נושא קיומם של חיים מחוץ לכדור־הארץ, ומפגש בין יצורי־אנוש ליצורים בעלי בינה מעולם אחר, העסיק את המדע הבדיוני מראשיתו – וככל הנראה ימשיך להעסיקו בעתיד. ההתפתחות המרשימה שחלה בז’אנר במשך השנים, הן מבחינה ספרותית והן מבחינה רעיונית, כרוכה גם בהתפתחות הגישה לנושא ‘הנוכרים’, או ‘החייזרים’. כיום, כאשר בחיפוש אחרי תבונה חוץ־ארצית עוסקים אסטרונומים ואנשי מדע אחרים, מעניינת במיוחד התייחסותם של אלה לסיפור המד"ב. אחד המדענים הבולטים הפועלים ללא לאות ל’דחיפת' חקר החלל בכלל ותקשורת עם יצורים זרים בפרט הוא קארל סגאן, שהינו גם סופר מדע בחסד, ואחדים ממאמריו ראו אור ב’פנטסיה 2000'. בגליון זה תוכלו לקרוא על השקפתו האישית בנוגע למדע הבדיוני, שלו הקדיש פרק מיוחד בספרו ‘מותו של ברוקה’, שראה אור לא מכבר בעברית. סגאן קובע, בין היתר: “הרבה מדענים המעורבים עמוקות במחקר של מערכת השמש (ואני ביניהם) הופנו לראשונה לכיוון זה בזכות המדע הבדיוני.” והוא מוסיף, לשמחת ליבם של כל חובבי המד"ב באשר הם שם: “סבורני שלא יהיה בכך משום הגזמה לומר שאם אנו עתידים לשרוד, הרי המדע הבדיוני עתיד להרים תרומה חיונית להמשך ולאבולוציה של הציוויליזציה שלנו.” עם זאת, סגאן אינו חוסך ביקורת מחלק ניכר מספרות המד"ב, ובעיקר מהתאורים ה’ארציים' מדי של צורות חיים על פלנטות אחרות. לאלה מבין הקוראים שצפו בפרקי סדרת הטלוויזיה ‘קוסמוס’ (המשודרת בטלוויזיה הירדנית מדי יום ד' בשעה 9:10, ומשום מה טרם הגיעה אלינו – למרות הסקירה שפרסמנו בגליון מס' 18) היתה הזדמנות להתרשם מדמיונו של סגאן, כאשר הציג צורות חיים היפוטטיות על פני כוכב־הלכת צדק. בספר ‘קוסמוס’ שראה אור בעקבות הסדרה, אומר סגאן: “סופרי מד”ב ואומני מד"ב העלו השערות שונות על צורות חיים נוכריות. אני ספקן בנוגע לרוב תאוריהם. הם מתבססים יותר מדי על צורות חיים שאנו כבר מכירים. כל אורגניזם חי הינו תוצאה של סדרה ארוכה מאוד של צעדים שכל אחד מהם בפני עצמו אינו סביר ביותר. אינני סבור שצורות חיים בעולמות אחרים יהיו דומות דווקא לזוחל, לחרק, או ליצור אנוש – ואפילו לא יצור אנוש ירוק־עור מחודד־אוזניים ובעל משושים." בהמשך, מתאר סגאן את השערתו שלו על צורת חיים אפשרית על פני צדק: מעין בלונים כדוריים ענקיים, הצפים בתוך האטמוספרה הסמיכה של כוכב־הלכת הענק. אני משער שסגאן לא קרא את הסיפור ‘הסדן של יופיטר’, שסיומו מופיע בגליון זה, אך קיים דמיון מפתיע בין צורת החיים המתוארת בו לבין תאורו של סגאן (הסיפור ראה אור לראשונה בשנת 1978, שנתיים לפני הפקת ‘קוסמוס’). מכל מקום, סיפור זה מהווה דוגמא למה שמד"ב טוב יכול להיות: גם מרתק, גם אמין, גם כתוב כהלכה וגם אינו לוקה בחוסר דמיון שמוצאים במד"ב אנשים בעלי השראה ודמיון כמו קארל סגאן.
זאת ועוד: המדע הבדיוני המודרני אינו מוטרד, לעתים, דווקא מצורתם ומבנה גופם המדוייק של ‘הנוכרים’. זה מעניין, אך זה לא העיקר. מעניינת לא פחות היא השפעת המפגש עימם על החברה האנושית שלנו. לכן הסרט ‘2001: אודיסיאה בחלל’ נמנע במכוון (ולא רק מסיבות טכניות ותקציביות…) מלהראות את ‘הנוכרים’, ועסק רק בהשלכת פעילותם על האנושות. השלכה שונה לגמרי, משעשעת ורצינית גם יחד, מוצגת בגליון זה בסיפור ‘והתעוררתי ומצאתי עצמי בצד הצונן של הגבעה’, מאת ג’יימס טיפטרי.
קריאה מהנה!
בקרוב ב'פנטסיה 2000:
הידרדרות – מאת תומס מ. דיש:
ירידה מבעיתה למדי במדרגות הנעות של בית כל־בו גדול, היא הרקע לסיפור מעולה, פרי עטו של אחד מהחשובים בין סופרי ה’גל החדש' במד"ב, שיצירותיו טרם תורגמו עד כה לעברית.
אספסוף של צללים – מאת ק. ל. גראנט:
סיפור מעורר מחשבה על־אודות חברה שפיתחה אנדרואידים שהם כמעט יותר מדי אנושיים…
הסיפור זיכה את מחברו בפרס ה’נביולה' בשנת 1977
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות