רקע
משה שרת
בזכות הפתרון הציוני: תגובת משה שרתוק ב"ניו־יורק טיימס" (אנגלית) (13.2.1942) ‏1
בתוך: מאבק מדיני: 1942 – קובץ נאומים ומסמכים: ינואר–מאי

המאמר ב"ניו־יורק טיימס" עשה רושם מכאיב ביותר בקרב יהודי ארץ־ישראל2

הדרישה להקמת צבא יהודי מבוססת על שני נימוקים": ראשית – היהודים, אשר היו העם הראשון שהותקף על־ידי היטלר ואשר סבל מידו יותר מכל אומה אחרת, חייבים ורשאים לתרום את תרומתם למאמץ המלחמה של בעלות־הברית בתור עם; כל עם הנמנה עם בעלות־הברית, עד הקטן ביותר, החל בדנים החופשים וגמור בדרוזים בסוריה ובסנוסים בלוב, משתתף במלחמה על שמו ועל דגלו, ואין כל הצדקה לכך שדווקא מהיהודים יידרש שילחמו בעילום שם וישאו בעלבון טישטוש זהותם.

שנית – הקמת צבא יהודי רק היא עשויה לעורר את מירב ההתלהבות בקרב היהודים ולהניעם לתרומה הגדולה ביותר למאמץ המלחמה של בעלות־הברית. הדרישה להקים צבא יהודי אינה נובעת מתוך איזו מזימה תוקפנית נגד מישהו ואינה אלא תביעה ליחס הוגן, לזכות של שוויון, ולאפשרות מאמץ גדול ביותר.

אשר לפתרון שאלת היהודים, הרי זה בלתי־מציאותי בהחלט להאמין, לאחר כל הניסיון של דורנו, כי הבטחת הזכויות האזרחיות בלבד עשויה להגשים את תקוות היהודים, כפי שטוען “ניו־יורק טיימס”. הערובות המשפטיות של חוקת ויימר לא מנעו את המשטר הנאצי מלטאטא תוך חודשים מספר את זכויותיה ועמדותיה של יהדות גרמניה.3 יתר על כן, האנטישמיות לא הומצאה על־ידי היטלר. מעמדם של היהודים באירופה הלך ונתקפח זה יובל שנים. זכורות הצהרותיהם של דוברים פולנים על מיליון ומעלה “יהודים מיותרים” בפולין.4 זכורה המדיניות הכלכלית האנטי־יהודית של כמה מהמדינות שקמו במזרח אירופה לאחר המלחמה הקודמת וכן הלחץ הפנימי שפעל בקרב יהודי מזרח אירופה מאז המלחמה הקודמת והניעם להגר לארצות אחרות. היטלר רק ניצל את רגש האיבה ליהודים. המעורה עמוק מתחת לסף הכרתם של עמי אירופה, ואשר מקורו העיקרי הוא מעמדם הבלתי־נורמלי של היהודים כאומה בלי ארץ משלה, המהווה מיעוט בכל מקום.

אם רוצים לשחרר את האנושות מנגע האנטישמיות, יש לאחוז בשורש הבעיה היהודית והוא היות היהודים מחוסרי בית בתור עם. לאחר ששאלת היהודים תיפתר על־ידי תקומת האומה היהודית בארץ־ישראל, לא יהיו עוד היהודים החיים בקרב עמים אחרים נתונים לרדיפות או איבה יותר מבני כל עם אחר החיים מחוץ לארצם!

פתרון הבעיה היהודית נוגע לא ליהודים בלבד, אלא לאנושות כולה. הניצול השטני של האנטישמיות סייע להיטלר להגיע לשלטון בגרמניה ולערער את כוח התגוננותם המוסרי של עמי אירופה לפני שיצא להתקפה גלויה עליהם. יציבות המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם יהיו נתונים בסכנה כל עוד לא תינתן ליהודים ארץ משלהם וכל עוד יוסיפו לשמש מטרה לכל דמגוג, המעוניין לזרוע חשדות ומשטמה בין מעמדות ועמים.

אין להבין כיצד יכול ה"ניו־יורק טיימס" להסתייע בהכרזה האטלנטית לחיזוק עמדתו האנטי־ציונית, שהרי ההכרזה האטלנטית מחייבת את המדינות בעלות־הברית לכבד את זכותם של כל העמים לבחור לעצמם את צורת המימשל שבה יחיו. הרוב המכריע של היהודים גמרו אומר לשים קץ למצבם הרופף בעולם. אחרי המלחמה יש למצוא בית חדש לקיבוצים היהודיים ההרוסים שבאירופה. ארץ־ישראל היא הארץ היחידה – המסוגלת על יסוד שישים שנות התיישבות יהודית בה – לתת להמונים גדולים של יהודים לא רק מקלט ארעי, אלא בית קבע אשר בו בתוך עמם־הם.


  1. ב־22.1.1942 פירסם “ניו־יורק טיימס” מאמר מערכת שכותרו A Jewish Army?, ששלל הקמת צבא יהודי, ציין כי “לא יהיה זה מן החוכמה מצד ארה”ב לעשות ניסיון של לחץ על הממשלה הבריטית בעניין זה", ויצא גם נגד הקמת מדינה יהודית אחרי המלחמה, בהדגישו כי “תקוות היהודים יתמלאו ע”י הגשמת האמנה האטלנטית". מ"ש זימן אליו את כתב העיתון בירושלים והכתיב לו את תגובת הסוכנות בנושא זה. התגובה פורסמה ב"ניו־יורק טיימס" ב־13.2.1942 והופצה בתרגום עברי ב־22.2.1942 בעלון לשכת ההסברה של הסוה"י, המובא כאן.  ↩︎

  2. בתגובה למאמר ב"ניו־יורק טיימס" יזם “ועד החירום” של יהודי ארה"ב אסיפת עם למען הקמת צבא יהודי ב"קרנגי הול", ניו־יורק, 4.2.1942.  ↩︎

  3. רפובליקת ויימר, שקמה בגרמניה ב־1914 אחרי מל"ע־1 והתקיימה עד 1933, כוננה חוקה שהעניקה זכויות מלאות לכל אזרחי המדינה.  ↩︎

  4. יוזף בק, שר החוץ הפולני (1934–1939), הכריז כי בפולין יש מיליון יהודים “מיותרים” (יומ"מ ב', עמוד 29).  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65181 יצירות מאת 3935 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!