כשהובלו ילדינו, 1,000,000 ילדינו, לחדרי החניקה ולתאי־הגזים ולאונקלאות־התליה ולבורות הירי – לא יכולנו לרשום דבר מכל אשר חווינו. רשמי־הקול־והמראה לא חושינו לא נבראו לתדירות־אימים גבוהה כל־כך. לא באומדני־כמות ולא בשיעורי־איכות. המתמטיקה, הבנויה על החלל ועל הזמן, ערוכה לתפישתו של השִׂכלִי בלבד, לא של הרִגְשִׁי. שמא לא נוכל גם בימים יבואו לעכּל־כּמו את אשר אירע לנו, אלא אם כן יחולו תמורות מרחיקות־לכת בביוכימיה ובביופיסיקה של האדם.
אבל כמי שעדיין מאמין בחוקיותם של סדרי־הטבע, וכמי שמנסה להיות ריאליסטן ברוח־הזמן ולשער כי יש מַאגָר וּמִצְבּוֹר מדעי – אף כי עלוּם עדיין – לזכר המאורעות, אני מניח כי זעה ונתרעדה איזו מחט אלמונית באחד משעוניו הרבים של שר-התקשורת-ההיסטורית, ובשבתו באותן שנים נפלצות אל מול המתרחש, בחדר הבקרה שלו – הפעיל מן־הסתם את כל כישוריו ותכשיריו העל־שכליים לקליטת הזעזועים שגרם טירופה של רוח־אנוש. ודאי היה איזה מחשב־אלקטרוני נסתר ובלתי מוכּר לנו שרשם את האימים והוא עתיד פעם לתרגמם לשפת האימוציה שתהא מובנת חושים.
–אם לא הופעל מחשב כזה, משום שאולי אין כלל בנמצא מחשב כזה, ואם לא נרשם דבר, משום שאולי אין נרשמים דברים בּמחט כלשהי – שקר הם דברי־הימים שהָיוּנוּ ושקר הם אלה שיבואו. פלאי הטכנולוגיה אינם אלא כמוכיחים עצמם מחדש להיותם צעדים עיוורים וגוששים במבוך אפל שאין לו מוצא. הם לא ישנו לעולם את יכולת הקליטה והתגובה האנושית, שעה שהקִדמה המחַשבת, האַל־אנושית, תוסיף להעמיס על גְבוּלֵי תפישתנו הררים חדשים של נתונים בלתי־ניתנים לפִענוח רגשי. זוועות־החיים והסימפוניות הנעלסות של מוֹצַארט תירָאינה על לוח־הדיאגרמה כקווי־עקומה שווים, המסמנים כמויות ואוּמדני זמן ומקום, לא יותר.
בּינה מדעית כעין זו אין בּכוחה לרפּא את עפר־האדמה הכּאוב והבּוֹכה, אפילו היא ניתקת ממנו וקורעת רקיעים דרך שנות־אוֹר ואבק־הכוכבים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות