מבנה השירה הערבית, צורותיה השונות, תורתה בת 16 המשקלים ועשרות ההיתרים והאיסורים במשקל ובחרוז הפכוה לאחת ה"קשות" והמסובכות ביותר. דוקא השירה מהתקופה הטרום־קלסית הידועה ב"אל־ג’־אלייה" (הבערות) מצטיינת במקוריות יתר ונאמנה לקרקע צמיחתה, בתארה בעושר ניביה ובאוצר מיליה את חיי המדבר של שבטי ערב.
עם שקיעת העבאסים ירד אף קרנה של השירה הערבית, שנשארה מגששת באפלה של ימי הבינים, העת החדשה ועד לתחילת המאה העשרים. התנועה הערבית הלאומית שהחלה להתגבש בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה הזרימה דם חדש בעורקים המסתיידים של השירה הערבית. פרק חדש בתולדותיה זכה להוסיף דור הסופרים הלבנוניים שהגר לאמריקה.
החל מראשית מלחמת העולם השניה, כנסה השירה הערבית – סביבה, קהל משוררים רב ומגוון אשר רובו חונך על ברכי התרבות האירופאית (בעיקר התרבות הצרפתית) ומטבע הדברים גרם דבר זה לשנוי נמרץ בתפיסה השירית ובאופן ההבעה של משוררים אלה. רובם ראו היתר לעצמם להכניס צורות חריזה חדשות, שבחלקן אינן אלא חקוי צורות השירה הארופאית החדשה. כן חל שנוי גם במבנה ובנושאים, אולם לא – במשקל.
רק הדור הצעיר שהיה עד לתמורות שנתחוללו בארצות ערב בעשור האחרון, מבחינה מדינית, חברתית, כלכלית ותרבותית; נסה וגם הצליח לפרוק מעליו את העול האחרון של השירה הערבית – המשקל. פריקה זו לבשה צורות ופשטה צורות, מהן שלא נטשטשה בהן עדיין דמותם של המשקלים המסורתיים ומהן שלא נותר זכר לא למשקל, לא לחריזה ולא למבנה, מה שנוהגים לכנות “פרוזה בשירה” או “פרוזה הרמונית”.
מובן שאלה האחרונים עודם מעוט בקרב קהל המשוררים המודרני, אך לא ייפלא אם הם יהוו את הרוב – בעתיד.
להלן מספר שירים המאפינים את בחירת הנושאים ודרך הכתיבה של משוררים ערבים בני תקופתנו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות