זיווגים חוזרים ונשנים בין בני משפחה קרובים מאפשרים לגנים פגומים להתבטא לרעתו של בעל החיים. מטעם זה, חוסנם הגנטי של מינים בטבע מותנה בקיום מנגנון ביולוגי, המסכל את המשיכה המינית בין קרובי משפחה מהמעלה הראשונה (ר' מאמרה של ד"ר למפרט בגיליון זה), או ממריץ את הפרט לעזוב עם התבגרותו המינית את הקהילה שבתוכה גדל ולעבור לעדה אחרת. ואכן, שני המנגנונים האלה פועלים בטבע. מה שמייחד אותם הוא העובדה שעליהם להתגבר על מנגנונים אחרים, חשובים לא פחות, המעודדים את הפרט לדבוק בעדה שנולד בה, אשר את מנהגיה, שפתה וסביבתה הוא מיטיב להכיר.
לפנינו אפוא מנגנונים אבולוציוניים חשובים לכשירות הדארווינית, אבל מנוגדים זה לזה. הטבע, כמנהגו, עושה שימוש מגוון באסטרטגיות השונות. אצל מינים מסוימים, כגון אריות, לנגורים וצבאים, הזכרים השליטים דואגים לגרש את הצעירים המגיעים לבגרות מינית; במינים אחרים, הברירה פתוחה לפני הצעיר להגר או להתבגר בקבוצת האם שלו – אם כמועמד פוטנציאלי לכתר המנהיגות ואם כפרט נחות הנשלט על ידי המנהיג; אצל גורילות ושימפנזים, הנקבות הן שמהגרות לקבוצות זרות, בעוד הזכרים נשארים במקומם.
תצפית מרתקת על שתי עדות של בבונים החיות במזרח אפריקה, שהמחישה את עוצמת פעולתו של מנגנון ההגירה, ערך החוקר רוברט ספולסקי. העדות נוהגות בשעות הצהריים להתייצב זו מול זו על שתי גדות הנחל, המסמן את קו הגבול בין נחלאותיהן. מטווח זה הן שואגות זו על זו עד שהתרגשותן פגה, והכל שבים לעיסוקיהם השגרתיים. והנה, באחד הימים גברה סקרנותו של בבון צעיר על פחדיו במידה כזאת, שהוא חצה את הנחל, אך נס חזרה ברגע שקופים מהקבוצה היריבה התקרבו אליו. למחרת חזר המעשה על עצמו, אלא שהפעם העז הבבון הצעיר לשהות כמה שעות בצידו העוין של הנחל. העניין נמשך זמן מה, עד שיום אחד חצה הבבון את הרוביקון ולא שב על עקבותיו. הימים הראשונים בטריטוריה היריבה העמידו את נחישותו במבחן עליון. זמנו עבר עליו בבדידות מזהירה, דרוך עד קצות עצביו מפני טורפים וקופים אלימים. המתח הזה כשלעצמו עלול להיות קטלני לבבון צעיר, שכן רמת הקורטיזול (הורמון המופרש על ידי בלוטת האדרנל במצבי לחץ) בדמו גדלה במאות אחוזים, דבר שמביא מיידית לירידה במספר הלימפוציטים ולהיחלשות המערכת החיסונית שלו. יתר על כן, מאחר שאין מי שיסרוק את שערו, מתמלא גופו בכינים, פרעושים ושאר טפילים.
ואז, יום אחד, עוררה בדידותו של הבבון הצעיר את סקרנותו של קוף מקומי, ככל הנראה בבון בעל מעמד נחות. לאחר היסוסים רבים נוצר מגע בין השניים, והם החלו לסרוק זה את שערו של זה. בכך נעשה הצעד הראשון להשתלבותו של המהגר הצעיר בקהילה החדשה. ככל שנקף הזמן, קיבלוהו גם קופים אחרים כאחד משלהם.
הייסורים שעובר המהגר כדי להשתלב בקבוצה חדשה מעלים ביתר שאת את הפליאה על אותו מנגנון שגורם לבבונים לנטוש את סביבתם המוכרת והמוגנת ולצאת אל העולם הזר, העוין, הבלתי ידוע והבלתי צפוי. ספולסקי גורס שההתחככות עם הסכנה אמנם גובה מהצעירים מחיר יקר, המתבטא בשיעורי פציעה ותמותה גבוהים מאוד, אך בה בעת היא גם פותחת בפניהם סיכוי לגלות דברים חדשים ולאמץ חידושים מועילים.
המחשה חותכת לתזה זו ניתן לגזור מהפרשה המפורסמת של קופי השלג היפניים. ב־1953 נעשה מחקר מקיף על התנהגותם החברתית של קופי השלג החיים באי קושימה ביפן. כדי לפתות את הקופים לצאת לשטח הפתוח, פיזרו על החוף תפוחי אדמה מתוקים. בחלוף שבועות אחדים הופתעו החוקרים לראות קופה צעירה, המכונה אימו, כשהיא שוטפת בנחל את תפוחי האדמה מהחול שדבק בהם. לא עברו ימים רבים, והקופים הצעירים החלו לחקות את אימו. תוך עשר שנים הפכו הלכות ההיגיינה של אימו לנחלת כל הקופים באי, למעט הזקנים בני 12 שנה ויותר. כעבור שנתיים יצאה אימו במבצע חדש, מרשים מקודמו. לגיוון התפריט פיזרו החוקרים גם גרעיני חיטה. הקופים נהגו לשלוף מהחול גרעין אחר גרעין, בתהליך מייגע למדי. יום אחד נטלה אימו יוזמה, חפנה חופן מלא של חול וגרעינים והשליכה אותו לים. החול שקע מייד במים ואילו הגרעינים נותרו צפים, מוכנים לאיסוף. גם המנהג החדש פשט בקרב הקופים, וכמו במקרה הקודם הוא אומץ רק על ידי הצעירים.
שטיפת תפוחי האדמה וניקוי הגרעינים הם אולי תוצר לוואי, ששכרו בצידו, לנכונותם של צעירים לאמץ חידושים וליטול על עצמם סיכונים. פרופ' שמידע מסביר במאמרו כאן את אהבת הסיכון של צעירים במונחים כלכליים של תועלת והפסד. דהיינו, מאחר שלרשות הצעירים עומד פרק זמן ארוך יותר למימוש תגליתם ולהפקת תועלת מפירותיה, הם נוטים יותר להמר וליטול על עצמם סיכונים.
ניתן להסביר התנהגות זו גם במרחק של הצעירים ממוות טבעי. ככל שזה רחוק יותר, אפשרותו נראית להם מוחשית פחות. באשר לטבע, אין זאת שנכונותם של יונקים צעירים להסתכן נובעת גם מכך שעולמם עדיין לא התקבע בדפוסי שגרה, ומשום שהלא נודע והבלתי צפוי הם בלאו הכי חלק בלתי נפרד מחייהם. כיוון שכך, הפער הקטן יחסית בין הבלתי נודע שמעבר לגבול הטריטוריה לבין הבלתי ידוע בתחומי נחלתם אינו יכול לעמוד בפני יצר הסקרנות העז, שהוא חלק בלתי נפרד מטבעם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות