קפטן ה. היקר,
בלי שאקטין את ערך הדברים שהישגנו בחודשים המעטים מאז התחלנו במפעלנו,2 חושבני שאין אנו מתקדמים כראוי בשים־לב לזמן הקצר שברשותנו. כפי שהדגשתי פעמים מספר, יצטרך אירגוננו לפעול – אם יפעל בכלל – באביב הבא, וחושבני שבקצב השורר עתה בהתקדמותנו לא יהיו אנשינו מאומנים די הצורך כדי לפעול כראוי. המטרה:
מטרתנו היא להקים אירגון שיהיה מורכב מיחידות בלתי־תלויות שתוכלנה, בשעה הדרושה, לאסוף את הידיעות המבוקשות ולהעבירן למקום הדרוש. יש לאמן כל יחידה לפעול בפני עצמה. אך בשלב ההתכוננות צריך שתהיה תחנה מרכזית, שתפקח על היחידות הללו. אם אפשר, כדאי שיהיה פיקוח מרכזי כזה על האירגון, בארץ או בשכנותה, גם אחר־כך.
כל יחידה תהיה מורכבת מראש היחידה, סגן, שני עובדים ומְקַבץ־ידיעות אחד. ראש היחידה יהיה אחראי לפעולותיה, יארגן את אוסף הידיעות, יבררן ויכין אותן להעברה. העובדים יהיו אחראים לעצם העברת הידיעות באלחוט. תפקידם, אף־על־פי שהוא נראה כטכני בלבד, יהיה קשה ביותר כי יהיה עליהם לעבוד בתנאים מסוכנים מאוד. מקבץ הידיעות יהיה אחראי במחוזו להקמת רשת מוסרי־ידיעות וסוכנים.
המצב הקיים: ביחס לחבר העובדים ליחידות אלו – הצעותיך פחות או יותר מתאימות. ביחס לאימון ולנכונות הכללית של האירגון, אנו חושבים ששיטות האימון הקיימות הן בלתי מספיקות. נכון הדבר ש״ראשי היחידות קיבלו הדרכה בנושאים שונים ושיהיו שיעורים נוספים״, כפי שאתה כותב אלינו, אך שיעורים אלה הם בלתי־קבועים וההפסקות בין שיעור לשיעור גדולות מדי. כדי למלא את החיסרון הזה אנו מציעים, שנוסף לשיעורים הניתנים על ידכם, נכין אנו תוכנית לימודים ונאמן את האנשים בעצמנו. כאשר הזכרתי לך בשיחתנו, עומדים לרשותנו בארץ מספר אנשים שיוכלו לספק את החומר הדרוש. תוכנית האימונים: אימון ה״ראשים״ והאחרים צריכה לכלול, לדעתנו, את הדברים הבאים: 1.ידיעה כללית של סוג האינפורמציה הדרושה (תזוזות צבא, תיאור אובייקטים צבאיים, אינפורמציה על התעשייה ועל הספקת צורכי אוכל, אינפורמציה פוליטית וכו׳); 2. אימון מדוקדק בהרכב כוחות האויב וציודו, וכושר־הבחנה בין יחידות האויב השונות; 3. קורסים טכניים – קריאה במפות, טופוגרפיה וכו׳; 4. אמצעי קשר נוספים על האלחוט. קשר נוסף כזה צריך להיות מאורגן באופן מרכזי; 5. ידיעה שלמה, טופוגרפית וכו׳, של השטח בו תפעל היחידה.
גם על ראשי היחידות וגם על מקבצי־הידיעות יהיה ללמוד את כל אלה. על ראשי היחידות יהיה לדעת, נוסף על־כך, כיצד לנהל את יחידותיהם בתנאים קשים. יהיה עליהם להמציא שיטת קשר בינם לבין העובדים ובינם לבין מקבצי־הידיעות.
על מקבץ־הידיעות יהיה להתחיל מייד בהכנת רשימה של ״מוסרים״, שיבואו בחשבון בנקודות החיוניות בשטח הפעולה. על העובדים יהיה ללמוד להעביר בתנאים קשים את מכשיריהם ממקום למקום, בסודיות ובזמן קצר. כמו־כן הנני מציע שיאומנו מספר עובדים שישמשו כרזרבה במקרה של צורך באחת היחידות. וכן יש להגביר את יעילות אירגוננו על־ידי אימון מספר אנשים שיוכלו להתחפש כגרמנים, איטלקים או תושבים מקומיים, ולשמש כשליחים וסוכנים. אלה יאומנו במפורד ויובאו בקשר עם ראשי היחידות ברגע האחרון.
ציוד: יש הכרח להתחיל בהכנת כל הציוד הדרוש לאירגון, וכמו־כן בהכנת מקומות סתר להחביאו. הציוד צריך לכלול בין היתר: בטריות, חלקים למכשירי אלחוט, צלמניות ופילם, כסף של ארצות שונות, מפות, תלבשות ומדים גרמניים, איטלקיים וכו׳, נשק ותחמושת.
זוהי בקווים כלליים התוכנית שאנו חושבים כראויה לביצוע. חושבני שזוהי הדרך היחידה להבטיח עבודה יעילה ומסודרת של המנגנון שאנו משתדלים להקים.
כדי להוציא לפועל תוכנית זו אנו מציעים, שמלבד משה דיין3 נקבל סמכות למנות עוד מדריך שיחד עמו יהיה אחראי לאימון היחידות ומקבצי־האינפורמציה.
על דיין או על המדריך יהיה להיפגש עם ראשי היחידות לפחות אחת לשבוע.
שלך,
משה שרתוק
המחלקה המדינית
הסוכנות היהודית
-
קפטין ניקולס הֶמוֹנד, מקציני.S.O.E (אחד השירותים הבריטים שעסקו בפעולות חבלה וביון בארצות הכיבוש הגרמני), לפני כן מרצה ללימודים קלסיים באוניברסיטת קיימבריג׳, חסיד הציונות. עמד מטעם ארגונו בקשרים עם הסוה״י וה״הגנה״. המכתב נכתב במסגרת המגעים לשיתוף פעולה מודיעני וצבאי בין הסוה״י וארגון ה״הגנה״ שסר למשמעתה, ובין הצבא הבריטי, נוכח חשש מפני פריצה גרמנית דרך בריה״מ לטורקיה אל המזה״ת בשלהי ↩︎
- מכתב מ״ש הוא מענה למכתב המונד. שני המכתבים לא אותרו. הנוסח העברי מועתק ממגן בסתר, עמ׳ 168–169) ר׳ גם סת״ה ג־1, עמ׳ 356; באואר, עמ׳ 157–159.
-
״התוכנית הארץ־ישראלית״, שהוגשה ע״י הסוכנות לבריטים. ↩︎
-
משה דיין (1915–1981). שירת ב״פלגות הלילה המיוחדות״ של וינגייט, ב־1941 איבד עינו בפלישת הצבא הבריטי בלבנון, אח״כ קצין קשר של ה״הגנה״ במיפקדה הבריטית בירושלים עד 1944. לימים רמטכ״ל ושר ביטחון. על דיין הוטל להקים רשת חשאית לאיסוף מידע צבאי ושיגורו לבריטים. הרשת נקשרה ב״תוכנית הא״יית״ (ר׳ דיין, ״תוכנית פעולה למקרה של כיבוש הארץ״, מגן בסתר, עמ׳ 167–168; טבת/דיין, עמ׳ 218–221). ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות