כשאני מסתכל בנוף, הריני רואה את כל כולו, אינני רואה פרטים שבו. כבר שמתי לבי לכך כמה פעמים. הנה הכביש היורד לנגד עיני ושפעת הצמחיה המתנשאת משני צדיו. שיחים ודשאים ואילנות רמי־קומה, שצמרותיהם נושקות אלו באלו ומהווֹת כעין כיפה ירוקה־חומה עם אשנבּים זעירים קרועים לתכלת. שאלוני ולא אדע להשיב מה שמו של שיח ומה כינויו של אילן. כולם שווים בעיני כחלק מן הנוף, ואיני יודע לומר מי גבוה ממי ומה ירוק ממה. עכשיו, בצהרי יום, אין פה מהלכים ודומיה בכּל, מלבד הרוח. על צד האמת זו רק אוושה של בּדים ולא יותר, אבל באין אדם סביב היא נשמעת הומיה ומנסרת. הוסיפו עליה ציוץ רחוק של ציפור וקול־צעדי האִטי והקצוּב על הכביש והיה השקט שלם.
בשעות כאלו אני חש את הריקנות שבּי בכל ממדיה. ציוץ הציפור והלמות מצעדי מהדהדים בתוכה כצעקות בבאר ריקה. בדרך כלל כשאדם ריק ונפשו קלה, נעשית ראייתו חדה ולבּו נתון לפרטים, שעתו אינה בהולה עליו. אבל יש גם ריקנות אחרת, שמתגלגלים בה רעמים רחוקים, מבשרי סופה. כלומר השמש מאירה והנוף מפגין כל תפארתו ואפעלפיכן אי אתה רואה בו פרט לפרט אלא צועד בתוכו כאילו הוא לא הוא וכל עצמו אינו עיקר. כולך מאזין למעמקים, למרחקים, מצפּה בדריכות לאשר יבוא.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות