בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,

הָיוּ אוֹתוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

אוֹתוֹ יוֹם עָמַד הַשֶּׁמֶשׁ בְּפַאֲתֵי הַר־מוֹאָב וְלֹא זָרַח

כַּחֲצִי עֵת.

מַשְׁכִּימֵי בַּבֹּקֶר רָאוּ כְּעֵין לַבַּת־אֵשׁ גְּדוֹלָה עוֹלָה מִקֶּדֶם

וְחוֹלֶפֶת בִּיעָף מֵעַל יָם הַמָּוֶת,

אֲבָל שֶׁלֹּא כְּמַרְאֵה שַׁחַר.

רֵיחַ גָּפְרִית נָדַף מִן הָאֲדָמָה וּשְׁוָרִים גָּעוּ שֶׁלֹּא כְּאָרְחָם

וּבַחוֹף הַנִּדָּח פָּלְטוּ הַגַּלִּים

גּוּפַת אִישׁ מֵת.

וַאֲנַחְנוּ שְׁלֹשָׁה בַּחוּרִים, בְּנֵי עִיר אַחַת בָּעֲרָבָה, הִיא צוֹעַר

אֲשֶׁר עַל נַחַל זֶרֶד.

וְקַבָּלָה לָנוּ מִן הַגְּוִילִים הָעַתִּיקִים, כִּי בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת

שִׁחֵת הַבּוֹרֵא אֶת עָרֵי הַכִּכָּר, רַק אֶת צוֹעַר

רִחֵם וְלֹא הָפַךְ, בְּיַעַן צַדִּיק אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה בָּהּ.

אֲבָל אֲהוֹי לַאֲבוֹתֵינוּ, כִּי כְּאָז כֵּן עַתָּה

אֵין אֱלֹהִים בְּצוֹעַר.

לָמָּה נְכַסֶּה בָּשְׁתֵּנוּ? אַךְ זֶה אֶתְמוֹל פָּרְחוּ הָאוֹתִיּוֹת מִן הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים

וְנוֹתַרְנוּ בְּלִי תְּפִלָּה,

וְאַךְ זֶה אֶתְמוֹל תַּמּוּ הַמִּלְחָמוֹת מִן הַשָּׂדֶה

וְנוֹתַרְנוּ בְּלִי תַּכְלִית,

וְאַךְ זֶה אֶתְמוֹל טָרַף נַפְשׁוֹ בֵּינֵנוּ הַצַּדִּיק הָאַחֲרוֹן.

תַּעֲזוּבָה הָיְתָה בְּצוֹעַר,

הַבּוֹנִים חָדְלוּ לִנְטוֹת אֲנָךְ וְהַנְּבוֹנִים נוֹאֲשׁוּ מִמַּחֲשָׁבוֹת,

וּשְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ הִלְּכוּ בַּחוּץ שֶׁקֶר וְהֶפְקֵר,

אִישׁ לְאָחִיו אָמַר לִי הַשַּׁרְבִיט,

וְאִישׁ אָמַר לְאָבִיו אֲנִי הַבְּרֵאשִׁית,

וְרַע עִם לֹא־טוֹב כָּרְתוּ בְּרִית.

אָכֵן, אָמַרְנוּ, הִגִּיעָה עֵת לַעֲשׂוֹת, כִּי הִנֵּה הַשָּׁעָה הָרָה

וְיוֹלֶדֶת קֵץ.

פִּתְאֹם בְּלִי דַעַת אֵיךְ וְאֵי־מִזֶּה, חַשְׁנוּ בַּעֲלִיל

כִּי עוֹד יוֹמַיִם לָבוֹא וְצוֹעַר נֶהְפֶּכֶת,

אָז שָׁמַעְנוּ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים בְּסֶלַע.

וְסֶלַע יוֹשֶׁבֶת בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר בְּחֶבֶל אֱדוֹם, כְּמַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים.

בָּתֶּיהָ חֲצוּבִים בַּשַּׁחַם לָנֶצַח וּמְעַיְנוֹתֶיהָ חַיִּים

וְצוּק יֵשׁ בָּהּ מֻצָּב אַרְצָה,

וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה.

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בִּשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ, יוֹמַיִם לַמּוֹעֵד,

נָשְׁבָה רוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה.

וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ חֲגוּרִים אִישׁ צִקְלוֹן וְצַפַּחַת, פָּנִינוּ דָרוֹמָה,

וַנֵּצֵא בַּלַּיְלָה הַהוּא.

*

אֲנִי אֱלִיאוֹר עֵינַי טוֹבוֹת, צוֹעֵד בָּרֹאשׁ, לְעֵינַיִם.

וְאַחֲרַי אֱלִיעָז מַחֲזִיק בָּאֵשׁ, וְאַחֲרָיו אֱלִישָׁוְא בְּיָדוֹ הַשֶּׁלַח.

וְנִשְׁבַּעְנוּ לִצְעֹד הָאֶחָד בְּעֹרֶף רֵעֵהוּ,

וְלֹא לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה,

וְלֹא לִפְנוֹת אִישׁ אֶל אַחֲרָיו.

וְהָעֵת לַיְלָה וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וּפִתְאֹם וְהִנֵּה חֲצוֹת.

בָּא פַּחַד גָּדוֹל וַיֵּשֶׁב עַל אֶבֶן בְּתוֹךְ הַדֶּרֶךְ.

זָר וּמוּזָר סְבָבוּנוּ וּמֵעָלֵינוּ כָּבָה מַזָּר, וַיְהִי חֹשֶׁךְ־הַחֲצוֹת

אֲשֶׁר בַּיְּשִׁימוֹן. אֵי־שָׁם שֶֹה אָבַד מִן הָעֵדֶר וְצָבוֹעַ צָחַק עַד

מֶרְחַקִּים וְעַיִט פָּרַשׂ כְּנָפָיו. עָמַדְנוּ לְהִתְפַּלֵּל:

אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּסֶלַע, הַנְחֵנוּ קַו לָקָו!

לְמַעַנְךָ עָקַבְנוּ אֵם וּבְיַעַנְךָ יָרַבְנוּ אָב,

וְלֹא פִּתּוּנוּ שֹׁחַד הַשְּׂרָרָה וְהַזָּהָב

וְלֹא הִכְרִיעָה עֶרֶשׂ הַשֵּׁגָל אֲשֶׁר נֹאהַב.

תְּמֹךְ בָּנוּ שֶׁלֹּא נִמְעַד וּסְעַד שֶׁלֹּא נִפְחַד,

שֶׁנַּעֲבֹר עַל פְּנֵי הָאֶבֶן שְׁלָשְׁתֵּנוּ כְּאֶחָד,

כִּי מַה נוֹתַר לָנוּ עַתָּה לְעֵת הַכֹּל אָבַד

וּמִי לָנוּ בַּשִּׁמָּמוֹן אִם לֹא אַתָּה לְבַד?

וַיְהִי אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים עַל פְּנֵי הָאֶבֶן וֶאֱלִישָׁוְא עָמַד מִלֶּכֶת,

לֹא מְלָאוֹ לִבּוֹ. פִּתְאֹם נָשַׁר מֵאַחֲרֵינוּ לָשׁוּב אֶל גֵי־הַמֶּלַח,

וְנִוָּתֵר שְׁנֵינוּ הוֹלְכִים, וּבְלִי שֶׁלַח,

רַק אֱלִיעָז מַחֲזִיק בָּאֵשׁ וַאֲנִי לְעֵינַיִם. אֱלֹהִים, רַחֵם עַל הַשְּׁנַיִם.

וְהִנֵּה גְבוּל אֱדוֹם.

*

שׁוֹמֵם הַמִּדְבָּר מֵעֵבֶר לַקָּצוֹת וְזוֹמֵם הַלַּיְלָה מֵעֵבֶר לַחֲצוֹת,

סַעַר קָרוֹב לְהִתְחוֹלֵל וּדְבָרִים מִתְרַגְּשִׁים לָבוֹא.

קֶצֶב־שְׂעִירִים לַסַּעַר, רֶכֶב־נְשָׁרִים לַסַּעַר,

חַרְטוֹמוֹ פּוֹנֶה יָמָּה וּכְנָפָיו אַשּׁוּר וְתֵימָן.

