הוודאות האבודה של הטבע והאחדות הקוואנטית

לידתה של מכניקת הקוואנטים בשנות ה־20 של המאה הזאת חוללה מהפכה אדירה בפיסיקה ובתפיסתנו האינטואיטיבית את המציאות הפיסיקלית. האי־ודאות המובנית בעולם התת־אטומי קבעה גבול סופי ליכולתנו לדעת את הטבע באורח שלם ומלא. מכניקת הקוואנטים שמה קץ למושג של מציאות אובייקטיבית הקיימת מכוח עצמה. המציאות היא מה שנתפס במכשירי המדידה שלנו והיא משתנה בהתאם למכשיר המדידה שבחרנו להשתמש בו. החוקר עצמו חדל להיות צופה ניטרלי הרושם את ממצאי תצפיותיו בלי להשפיע עליהם. החלטתו מה למדוד ובאיזה מכשיר להשתמש קובעת מה ימצא, ובכך נעשה הצופה שותף ליצירת המציאות. מסקנותיה המדהימות של הפיסיקה החדשה הביאו את נילס בוהר לומר כי מי שאינו מזועזע מהתיאוריה הקוואנטית, אות הוא שלא ירד לעומקה. המחלוקת בין אלברט אינשטיין לנילס בוהר על פישרה האמיתי של מציאות מדהימה זו העמידה את שני האישים הדגולים הללו משני צדדיו של קרע עמוק, בלתי ניתן לאיחוי.

המזח – סרט על עולם עתידני ועל חוויית הזמן

קריס מארקר – סופר, פסנתרן וקולנוען – כתב וביים סרטון קצר זה הבנוי רובו ככולו מתמונות נייחות, כעין אלבום תמונות המייצג את זיכרונותיו של גיבור הסרט ואת הזיכרון הקיבוצי של החברה האנושית. הסרט נוצר בהשפעת ההרס שזרעו פצצות האטום בהירושימה ונגאסקי, חורבן שהמחיש לדור שגדל בעקבות מלחמת העולם השנייה כי המין האנושי שרוי במצב של ארעיות. מחברת הרשימה, ד"ר רגינה יערי, מנתחת את ההיבטים התוכניים והצורניים של הסרט.

המציאות החצויה של המוח

התמחותם של אזורים מסוימים במוח בהיבטים שונים של ההכרה מוסיפה לשמש שדה פורה למחקרים מדעיים. אלה הצביעו על התמחות החצי השמאלי של המוח בתיפקודים לשוניים ובשימוש באסטרטגיות לוגיות ואנליטיות לפתרון בעיות. לחצי הימני של המוח ייחסו שליטה במיומנויות חזותיות־מרחביות ושימוש באסטרטגיה של חשיבה גלובלית לפתרון בעיות. עבודתה של פרופסור דליה זיידל, מחברת המאמר, מטפלת בתחום בלתי מוכר: כיצד הידע על העולם מאורגן בכל אחד משני חצאי המוח.

בעקבות הערים הסמויות מעין

אין אתה מתענג על שבע או שבעים ושבע פליאותיה של עיר, כי אם על תשובה שעיר זו משיבה לשאלה שלך, אומר מרקו פולו לקובלאי חאן – שליטה האדיר של מונגוליה, בספרו המקסים והחכם של איטלו קאלווינו. 55 הערים הדמיוניות שמרקו פולו מסייר בהן בשליחות החאן אינן אלא מטאפורות על החיים, על תכליתם ועל משמעותם. החאן חותר להכיר באמצעות שכלו את החוקים שעל פיהם מתנהלים החיים, ואילו פולו מנסה להסיט את מבטו של החאן מהערים הנשגבות והאידיאליות, לפיכך הבלתי־אפשריות, אל ערים הבנויות מהרגיל, מהפשוט ומהפכים הקטנים של היומיום.

בין טוסקניני והתזמורת

נאמר על טוסקניני שהיתה לו אוזן מוסיקלית מן המשובחות שידעה ההיסטוריה. פעם אחת הפסיק חזרה עם התזמורת בטענה שנגני הצ’לו ניגנו תו אחד מיותר. הבדיקה הראתה אמנם שאותו תו הודפס בטעות, אבל אף מנצח לפניו לא הבחין בו. בעת החזרות עם טוסקניני היה האולם מתמלא במראות ובקולות מחרידים. הוא היה שואג, שובר את שרביטו, הולם באגרופיו, חובט וקורע את התווים, משסע את מטפחתו, זורק את שעון הכיס שלו על הרצפה וטוחן אותו לרסיסים בעקבו. על יחסי החרדה־הערצה, האהבה־אימה ששררו בין טוסקניני לנגנים בתזמורת – במאמרו של ד"ר מרטין בלום.

על דברים שאנחנו מבינים שלא ניתן להבינם

לרגל מלאות 85 שנה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ נערך לכבודו סימפוזיון באוניברסיטת תל־אביב. מבחינת “מחשבות” ציין היובל קשר בן עשרים שנה עם פרופסור ליבוביץ. הרשימה המובאת בגיליון זה כוללת את ההרצאה שנשא עורך “מחשבות” בסימפוזיון על הדיכוטומיה העוברת כחוט השני בכל תחומי הגותו של ליבוביץ, וראיון שנערך בעקבות הסימפוזיון. בראיון זה נידונו אבחנותיו של פרופ' ליבוביץ על החיים שלא ניתנים להגדרה באמצעות המכניזמים הפועלים בהם ועל הקשר הפסיכופיסי, אותו מונה פרופסור ליבוביץ עם הדברים שאנחנו מבינים שלא ניתן להבינם.