(קֶטַע מִתּוֹךְ סִפּוּר־פּוֹאֶמָה רַב־מִדּוֹת בְּשֵׁם “חַנָּה’לִי מִדּוֹרוֹהוֹי”)

…יֵשְׁ דְּבָרִים בִּשְׁמֵי שָׁמֵינוּ –

זּאת כְּבָר הַמְלֶט שָׂח לֵאמֹר –

אַךְ אֲנִי אוֹמֵר, רֵעֵנוּ:

יֵשׁ דְּבָרִים גַּם בַּכִּנּוֹר.

הָעוֹלָם הוּא מִין כְּלִי־פֶּלִי,

מִן אוֹרְקֶסְטֶר נֶאְדָּר,

וּלְכָל לְאֹם בּוֹ כֶּלִי

וּבַכֶּלִי הוּא נִכָּר.

בַּטַּנְבּוּר מִגְּדוֹת הַקּוֹנְגוֹ

וּבְהֵדוֹ הֵד קַדְמוֹנִים,

בְּקַרְנֵי הַנִּיבֶּלוּנְגֶן

שֶׁל אֲבוֹת הַגֶּרְמָנִים.

אוֹ בָּעוּד וּבְתֹף־הַחֶרֶשׂ

מִקְצֵה מֶכָּה וְתֵימָן,

אוֹ בַּנֵּבֶל עַב הַכֶּרֶשׂ

לִידוּתוּן וּלְהֵימָן.

אוֹ בַּטַּלְהַרְפְּ מִן הַפְיוֹרְדִּים

הַמַּחֲרִישׁ סוּפוֹת צָפוֹן,

אוֹ בְּאֶשֶׁד הָאַקּוֹרְדִּים

מִמּוֹלְדוֹת הַקּוֹרְדּוֹפוֹן.

אוֹ בַּקִּין מֵאֶרֶץ כִינָה

וּבְגִיטָר מִגְּבוּל הִישְׁפָּן,

אוֹ בַּקּוֹטוֹ, אוֹ בַּוִּינָא

שֶׁמֵּהֹדוּ וְיַפָּן.

בַּחֲצוֹצְרוֹת יְמֵי בֵּינַיִם

וּבְקַתְרוֹס הָרֶנֶּסַנְס,

אוֹ בִּקְלַוִּילִירִים שְׁנַיִם

שֶׁל לַה־סְקָלָה וְלַה־פְרַנְס.

וְכֻלָּם, רֵעִי, כֻּלָּהַם

נְצִיגֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר,

שֶׁעִתִּים נָגַע בּוֹ רַעַם

וְעִתִּים נָגַהּ בּוֹ אוֹר.

אַךְ עוֹבֵר בָּם כִּצְמַרְמֹרֶת

וּכְתִקְוַת חוּט הַשָּׁנִי,

הַנָּסִיךְ שֶׁבַּתִּזְמֹרֶת –

הַכִּנּוֹר הַצּוֹעֲנִי.

רְצוֹנְכֶם – אֵינוֹ בֶּן צַעַן,

רַק בֶּן־בְּרִית נוֹשָׁן, אַחַי,

וּבְלֵילוֹת קְדוּמִים בִּכְנַעַן

כְּבָר צָבַט בּוֹ בֶּן־יִשָׁי.

בְּעָמְדוֹ אֶל מוּל מַכֵּינוּ

לֹא נָשׂוֹג קַשְׁתּוֹ אָחוֹר,

כִּי יָדַע לִדְרֹךְ מַלְכֵּנוּ

אֶת קַשְׁתּוֹ גַם עַל כִּנּוֹר.

בַּיָּמִים הָהֵם אֵין שֶׁלַח

דַּוְקָא חֵלֶק גִּבּוֹרִים

וְהָעָם מַמְלִיךְ לוֹ מֶלֶךְ

הַמְנַגֵּן עַל כִּנּוֹרִים.

יֵשׁ, רֵעִי, דֵּעָה נִכְבֶּדֶת,

שֶׁמַּזָּל לָנוּ מוּזָר,

שֶׁתָּמִיד נִכְבּשׁ מוֹלֶדֶת

בְּשִׁירִים עַל הַמֵּיתָר.

הֵן פָּרַצְנוּ גְּבוּל דָּרוֹמָה

וְעַל פְּרָת שַׂמְנוּ מוֹשְׁלִים –

לֹא כָּל־כָּךְ בִּזְכוּת הָרֹמַח

כְּבִזְכוּת הַתְּהִלִּים…

גַּם בִּפְרֹשׂ שְׁלֹמֹה מֶמְשֶׁלֶת

עַל בַּת מֶלֶךְ הַמִּצְרִים,

לֹא פָּרַשׂ בִּגְלַל קֹהֶלֶת

כְּבִגְלַל שִׁיר־הַשִּׁירִים.

זֶה כֹּחוֹ שֶׁל עַם הַסֵּפֶר,

שֶׁבְּצוּר חֵילוֹ עַל עִיר –

הוּא מוּכָן לִלְחֹם עַד אֵפֶר,

כְּדֵי לִכְתֹּב עָלֶיהָ שִׁיר.

זֶה גַם כֹּחַ כִּנּוֹרֵנוּ,

בּוֹ מָסַכְנוּ, יְדִידִים,

גַּם אֶת דֶּמַע תַּמְרוּרֵינוּ,

גַּם אֶת יֵין הַהֵידָדִים.

לִצְלִילָיו יֵשׁ מִין טְרַדִּיצְיָה

הַמְחַלְחֶלֶת לִבְלִי חָת,

עוֹד מִימֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה,

עוֹד מֵהֶרֶג תַּ"ח וְתַ"ט.

עוֹד מִדְּמֵי ווֹרְמַיְזָא קַרְתָּא

וּמִקִּישִׁינֶב עִיר־אֵם,

וְאוֹתָהּ, אָח, הֵן הִכַּרְתָּ,

אַף קָרָאתָ לָהּ בְּשֵׁם.

הִיא שַׁוְעַת הַ"שְׁמַע" מוּל רֶצַח,

הִיא נִגּוּן מִפִּי הַכְּאֵב:

שֶׁאָדָם כּוֹבֵשׁ לָנֶצַח

רַק מַה שֶׁכָּבַשׁ בַּלֵּב.

וְלָכֵן, רֵעִי, נָשָׂאנוּ

אֶת כִּנּוֹר הַגּוֹרָלוֹת,

גַּם בִּצְרוֹר הַמֹּר שֶׁלָּנוּ,

גַּם בִּצְרוֹר הַתַּרְעֵלוֹת.

הוּא לִוָּה בִּנְתִיב הָעֹנִי

אֶת בָּרוּךְ אִישׁ אַמְסְטֶרְדַל,

אֶת זְמִירֵי הַמֶּנְדֶּלְסוֹנִים,

אֶת בַּדָּיו שֶׁל מַרְק שַׁגַּל.

הוּא רִקֵּד לָנוּ “מַה־יָּפִיס”

וְחִזֵּן עַל הַשְּׁחִיטוֹת,

וְהִקִּיף ז' הַקוֹפֶ’ס

בַּעֲבוּר ז' פְּרוּטוֹת.

הוּא קִדֵּשׁ אֶת בְּנֵי בָּנֵינוּ

לְחֻפָּה וּלְהֶרֶג רַב,

הוּא קִדֵּשׁ עַל מְעַנֵּינוּ

מַשְׂטֵמָה וְחֶרֶב קְרָב.

כְּלֵיזְמָרִים עָלָיו צָרָדוּ.

וְכַלּוֹת חִוְרוֹת צַוָּאר

לְשִׁמְעוֹ הָרוּ־יָלָדוּ

“פַּטִּישִׁים” וְ"עוֹקְרֵי־הָר".

וּבְלֶכְתּוֹ תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם

וּבְשִׁבְתּוֹ שֻׁלְחַן הַגְּבִיר,

הוּא עִמָּנוּ מֵת לַלֶּחֶם,

וְעִמָּנוּ הֶעֱשִׁיר.

מִשּׁוּם כָּךְ, רֵעִי, וּבְיַעַן

בְּעָנְיֵנוּ יַעֲטֹף –

הִפְקַדְנוּהוּ שַׂר הַצַּעַן

לִנְדוּדָיו שֶׁל יַעֲקֹב.

אַךְ מֵרְבוֹת עִתֵּי פְּזוּרֵהוּ

וְנוּדוֹ כָּל הַיָּמִים,

מִזְדַּמְּרִים בִּצְלִיל יִתְרֵהוּ

נִגּוּנֵי כָּל הָעַמִּים.

וְעַל־כֵּן מָסְרוּ מַסֹּרֶת

וּשְׁמָרוּהָ כְּאִישׁוֹן:

הַכִּנּוֹר בְּכָל תִּזְמֹרֶת

הוּא לָנֶצַח כְּלִי רִאשׁוֹן.

מִנִּי אָז נָהִיר־וַדַּאי לִי,

(תַּלְמוּד לוֹמַר: לִי לְבַדִּי),

שֶׁאֲפִילוּ גוֹי שָׁר וַי־לִי –

כִּנּוֹרוֹ הוּא יְהוּדִי.

הוּא רוֹדְפֵנִי בַּטְּרַקְלִינִים

וּבְחָרְבוֹת בָּתֵּי־מִדְרָשׁ,

בִּגְאוֹנוֹ שֶׁל פַּגַּנִּינִי,

בִּיגוֹנוֹ שֶׁל אִיצִיק בַּאשׁ.

אִיצִיק בַּאשׁ, כַּנָּר־אֵין־חֵפֶץ,

חַי חַיָּיו בְּרֶה־מִינוֹר,

אַךְ גַּם הוּבֶּרְמַן, גַּם חֵפֶץ

בִּזְכוּתוֹ מוֹשְׁכִים כִּנּוֹר.

בִּזְכוּתְךָ, נַגָּן חֵלֵכָה,

שְׁמַע וְהַאֲמֵן־נָא לִי,

הִתְחַיֵּךְ שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם

וְהִדְמִיעַ מֶנְדֶּלִי.

וְעַל מֵיתָרֶיךָ, אִיצֶ’ה,

הִתְנַצְּחוּ בַּאֲמָרוֹת

לֵוִי־יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשֶׁב

וְיוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

לִזְמִירְךָ נָשְׁקָה שָׁמַיִם

צְפַת־קַדִּישָׁא, עִיר וִיטַאל,

וְנָשְׂאוּ לַקֵּץ עֵינַיִם:

מוֹלְכוֹ, שַׁבְּתַי־צְבִי, רַמְחַ"ל.

הַשֵּׁמוֹת רַבִּים רַבִּים הֵם,

מִי יִמְנֶה אוֹתָם עַד סוֹף,

כְּמִנְיַן הַמַּלְאָכִים הֵם

בַּסֻּלָּם שֶׁל יַעֲקֹב.

אַל תִּתְמַהּ, אֵפוֹא, קוֹרְאֵנוּ,

שֶׁמָּנִינוּ מִקְצָתָם,

כִּי הֵם־הֵם דִּבְרֵי יָמֵינוּ

וְזֹאת־זֹאת מַנְגִּינָתָם.