֹרָם הַיָּקָר.

כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי אֶל הַר־הַקֶּרַח וְהִתְחַלְתִּי לְטַפֵּס עָלָיו, נוֹכַחְתִּי מִיָּד, כִּי דַּרְכִּי לֹא תִּהְיֶה כָּאן קַלָּה כְּלָל וּכְלָל. מִפַּעַם לְפַעַם הֶחֱלַקְתִי וְנָפַלְתִּי. וּכְשֶׁהִצְלַחְתִּי סוֹף־סוֹף, אַחֲרֵי עָמָל רַב, לְהִתְקָרֵב אֶל הַדֻּבִּים, וּכְבָר עָמַדְתִּי לְכַוֵּן אֲלֵיהֶם אֶת רוֹבִי וְלִירוֹת בָּהֶם, מָעַדְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל הַקֶּרַח נְפִילָה קָשָׁה כָּל כָּךְ, שֶׁמֵּעֹצֶם הַמַּכָּה אִבַּדְתִּי אֶת הַכָּרָתִי וְשָׁכַבְתִּי מִתְעַלֵּף.

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מֵעֶלְפּוֹנִי, רָאִיתִי, כִּי לְיָדִי עוֹמֵד אַחַד הַדֻּבִּים וְהוּא מְרַחְרֵחַ בִּי. אַחַר כָּךְ נַעַץ הַדֹּב אֶת שִׁנָּיו הַחַדּוֹת בְּמִכְנְסֵי־הָעוֹר הַחֲדָשִׁים שֶׁלִּי, וְהִתְכּוֹנֵן לִסְחֹב אוֹתִי כָּךְ לָאַחַת הַמְּאוּרוּת שֶׁבְּהַר־הַקֶּרַח, כְּדֵי לָעֲרֹךְ לוֹ סְעֻדָה טְעִימָה מִבְּשָׂרִי. אוּלָם אֲנִי לֹא נָתַתִּי לוֹ לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ. בִּמְהִירוּת הַבָּזָק תָּפַסְתִּי בָּרוֹבֶה שֶׁהָיָה מֻנָּח לְיָדִי וְיָרִיתִי יָשָׁר בִּלְבָבוֹ. אָז נָפַל הַדֹּב הָעֲנָק מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ, וְכַעֲבֹר רֶגַע נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.

בָּרִאשׁוֹנָה שָׂמַחְתִּי מְאֹד, שֶׁהִכְרַעְתִּי אֶת הַדֹּב. אַךְ בִּרְאוֹתִי, כִּי מִכָּל הָעֲבָרִים מַתְחִילִים לְהִתְקַבֵּץ וּלְהַקִּיף אוֹתִי אַלְפֵי דֻּבִּים לְבָנִים, שֶׁקּוֹל הַיְּרִיָּה עוֹרֵר אוֹתָם כַּנִּרְאֶה מִתְּנוּמָתָם, נָפְלָה עָלַי אֵימָה גְּדוֹלָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִתְיָאַשְׁתִּי. בִּמְהִירוּת רַבָּה קָפַצְתִּי וְעָמַדְתִּי עַל רַגְלֵי, וְעוֹד טֶרֶם הִסְפִּיקוּ אַלְפֵי הַדֻּבִּים לְהַגִּיעַ אֵלַי, כְּבָר פָּשַׁטְתִּי אֶת עוֹר הַדֹּב הַמֵּת וְהִתְעַטַּפְתִּי בּוֹ בְּצּוּרָה מֻצְלַחַת כָּל כָּךְ, שֶׁדָּמִיתִי לְדֹב לָבָן מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה.

הַדֻּבִּים הִתְקָרְבוּ אֵלַי וְרִחְרְחוּ בִּי וּמִשְּׁשׁוּ בִּי. אַךְ לְמַזָּלִי הָרַב, לֹא גִּלוּ אֶת הַסּוֹד, שֶׁבְּעוֹר חֲבֵרָם הַמֵּת מִסְתַּתֵּר בֶּן־אָדָם, הָרוֹצֶה לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר אֶלָּא לָצוּד אֶת כֻּלָּם.

אֶת רוֹבִי אָמְנָם לֹא יָכֹלְתִּי לְהַכְנִיס לְתוֹךְ עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְעַטַּפְתִּי. אַךְ הָיֹה הָיְתָה עִמִּי הַסַּכִּין הַגְּדֹלָּה וְהַחַדָּה שֶׁלִּי. שָׁלַפְתִּי אֵיפוֹא בִּזְהִירוֹת אֶת הַסַּכִּין, וּבְּהִתְהֲלְּכִי עַל אַרְבַּע, מַמָּשׁ כְּדֹב אֲמִתִּי הִתְקָרַבְתִּי מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לְאֶחָד מֵהֶם וְתָקַעְתִּי אוֹתָהּ בְּצַוָארוֹ.

וְכָךְ הָרַגְתִּי דֹּב אַחֲרֵי דֹּב, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִכָּל הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל אֶלָּא אֶחָד בִּלְבַד, שֶׁהִתְרַחֵק לְפִי תֻּמוֹ וְהָלַךְ לוֹ.

לְלֹא כֹּל פַּחַד פָּשַׁטְתִּי עַתָּה אֶת עוֹר הַדֹּב, וּלְאַט־לְאַט הֶעֱבַרְתִּי אֶת שְׁלָלִי הַגָּדוֹל בְּסִירָתִי אֶל הָאֳנִיָּה. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי נֶאֱלַצְתִּי לַעֲרֹךְ מַסָּעוֹת רַבִּים בַּסִּירָה הַקְּטַנָּה, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדִי לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַדֻּבִּים אֶל הָאֳנִיָּה. אַךְ הֶעָמָל הַזֶּה כְּדָאִי הָיָה, כִּי עוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַדֻּבִּים הַלְּבָנִים הֵם יְקָרִים מְאֹד, וּבְשָׂרָם הָרַב הִסְפִּיק לְחַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת לְכָל יְמֵי מַסַּע־הַמֶּחְקָר.

הִנֵּה קָרָאנוּ אֲחָדִים מִסִּפּוּרָיו שֶׁל הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן. מִלְּבַדָּם סִפֵּר הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן עוֹד סִפּוּרִים רַבִּים דּוֹמִים לְאֵלֶה. אוּלָם גַּם הַסִּפּוּרִים הַמְּעַטִּים הַלָּלוּ מַסְפִּיקִים לָנוּ, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטֵנוּ עַל הָאִישׁ, אִם אָמְנָם דִּבְרֵי אֱמֶת סִפֵּר, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לְשׁוֹמְעָיו; אוֹ כָּל הַמְּאֹרָעוֹת הַמַּפְלִיאִים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ, לְפִי דְבָרָיו, אֵינָם אֶלָּא סִפּוּרֵי בַּדִּים וּשְׁקָּרִים, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ מַכָּרָיו. מָה דַּעְתְּכֶם?

לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים, בִּזְמַן שֶׁעוֹלָמֵנוּ הַזָּקֵן עוֹד הָיָה צָעִיר מְאֹד, הָיֹה הָיָה יֶלֶד וּשְׁמוֹ אֶפִּימֵתֵאוּס. לֹא הָיָה לַיֶּלֶד אֶפִּימֵתֵאוּס אַבָּא וְלֹא הָיְתָה לַיֶּלֶד אֶפִּימֵתֵאוּס אִמָּא. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹדֵד בָּעוֹלָם, נִשְׁלְחָה אֵלָיו מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה יַלְדָה אַחַת, שֶׁתְּשַׂחֵק אִתּוֹ. שְׁמָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַזֹּאת הָיָה פַּנְדּוֹרָה, וְגַם לְפַּנְדּוֹרָה לֹא הָיָה אַבָּא וְלֹא הָיְתָה אִמָּא.

כְּשֶׁבָּאָה פַּנְדּוֹרָה לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶפִּימֵתֵאוּס, רָאֲתָה בּוֹ תֵּבָה גְדוֹלָה אַחַת, וּשְׁאֵלָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה:

– אֶפִּימֵתֵאוּס, מַהוּ הַדָּבָר הַשָּׁמוּר בְּתוֹךְ תֵּבָה זוֹ?

– פַּנְדּוֹרָה יַקִּירָתִי, – עָנָה לָהּ אֶפִּימֵתֵאוּס – דָּבָר זֶה סוֹד הוּא, וְאֵין אַתְּ צְרִיכָה לִשְׁאֹל עָלָיו כָּל שְׁאֵלוֹת. תֵּבָה זוֹ נִמְסְרָה לִי, כִּי אֶשְׁמֹר עָלֶיהָ, וְאַף אֲנִי עַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ מָה בְּתוֹכָהּ.

מֵאָז חָיוּ אֶפִּימֵתֵאוּס וּפַּנְדּוֹרָה כְּבָר עָבְרוּ אַלְפֵי שָׁנִים, וּבַיָמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם הָיוּ כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם יְלָדִים נֶחְמָדִים. הֵם לֹא הָיוּ זְקוּקִים לְאַבָּא וּלְאִמָּא, כִּי לֹא הָיוּ אָז כָּל סַכָּנוֹת וְכָל צָרוֹת בָּעוֹלָם. לֹא הָיָה צֹרֶךְ לִדְאֹג לִבְגָדִים, וְהָאֹכֶל נִמְצָא בְּשֶּׁפַע בְּכָל מָקוֹם. כַּאֲשֶׁר אַחַד הַיְּלָדִים רָצָה לֶאֱכֹל, לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלִקְטֹף מִן הָעֵצִים אֶת אֲשֶׁר בִּקְּשָׁה נָפְשׁוֹ.

הַדָּבָר הַמַּפְלִיא בְּיוֹתֵר הָיָה זֶה, שֶׁבַּיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם לֹא יָדְעוּ הַיְלָדִים לְרִיב וְאַם¹ פַּעַם גַּם לֹא נִשְׁמְעָה צְעָקָה מִפִּיהֶם. הַמִּפְלָצוֹת הָרַעוֹת, שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לָהֶן בְּשֵׁם צָרוֹת, לֹא נִרְאוּ עוֹד אָז בְּשׁוּם מָקוֹם. רַק פַּנְדּוֹרָה הָאַחַת וְהַיְחִידָה, שֶׁרָצְתָה מְאֹד לָדַעַת מָה נִמְצָא בְּתוֹךְ הַתֵּבָה הַסּוֹדִית, הֵחֵלָּה לִסְבֹּל מִצָּרָה. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא כְּעֵין צֵל שֶׁל צָרָה, אוּלָם הִיא הָלְכָה וְגָדְלָה, הָלְכָה וְגָבְרָה מִיּוֹם לַיּוֹם.

– מֵאַיִן זֶה בָּאָה תֵּבָה זוֹ? – הִמְשִׁיכָה פַּנְדּוֹרָה לִשְׁאֹל – וּמַהוּ הַדָּבָר הַיָּכוֹל לְהִמָּצֵא בָּהּ?

– תָּמִיד אַתְּ מְדַבֶּרֶת רַק עַל הַתֵּבָה הַזֹּאת! – אָמַר אֶפִּימֵתֵאוּס – אָנָּא, פַּנְדּוֹרָה יַקִּירָתִי, דַּבְּרִי־נָא עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר. בּוֹאִי, נֵצֵא הַחוּצָה, נִקְטֹף לָנוּ אֶשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים וְנֹאכְלֵם לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב. אֲנִי יוֹדֵעַ גֶּפֶן אַחַת, הַמְּגַדֶּלֶת אֶת הָעֲנָבִים הַמְּתוּקִים וְהָעֲסִיסִיִּים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

– וְאַתָּה תָּמִיד רַק עַל עֲנָבִים תְּדַבֵּר! – רָגְזָה פַּנְדּוֹרָה.

– אִם אֵינֵךְ רוֹצָה לֶאֱכֹל, – עָנָה לָהּ אֶפִּימֵתֵאוּס – הָבָה נֵצֵא הַחוּצָה וּנְבַלֶּה אֶת הַזְּמַן בְּמִשְׂחָק שָׂמֵחַ.

– עָיַפְתִּי כְּבָר מִן הַמִּשְׂחָקִים הַשְּׂמֵחִים, – אָמְרָה פַּנְדּוֹרָה – הַתֵּבָה הַסּוֹדִית הַזֹּאת! תָּמִיד אֲנִי חוֹשֶׁבֶת רַק עָלֶיהָ. אָנָּא, אֱמֹר לִי מָה נִמְצָא בְּתוֹכָהּ!

– הָרֵי אָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר חֲמִשִּׁים פַּעַם, שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה! – הֵשִׁיב לָהּ אֶפִּימֵתֵאוּס נִרְגָּז בְּמִקְצָת.

– אִם כֵּן פְּתַח אוֹתָהּ וְנִרְאֶה, – אָמְרָה לוֹ פַּנְדּוֹרָה.

לְשֶׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִזְדַּעְזַע אֶפִּימֵתֵאוּס, וְפַּנְדּוֹרָה הֶחְלִיטָה לֹא לַחֲזֹר עוֹד עַל דְּרִישָׁתָהּ זוֹ.

– לוּ סִפַּרְתָּ לִי, לְפָחוֹת, מֵאַיִן בָּאָה תֵּבָה זוֹ לְבֵיתְךָ, – הוֹסִיפָה.

– לִפְנֵי שֶׁבָּאתְ אֵלַי, – עָנָה לָהּ אֶפִּימֵתֵאוּס – הִשְׁאִיר אוֹתָהּ כָּאן יֶלֶד אֶחָד, שֶׁנִּרְאָה פִּקֵּחַ מְאֹד וְעַל פָּנָיו רִחֲפָה בַּת־צְחוֹק. בְּשָׁעָה שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ לְיַד הַדֶּלֶת, לֹא יָכֹל כִּמְעַט לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק. הוּא לָבַשׁ מְעִיל מְשֻׁנֶּה, וּלְרֹאשׁוֹ חָבַשׁ כִּפָּה עֲשׂוּיָה נוֹצוֹת, שֶׁדָּמוּ לִכְנָפַיִם.

– וְאֵיזֶה מַקֵּל הָיָה בְּיָדוֹ? – שָׁאֲלָה פַּנְדּוֹרָה.

– מַקֵּל מוּזָר מְאֹד! – אָמַר אֶפִּימֵתֵאוּס – הוּא דָמָה לִשְׁנֵי נְחָשִׁים הַלוֹפְתִים קָנֶה, וּנְחָשִׁים אֵלֶּה הָיוּ מְחֻטָּבִים בְּדַיְקָנוּת כָּזוֹ, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה חָשַׁבְתִּי, כִּי אָמְנָם נְחָשִׁים חַיִּים הֵם.

– הֲרֵי אֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ! – קָרְאָה פַּנְדּוֹרָה בְּשִׂמְחָה – זֶהוּ מֶרְקוּר! רַק לוֹ בִּלְבַד מַקֵּל כָּזֶה! וְהוּא הוּא, שֶׁהֵבִיא לְכָאן אַף אוֹתִי עַצְמִי! אֵין זֹאת אֶלָּא בַּתֵּבָה נִמְצָאִים שְׂמָלוֹת נֶהֱדָּרוֹת בִּשְׁבִילִי וְצַעֲצוּעִים מְעַנְיְנִים שֶׁנּוּכַל לְשַׂחֵק בָּהֶם גַּם אֲנִי וְגַם אַתָּה!

– יִתָּכֵן, – עָנָה אֶפִּימֵתֵאוּס – אוּלָם עַד שֶמֶּרְקוּר לֹא יָבוֹא וְיֹאמַר לָנוּ זֹאת, אֵין לָנוּ כָּל רְשׁוּת לִפְתֹּחַ אֶת הַתֵּבָה.

וְאֶפִּימֵתֵאוּס יָצָא מִן הַבַּיִת. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ לְבַדּוֹ, מִבְּלִי לִקְרֹא אֶת פַּנְדּוֹרָה.

וּפַּנְדּוֹרָה נִשְׁאֲרָה בַּבַּיִת וְעֵינֶיהָ נְעוּצוֹת בַּתֵּבָה.

זוֹ הָיְתָה תֵּבָה יָפָה מְאֹד. הִיא הָיְתָה עֲשׂוּיָה עֵץ יָקָר, וְהִיא הִבְרִיקָה כָּל כָּךְ, שֶׁפַּנְדּוֹרָה רָאֲתָה בָּהּ אֶת פָּנֶיהָ, כְּמוֹ בְּתוֹךְ מַרְאֶה. צַלְעוֹתֶיהָ וְפִנוֹתֶיהָ שֶׁל הַתֵּבָה הָיוּ מְחֻטָּבוֹת בְּטּוֹב־טַעַם, סָבִיב־סָבִיב הָיוּ חֲרוּתוֹת דְּמוּיוֹת שֶׁל יְלָדִים נֶחְמָדִים, הַמְּשַׂחֲקִים בֵּין פְּרָחִים. אָמְנָם מִפֹּה וּמִשָּׁם הֵצִיצוּ גַּם פָּנִים לֹא כָּל כָּךְ נְעִימוֹת, אוּלָם בְּמֶּרְכָּז הַמִּכְסֶּה הָיוּ מְצֻיָּרוֹת פָּנִים יְפֵהפִיוֹת מֵאֵיִן כְּמוֹתן. פָּנִים אֵלּוּ הָיוּ מַמָּשׁ מַקְסִימוֹת.

הַתֵּבָה הָיְתָה נְעוּלָה בִּפְתִיל־זָהָב קָשׁוּר הֵיטֵב. הַקֶּשֶׁר הָיָה מִסֻּבַָּךְ מְאֹד, וּכְדֵי לְהַתִּיר אוֹתוֹ הָיָה צֹרֶךְ לְהִתְאַמֵּץ מְאֹד. אוּלָם פַּנְדּוֹרָה שָׁלְחָה אֶת יָדֶיהָ אֵל הַקֶּשֶׁר הַמְסֻבָּךְ שֶׁל פְּתִיל־הַזָּהָב וְאָמְרָה:

– נִדְמֶה לִי, שֶׁאוּכַל לְהַתִּיר אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ גַּם אוּכַל לִקְשֹׁר אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה. אֲנַסֶּה אֵיפוֹא לְהַתִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר הַזֶּה, מִבְּלִי לְהָרִים אֶת הַמִּכְסֶה.

אוּלָם לִפְנֵי שֶׁשָּׁלְחָה אֶת יָדֶיהָ אֶל הַקֶּשֶׁר, נִסְּתָה לְהָרִים אֶת הַתֵּבָה. הִיא הָיְתָה כְּבֵדָה מְאֹד. לְאַחֵר שֶׁהֵרִימָה אוֹתָהּ קְצַת בְּאַחַת מִפִּנּוֹתֶיהָ, הִרְפְּתָה מִמֶּנָּה מִיָּד, וְהַתֵּבָה נָפְלָה לָאָרֶץ וְהִשְׁמִיעָה דְּפִיקָה חֲזָקָה. אָז הִגִּיעַ גַּם לְאָזְנֶיהָ מִלְמוּל חֲרִישִׁי שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הַתֵּבָה. וּמִלְמוּל זֶה הִגְדִּיל אֶת סַקְרָנוּתָהּ שֶׁל פַּנְדּוֹרָה עוֹד יוֹתֵר.

יָדֶיהָ תָּפְסוּ בִּפְתִיל־הַזָּהָב וְהֵחֵלּוּ לְהַתִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר. בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ חָדְרוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמַזְהִיבוֹת. גַּם צְחוֹקָם שֶׁל הַיְּלָדִים הַשְּׂמֵחִים בַּחוּץ הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ, אַךְ הִיא לֹא שָׂמָה לֵב לְשׁוּם דָּבָר. אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עָסְקוּ בְּהַתָּרַת הַקֶּשֶׁר. כַּאֲשֶׁר הִסְתַּכְּלָה בְּשָׁעָה זוֹ בַּפָּנִים הַיָּפוֹת שֶׁבְּמֶרְכָּז הַמִּכְסֶה, נִרְאוּ הַפָּנִים הַמַּקְסִימוֹת הָאֵלּוּ כְּכוֹעֲסוֹת.

– אוּלַי לֹא טוֹב הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה, — אָמְרָה אָז פַּנְדּוֹרָה בְּלִבָּה.

אוּלָם בְּרֶגַע זֶה כְּבָר סִיְּמוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ אֶת מְלַאכְתָּן. הַקֶּשֶׁר הֻתַּר לְגַמְרֵי. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁחָדְרוּ מִקֹּדֶם בְּעַד הַחַלּוֹן נֶעֶלְמוּ. עָנָן כָּבֵד כִּסָּה פִּתְאֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְהִסְתִּיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. וְאָז הוֹפִיעַ בְּפֶתַח הַבַּיִת אֶפִּימֵתֵאוּס.

הוּא רָאָה אֶת פַּנְדּוֹרָה הָעוֹמֶדֶת לְיַד הַתֵּבָה וְיָדֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּמִּכְסֶה. אַךְ הוּא לֹא אָמַר לָהּ עַתָּה כָּל דָּבָר. גַּם אוֹתוֹ תָּקְפָה עַתָּה סַקְרָנוּת טִפְּשִׁית.

ופַּנְדּוֹרָה הֵרִימָה אֶת הַמִּכְסֶה.

בְּרֶגַע זֶה פָּרְצוּ מִתּוֹךְ הַתֵּבָה הֲמוֹנַי מִפְלָצוֹת מְשֻׁנּוֹת וּבַעֲלוֹת כְּנָפַיִם. הֵן מִלְּאוּ אֶת כָּל הַבַּיִת כְּעָנָן כָּבֵד. וּמַה מְכֹעָרוֹת הָיוּ מִפְלָצוֹת מְשֻׁנּוֹת אֵלּוּ! כַּנְפֵיהֶן דָּמוֹ לְכַנְפֵי הָעֲטַלֵּף וּלְזַנְבוֹתֵיהֶן הָיוּ קוֹצִים דּוֹקְרָנִיִּים. אַחַת מֵהֶן עָקְצָה אֶת אֶפִּימֵתֵאוּס, וְאֶפִּימֵתֵאוּס הִשְׁמִיעַ קוֹל צְעָקָה מֵרֹב כְּאֵב. אַחֶרֶת קָפְצָה עַל פַּנְדּוֹרָה וּכְבָר עָמְדָה לַעֲקֹץ אוֹתָהּ בְּמִצְחָהּ, אוּלָם בְּרֶגַע זֶה בָּא לְעֶזְרָתָהּ אֶפִּימֵתֵאוּס וְהֵנִיס אֶת הַמִּפְלֶצֶת הָרָעָה.

מִפְלָצוֹת מְשֻׁנּוֹת אֵלּוּ הָיוּ הַצָּרוֹת הַמִּשְׁתּוֹלְלוֹת בְּעוֹלָמֵנוּ. הָיוּ בֵּינֵיהֶן מִפְלָצוֹת שֶׁל מַצַּב־רוּחַ רַעַ, מִפְלָצוֹת שֶׁל דְּאָגוֹת, מִפְלָצוֹת שֶׁל מַחֲלוֹת, וְכָל מִינֵי מִפְלָצוֹת רָעוֹת אֲחֵרוֹת. בְּתוֹךְ הַתֵּבָה הָיוּ כְּלוּאוֹת כָּל הַצָּרוֹת הַמְּצִיקוֹת הַיּוֹם לִבְנֵי־הָאָדָם, וְאִלּוּ יָדְעוּ אֶפִּימֵתֵאוּס וּפַּנְדּוֹרָה לִשְׁמֹר עַל הַתֵּבָה וְלֹא הָיוּ פּוֹתְחִים אוֹתָהּ, לֹא הָיוּ בְּנֵי־הָאָדָם יוֹדְעִים רָעָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. שׁוּם אִישׁ מְבֻגָּר לֹא הָיָה יוֹדֵעַ עֶצֶב וְשׁוּם יֶלֶד לֹא הָיָה מוֹרִיד דִּמְעָה מֵעֵינָיו.

וְהַמִּפְלָצוֹת הָרָעוֹת פָּרְצוּ בְּעַד הַחַלּוֹן וְהַדֶּלֶת הַחוּצָה, וְיָצְאוּ לְהִתְנַפֵּל עַל בְּנֵי־הָאָדָם הַמְאֻשָּׁרִים וְלָקַחַת מֵהֶם אֶת אָשְׁרָם.

פַּנְדּוֹרָה אָמְנָם סָגְרָה מִיָּד אֶת הַתֵּבָה. אַךְ הִיא הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד. הִיא יָדְעָה, כִּי עָשְׂתָה דָּבָר רַע. לִבָּה נִתְכַּוֵּץ מֵרֹב כְּאֵב וְהִיא הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל גַּבֵּי הַמִּכְסֶה שֶׁל הַתֵּבָה וּפָרְצָה בְּבֶכִי.

אַךְ הִנֵּה הִגִּיעָה לְאָזְנֶיהָ נְקִישָׁה קַלָּה בְּמִכְסֶה הַתֵּבָה.

– מִי הוּא זֶה, שֶׁעוֹד נִשְׁאַר בְּתוֹךְ הַתֵּבָה הָאֲרוּרָה הַזֹּאת? – שָׁאֲלָה פַּנְדּוֹרָה, שֶׁעוֹד נִשְׁאַר בָּהּ מְעַט מִסַּקְרָנוּתָהּ הַקּוֹדֶמֶת.

וְקוֹל מָתוֹק עָנָה לָהּ מִתּוֹךְ הַתֵּבָה הַסְּגוּרָה:

– הָרִימִי־נָא אֵת הַמְּכַסֶּה וְתִרְאִי!

— לֹא! לֹא! – עָנְתָה פַּנְדּוֹרָה וְהִמְשִׁיכָה לִבְכּוֹת – כְּבָר הֵרַמְתִּי פַּעַם אַחַת אֶת הַמִּכְסֶה וְקִבָּלְתִי אֶת גְּמוּלִי! מַסְפִּיקוֹת הַמִּפְלָצוֹת שֶׁיָּצְאוּ כְּבָר לְחָפְשִׁי, וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לִפְתֹּחַ אֶת הַתֵּבָה הָאֲרוּרָה הַזֹּאת!

– אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי דּוֹמֶה לְמִפְלָצוֹת הָרָעוֹת הָהֵן! – עָנָה לָהּ הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַתֵּבָה – לִי אֵין קוֹצִים כְּמוֹ לָהֶן. אָנָּא, הָרִימִי אֶת הַמִּכְסֶה וְתִרְאִי!

וְהַקּוֹל הָיָה רַךְ וְנָעִים כָּל כָּךְ, שֶׁפַּנְדּוֹרָה לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק מִבְּלִי לִפְתֹּחַ שׁוּב אֶת הַתֵּבָה.

— אֶפִּימֵתֵאוּס יַקִּירִי, – אָמְרָה אָז פַּנְדּוֹרָה – הַאֶפְתַּח אֶת הַתֵּבָה אוֹ לֹא אֶפְתָּחֶנָה?

— עֲשִׂי כִּרְצוֹנְךָ, – עָנָה לָהּ אֶפִּימֵתֵאוּס – שִׁחְרַרְתָּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת, וּבְצֵאת עוֹד אַחַת מִתּוֹךְ הַתֵּבָה, לֹא תִּגְדַּל עוֹד הָרָעָה בְּהַרְבֵּה.

וְהִנֵּה מִשֶּׁהֵרִימָה פַּנְדּוֹרָה אֶת הַמִּכְסֶה בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, הִתְעוֹפְפָה מִתּוֹךְ הַתֵּבָה דְּמוּת קְלִילָה וְקוֹרֶנֶת. הִיא הִתְעוֹפְפָה בַּבַּיִת הֵנָּה וָהֵנָּה, וּלְכָל אֲשֶׁר פָּנְתָה שָׁלְחָה אוֹר בָּהִיר וְנָעִים.

— מִי אַתְּ, דְּמוּת רַבַּת יֹפִי? – שָׁאֲלָה אוֹתָהּ פַּנְדּוֹרָה.

אֲנִי הַתִּקְוָה! – עָנְתָה לָהּ הַדְּמוּת הַקּוֹרֶנֶת – אֲנִי הֻכְנַסְתִּי לְתוֹךְ תֵּבָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲזֹר לִבְנֵי־הָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁהַצָּרוֹת הָרָעוֹת תִּשְׁתַּחְרֵרְנָה מִכִּלְאָן וְתֵצֶאנָה לְהָצִיק לָהֶם.

– לִכְנָפֶיךָ כָּל הַצְּבָעִים שֶׁבְּעוֹלָם, מַמָּשׁ כְּצִבְעֵי הַקֶּשֶת בֶּעָנָן! – קָרְאָה פַּנְדּוֹרָה.

– כֵּן, לִכְנָפַי כָּל הַצְּבָעִים שֶׁבְּעוֹלָם, גַּם הַכֵּהִים וְגַם הַבְּהִירִים, – עָנְתָה הַתִּקְוָה – כִּי הֵן אֲרוּגוֹת גַּם מִדִּמְעוֹת־צַעַר וְגַם מֵחִיּוּכֵי־אשֶׁר.

– וְרוֹצָה אַתְּ לְהִשָּׁאֵר אִתָּנוּ תָּמִיד? – שָׁאַל אוֹתָהּ אֶפִּימֵתֵאוּס.

– לְכָל יְמֵי חַיֵּיכֶם, – עָנְתָה הַתִּקְוָה — אָמְנָם יָבוֹאוּ יָמִים וְאַתֶּם תַּחְשְׁבוּ, כִּי הָלַכְתִּי מִכֶּם לְעוֹלָם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד. אַךְ אֲנִי אָשׁוּב. תָּמִיד־תָּמִיד אָשׁוּב אֲלֵיכֶם, וְתָמִיד־תָּמִיד תִּרְאוּ בְּבֵיתְכֶם אֶת אוֹר כְּנָפַי הַמַּזְהִירוֹת!

הַדָּבָר הָיָה עוֹד לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים. וּבַיָמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם חַי בְּאֶרֶץ יָוָן אוּמַן־יָד מְפֻרְסָם וּשְׂמוֹ דֶּדָּלוּס.

פַּעַם אַחַת בָּא אוּמַן־הַיָּד הַמְּפֻרְסָם דֶּדָּלוּס לָאִי כְּרֵתִים. וּמִשֶּׁהֶעֱלָה עָלָיו אֶת חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל מִינוֹס, הַמֶּלֶךְ שֶׁל הָאִי כְּרֵתִים, נִדּוֹן דֶּדָּלוּס לְמַאֲסָר בְּתוֹךְ מְצוּדָה בּוֹדֵדָה, שֶׁעָמְדָה עַל שְׂפַת הַיָּם.

לֹא עָבַר זְמַן רָב, וְתוֹדוֹת לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ הַצָעִיר אִיקָרוּס, הִצְלִיחַ דֶּדָּלוּס לְהִמָּלֵט מִמְצוּדַת כִּלְאוֹ. אוּלָם לִבְרֹחַ מִכְּרֵתִים וּלְהַגִּיעַ חֲזָרָה לְמוֹלַדְתּוֹ סִיצִילְיָה לֹא יָכֹל אוּמַן־הַיָּד הַמְּפֻרְסָם. הַמֶּלֶךְ מִינוֹס פָּקַד עַל בַּעֲלִי הָאֳנִיּוֹת לְבַל יִקְחוּ אִתָּם אֶת דֶּדָּלוּס, וּבְכָל אֳנִיָּה שֶׁהִפְלִיגָה מִן הָאִי נֶעֱרָךְ חִפּוּשׁ מְדֻקְדַּק עַל יְדֵי שׁוֹטְרִים וְחַיָּלִים.

אוּלָם דֶּדָּלוּס לֹא הִתְיָאֵשׁ. הוּא הָיָה אָדָם פִּקֵּח מְאֹד, וּבָטוּחַ הָיָה, שֶׁסּוֹף־סוֹף יַצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִכְּרֵתִים וְלַחֲזֹּר לְמוֹלַדְתּוֹ, מִבְּלִי שׁשׁוֹטְרָיו שֶׁל מִינוּס יִתְפֵּסוּהוּ.

– אָמְנָם הַרְבֵּה שׁוֹטְרִים וְשׁוֹמְרִים לוֹ לַמִּינוּס, וְהוּא יָכוֹל לִשְׁמֹר עַל דַּרְכֵי הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם, – אָמַר דֶּדָּלוּס – אוּלָם אֶת דַּרְכֵי הָאֲוִיר לֹא יוּכְלוּ שׁוֹטְרָיו וְשׁוֹמְרָיו וְחַיָּלָיו לַחְסֹם לְפָנַי. וַאֲנִי בְּדֶרֶךְ הָאֲוִיר אֶמָּלֵט מִכְּרֵתִים וְאֶחֱזֹר לְסִיצִילְיָה.

הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ הַצָּעִיר אִיקָרוּס וְאָמַר לוֹ לֶאֱסֹף אֶת הַנּוֹצוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ עַל סַלְעֵי הַחוֹף שֶׁל הָאִי. וּמִכֵּיוָן שֶׁמֵּעַל לְחוֹפֵי הָאִי הִתְעוֹפְפוּ אַלְפֵי עוֹפוֹת, לֹא עָבַר זְמַן רַב וְאִיקָרוּס אָסַף עֲרֵמָה גְּדוֹלָּה שֶׁל נוֹצוֹת, גַּם קְטַנּוֹת וְרַכּוֹת וְגַם גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת.

אַחַר כָּךְ לָקַח דֶּדָּלוּס שְׁנֵי גּוּשֵׁי דוֹנַג גְּדוֹלִים, רִכֵּך אוֹתָם וְעָשָׂה מֵהֶם שְׁתֵּי¹ שִׁלְדֵי כְּנָפַיִם, כְּכַנְפֵי הַנֶּשֶׁר. אֶת הַנּוֹצוֹת הַקְּטַנּוֹת נָעַץ בְּתוֹךְ שִׁלְדֵי הַדּוֹנַג, וְאֶת הַנּוֹצוֹת הַגְּדוֹלוֹת קִשֵּׁר בַּחוּטִים.

וּמָה נַעֲמָה מְלֶאכֶת הַכְּנָפַיִם הַמְּעַנְיְנוֹת הָאֵלּוּ! הַשֶּׁמֶשׁ הַבְּהִירָה, שֶׁזָּרְחָה מִמַּעַל, לִּטְּפָה אֶת הַנּוֹצוֹת בְּקַרְנֶיהָ הַטּוֹבוֹת; הָרוּחַ הַקְּלִּילָה, שֶׁנָּשְׁבָה מִן הַיָּם, בִּדְרָה אוֹתָן וְשִׂחֲקָה בָּהֶן; וְלֹא יָצְאוּ יָמִים מוּעָטִים, וְהַכְּנָפַיִם הָיוּ מוּכָנוֹת כָּל צָרְכָן.

אָז קָשַׁר אוֹתָן דֶּדָּלוּס לִכְתֵפָיו, וְהֵן נְשָׂאוּהוּ לַמַּעֲלָה־לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ הָיָה צִפּוֹר קַלָּה וָלֹא בֶּן־אָדָם כָּבֵד. וּכְשֶׁרָאָה דֶּדָּלוּס, כִּי מְלַאכְתּוֹ הִצְלִיחָה בְּיָדָיו, לָקַח שְׁנֵי גּוּשֵׁי דּוֹנַג אֲחֵרִים, וְהִתְקִין זוּג כְּנָפַיִם גַּם בִּשְּׁבִיל בְּנוֹ אִיקָרוּס. כְּנָפַיִם אֵלּוּ אָמְנָם קְטַנּוֹת הָיוּ מִן הַכְּנָפַיִם שֶׁלּוֹ, אַךְ גַּם הֵן הָיוּ חֲזָקוֹת וְיָפוֹת עַד מְאֹד.

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, כַּאֲשֶׁר דֶּדָּלוּס הִשְׁלִים אַף אֶת מְלֶאכֶת הַכְּנָפַיִם הַקְּטַנּוֹת, לָקַח אוֹתָן וְקָשַׁר אוֹתָן לְכִתְפֵי בְּנוֹ אִיקָרוּס. וְאָז נָתַן הָאָב לִבְנוֹ הַצָּעִיר שִׁעוּר בְּהִלְכוֹת טִיסָה בַּאֲוִיר, הֶרְאָה לוֹ כֵּיצַד לְהַמְרִיא לְמַעְלָה, כֵּיצַד לְהַכּוֹת בַּכְּנָפַיִם בַּאֲוִיר, וְכֵיצַד לְהִתְקַדֵּם בַּאֲוִיר, וְאַף כֵּיצַד לִגְלֹשׁ מִן הַמְּרוֹמִים שׁוּב לָאָרֶץ. וּמִשֶׁלָּמַד אִיקָרוּס אֶת תּוֹרַת הַטִּיסָה, הִכָּה בִּכְנָפָיו בָּאֲוִיר וְיָצָא בְּטִּיסָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, אוֹ מֵעַל לַגַּלִּים הַגּוֹעֲשִׁים שֶׁל הַיָּם; וּמָה שָׂמַח לְבָבוֹ בִּשְׁעַת טִיסָתוֹ הַנְּעִימָה הַזֹּאת! הוּא אָמְנָם לֹא הֵעֵז עוֹד לְהַגְבִּיהַּ עוּף, אוּלָם הוּא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ קַל כָּל כָּךְ וְזָרִיז כָּל כָּךְ, וְאַף יָדַע כָּל כָּךְ יָפֶה לִפְנוֹת לְכָל כִּוּוּן שֶׁרָצָה, עַד כִּי דִּמָהּ בְּלִבּוֹ, כִּי מַמָּשׁ כְּאַחַד הָעוֹפוֹת הוּא וְלֹא בֶּן־אָדָם.

דֶּדָּלוּס עָקַב אַחֲרָיו וְנֶהֱנָה מִטִּיסָתוֹ הַיָּפָה. אוּלָם הוּא לֹא בָּטַח בִּבְנוֹ הַצָּעִיר בִּטָּחוֹן גָּמוּר, וְעַל כֵּן קָרָא אוֹתוֹ אֵלָיו, חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְאָמַר אֵלָיו:

– אִיקָרוּס יַקִּירִי, הִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִמָּלֵט מִן הָאִי הַזֶּה. אֲנַחְנוּ נָעוּף מִכָּאן לְמוֹלַדְתֵּנוּ בִּכְנָפֵינוּ הַיָּפוֹת. אַךְ יָדוֹעַ תֵּדַע, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי עָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים מְאֹד בִּשְׁעַת מְעוֹפֵנוּ. שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם לֹא זָכָה עוֹד לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל לִפְנֵי הָאָרֶץ, וְעַל כֵן לֹא יֵדְעוּ עוֹד בְּנֵי־הָאָדָם אֶת הַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת בַּמְּרוֹמִים. שְׁמַע אֵיפוֹא לַעֲצָתִי, אִיקָרוּס בְּנִי, וְעוּף בְּגֹבַהּ לֹא רַב בְּיוֹתֵר. אִם תַּנְמִיךְ טוּס, עָלוּל הָעֲרָפֶל הַמִּתְרוֹמֵם מִן הַיָּם לְהַזִּיק לִכְנָפֶיךָ וּלְהַשְׁחִית אוֹתָן. וְאִם תַּמְרִיא לְגֹבַהּ רַב, עֲלוּלוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמוֹת לְהַמֵּס אֶת הַדּוֹנַג שֶׁבִּכְנָפֶיךָ. וְעַל כֵּן זְכוֹר, בְּנִי, וְהִזָּהֵר, עוּף תָּמִיד לְיָדִי, וְאָז יַעֲבֹר עָלֵינוּ מֵעוֹפֵנוּ לְלֹא תַּקָּלוֹת וְנַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ.

דֶּדָּלוּס נָשַׁק לִבְנוֹ, בָּדַק עוֹד פַּעַם אֶת כְּנָפָיו, אִם הֵן קְשׁוּרוֹת הֵיטֵב לִכְתֵפָיו; וְאִיקָרוּס, שֶׁעָמַד בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַזְּהֻבּוֹת גּוֹלְשׁוֹת עַל גַּבּוֹ וּמִתְנַפְנְפוֹת בְּרוּחַ הַקַּלָּה, הִכָּה בִּכְנָפָיו וְהִמְרִיא אֶל עַל. כְּהֶרֶף־עַיִן הִכָּה בִּכְנָפָיו גַּם דֶּדָּלוּס וְהִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה אַף הוּא. וּמִשֶּׁעָפוּ כָּךְ הָאָב וּבְנוֹ מֵעַל לְכַפְרֵי הָאִי כְּרֵתִים, עָמְדוּ הָאִכָּרִים וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן, כְּשֶׁהֵם בְּטוּחִים, כִּי לֹא בְּנֵי־אָדָם הֵם הַמִּתְעוֹפְפִים בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, כִּי אִם אֵלִים.

הָאָב וּבְנוֹ עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם מֵעַל לַיָּם שֶׁהִפְרִיד בֵּין כְּרֵתִים וְסִיצִילְיָה. כְּשֶׁהִבִּיטוּ לְמַטָּה, רָאוּ מִשְּׂמֹאלָם אֶת הָאִיִּים סָמוֹס וְדֶלוֹס וּמִימִינָם אֶת הָאִי לֶבִּינְטוּס. וְאִיקָרוּס הָיָה כֹּה מְאֻשָּׁר בִּשְׁעַת מְעוּפוֹ הַמַּפְלִיא, שֶׁהִכָּה בִּכְנָפָיו וְהִכָּה, וְהַלָּלוּ נְשָׂאוּהוּ לַמַּעְלָה וּלְמַעְלָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וְהוּא הִתְרוֹמֵם כְּבָר עַד הָעֲנָנִים. אָבִיו הִבִּיט אַחֲרָיו בַּחֲרָדָה, צָעַק אֵלָיו בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי יַחֲזֹר וְיִצְנַח שׁוּב לְמַטָּה, אַךְ קוֹלוֹ לֹא הִגִּיעַ עוֹד אֶל אָזְנֵי אִיקָרוּס. אָז נִסָה דֶּדָּלוּס לָטוּס אַחֲרָיו וּלְהַשִׂיגוֹ, אַךְ גּוּפוֹ כָּבֵד הָיָה וּכְנָפָיו לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְשֵׂאתוֹ וְלַהֲרִימוֹ לְגֹבַה רַב כָּל כָּךְ.

וְאִיקָרוֹס לֹא חָדֵל מִלְּהַכּוֹת בִּכְנָפָיו. הוּא הִתְנַשֵּׂא מֵעַל לַעֲנָנִים, הִרְגִּישׁ אֶת חֻמָּה הַלּוֹהֵט שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, אַךְ לֹא שָׂם לֵב לַדָּבָר. לִבּוֹ הָיָה מָלֵא אשֶׁר מִמְּעוּפוֹ הַמַּפְלִיא, וְהוּא בִּקֵּשׁ לְהֵרוֹם וּלְהֵרוֹם, עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל הַשָּׁמַיִם.

בֵּינְתַיִם הֵחֵל חֹם הַשֶּׁמֶשׁ לְרַכֵּך וּלְהַמֵס אֶת הַדּוֹנַג, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הָיוּ עֲשׂוּיוֹת כְּנָפָיו. נוֹצוֹת קְטַנּוֹת הֵחֵלּוּ לְהִתָּלֵשׁ וְלִנְשֹׁר לְמַּטָּה. הֵן הִזְהִירוּ אֶת אִיקָרוּס מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה הַנִּשְׁקֶפֶת לוֹ. אַךְ הוּא הָיָה מֻקְסָם מִטִּיסָתוֹ וְלֹא שָׂם לֵב לְשׁוּם דָּבָר. הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַכּוֹת בִּכְנָפָיו וּלְהִתְרוֹמֵם. וְהִנֵּה בָּא רֶגַע אֶחָד – הוּא בִּקֵּשׁ לְהַכּוֹת בִּכְנָפָיו עוֹד פַּעַם, אַךְ לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב הִרְגִּישׁ, כִּי הַכְּנָפַיִם נֶעֶלְמוּ מִכְּתֵפָיו, וְהוּא נוֹפֵל בִּמְהִירוּת רַבָּה לַמַּטָּה־לְמַטָּה־לְמַטָּה, לְעֵבֶר מֵימָיו שֶׁל הַיָּם הַכָּחֹל.

אָבִיו הַנֶּחֱרָד רָאָה אוֹתוֹ בְּנָפְלוֹ, מִהֵר אֵלָיו, כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִמָּוֶת. אַךְ לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ אֵלָיו. אִיקָרוּס נָפַל לַיָּם וְנָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.

לִבּוֹ שֶׁל דֶּדָּלוּס נִתְכַּוֵּץ מִכְּאֵב.

– אִיקָרוּס, אִיקָרוּס, בְּנִי הַיָּקָר! – צָעַק.

וְהוּא מָשָׁה אֶת הָעֶלֶם הַמֵּת מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וּבְּהַחֲזִיקוֹ אֶת גּוּפָתוֹ הָמֵּתָה בִּזְרוֹעוֹתָיו, הִמְשִׁיךְ לָעוּף לְעֵבֶר סִיצִילְיָה. אָמְנָם קָשֶׁה מְאֹד הָיָה לוֹ עַתָּה לָעוּף. רַק בְּקשִׁי רַב נָשְׂאוּ עַתָּה כְּנָפָיו אֵת הַמַּשָּׂא הַכָּפוּל שֶׁל גּוּפוֹ וְגוּפַת בְּנוֹ. גַּם כֹּחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ, כִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא פָּסְקוּ עֵינָיו מִלִּשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת עַל מוֹת בְּנוֹ הַיָּקָר.

וּכְשֶׁרָאָה לְפָנָיו אִי אֶחָד, יָרַד לְמַטָּה, וּבְלֵב שָׁבוּר כָּרָה קֶבֶר בָּאֲדָמָה וְהִטְמִין בּוֹ אֶת אִיקָרוּס הַמֵּת.

וּלְזֵכֶר בְּנוֹ קָרָא דֶּדָּלוּס לְאִי בְּשֵׁם אִיקַרְיָה וְזֶה שְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

בִּימֵי הַקֶּדֶם הָרְחוֹקִים חַי בְּיָוָן מֶלֶךְ אֶחָד וּשְׁמוֹ מִידַס. וְיוֹם אֶחָד פָּגַשׁ הַמֶּלֶךְ מִידַס אֶת הָאֵל דִיּוֹנִיסְיוּס, וְהָאֵל הִבְטִיחַ לוֹ, כִּי כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, נָתוֹן יִתֵּן לוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִידַס אֶת הַבְטָחָתוֹ שֶׁל הָאֵל דִיּוֹנִיסְיוּס, שָׂמַח מְאֹד. הוּא חָלַם תָּמִיד עַל עשֶׁר וְשֶׁפַע, וְאֶת הַזָּהָב אָהַב יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

– הוֹי, דִיּוֹנִיסְיוּס הַיָּקָר! – קָרָא אֵיפוֹא מִידַס הַשָּׂמֵחַ – אִם אָמְנָם מוּכָן אַתָּה לְמַלֵא כָּל בַּקָּשָׁה שֶׁאֲבַקֵּשׁ, עֲשֵׂה־נָא, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁאֶגַּע בּוֹ יֵהָפֵך לְזָהָב!

הָאֵל דִיּוֹנִיסְיוּס הִצְטַחֵק.

– בַּקָּשָׁה אֱוִילִית תְּבַקֵּשׁ, הַמֶּלֶךְ הָאֱוִיל! – קָרָא – בְּחַר לְךָ כָּל דָּבָר שֶׁתִּבְחַר, אַךְ לֹא אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה! אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ, הַמֶּלֶךְ, כִּי מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתְךָ, אִם אָמְנָם תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִי אֶת הַבַּקָּשָׁה הַזֹּאת!

אַךְ מִידַס לֹא הֶאֱמִין לְדִיּוֹנִיסְיוּס, לֹא שָׂם לֵב לְאַזְהָרָתוֹ וְעָמַד עַל שֶׁלּוֹ:

– אַל־נָא, אַל־נָא תְּסָרֵב, דִּיּוֹנִיסְיוּס לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי זוֹ! אֵינִי רוֹצֶה דָּבָר מִלְּבַד זֹאת!

— אִם כֵּן יִהְיֶה כִּדְבָרֶיךָ! – עַנָה לוֹ דִיּוֹנִיסְיוּס וְשָׂם אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ.

בְּרֶגַע זֶה הִרְגִּישׁ מִידַס מַשָּׂא קַר וְכָבֵד עַל גּוּפוֹ. וּכְשֶׁהִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו וְהִתְבּוֹנֵן בִּבְגָדָיו, רָאֹה רָאָה, כִּי הֵם נֶהְפְּכוּ כֻּלָּם לְזָהָב. אָז הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לַעֲנַף הָעֵץ שֶׁלְּיָדוֹ (כִּי מִידַס פָּגַשׁ אֶת דִיּוֹנִיסְיוּס בְּחֹרְשָׁה אַחַת), וְגַם הֶעָנָף נֶהְפַּך כֻּלּוֹ לַזָהָב. הִתְכּוֹפֵף וְהֵרִים מִן הָאָרֶץ גּוּשׁ אֲדָמָה, וְהִנֵּה בְּיָדוֹ גּוּשׁ גָּדוֹל שֶׁל זָהָב טָהוֹר.

מְאֻשָּׁר מְאֹד מִמַּתְּנָתוֹ שֶׁל הָאֵל, הוֹדָה מִידַס לְדִיּוֹנִיסְיוּס וּפָנָה לָלֶכֶת לְאַרְמוֹנוֹ. הוּא הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לְהֲפֹךְ לְזָהָב גַּם אֶת כָּל אַרְמוֹנוֹ, אֶת כָּל הָעֵצִים שֶׁבַּגַּן הַמַּקִּיף אֶת אַרְמוֹנוֹ, וְאַף אֶת כָּל הָרָהִיטִים וְהַכֵּלִים שֶׁבְּאַרְמוֹנוֹ.

כַּאֲשֶׁר עָבַר בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, נָגַע בִּשְׁנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁל הַשַּׁעַר, וּבִרְאוֹתוֹ, כִּי הֵם נֶהְפָּכִים לְעַמּוּדֵי זָהָב, פָּרַץ בִּצְחוֹק שֶׁל שִׂמְחָה. וּכְשֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ כַּלְבּוֹ הָאָהוּב, וְהוּא הוֹשִׁיט אֵלָיו אֶת יָדוֹ, כְּדֵי לְלַטֵּף אוֹתוֹ, הָיָה אַף הַכֶּלֶב לְפֶסֶל שֶׁל זָהָב. אָמְנָם חֲבָל הָיָה לְמִידַס עַל כַּלְבּוֹ הָאָהוּב, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת כֶּלֶב־הַזָּהָב, שֶׁדָּמָהּ בְּדִיּוּק לְכַלְבּוֹ הַחַי, הִתְנַחֵם עַד מְהֵרָה וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ.

הוּא נִכְנַס לָאוּלָם הַמְפֹואָר שֶׁל אַרְמוֹנוֹ. כָּל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ, כִּי פָּחֲדוּ פֶּן יִגַּע בָּהֶם וְיֵהָפְכוּ לְפִסְלֵי־זָהָב אַף הֵם. אוּלָם דָּבָר זֶה לֹא הִרְגִּיז כְּלָל וּכְלָל אֶת הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר. וּבִהְיוֹתוֹ שָׂמֵחַ כָּל כָּךְ, צִוָּה לַעֲרֹךְ אֶת שֻׁלְחָנוֹ וּלְהַגִּישׁ לוֹ מָאֲכָלוֹת טוֹבִים וּמַשְׁקָאוֹת מְשֻׁבָּחִים, כְּדֵי לְהֵיטִיב בָּהֶם אֵת לִבּוֹ.

מִיָּד מִלְאוּ שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְהִגִּישׁוּ לוֹ לֶחֶם, בָּשָׂר וְיַיִן וְכָל מִינֵי מָאֲכָלוֹת וּמַשְׁקָאוֹת אֲחֵרִים. אוּלָם מִשֶּׁהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלָקַח פְּרוּסַת לֶחֶם, הָיְתָה פְּרוּסַת הַלֶּחֶם לִמְטִּיל זָהָב. רָצָה לָקַחַת תַּפּוּחַ וְאַף הַתַּפּוּחַ נֶהְפַּך בְּיָדוֹ לַזָּהָב. הַבָּשָׂר הָיָה בֵּין שִׁנָּיו לְמַתֶּכֶת קָשָׁה וְקָרָה, וְהַיַּיִן לֹא נִשְׁפָּךְ לְתוֹךְ הַגָּבִיעַ, כִּי גַּם הוּא נֶהְפַּך לַזָּהָב.

וְאָז נָפַל פִּתְאֹם פַּחַד עַל הַמֶּלֶךְ מִידַס וּמִפִּיו הִתְפָּרְצָה קְרִיאַת בֶּהָלָה:

– הוֹי, דִּיּוֹנִיסְיוּס הָאַכְזָר, מָה עוֹלַלְתָּ לִי? לָמָּה זֶה הִסְכַּמְתָּ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת? שַׁחְרֵר אוֹתִי מֵהַבְטָחָתְךָ! אֵין אֲנִי רוֹצֶה עוֹד בְּזָהָב! מוּטָב לִחְיוֹת בְּעֹנִי מֵאֲשֶׁר לָמוּת בְּעשֶׁר!

ובְהִתְעַטְּפוֹ בְּבִגְדֵי הַזָּהָב שֶׁלוֹ, מִהֵר לְחַפֵּשׂ אֶת דִּיּוֹנִיסְיוּס. שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אָמְנָם לִוּוּהוּ בְּדַרְכּוֹ, אַךְ הֵם נִזְהֲרוּ מְאֹד מִלְּהִתְקָרֵב אֵלָיו, פֶּן יִגַּעַ בָּהֶם בְּיָדוֹ. וּכְשֶׁמָּצָא הַמֶּלֶךְ מִידַס אֶת הָאֵל דִּיּוֹנִיסְיוּס בַּחֹרְשָׁה אֲשֶׁר שָׁם נִפְגַּשׁ עִמּוֹ מִקֹּדֶּם, נָפַל לְרַגְלָיו וְהִתְחַנֵּן:

– אָנָּא, רַחֵם־נָא עָלַי, דִּיּוֹנִיסְיוּס! שַׁחְרֵר אוֹתִי מֵהַבְטָחָתְךָ, בְּטֶרֶם אָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא!

אַךְ דִּיּוֹנִיסְיוּס הִצְטַחֵק וְאָמַר:

– מָה זֶה מִהַרְתָּ כָּל כָּךְ לְהִתְחָרֵט עַל בַּקָּשָׁתְךָ? עַתָּה אֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ, כִּי אֵין בְּכֹחִי לָקַחַת מִמְּךָ בַּחֲזָרָה אֶת אֲשֶׁר נָתַתִּי לְךָ. לֵךְ אֶל הַמַּעְיָּן שֶׁל הַנָּהָר פַּקְטוֹלוּס, רְחַץ בְּמֵימָיו הַזַּכִּים אֶת יָדֶיךָ וְרֹאשְׁךָ, וְאוּלַי יוֹשִׁיעוּךָ מֵימֵי הַמַּעְיָן וְיִשְׁטְפוּ מִיָּדֶיךָ אֶת הַסְּגֻלָּה לַהֲפֹךְ כָּל דָּבָר לְזָּהָב. וְאִם גַּם מֵימֵי הַמַּעֲיָּן שֶׁל הַנָּהָר פַּקְטוֹלוּס לֹא יַעַזְרוּ לְךָ, כִּי אָז לֹא תִּמְצָא יְשׁוּעָה בִּמְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ!

מִיָּד קָפַץ מִידַס מִמְּקוֹמוֹ וְיָצָא לָשׁוּט נֶגֶד זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר פַּקְטוֹלוּס, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּעְיָן שֶׁלוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ סוֹף־סוֹף אֶל הַמַּעְיָן, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְטָבַל בְּמֵימָיו הַזַּכִּים אֶת יָדָיו, אַךְ מִשֶּׁנָּגַע בְּחַלּוּקֵי הָאֲבָנִים הַמְפֻזָּרִים לְיַד הַמַּעְיָן, רָאָה, כִּי הַלָּלוּ נֶהְפָּכִים לְגוּשִׁישֵׁי־זָהָב, כְּמִקֹּדֶם. לִבּוֹ חָרַד בּוֹ חֲרָדָה גְּדוֹלָה, וְהוּא מִהֵר לִטְבֹּל בַּמֵּימֵי הַמַּעְיָן גַּם אֶת רֹאשׁוֹ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִרְגִּישׁ, כִּי הַמַּשָּׂא הָרַב שֶׁהִכְבִּיד עַל גּוּפוֹ נֶעֱלַם פִּתְאֹם. הוּא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ שׁוּב קַל וְזָרִיז. כְּהֶרֶף־עַיִן עָמַד אֵיפוֹא עַל רַגְלָיו וְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְאַחַד הָעֲנָפִים שֶׁל שִׂיחַ סָמוּךְ. וּמָה רַבָּה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הֶעָנָף נִשְׁאַר יָרֹק כְּפִי שֶׁהָיָה. לֹא הַרְחֵק מִן הַשִּׂיחַ גָּדַל צֶמַח נוֹשֵׂא אֻכְמָנִיּוֹת. מִידַס קָטַף מְלֹא חָפְנוֹ אֻכְמָנִיּוֹת, מִלֵא בָּהֶן אֵת פִּיו, וּמַה מֵאֻשָּׁר הָיָה – הָאֻכְמָנִיּוֹת הָיוּ מְתוּקוֹת וּמְלֵאוֹת עָסִיס צוֹנֵן.

וְאָז הִשְׁלִיךְ מֵרֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר־הַזָּהָב וְשָׂם בִּמְקוֹמוֹ כֶּתֶר קָלוּעַ מֵעָלִים יְרֻקִּים וְרַעֲנַנִּים, לְאוֹת, כִּי יְקָרִים לוֹ הֶעָלִים הַיְּרֻקִּים וְהָרַעֲנַנִּים מִן הַזָּהָב הַמַּבְרִיק וְהַיָּקָר.

וְכָךְ נִשְׁתַּחְרֵר הַמֶּלֶךְ מְקִלְּלַת הַזָּהָב וְנִשְׁבַּע, כִּי לְעוֹלָם לֹא יַחֲמֹד עוֹד עֹשֶׁר, אֶלָּא יִסְתַּפֵּק בְּמּוּעָט.

יוֹם אֶחָד הִתְגַּנֵּב לֶחָצֵר הַשּׁוּעָל,

וְפִּתְאֹם אֶל בְּאֵר עֲמֻקָּה הוּא נָפַל;

לֹא יָכֹל לַעֲלוֹת וְלָצֵאת מִן הַבְּאֵר,

וְגַם כֹּחַ לִשְּׂחוֹת לֹא הָיָה לוֹ יוֹתֵר.

אַךְ הִנֵּה וְהַתַּיִשׁ, דַּעְתּוֹ זְחוֹחָה,

הִתְקָרֵב אֶל הַבְּאֵר וְהֵצִיץ לְתוֹכָהּ;

וּבִרְאוֹת הַשּׁוּעָל אֶת הִתַּיִשׁ הַגֵּא,

הוּא קָרָא: “פֹּה מֵי־דְבַשׁ, יְדִידִי, רֵד וּשְׁתֵה!”

וְהַתַּיִשׁ שָׁמַע וְלִבּוֹ בּוֹ עָלַץ,

וְכַחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת לַבְּאֵר הוּא קָפַץ;

מֶה עָשָׂה הַשּׁוּעָל הֶעָרוּם? חִישׁ־מַהֵר

הוּא עָמַד עַל קַרְנָיו וְנִמְלַט מִן הַבְּאֵר.

“הוֹי, טִפֵּשׁ מְטֻפָּשׁ!” הַשּׁוּעָל אָז קָרָא,

לוֹ חָשַׁבְתָּ מְעַט, וּמָנַעְתָּ צָרָה!"

וְאָמְנָם הוּא צָדַק, כִּי חָכָם הוּא רַק זֶה,

הַחוֹשֵׁב בַּתְּחִלָּה וְאַחַר הוּא עוֹשֶׂה!

בְּרִית־אַחִים נִכְרְתָה בֵּין שׁוּעָל וַחֲמוֹר,

יְדִידוֹת עַד עוֹלָם בֵּינֵיהֶם כִּי תִּשְׂרֹר;

כִּי יֹאהַב זֶה אֶת זֶה אַהֲבָה אֵיתָנָה,

וְיַצִּיל זֶה אֶת זֶה גַּם מִכָּל סַכָּנָה!

עַלִּיזִים אָז יָצְאוּ הָרֵעִים הַיְקָרִים,

וְיַחְדָּיו שׁוֹטְטוּ בִּשְׁבִילֵי הֶהָרִים;

אַךְ אֲבוֹי, כִּי לְפֶתַע, שׁוֹאֵג וְנוֹהֵם,

הִתְפָּרֵץ מִסֻּבְּכוֹ הָאַרְיֵה הַזּוֹעֵם!

“אֵין עֵצָה, יְדִידֵי,” הַשּׁוּעָל אָז אָמַר,

“אֶלָּא בְּרִית וְהֶסְכֵּם עִם אוֹיְבֵנוּ הַמַּר!”

וְהִשְׁאִיר אֶת רֵעוֹ מֵאָחוֹר וְהָלַךְ,

וְלִפְנֵי הָאַרְיֵה, הִתְיַצֵּב וּפָתַח:

"הָאַרְיֵה הַגִּבּוֹר! אָנָּא, שְׁמַע־נָא דְּבָרִי!

אִם עָלַי תְּרַחֵם וְתָחוּס עַל בְּשָׂרִי,

וְנָתַתִּי לְךָ מְחִיר גּוּפִי הָרָזֶה –

אֶת עַבְדִּי הַחֲמוֹר הַשָּׁמֵן הַלָּזֶה!"

“כִּדְבָרֶיךְ,” עָנָה הָאַרְיֵה בִּשְּׁאָגָה;

וְנָגֹלָּה מִלֵּב הַשּׁוּעָל הַדְּאָגָה,

וְשָׂמֵחַ הוּא רָץ אֶל רֵעוֹ הַחֲמוֹר,

וּמִבְּלִי הִתְמַהֲמֵהַּ דְּחָפָהוּ לְבוֹר.

“הַחֲמוֹר לֹא יִבְרַח, הֵן בַּבּוֹר הוּא עוֹמֵד,”

אָז אָמַר בְּלִבּוֹ הָאַרְיֵה הַחוֹמֵד,

"הוּא יִהְיֶה לְאָכְלָה לִי מָחָר, כִּי אֶרְעַב,

וְעַתָּה בְּשַׂר שׁוּעָל לְחִכִּי יֶעֱרַב!"

וּבִן־רֶגַע זִנֵּק הָאַרְיֵה הַזּוֹלֵל

וְתָקַע אֶת שִׁנָּיו בַּשּׁוּעָל הַנּוֹכֵל;

כִּי אֵין בְּרִית עִם רַמַּאי הַבּוֹגֵד בְּחָבֵר,

וְעֹנְשׁוֹ יְבוֹאֶנוּ וְלֹא יְאַחֵר!

לָעֲגָה הָאַרְנֶבֶת לַצָּב הַזּוֹחֵל:

“זַחֲלָן! מָה אִטִּי צַעֲדְךְ וְכוֹשֵׁל!”

אַךְ הַצָּב לֹא נָבוֹךְ וְעָנָה לָהּ בְּרֹךְ:

“רְצוֹנֵךְ? תַּחֲרוּת שֶׁל רִיצָה נַעֲרֹךְ!”

“מְצֻיָּן!” הָאַרְנֶבֶת בִּצְּחוֹק אָז קָרְאָה,

"קוּם וָרוּץ, צָב־שִׁרְיוֹן! הִנֵּה שָׁם מַטָּרָה!

וַאֲנִי – יֵשׁ לִי זְמַן, אֶשְׁכְּבָה וְאִישַׁן,

וְאַחַר שֶׁאָקִיץ, אַקְדִּימְךָ, זַחֲלָן!"

הָאַרְנֶבֶת שָׁכְבָה בְּצֵל שִׂיחַ לִישֹׁן,

וְאַט־אַט לְדַרְכּוֹ לוֹ יָצָא צָב־שִׁרְיוֹן;

הוּא זָחַל וְנָדַד, הוּא כָּשַׁל וּמָעַד,

אַךְ סוֹף־סוֹף הוּא הִגִּיעַ, נָשַׁם וְעָמַד.

וּבְהָקִיץ מִשְּׁנָתָהּ אָז אַרְנֶבֶת קַלָּה,

רָאֲתָה כִּי הַצָּב לָהּ הִנְחִיל מַפָּלָה;

כִּי מוּדַעַת הִיא זֹאת: הַהוֹלֵךְ לְאִטּוֹ,

הוּא לָבֶטַח הוֹלֵךְ וְהוּא בָּא בְּעִתּוֹ!

הָעוֹרֵב, שֶׁצְּמָאוֹ בּוֹ בָּעַר כְּמוֹ אֵשׁ,

הִתְעוֹפֵף וְלִשְׁתּוֹת מְעַט מַיִם בִּקֵּשׁ;

לְבַסּוֹף הוּא מָצָא מְעַט מַיִם בְּכַד,

אַךְ אֲבוֹי, מַקּוֹרוֹ עַד הַמַּיִם לֹא רַד!

הִתְאַמֵּץ הָעוֹרֵב אֶת הַכַּד לַהֲפֹךְ,

כִּי רָצָה מִתּוֹכוֹ אֶת הַמַּיִם לִשְּׁפֹּךְ,

וְחָבַט בּוֹ בְּעֹז וְצָרַח וְרָגַז,

אַךְ לְשָּׁוְא, כִּי הַכַּד מִמְּקוֹמוֹ אַף לֹא זָז!

מֶה עָשָׂה הָעוֹרֵב? בִּמְהִירוּת הַבָּרָק

חֲלוּקֵי־אֲבָנִים תּוֹךְ הַכַּד הוּא זָרַק,

וְהַמַּיִם עָלוּ וְלִשְׁתּוֹת אָז יָכֹל, –

כִּי חָזָק הוּא הַשֵּׂכֶל מִכֹּחַ גָּדוֹל!

הִתְמַרְמֵר אֶלְעָזָר הַזָּקֵן וּמִלֵּל:

"מֵעוֹלָם לְבָבִי לְבָנִים הִתְפַּלֵּל,

וְעַתָּה לִי נָתַן אֱלֹהִים רֹב בָּנִים,

אַךְ שָׁלוֹם לֹא יֵדְעוּ, אֶלָּא רִיב וּמְדָנִים!"

וְחָשַׁב אֶלְעָזָר הַזָּקֵן לֵיל וָיוֹם:

מַה יִפְעַל וְיַשְׁכִּין בֵּין בָּנָיו בְּרִית־שָׁלוֹם?

וּלְבַסּוֹף הוֹדִיעָם: "בַּקָשַּׁת לְבָבִי,

כִּי יֵלֵךְ כָּל אֶחָד וְקָנֶה לִי יָבִיא!"

נִזְדָּרְזוּ הַבָּנִים לְמַלֵּא הַפְּקֻדָּה,

וְעָשָׂה הַזָּקֵן מִקְּנֵיהֶם אֲגוּדָה,

וְשָׁאַל: “מִי יִשְּבֹּר אֲגוּדַת הַקָּנִים?”

וּלְשָׁבְרָה לֹא יָכֹל אַף אַחַד הַבָּנִים.

אָז הִפְרִיד הַקָּנִּים הַזָּקֵן אֶלְעָזָר

וְשָׁבַר כָּל קָנֶה בְּקַלּוּת וְאָמַר:

"בּוֹדְדִים וְרָבִים – תִּשָּׁבְרוּ קַל וְחִישׁ;

אַךְ יַחְדָּיו אִם תִּחְיוּ, לֹא יוּכַל לָכֶם אִישׁ!"

כֶּלֶב־צַיִד אֶחָד אֵין־אוֹנִים וְזָקֵן,

שֶׁלְפָנִים בִּגְבוּרָה וּבְעֹז הִצְטַיֵּן,

בִּפְקֻדַּת אֲדוֹנָיו, הִסְתַּעֵר בְּעָמָל

וְרָדַף אַחֲרֵי חֲזִיר־בַּר מְסֻרְבָּל.

וְאָמְנָם הוּא הִדְבִּיק אֶת הַפֶּרֶא הָרָץ,

וּבְאָזְנָיו אֶת שִׁנָּיו הַחַדּוֹת חִישׁ נָעַץ:

אַךְ מִיָּד בְּחָזְקָה הַחֲזִיר בּוֹ בָּעַט,

וְנִשְּׁמַט מִשִּׁנָּיו וְקָפַץ וְנִמְלַט.

הַצַּיָד בְּכַלְבּוֹ בְּרָגְזָה הִסְתַּכֵּל

וְגָעַר בּוֹ בְּקוֹל: “לֹא־יֻצְלַח! שְׁלוּמִיאֵל!”

אַךְ הַכֶּלֶב עָנָה לוֹ: "יִהְיוּ־נָא זְכוּרִים

לַמְשָׁרֵת הַזָּקֵן גַּם חַסְדֵי נְעוּרִים!"

מְחַטֵּט וּמְנַּקֵּר הִתְהַלֵּךְ בֶּחָצֵר

תַּרְנְגֹל רְעַבְתָּן וְחִפֵּשׂ לוֹ גַּרְגֵּר;

וּפִתְאֹם בַּפִּנָּה נִרְאֲתָה לוֹ פְּנִינָה,

מַזְהִירָה בְּיֹפְיָהּ וּמְאִירָה בְּחִנָּהּ.

"הוֹי, פְּנִינָה רַבַּת־חֵן! תַּרְנְגֹל הִתְאוֹנֵן,

“לֹא אוּכַל לְאָכְלֵךְ, עַל כֵּן עֵרֶךְ לָךְ אֵין!”

וְאֵין פֶּלֶא בִּכְלָל: לֹא יָבִין הַסָּכָל

מַהוּ יֹפִי, וְרַק הַתּוֹעֶלֶת יִשְׁאַל!

בְּמֵימָיו הָרְדוּדִים שֶׁל הַפֶּלֶג הַזַּךְ

הִשְׁתַּכְשֵׁךְ וְשִׂחֵק לוֹ טָלֶה קָט וָצַח;

וּפִתְאֹם אֶל הַפֶּלֶג, הוֹמֶה וְרוֹעֵשׁ,

בָּא זְאֵב וְעֵינָיו לוֹהֲטוֹת כְּמוֹ אֵשׁ.

מִמֵּיְמָיו שֶׁל הַפֶּלֶג הַזְּאֵב אַךְ לָגַם,

וְהִבְחִין בַּטָּלֶה הַקָּטָן וְהַתָּם;

אָז הִרְעִים בְּקוֹלוֹ: "אֵיךְ תָּעֵז, הַטָּלֶה,

לְהַדְלִיחַ הַמַּיִם אֲשֶׁר פֹּה אֶשְׁתֶּה?"

“אָנָּא, סְלַח!” לוֹ עָנָה הַטָּלֶה הַנִּבְהָל,

"הֵן אֵינֶנִּי מַדְלִיחַ מֵימֶיךָ בִּכְלָל,

כִּי אֲנִי בַּמּוֹרָד וְאַתָּה מֵעָלַי,

וְזִרְמָם שֶׁל הַמַּיִם מִמְּךָ הוּא אֵלַי!"

“אָמְנָם כֵּן”, אָז אָמַר לוֹ הַזְּאֵב וְקָצַף,

"אַךְ סִפֵּר לִי אָחִי, בֶּן־כְּבָשִׂים מְחֻצַּף,

כִּי לִפְנֵי כְּשָׁנָה קִלַלְתַּנִי קְלָלָה,

וְדִבַּרְתָּ עָלַי גַּם דִּבְרֵי נְבָלָה!"

“הָא כֵּיצַד?” הִצְטַדֵּק הַטָּלֶה הַנִּרְעָד,

“הֵן אֵינֶנִּי כִּי אִם בֶּן חָדְשַׁיִם בִּלְבָד!”

“אָז הָיָה זֶה אָבִיךְ”, הֵרִיעַ הַזְּאֵב,

“וְהַקֵּץ לְוִכּוּחַ, אֲנִי כְּבָר רָעֵב!”

וְהַזְּאֵב הָאַכְזָר, הַצָּמֵא לְדָּמִים,

הִתְנַפֵּל וְטָרַף הַטָּלֶה הַתָּמִים;

כִּי עָרִיץ הַמְבַקֵּשׁ לְהַכְרִיעַ חַלָּשׁ,

יִמָּצֵא לוֹ תָּמִיד הַתֵּרוּץ הַמְּבֻקָּשׁ!

“מַה יָפָה פַּרְוָתִי!” הַבַּרְדְּלָס הִתְגָּאָה,

"הִיא כֻּלָּה מְנֻמֶרֶת, כֻּלָּה כֹּה נָאָה!

הֵן בֵּין כָּל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים בָּעוֹלָם

אֵין דּוֹמֶה לִי! עַל כֵּן לֹא אָבוֹא בִּקְהָלָם!"

וְאוּלָם הַשּׁוּעָל, שֶׁשָּׁמַע אֶת דְבָרָיו,

הִצְטַחֵק וְעָנָה לַבַּרְדְּלָס אֲמָרָיו:

"אֵין עֶרְכּוֹ שֶׁל הַחַי בְּיָפְיוֹ שֶׁל הָעוֹר,

רַק בַּמֹּחַ הַטּוֹב וּבַלֵּב הַטָהוֹר!"

לוֹ עָמַד בְּרֹאשׁ עֵץ הָעוֹרֵב הַשָּׁחוֹר,

וּפֵרוּר שֶׁל גְּבִינָה הֶחֱזִיק בַּמַּקּוֹר;

הִשְׁתּוֹקֵק לַגְּבִינָה הַשּׁוּעָל הָרָעֵב,

וּבְדִבְרֵי חֲנֻפָּה הוּא פָּנָה לָעוֹרֵב:

"לִי סִפְּרוּ חֲבֵרַי, יְדִידִי הַיָּקָר,

כִּי קוֹלְךָ הוּא עָרֵב כְּקוֹלוֹ שֶׁל זַמָּר;

וְכֵיוָן שֶׁשִּׁירֶיךָ יָפִים וְנָאִים,

נָא, הַשְׁמַע בְּאָזְנַי אֵת קוֹלְךָ הַנָּעִים!"

הָעוֹרֵב בְּתֻּמוֹ מַקּוֹרוֹ חִישׁ פָּתַח,

וְזָכָה הַשּׁוּעָל בַּגְּבִינָה וּבָרַח;

נֶאֱנַח הָעוֹרֵב אָז בְּבֹשֶׁת־פָּנִים:

“לֹא אוֹסִיף תֵּת אֵמוּן בְּדִבְרֵי חַנְפָּנִים!”

כֶּלֶב רַע, שֶׁבְּחֶבֶל נִקְשַׁר לַמְּלוּנָה,

אֶת הַחֶבֶל כִּרְסֵם בְּשִׁנּוֹ הַשְּׁנוּנָה,

וּפָרַץ לָאֻרְוָה וְקָפַץ לָאֵבוּס,

וּבְנִבְחַת שֶׁצֶף־קֶצֶף גֵּרַשׁ אֶת הַסּוּס.

“כֶּלֶב רַע וְרָשָׁע!” אָז הַסּוּס הִתְאוֹנֵן,

“הֵן מִסְפּוֹא לֹא יֹאכַל, אַךְ גַּם לִי לֹא יִתֵּן!”

כִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רָשָׁע: לְעַצְמוֹ הוּא יֵרַע,

וּבִלְבַד שֶׁיָּבִיא עַל אַחֵר כָּל צָרָה!

זֶה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁדָּנִי הוֹלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר. וְהַדֶּרֶךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר אֵינֶנָּהּ יְשָׁרָה וּבְרוּרָה, כִּי הִיא מוֹבִילָה בֵּין כֹּל מִינֵי רְחוֹבוֹת סְגוּרִים. אֵיךְ יַגִּיעַ?

כָּל עַכְבָּר רוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְצִּנְצֶנֶת בַּצֶּבַע שֶׁלוֹ, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִפָּגֵשׁ בְּדַרְכּוֹ עִם אַחֵר. אֵיךְ יַגִּיעוּ?

הַדָּגִים שֶׁבִּכְלִי זֶה שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה וְרוֹצִים לִבְלֹעַ זֶה אֶת זֶה. הֲתוּכְלוּ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה קַוִּים יְשָׁרִים, שֶׁכָּל דָּג יִמָּצֵא אָז לְחוּד?

הִסְתַּכְּלוּ רֶגַע בְּצִיּוּר זֶה וְאַחֵַר סִגְרוּ אֶת הַסֵּפֶר. הֲתוּכְלוּ לִזְכֹּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַמְּתֹאָרִים בַּצִּיּוּר?

הַלֵּיצָן שֶׁלְּפָנֵינוּ הִתְכּוֹנֵן לְהַרְאוֹת מַעֲשֶׂה־פֶּלֶא בִּכְלַבְלַב, חָתוּל וְאַרְנֶבֶת. אַךְ פִּתְאֹם נֶעֶלְמוּ בַּעֲלֵי־הַחַיִּים. שִׂימוּ אֶת הַדַּף מוּל הָאוֹר וְתִמְצְאוּ אוֹתָם.

לְמַעְלָה אַתֶּם רוֹאִים, מִצַּד יָמִין, יֶלֶד יָשֵׁן; וּמִצַּד שְׂמֹאל, יֶלֶד מַבִּיט עַל עַמּוּד.

לְמַטָּה אַתֶּם רוֹאִים, מִצַּד יָמִין, קֻפְסָה; וּמִצַּד שְׂמֹאל, יַלְדָּה מַחֲזִיקָה גְלִיל נְיָר.

שִׂימוּ אֶת הַדָּף מוּל הָאוֹר וְתִרְאוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים.

צִיּוּרִים אֵלֶּה שַׁיָּכִים לָעַמּוּד הַקֹּודֵם. קִרְאוּ שָׁם וְתֵדְעוּ מַדּוּעַ.

אֵלּוּ דְבָרִים מִן הַמְצֻיָּרִים כָּאן מַתְחִילִים בָּאוֹת “צ”? רִשְׁמוּ אוֹתָם עַל פִּסַּת־נְיָר, וְנָסוּ לִמְצֹא עֲשָׂרָה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.

רְצוֹנְךָ לְהָכִין לְךָ סְבִיבוֹן־פֶּלֶא, הַהוֹפֵךְ שִׁבְעָה צְבָעִים שׁוֹנִים לְצֶבַע אֶחָד – לָבָן?

גְּזֹר מִפִּסַּת קַרְטוֹן עִגוּל, כְּגֹדֶל הַעִגוּל הַמְּתֹאָר בַּצִּיּוּר א'. צַפֵּה אוֹתוֹ בִּנְיָר לָבָן, וּלְאַחַר שֶׁתְּחַלֵּק אֶת שִׁטְחוֹ כְּפִי שֶׁמְחֻלָּק הָעִגוּל הַמְּצֻיָּר, צְבַע אֶת הַחֵלֶק הָאֶחָד אָדֹם, אֶת הַשֵּׁנִי – כָּתֹם, אֶת הַשְּׁלִישִׁי – צָהֹב, אֶת הָרְבִיעִי – יָרֹק, אֶת הַחֲמִישִׁי – כָּחוֹל, אֶת הַשִּׁשִּׁי – אִינְדִיגוֹ (כָּחֹל אַרְגְּמָנִי בְּמִקְצָת) וְאֶת הַשְּׁבִיעִי – סָגֹל.

לְבַסּוֹף תַּעֲבִיר דֶּרֶך מֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָעִגוּל עִפָּרוֹן מְחֻדָּד, כְּפִי שֶׁמַּרְאֶה הַצִּיּוּר ב', וְיִהְיֶה בְּיָדְךָ סְבִיבוֹן־הַפֶּלֶא. סוֹבֵב אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁמְּסוֹבְבִים סְבִיבוֹן רָגִיל. וּמַה יִקְרֶה?

שִׁבְעַת הַצְּבָעִים יֵעָלְמוּ וְעֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה רַק צֶבַע אֶחָד – לָבָן.

מֵעַנְיֵן – הַאַף אֵין זֹאת?

הִנֵּה שָׁטִיחַ וְעָלָיו טַבָּעוֹת־טַבָּעוֹת. מָה צוּרָתָן שֶׁל הַטַּבָּעוֹת הַלָּלוּ?

בְּוַּדַּאי תֹּאמְרוּ, כִּי סְגַלְגַּלּוֹת הֵן כֻּלָן כְּדֻגְמַת הַבֵּיצָה.

אַךְ זוֹ טָעוּת. אִם תִּקְּחוּ מְחוּגָה, תִּנְעֲצוּ אֶת זְרוֹעָהּ הָאַחַת בְּמֶּרְכַּז הָעִגּוּל הַלָּבָן שֶׁבָּאֶמְצָע, וְאֶת זְרוֹעָהּ הַשְּׁנִיָּה תַּעֲבִירוּ עַל פְּנֵי כָּל טַבַּעַת וְטַבַּעַת, תִּוָּכְחוּ, כִּי הֵן כֻּלָּן מַעְגָלִים מְדֻיָּקִים.

וְעַתָּה הִסְתַּכְּלוּ בַּצִּיּוּר שֶׁלְּמַּטָּה. מִנְּקֻדָּה אַחַת שֶׁבְּמֶרְכָּזוֹ בּוֹקְעוֹת קַרְנַיִם, וּלְאָרְכּוֹ עוֹבְרִים שְׁנֵי קָוִּים עָבִים.

מָה דַּעְתְּכֶם, הַיְּשָׁרִים הֵם קָוִּים אֵלֶּה אוֹ עֲקֻמִּים?

בְּוַּדַּאי תַּעֲנוּ כֻּלְּכֶם, כִּי הֵם עֲקֻמִּים. אַךְ זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא אֲחִיזַת עֵינַיִם. קְחוּ סַרְגֵּל, הַנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הַקַּוִּים וְתִוָּכְחוּ בְּכָךְ.

נִקַּח שְׁלשָׁה עֶפְרוֹנוֹת מְצֻיָּדִים בְּ"כוֹבָעִים" וּנְנַסֶּה לְהַעֲמִיד אוֹתָם, בְּאֹפֶן שֶׁתִּתְקַבֵּל כְּעֵין חֲצוּבָה. אִם נַעֲמִיד אֶת הָעֶפְרוֹנוֹת בְּחֻדֵּיהֶם עַל הַשֻּׁלְחָן וְ״כוֹבְעֵיהֶם" נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, נַצְלִיחַ לִבְנוֹת אֶת הַחֲצוּבָה.

אַךְ מִי יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶת שְׁלשֶׁת הָעֶפְרוֹנוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁקְּצוֹת “כּוֹבְעֵיהֶם” לֹא יִגְּעוּ בִּכְלָל זֶה בְּזֶה?

נַסּוּ־נָא!

הִנֵּה דֶּגֶל, אֲשֶׁר עָלָיו מְצֻיָּרִים חֲמִשָּׁה עִגוּלִים. הַעִגוּלִים דּוֹמִים לְחֻלִיוֹת שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לְצַיֵר שַׁרְשֶׁרֶת כָּזֹאת.

אַךְ מִי יַצְלִיחַ לְצַּיֵר אֶת הַעִגוּלִים הָאֵלֶּה בִּמְשִׁיכַת עִפָּרוֹן אַחַת, מִבְּלִי לְהָרִים אַף פַּעַם אֶת הָעִפָּרוֹן מֵעַל הַנְּיָר, וּמִבְּלִי לַעֲבֹר בּוֹ עַל קַו כָּלְשֶׁהוּ פַּעַם שְׁנִיָּה?

סָבָּא תַּנְחוּם טִיֵל עִם נֶכְדוֹ בְּגִנָּה אַחַת.

וְהִנֵּה נִתְקַל בִּשְׁבִיל אֶחָד, שֶׁשְּׁלֹשָׁה שְׁבִילִים אֲחֵרִים, עֲשׂוּיִים כְּעֵין טַבָּעוֹת אַחַת בְּתוֹךְ הַשְּׁנִיָּה, חוֹצִים אוֹתוֹ. שָׁאַל סַבָּא תַּנְחוּם אֶת נֶכְדוֹ:

– אֵיךְ אֶעֱבֹר מִקָּצֵהוּ הָאֶחָד שֶׁל הַשְּׁבִיל הַיָּשָׁר עַד לְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי, בְּעָבְרִי תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ אֶת כָּל הַשְּׁבִילִים הָאֲחֵרִים רַק פַּעַם אַחַת בִּלְבַד?

יֶלֶד אֶחָד צִיֵר כֶּלֶב. בָּא אֵלָיו חֲבֵרוֹ, לָקַח מִסְפָּרַיִם וְגָזַר אֶת הַכֶּלֶב לִשְנֵים־עָשָׂר חֲלָקִים. בַּצִּיּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ אָנוּ רוֹאִים גַּם אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁלֵם וְגַם אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר הַחֲלָקִים.

וּמִי יוּכַל לְצָרֵף אֶת כָּל הַחֲלָקִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַבֵּל שׁוּב הַכֶּלֶב הַשָּׁלֵם?

הָעַכְבָּרִים וְצִנְצְנוֹת הָרִבָּה

הִנֵּה כָּךְ הִגִּיעַ כָּל עַכְבָּר לְצִּנְצֶנֶת שֶׁלּוֹ, מִבְּלִי לְהִפָּגֵשׁ בְּעַכְבָּר אַחֵר.

הַדָּגִים הַשּׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה

כָּךְ יֵשׁ לְהַעֲבִיר אֶת שְׁלשֶׁת הַקַּוִּים, כְּדֵי לְהַפְרִיד בֵּין הַדָּגִים.

דְּבָרִים הַמַּתְחִילִים בָּאוֹת “צ”

עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הַמַּתְחִילִים בָּאוֹת “צ” הֵם: צָב, צְבִי, צְבָעִים, צְבַת, צְדָפִים, צַלַּחַת, צְנוֹן, צִנְצֶנֶת, צִפּוֹר, צְפַרְדֵּעַ.

חֲצוּבָה מִשְּׁלשָׁה עֶפְרוֹנוֹת

אִם נְשַׁלֵּב אֶת הָעֶפְרוֹנוֹת, כְּפִי שֶׁמַּרְאֶה הַצִּיּוּר, נוּכַל לְהַעֲמִיד אוֹתָם בְּצוּרַת חֲצוּבָה, וְאָז לֹא יִגְעוּ בִּכְלָל “כּוֹבְעֵיהֶם” זֶה בְּזֶה.

דֶּגֶל הָעִגוּלִים

הִנֵּה כָּךְ אֶפְשָׁר לְצַיֵר אֶת כָּל חֲמֵשֶׁת הָעִגוּלִים בִּמְשִׁיכַת עִפָּרוֹן אַחַת בִּלְבַד.

שְׁבִילֵי הַגִּנָּה

הַקַּו הַמִּתְפַּתֵּל שֶׁלְּפָנֵינוּ, מַרְאֶה כֵּיצַד עָבַר סַבָּא תַּנְחוּם אֶת כָּל הַשְּׁבִילִים מִבְּלִי לִדְרֹךְ בְּמָקוֹם אֶחָד פַּעֲמַיִם.

כֶּלֶב בֶּן שְׁנֵים־עָשָׂר חֲלָקִים

כָּךְ יֵשׁ לְצָרֵף אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר הַחֲלָקִים כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁלֵם.

דָּנִי הוֹלֵךְ לַבַּיִת־הַסֵּפֶר

אֶת הַפִּתְרוֹן לְחִידָה זוֹ עֲלֵיכֶם לִמְצֹא בְּעַצְמְכֶם. נַסּוּ לְהַעֲבִיר קַו בַּשְּׁבִילִים הַמִּתְפַּתְּלִים, עַד שֶׁתִּמְצְאוּ דֶּרֶךְ פְּתוּחָה – מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמֵד דָּנִי וְעַד לָרַחֲבָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּית־הַסֵּפֶר.