למלאות שלושים שנה לבנינה
עברו שלושים שנה מאותו יום רוח וסער, בו רכבו ד"ר א. רופין ויהושוע חנקין מחיפה לצידון – אניה לא הפליגה באותו יום מפני הסערה ודרך עגלה טרם תהיה – כדי להגיע לבירות, בהשתדלותם להשיג אישור לאדמה ראשונה זו בעמק יזרעאל, אדמת פוּלִיָה, שנרכשה לשם החיאה והפראה, מאת משפחת סורסוק, ומושל המחוז התורכי בימים ההם, הַקַימַקַם בנצרת, מֵאַן לתת הסכמתו לעובדה זו ואף הביא שוטרים וגרש מן המקום את העובדים הראשונים שבאו אליו, וגם לאחר האישור מן הממשלה המרכזית בקושטא לא חדל להציק למחיי השממה ולרדוף אותם ככל אשר יכול.
לא קיבלו עובדה זו ולא השלימו אתם גם “תקיפי” הסביבה, ראשי חמס ושוד, אשר נתנו חתיתם על כל עמק יזרעאל, ולא יכלו לראות בעין טובה ישוב עברי שוכן בדד בעמק ואינו נזקק לחסותם והשמירה עליו אינה נמסרת לידם, כמנהג המושבות בגליל עד העת ההיא, עת קוּם “השומר”. והישוב הקטן לא ידע שלֵו.
בט"ו בשבט תרע"א – מספר יוסף רבינוביץ בחוברתו על “מרחביה” – נפל הקרבן הראשון של התישבותנו בעמק, יחזקאל ניסנוב ז"ל. הוא וחברו נתן ברגמן הלכו בעגלה ליבנאל להביא אינונטר שהוכן למשק החדש במרחביה. הדרך בין שרונה לבין בית־גן נחסמה על־ידי שודדים. חברינו פינו להם דרך בתוך מטר יריות, ואַחד הכדורים פלח את ראשו של יחזקאל ניסנוב, שבא אלינו צעיר, מלא מרץ ואמונה, מהרי קוקז ושם לו למטרת חייו – הגנה על אדמת ישראל.
מרדה גם השממה עצמה ושלחה במתישבים את כל תחלואיה – קדחת, טיפוס, דיזנטריה, מחלות עין ומחלות עור. מים טובים לשתיה לא היו, אך ביצות המאֵרה הכילו די רטיבות לפרנסת האנופלס. והשממה גזלה את שלה. בין קרבנות המחלה הראשונים היה גם שלמה כהן, עלם בן 17 שנה, בעל עיני תכלת ופנים אצילים. הוא בא אלינו מסטניסלב. אביו־זקנו – ראש העיר סטניסלב – ליוה את נכדו הצעיר ארצה ושלח את ברכתו לארץ הקודש… שתקן היה ומסור למקום ללא גבול. הוא הועבר לחיפה… אולם את כפרו לא שב לראות עוד".
בנים שבים לגבולם מקוקז ומסטניסלב – קרבנם נרצָה. ניצחו הַמחַיִים. ניצח הרצון הטהור, האמונה בצידקת המעשה, ההתמדה.
מרחביה שוקקת חיים ועבודה. גבעותיה צופות פני עמק־יזרעאל השוקק חיים ועבודה.
הממשיכים בבנין מרחביה שׂמים פניהם אל עֵבר ההתחלה שמלפני 30 שנה ואומרים להקרין מול פני מניחי היסוד מזיו חן ההמשך הנאמן.
נתברך כולנו יחד, בתוך אפלת המים האלה, במפעל האחד החי ומחיה, אשר חזונו אחוַת עמים ואחוַת עובדים וגאולת ישראל בתוך עולם משוחרר ממצוקותיו.
אייר, תש"א.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות