לאור העניין שהבעת בבעיית ההגירה הבלתי־חוקית מדרום־מזרח אירופה לפלשתינה, אני סבור שעלי ליידע אותך, כי מר ברל לוקר מן הסוכנות היהודית בא אלי אתמול וביקש לדעת אם ממשלת ה.מ. תסדיר עם הטורקים את ירידת נוסעי ״אוקסיניה״ ו״מיחאי״ לחוף ואת המשך מסעם ביבשה לפלשתינה. אלה הן שתי אוניות רומניות בתפוסה של שנים־עשר ותשע טונות, הנושאות שלושה־עשר ותשעה־עשר נוסעים בהתאם. אני הסברתי, כי ממשלת ה.מ. לא תוכל להסכים להצעתו זו מאחר שהיא תעמוד בניגוד גמור למדיניותנו המקובלת, שכן היא תשלים עם הגירה בלתי־ חוקית, אולם אנו חשים דאגה כנה לבל יישָנה אסון ״סטרומה״, ולפיכך לא נעשה דבר למניעת אוניות אלה מהמשכת דרכן. אם הן ייעצרו בידי יחידות הצי שלנו בים האגאי, הם יישלחו, במידת האפשר, ליעד כלשהו מחוץ לפלשתינה. אם, לעומת זאת, הם לא ייעצרו ויגיעו לנמל פלשתיני, כי אז נרשה להם לרדת והם יטופלו כפי שטופלו נוסעי ״דריין״. אני הבהרתי היטב, כי הדבר שנוכל לעשות, לכל היותר, הוא לא להפריע להמשך ההפלגה של האוניות האלה, וכי אם בשל סיבה כלשהי שמעבר לשליטתנו תתרחש תקלה, לא תישא ממשלת ה.מ. בשום אחריות.

נראה לי, שעליך להיות מודע למה שאמרתי למר לוקר נוכח האפשרות שבין הזמן שהן הפליגו מן הדרדנלים ועד כניסתן לתחום שליטתנו עלול אסון כלשהו להיגרם לאוניות האלה מכוח נסיבות שלנו אין שליטה עליהן. במקרה שכזה אין ספק שדעת קהל יהודית ואחרת תנסה אולי להטיל את האשמה על ממשלת ה.מ., אבל לאור החלטת הקבינט בפעם האחרונה שבה נדון נושא זה, איני סבור שקיים קו אחר כלשהו שנוכל לנקוט לגבי כלי שיט אלה ואחרים, שעשויים לנסות להגיע לפלשתינה.

קרנבורן