לד"ר הלל יפה, למלאת לו שבעים שנה
בזכרון־יעקב – המקום בו הכרתיו וידעתיו בשנות המלחמה – קראו לו: “הרופא של הפועלים”. אכן, מעטים הם, לאין ספק, בני העליה השניה מן הגליל ומן השמרון, אשר שם ד"ר הלל יפה לא יעורר בקרבם רחשי לב נאמנים.
לאנשי העבודה היתה כבר קופת־חולים – שנת יסוּדה: 1913! – מוסד חברים לעזרה הדדית בשעת מחלה, אך לא היו עוד כל מפעלי רפואה ובריאות משלהם. אולם גם היום הזה, נוכח כל רשת מוסדות הריפוי והבריאות המפוארים של “הדסה” ושל קופת־חולים, לא תחויר דמות בית־החולים הקטן של ד"ר ה. י. בזכרון־יעקב, והוא עומד לעיני כגינת חן נטועה בשדה הרפואה בארץ בימים ההם, בידי רופא בעמיו, רופא מן הישוב. אין בו כל הידור חיצוני, כל גהץ ושרד, אך יש בו תכונות אחרות חשובות מאד. עליו אני יכול לקרוא: “בל מכלולים ופאר. אך הוא חם… ופתוח לגר”. היו לבית־החולים הקטן גם עונו של סגירה, מחוסר אמצעים, אך גם בהיותו סגור נפתחו דלתותיו בפני יולדת באה מן הגליל. וד"ר ה. י. משרת בו (כן, שירותו במובנו האנושי הנעלה ביותר) מתוך משהו של חום נפש, המופיע דוקא בבדיחה קלה והומור נאה. אין כמוהו יודע להפיג את הרגשת הבדידות והיתמות, המתלוית מאליה למחלתו של איש העבודה בימים ההם.
התואר “חלוץ” עוד טרם יהיה בארץ, אולם קדחת היה היתה, גם בגליל וגם בשומרון: שתו מים, בלעו חינין. חד מחבריא משיח את דאגתו לד"ר ה. י. כי משתית מים רע לו.
– כמה אתה נוהג לשתות? הרי גם אני שותה מים – מתמם ד"ר יפה – שתי כוסות מים דבר יום ביומו וניחא לי!
– מביאים פח לשדה, ושותים וחוזרים ושותים עד שהפח מתרוקן…
ואמנם בגזרות על שתיה גסה ובדקדוקי אכילה בלבד, בלי כל תרופות מיוחדות, הציל ד"ר יפה ממרעין בישין1 רבים מן הבאים אליו.
כסליו, תרצ"ה.
-
מארמית – מחלות רעות. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות