טִיַּלְתִּי עִם רֵעִי לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ,

בָּעֵמֶק הַצַּר וְהַצָּפוּף,

בַּוָּדִי הַזֶּה, הַנָּטוּעַ רִבּוּי נוֹפִים:

אֵיקָלִיפְּטוּסִים וּשְׁזִיפִים

וְ…אֵינֶנִּי זוֹכֵר כְּבָר…כִּמְדֻמַּנִי, עֲצֵי מִשְׁמֵשׁ,

לֹא חָשׁוּב.

וְאוּלַי, בְּעֶצֶם, כֵּן–

שֶׁהֲרֵי שָׁם מַמָּשׁ, אִם זִכְרוֹנִי בִּי לֹא בָּגַד,

לְיַד נוֹשֵׂא-הַפֵּרוֹת הַבָּשֵׁל וְהַזָּקֵן,

יָשַׁבְנוּ לְהִנָּפֵשׁ מְעַט –

עִם עַלְוָתוֹ הָרְחָבָה פְּרוּשָׂה עָלֵינוּ כִּסְכָךְ,

כֵּן, כֵּן, מַמָּשׁ כָּךְ,

כְּמוֹ סֻכָּה הָיוּ כָּל הָעֵצִים סָבִיב

וַאֲנַחְנוּ בְּתוֹכָהּ–בַּחֲרוּת בְּתוֹךְ אָבִיב,

נוֹשְׁמִים צֵל, טוֹבְלִים מַעְיָן, מַבִּיטִים שֶׁמֶשׁ.

יָשַׁבְנוּ, לֹא דִבַּרְנוּ, וְיָדִי הָיְתָה רוֹשֶׁמֶת

בְּשֶׁבֶר זַלְזַל דַּק וְקָצָר

מִינֵי-כְּתָב תְּמוּהִים בֶּעָפָר,

סְתָם כָּךְ, לְבִלּוּי הָעֵת, מִינֵי-כְּתָב, רִשּׁוּמִים סְתָם

כְּמוֹ שֶׁרוֹשֵׁם אִישׁ תָּם

שֶׁאֵינוֹ מֵבִין דָּבָר,

תַּלְמוּד לוֹמַר–שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵשׂ מַהוּ כְּתָב

וּמֶה עָפָר,

אוֹ מַה בְּיַחְדָּו שְׁנֵיהֶם

בְּקוּם הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם.

אוֹתָהּ שָׁעָה קִצֵּץ לוֹ רֵעִי גְזִיזָא מִן הָעֵץ,

אָרֹךְ וָחַד, כְּעֵין חֲנִית, אוֹ כְּמִין חֵץ,

וּבְלַהַב אוֹלָרוֹ פָּצַל בּוֹ פְּצָלוֹת

יְשָׁרוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת

וְשִׁפֵּר לוֹ מִמֶּנּוּ מַטֶּה לְהִשָּׁעֵן עָלָיו

כְּדֶרֶךְ אִישׁ לִפְעָמִים, בִּבְגֹד בּוֹ רַגְלָיו.

קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: בֵּינְתַיִם רֵעִי מֵת,

וּבֵינְתַיִם, מוּבָן מֵאֵלָיו, זָקְנָה הָעֵת, חָלְפָה הָעֵת,

וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וּבְתוֹכָם גַּם מַטֵּהוּ שֶׁל אוֹתוֹ רֵעַ.

וְאִם תִּשְׁאָלוּנִי אֵיךְ–אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ,

אֲבָל אֶתְמוֹל כְּשֶׁבָּדַקְתִּי אָהֳלִי

וְהִנֵּה הַמַּטֶּה אֶצְלִי.

לֹא חָשׁוּב.

וְאוּלַי, בְּעֶצֶם, כֵּן–

שֶׁהֲרֵי זֶה אוֹתוֹ עָנָף מֵאוֹתוֹ נוֹשֵׂא-פֵּרוֹת זָקֵן

בָּעֵמֶק הַצַּר וְהַצָּפוּף.

כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיָדִי הֵצַצְתִּי בּוֹ בַּאֲרִיכוּת,

הֶעֱבַרְתִּי אֶצְבָּעִי וּבְחַנְתִּיו כָּל סִקּוּס לְחוּד.

כִּמְעַט לֹא חָל שִׁנּוּי בּוֹ, אוֹתָם פְּגִימוֹת וָחֲוָחִים,

אוּלַי יָבֵשׁ מְעַט, אוֹ פֹּה וָשָׁם נֹאמַר הִשְׁחִים,

אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל אוֹתוֹ מַטֶּה, דָּבָר לֹא נִתְחַדֵּשׁ,

וּבְרֹאשׁוֹ אוֹת-הַכְּרִיתוּת שֶׁבּוֹ נִכְרַת מִן הַמִּשְׁמֵשׁ.

כֵּיוָן שֶׁהֵצַצְתִּי בּוֹ חָשַׁבְתִּי רֶגַע לְעַצְמִי

שֶׁוַּדַּאי יֵשׁ דָּבָר בַּמִּפְגָּשׁ הַזֶּה, הַסּוֹדִי וְהַשַּׁתְקָן,

בֵּינִי לְבֵין מַטֵּהוּ שֶׁל רֵעִי; מַשֶׁהוּ אוֹבִי וְחַרְטֻמִּי

שֶׁהֹעֲלָה מִן הַמֵּתִים עַד כָּאן,

לִהְיוֹת לְמוּל עֵינַי וּלְשַׁמֵּשׁ

זֵכֶר לֶעָבָר וְאוֹת לְמַה שֶּׁיִּתְרַחֵשׁ.

לֹא יָרֵאתִי מִן הַמַּחֲשָׁבָה,

מִשּׁוּם שֶׁאֲנָשִׁים כָּמוֹנִי, שֶׁשָּׁבוּ מִמָּוֶת וְגָרוּ חֲצַרְמָוֶת וְרָאוּ טֵרוּף בְּמוֹרָאָיו,

רְגִילִים בְּמַרְאוֹת-סִיּוּט וּמְחֻסָּנִים לָרֹב מִפְּנֵי הַפַּלָּצוּת;

תְּגוּבָתָם הַיְחִידָה בִּשְׁעַת הַהִתְרַחֲשׁוּת

תְּאֻפְשַׁר אֶצְלָם וְתִתָּכֵן

בִּתְחוּם הַפְּלִיאָה הַמְפֻכָּחָה, אוֹ בְּיֵצֶר הַנִּתּוּחַ הַצּוֹנֵן

שֶׁל הַמִּקְרֶה עַצְמוֹ

כְּפִי שֶׁהוּא מוֹפִיעַ לְתֻמּוֹ.

אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ לֹא נֶחֱרַדְתִּי בְּשֵׂאתִי אֶת עֵינַי מוּלִי

וּבִרְאוֹתִי בְּשֵׁבֶר הָרְאִי הַתָּלוּי בְּאָהֳלִי

לֹא אֶת דְּמוּת עַצְמִי,כַּמִּתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת,

אֶלָּא אֶת דְּמוּת רֵעִי הַמֵּת, חַיָּה וּמִתְנוֹעַעַת,

וּמַחֲזִיקָה בַּמַּטֶּה הַנָּתוּן בְּיָדַי

וּמְחַקָּה אֶת תְּנוּעוֹתַי.

יֵשׁ לְהוֹדוֹת שֶׁהַדָּבָר נִרְאָה תָּמוּהַּ לִי,

כְּלוֹמַר שֶׁנֶּעְלַמְתִּי מִתּוֹךְ הָרְאִי,

כִּי כְּכֹל שֶׁהָיָה יָדוּעַ לִי

הָיְתָה חָזוּתִי רְחוֹקָה מֵחָזוּת רֵעִי,

וַאֲפִלּוּ אָמְרוּ עָלֵינוּ, אִם לְגַנּוֹת וְאִם לְהַלֵּל,

כִּי רְחוֹקִים אָנוּ אִישׁ מֵאִישׁ כִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו שֶׁל הַמַּקֵּל.

אַפְעַלְפִּיכֵן הוֹסַפְתִּי לְהַבִּיט בָּרְאִי וּלְחַפֵּשׂ,

שֶׁמָּא אֶמְצָא בַּדְּמוּת זִיז כָּלְשֶׁהוּ לְהֵאָחֵז,

אוֹ נִיעַ כָּלְשֶׁהוּ שֶׁיְּבִינֵנִי

מַדּוּעַ רֵעִי מוֹפִיעַ תַּחְתַּי וּמַדּוּעַ אֲנִי אֵינֶנִּי.

עַד שֶׁפִּתְאֹם נִסְתַּבֵּר לִי הַדָּבָר

בְּחֶסֶד הַהִגָּיוֹן הַבּוֹטֶה וְהַקַּר

שֶׁהִזְכִּירַנִי סֵפֶר שֶׁקָּרָאתִי זֶה עַכְשָׁו

עַל מֻשְּׂגֵי הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, מֵאֵת אֶחָד חָכָם מֻפְלָא בְּדוֹרוֹתָיו,

וּבוֹ הוּא מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר

שֶׁאֲפִלּוּ קוֹבֵעַ אָדָם פְּגִישָׁה בָּעִיר

בְּשָׁעָה מְסֻיֶּמֶת עִם עוֹד אָדָם,

וַאֲפִלּוּ מַגִּיעִים שְׁנֵיהֶם בְּמוֹעֲדָם,

כְּלוֹמַר אֶל אוֹתוֹ יַעַד וּבְאוֹתוֹ מוֹעֵד–

אֵין בְּכָךְ, עִם כָּל אֵלֶּה, לֹא אִשּׁוּר וְלֹא עֵד

שֶׁאָמְנָם זֶה הַזְּמַן וְזֶה הַמָּקוֹם הַנִּדְרָשׁ

כְּפִי שֶׁקְּבָעוּהוּ בִּמְפֹרָשׁ,

וְאִם תִּרְצוּ–יֶתֶר עַל כֵּן, מִתְבָּרֵר

שֶׁהַזְּמַן שׁוֹנֶה וְהַמָּקוֹם אַחֵר,

מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל שׁוֹטֵף וְהַכֹּל חוֹלֵף תּוֹךְ כְּדֵי רְגִיעָתָם

וּמִתְבַּלְבְּלִים מוֹתָם בְּחַיֵּיהֶם וְחַיֵּיהֶם בְּמוֹתָם.

פֵּרוּשׁ נָהִיר וּמְבֻסָּס וּמְעֻדְכָּן. אַף כִּי יִתָּכֵן…

מֵילָא, לֹא חָשׁוּב…

אֲבָל,בְּעֶצֶם, אוּלַי כֵּן,

אוּלַי זֶה כֵּן חָשׁוּב, שֶׁהֲלֹא רָאוּי כִּי יַסְבִּירוּ לִי בְּשֶׁקֶט

כַּמָּה דְבָרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַחָכְמָה הַמְדֻיֶקֶת,

כְּמוֹ נֹאמַר אוֹת-הַכְּרִיתוּת שֶׁנִּתְגַּלָּה נָא וְטָרִי,

אוֹ כְּמוֹ עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתִי הַמּוּזָרָה מִן הָרְאִי,

אוֹ זֹאת הַדְּמוּת אֲשֶׁר עָלְתָה בְּלִי סָפֵק מִן הֶעָבָר,

אוֹ קֶשֶׁר זֶה שֶׁבֵּין הַכְּתָב אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בֶּעָפָר

לְבֵין הַמַּטֶּה אֲשֶׁר מָצָאתִי בְּפִתְאֹם

בְּאָהֳלִי, שֶׁלֹּא בַּזְּמַן וְשֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם.

אֶפְשָׁר כִּי שְׁאֵלָתִי מַחֲזִירָה אֶת הַפִּתְרוֹן אֶל הַנָּדָן,

וְאֶפְשָׁר כִּי כָּל אֵלֶּה טְעוּנִים עֲדַיִן עִיּוּן וְעִקּוּב

וְאִמּוּץ מֵחָדָשׁ שֶׁל כְּלֵי הַמְּדִידָה וְהָאֻמְדָּן.

אָז טוֹב, יְהֵא כָּךְ. אֲבָל מַה בֵּינְתַיִם?

כְּלוֹמַר, עַד שֶׁשּׁוּב נִפְקַח עֵינַיִם? – – –

מֵילָא, לֹא חָשׁוּב…