בחודשים ספטמבר – דצמבר השנה הוקרנה ברשת הטלוויזיה הציבורית (PBS) של ארה"ב הסדרה ‘קוסמוס’, שהוגדרה על ידי אסימוב (במאמרו ‘קסם המדע’ שבגליון זה) כתכנית המדע הגרנדיוזית ביותר שהופקה אי־פעם על ידי רשת טלוויזיה כלשהי.

הסדרה נרכשה להקרנה על ידי מדינות רבות אחרות, ומעריכים את מספר צופיה הכולל בלא פחות מ־150 מיליון. הסדרה יכולה להיקרא בהחלט כמבצע ‘פרטי’ אדיר של איש אחד – מיודענן קרל סגאן, שהוא ללא ספק האיש שתרם תרומה מכרעת לגל ההתלהבות מהמדע בקרב הציבור האמריקאי, גל שאליו מתייחס אסימוב ב’קסם המדע'.

קרל סגאן, מנהל המעבדה ללימודי החלל באוניברסיטת קורנל ובעל אינספור תפקידים נוספים (ראה גליון מס' 16) העלה את רעיון הסדרה לפני כשנתיים, ולצורך כך הקים חברת הפקה פרטית משלו. לצורך כיסוי מגוון נושאים רחב ככל אפשר מכל תחומי המדע, הדרוש לתכנית יומרנית שכזאת, נבחרו אתרי צילום בכ־100 מקומות שונים על פני כדור הארץ. כדי לספק לצופה ככל שיותר מידע על ‘כל מה שרצה לדעת על היקום ולא העז לשאול’ סוקר סגאן בסדרת נושאים רבי עניין מתחומי האסטרונומיה, האבולוציה של החיים, שורשיו של המדע העתיק והמודרני, החיפוש אחר חיים אינטליגנטיים ביקום, הנדסה גנטית, ומה לא. הכל הופך לשלמות אחת, מוגשת ומפורשת על ידי סגאן ומתובלת בפילוסופיית החיים שלו.

בנוסף לרוחו של סגאן השורה על הסדרה, אחד הגורמים להצלחתה הינו בלי ספק המאמץ האדיר שהושקע בפעלולי צילום ובתפאורה מותחכמת, המבטיחים חגיגה חזותית אמיתית גם לצופה שלאו דווקא המדע עצמו מדבר אל ליבו. הודות למאמציהם של אנשי הפעלולים של הסרט ‘מלחמות כוכבים’ (רוברט בלאלק וג’מי שאורט), ושל אמן המד"ב המעולה יון לומברג (שאחד מציוריו הופיע בעמ' 18 של גליון מס' 4 של ‘פנטסיה 2000’), ניתנה לצופה האפשרות ללוות את סגאן במסעו בחלליתו אל פניהם של כוכבי הלכת נוגה ומאדים, אל ירחו הגדול של שבתאי, טיטאן, לחלוף בתוככי מערכת כוכבים אחרת בשעה שהשמש שלה מתפוצצת ל’סופרנובה', ואפילו לחזות ברגע היווצרות היקום – ב’מפץ הגדול' עצמו! לציוד שבו השתמשו אנשי הפעלולים של הסדרה לא היה תקדים בשום סרט קודם. מערכות של מצלמות משוכללות מונחות על ידי מחשב הבטיחו צילום נכון ואמין של מערכות כוכבים וגלקסיות הנעות זו ביחס לזו, והרי לא איש כסגאן ירשה שפרט כלשהו לא יהיה מהימן מבחינה מדעית.

במשך שנים הטיף קארל סגאן לעריכת מחקרים ופרוייקטים לצורך יצירת קשר עם ציוויליזציות אחרות, שבקיומן אי שם במרחקי הגלקסיה הוא מאמין בלב ונפש. מובן מאליו שלנושא זה יש חלק נכבד בסדרה ‘קוסמוס’.

כדי לעורר בכם את התאבון עוד יותר, הנה תקציר הנושאים של 13 פרקי הסדרה:

פרק 1: ‘חופי האוקינוס הקוסמי:’ מסע דמיוני דרך מחצית היקום הידוע; חשיבותה ואובדנה הטראגי של הספריה העתיקה באלכסנדריה; הצגת ‘הלוח הקוסמי’.

פרק 2: ‘קול בפוגה הקוסמית:’ מקור החיים; אבולוציה; היווצרות חיים אפשרית על פני הכוכב צדק.

פרק 3: ‘הרמוניה של עולמות:’ התפתחות האסטרונומיה; מסלולים של כוכבי לכת.

פרק 4: ‘גן עדן ושאול:’ תאוריות על היווצרות מערכת השמש והתפתחותה.

פרק 5: 'בלוז כוכב־הלכת האדום: הממצאים שהתגלו על המאדים, מתצפיות קדומות ועד לחלליות ‘ויקינג’.

פרק 6: ‘סיפורו של נוסע:’ מסע בדיוני בין כוכבי הלכת, וסקירה מקרוב של כל אחד מהם.

פרק 7: ‘עמוד התווך של הלילה:’ הכוכבים שבשמיים – השקפת האדם בנושא משחר ההיסטוריה ועד היום.

פרק 8: ‘מסעות בחלל ובזמן:’ מהירות האור; תורת היחסות; אפקט דופלר; תכנון חלליות בין־כוכביות.

פרק 9: ‘חייהם של כוכבי־שבת:’ דיון על מהות החומר: מחלקיקים תת־אטומיים ועד לתוככי הכוכבים. שלבים בהתפתחותן של שמשות; חורים שחורים.

פרק 10: ‘שולי הנצח:’ גודל היקום; השוואה בין אמונות הודיות לבין התאוריה על ‘המפץ הגדול’.

פרק 11: ‘הזכרון המתמיד:’ מהם חיים אינטליגנטיים; והאם ייתכן שנמצאים כאלה ביקום מלבדנו; מוח האדם ומערכת העצבים.

פרק 12: ‘אנציקלופדיה גלקטיקה:’ החיפושים אחר ציווליזציות אחרות ביקום והקמת קשר עימן.

פרק 13: ‘מי מדבר אל כדור הארץ:’ סיכום ושזירה יחדיו של הנושאים המרכזיים בסדרה כולה: אבולוציה קוסמית ומהות הגזע האנושי ביקום, עם אי אלו אזהרות בנוגע לעתיד.

*

אנשי הטלוויזיה הישראלית! אנא, הביאו לנו את ‘קוסמוס’ של קרל סגאן! בשביל תכנית כזאת כדאי לשלם גם את החצי השלישי!