הוֹ רוֹכֵב־בָּעֲרָבוֹת, הָגֵן בַּעֲדֵנוּ. הִנֵּה הוּא עוֹלֶה כְּנָהָר

וּכְהָרִים נוֹפְלִים מִן הַשָּׁמַיִם, מַכֶּה אֶת עֵינֵינוּ בַּחוֹל

וּבוֹרֵד אֲבָנִים עַל רָאשֵׁינוּ.

אֵיךְ נַעֲמֹד בּוֹ וּשְׁנֵינוּ רַק שְׁנַיִם,

וְכָלָה הַצִּקְלוֹן וְיָבְשׁוּ הַמַּיִם?

עוֹדִי מְדַבֵּר וְהִנֵּה שְׂרֵפָה – הוֹשִׁיעוּנִי, אֵשׁ בְּמִצְחִי!

הִכָּה הַמִּדְבָּר עַל פָּנַי וְנוֹתַרְתִּי בְּלִי עֵינַיִם.

טֶרֶם אָקוּם, וֶאֱלִיעַז פָּתַח פִּיו וַיְדַבֵּר מִתּוֹכִי.

לֹא יָדַעְתִּי אִם קוֹלוֹ הוּא אוֹ קוֹלִי אָנֹכִי, אַךְ הִנֵּה

בְּעוֹדֶנִּי כּוֹשֵׁל וּמְגַשֵּׁשׁ, שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְלַחֵשׁ:

קוּם אֱלִיאוֹר, צְעַד חֹשֶׁךְ אֱלֹהִים.

קוּם וָלֵךְ, אֱלִיאוֹר, כִּי עוֹד שְׁנֵינוּ רֵעִים.

כִּי לַיְלָה אֶל יוֹם דּוֹבֵר וְעַד בֹּקֶר הַצֵּל עוֹבֵר

וְגוֹשֶׁשֶׁת אֵימָה־חֲשֵׁכָה הִיא רֵעוּת אֲשֶׁר אֵין לָהּ עִוֵּר.

לֵךְ, כִּי אֲנִי אַחֲרֶיךָ חוֹלֵק אֶת עֵינַי לִשְׁנֵינוּ,

וְהָאֵשׁ בְּיָדִי, וְאַתָּה – חוּשׁ וּמוּשׁ אֶת אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ.

קוּם עֲמִיתִי אֱלִיאוֹר, גַּם אָבִי חַי וּמֵת בְּמוֹ חֹשֶׁךְ,

וּבַחֹשֶׁךְ יָלַד אֶת בְּנוֹ בֵּין חוֹמוֹת בַּרְזִלִּים וּנְחֹשֶׁת,

וּבַחֹשֶׁךְ גָּמַלְתִּי מִשָּׁד וּבַחֹשֶׁךְ קָמַלְתִּי מִנֹּעַר,

וּבַחֹשֶׁךְ נִשְׁבַּעְתִּי לֵאמֹר: אָרוּר בּוֹנֶה בַּיִת בְּצוֹעַר.

קוּם, אֱלִיאוֹר, אִם נִגְזַרְנוּ לָמוּת בְּלִי אֵל וְאוֹר־עַיִן,

לוּ נַגִּיעַ חַיִּים עַד אוֹר־יוֹם וְנָמוּתָהּ בְּתוֹךְ צָהֳרַיִם.

וַיְהִי אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים בַּגַּיְא, וְהַנָּתִיב נִפְרַד מֵעָלֵינוּ

כִּשְׁנֵי לַהֲבֵי הַסַּכִּין, זֶה בְּצַד זֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאל.

הָלַךְ אֱלִיעָז אֶל פֹּה וַאֲנִי אֶל שָׁם, וְלֹא יָדַעְנוּ כִּי הִנֵּה

אֶבֶן קְרֵבָה אֵלֵינוּ בֵּין הַסַּכִּינַים.

וְאִישׁ חֲמוּץ בְּגָדִים בָּא נִצָּב עַל הָאֶבֶן וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה.

לֹא רָאָה אֱלִיעַז־בְּיָדוֹ־הָאֵשׁ, אַךְ אֲנִי הַמַּבִּיט מִתּוֹכִי

רָאִיתִי כִּי הוּא מָוֶת, וָאֶצְעַק.

אֲבָל כִּסָּהּ הַמִּדְבָּר צַעֲקָתִי וְסִמֵּא הַסַּעַר קוֹלִי

וְנָפַל אֱלִיעַז שָׁדוּד.

סַנְוֵרִים חַשְׁתִּי אֵלָיו. מִשַּׁשְׁתִּי פִּצְעוֹ בְּיָדִי

וְשַׂמְתִּי רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכַּי וְדִמְעָתִי מְלֵחָה עַל לֶחְיוֹ.

הִנֵּה הַמַּרְאֶה לְנֶגְדִּי כְּהַיּוֹם, לֹא אֶשְׁכָּחֶנּוּ:

שְׁנֵי רֵעִים, שְׁנֵי מְבַקְּשֵׁי אֱלֹהִים, אִישׁ עִוֵּר וְאִישׁ מֵת.

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת.

*

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרוּ בִּי בַּמִּדְבָּר, בְּהִוָּתְרִי לְבַדִּי

אֵין אִישׁ עִמִּי. רַק מְעַט מֵהֶם הֶעְלֵיתִי עַל הַכְּתָב,

כִּי לִבִּי נֶאֱחַז פַּחַד וּמִדֵּי אֶזְכְּרֵם יִפְקְדֵנִי חֹלִי.

הַקּוֹרֵא בָּהֶם וְלֹא יַשִּׂיג – אַשְׁרֵהוּ בֵּיתוֹ שַׁאֲנָן,

וְהַמַּשְׂכִּיל יִדֹּם:

בְּעוֹד הַסַּעַר גּוֹבֵר קָבַרְתִּי אֶת רֵעִי, גַּל אֲבָנִים שַׂמְתִּי עָלָיו,

מֵתוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל אֱלֹהִים.

בְּצִפָּרְנַי עָשִׂיתִי לִי דֶּרֶךְ, בְּלֹא־כֹּחִי יָסַפְתִּי לָלֶכֶת,

עַד כִּי קָהוּ חוּשַׁי וְלֹא יָדַעְתִּי עוֹד.

אִישׁ נֶאֱבַק עִמִּי עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, פִּתְאֹם בָּא וְנֶאֱבַק עִמִּי,

וַאֲנִי לָחַמְתִּי עַל חַיַּי. שַׁעֲטוֹת סוּס קָרֵב שָׁמַעְתִּי

וְהוּא יָרַד וְנֶאֱבַק עִמִּי.

לָמָּה זֶה יֵאָבֵק לַיְלָה פָּרַשׁ נֶעְלָם אֶת אִישׁ עִוֵּר?

בַּצָּהֳרַיִם עָלִיתִי בָּהָר. כְּמִבַּעַד לְעָנָן זוֹכֵר אֲנִי שֶׁעָלִיתִי בָּהָר.

וְגֻלְגֹּלֶת זוֹכֵר אֲנִי, גֻּלְגֹּלֶת עֲרוּפָה זוֹכֵר אֲנִי,

גּוֹלֶשֶׁת עָלַי מִן הַפִּסְגָּה.

מִיהוּ הָעוֹרֵף בְּרֹאשׁ הָהָר? הַהִקְדִּימַנִי אִישׁ וְלֹא יָדַעְתִּי?

לָמָּה אֵין שׁוֹפֵט לַחֲצוֹת־הַיּוֹם?

לַיְלָה. שׁוּב לַיְלָה, הוּא לֵיל־הָרְמָזִים אֲשֶׁר הֻגַּד מֵרֹאשׁ.

הָעֲרָבָה נוֹאֶקֶת כִּפְצוּעָה. רָאשֵׁי־צוּקִים בּוֹכִים בַּסַּעַר,

פִּתְחֵי־מְעָרוֹת מְיַבְּבִים בַּסַּעַר. הוֹ..הוֹ.. יִלְּלוּ נִדָּחִים,

הִי..הִי.. קִלְּלוּ חֶלְכָּאִים. מִי זֶה נֶאֱנָח בְּלֵיל־הַיְּשִׁימוֹן?

הַצֳרִי אֵין בֶּאֱדוֹם, אִם רוֹפֵא אֵין שָׁם?

קוֹל רְעָמִים שָׁמַעְתִּי מֵהַרְחֵק וּבֶטֶן־הָאֲדָמָה נָעָה בְּחָזְקָה.

אָכֵן הָרָה הַשָּׁעָה וּקְרוֹבָה לָלַת וַאֲנִי עִוֵּר וֶאֱוִיל וְנִמְלָט.

אָנָּא אֶפְנֶה וּמָה אֶעֱשֶׂה? הָרוֹעֶה, וְהַצִּילָה הַשֶּׂה.

נָפַלְתִּי וָאֶכְרַע עַל אֶבֶן. וְהִנֵּה אֶבֶן מֵעָלֶיהָעָלֶיהָ אֶבֶן.

שַׁעַר אֲבָנִים.

רֵיחַ עִיר עָלָה בְּאַפִּי. הִיא סֶלַע.

*

הַסַּעַר נָדַם פִּתְאֹם. טָמִיר וְנֶעֱלָם קָרָא לוֹ וְהוּא נָדַם.

עוֹדֶנִּי עוֹבֵר בְּתוֹךְ שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה נָדַם הַסַּעַר

כְּמוֹ עֲצָרוּהוּ בְּיָדַיִם לִפְנֵי הַפֶּתַח.

וְדוּמִיָּה הָיְתָה בְּאָזְנַי, אֲנִי יָרֵא לְהִזָּכֵר בָּהּ. הָיֹה הָיְתָה בְּאָזְנַי,

וַדַּאי לִי כִּי הָיְתָה בְּאָזְנַי, פִּתְאֹם קָמָה וְהָיְתָה בְּאָזְנַי,

זָרָה וְנוֹרָאָה מִכֹּל אֲשֶׁר יָדַעְתִּי.

שָׁעָה מְמֻשָּׁכָה עָשִׂיתִי בָּעִיר, וְהִיא עִיר־לֹא־עִיר,

כְּמוֹ־עִיר וּכְעֵין־עִיר וְאֵין הִיא עִיר.

כִּכָּר גְּדוֹלָה הָיְתָה לָהּ עִם חֲזִיתוֹת־קְבָרִים סָבִיב,

וְעִם שַׁעֲרֵי־אַרְמוֹנוֹת וְעַמּוּדֵי־הֵיכָלִים וּמְעָרוֹת תַּחְתִּית וְעִלִּית.

בַּיִת אַחַר בַּיִת מִשַּׁשְׁתִּי בְּיָדַי, וּכְכֹל שֶׁהוֹסַפְתִּי לְגַשֵּׁשׁ

כֵּן רָבְתָה הָאֵימָה בְּלִבִּי וְתַעֲלוּמָה הֶחֱרִידָה אֶצְבְּעוֹתַי,

כִּי הִנֵּה גִּלִּיתִי בָּאֶבֶן חֲקִיקוֹת כְּתָב־לֹא־נוֹדָע וּפִתּוּחֵי־חוֹתָם

לֹא שִׁעֲרוּהוּ קַדְמוֹנִים, מִקְלְעוֹת־כְּרוּבִים וְצַלְמֵי־שָׂטָן

וְהַשְׁבָּעוֹת־סֵתֶר, מְלֶאכֶת אֶחָד פֶּלִאי שֶׁלֹּא מִזֶּה הָעוֹלָם.

מַדּוּעַ הַס בָּרְחוֹבוֹת? הֲכִי אֵין אָדָם בְּסֶלַע? אַיֵּה תִּינוֹק

מֵקִיץ לַיְלָה וְחָתָן בְּשִׂמְחָתוֹ וְיוֹלֶדֶת בְּצִירֶיהָ? אַיֵּה חֲמוֹר

וְאַיֵּה שֶׂה וְאַיֵּה עוֹף?

דּוּמִיָּה הָעִיר וְאֵין לָהּ סוֹף.

הֲיֵשׁ אֱלֹהִים בָּזֶה? – קָרָאתִי מַר וּמְבֹעָת – הֲיֵשׁ בָּזֶה אֱלֹהִים?

לֹא הִים… לֹא הִים… עָנוּ לֹעֵי הַמְּעָרוֹת,

לֹא הִים… נִתַּז זִיז מִשִּׂיא הַסֶּלַע,

לֹא הִים… הִגִּיד הֵד מִן הַתְּהוֹם.

הוֹ, כִּסֵּא־הָרַחֲמִים! פִּתְאֹם זָרְחָה עָלַי הַדַּעַת כִּי רֵיקָה הָעִיר מֵאָדָם

וַאֲנִי בְּתוֹכָהּ בּוֹדֵד כִּצְעָקָה בַּמִּדְבָּר.

חַלְחָלָה רְחוֹקָה הִשִּׂיגַתְנִי, כְּהַשֵּׂג הַבָּרָק אֶת קָרְבָּנוֹ,

נֵפֶץ־אַדִּירִים בָּקַע בְּתוֹכִי וּמִקְרֶה מוּזָר קָרַנִי, כִּי הִנֵּה

בְּעָמְדִי שָׁם רוֹתֵת וּמָחֳרָד נֶחֱצֵיתִי פִּתְאֹם בְּתוֹךְ עַצְמִי

וָאֶהְיֶה לִשְׁנַיִם, אֲנִי וְאָנֹכִי. אַךְ בְּעוֹד אֲנִי כּוֹשֵׁל בָּהָר

וְנִסְחָף מַטָּה, הָיִיתִי אָנֹכִי מַעְפִּיל בָּהָר וְנִמְשָׁךְ מַעְלָה,

וּבְעוֹד אֲנִי גּוֹשֵׁשׁ עִוֵּר, הַחִילוֹתִי אָנֹכִי רוֹאֶה.

*

רֹאשׁ הַפִּסְגָּה.

הִנֵּה הִיא עִיר הָרְפָאִים וְהַפְּלָאוֹת, יְצוּקָה בַּצּוּק לְרַגְלַי

וְצַעֲקַת הַמֵּתִים בְּלֹעוֹתֶיהָ, כְּמוֹ קָפְאָה הָאַגָּדָה בָּהּ לָעַד.

לַהַב הַחֶרְמֵשׁ תָּלוּי בִּשְׁמֵי הָעֲרָבָה, דַּק וּמְמֹרָט וְעָרוּךְ.

וְהָעֵת חֲצוֹת,

הוּא הַמּוֹעֵד, הוּא הָאוֹת,

בְּגַעַת מַזַּל תְּאוֹמִים בְּמַזַּל סַרְטָן.

וּלְפֶתַע –

כְּמוֹ תַּנּוּר־עָשָׁן וְכִבְשַׁן־אֵשׁ בָּא מִמִּזְרָח, אָיֹם וּמְשַׁחֵת,

אֵיךְ אֲתָאֲרֶנּוּ. כְּנֶשֶׁר אֲדֹם־כָּנָף וְכִלְבִיאָהּ לְהוּבַת־אַדֶּרֶת

פָּשַׁט בַּיְּשִׁימוֹן וְיֹאכַל קְצוֹת גֵּי-הַמֶּלַח. זֹהַר־לֹא־מִכָּאן

עֲבָרַנִי וְרַעַם־קַדְמוֹנִים נִשְׁבַּר אֶל קָדְקֳדִי וּבְהָפְכִי פָּנַי

לָנוּס רָאִיתִי וְהִנֵּה צוֹעַר בָּאֵשׁ וַאֲנִי עַל פִּי תְּהוֹם.

*

עֲמֻקִּים אֵינְסוֹפִי הָאֲבַדּוֹן, אַךְ בְּעוֹד אֲנִי נוֹפֵל –

וְרֶכֶב־אֵשׁ וְסוּסֵי־אֵשׁ גָּחוּ פִּתְאֹם מִתַּחְתַּי, דּוֹהֲרִים

שָׁמַיְמָה מִן הַתְּהוֹמוֹת, וְיָד אָחֲזָה בִּי וַתַּצִּיבֵנִי

בְּתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה.

הוֹ, אֱלֹהִים, רַק אַתָּה הַיּוֹדֵעַ, כִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה

עֲדַיִן אֲנִי נִשָּׂא בָּהּ, עֲדַיִן אָנֹכִי נִשָּׂא.