א. 🔗
חַם! מֶה חָם! וְהַחוֹל מֶה עָמֹק
וְהַחוֹל מַה־לָּבָן לְלַהֲבוֹת בֹּקֶר,
לֶהָבוֹת צְחוֹרוֹת וְדוֹמֵמוֹת.
וְאָנֹכִי עוֹלֶה כְּחֹם הַבֹּקֶר
מֵהַמּוֹשָׁבָה אֶל הַכֶּרֶם.
חַם! מֶה חָם! וּמַה הִלְבִּינוּ
מִשִּׁפְעַת אָבָק נְעָלַי שְׁחוֹרוֹת
שֶׁנָּעַלְתִּי לִכְבוֹד הַנָּאוָה!
אֲהָהּ, הוּא עוֹלֶה גַם בִּנְחִירָי,
אֲהָהּ, הוּא צוֹרֵב גַּם אֶת שְׂפָתָי,
זֶה אָבָק לָבָן שֶׁל רְחוֹבוֹת…
זוֹהִי אַהֲבָה וְזֶהוּ שְׂכָרָהּ!
אַךְ מַה מֵּעִיק קְנֵה־הָרוֹבֶה –
עָלָיו גְּאוֹנִי וְתִפְאַרְתִּי,
גְּאוֹן הַשּׁוֹמְרִים וְתִפְאַרְתָּם –
מַה הוּא מֵעִיק עֲלֵי כְתֵפָי,
קְנֵה־הָרוֹבֶה עִם הָאֵזוֹר,
אֵזוֹר עוֹר וְהוּא אֲדַמְדַּם,
מֵאִיר עֵינַיִם, יָפֶה לְהַלֵּל,
כֻּלּוֹ מְשֻׁבָּץ בַּכַדּוּרִים,
וְהוּא עוֹבֵר בַּאֲלַכְסוֹן
מִכֶּתֶף שְׂמֹאלִי לְמָתְנִי יְמָנִית,
כַּאֲשֶׁר יַעְדּוּ גִּבּוֹרֵי־חַיִל
וְהַשּׁוֹמְרִים שֶׁבִּרְחוֹבוֹת.
חַם, מֶה חָם! וְהַחוֹל מֶה עָמֹק,
לֹא אֲלֵיכֶם, גִּבּוֹרֵי־חַיִל
וְאַחִים־שׁוֹמְרִים שֶׁבִּרְחוֹבוֹת!
מִי לִי פִלֵּל וּמִי מִלֵּל
כִּי יֵהָפֵךְ פִּתְאֹם לִבִּי
לִשְׂנֹא כָכָה אֶת הָרוֹבֶה
עִם הָאֵזוֹר הָאֲדַמְדָּם,
שֶׁעֲלֵיהֶם כָּל גְּאוֹנִי,
כָּל תִּפְאַרְתִּי זֶה חָדְשִָׁיִם…
זֶה חָדְשַׁיִם שֶׁזָּכִיתִי
לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה
הַנִּכְבָּדָה וְהַנַּעֲלָה
שֶׁל הַנּוֹטְרִים הָרְחוֹבוֹתִים,
זֶה חָדְשַׁיִם אֲנִי נוֹטֵר
אֶת הַכֶּרֶם עַל הַגִּבְעָה.
יוֹמָם אִישַׁן בַּשּׁוּמֵירָה
הַנִּשָּׂאָה עַל כְּלוּנְסוֹתֶיהָ
אַמּוֹת שָׁלֹשׁ מֵהָאָרֶץ.
וּבִנְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ יָמָּה,
כְּשֶׁיָּפוּחַ רוּחַ עָרֶב,
כְּשֶׁיִּבְכֶּה תַן בַּמֶּרְחָק
וְהַחוֹל לִפְנֵי סֻכָּתִי
יַוְרִיד, עָנֹג מֵהַשְּׁקִיעָה,
אֲנִי יוֹרֵד מִמְּלוּנָתִי,
אֲנִי חוֹגֵר אֶת כְּלֵי־זֵינִי,
אֶת הָרוֹבֶה עִם הָאֵזוֹר,
וּמִתְהַלֵּךְ בֵּין הַגְּפָנִים.
(רַק, בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ,
לָכֶם אֲגַלֶּה, וּבִלְחִישָׁה,
כִּי זֶה רוֹבִי אֵין לוֹ מַקּוֹר,
אַךְ רֵיקָנִים הַכַּדּוּרִים
מִבְּלִי סִימַן אֲבַק־שְׂרֵפָה…
אַךְ אַל יִפָּל־נָא לְבַבְכֶם!
לוּ רַק תָּבוֹא שְׁעַת־הַכּשֶׁר,
אָז בְּעֵץ הָרוֹבֶה אַכֶּה,
אַף בַּל אַחֲטִיא הַמַּטָּרָה).
וְעַד יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי קָדִים
לִפְנֵי רֶכֶב שֶׁמֶשׁ פְּלָדוֹת,
וְנִתְּזָה אֵשׁ מִגַּלְגַּל חַמָּה
אֲנִי מִתְהַלֵּךְ בֵּין הַגְּפָנִים.
טַלְלֵי לַיְלָה יִרְחָצוּנִי,
רְסִיסֵי לַיְלָה הָרַעֲנַנִּים…
מַה נְּעִימָה צִנַּת לַיְלָה
לִנְגֹהוֹת סַהַר מֵעַל לֶהָרִים,
לִנְשִׁיקוֹת נַעֲרָה בֵּין הַגְּפָנִים…
חַם! מֶה חָם! וְהַחוֹל מֶה עָמֹק
וְהַחוֹל מַה לָּבָן לְלַהֲבוֹת בֹּקֶר,
לֶהָבוֹת צְחוֹרוֹת וְדוֹמֵמוֹת…
הִשְׁבַּעְתִּיכֶם, אַחִים־שׁוֹמְרִים,
אִם תּוֹסִיפוּ בִּי תְקַנְּאוּ,
עַל שֶׁנָּפַל לִי לְחֶבֶל
זֶה הַכֶּרֶם עַל הַגִּבְעָה…
אָמְנָם נָאָה הִיא הַקְּטַנָּה,
בַּת הַכּוֹרֵם מֵהַגִּבְעָה,
אַךְ עָיַפְתִּי לְלַוּוֹתָהּ
בֹּקֶר־בֹּקֶר אֶל בֵּית אִמָּהּ
וּלְהֵחָרֵךְ מִדֵּי בֹקֶר
בְּשַׁלְהָבוֹת יוֹנְקוֹת לֵחִי,
מִדֵּי שׁוּבִי אֶל הַכֶּרֶם,
זֶה הָרָחוֹק שֶׁבַּכְּרָמִים…
הִשְׁבַּעְתִּיכֶם, אַחִים שׁוֹמְרִים,
אִם תּוֹסִיפוּ בִּי תְקַנְּאוּ
וְאִם תְּגַלּוּ אֶת זֶה סוֹדִי
לְהַכּוֹרֵם מֵהַגִּבְעָה…
חַם, מֶה חָם! מֵרָחוֹק מַאֲפִיר
חֹרֶשׁ זֵיתִים, צִבּוּר כִּפּוֹת,
מֻקָּף הוּא בִּמְשֻׂכַּת צָבָר.
אוּלַי אָשִׂים פָּנַי שָׁמָּה?
אוּלַי אֶקְטֹף פְּרִי הַצָּבָר
וְאֶזְרֹק הָלְאָה אֶת קְלִפָּתוֹ
(הַדּוֹקֶרֶת, שְׂנוּאַת נַפְשִׁי),
וְאֶבְלַע תּוֹכוֹ הָאֲדַמְדַּם
(תַּאֲוַת לִבִּי, מַחְמַד עֵינָי),
תּוֹךְ עֲסִיסִי וַחֲלַקְלַק
שֶׁיְּצַנֵּן גְּרוֹנִי נִחָר?
אַךְ הַדֶּרֶךְ רַב לַחֹרֶשׁ,
וְטוֹב לִבְלִי לִנְטוֹת הַצִּדָּה,
טוֹב כִּי אַחֲזִיק בְּמִשְׁעוֹלִי,
וְאָמְנָם אֶמְחֶה אֶת זֵעָתִי,
אַף אֲקַלֵּל אֶת אֲזוֹרִי,
אֶת הָאֵזוֹר עִם הָרוֹבֶה,
וְאוֹסִיף לֶכֶת בְּמִשְׁעוֹלִי…
נִדְּפָה תְּכֵלֶת עָב אַחֲרוֹנָה
בַּשָּׁמַיִם הַמְלֻבָּנִים.
קִרְעֵי־אֵד בִּמְרוֹמֵי הָרִים
קַל נְמוֹגִים, וּבֵינֵיהֶם
אַט מִתְגַּלִּים, שְׁטוּפֵי־זֹהַר,
כְּפָרִים פְּזוּרִים פֹּה וָשָׁמָּה,
הַמְדֻבָּקִים אֶל הַבְּלִיטוֹת
שֶׁל הַסְּלָעִים הָאֲמֻצִּים
כְּפִטְרִיּוֹת רַבּוֹת־גְּוָנִים:
כֵּהוֹת, צְחֹרוֹת וַאֲפֹרוֹת…
חַם, מֶה חָם! הַחוֹל מַה־לּוֹהֵט!
רִשְׁרוּשׁ יָבֵשׁ תַּחַת רַגְלָי:
רַק עוֹד אֶרְאֶה אֶת קָצֵהוּ
שֶׁל הַנָּחָשׁ הַמִּתְחַמֵּק;
הַאִם נִרְדְּמָה הַלְּטָאָה
תַּחַת קַרְנֵי הַשַּׁלְהֶבֶת,
כִּי לֹא תֶחֱרַד מִדֵּי גִּשְׁתִּי?
לֹא! לֹא נִרְדְּמָה, רַמָּאִית!
גָּזָה תֵכֶף בֵּין הַחוֹלוֹת,
רַק חָפַצְתִּי הַצֵּג רַגְלִי
עֲלֵי זְנָבָהּ יָרֹק־כֵּהֶה…
וַחֲמוֹר לֹא־נִרְאֶה פִּתְאוֹם
נָעַר נְעִירָה גְדוֹלָה, מָרָה
בְּדִמְמָתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
הַמִּתְעַלֵּף הֲלוּם־שָׁמֶשׁ.
בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִּי, חֲמוֹרִי!
הִכַּרְתִּיךְ בְּצַעֲקָתֶךָ…
זֶה חֲמוֹרוֹ שֶׁל עַבְּדְּ־אַלַהּ,
שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁל הַכְּרָמִים,
מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ יָבִיא
מַיִם קָרִים אֶל הַכְּרָמִים,
כַּד לַשּׁוֹמֵר, כַּד לַשּׁוֹמֵר…
הוֹי, מִי יִתֵּן לִי קִתּוֹנִי
אֲשֶׁר אִתִּי בַּשּׁוּמֵירָה,
הוֹי, מָה אֶדְבַּק בּוֹ בִּשְׂפָתַי
הַחֲרוּכוֹת, הַמְאֻבָּקוֹת!
וּמַה נָּעִים קֹר הֶחָרֶס,
וּמַה־זַּכִּים וּמַה־קָּרִים
הֵם הַמַּיִם, מֵי הַבְּדֹלַח…
רַגְלַי, רַגְלַי, אַל תְּפַגֵּרוּ!
הִנֵּה נִרְאוּ כְבָר הַכְּרָמִים
שֶׁבַּמִּישׁוֹר וּבַגְּבָעוֹת,
וְהַגְּפָנִים, כְּאִמָּהוֹת
קְטַנּוֹת, רַכּוֹת, רַחֲמָנִיּוֹת,
הוֹזוֹת כְּפוּפוֹת עַל עוּלֵיהֶן,
סִתְרָה לָמוֹ מֵהַשָּׁמֶשׁ.
לֹא יָנוּעַ עֵץ הַשָּׁקֵד,
גַּנְדְּרָן זָקוּף, דַּק־הַגֶּזַע,
שָׁכַח יַחֲסוֹ, דַּקּוּת־גִּזְעוֹ,
יְפִי תָאֳרוֹ – וַיֵּרָדַם…
רַק מִמַּחֲבוֹא עֵץ־הַתְּאֵנָה,
זוֹ הַיְשִׁישָׁה עוֹבְרָה־בְטֵלָה,
שֶׁלֹּא תִרְאֶה אַךְ לֹא תָבִין
אֶת הַנַּעֲשֶׂה בֵּין בַּדֶּיהָ,
לִי הִגִּיעַ צִפְצוּף עָנֹג,
כַּנְפֵי רְנָנִים שָׁם מִתְעַלְּסִים,
לִי הִגִּיעַ שִׂיג וָשִׂיחַ…
לָקְחָה אָזְנִי לַחַשׁ לוֹהֵט
אַף בָּחַנְתִּי צְלִיל נְשִׁיקָה…
בְּרוּכִים תִּהְיוּ לִי, הַשּׁוֹמְרִים,
בְּנֵי־הַנְּעוּרִים הַנִּלְבָּבִים!
אַךְ הַאֻמְנָם אֵלֵךְ רָכִיל?
אַךְ הַאֻמְנָם אוֹצִיא דִבָּה?
הֱיוּ נָא בְטוּחִים, אַחִים שׁוֹמְרִים,
בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַנִּלְבָּבִים!
לֹא כָמוֹנִי אִישׁ וִיכַזֵּב,
לֹא כָמוֹנִי יֵלֵךְ רָכִיל,
אַךְ גַּם אַתֶּם שִׁמְרוּ פִּיכֶם
וְאַל תָּבִיאוּ אֶת דִּבָּתִי
אֶל הַכּוֹרֵם מֵהַגִּבְעָה…
אַךְ הֵן הִנֵּה גַם גִּבְעָתִי,
הִנֵּה כַרְמִי עִם סֻכָּתִי,
כֹּחִי חֻדַּשׁ, רַגְלַי קַלּוּ…
כְּבָר עָלִיתִי עַל הַגִּבְעָה,
כְּבָר מָצָאתִי אֶת סֻלָּמִי,
שֶׁהֶחְבֵּאתִיו בֵּין הַגְּפָנִים,
כְּבָר הִקְרַבְתִּיו לַשּׁוּמֵירָה,
אַחַת, שָׁלֹשׁ, חָמֵשׁ, שֶׁבַע…
(קְפִיצָה־קְפִיצָה – שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת) –
וּכְבָר רֹאשִׁי שָׁם וְרֻבִּי
בַּשּׁוֹמֵירָה הַמְּצִלָּה…
בּוּל־בּוּל־בּוּל… הֶאָח, קִתּוֹנִי;
טַל שָׁמַיִם אֲנִי שׁוֹתֶה,
אֶגְלֵי שַׁחַר אֲנִי שׁוֹתֶה,
הָיְתָה עֶדְנָה לִי לְפֶתַע,
כָּל עַצְמוֹתַי שֻׁקּוּ נֹעַר…
מַה־יָּפִיתָ, קִתּוֹן־חָרֶס,
מַה־נְּעַמְתֶּם, מֵי עַבְּדְּ־אַלָּה!
וַאֲגָלִים קָרִים, זַכִּים
אַט מְטַפְטְפִים עַל פָּנָי,
עַל צַוָּארִי וְעַל חָזִי
עַל חֻלְצָתִי וַאֲזוֹרִי
אֵזוֹר עוֹרִי הָאֲדַמְדַּם…
ב. 🔗
עַתָּה בָאתִי אֶל הַמְּנוּחָה,
אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה.
מַה שָּׁפַרְתְּ עָלַי, הַנַּחֲלָה
שֶׁל הַכּוֹרֵם מֵהַגִּבְעָה!
עַתָּה אֶשַּׁל אֶת נְעָלָי,
אֶרְחַץ רַגְלַי, אֶרְחַץ פָּנָי,
אַפְשִׁיל מְעִילִי, אֲקַפְּלֵהוּ
וַאֲשִׂימֵהוּ כַר לְרֹאשִׁי;
עַתָּה אַעֲלֶה אֶת הַסֻּלָּם
עַל הַגַּג שֶׁל שׁוּמֵירָתִי
לְבַל יָבוֹא זָר וְחוֹמֵס,
עֵת אֲנַמְנֵם תְּנוּמָה קַלָּה,
וּבַל יִגְנֹב אֶת הַשּׁוֹמֵר,
וּבַל יִגְנֹב אֶת הָרוֹבֶה,
אֶת אֲזוֹרִי הָאֲדַמְדַּם,
כַּד הַמַּיִם, סַל הַנְּצָרִים,
וּבַסַּל עוֹד שְׁיָרֵי סְעֻדָּה,
לֶחֶם, זֵיתִים וַעֲנָבִים,
אוֹתָם טָעֲמָה בַלַּיְלָה
יַלְדַּת־חֵן וְטוֹבַת־שֵׂכֶל…
צֵל וּקְרִירוּת בַּשּׁוּמֵירָה,
עַל רִצְפָתָהּ אֶשְׁכַּב פְּרַקְדָּן,
אֶשְׁכַּב פְּרַקְדָּן, אַבִּיט מוּלִי:
שְׁלֵוָה, קוֹרְנָה אֶרֶץ רַבָּה;
חֹרְשׁוֹת זֵיתִים, גַּנֵּי שְׁקֵדִים
נָגְעוּ, תָּעוּ עַד הָאֹפֶק;
מֵהַגְּבָעוֹת הַמַּזְהִירוֹת
כְּרָמִים זוֹחֲלִים לַמּוֹרָד
וּבַמּוֹרָד נֶעְצְרוּ רָגַע:
דַּרְכָּם חָסְמוּ רַחֲבֵי שָׂדָי,
מְרֻקָּמִים מַעֲשֵׂה־תַשְׁבֵּץ
זָהָב, אֹדֶם וּזְמָרַגְדִּים,
אַךְ מֵאַחֲרֵי שָׂדוֹת קוֹרְנִים
כְּרָמִים שֵׁנִית עוֹלִים הֶרָה.
וּמִדֵּי הַעְפִּילָם לַעֲלוֹת
נִגְלוּ, נֶחְשְׂפוּ שׁוּלֵיהֶם,
נִרְאוּ צְפוּנוֹת דָּלִיּוֹתָם:
הָאַשְׁכֹּלוֹת הַמְתֻלָּעִים,
הַנִּכְפָּפִים לָאֲדָמָה,
יוֹנְקִים שְׁיָרֵי עֲסִיסֶיהָ.
הַס בַּכְּרָמִים; בַּשּׁוּמֵירוֹת
דְּמִי וָשָׁקֶט. לֹא יְרֹעָע.
הַסֻּלָּמוֹת עַל הַגַּגּוֹת.
שׁוֹמְרֵי לַיְלָה נָמִים בֶּטַח,
רַק מִתַּחַת סֻכָּה אַחַת
נִרְאֵית נָדָה תְּמוּנַת גָּבֶר:
שׁוֹמֵר כּוֹבֵס אֶת לְבָנָיו
וּמְיַבְּשָׁם הוּא בַחַמָּה
עַל הַחוֹל לִפְנֵי סֻכָּתוֹ.
שָׁם בַּמִּשְׁעוֹל בֵּין הַכְּרָמִים
נַעַר קָט מְתֻלְתַּל־פֵּאָה
עוֹלֶה אַט בְּעֵץ תְּאֵנָה,
רַגְלָיו דְּבוּקוֹת אֶל הַגֶּזַע,
יָדוֹ שְׁלוּחָה לָעֲנָפִים,
מַה לּוֹ לַהַט הַצָּהֳרָיִם.
אִם בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשׁוֹ?
הַרְחֵק, הַרְחֵק בַּמּוֹשָׁבָה,
בֵּין הַחֹרְשׁוֹת, בֵּין הַגַּנִּים,
בֵּין הַגְּפָנִים הַמְשֹרָגוֹת
נָמִים, נוֹהֲרִים בַּחַמָּה
בָּתִּים קְטַנִים וּצְחַרְחָרִים,
וַאֲרָזִים פֹּה וְשָׁמָּה
עוֹמְדִים דֹּם לִפְנֵי הַפְּתָחִים
דֹּם מַאֲפִילִים מִבְּלִי נוֹעַ,
כּוּשִׁים שְׁחוֹרִים וַחֲסֻנִּים,
שׁוֹמְרֵי־סַף שֶׁל אָהֳלֵי שָׁקֶט.
בֵּין הַבָּתִּים הַצְּחַרְחָרִים
עֵינִי תָרָה וּמְחַפָּשֶׁת…
אַךְ יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי,
אַף כִּי אֶזְכֹּר זָכֹר הֵיטֵב
הַסִּימָנִים וְהָאוֹתוֹת.
סִימָן רִאשׁוֹן, סִימָן מֻבְהָק:
גִּנַּת פְּרָחִים, מַטַּע יָדָהּ.
סִימָן שֵׁנִי: עַמּוּד נִשָּׂא
הַמִּתְנוֹסֵס תּוֹךְ הַגִּנָּה,
וְעַל הָעַמּוּד שׁוֹבַךְ יוֹנִים.
אַף עוֹד רַבִּים הַסִּימָנִים:
אָדֹם גַּגּוֹ שֶׁל הַבַּיִת
וּסְבִיבוֹתָיו מַעֲקֶה יָרֹק.
וּבֶחָצֵר, אֵצֶל חַדְרָהּ,
אֵצֶל חַדְרָהּ שֶׁל יוֹנָתִי,
מוּל חַלּוֹנָהּ פּוֹרְחָה שִׁטָּה,
וְהִיא שׁוֹלְחָה אֶל הַחַלּוֹן
אֶת פְּרָחֶיהָ הָרֵיחָנִים,
כַּפְתּוֹרֶיהָ הַצְּהַבְהַבִּים…
מַה מְּשַׁכֵּר רֵיחָם חָרִיף!
מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹמֵר גִּבּוֹר חָיִל
וּבְיַלְדָּה טוֹבַת חֵן וָשֶׂכֶל,
שֶׁהָיוּ מְסֻבִּים לְזֹאת הַשִּׁטָּה,
בִּנְפֹל הַטַּל בִּדְמִי הַלַּיְלָה,
וְשִׁכְּרָם רֵיחַ פִּרְחֵי שִׁטָּה,
וַיָּפָג לִבָּם וְרֹאשָׁם סְחַרְחַר
כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה עַד הַשָּׁחַר…
שָׁוְא יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי:
רָחוֹק, רָחוֹק זֶה הַבָּיִת,
בֵּית הַכּוֹרֵם מֵהַגִּבְעָה…
עֵינַי לָאוּ כְבָר מֵהַבִּיט,
עֵינַי עָיְפוּ מִנִּי זֹהַר;
כָּל הָעוֹלָם צָף בִּנְגֹהוֹת,
אֵשׁ מֵרוֹם וְאֵשׁ מִתָּחַת,
אַף גַּם דָּמִי יֵז נִיצוֹצוֹת,
רִשְׁפֵּי אַהֲבָה, לַהֲבוֹת קָיִץ.
רָצָה אֵשׁ תּוֹךְ רַהֲטֵי דָמִי,
רָצָה, שָׁבָה וְסוֹאָנֶת:
„שׁוּבִי, שׁוּבִי, הַשּׁוּלַמִּית…"
מִתּוֹךְ תְּכֶלְתּוֹ שֶׁל הָאֹפֶק
נִתַּק פִּתְאֹם נֶשֶׁר אָפֹר
וּכְאֶבֶן נִקְלַע מָטָּה,
חִישׁ – וְנֻפַּץ אֶל הַסְּלָעִים
אַךְ כְּרֶגַע נִסְעַר רוֹמָה,
צָלַל, גָּז בְּזֹהַר שְׁחָקִים,
רַק עוֹד רָעֲדָה צְרִיחָתוֹ,
צְרִיחַת לַהַב וְגַעְגּוּעִים:
„שׁוּבִי, שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית!"
שֵׁנִית דְּמָמָה סְבוּאַת זֹהַר,
וּבַדְּמָמָה, סְבוּאַת זֹהַר,
עָפוֹת קַל צִפֳּרוֹת כְּרָמִים
בַּחֲלַל הָאוֹר הַשּׁוֹקֵט,
שָׁטוֹת קַל בְּיָם הַנְּגֹהוֹת,
אַט מְנַפְנְפוֹת כַּנְפֵיהֶן,
מִפְרְשֵׂיהֶן הַמְגֻוָּנִים,
כַּנְפֵי רִקְמָה זַכּוֹת, שְׁקוּפוֹת,
וּמְזַמְזְמוֹת בַּזֹּהַר:
„שׁוּבִי, שׁוּבִי, הַשּׁוּלַמִּית"…
רֶשֶׁת דַּקָּה אַט נִמְתַּחַת
בֵּין הָעוֹלָם וּבֵין עֵינָי,
נָדַם זִמְזוּם הַצִּפֳּרוֹת,
אַךְ מִמֶּרְחַקֵּי הַדְּמָמָה
לִי מַגִּיעַ צִלְצוּל כָּסֶף,
צְחוֹק וְרִנָּה בּוֹ נָשָׁקוּ:
„אָשׁוּב, אָשׁוּב, דּוֹד לְבָבִי!
„בִּלְתִּי מִי לְךָ יִהְיֶה מָגֵן
„מֵהַצִּנָּה שֶׁבַּלֵּילוֹת?
„וּמִי יִסְחַט קְוֻצּוֹתֶיךָ,
„עֵת יִמָּלְאוּ רְסִיסֵי לָיְלָה?
„בִּלְתִּי מִי לְשִׁירְךָ יַאֲזִין,
„שִׁיר הָרֶיךָ, שִׁיר עֲמָקָי,
„אֲשֶׁר תָּעִיר לַיְלָה, לַיְלָה,
„מִדֵּי תָשׁוּט, מִדֵּי תָנוּד
„בֵּין הַגְּפָנִים הַמְטֻלָּלוֹת,
„עֵת יָנוּעַ סַהַר חוֹלֵם
„עַל הֶהָרִים הַשּׁוֹמֵמִים?
„לֹא עָיַפְתָּ הֵן לַוּוֹתִי
„בֹּקֶר־בֹּקֶר אֶל בֵּית אִמִּי,
„לֹא הֵלַנְתָּ הֵן אַף רֶגַע
„עַל רַעְיָתְךָ, עַל תַּמָּתְךָ,
„עֵת אֲכָלְךָ חֹרֶב קָיִץ,
„מִדֵּי שׁוּבְךָ אֶל הַכֶּרֶם,
„זֶה הָרָחוֹק שֶׁבַּכְּרָמִים"…
צִלְצֵל, צִלְצֵל פַּעֲמוֹן כָּסֶף,
מִתּוֹךְ תְּנוּמָה הֶאֱזַנְתִּיהוּ,
צִלְצוּל רָחוֹק, צִלְצוּל כָּסֶף,
צְחוֹק וְרִנָּה בּוֹ נָשָׁקוּ,
שְׁמֵי הַמִּזְרָח בּוֹ הִזְהִירוּ,
לַהֲבוֹת קַיִץ בּוֹ לָהָטוּ,
לַהֲבוֹת קַיִץ בִּגְבוּרָתוֹ,
עֵת הַתְּאֵנָה כְּבָר הִבְשִׁילָה
וְהַגְּפָנִים יִטְּפוּ עָסִיס…
צִלְצֵל, צִלְצֵל פַּעֲמוֹן כָּסֶף,
הַרְבֵּה לָאַט לִי תַעֲלוּמוֹת,
הַרְבֵּה גִלָּה לִי נְצוּרוֹת,
עַד כִּי שָׂחֲקוּ כָּל קְרָבָי.
אַךְ הַאִם סוֹד זָר אֲגַלֶּה?
אִם לֹא אֶשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי?
לֹא! סוֹד אַחֵר לֹא אֲגַלֶּה!
לֹא! לִשְׂפָתַי אָשִׂים מַחְסוֹם!
אַף גַּם אֶעֱצֹם עֵינַי לֵאוֹת,
וְאֵרָדֵם וְאָנוּחַ,
עַד שֶׁיִּטֶּה שֶׁמֶשׁ יָמָּה,
עַד יָפוּחַ רוּחַ עָרֶב,
וְהַחוֹל לִפְנֵי סֻכָּתִי
יָוְרִיד, עָנֹג מֵהַשְּׁקִיעָה…
תרע"ו
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות