פסח בצה"ל הוא אחד התאריכים החשובים ביותר במסכת ימינו. מתוך התרוממות רוח נחוג אותו גם ימים רבים אחר־כך לא יסוף זכר הפסח במחנה מאתנו.

אין לך מקום מתאים יותר להרגיש הרגשת אמת, לחוש תחושת החג, את משמעות יציאת מצרים, את מהות היציאה מעבדות לחרות משעבוד לגאולה – כשם שאתה חש ומרגיש זאת באוהלי צה"ל בהסיבך יחד עם חבריך אחיך־לנשק אל שולחן “הסדר”.

דומה שכל המאורע מאיר באור אחר, דומה שהדברים אירעו זה עתה ועודם מתרחשים והולכים, לעינינו, לעיניך…

כך יצאו אבותינו ממצרים…

שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים –

וכל כך למה?

לפי שמתנת החרות והגאולה שאת זכרם אנו חוגגים בפסח נתנה לנו ולבנינו ובידינו אנו הופקד גורלה לשבט ולחסד, לטוב ולרע.

החרות היא חרב פיפיות, אפשר בה ועל ידה לבנות ולנטוע, להשתרש ולהתרחב, חרות בחינת “חרות על הלוחות” ואפשר, חלילה, להפך…

החרות ניתנה בידינו.

“עבדים היינו”. ואיננו עוד – זו היא תשובה עתיקה חדשה להרבה שאלות וקושיות ותמיהות.

ובליל זה נעלה על לבנו חרות זאת ומשמעותה, נזכר כי בידנו, בידי חיילי צה"ל הופקדה שמירתה והגנתה של החרות.

“שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש־ברוך־הוא מצילנו מידם”. ואנחנו השליחים להצלה זו אילו דבר זה בלבד בידנו – דיינו…

על אחת כמה וכמה שרבות וגם גדולות המשימות לפנינו ורבה וגם גדולה האחריות…

חוברת זו היתה במשך השנים האחרונות אחת מן “המינים” העולים על שולחן “הסדר” של חיילים בישראל. השתדלנו להיטיבה ולשכללה, לכונה למטרה ולהביאה לפניכם בהדור.

הרי היא לפניכם לרצון.

מועדים לשמחה,

מנחם