אדוני,
ברצוני להסב את שימת לבך למכשלה חמורה בתחום הגיוס, הנובעת מן העובדה שרבים מאוד מבין הכשירים לשירות צבאי מועסקים כאזרחים על־ידי גופים צבאיים שונים.
עניין זה נדון בכמה שיחות בין החתום מטה ובריגדיר בדיגטון,1 שבמהלכן התקבל רושם כי יינקטו צעדים מסויימים, אולם נראה לי שעלי להעלות נושא זה שוב ולבקש הכרעה ברורה.
אלפי גברים בריאים בגיל הגיוס, לרבות מי שנקראו על־ידי המוסדות הלאומיים היהודים להתגייס לצבא, כלומר גילאי 20 עד 30, מועסקים אם ישירות ואם באמצעות קבלנים במסגרת רשויות צבאיות. העובדה שגברים בגיל גיוס בדרך כלל, ומי שנקראו במפורש להתגייס בפרט, יכולים להשיג בנקל תעסוקה כאזרחים, תמיד הגבילה את מאמצי הסוכנות היהודית לקדם את ההתגייסות בקרב היהודים. מצב זה מתפרש על־ידי האנשים שבהם מדובר ישירות, ועל־ידי הציבור בכללותו, כמלמד על כך שלצבא עצמו אין עניין מיוחד בגיוס, או לפחות שתעסוקה בעבודות צבאיות נחשבת בעיניו כחשובה באותה מידה כשירות צבאי.
הסוכנות היהודית מציעה אפוא כי לצורך מבצע הגיוס יוצאו הוראות לכל הרשויות הצבאיות לפטר, ולא להעסיק בעתיד, גברים בגיל 20 עד 30 אשר לא יוכחו להוכיח שהם פטורים מהתנדבות עקב מצב משפחתי, מצב בריאות או נימוקים סבירים אחרים. אם יוסכם, כי תעודות שיונפקו מטעם הסוכנות היהודית ישמשו כהוכחה לפטור זה, ואם יהודים שאין ברשותם תעודות שכאלה ייחשבו כבלתי כשירים לתעסוקה בצבא כאזרחים, יהיה בכך כדי לפשט את ההליכים.
בכבוד רב,
מ. שרתוק
הנהלת הסוכנות היהודית
-
בריגדיר וויליאם בדינגטון (1895–1975). קצין מטה בריטי ממוצא יהודי. ב־1941 התמנה לראש המינהלה הצבאית בירושלים. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות