מטרתנו / יוסף אהרונוביץ'

בהכירנו שכל זמן אשר לא תהיה בארץ-ישראל מפלגה של פּועלים עברים, גדולה בכמותה וחזקה באיכותה, לא יהיה שום ערך לעבודתנו הלאומית, הצגנו לנו למטרה ליצור מפלגה כזו.

איך ליצור אותה, ואם בכלל אפשר ליצרה בתנאים הנוכחים, זאת היא שאלת כל השאלות אצלנו.

כי לא כחיי הפּועל בכל הארצות חיי הפּועל העברי בארץ-ישראל ­­– מבינים כמעט כל אלה המתעסקים בשאלה זו. אבל, במה נבדלים הם חייו מחיי הפּועל בכל הארצות, מה הם הגורמים הראשיים המכריחים אותו לסול לו דרך מיוחדת במלחמתו על קיומו, אילו הם החוקים שעליהם הוא צריך להשען בדרכו זו, מה צריך להיות היחס בינו ובין העולם הסובב אותו, כלומר, איך היה אפשר ליצור בארץ-ישראל מפלגה של פועלים עברים אשר תהיה ראויה לשם זה גם בכמוּתה וגם באיכותה – את זה לא הכול מבינים.

אחדים פותרים את השאלה הזאת בנשימה אחת: “על-ידי מלחמת מעמדות ניצור הכל”.

מי הם המעמדות אצל העם העברי בכלל ובארץ-ישראל בפרט הצריכים להלחם, ועד כמה יכולה מלחמה כזו לעזור להתפּתחותה של ארץ בלתי מפותחה ולהתפתחות מפלגת פועלים בה, בשאלה זו הם אינם מתקשים הרבה.

כשאנו באים, איפוא, להוציא עתון – מטרתנו העיקרית היא: לברר לעצמנו את מהותנו אנו בתור פועלים, את החוקים שעליהם אנחנו צריכים להשען במעשה זה או אחר, את הגבול אשר עד פה אנחנו משתמשים באותם האמצעים שמשתמשים בכל הארצות ושממנו והלאה אנחנו מחויבים ללכת בדרך מיוחדה.

אין אנחנו תמימים כל כך להאמין שנוכל לתת בפעם אחת פתרון מוחלט לשאלה זו. ארץ הנמצאת במצב ההתהוות איננה יכולה להשתעבד לחוקים קבועים מראש, כי בהתפתחותה ובהשתנותה המודרגת מוכרחים להשתנות גם חוקיה; אבל מאמינים אנחנו שנוכל לפתח את החוקים האלה בהתאם להתפתחות הארץ, ואם יבואו אחרי-כן החיים ויראו לנו ששגינו בחוק זה או אחר – לא נתבייש כלל ונודה על משוגתנו. החלק הראשון יהיה על כן מוקדש כולו לבירור שאלה זו. למוּד תנאי העבודה וחיי הפּועל בעיר ובכפר והתבוננות עמוקה במהלך התפתחות הארץ ישמשו לנו חומר לבירורה.

מלבד זה נעמוד תמיד על המשמר שלא לתת לעסקנים שונים ולראשי מוסדות ציוניים שונים להשתמש ברקלמות כוזבות לשם תעמולה. אמתית היא יותר מדי תנועתנו הלאומית מכדי שתצטרך להשתמש באמצעים בלתי כשרים כאלה המסוגלים להזיק יותר מאשר להועיל, נגד אמצעים כאלה נלחם בכל כוחותינו. החלק השני יהיה, איפוא, מוקדש לבקורת מעשים וּמוסדות ציוניים שונים בארץ-ישראל. משפּט-צדק על יחס העסקנים וראשי המוסדות ההם למעשה זה או אחר והשקפתנו על כל הנ"ל.

עוד חסרון אחד צריך ויכול העתון הזה למלאות – זהו הצורך האינפורמציוני. על-ידי הקשר התמידי בערי בארץ-ישראל ובמושבותיה נוכל תמיד לתת ידיעות נכונות על תנאי העבודה בכל המקומות, ועל כמות הצורך בפועלים במקום זה או אחר. החלק השלישי יהיה, על כן, מוקדש לידיעות אינפורמטיביות. מלבד זה ניתן גם מקום לחברינו להביע את דעותיהם על שאלות שונות בנוגע לחיי ארץ-ישראל בכלל ולחייהם הם בפרט, אם על ידי מכתבים וציוּרים בלטריסטיים, או על ידי מאמרים פּובליציסטיים – וּבלבד שלא יצאו מן הגבול שגבלנו לנו.

להוציא עתון, שיוכל למלאות את כל צרכינו הרוחניים, אין לעת עתה בכוחנו, לא מהצד החמרי ולא מהצד הרוחני. ולכן תהי-נא הבמה הקטנה הזאת כעין מרכז למחשבות חברינו. ונקוה שתתפתח לאט לאט ותהיה לאותה הבמה הגדולה שנחיצותה מורגשת כל כך בארץ-ישראל.

תרס"ז

(מתוך החוברת ההקטוגרפית הראשונה של “הפועל הצעיר”).