מחזה מאת לואיג’י פירנדלו
זהו אחד המחזות היותר מוצלחים של פירנדלו. גם פה כמו בעוד אחדות מיצירותיו הוא מטפל בנושא המותנה בעיון עולמו: בני אדם מבקשים לשחק את חייהם, להעלות אותם לרמת פעוּלה תיאטרונית אמנותית, לחיותם מתוך מתיחוּת וחריפוּת של מסגרת הבמה, ואולי בשל כך למצוא מוצא לכוחות יצירה הטמירים. משפחה שבה אב, ואם וארבעת הבנים הסתבכוּ זה בזה בשל מאורעות משוּנים וטרגיים, מופיעים בתיאטרון בעת שהשׂחקנים עוסקים בהכנות להצגה הקרובה, ומציעים לפני הרז’יסוֹר לשׂחק את עצמם.
האיש מסכים והמשחק המדהים מתחיל ונמשך, עד אשר הנער – אחד הילדים – שמנת חלקו בסיוּם הוא איבוּד לדעת, שם קץ לחייו ולמחזה כאחד.
להתקפות המבקרים, שהאשימו את פירנדלו באי-אמיתיוּת ואי-טבעיוּת של חזיונותיו הוא משיב: “המציאוּת עם כל הדברים חסרי השחר כגדולים וכקטנים שהיא בורכה בהם, יש לה אותו יתרון לאין ערוך בפני האָמנוּת, שהיא יכולה לותר על דמות-האמת הטפשית הזאת, שהאמנות חושבת לחובה להיות כפופה לה. חוסר-שחר של החיים אינו נצרך להֵראות לאמיתי, פשוט מפני שהנהו אמיתי”. פירנדלו חש את כל הפנטסטיוּת שבמציאות דוֹרנוּ, וזה אשר עושה אותו כל כך לבן-הדור.
תרפ"ו
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.