מר מקפרסון יקר,
בהמשך לשיחתנו אתמול על מדיניות הצנזורה,1 התרשמתי מאוד מהקטע שלהלן ב״פלסטיין פוסט״ מיום ד׳, ששימת לבי הופנתה אליו רק היום, אשר הופיע במסגרת דיווח על אסיפת גיוס ביריחו:
אין שום ספק, הוא (ראש עיריית יריחו) אמר, כי הבריטים יגמלו לערבים אחרי המלחמה כאשר הם ינחלו ניצחון. מכאן שחובתם להתגייס לצבא הבריטי ולהגן על מולדתם, השייכת לערבים ותישאר בידיהם עד ביאת המשיח.
יש בדעתי, בפעם הבאה שאנאם באסיפת גיוס, להכריז כי אני בטוח כי אראה את ארץ־ישראל יהודית בעיקרה בימינו־אנו, ולהיווכח מה יקרה להכרזה בעיתונות.2
ברחשי כבוד,
מ. שרתוק
- לא אותרו פרטים על שיחה זו. ↩︎
-
מקפרסון השיב למ״ש ב־5.3.1942 (אצ״מ S25/33). במכתבו טען כי הקטע שפורסם ב״פלסטיין פוסט״ אסרטיבי ביותר לעומת ציטוטים אחרים מדברי ראש עיריית יריחו, שפורסמו בעתונים אחרים. מקפרסון צירף קטע מתוך העיתון הערבי ״פלסטין״, המעיד לדעתו על רוח אחרת:
אנו, הערבים, עם בעל עקרונות וסיסמתנו היתה תמיד עמידה על משמר עקרונותינו. אנו עם המאמין כי פלסטין שייכת לערבים ותישאר לערבים עד יום הגאולה, וכי בעלי בריתנו האנגלים יעניקו לנו, בלי ספק, יחס הוגן אחר תום המלחמה [– – –] משום כך עלינו להתגייס לצבא הבריטי כדי להגן על מולדתנו, ויהיה זה לכבוד לנו להיות שותפים בזכויות האומות: לג׳יהאד אני קורא לכם, נגד היטלר, התוקפן המדכא! ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות