כל אדם יש לו ליל כּיפורים בעולמו, השמים סמוכים לעיניו והצינה לטושה כסכּינים, רוח־מערב נושבת לעיניו והצינה לטושה כסכּינים, רוח־מערב נושבת. ליל־כפורים, ליל קוטב־החיים, כיפת־הקרח שלהם וסֶרֶן־גַּלְגִילָם. אדם בתשכ"ז מלא חטא, עבֵרה נושרת מכיסו ועוון משרווּלו, כל עץ ברחובו הוא עץ־הדעת וכל תפוח לִשַׁד־התאווֹת, נחשים שורצים בין רגליו וחרב־המתהפּכת בראשו.
אדם בתשכ"ז מלא את ליל הכיפורים שלו, צריך לו, כּואב אליו. אלמון צועד הוא ברחובו, הפנסים כּבויים והסופה הוליכה שלכת גדולה, עלים חלודים, רֶקָב יבש ומסוער, ניירות מתעופפים, כתמים וְתַרְשׁוּמִים, כל דוֹמֶן השנה. כל חלאת הקיץ, כל כתבי האָשָם. ליל־כּיפורים שלי, מישהו מחכה לי בבית־התפילה, כל חיי ייחלתי למאן־דהוא. אלהים, תן לי שִׁכחה, תן לי יין לסַחרר בו את עינַי, מלחמה לאבּד בה אומדן הדם הניגר יום יום, נצחון לתייהר בו מפּני נמיכות־רוחי. אולי יש אשה שתאהב אותי, שתשכב עמי הלילה לצורך הוויעוּד שאיננו? אולי יש רֵעַ שיבין לי? מישהו שיעניק בלי לקחת, לצורך השלֵמוּת בלבד לא לצורך החליפין, לא לצורך הרחמים.
ליל־כּיּפּורים אני נלפּת מפּחד. כל הדלתות סבות על צִיריהן בפרוזדורי הווייתי, תַּהמוּלָה גדולה. שמא יש פה משפחה צנועה, או שבט דל שיקבּלוני חלילה, רק הלילה, בלא חקירה. שיאמינו לי, שישימו כּר למראשותי עד אור. שיביטו בי עין טובה כך סתם, כמו אדם לאדם. אנה באים, אנה נחבּאים? שמא אתם יודעים עַם שלא ירצחני נפש? מזבּח דרוש לי. עיר־מקלט להימלט אליה. אַיִל בּסבך דרוש לי. מישהו במקומי דרוש לי.
ליל־כּיפּורים. מישהו מחכה לי בבית־התפילה, והתפילה בוששת לבוא. שִשים ושבעים בתי־תפילה, והתפילה איננה. האם יחכה לי מישהו בלי סוף? האם יארוב לתפילתי כמו שהוא אורב לחיי?
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות