רקע
טוביה בן משה כץ
הילד טרם גוחו מבטן
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

הילד טרם גוחו מבטן / טוביה הכהן


אפסו חלפו ירחי לֵדה, אמי ללדת כרעה, עוד מעט אֶטוש אהלי אעזֹב ביתי, אֶגָרש מן גן העדן משכן שקט ושאנן; שמה בלי עצב ודאגה מצוף דבש ינקתי מאומה לא חסרתי, עתה אלכה לי אל מעונות אנשים אל שדי בוכים לבכות אתם יחד ולילל במר נפש, לאכל לחם בזעת אף ולשתות דמעות בצמא!

אכן כך צוה עלי יוצרי בבטן! ממרום קול ענות אנכי שומע, רב לך שבת פה, צא לקראת אחיך וראה שלומם, עמוד גם אתה אתם יחד בקרב, הלחם גם אתה אתם, ומכחך שחדה בעדם!

נבהלתי משמוע, רעדה אחזתני פחד קראני, תחתי ארגז ורוחי תפעם כהולם פעם, להמיר מנוחה שאננה ברגז ורעש, צוף ודבש בלענה ורוש!

והנני עומד ומשתאה מחריש לדעת אם כלה ונחרצה ואם מאלהים יצא הדבר!

והנה פתאום יד אל ממעל בימיני תאחזני ואל פתח הבית ינהלני, יראה ורעד יבא בי, באימה ופחד בחיל ורעדה הנני דופק על הדלת “פתחו לי”! והנה קול אמי אנכי שומע תזעק בחבליה מר תצריח, נבהלתי משמוע אחור נסוגותי, צאת בל אהינה, אבכה במר לבי ורוח אין בי לעזוב משכני!

אולם כגבור אאזר חיל, בעד חלון ביתי נשקפתי לראות בתבל וביושבי בה ומה משפטם, אפנה לימיו, אמי מר תצריח, ולשמאל סביב לה מר יבכיון, אכן זה חבל אנוש בארץ החיים? ולמה זה גם אנכי פה? אלכה ואשובה אל מקומי מקום חֻצבתי, שם בטח אשב באין מחריד! אך הה! ראשי בין מזוזות הבית שוֹב בל אוכל! אנכי מר צורח אזעק בקול ואין שומע, מאחור תהדפני יד ומקדם כפות שתים, פתאום אנכי בתבל והשער סגרו! ארבה דמעות ארבה בֶכֶה אך לשוא! סביבי שקטה המהומה הקולות יחדלון! נהי בל ישמע, אין קול יליל אך רצון על פני כלם! אך עיני לבדה הה! מר בוכיה!

המלצות קוראים
תגיות