נְקָבִים וַחֲלוּלִים בָּרָאתָ אוֹתָנוּ, אָבִינוּ אוֹהֲבֵנוּ,

סְלַח לָנוּ, אֵפוֹא, שֶׁאָנוּ נִזְקָקִים לִנְקָבֵינוּ.

לֹא תָּמִיד. אֲבָל בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ

הַנַּח לָנוּ לְהִזָּקֵק לָהֶם לְלֹא אָשָׁם וּלְלאֹ מֹרֶךְ,

שֶׁהֲלֹא אַתָּה עָשִׂיתָ לָהֶם וְאַתָּה נִסִּיתָ לָהֶם

וְאַתָּה הַיּוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ בִּלְעֲדֵיהֶם.

אַתָּה הוּא שֶׁיְּצַרְתָּנוּ לְמַעַנְךָ

וְאַתָּה שֶׁרָאִיתָ אֶת מַעֲרֻמֵּינוּ הָרִאשׁוֹנִים בְּגַנְּךָ

וּכְמוֹ לַחַיָּה וּכְמוֹ לָעוֹף

גַּם לָנוּ אָמַרְתָּ כִּי טוֹב,

וְסָבַרְנוּ שֶׁאִם אַתָּה חוֹתֵךְ וְחוֹתֵם

וַדַּאי נָהִיר לְךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אוֹ אִם יִסָּתֵם

אֶחָד מֵאֵלֶּה הַחֲלָקִים –

אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים

אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ

בְּלִי אוֹתוֹ חֵלֶק מֵחֲלָקֶיךָ.

לָמָּה שִׁנִּיתָ טַעְמְךָ, מַפְלִיא־לַעֲשׂוֹת?

הֵן לֹא אֲנַחְנוּ שֶׁהִתְבּוֹשַׁשְׁנוּ.

הֲיֵשׁ אֵיזוֹ בְּרִית־סֵתֶר, אוֹ כְּתַב־סוֹד

שֶׁאַתָּה כּוֹמֵס בִּבְשָׂרֵנוּ מֵאָז בֻּיַּשְׁנוּ וְהֻלְבַּשְׁנוּ וְגֹרַשְׁנוּ?

הֲקַיָּם כִּבְשׁוֹן בַּמַּעֲרֻמִּים מֵעֵבֶר לַיֵּשׁ,

שֶׁהוּא כְּוִי־קֶרַח אוֹ כְּוִי־אֵשׁ

הָרְתוּקִים יַחְדָּו בְּרִיחַ־תּוֹךְ־בְּרִיחַ –

אֶחָד כּוֹבֵל וְהָאֶחָד מַדִּיחַ –

וְהֵם הַצָּפְנַת וְהֵם הַפַּעְנֵחַ

לַמַּנְעוּל בְּשַׁעַרְךָ וְלַמַּפְתֵּחַ?

לָמָּה עָשִׂיתָ אוֹתָנוּ חֲצִי אֱנוֹשׁ וַחֲצִי־מַלְאָךְ?

אִם הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ –

הַאֵין אַתָּה נִשְׁמָתֵנוּ וְגוּפֵנוּ?

מָה, אֵפוֹא, הַפְּסּול שֶׁמָּצָאתָ בְּגִפּוּפֵינוּ?

הֲיֵשׁ דָּבָר שֶׁהוּא מְבוּשֵׁינוּ

וְאֵינֶנּוּ מְבוּשֶׁיךָ,

קָדָשֵׁינוּ

וְאֵינֶנּוּ קָדָשֶׁיךָ?

אִם אַתָּה הַיֵּצֶר וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ,

הַאֵין יִצְרְךָ מַבּוּעַ לִיצָרֵינוּ?

לֹא הִצְמַחְתָּ לָנוּ כְּנָפַיִם, הַמַּגְבִּיהִי־לָשֶׁבֶת,

אֲבָל בָּרָאתָ לָנוּ גַפֵּי־אֵשׁ וְאֶבְרֵי־שַׁלְהֶבֶת,

בְּנֵי־רֶשֶׁף עָשִׂיתָ אוֹתָנוּ, שְׂרָפִים־שֶׁל־גּוּף,

הַאִם חֵטְא הוּא שֶׁמָּצָאנוּ שָׁמַיִם בְּגוּפֵנוּ וְהִגְבַּהְנוּ עוּף?

גִּלִּינוּ אַסְטְרוֹנוֹמִיָּה מְסֻתָּרָה בְּקַדְמוֹנִיּוּת הַחֹמֶר, אֶת אֵינְסוֹפֵי הַמֶּרְחַבְיָה שֶׁל אֲבָרֵינוּ,

אֶת מַפַּת־הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבַּבָּשָׂר, אֶת מְבוֹכֵי הַמִּשְׁכַּבְיָה וְאֶת הַתְּוַי;

אָנוּ חָשִׁים פִּתְאֹם כִּי מֵעֵבֶר לַמָּוֶת וּמֵאַחֲרֵי סוֹדוֹת הַבֹּהוּ וְהַדְּוַי

חָבוּי הַמֻּפְלָא שֶׁבְּרָזֵי עֲפָרֵנוּ,

חִידַת הַקְּטָבִים וּסְתוּמוֹת הַמַּגְנִיט וְצֹפֶן הַדּוּכְרָא־נוּקְבָא שֶׁל מִינֵנוּ,

הַכִּימִיה שֶׁל שִׂיאֵי הַמַּאֲוַי,

הַפִיזִיקָה שֶׁל מוּחָשׁוּת הַנֶּעְלָם,

מֵימֵי צִמְאוֹן־הַבְּרִיאָה וְתַאֲוַת־גִּבְעוֹת־עוֹלָם.

אַתָּה יוֹדֵעַ וְחוֹשֵׁד, כִּי אֱמֶת – אוֹתְךָ רָדַפְנוּ,לִמְצֹא אוֹרְךָ בֵּין הַמְּצָרִים.

אַתָּה יודֵעַ וּפוֹחֵד,כִּי אֱמֶת – אוֹתְךָ נָאַפְנוּ,לִמְצֹא בְּשׂוֹרָתְךָ בֵּין הַבְּשָׂרִים.

כְּיַעֲקֹב עַל רָחֵל חִשְׁקֵנוּ עָלֶיךָ עָרַג

וּכְדָוִד אֶת אֵשֶׁת־אוּרִיָּה הוֹרַדְנוּךָ מִן הַגַּג

לִשְׁכַּב אֶת בִּינָתְךָ, לָדַעַת אוֹתָהּ, לְהִוָּעֵד עִמָּהּ,

כִּי אַתָּה הָאֹפֶק וּבְךָ נוֹשְׁקִים שָׁמַיִם וַאֲדָמָה.

הַגֵּץ אַתָּה וְאַתָּה הַלֶּהָבָה

וְאַתָּה הַקַּנַּאי וְאַתָּה הָאַהֲבָה;

מֵעֵבֶר לְרָזֵי הָרְבִיָּה הִצַּבְתָּ גְבוּל, עִם דִּבְּרוֹתֶיךָ חֲקוּקִים,

וּמְבוּשֵׁינוּ הַשּׁוֹתְקִים

הֵם לוּז־הֲוָיָתְךָ בַּיְקוּם, שׁרֶשׁ פַּחְדְּךָ

וְחַרְבְּךָ הַמִּתְהַפֶּכֶת בְּשַׁעֲרֵי הַגָּן,

כִּי אַתָּה הָעֵדֶן וְאַתָּה טֹהַר־הַכְּרוּבִים וְאַתָּה יֵצֶר־הַשָּׂטָן.

מַה־חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ־יָמֵינוּ וּמִי כָּל־כָּךְ אָנוּ

שֶׁאַתָּה מְתַעְתֵּעַ בָּנוּ?

מַה כּוֹאֵב לְךָ שֶׁיָּדֵנוּ מְתַשְׁמֶשֶׁת בָּאוֹבֶּלִיסְקִים הַגֵּאִים שֶׁל מַחצַבְתֵּנוּ

וּמַה צּוֹרֵב לְךָ שֶׁיָּדֵנוּ מְבַלֶּשֶׁת בַּלַּבִּירִינְטִים הַכְּמוּסִים שֶׁל לֵדָתֵנוּ?

הֲלֹא זֹאת אוֹתָהּ יָדֵנוּ הַתּוֹלָה פַּרֹכֶת בְּקֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים

וְזֹאת יָדֵנוּ הַמְטַהֶרֶת כְּתֹנֶת הַנִּדָּה בְּרָאשֵׁי־חֳדָשִׁים,

הִיא שֶׁפְּרוּשָׂה אֵלֶיךָ בִּתְחִנָּה וּמְדַפְדַּפֶת בְּסֵפֶר תְּפִלּוֹתֶיךָ

וְהִיא שֶׁמּוּשֶׁטֶת לַנָּשִׂיא וְלַכֹּהֵן וּמַכְתִּירָה מְלָכִים בְּעַטְרוֹתֶיךָ.

היִא הַמְחַטְּאָה חֶלְאַת־אִישׁ וּשְׁדֵי הַשֵּׁגָל לוֹטֶפֶת

וְהִיא הַכּוֹתֶבֶת גְּוִילי־תּוֹרָה וּמְעַלְעֶלֶת בִּתְנַ"ךְ וְגֶפֶ"ת;

הֲלֹא זֹאת הַיָּד שֶׁקּוֹבֶצֶת נְדָבוֹת וְנִקְמֶצֶת מִתֵּת לָעֲנִיִּים

וְהִיא הַמְשַׁלְשֶׁלֶת מַתָּן־בַּסֵּתֶר וְהִיא הַפּוֹרֶטֶת עוּגַב הַלְוִיִּים;

הַבּוֹגֶדֶת הִיא

וְהַמְתַעְתַּעַת

וְהַמְּנִיפָה אֶת דֶּגֶל הָאֻמָּה,

הָאוֹבֶדֶת הִיא

וְהַנִּגְדַּעַת

וְהַיּוֹבֶשֶׁת בִּשְׂדוֹת הַמִּלְחָמָה;

בָּהּ מָכַרְנוּ צַדִּיק בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם

וְעָלֶיהָ נִשְׁבַּעְנוּ ‘אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם’.

הִיא הַשּׁוֹחֶזֶת לַהַב לְחָרִישׁ

וּבוֹצַעַת לֶחֶם

וְהִיא הַמְפַלֶּסֶת דֶּרֶךְ אִישׁ

בְּמוֹצָאֵי הָרֶחֶם,

הִיא הַיָּד הַמַּחֲזֶקֶת שׁוֹשַׁנֵּי־אֲהָבִים

וְחוֹבֶקֶת מָתְנֵי הַנַּעֲרָה

וְהִיא הַתּוֹרָה וְהַנּבִיאִים וְהַכְּתוּבִים

אֲשֶׁר לַטּוֹב וְלָרַע;

הִיא יַד־אֲדֹנָי וְאֶצְבַּע־אֱלֹהִים וְהִיא שֶׁקָּטְפָה מֵעֵץ־הַדַּעַת

וְהִיא הַחוֹשֶׁקֶת לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל מַדּוּעַ אָסוּר לְמַשֵּׁשׁ וְלָגַעַת

וּמָה הַחֵטְא אִם אָנוּ שׁוֹהִים וּבוֹהִים

עַל בְּשָׂרֵנוּ וּקְצָת מִשְׁתַּעַשְׁעִים

וּמְגַשְּׁשִׁים, אָבִינוּ, וּמְחַפְּשִׂים, מַלְכֵּנוּ,

אֶת חֶלְקְךָ הַמֻּצְנָע בֵּין חֲלָקֵינוּ,

כְּדֵי לִמְצֹא טַעַם וְהֶסְבֵּר

לַתְּעָלוֹת אֲשֶׁר חָפַרְתָּ בַּשְּׁאֵר.

סְלַח לָנוּ אֱלֹהֵי הָאַהֲבָה

עַּל שֶׁנִּצַּלְנוּ אֶת הַיֵּצֶר לִהְיוֹת,

וּבָרוּךְ אַתָּה, מְשַׂמֵּחַ זָכָר וּנְקֵבָה,

שֶׁצִּוִּיתָנוּ עַל הָעֲרָיוֹת.