הספר הזה הוא תוצאה קצרה מהספר “מורה דרך בארץ ישראל וסוירא” להרא"ם לונץ. נערך ונדפס ברשיון המחבר של הספר הנ"ז.

 

יפו    🔗

סחר העיר הזאת רב כי אדמתה דשנה ופוריה ובסביבותיה נמצאים כשלש מאות גנות השלחין (בְּיַארֶה) המוציאים שנה שנה מליונים תפוחי זהב, למונים ואתרוגים וגם פרי עץ וירקות שונים למכביר. חופה הוא החוף הראשי להוצאת טוב הארץ החוצה והבאת חפצי ארצות אחרות אליה.

מספר יושבי העיר הזאת עולה לשבע עשרה אלף ושבע מאות ושלש עשרה נפש והם נערכים בערך זה:

יהודים 2970 (ספרדים 1210 אשכנזים 1760), ישמעאלים 11630, ארמנים 159, אשכנזים (בני ההיכל) 490, יונים 1560, לטינים 639, מארוניטים 210, קופטים 55.

שרידי ימי קדם אין בעיר הזאת ולכן ביום אחד או יומים יוכל הנוסע להתבונן על העיר הזאת ומצבה וללכת ירושלימה או ראשונה להמושבות ולעלות אח"כ ירושלימה.

המושבות שבסביבות יפו    🔗

שמנה מושבות נמצאים בסביבות יפו, והן: בפאת דרום:

1. ראשון לציון (מיפו לראשון לציון כשעה וחצי)

שטח אדמת המושבה הוא 6600 דונם או 594 הקטאר, והיא נטוע כמעט כלה גפנים ומעט עצי שקדים ושאר עצי פרי. ומספר כל בני המושבה הוא 520 נפש.

2. וַואד חְנִין (מראשון לציון לואד חנין מהלך חצי שעה)

שטח אדמת האחוזה הזאת 1500 דונם וגם היא נטועה כלה גפנים. מספר יושביה 117.

3. רחבות (מואד חנין לרחבות מהלך שלשה רבע שעה)

שטח אדמת המושבה הוא 10500 דונם, ומרביתה נטועה גפנים. מספר יושביה 283 נפש.

4. מזכרת בתיה לפנים עקרון (רחוקה כשעה וחצי מרחבות)

שטח אדמתה 4090 דונאם, ומספר יושביה הוא 149 נפש. חלקה היותר גדול יזרע ובהנשאר נטועים עצי פרי שונים.

5. גדרה (רחוקה מהלך שעה מעקרון וכחמש שעות מיפו)

שטח אדמתה 3000 דונאם. מספר יושביה הוא 130 נפש מרביתה נטועה גפנים וחלק קטן ממנה יעבד ויזרע.

6. קסטיניא (רחוקה כמהלך שעה וחצי מגדרה)

שטח אדמתה 56291 דונאם מספר יושביה 118 נפש, והיא תזרע בתבואות שונות.

בצפון יפו:

7. פתח תקוה (רחוקה כשתי שעות וחצי מיפו)

שטח אדמתה 13580 דונאם. מספר יושביה 776 נפש חלק מאדמתה נטועה גפנים ושאר עצי פרי ובסביבותיה יש מקומות מרעה גדולים.

כל הגפנים שבכל המושבות האלו יוקחו בהיקב שבמושב ראשון לציון.

 

ירושלם    🔗

תכונת העיר בכלל    🔗

ירושלם עומדת מתחת למעלת '47 31⁰ לרח"צ ובין,15 350 לארך מזרח מגרענויטש.

במשך חצי היובל האחרון רבו העולים להאחז בה מכל אומה ולשון, ולא יכלו לשבת בפנים העיר מאפס מקום, ויבנו להם פרורים, שכונות ובנינים רבים מחוץ לחומתה, עד כי נוכל לחלק אותה כעת לשתי ערים: העיר הישנה היא העיר העומדת על מקום ירושלם העתיקה והיא מוקפת חומה סביב, והעיר החדשה כוללת הפרורים והשכונות הרבים אשר נבנו מחוץ לחומתה, בארבעת רוחותיה וביחוד לצד צפון.

העיר הישנה עומדת על ארבעה ראשי הרים, והם: הר המוריה (גבוה 744 מתר מעל פני ים התיכון) במזרח, הר ציון (777 מעהי"ת) במערב, אקרא (784 מעהי"ת) בצפונית מערבית בצעיתא Bezetha (770 מעהי"ת) בצפונית מערבית.

העיר החדשה משתרעת באורך משער יפו עד לפני מגדל השני של שומרי הדרך (מהלך ¾ שעה). וברוחב עד לפני שער שכם. רחובותיה רחבים ומרכבות תלכנה בהם רצוא ושוב. על פני רחוב יפו בנוים בשני צדי הרחוב מדרכות לההולכים. מרבית בתיה בנוים בטעם ודרך בניני אירופא, ובהרבה מהם נמצאים גנות ופרדסים יפים, ובימים האחרונים הואילה בית מועצות העיר לעשות גן כללי, בהמגרש אשר לפני בית מקלט הרוסים, אשר שעריו יהיו פתוחים לכל יושבי העיר.

חומתה ושעריה    🔗

החומה הנוכחית של העיר נבנתה בשנת רס"ו (1506) מאת השולטן סלימאן, גבהה 12 מטר והקפה 4 קילאמטר או 5400 פסיעות, ובמשך שעה ורביע יוכל כל איש להקיפה סביב בנקל, ולה ארבעה ושלשים מגדלים.

שבעה שערים פתוחים בהחומה והם:

(בפאת צפונית מערבית). 1. בַּאבְּ אִלְחַלִיל (שער חברון) והלועזים יקראו לו “שער יפו”,

(בפאת צפון) 2. בַּאבְּ אַלְשְׁדִיד (שער החדש) והובא נפתח מחדש.

בַּאבְּ אַלְעַמוּד (שער העמודים) על דבר עמודי האבן הקטנים העומדים משני עבריו בראש החומה, והלועזים יקראו לו “שער דמשק” ואחינו יקראו לו “שער שכם”.

4. בּאבּ אלזהרא (שער הפרחים), והלעוזים יקראו לו “שער הורדוּס”.

5. (בפאת מזרח) בּאבּ אלסבּאתּ (שער האריות) על דבר ארבע אריות הנחצבים משני עברי השער.

6. (בפאת דרום) בּאבּ אלמרגבּה (שער המערבים) על כי בשכונתו שוכנים המושלימים בני המערב (אפריקא), והלועזים יקראו לו “שער האשפות” ואחינו קוראים לו “שער הקטן”.

7. בּאבּ נבּי דאהוד (שער הנביא דוד), והיהודים והלועזים יקראו לו “שער ציון” על כי הוא בראש הר ציון ונכחו ילכו לקברי מלכי בית דוד.

תמונת עיה"ק ירושלם ת"ו מזרח

מפקד יושביה    🔗

מספר יושביה הקבוע הוא 45536 נפש, והם יחלקו לפי אמונתם וארצות מולדתם.

יהודים

עדת הספרדים: ספרדים 7900, מערבים 2420, גורזים 670, בוכרים 530, תמנים 1288. פרסים 230,

עדת האשכנזים: בני רו"פ 12102, אוסטריא־אונגרן 2318, אשכנז והולנד 197, רומניא 563.

מושלימים 8560, נוצרים 8748 (מהם: ארמנים 695, יונים 4625, כושים 105, סורים 23, פרוטסטנטים 645, קטולים 2530, קופטים 125).

מלבד מספר יושביה הקבוע יבואו אליה שנה שנה בימי האביב שפעת עמים שונים, ביחוד ירבו לבוא הרוסים, הארמנים והיונים, ואז מלאה העיר המון אדם רב, והמה יתמהמהו בו מארבעה עשר עד חדש ימים, ומספרם יעלה בשנה בינונית לערך שבעת אלפים נפש.

שרידי זכרונות קודש ועתיקות    🔗

כותל מערבי של הר בית אלהינו

ארך הכותל ביחד עם חלקיו המוקפים בבניני המושלימים אשר משני עבריו 48 מטר. תשעה נדבכי אבן גדולים קבועים בו, אבני החמשה התחתונים מהם מקוצעות בקציהן, והארבעה העליונים חלקים. ארך כל אבן הוא בערך ½1 מטר וגבהם כמטר ויותר, ושתים מהנה, האחת במקצוע הצפוני, והשניה במקצוע הדרומי ארוכות מארבעה עד חמשה מטר. מעל לתשעת הנדבכים האלו מסודרים עוד חמשה עשר נדבכי אבן, אשר ארך כל אבן מהארבעה התחתונים הוא כחצי מתר, וגובה כל הארבעה שורות יחד 2,20 מטר, וגובה האחד עשר נדבכים העליונים ארבעה מטר, ולפי זה גובה הכותל הנוכחי הוא 18 מטר, אך לא כל הכותל יתראה לעינינו, כי חלקו היותר גדול, אשר בו סדורים תשעה עשר נדבכי אבן גדולים, ספון וטמון תחת הקרקע הנוכחית.

בכל יום ויום מימי השנה ימצאו במקום הזה, אחדים מיושבי עיה"ק, מהם יהגו בתורת אל חי, ומהם יבואו לתנות על צרת בת עמם, ולהזיל דמעות כמים על קשי יומם, אך הימים הקבועים אשר בהם יבואו אחינו בהמון להתפלל במקום הזה הם: ערב שבת, ערב פסח, יום הראשון והאחרון של שלש רגלים (בהם יתפללו תפלת המוסף), תשעה באב, ערב ראש השנה וערב יום הכפורים, בכל הימים האלו מלא המבוא הזה מן הקצה אל הקצה אנשים, נשים וטף.

מגדל דוד

המגדל הזה מאוחד מחמשה מגדלים מרובעים המוגבלים בפאת מזרח וצפון בתעלת המבצר, המגדל היותר חזק הוא בפאת צפונית, וחלקו התחתון בגובה 12 מטר מקרקע התעלה בנוי מאבנים גדולות במאד המקוצעות בקציהן.

הר הזיתים

ההר הזה ישתרע מצפון לדרום באורך אלפים צעדים. ומראש המגדל בית תפלת הישמעאלים הבנוי בראש ההר יראה ביום בהיר מחזה יפה ונהדרה, מחזה העיר הקדושה ירושלם, וחלק גדול מארץ אבותינו. בפאת קדמה מזרחה תכלת ים המלח, ומאחורי הים הזה יתראו הרים רמים במראה תכלת, הם הררי נחלת ראובן, ואשר ביניהם יתנשא ההר נבו, אשר בו ספון חלקת מחוקק.

פני הר הזיתים

ראש הר הזיתים

ברגלי ההר חצובים שלש מצבות עתיקות, הראשונה נקראת בפי המסורה יד אבשלום והיא מורכבת משני חלקים, חלקה התחתון חצוב מסלע ההר בתכנית מרובע, בכל אחד מצלעותיו חצובים ארבעה חצאי עמודים, המצבה חלולה באמצעה, ובצדה הדרומי והצפוני נמצאים חורים, אשר נכחם נוכל לכנוס לתוכה. גובה המצבה כולה מעל להקרקע הנוכחי 14,60 מטר.

סמוך להמצבה הזאת חצובה בסלע ההר מערה גדולה אשר ההמון יקרא לה “בית החפשית” של המלך עוזיהו. אך באמת היא מערת הקברים של משפחת הכהנים לבית חזיר, כאשר תעיד הכתובת החרותה מעל העמודים (דבהי"א כ"ד ט"ו).

דרך מבוא הדרומי נבוא לאולם, אשר כותלו המערבי פתוח ברוחב 5 מטר, ותקרתו נשענת על שני עמודים בגובה 2,30 מ. המפוארים בפטורי ציצים ופרחים, מהאולם הזה נבוא לאולם שני וגם בו אין כל קבר. בו שלשה פתחים, האחד בפאת מזרח אשר נכחו נבוא לתא קטן אשר בו שלשה כוכין, וממנו נעלה במעלות אחדות לתא פנוי. והפתח השני הוא בפאת צפון נכחו נבוא לחדר אשר בו שלשה כוכין, והשלישי לפאת דרום המוביל למבוא צר אשר בו אצטבא גבוה ובמעלות נעלה אליה ומעליה שלשה כוכין.

אצל המערה הזאת עומד מצבת קבר זכריהו. המצבה הזאת איננה חלולה, והיא עומדת בתָּוֶך בין שלשת כותלי ההר. תמונתה מרובעת ולמעלה מתקצרת ועולה בתבנית פיראמיד והם מפוארים בעמודים וחצאי עמודים, וכותרות להם, והיא היפה והנהדרה בכל שלשת המצבות האלו. כל ההר הזה וגם החלקה אשר סביב המצבה הזאת מלאה קברים משנות מאות עברו ובהם אחדים גם מהמאה הנוכחית, עד כי החפץ לבוא להתבונן על המצבה הזאת או למערת קברי הכהנים אשר אצלה נאלץ ללכת על גבי הקברים.

קברי המלכים או מערת כלבא שבוע

מעל לשער החצר קבוע שלט אשר עליו כתוב לאמר: “כל החפץ לבקר את קברי המלכים בלי תשלום יבוא בכל יום ויום מזריחת השמש עד שקיעתו”, ותרגומו בשפת צרפת.

בחמש ועשרים מעלות החצובות בסלע ההר על פני כל רוחב החצר נרד אליה. בהמעלה האחת עשרה והעשרים ואחת חצובים חריצים אשר דרכם ילכו מי החצר העליון והמעלות לתוך הבורות החצובות בקירות החצר. מהחצר הזה נבוא לחצר פנימי רבוע אשר ארך כל אחת מצלעותיו הוא 27 מטר. חלק גדול של הקיר הדרומי חלול בגובה שתי קומות, ומעליו מפותחים אשכלות ענבים, כפות תמרים ושלשה עגולים, ופטורי ציצים פרחים מעשי ידי אמן. בפאת מזרח החלל חצוב מבוא להמערות. ארך המבוא 80 סנתימ. ורחבו 75, ונכחו נכנוס אל תוך אולם חדרי הקברים. האולם הזה מרובע וכל אחת מרוחותיו ארוך ששה מטר, וגבהו כשתי קומות, ובו שלשה פתחים, שנים בפאת דרום ואחד במערב. בהחדר אשר בפאת דרומית מזרחית נמצאים בשלשת רוחותיו כוכין ובצד אחד אצטבא (אשר עליו הניחו גוית המת). בהחדר אשר בפאת דרומית מערבית נמצאים ששה כוכין, ואצל פתחו יש מבוא לחדר אחר העמוק עוד יותר. בהחדר אשר בפאת מערב האולם נמצאים שלשה אצטבאות ושלשה כוכין בכל רוח, וממנו נכנסים לשתי חדרים, בהחצון אין כל קבר ובהפנימי היותר גדול נמצאים שני קברים מקורים וכוך אחד.

מערת קבר שמעון הצדיק

שתי מערות חצובות בההר מערה לפנים ממערה. והקבר הוא בהמערה הפנימית ועליו בנו ציון, ובהחצונה בור מים.

ביום ל"ג בעומר ינהרו המונים המונים מיושבי עי"ק, אנשים נשים וטף, מעלות השחר עד שקיעת החמה להתפלל על קברו, מהם ישובו מיד – אחרי שפכם שיח על קבר שמעון הצדיק ושאר קברי הצדיקים אשר בסביבותיו – לבתיהם ומהם יבחרו למו מקום תחת אחד עצי הזית, ובחברת בני משפחתם וקרוביהם יבלו כל היום בשמחות וגיל, עד כי היום הזה יום חג הוא ליושבי ירושלם.

המערה והאחוזה אשר בסביבותיה היתה קנין אחד הישמעאלים, אך זה כחמש ועשרים שנה נתאחדו ראשי עדת הספרים והאשכנזים יחד, ויקנו את האחוזה והמערה אשר בא מבעליה. ועתה רשות לכל יהודי לבוא אליה מבלי כל שכר.

במקצוע המערבי של ההר הזה יש עוד מערה גדולה אשר בה חדרים רבים, ובכל אחד מהם כוכין אחדים, וההמון יקרא לה בשם “מערת סנהדרי קטנה”.

קברי סנהדרי גדולה

כחמשה עשר רגעים מקבר שמעון הצדיק על הדרך העולה לכפר “נבּי־סמואל” יראה מערה גדולה החצובה בסלע ההר, אשר בה תאים וכוכין רבים ומלאכתה מפליא את עין הרואה וזאת תורת המערה:

ראשונה נבוא לאולם הרחב כארבעה מטר. מעל משקוף האולם מבפנים מפותחים פטורי ציצים ופרחים, וכתבניתם מפתוחים ג"כ מעל פתח החדר הראשון, אך הפתוחים האלו נהיו לשלל לשני הזמן, ורק בכבדות יתראו לעיני המבקש אחריהם. מהאולם נבוא לחדרי הקברים, החדר הראשון מרובע, ארכו 6,50 מ. ורחבו 6,35 מ. ומלפנים יכלו לסגור את פתחו. בעברו השמאלי נמצאים שבעה כוכין ועלידם שלשה קברים מקורים, ומעל כל אחד מהם שני כוכין, מספר כל הקברים של החדר הזה שש עשרה. אצל החדר הזה יש עוד שני חדרים, האחד במזרח והשני בדרום העומדים בגובה אחד עם החדר הראשון, ועוד שני חדרים נמוכים מהם. בהחדר אשר בפאת מזרח נמצאים שלשה כוכין בכל אחד משלשת רוחותיו, ובגובה 1 מטר מהקרקע קבועים ארבעה כוכין בכל אחד מרוחותיו, ביחד נמצאים בהחדר הזה אחד ועשרים כוכין. בהחדר אשר בפאת דרום נמצאים שלשה כוכין בכל אחת משלשת עבריו, ועל כל אחד מהם אצטבא, העולים ביחד שמנה עשר. מהחדר הראשון נבוא למבוא אשר בו שלשה כוכין, וממנו לחדר אחר החצוב בפאת צפונית מזרחית המערה, ובו חמשה כוכין בפאת צפון וחמשה בפאת דרום ושלשה בפאת מזרח, מספר הכוכין אשר בו ביחד עם המבוא ששה עשר. בהחדר אשר אצלו אין כל קבר וכנראה עוד לא נגמרה מלאכתו, ומלפנים הגיח אליו אור דרך תקרתו. מספר כל הכוכין והאצטבאות יחד אחד ושבעים, והמספר הזה סבב להמסרה לקרא להמערה הזאת “מערת סנהדרי גדולה” שמספרם הי' ג"כ אחד ושבעים.

הר ציון

ההר הזה גבוה משלשת ההרים האחרי אשר העיר עומדת עליהם, גבהו מעל פני הים התיכון 2381 רגל, ומעל עמק רפאים (אצל מקצוע מערבית דרומית העיר) 104. בימי הבית הראשון והשני התפשטה העיר על פני כולו, וכעת חלקו היותר גדול הוא מחוץ לעיר, אדמתו אדמת גיר ובחלקו המערבי נטועים עצי זיתים תאנים ועוד, וחלק גדול ממנו יחרש ויזרע, והחלק הנשאר שומם ונעזב, וחוח ודרדר יעלה עליו. ההר הזה תלול בשלשת רוחותיו, ולכן היה תמיד למעוז ולמחסה ליושביו. כאשר באו בני ישראל לארץ לא יכלו לגרש את היבוסי, אשר התבצר בו עד ימי המלך דוד, אשר לכד את המצודה ויבצר אותה ויבן בה ארמון לשבתו, ומאז נקרא ההר הזה בשם “עיר דוד”. שלמה בנו הרחיב והגדיל את בניניו ויבן עליו ארמון גדול ונשא, וגם גשר בנה עליו, אשר חבר אותו עם הר המוריה אשר ממולו. בההר הזה חצב לו המלך דוד קבר, ואחריו כל המלכים אשר ישבו על כסאו. הקברים ההם היו מפוארים בכל פאר ובהם אצרו המלכים אוצרות זהב וכסף למכביר, והמלך יוחנן הורקנוס והורדוס באו אל קברי המלכים ההם ויוציאו כסף וזהב להוצאת מלחמותיהם. מושלי הנוצרים והמחמדים לא הניחו להיהודים לבא למערת קברי המלכים. הנוסע ר"ב מטודילא אשר היה בשנת תתקל"ג מביא כי בימיו נפל קיר אחד מבית התפלה להנוצרים אשר עמד עליו, וראש הכנסיה פקד לקחת אבנים מאבני היסודות של הכנסיה, וימצאו שנים מהפועלים לרגלי עבודתם, מערה ההולכת מתחת ההר.

קברי מלכות בית דוד

להמקום הזה יקראו הישמעאלים וֶבִּי דַהוּד, והם מעריצים ומקדישים מאד את המקום הזה, ולא יתנו להיהודים ולהנוצרים לבוא בו רק אל האולם העליון אשר מעל בית התפלה, וגם בעד הכניסה להאולם עליהם לשלם כחצי פראנק לאיש (והכל לפי ערך מספר הבאים). השוער יוליך את הבאים לאולם גדול הנשען על שני עמודים, ולו שלשה חלונות הפתוחים להחצר, ותקרתו נשענת על קשתות חדים אשר מלאכתם יעיד כי בימי הבינים נבנו. בהאולם הזה יתפללו אחינו את תפלות נעים זמירות ישראל, ומלב נכאב ונענה יקראו “אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד”. וכל האורחים הבאים יכתבו את שמותיהם על קירות האולם לזכרון. בפאת מזרח האולם יש חלון קטן הפתוח לאחד החדרים. ודרך החלון ירא וציוּן־קבר המכוסה ביריעת משי מרוקמת בשלל צבעים, אך למטה מהאולם הזה לא יניחו לשום איש לבוא. ומכל תרי ומבקרי הארץ לא עלה בידי איש לבוא אל תוכה או להשיג תכונתה ותארה בדיוק. וגם הנסיכים והרוזנים אשר בקרו – על פי מאמר מלך מיוחד – את בתי המסגד העומדים על מערת המכפלה, לא יכלו לבקר את האולמים והחדרים הפנימים העומדים על קברי המלכים.

קבר רחל אמנו

הקבר הזה מוקף בבית קטן אשר לפניו אולם פתוח ועומד באמצע הדרך ההולכת חברונה. באמצעו עומדת המצבה, גבהה יותר מקומת איש, ולמעלה היא הולכת ומתקצרת; רחבה כמטר וחצי ועביו כחצי מטר והיא טוחה בטיח ומסוידת בסיד ולא נוכל לדעת מספר אבניה וגדלן.

 

חברון    🔗

העיר הזאת עומדת בעמק צר ומשתרע מצפון לדרום, האדמה אשר סביבותיה דשנה ופוריה במאד. ביחוד ישנה בה עין הגפן וענביה נודעים לשבח בכל הערים מסביב.

מספר יושביה הוא 14295 ובהם: יהודים 1429 (ספרדים 810 אשכנזים 619) מושלימים 12800, נוצרים 26.

מערת המכפלה

הישמעאלים מכבדים ומקדישים מאד את המקום הזה, וכמקום המקדש בירושלם נקרא גם הוא בשם חַרַם (המקודש), ולא יניחו להאינם מאמינים לבוא רק עד המעלה החמשית ועליה יעמדו לשפוך שיח, ואצלה יש חור אשר על דברת המסורת יורדת עד עומק המערה, ובה ישליכו פסת ניר אשר עליהם כתובים תפלות ובקשות.

שדה מערת המכפלה מוקפת חומה גדולה אשר ארכו 197 רגל ורחבה 111 רגל; ובארבע קצותיה עמודים אשר רחבם בכל רוח 9 רגל. אבני החומה גדולות ומקוצעות בקציהן (ארך הגדולה שבהן 24 רגל וגבהה 3 רגל), ובפנים החצר המוקף הזה בנו מסגד.

מערת המכפלה היא תחת הבנין הזה, והיא מרוצפת באבנים גדולות ומלוטשות אשר ארכן ורחבן משש עד שבע אמות, וגם הישמעאלים לא ירדו אליה, ורק דרך הארובות אשר ברצפת בית המסגד יורידו אליה מנורות דולקות.

המסרה תראה בעיר הזאת את קבר אבנר בן נר בפנים העיר בחצר אחד המושלימים ומחוץ לעיר במערות את קבר עתניאל בן קנז ואת קבר ישי אבי דוד.

אלוני ממרא

בתוך בית המקלט אשר להרוסים רחוק כעשרים רגעים מהעיר, עומד אלון זקן מאד הנקרא בפי המסרה “אלוני ממרא”. הקף גזע האלון בתחתיתו הוא 10 מ., ובגבה 9 מטר מהארץ ישתרג לארבעה שריגים גדולים אשר בהתאחדם למעלה יהיה הקף צמרתם 95 צעדים, והוא מוקף כעת בגדר אבנים וחשוק בחישוקי ברזל, ומלפנים היה לו שריג חמשי, אך כחמשה ושלשים שנה נפשח אחד מהם על ידי השלג הרב אשר ירד אז, והשריג הזה הובל ארצה בריטניה.

רמה או נֶבִּי שׂמוּאל

בהכפר הזה יושבים כחמש עשרה משפחות מושלימים ובו מסגד ומגדל, ולפי המסורה קבור תחתיו הנביא שמואל וחנה אמו. בעד מתת קל יניח זקן הכפר לבוא בפנים. ציון הקבר מכוסה ביריעת צמר פשוטה. על ראש מגדל המסגד יראה מחזה יפה ונהדרה מחלק גדול של ארץ אבותינו, וביום בהיר גם את תכלת ים התכון.

 

יריחו    🔗

הכפר הזה איננו עומד במקום העיר העתיקה יריחו רק רחוק ממנה מעט לפאת מזרח, והוא עומד 370 מ. מתחת לפני ים התכון ולכן יגדל החום בו במאד, אך הרוח המנשב מפאת הירדן יקרר מעט את חום האויר, אדמתו דשנה ופוריה במאד וגם מים רבים לה כאשר נזכיר, ולפי מזג אוירה יוכלו לטעת בה כל מטעי ארצות החמים. באחד הגגות אשר בתוך העיר נמצא כעת גפן גדול הנודע לשבח בכל הארץ, הגפן הזה כבר בן 52 שנה והקף גזעו 2,30 מטר, והוא משתרג לארבעה שריגים המביאים בכל שנה 1500 קילוגרם ענבים.

אצל הכפר יש מעין אשר ילידי הארץ יקראו לו עין שולמאן. המעין הזה יוצא בשפע מהאדמה ונכנס לאגן הבנו מאבנים גדולות, אשר ארכו 12 ורחבו 7,60 מ. ומשם הוא שוטף ועובר כנחל קטן אל השדות והגגות אשר בסביבות הכפר. המסורה תקרא את המעין הזה בשם “עין אלישע” כי לפי דבריה רפא אלישע את המעין הזה (מלכים ב', כ"ב). מפה ילך הלאה לפאת צפון, ואחרי חמשה רגעים יראה חורבות ישנות אשר הערבים יקראו להם “טאואחין אלסוקאר” (רחים להכנת הסוקר), כי בהם טחנ את קנה הסוקר הרבים אשר גדלו בהמקום הזה. הלאה כחמשה רגעים לפאת צפונית מערבית יבוא להמעין הנקרא “עין דוק” אשר בקרבתו עמד המבצר דוק אשר בו הרג תלמי את חותנו שמעון המכבי (חשמונאים א' ט"ז י"ז). המעין הזה שוטף גם הוא בחוזק ובשופי ומימיו ירוו את כל העמק אשר בסביבו. מול המעין יתנשא הר גבוה המושך עליו את עין הרואה בזקיפתו ותלולו, עד כי כבד מאד לעלות עליו, והוא קדוש ונכבד רק אצל הנוצרים.

ים המלח (רחוק מירושלם כשמנה שעות)

הים הזה הוא אחד הימים הקדומים והנפלאים. ארכו עשרה פרסאות, רחבו היותר גדול כשתי פרסאות, עמקו היותר גדול 399 מטר, ועמקו היותר קטן – (אצל החוף) 3,60 מטר, והוא נמוך 394 מ. מפני מי הים התיכון ומירושלם 1154 מטר.

ים המלח

מי הים הזה אוצרים בקרבם 25 למאה חומרים שונים אשר החצי מהם מלח, והחצי השני שיד נתר (נאטראן) ועוד, והמים אשר בתחתית הים אוצרים בקרבם החומרים האלה בכמות יותר רב מהמים העליונים, וכן נמצא בקרקעיתו חמר (אספאלט) בכמות לא מעטה, ולכן מי הים כבדים במאד, וגם האיש אשר לא לומד לשחות, או האיש אשר ידיו אסורות לא יטבע בו. טעם המים מלוח, מר ומעורר גועל. עינו נוטה לירוק ונראה להמביט בו כשמן וגם ממשותו עב ושמני.

מי הים הזה הולכים הלוך וחסור, למרות הכמות הרבה של ששה מיליון טון מים אשר הירדן ישפוך אל תוכו מדי יום ביומו, והמים הרבים האלו יהפכו להבל ואדים על ידי החום הגדול השורר בהמקום הזה. לפנים האמינו כי כל חי אשר יעוף על פני הים הזה או הקרוב אליו ימות כרגע, ולכן קראו לו ים המות, אך הדבר הזה ללא אמת כי חיות רבות ישכנו בסביבותיו ועופות רבות יעופו הנה והנה מעל פני הים הזה ורק בתוכו לא יוכל כל חי לחיות, והדגים אשר מי הירדן יביאו עמם בנפלם אל תוכו ימותו אחרי רגעים אחדים.

הרי מלח גדולים יגבילוהו בפאת מזרח ומערב, ובאחדים מהמקומות האלו אין לו כל חוף וההר אשר בפאת דרומית מזרחית הים יקרא עד היום “גַיבַּל אסדום” (הר סדום), וילידי הארץ יקראו להים הזה “בחר אסדום” לאמר ים לוט.

הירדן (רחוק מירושלם כשבע שעות)

הירדן

הנהר הזה הוא היותר גדול ונכבד, בארץ ישראל, והוא עובר את כל הארץ מצפון לדרום. – שלשה מקורים לו, ואחרי התאחדם יפול לתוך מי מרום, ובצאתו ממנו ירד ברעש ובמהירות גדולה ויעבור גם את ים כנרת ואח"כ ילפות ארחות דרכו עדי נפלו אל ים המלח. משני עבריו יפלו בו נחלים רבים, אך רובם יחרבו בסוף ימי הקיץ ולכן ישתנה רחבו ועמקו לפי עתות השנה. בימי האביב יגדל ויעלה על כל גדותיו, ובימי הקיץ ימעטו מימיו עד כי במקומות אחדים יוכלו לעבור בו ברגל. – הדגה תדגה בו למכביר ו? סמוך לים כנרת.

הירדן קדוש ונכבד בעיני הנוצרים, וכל המון האורחים הבאים לבקר את ארה"ק לא ימנעו מלכתת את רגלם וללכת להירדן. והיונים יטבלו בו בבגדי בד לבנים המיוחדים לתכריכים. ובימי האביב עת ביאת האורחים מלא דרך הירדן עוברים ושבים וגדותיו הומה מאדם.

שכם (נבלוס) מושב פחה    🔗

העיר הזאת עומדת בהעמק אשר בין ההרים גרזים ועיבל. גבהה מעל פני ים התיכון 570 מ., אדמתה דשנה ופוריה, כי מעינות רבים יוצאים בה.

מספר יושבי העיר הזאת הוא 21110 נפש. ובהם: 120 יהודים, 670 נוצרים, 110 שמרונים, והנשארים כולם מושלימים.

קבר יוסף הצדיק    🔗

סמוך להכפר באלאט העומד לרגלי הר עיבל, נמצא קבר יוסף הצדיק, ועליו ציון נמוך וארוך המסויד בסיד, ומשני עבריו קבועים עמודי שיש נמוכים, וסביב הציון בנוי חדר קטן. הקבר הזה הוא אחד מהקברים אשר אין כל ספק באמתתם, כי תורה"ק בעצמה תתן עדותה עליו ותספר לאמר: “ואת עצמות יוסף קברו בשכם בחלקת השדה”, ואצל הכפר הזה תשתרע חלקה גדולה המוגבלת מכל עבריה בהרי שמרון, היא חלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור, וגם כל הנוסעים ורושמי הקברים צינו את המקום הזה לקבורת יוסף, וגם המושלימים והשמרונים יושבי שכם יקדישו ויעריצו את הקבר הזה ולפעמים ידלקו בו נרות.

מפה ילך הנוסע הלאה על דרך שכם לרגלי הר עיבל. ואחרי עשרים רגעים יעמדו רגליו לפני שערי העיר.

הר גריזים    🔗

הדרך היותר טובה לעלות על ההר הזה היא בפאת מערב העיר, דרך העמק אשר בו יצא מעין שוטף הנקרא “רַאס אַלְעַין”. בחמשה ועשרים רגעים נגיע למישור גדול ורחב ידים, ואחרי מהלך חמשה עשר רגעים (לשמאל) נבוא להמקום אשר בו יחוגו השמרונים את חג פסחם, בהקריבם שה לקרבן. ואחרי חמש עשרה רגעים נבוא לפסגת ההר אשר ממנו נראה מחזה יפה מכל חבל ארץ אפרים המבורכת. ההר הזה גבוה מעל פני הים התיכון 870 מטר. אדמתו אדמת שיד ועליה שכבת אדמת דשנה אשר תתן פרי למכביר.

סבּסטיה היא שומרון    🔗

במקום העיר העתיקה הזאת אשר היתה עיר מלוכה ועיר כלילת יופי עומד כעת רק כפר קטן. ומכל שכיות חמדתה לא נשאר רק חורבות שוממות ושרידי עמודי שיש.

מאחורי הכפר במורד ההר יראה הנוסע מישור יפה (המיושב בידי אדם) אשר בו ידושו כעת יושבי הכפר את תבואותיהם, ולמערבו סביב שטח מרובע עומדים שנים עשר עמודים מבלי כותרות. ולפי הנראה עמד במקום הזה ההיכל אשר בנה הורדוס לכבוד הקסר אוגוסטוס.

עמק יזרעאל    🔗

העמק הזה משתרע בתמונת משולש במרחק שמונה שעות מהעיר ג’נין, והוא גבוה 130 מ' מאל פני הים. שטחו איננו ישר כי בחלקו המזרחי נמצאים רמות ותלים קטנים, וחלקו המערבי הולך ונמוך. העמק הזה מוגבל בשלשת עבריו מהרים רמים ונשאים והם תבור וגלבוע מקדם, הר הכרמל מים והררי אפרים מנגב. מעינות רבים נובעים בו וביחוד בחלקו הדרומי. אדמתו דשנה ופוריה במאד ונותנת יבול למכביר, ובימי האביב יתראה להמביט עליו מראשי ההרים אשר סביבותיו כים ירוק אשר גליו ירומו הנה והנה, אך בימי החורף יעלה בו במקומות אחרים בצות.

בית־שאן (סקיטאפאליס)    🔗

חורבות העיר העתיקה הזאת עומדות על עמק יזרעאל והיא מסובבת בנחלי מים רבים. החורבות המושכות עליהן את עין הרואה הן: מסלת מרוץ הסוסים ובית תיאטרון גדול אשר חוט של 55 מטר יבתרהו. ובו נמצאים שנים עשר טורי ספסלים החצובים בגובה ההר איש מעל אחיו, והם נראים עוד בשלמותם ובצביונם, וגם מוצאי ומובאי הבית נראים עוד בשלמותם.

הר תבור    🔗

ההר הזה גבוה מעל פני הים התיכון 562 מטר. ומעל לים כנרת 855 מ', והוא עומד נפרד ובודד משאר הרי הגליל, ומראהו כחצי כדור, והוא גבוה מכל ההרים אשר סביבו. ותמונתו זאת והוד מראה עציו הרענים תרהיב את עין הרואה, עד כי היה למשל בפי משוררי ומליצי עמנו. אדמתו טובה ופוריה, ועצי אלה ואלון רבים נטועים בו בכל עבריו, אך רבים מהם נגדעו כבר. ארך פני פסגתו 555 מ. ורחב 250 מ. ומעלה יראה הנוסע מראה יפה ונהדרה במאוד מחלק גדול של הארץ.

 

טבריא    🔗

העיר הזאת עומדת במישור צר בין ים כנרת ובין ההר המגביל אותו מפאת ים, והיא מוקפת משלשת רוחותיה בחומה גבוה, אשר על ידי רעש הארץ בשנת תקצ"ז נפרצו בה פרצות רבות, ונכחן וכן דרך השער האחד אשר להחומה יבואו העירה.

מספר יושביה הוא: 6050 נפש, ובהם יהודים 8200 (ספרדים 1620, אשכנזים 1580), מושלימים 1500, נוצרים 350.

חמי טבריה

המרחצאות עומדים במקום גבוה מעט לרגלי ההר אשר במזרח העיר. שני מרחצאות עומדים בהמקום הזה והם יקבלו מימיהם דרך צנור ממעין אחד אשר בפאת מזרחית צפונית המרחץ הראשון, ואחרי אשר יעמדו יום או יומיים בהברכה יצאו דרך צנור ויפלו להים.

חום המים מיד בצאתם מהמעין הוא 62˚C. רק אחר אשר יצטננו בהברכה משך שתים עשרה שעות יוכלו לרחוץ בהם, והם אוצרים בקרבם גפרית וכלורמנגיזיום. טעמם מר ומלוח וריח גפרית חזק נודף מהם, והם טובים ומסוגלים למחלות רבות וביחוד לרימאטיז האברים ומחלת העור. מראשית ימי האביב עד חצי סיון ינהרו המונים המונים מיושבי ארץ ישראל וסוריה לרחוץ בהם ולגהות מזור למחלתם.

מלבד המעין הזה יש בקרבתו עוד מעינות רותחים אחדים אשר מימיהם ילכו הימה מבלי כל תועלת, והמה ישאירו על פני הסלעים אשר יעברו רושם ירוק.

קבר ר' מאיר בעל הנס

זה חמשה וארבעים שנה נבנו על הקבר הזה שני בתי כנסיות גדולים ויפים, האחד להאשכנזים והשני להספרדים, ובכל אחד מהם אצל הכותל המפסיק ביניהם עומד ציון

הקבר מכוסה ביריעת צמר וסביבו דולקים נרות גדולים, הציון מוקף בשבכת ברזל.

ים כנרת (בַּחַר טַבַּרַיֶא)

הים הזה רחב בראשיתו ואח"כ הולך ומתקצר, ותמונתו דומה מעט לתמונת הכנור. בימי הבית השני קראו לו ים גנוסר על שם בקעת גנוסר המגבלת אותו בפאת מזרח, ואחרי אשר נבנתה טבריה נקרא גם הים הזה בפי חז"ל ים טבריה, וכן יקראו לו הערבים “בחר טבריה”.

הים הזה נמוך 208 מ. מפני ים התיכון. ארכו היותר גדול 21 קלומטר, ורחבו היותר גדול יגיע לתשעה וחצי קלומטר, עמקו על הרוב מחמשים עד שבעים מטר. ובמקומות אחרים מחלקו הצפוני הוא עמוק עוד יותר ממאתים וחמשים מטר, אך עמקו ורחבו ישתנה לפי מצב עתות השנה, וקרקעיתו מכוסה במקומות אחדים באבני בשן, הים הזה הוא על הרוב שקט ושלו, ורק לפעמים רחוקות לרגלי רוח שאינו מצויה, ירומו וינשאו גליו. טעם מי הים איננו נעים מאד אך הם טובים לבריאות. ויושבי טבריה ככל יתר יושבי החוף ישתו את מימיו לתאוה אחרי אשר יעמדו כל הלילה בכד מצנן.

 

צפת    🔗

העיר הזאת עומדת על אחד מהרי הגליל היותר גבוהים (828 מעל פני הים). אוירה זך ומבריא ומעינות רבים יסיבוה מכל עבריה, ולכן גם מצב הבריאות בה טוב הרבה יתר מבשאר ערי ארה"ק. רחובותיה צרים ועקומים ובעת האחרונה הורצפו באבנים.

מספר יושבי העיר הזאת הוא 19120 נפש. ובהם יהודים 6120 (אשכנזים 4370 ספרדים 1750), מושלימים 12000, נוצרים 1000.

בסביבות העיר הזאת נמצאות מערות וקברים רבים אשר לפי המסרה הם קברות התנאים והאמוראים, ויושבי צפת ילכו בימים קבועים בשנה להתפלל על כל אחד מהקברים האלה.

קבר התנא רשב"י שבכפר מירון

החצר גדול ורחב ידים, בעברו הדרומי והצפוני בנוים חדרים קטנים למעון לנכבדי האורחים אשר יבואו לחוג את חג הלולא דרשב"י, ובעברו המערבי עומד ביהכ"נ הבנוי על מערת הקברים בו שני חדרים מרווחים, בהחצון עומד ציון קבר ר' אלעזר (בן רשב"י) ובהפנימי עומד ציון הרשב"י, והם מכונים מעל הקברים אשר בהמערה. ומקרוב ומרחוק ינהרו המונים המונים אנשים נשים וטף מאחינו מארץ הקדם להתפלל ולהשתטח על קברו ביום פטירתו הוא יום ח"י אייר (ל"ג בעומר, והרבה מהם יכתרו רגלם ללכת רגלי בהדרך הרחוקה הזאת. וכמעט כל איש מיושבי ארץ הקדם מתאמץ לעלות למצער פעם אחת בימי חייו, ביום ל"ג בעומר, למירון, ויש אשר יבואו בכל שנה או שנתם. טקסט בגרמנית

 

המושבות בארץ הגליל    🔗

ארבע מושבות נמצאות בארץ הגליל והן: ראש פנה, יסוד המעלה, משמר הירדן ומתולה. והן:

א. ראש פנה (גַ’יוּנִי)    🔗

אדמת המושב תכיל 300 הקטאר (כל הקטאר \(\frac{1}{9}\) 11 דונם) אדמת זרע, וכמאה הקטאר אדמת סלע. מספר נפשותיה 815.

ב. יסוד המעלה    🔗

המושבה הזאת עומדת על שפת “מי מרום”. שטח אדמתה הוא כשתי מאות הקטאר, והיא טובה גם למזרע תבואה ויושביה יעסקו כמעט אך בתבואת אדמה, מספר יושביה 218.

ג. משמר הירדן    🔗

המושבה הזאת עומדת על יד הירדן אצל הגשר הנקרא “גשר בנות יעקב”. שטח אדמתה הוא 200 הקטאר וארבעה חמשיות ממנה טוב גם לתבואה. מספר יושביה 72.

ד. מתולה    🔗

המושבה הזאת מכוננה במקום דשן ורענן. אדמתה גבוה מעל פני הים 600 מתר ומהמושבה ראש פנה 200 מתר, והיא עשירה במים. מעינות רבים יוצאים בבקעותיה ובהרריה, וכל מימי מקור הירדן יקוו באחד מעמקיה, ומפה ינהרו אל מול מי מרום. היא רחוקה מצפת כשש שעות, וארבע פרסאות מצפון “יסוד המעלה”. לא רחוק ממנה לפאת דרום נמצא הכפר “אבל חטה” הוא “אבל בית מעכה”. ממזרח יראה “הר חרמון” בגאון תפארתו, ולצפונית מזרחית עומדת העיר “תל אלקדי” היא העיר “ליש” אשר בני דן בעברם לתור להם נחלה, לכדוה ויקראו שמה דן על שם “דן” אביהם.

שטח אדמתה הוא שלש עשרה אלף דונם, וכלה דשנה ופוריה הראויה גם למזרע כל מיני תבואות שדה. ועל שפעת מימיה יכולים אכריה לכונן בה גם גני ירק. ובשנה החולפת החלו לזרוע בה את הטאבאק והנסיון עלה יפה.

מספר יושביה הם 135 נפש.

 

עכו    🔗

העיר הזאת מוקפת חומה בצורה אשר לה רק שער אחד בפאת מזרח. מספר יושביה הוא 11130 נפש, ובהם 8000 מושלימים, 3000 נוצרים, 130 יהודים.

סחר העיר הזאת רב, כי כל האכרים אשר סביבותיו והבדוים היושבים בהרי חורן יביאו את יבול אדמתם אליה למכור. חופה מלא חול ולכן אך לעתים רחוקות תעמודנה אניות קטור בחופה.

נחל קשון    🔗

הנחל הזה יצא מהרי הגלבוע ומהר תבור, ומשם ילפות ארחות דרכו. חלקו העליון יבש ויחרב בימי הקיץ ורק עין סַעַדִיהֶ ושאר המעינות הנופלים אל תוכו (בהדרך מנצרת לחיפה) ישנוהו וירחיבוהו עד כי יהיה לנחל שוטף העובר בהמולה וברעש, ובימי הגשמים יגרוף אל תוכו כל אשר בסביבו. שפתו מכוסה בקני גומא ובעצי דפלה Oleander רבים, ותוצאותיו יהיו להים אצל חיפה ולכן יקראוהו הערבים גם נהר חיפה, ופה הוא רחב בששה מטר, וגם בימי הקיץ לא יוכלו לעבור אותו ברגל, ובכל עת נמצאת אניה קטנה מוכנת אשר תוביל את העוברים לשפתו השניה.

הר הכרמל    🔗

ההר הזה העומד על גבול הדרומי של חלק אשר, בודד ונפרד משאר הרי שומרון, והוא משתרע לפאת צפונית מערבית מול הים. אדמתו אדמת גיר דשנה ופוריה, וכמעט בכל ימות השנה הנהו מעולף במעטה ירוק ונצני הוד, כי מי הים המלחכים את רגליו ושפעת הטל היורד עליו ירווהו דשן. ראשו היותר גבוה, אצל הכפר אספיה גבוה 552 מ. מעל פני הים. מול הים הנהו יורד ומשפע, ובחלקו המערבי נמצאות מערות ומנהרות רבות העשויות בידי הטבע.

בשפולי הר הכרמל תראה המסורה את מערת אליהו הנביא, ויושבי הארץ יקדישו אותו ויאמינו כי בכחה וסגולתה לרפאות מוכי מחלת השגעון והנכפה.

 

חיפה    🔗

העיר הזאת איננה נזכרת בכה"ק רק בתלמוד ומדרשים והיא העיר אשר יוסף הכהן יקרא לה גבע (מלחמות ג', ג' א') והיונים קראו לה Purpurium על שם החלזון אשר צדו בחוף הים הסמוך לה. בסוף ימי הבית השני נתישבו בה הרבה מחיל הרוכבים של המלך הורדוס אחרי אשר כלו חוק עבודתם, וכנראה ישבו בה גם יהודים רבים, והיא היתה עיר מולדת הרבה חכמים כמו ר' אבדימי ועוד. נושאי הצלב הראשונים תחת פקודת טנקריד לכדו את העיר הזאת בסערת מלחמה ותשאר תחת ידם עד ימי השולטן סלח־אדין. ובשנת תקכ"א הרס אותה השיך דאהיר אל־אמהאד הנזכר וילכדה.

העיר הזאת שוכנת על חוף הים לרגלי הר הכרמל ותכונתה זאת תשכלל את יפיה. בעת האחרונה נתרחבה ונתגדלה הרבה מחוץ להחומה העתיקה סחרה גדול, ואניות הקטור אשר יעטרו בחופה (רחוק מהחוף, כי החוף לא טוב) יוציאו ממנה חטה, דורה שומשמין ושמן למכביר. התקדמות העיר הזאת החלה ביחוד זה כשנים ושלשים שנה מהעת אשר האשכנזים בני ההיכל תקעו יתדם בה. ויבנו להם מושבה חדשה, אשר בתיה בנוים בטוב טעם, וחלק גדול מהר הכרמל אשר היה נעזב ושמם, נהפך על ידם לכרם חמד. אחינו בני רו"פ אשר עלו להאחז בה, והמושבה זכרון יעקוב אשר בקרבתה, עזרו גם הם להתקדמותה ולהטבת מצבה.

מספר נפשות יושבי העיר הזאת הוא 8865, ובהם 1375 (יהודים 1250 ספרדים 125 אשכנזים), 8250 מושלמים, 8740 נוצרים.

עדת הספרדים היא העתיקה בעיר הזאת ולה שני בתי כנסיות, ובית ספר לנערים, הנוסד מאת חברת כי"ח, ותלמידי הבית רואים ברכה בלמודם כי המנהל ה' אנג’יל הוא איש אשר המשרה הזאת הולמתו. – עדת האשכנזים היא צעירה לימים, ועוד אין לה כל צרכי עדה בישראל, ורק בשנה הזאת קנו חצר בעל חדרים אחדים לאחוזה להעדה, ולשלם מחירו מעט מעט.

סמוך לביה"ק של העיר הזאת תראה המסורה את קבר קבר ר' אבדימי דמן חיפה.

בסביבות חיפה נמצאות שתי מושבות הן:

א. זכרון יעקב    🔗

המושבה הזאת היא הגדולה בכל המושבות אשר בארץ ישראל ולה שתי בנות והן: אֵם אַלְג’מַאל ושוֵוי.

שטח אדמת המושבה הוא 16000 דונם, והיא נטועה כלה גפנים. מספר יושביהן 1078.

ב. חודידא    🔗

שטח אדמתה 28000 דונאם, אדמתה טובה גם למזרע תבואה אך אוירה לא טוב כי בצות רבות נמצאות בסביבותיה, וזה שנים אחדות החלו ליבשה. מספר יושביה 172 נפש.

קיסריה    🔗

העיר הזאת נבנתה מאת הורדוס לכבוד הקסר אגוסטוס, ועל שמו נקרה “קסריה”, ויבן בה ארמנות והיכלי חמד גדולים ומפוארים, וכשלש ושמונים שנה לפני החרבן, הוחג השלמת בנינם ברוב גאון והדר. ומהעת הזאת כבר החלה להיות מצירה לישראל כי בה נאחזו הרבה רומאים, ובה היה מושב נציבי ארץ יהודה, ועוד לפני המלחמה האחרונה נשפך בה דם. בשנת תרמ"ד נתן השולטן יר"ה את כל חבל הארץ אשר בסביבה מתנה לחמשים משפחות מושלמיות מבני בוסניה אשר עזבו את ארץ מולדתם, בעת בואה תחת ממשלה נוצרית. והם נאחזו בחורבותיה, ויכוננו מהם בתים למעונם. שרידי ארמונות והיכלי העיר הזאת לוקחו כבר ועוד ימכרו יום יום להבנינים החדשים, אך בכ"ז יראה הנוסע שרידי עמודים יפים ואבנים גדולות מפוזרות על פני כל הדרך, ועקבות בית התיאטרון הגדול (אשר בו היה מקום לעשרים אלף איש), מסלת המרוץ ועוד.

טנטור    🔗

הכפר טנטור עומד על שפת הים במקום העיר העתיקה דאר (יהושע י"ז י"א). העיר הזאת היתה עיר מושב מלך דאר, והיא נפלה לנחלה לשבט מנשה, והמה לא הורישו את הכנענים וישבו עמהם.

כעת נמצאות בה עוד חורבות העיר העתיקה מבצריה ומגדליה ושרידי החוף העתיק, וכל החמה המשתרעת לפאת צפון מלאה חורבות ושרידי העיר הישנה. אניות תרן קטנות בתאנה אליה להוציא ממנה את תוצאות אדמת כל המחוז, וממול חופה נמצאים ארבעה איים קטנים. כעת ימצאו בה 1500 נפש כלם מושלמים ושתי משפחות מאחינו היושבות באדמת הנדיב הנודע.

נחל הירקון    🔗

הנהר הזה יוצא מרגלי רמה קטנה הנקרא “ראס אלעין” (ראש העין), ואל תוכו ישפכו עוד נחלים ומעינות רבים עד כי יהי לנחל שוטף ההולך בעקלתון ויפול אל תוך הים. הנחל הזה הוא אחד הנחלים הגדולים בארץ. ובכח מימיו הוא מסבב בתי רחים אחדים וגם דגים קטנים ידגו בו. ומפאת מרוצתו החזקה והבצות אשר בקרקעיתו יגרפו מימיו רפש וטיט, ועי"ז הם מזיקים לבריאות.