אדון נכבד,

הנני לבקש את תשומת לבך לעניין ארגון השומרים העברים בארץ. ודאי ידוע לך כי קיימים שני איגודי שומרים: ״אגודת השומרים״² ו״ארגון השומרים״.³

האיגוד הראשון נוסד באישורו של הוועד הלאומי והוא נתמך זה שנים בקביעות על־ידי הסוכנות היהודית. אין ספק כי הכוונה היתה מלכתחילה לכנס במסגרת האיגוד הזה את כל השומרים העברים בארץ או לפחות את רובם הגדול, למען יהא האיגוד הזה לגוף חזק המבצר את השמירה העברית בהיקף ארצי.

מישאלה זו לא נתקיימה. קם ארגון מקביל המאחד בקירבו, לפי ידיעות שקיבלתי, מספר שומרים לא קטן מזה המאורגן ב״אגודת השומרים״, אם לא גדול ממנו. בין שני האיגודים אין כיום כל תהליך של איחוד או התקרבות. המוסדות חייבים אפוא לתת דעתם על עובדת קיומם של שני ארגונים מקבילים בשדה השמירה העברית, ולהסיק מזה את המסקנות הדרושות.

מצב זה, שרק אחד משני הארגונים נתמך כספית על־ידי הסוכנות היהודית, בשעה שאין לו כיום כל טענה להיות הארגון הארצי היחיד או השליט, ובשעה שקיים בצדו ארגון אחר, שווה לו בהיקפו ובתפקידיו – לא יוכל להימשך. או שעל הסוכנות לתת תמיכה שווה גם לארגון השני, ובזה תהא לא רק הכפלת המעמסה הכספית אלא מעין אישור רשמי לפילוג מחנה השומרים; או שעליה למשוך ידה לגמרי מתמיכה בארגון השומרים, מה שוודאי אינו רצוי.

הנני להוסיף, כי למעשה תובע ״ארגון השומרים״ זה מכבר את הכרת הסוכנות היהודית בקיומו ואת עזרתה לו על־ידי תמיכה כספית ובצורות אחרות.

ברור, שהפתרון הרצוי ביותר על השאלה הוא מיזוגן הגמור של שתי ההסתדרויות.

עד כמה שידוע לי, אין משני הצדדים התנגדות עקרונית לאיחוד זולת בנקודה אחת: בעוד ש״אגודת השומרים״ מסונפת כחטיבה שלמה להסתדרות העובדים הכללית, ״ארגון השומרים״, המכיל אומנם בקירבו מיעוט של חברי ההסתדרות, מסרב בתור כלל להיכנס להסתדרות.

לדעתי, אין המוסדות הלאומיים יכולים להציג כתנאי לאיחוד את החברות הקבוצית של איגוד השומרים הארצי להסתדרות העובדים. דומני כי בשעה שנוסדה ״אגודת השומרים״ לא נקבע מלכתחילה דבר כניסתה להסתדרות. במסיבות הקיימות לא יקום האיחוד אלא על יסוד אי־הצטרפות האיגוד הארצי היחיד להסתדרות העובדים, אולם בתוך האיחוד יוכל להתקיים סניף להסתדרות העובדים.

הנני להציע כי תזמין אליך את נציגי שתי ההסתדרויות – תחילה את אנשי ״אגודת השומרים״ הפועלת בחסות הוועד הלאומי ואחר־כך את אנשי ״הארגון״ – ותברר את האפשרות להביאם לידי הסכם על איחוד. הנני סבור כי כדאי לשתף במשא־ומתן את חברי הנהלת הוועד הלאומי א. גולומב ומ. איכילוב.⁴

הואל נא להודיעני את דעתך ופעולתך בעניין זה.

בכבוד רב,

משה שרתוק

הנהלת הסוכנות