רקע
משה שרת
על השם המפורש ״מדינה יהודית״: מברק אל דוד בן־גוריון, ניו־יורק (25.5.1942) ‏1
בתוך: מאבק מדיני: 1942 – קובץ נאומים ומסמכים: ינואר–מאי

אבי עמוס מנובמבר,2

בשעתי שאלתי לדעתך בדבר כרוז הוועד הפועל הציוני המצומצם, וקיבלתי תשובתך.3 דעת גרינבוים לא נחה מהתשובה. הוחלט שאשאלך שנית וכן את חיים. המחלוקת היא בשאלת השם המפורש ״מדינה יהודית״. לדעתי אין להשתמש בשם המפורש בגילוי הדעת הרשמי של ההנהלה או הוועד הפועל [הציוני המצומצם] משני טעמים:

טעם חיצוני: גילוי דעת כזה עכשיו עלול לעורר לחץ ערבי ובתוצאותיו תשובה שלילית בריטית, וטעם פנימי: אישור הדבר בוועד הפועל מוכרח לחדש הויכוח בשאלת החלוקה – כי הרי לא ננקוט נוסחת הגבולות ההיסטוריים – ואולי ויכוח לעצם עניין המדינה. קבלת החלטה כזו בוועד הפועל המצומצם כשלעצמה מוקשה מבחינה קונסטיטוציונית.

לעומת זה טוען גרינבוים, בתמיכה ידועה מפישמן ומשמורק, ובתמיכה מלאה מג׳וזף, שיש לדבר דברים ברורים בייחוד לאחר שסיסמת המדינה, או קומונוולת, הושמעה כבר פומבית בהחלטות של ועידות ציוניות באמריקה, בקנדה ובדרום־ אפריקה. וכן במאמר חיים [וייצמן] ב״פוריין אפירס״4 ולכן, אם יטושטש העניין בגילוי דעת הוועד הפועל, תהא בזה החלשת העמדה שלנו.

תשובתי לזה היא: לא הרי החלטה המתקבלת בוועידה באחת הארצות כעמדה רישמית של ההסתדרות הציונית והסוכנות. אתה מתבקש לשאול את חיים ולהודיענו דעת שניכם.

אם דעות שניכם כדעתי, הברק ושאל: ״הנתקבלו מכתבי ומכתב וייצמן לשרתוק״. אם כדעת גרינבוים: ״הנתקבלו מכתבי ומכתב חיים לגרינבוים״. אם דעתך כדעת גרינבוים, דעת חיים כדעתי, הברק בשאלה: ״הנתקבל מכתבי לגרינבוים ומכתב חיים לשרתוק״ או להיפך. אבקשך לענות מייד.


  1. נוסח המברק בכתב יד של אחד מעובדי הממ״ד נמצא באב״ג. ייתכן שמדובר לא במברק אלא במכתב שנשלח בידי איש קשר.  ↩︎

  2. אבי עמוס – מכינויי ב״ג; נובמבר – מכינויי מ״ש.  ↩︎

  3. על גילוי הדעת של ההסתדרות הציונית ר׳ מסמך מיום 1.3.1942. הנושא נדון שוב בישיבת הנה״ס ב־17.5.1942 והוחלט להמתין לקבלת החלטות הוועידה הכלל־ציונית במלון ״בילטמור״. מ״ש התבקש להיוועץ בב״ג ובח״ו, ומברק מ״ש שלעיל נכתב, כפי הנראה, בעקבות החלטה זו (תשובת ב״ג לא אותרה).  ↩︎

  4. בגיליון ינואר 1942.  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65183 יצירות מאת 3935 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!