רקע
אברהם סולודר
בַּחֲלוֹם
mנחלת הכלל [?]
tשירה

הֲמוֹן דְּמֻיּוֹת נִרְאוּ לִי בַּחֲלוֹם,

בְּלַיְלָה עָמֹק עֲדוּי כּוֹכָבִים וְשַׁלְהֶבֶת תְּכֵלֶת,

דְּמֻיוֹת בּוֹדְדוֹת זוֹרְחוֹת עַל סְבִיבָן,

בְּעַטְרוֹת-יָנוֹן וּבְמַעֲטֵה נְבוּאָה.

לְמוּלָן, עַל כֵּס עֲנָנָה עוֹמְמָה חֶצְיָהּ וּמְנַצְנֶצֶת,

יֵשֵׁב יִשְׂרָאֵל סָבָא אַסִּיר גּוֹרָלוֹ,

קוֹמָתוֹ שָׁחָה, זְקָנוֹ – תּוּגַת שֶׁלֶג צַחָה

כְּבַיְּשִׁימוֹן יִּלְהַט בְּמִצְחוֹ צַעַר נֶעְלָם,

רַק עֵינָיו שׁוֹקְטוֹת-בּוֹטְחוֹת, כֶּעָבָר וּכֶעָתִיד.

דּוּמָם קָרְבוּ הַדְּמֻיּוֹת, נֶעֶצְרוּ וְשָׁהוּ,

וְכִנְפֹל אֲרָזִים כִּבְדֵי הָדָר גְּדוּעִים פִּתְאֹם,

הִתְחַבְּטוּ וְלָחָשׁוּ:

“הוֹי סְלַח יִשְׂרָאֵל סָבָא, כִּי חָטָאנוּ לְךָ!”

נִשְׁבֵּינוּ בַּגּוֹיִים וַנֵּתָע

כְּכוֹכָבִים בְּאֵין סוֹף לֹא לָהֶם,

וַנָּרָן שַׁלְוַת הַרְמוֹנִיָּה וְצַהֲלַת הַבְּרִיאָה,

שִׂיחַ רוּחוֹת תּוֹעוֹת וְנִצָּנֵי חֲלוֹמוֹת,

עֵת יְלְלָה עֲזוּבָה בַּלֵּב…

וְכָל חֲרוּז וְּצלִיל הֵן מִמְךָ יִשְׂרָאֵל סָבָא,

מִמַּעְיְנֵי רוּחֲךָ הֵמָּה נוֹבְעִים,

רוּחֲךָ נָשְׁקָה נְתִיבוֹתֵינו הָעֲרִירִים,

קוֹנְנָה וְחָגְגָה בְּאִמְרוֹת כַּחְשֵׁנוּ לָךְ.

זָרִים, פִּרְחֵי צְחוֹק עַל תִּלֵּי יָגוֹן הָלַכְנוּ בַּחַיִּים,

זָרִים נֵתַע בָּעֶלְיוֹנִים, נֵשְׂטְ מִשְּׁכִינוֹת הַנְּצָחִים,

מִיִּפְעַת אֵימֵי שְׁאוֹל וּמִזִּרְמֵי אֹשֶׁר בְּגַן הָעֵדֶן,

נֵתַע אֲכוּלֵי נֹחַם סוֹעֵר יוֹקַד…

הוֹי סְלַח, יִשְׂרָאֵל סָבָא…

בַּחֲלוֹם נִרְאוּ לִי הַדְּמֻיּוֹת,

בְּלַיְלָה עָמֹק עֲדוּי כּוֹכָבִים וְשַׁלְהֶבֶת תְּכֵלֶת.

המלצות קוראים
תגיות