רקע
זאב ל' פילד
דרך עמי
זאב ל' פילד
תרגום: אברהם רגלסון (מאנגלית)

דרך עמי: תמרורים בדברי ימי ישראל / זאב ל' פילד, תרגם אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


A People's Epic: Highlights of Jewish History in Verse by Walter L. Field

 

מבוא    🔗

לדעת ההיסטוריון שמעון דובנוב, היהודים הם העם ההיסטורי-לעילא בכל העולם האנושי. כלל נקוט בידי דובנוב, כי "רק עמים בעלי-ציוויליזאציה ונושאי-תרבות, זכות להם להיקרא היסטוריים ". היהודים, לעידנים ארוכים רב-יתר מכל אומה ולשון זולתם, היו יוצרי-נושאי תרבות. אף פעם לא נותקה השרשרת המקשרת את משה רבנו עם היהודים בני המאה עשרים. במשך שלושת אלפים שנה ויותר פעלו היהודים גדולות בחוק ומשפט, מוסר, דעת-אלוהים, שירה ופילוסופיה, וכל ספירת-עשייה שהיא תפארת למין-האדם. אין אומה בעולם אשר תשווה ליהודים לרציפות בלתי-נפסקת בפוריות תרבותית.

גם בימינו, אף על פי שהיהודים אינם אלא מחצית-האחוז מאוכלוסיית העולם, הוענקו לבני העם הזה שנים-עשר אחוזים מכל פרסי נובל לרפואה, כימיה ופיסיקה. ועילה לתמהון היא, עד-כמה מועטת בקרב רוב היהודים עצמם ידיעת הפעולות הכבירות של בני-עמם דור אחר דור, בשלוותם כן בצרתם, בארצם כן במקומות פיזוריהם, ואיך גם בעוצם ייסורים ועינויים נטרו את גחלת-האמונה בגאולת-ישראל ותיקון עולם במלכות שדי.

אין המחבר מתיימר שפסוקי-ה“תמרורים” שלו ירפאו את המצב, אך תקוה לו כי בכמה מקוראי הספר הזה, בייחוד בנפשות צעירות שבהם, תתעורר תשוקה ללמוד ולהכיר ביתר עמקות את המורשה הנעלה של עמם ואת ברכת-תרומותיו לאנושות כולה.

זה אור-ציון החדש הזורח לעינינו, ניטיב להשכילו אם נשקיף על פני הדרך הארוכה, עברנו בה. יפה אמר מוריס סמואל: “לאחרים, ידיעת תולדות-עמם היא חובה אזרחית; לנו היהודים – מצוות-קודש היא”.

לדוד בן-גוריון

עושה היסטוריה

אשר עודד הלבשת השירה הזאת

במחלצות עבריות

אני מקדיש מהדורה זאת בענוה

זאב ל' פילד


…וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל-אֶרֶץ

וְיִירַשׁ הַר-קָדְשִׁי:

וְאָמַר סֹלּוּ-סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ,

הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי.


ישעיה נ“ז, י”ג-י"ד


הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים

שִׁתִי לִבֵּך לַמְסִלָּה, דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ.


ירמיה ל"א, כ'


תקופת האבות

אברהם יצחק ויעקב

הם אבות העברים


מעבדות לחרות

משה

נביא מורה ומחוקק

מיסד האומה העברית

ומעצב דמותה לדורות-עולם


אברהם מכיר את בוראו

מצרים משעבדת את העברים בערך מן 2000 עד 1300 לפני ספירת-האומות


 

א    🔗

לִפְנֵי שָׁנִים אַרְבַּעַת אֲלָפִים,

בְּהַכּוֹת שֵׁבֶט אֶת-שֵׁבֶט

וְעַם שָׁכֵן בִּשְׁכֵנוֹ יִתְעַלָּל,

כְּהִתְרַהֵב מְלָכִים כִּי אֵלִים הֵמָּה

וּלְאֻמִּים בְּבַעֲרוּת וָרֶשָׁע הִתְלוֹנָנוּ –


אֲזַי עָזַב אַבְרָהָם אֵת אֱלִילֵי אָבִיו,

בְּרִית אֶת-בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת כָּרַת,

וְשָׁמֹר אוֹת בְּרִית-הַקֹּדֶשׁ

חָתוּם בִּבְֹשָרוֹ

וּבִבְֹשַר יְלִידֵי בֵיתוֹ וְזַרְעוֹ אַחֲרָיו

לְדוֹרוֹתֵיהֶם,

בְּרִית עוֹלָם לֹא תוּפַר.


חִיל וּפְלִיאָה נַפְשוֹ

בְּשָׁמְעוֹ נְאוּם-עֶלְיוֹן,

הַבְטָחָה מִנִּי רָם עַל כֹּל:

“וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ”.


בַּעֲקֵדַת יִצְחָק אֹֻשְֹּשָה אֱמוּנָתוֹ,

הִגְדִּיל ֹשֵם אֱלֹהָיו בָּעוֹלָם.

לְהַנְחִיל לִבְנֵי-אָדָם חֹק הָאֵל הָאֶחָד.

הִיא תִּקְוָתָם הָאַחַת לִשְׂגֹּב וְלֵרוֹם.


כִּי רָעָב בָּאָרֶץ, יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה יָרַד,

וַיְהִי יוֹסֵף מַטֵּה לֶחֶם לְבֵית אָבִיו,

סוֹעֵד בַּבָּר מִצְרַיִם וְעַמִּים רָב.


הָיָה הַנַּעַר הָעִבְרִי נָגִיד בְּאֶרֶץ חָם,

חוֹזֶה אָהוּב לְפַרְעֹה,

אַךְ עִם דַּת-אֲבוֹתָיו נֶאֱמָן,

לֹא כָזַב בַּבְּרִית.


משה משחרר העבדים

בני ישראל מקבלים עליהם את עשרת הדיברות

בערך מן 1300 עד 1225 לפני ספירת-האומות


 

ב    🔗

מֹשֶה לִפְנֵי פַרְעֹה עָמַד,

בְּעֹז-נֶפֶשׁ הִגִּישׁ צַו-שַׁדַּי:

'שַׁלַּח אֶת-עַמִּי – וָלֹא,

וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם'.


בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִדְרוֹר יָצָאוּ,

לַעֲבֹד אֵל-שַׁדַּי בְּסִנַּי;

וַיִּשְֹטוּ אַחַר עֵגֶל-זָהָב;

לְרֶגַע חַטָּאתָם: חִישׁ שָׁבוּ,

וַיִּנָּהוּ אַחַר הָאֱלֹהִים,

בְּמִצְווֹתָיו דָּבָקוּ.


חֲרוּתִים בְּמוֹ אֶבֶן, דִּבְּרוֹת עֲשָׂרָה

רְצוֹן-אֵל צִוּוּ:


"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים…

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶּסֶל וְכָל-תְּמוּנָה…

וְלֹא תָעָבְדֵם…

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ,

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַד' אֱלֹהֶיךָ…

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ… וְכָל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ."

הַשַׁבָּת – קֹדֶשׁ לְעֹנֶג נֶאְצָל וְלֶמֶד דַּעַת ד'.


גְּדוֹל-הַנְּבִיאִים, צוֹפֵה-עֲתִידוֹת,

תּוֹרַת-אֱמֶת כָּתַב, לְהַדְרִיךְ בְּנֵי-אֱנוֹשׁ

כִּי צֶדֶק וָחֶסֶד יִרְדֹפוּ,

יִבְחֲרוּ בַחַיִּים וּבַטּוֹב.


עֲטוּר שֵׂיבָה וָהוֹד,

לְשִׁבְטֵי-יְשֻׁרוּן חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים הוֹרָה;

"לַעֲֹשוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ…

כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים…

אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ,

וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר ד' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים".


וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן צִוָּה:

'אַתָּה תָבִיא אֵת בְּנֵי-יִֹשְרָאֵל

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ד'

לְאַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב –

נַחֲלַת עוֹלָם'.


בית ראשון

ימי שפוט השופטים

ממלכת יהודה וממלכת

ישראל (אפרים)

בתקופה זו יצרו בני ישראל

בידי

נביאים וסופרים:

תורה

נביאים

כתובים


בני ישראל נכנסים אל ארץ כנען

שופטים מנהיגים את העם; שאול מלך ראשון

בערך 1005 – 1225 לפני ספירת-האומות


 

ג    🔗

אַרְבָּעִים שָׁנָה שִׁבְטֵי-יִֹשְרָאֵל בַּמִּדְבָּר נָסְעוּ,

בִּמְסִירוּת-נֶפֶשׁ מְלָכִים אַדִּירִים הִדְבִּירוּ,

פָּעֳלוּ גְּבוּרוֹת בְּיֵֹשַע ד',

אֶת-אֲרוֹן לוּחוֹת-הַבְּרִית כְּנַעֲנָה הֵבִיאוּ.


דְּבוֹרָה וּבָרָק, הִיא בְּשִׁירָה וְהוּא בְּחֶרֶב,

עִם יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן וְשַׂר-צְבָאוֹ סִיסְרָא נִלְחָמוּ;

בְּהַר-תָּבוֹר הוּבַס הָאוֹיֵב,

יַחַד רֶכֶב וָרָגֶל.

"הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא:

נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם…"


עַל פְּלִשְׁתִּים מְצִיקִים שִׁמְשׁוֹן לֹא חָס,

כֹּחוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה לְמוֹשָׁעוֹת.

שִׁמְשׁוֹן בִּידֵי מְשַׂנְאָיו נָפַל

בְּתֵת דְּלִילָה מַחְלְפוֹתָיו לַתַּעַר.

וּבְנֵי-פְלֶשֶׁת, רַבִּים מֵאֲשֶׁר בְּחַיָיו, בְּמוֹתוֹ הֵמִית.


שְׁמוּאֵל, חֲנִיךְ-כֹּהֵן וְדָגוּל בַּשּׁוֹפְטִים,

לְפִסְקֵי-דִינָיו כָּל שִׁבְטֵי-יָהּ צִיֵּתוּ.

וְהוּא חֲכַם-מְדִינָה יוֹעֵץ דְּרוֹר.

כִּי בָא הָעָם וְתָבַע מִמֶּנוּ:

“שִׂימָה לָנוּ מֶלֶךְ… כְּכָל הַגּוֹיִים”

הִזְהִירָם: "בְּנֵיכֶם יִקַּח… וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים",

לֹא אָבָה הָעָם שְׁמֹעַ לוֹ:

וַיִּתֵּן לָהֶם מֶלֶךְ כַּאֲשֶֹר בִּקֵּשׁוּ,

אֵת שָׁאוּל בֶּן-קִישׁ מִקְּטֹן-הַשְּׁבָטִים,

וְהוּא מִכָּל אִישׁ-יִשְׂרָאֵל מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ.


וַתְּהִי בְשָׁאוּל רוּחַ-עִוְעִים,

נְגִינוֹת דָּוִד אָהַב וְאוֹתוֹ שָׂנֵא,

כִּי רָאָה אֹמֶץ הַצָּעִיר וְחִנּוֹ

נֶגְדָּה-נָּא כָּל הָעָם.

וּבְדָוִד כָּל בֵּית-יִֹשְרָאֵל חָזַק וַיִּכּוֹנָן.


 

נביאים מנהיגים את העם    🔗

ימי מלוך דוד ושלמה

מן 1005 עד 925 לפני ספירת-האומות


 

ד    🔗

בְּקֶלַע וְאֶבֶן – כְּלֵי נִשְׁקוֹ,

אֵת גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי הַנַּעַר דָּוִד הִכָּה.

וְדָוִד מָשׁוּחַ מֶלֶךְ בְּיַד שְׁמוּאֵל,

וְרוּחַ ד' בְּכָל מַעֲשָׂיו אֵלָיו צָלֵחָה.


וַיְהִי בִיהוּדָה מֶלֶךְ;

שֶׁבַע שָׁנִים וַחֲצִי-שָׁנָה מָלַךְ בְּחֶבְרוֹן,

וַעֲֹשָרָה שְׁבָטִים בַּל-עִמּוֹ.

אַחַר אִחֵד אֶת-כָּל הָאֻמָּה.


וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד גַּם לוֹחֵם גַּם מְנַגֵּן:

מִזְמוֹרֵי-תְּהִלּוֹת לַד' הִנְעִים,

וְהֵם בְּפִי כָּל בֵּית-יִֹשְרָאֵל וְרַבּוֹת אֻמּוֹת

עַד הַיּוֹם הַזֶּה.


בִּירוּשָׁלַיִם מַלְכוּתוֹ הִתְבַּסְּסָה

וְעַל כָּל-אוֹיְבִים חִתָּתוֹ.


שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נוֹדַע לְחָכְמָה,

בְּיָמָיו הָעֳשַׁר יִשְׂרָאֵל

וְעַל סְבִיבוֹתָיו שָׁלוֹם;

מִכְרוֹת-נְחוֹשֶׁת וָאֳנִי-סוֹחֵר שְׁלֹמֹה הִפְעִיל.

הֵיכַל אֶבֶן וְזָהָב בָּנָה שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים.


עַל חֲצֵרוֹת וְאֻלַּמּוֹת – תִּפְאֶרֶת-תֵּבֵל;

וְשָׁם מִקְרָאֵי עָם, עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ:

לְוִיִּים בִּמְצִלְתַּיִם וְעֻגָּב וְקוֹל-זִמְרָה,

כֹּהֲנִים בְּאֵפוֹד וָחֹשֶׁן, בִּגְדֵי-הוֹד,

אֵשׁ עַל מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם לֹא תִכְבֶּה.

וְקֻדַּשׁ הַהֵיכָל בֵּית-תְּפִלָּה לְכָל הָעַמִּים.


קריעת עשרת השבטים מעל ממלכת בית דוד

ממלכת ישראל (אפרים)

מן 925 עד 722 לפני ספירת-האומות


 

ה    🔗

אַחֲרֵי מוֹת שְׁלֹמֹה הִתְפַּלְּגָה הָאֻמָּה:

יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מִזֶּה – הִיא מַמְלֶכֶת-יְהוּדָה,

וַעֲשָׂרָה שְׁבָטִים מִזֶּה – הִיא מַמְלֶכֶת-אֶפְרַיִּם אוֹ יִשְׂרָאֵל תִּקָּרֵא.


“שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל!” הוֹכִיחוּ נְבִיאִים;

לִנְאֻמָּם לֹא קֶשֶׁב בְּיִשְׂרָאֵל,

בֵּאלֹהֵי-נֵכָר הֵמִירוּ כְּבוֹד-קוֹנָם,

כָּרְעוּ לֶאֱלִילִים לֹא-יוֹעִילוּ.


אִיזֶבֶל הַמַּלְכָּה שִׁחֲתָה אָרְחוֹתֶיהָ:

עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, עָרִיצוּת, אַכְזְרִיוּת אֵין-מִשְׁפָּט.

נִבָּא אֵלִיָּהוּ לֹק כְּלָבִים אֶת-דָּמָה.


לֹא בִינָה, לֹא דַעַת בִּימֵי אַחְאָב:

בָּמוֹת לְעַשְׁתֹּרֶת וְלַבַּעַל עַל כָּל גִּבְעָה,

וְתוֹעֲבוֹת הַמַּלְכָּה מִפְגָּע לְכָל הָעָם.


הוֹשֵׁעַ נֶגֶד כַּחַשׁ וּמִרְמָה וּבָמוֹת-אָוֶן מָחָה.

דְּבַר ד' בְּפִיו: "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח,

וְדַעַת אֱלֹהִים – מֵעֹלוֹת".

מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָמוֹס תָּבַע:


הִרְעִים עַל מְשִׂסַּת דַּל, הַטָּיַת דִּין אֶבְיוֹן;

נִבָּא אַחֲרִית רָעָה לְשַׁאֲנַנִּים שׁוֹאֲפֵי עֲנִיִּים,

לְפָרוֹת הַבָּשָׁן רוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים,

גָּלוּת וְשִׁבְיָה לְעָם חוֹטֵא.

אַך סוֹף-דְּבָרוֹ נֶחָמָה:

"בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָוִיד הַנּוֹפֶלֶת… "


ממלכת ישראל נופלת

ממלכת יהודה עומדת

מן 722 עד 586 לפני ספירת האומות


 

ו    🔗

אֶפְרַיִם פֻּזַּר מִהְיוֹת גּוֹי –

יְהוּדָה בְּאֵיתָן עוֹד עָמַד וַיֶּחִי,

נְבִיאָיו הִדְרִיכוּהוּ בְּדֶרֶךְ-הַטּוֹב.


חִזְקִיָּה, אִישׁ צַדִּיק, רוֹדֵף שָׁלוֹם,

לְאָדָם יָדִיד וּלְמִשְׁמַעַת אֵל סָר,

וִישַׁעְיָה הַנָּבִיא יוֹעֲצוֹ בַכֹּל.


לְמֶרְחַקֵּי עָתִיד יְשַׁעְיָה צוֹפֶה,

חוֹזֶה כִתּוּת חֲרָבוֹת לְאִתִּים, חֲנִיתוֹת לְמַזְמֵרוֹת,

וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.


מִיכָה דְבַר-אֵל לְרָאשֵׁי-עַם הִשְׁמִיעַ:

לֹא בְשֹׁחַד יִשְׁפֹּט שׁוֹפֵט,

לֹא בִמְחִיר יוֹרֶה כֹהֵן,

לֹא בְכֶסֶף נָבִיא יְנַחֵשׁ;

בִּקֵּשׁ אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לִבְנֵי-אַבְרָהָם.


מְנַשֶּׁה חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בִּירוּשָׁלַיִם מָלַךְ,

וְדֶרֶךְ חִזְקִיָּה לֹא שָׁמָר:

הֵקִים מִזְבְּחוֹת לַבַּעַל, עָשָׂה אֲשֵׁרָה,

רוֹמֵם בָּמוֹת, לִצְבָא-הַשָּׁמַיִם סָגַד,

הִקְנִיא צוּר-יִשְׂרָאֵל בְּלֹא-אֵל –

דָּם נָקִי שָׁפָךְ.


בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ נִמְצָא סֵפֶר הַבְּרִית,

זֶה מִשְׁנֵה-תוֹרָה, סֵפֶר דְּבָרִים.

וַיִּקְרָא יֹאשִׁיָּה אֵת הַסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם,

וַיְחַדֵּשׁ אֶת-הַבְּרִית בֵּין ד' וּבֵין זֶרַע-הַקֹּדֶשׁ.


כֵּלִים לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה הָרְחֲקוּ מִבֵּית ד',

נִשְׂרְפוּ בְשַׁדְמוֹת-קִדְרוֹן;

מְקַטְּרֵי לַשֶּׁמֶשׁ, לַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת הָשְׁבָּתוּ.

אַךְ בְּמוֹת יֹאשִׁיָּהוּ חָזַר הָעָם אֶל הֲבָלָיו.


זֶרַע יֹאשִׁיָּהוּ עָשׂוּ אֵת הָרַע בְּעֵינֵי ד',

וַיִּפְקֹד ד' עֲלֵיהֶם אֵת חֲרוֹן-אַפּוֹ

אֲשֶׁר חָרָה בִיהוּדָה עַל הַכְּעָסִים, הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה,

וַיִּתְּנֵם בְּיַד אֲדוֹנִים קָשִׁים:

רָדְתָה בָהֶם מִצְרָיִם;

וּבְהִנָּגֵף מִצְרַיִם לִפְנֵי בָבֶל,

הִכְבִּיד מֶלֶךְ-בָּבֶל עֻלּוֹ עַל יְהוּדָה.


כשדים מחריבים את ממלכת יהודה

גלות בבל הראשונה

מן 586 עד 539 לפני ספירת-האומות


 

ז    🔗

כִּי מָרְדָה יְהוּדָה בִּנְבוּכַדְנֶאצַר,

זָנֹחַ עֲצַת-הַשָּׁלוֹם שֶׁל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא,

עָלָה הֵיכַל ד' בְּאֵשׁ וּבְעָשָׁן.


מָרָה וְיָגוֹן – מְנָת-כּוֹס יִרְמְיָהוּ,

אֵין בַּקִּינוֹת עֲצוּבָה מֵ’אֵיכָה'.

עוֹלָלִים בָּרָעָב מֵתוּ.

נְסִיכֵי יְהוּדָה וְאַדִּירֶיהָ

בָּבֶלָה הוּבָלוּ.


עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל יָשְׁבוּ לְוִיֵּי-יָהּ,

עַל עֲרָבִים שֶּׁבְּתוֹכָהּ תָּלוּ כִנּוֹרֵיהֶם,

כִּי שָׁם בִּקְּשׁוּם שׁוֹבֵיהֶם:

“שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן!”

בָּכוּ בְּמַר נַפְשָׁם זַמָּרֵי-הַמִּקְדָּשׁ:

“אֵיךְ נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-ד' עַל אַדְמַת נֵכָר?”


בְּבָבֶל הֵקִימוּ שְׂרִידֵי גוֹי קָדוֹשׁ

בֵּית-כְּנֶסֶת, מִקְדַשׁ מְעָט:

תְּפִלָּה תַחַת קָרְבָּנוֹת,

תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְחִזּוּק הַלְּאוֹם.


שָׁם בִּתְהִלָּה וַעֲתִירָה, טִפְּחוּ תִּקְוַת שִׁיבַת-צִיּוֹן.

נִבָּא יְחֶזְקֵאל תְּחִיַּת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת –

קוֹם תָּקוּם מַמְלֶכֶת בֵּית-יִשְׂרָאֵל.


וִישַׁעְיָה שֵׁנִי עָמַד,

בְּהַדְרַת-לָשׁוֹן מְבַשֵּׂר דְּרוֹר:

"נַחֲמוּ, נַחֲמוּ עַמִּי…

אַל-תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי,

מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָ… "

וְלִירוּשָׁלַיִם אָמַר:

,,וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד-ד'

וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף-אֱלֹהָיִךְ".


קָמָה נְבוּאָתוֹ וַתֶּהִי:

בְּיַד כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס הָעֲבַר קוֹל-קוֹרֵא:

"כָּל מַמְלָכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ד' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם,

וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת

בִּירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.

מִי-בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ד' אֱלֹהָיו עִמּוֹ

וְיָעַל".


בית שני

תקומות יהודה

בארץ ישראל


בתקופה זו יצרו היהודים

בידי

סופרים

אנשי כנסת הגדולה

הזוגות [תנאים ראשונים]

תנאים:

כתובים מאוחרים

ספרים חיצוניים

תורה שבעל פה [הלכה ואגדה]


שבי גולה מקימים האומה

שלטון הכוהנים הגדולים

מן 539 עד 335 לפני ספירת-האומות


 

ח    🔗

הָאָרֶץ נְשַׁמָּה, הָאֲדָמָה מָזְנַחַת,

גְּבוּלוֹת לֹא מוּגַנִּים, שְׁכֵנִים מְצִיקִים;

וּבְכָל-זֹאת שָׁבֵי גוֹלַת-בָּבֶל בַּיִת שֵׁנִי רוֹמֵמוּ.


נְחֶמְיָה וְעֶזְרָא, רָמֵי מַנְהִיגִים,

צִוּוּ עַל חִזּוּק חוֹמוֹת-יְרוּשָׁלָיִם:

"וְהַבּוֹנִים… בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה

וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח".


לִפְנֵי עַם נִקְהָל קָרָא עֶזְרָא תּוֹרַת ד'.

אָז יֻסַּד הַמִּנְהָג: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁבוּעַ קְרוֹא בַתּוֹרָה.

שׁוּב חֻדְּשָׁה בְּרִית הָעָם אֶת-אֱלֹהָיו,

נִכְרְתָה אֲמָנָה בִּכְתָב, וְעַל הֶחָתוּם

שָׂרִים, לְוִיִּים וְכֹהֲנִים, וּנְחֶמְיָה בְּרֹאשׁ.


עַל תַּלְמוּד-תּוֹרָה לַבָּנִים צֻוּוּ אָבוֹת.

נִשּׂוּאֵי תַעֲרוֹבֶת, טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה בַּעֲקֵבָם,

הוּפָרוּ, וְתַמּוּ גִלּוּלִים מֵעַם טָהוֹר.


צֶדֶק-צֶדֶק לִמְּדָה הַתּוֹרָה,

מָגֵן לַדָּל, יֵשַׁע לַנִּדְכָּא,

וְהָחְמְרָה שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ:

יוֹם מְנוּחָה לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה.


חֲצִי-שֶׁקֶל, מַס לַהֵיכָל, מִכָּל אִישׁ נִתְבָּע;

בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שְׁמִיטָּה לָאָרֶץ נִתָּנָה;

עֶבֶד עָרִיק לֹא הָסְגַּר לַאֲדוֹנָיו,

וּבִשְׁנַת-הַיּוֹבֵל קֹרָא דְרוֹר לַכֹּל,

וְהָאָרֶץ חֻלְּקָה מֵחָדָשׁ, כִּי נַחֲלַת ד' הִיא,

וְלֹא לִצְמִיתוּת תִּמָּכֵר לְבָשָׂר-וָדָם.


הסופרים מורי-האומה

התיוונות שוטפת את יהודה

מן 335 עד 164 לפני ספירת-האומות


 

ט    🔗

פָּרְחָה הָאֻמָּה, הָאֲדָמָה נֶעְבֶּדֶת,

סוֹפְרִים מְטַפְּחִים בָּעָם אַהֲבַת ד' וְתוֹרָתוֹ:

עוֹלֵי-רֶגֶל חַצְרוֹת הַהֵיכָל מִלֵּאוּ.


כָּל עִיר וַעֲיָרָה – וּבֵית-כְּנֶסֶת שֶׁלָּהּ,

לִתְפִלָּה וְלִמּוּד פָּתוּחַ לַכֹּל.

אֲרָמִית, אֲחוֹת עִבְרִית, בְּפִי הַהֲמוֹנִים.


אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, סַמְכוּתָם בִּלְתִּי מְעֻרְעָרֶת.

דִּינֵי-תוֹרָה, פָּסָקוּ, הָיוּ לְחֹק בָּאֻמָּה,

וְחָכְמָתָם מָאוֹר לַסַּנְהֶדְרִין בַּהֲלָכָה וְתַקָּנָה.


קָם אַלֶכְּסַנְדֶּר מֻקְדּוֹן, שׁוֹאֵף מִלְחָמוֹת וּסְעֻדּוֹת,

לְאֻמִּים-רָב כָּבַשׁ וִיהוּדָה בְתוֹכָם,

מִמַּעֲרָב עַד פַּאֲתֵי-מִזְרָח הַיַּוְנוּת נָשָׂא.


יַוְנוּת – זוֹ עִדּוּנֵי-בְשָׂרִים, מִשְׂחָק וָזֶמֶר,

עֹז-גּוּף וְיֹפִי הֶעֱרִיצָה.

שׁוֹעִים בִּיהוּדָה אַחֲרֶיהָ נִנָּהוּ.


הָיְתָה לָמוֹ לְשׁוֹן-יָוָן לְקִשּׁוּט וְשַׁעֲשׁוּעֵי-וִכּוּחַ:

קְדוּשָׁה וּתְפִלָּה נֶחְשְׁבוּ כְּלִיחִים.

זִירוֹת מִשְׂחָק וְהִתְגּוֹשְׁשׁוּת פָּשְׁטוּ עַל פְּנֵי הַמְּדִינָה.


‘ִהְתּבּוֹלְלוּ בַּיְּוָנִים!’ – בְּנֵי אֲצוּלָה יָעָצוּ.

עַם שׁוֹמֵר-אֱמוּנִים הֵשִׁיב: 'לֹא חֵלֶק לָנוּ בַּיַּוְנוּת!

חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יָדָהּ יֶחְדַּל יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי'.


מרד המכבים

שלטון החשמונאים ביהודה

מן 164 עד 63 לפני ספירת-האומות


 

י    🔗

מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל הוֹכִיחַ לְעֵין-כֹּל,

אֵין יָקָר לָאָדָם מִן-חֵרוּת:

בַּעֲדָהּ יִלָּחֵם, בַּעֲדָהּ יִמְסֹר נַפְשׁוֹ.


הֵרִים מַתִּתְיָהוּ נֵס: ‘מִי לַד’ – אֵלָי!'

יְהוּדָה בְּנוֹ וְאֶחָיו קִדְּשׁוּ מִלְחָמָה.

לִפְנֵי חֶרֶב-גְּבוּרָתָם, סוּרְיָה הַיְּוָנִית הַגְּאֵיוֹנָה

נֶהֶדְפָה אָחוֹר וְהוּנָסָה –

נִצְחוֹן הָאֱמוּנָה וְהָאוֹר!


הָיָה יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי כִּכְפִיר שׁוֹחֵר לַטָּרֶף,

וְאֶחָיו כָּמוֹהוּ גִּבּוֹרֵי-אֵל;

מִפְּנֵיהֶם, חַיִל אַחַר חַיִל, שֻׁלְּחוּ בִּיהוּדָה,

חַתּוּ וְנָמֹגוּ.


מִטֻּמְאַת-זָרִים הַהֵיכָל נֻקָּה,

כָּרַע זֶאוּס, אֵל-יְוָנִים – לֶעָפָר נִטְחַן.

מִשֶּׁמֶן טָהוֹר דָּלְקָה הַמְּנוֹרָה:

עַל אֹפֶל וְעָרִיצוּת רוּחַ-יִֹשְרָאֵל גָּבֵרָה.


כְּמוֹ יְהוּדָה, יוֹנָתָן הָאַמִּיץ נִלְחַם,

רִאשׁוֹן לְעֵצָה בַגִּבּוֹרִים, בִּתְבוּנוֹת נִהֵל הָעָם,

אַךְ בְּנִכְלֵי-הַיְּוָנִים נָפַל שָׁדוּד.


אַחֲרוֹן לְלוֹחֲמֵי בֵּית-הַחַשְׁמוֹנָאִים –

שִׁמְעוֹן הַכֹּהֵן, אִישׁ-תּוֹרָה צְלוּל-דַּעַת.

אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְרֹאשָׁם בְּחָרוּהוּ.


עִם בֶּן-שִׁמְעוֹן, רָאֲתָה יְהוּדָה

נִצָּחוֹן, שָׁלוֹם וּתְהִלָּה.

בִּימֵי הֻרְקָנוֹס שָׂגַב הַלְאֹם:

אַךְ בַּחֲמוֹד שְׁנַיִם מִזֶּרַע-הַחַשְׁמוֹנָאִים

כֶּתֶר-מַלְכוּת,

עַד רִיב-אַחִים הִגִּיעוּ.


רומא כובשת את יהודה

האדומים דוחים את החשמונאים ממלוכה

מן 63 לפני ספירת-האומות ועד המאה הראשונה לספירה


 

יא    🔗

פּוֹמְפֵּיאוּס נָסַע מִזְרָחָה לִכְבּוֹשׁ וְלִרְדּוֹת,

וְעַל עַצְמְאוּת יְהוּדָה נֶחְתַּם גְּזַר-הַדִּין.


יְהוּדִים בְּתוֹרָה שָׂמוּ בִּצְרוֹנָם,

מֵאֱמוּנַת-אָבוֹת לְשַׁד-חַיִּים יָנָקוּ.

בָּתֵּי-מִדְרַשׁ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה פִּתְּחוּ הֶעֱצִימוּ.


הִלֵּל, אֲהוּב-מוֹרִים בְּדוֹרוֹ,

מִסֵּפֶר וַיִּקְרָא צִיֵּן כְּלָל גָּדוֹל:

“וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”.


שַׁמַּאי – חָרִיף, קַפְּדָן, קָשֶׁה כָאֶרֶז,

הִלֵּל – חֶסֶד וּצְדָקָה תּוֹרַת-לְשׁוֹנוֹ.

הַ’זוּג' נִקְרָאוּ,

וְ’זוּגוֹת' שֶׁל תַּלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם הֶעֱמִידוּ.


פְּרוּשִׁים, הֱיוֹת גּוֹי קָדוֹשׁ אַוַּת-רוּחָם;

צְדוֹקִים, דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת בִּקֵּשׁוּ,

רָחֲקוּ מִתֹּם אֱמוּנַת-אֲבוֹתָם.

נִפְרְדוּ דַרְכֵיהֶם, אֵלֶּה מֵעַל אֵלֶּה, לְלֹא הִתְאַחוֹת.


הֻרְדּוֹס, בַּחֲתִירָתוֹ לַכֶּתֶר לֹא פָסַל ֹשוּם תַּכְסִיס:

מַרְקוּס אַנְטוֹנְיוּס מִנָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה.

מִדּוֹת-שִׁלְטוֹנוֹ – דִּכּוּי וְהַשְׁפָּלָה לָעָם.


אֲדוֹמִי הָיָה הֻרְדּוֹס, וַאֲדֻמּוֹת יָדָיו מִדָּם.

הַמַּלְכָּה הָרַג, הַסַּנְהֶדְרִין נֵאֵץ,

אַךְ הַמִּקְדָּשׁ בָּנָה מֵחָדָשׁ וּפֵאֵר.

הֵיכַל-הֻרְדּוֹס עַד הַיּוֹם תָּשׁוּר עַיִן חָרְבוֹתָיו.


לידת הדת הנוצרית

כת משיחית (נוצרית) מתנתקת מן היהדות

המאה הראשונה לספירת-האומות


 

יב    🔗

'מִי הֶחָפֵץ חַיִּים

יִתְוַדֶּה עַל חַטְאוֹתָיו,

יִטְבּוֹל בְּזֶה הַיַּרְדֵּן,

כִּי קָרוֹב הַגּוֹאֵל לָבוֹא' –

כֵּן נִבָּא יוֹחָנָן הַמְטַבֵּל.


רַבִּים נַעֲנוּ לוֹ, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם טֶקֶס-טְבִילוֹתָיו.

הֲמוֹנָם גָּדַל, קַנָּאוּתָם שָׂגָתָה:

חָשְׁשׁוּ הָרוֹמָאִים מִפְּנֵי מָרֶד.

סוֹף יוֹחָנָן – הוּמָת.


בֵּין הַבָּאִים לִטְבּוֹל – בֶּן-נַגָּר מִנָּצְרַת,

יֵשׁוּעַ שְׁמוֹ,

אִישׁ מַטִּיף אַהֲבָה וְרַחֲמִים:

דָּבְקָה בוֹ חֲבוּרַת תַּלְמִידִים,

הֶעֱרִיצוּהוּ כְּמוֹרֶה וְגוֹאֵל.


דָּרַשׁ בִּמְשָׁלִים אַף רִפֵּא נִפְגָּעִים,

הֶעֱלָה עָלָיו תְּשׂוּמֶת-לֵב, הִסְעִיר לְבָבוֹת.

בִּלְקָחָיו נִרְמְזוּ תְּמוּרוֹת אֹרַח-עוֹלָם מַרְחִיקוֹת לָכֶת.


פִּילַטּוֹס, נְצִיב-רוֹמָא,

חָרַץ דִּין-יֵשׁוּעַ לִצָּלֵב עַל עֵץ.

בַּעֲקֵב זֶה מַעֲשֵׂהוּ

דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת – עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם –

יְהוּדִים נִרְדָּפוּ.


אָמְרוּ הַנּוֹצְרִים, בְּנֵי הַכַּת הַיְּהוּדִית הַחֲדָשָׁה:

‘ֵיֹשוּעַ מִן הַמֵּתִים קָם לִתְחִיָּה’.

חָזְקָה אֱמוּנָתָם, בְּקֶרֶב עוֹבְדֵי-אֱלִילִים עָשְׂתָה נְפָשׁוֹת,

וּבְחֵלֶק-עוֹלָם רַב תּוֹצְאוֹתֶיהָ עֲצוּמוֹת.


רִאשׁוֹנֵי שְׁלִיחֵי-הַנַּצְרוּת

הָיוּ יְהוּדִים מִתְבַּדְּלֵי-מִמַּחֲצַבְתָּם.

שָׁאוּל מִתַּרְשִׁישׁ, אִישׁ רַב-פְּעָלִים,

קְהִלּוֹת לַנּוֹצְרִים יִסֵּד וְחִשֵּׁל.

בִּ’בְשׂוֹרוֹת' אַרְבַּע, בִּ’בְרִית חֲדָשָׁה',

הַהַגָּדָה הַנּוֹצְרִית סֻפָּרָה.


המרידה הגדולה

חורבן בית שני

המאה הראשונה לספירה


 

יג    🔗

אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ – לֹא גְבוּרָה לוֹ וְלֹא פִּקְחוּת…

וְהָרוֹמָאִים בִּיהוּדָה שׁוֹלְטִים בִּכְפִיָּה אֵין-הַשְׂכֵּל.

מָרַד הָעָם, קָשְׁתָה הַמִּלְחָמָה.


בִּירוּשָׁלַיִם גַּלּוּס נִהֵל הַהַתְקָפָה.

קִדְמוּהוּ קַנָּאי הַיְּהוּדִים, הָדְפוּ חֵילוֹ אָחוֹר.

בְּדֶרֶךְ בֵּית-חוֹרִין הוּבְסוּ הָרוֹמָאִים.


חָזְרוּ קַלְגַסֵּי רוֹמָא, גְּדוֹל-מַצְבִּיאָם –

אַסְפַּסְיָנוּס – בְּרֹאשָׁם; בְּכָל הָאָרֶץ פָּשָׁטוּ.

יוֹסֵפוּס, לוֹחֵם בִּפְלַגּוֹת הַיְהוּדִים,

נֶפֶשׁ חֲצוּיָה בֵּין יְהוּדָה לְרוֹמָא,

עָרַק מֵעַמּוֹ, נָתַן יָדוֹ לַצַּד הַצָּפוּי לְנַצֵּחַ.

תּוֹלְדוֹת מַפָּלַת יְהוּדָה הוּא כָּתָב.


אַחַר אַסְפַּסְיָנוּס טִיטוּס בָּא.

נְאֻם טִיטוּס: ‘הִכָּנֵעוּ!’

תְּשׁוּבַת הַיְּהוּדִים: ‘לֹא כְנִיעָה וְלֹא עַבְדוּת!’

עִיר-הַקֹּדֶשׁ נִרְצָצָה:

נִשְׁבַּר גְּאוֹן-יְהוּדָה.


בְּתִשְׁעָה בְּאָב, יוֹם חֻרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן,

בַּשֵּׁנִית יוֹם-שׁוֹאָה לַיְּהוּדִים;

בִּשְׁנַת ג' אֲלָפִים תת"ל, הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם לְדַכָּא,

הַהֵיכָל עָלָה בְּאֵשׁ.


יוֹחָנָן בֶּן-זַכַּאי בְּחָכְמָתוֹ

מֵאַסְפַּסְיָנוּס הֶעָרִיץ

הַצָּלָה פֻּרְתָּא הִשִּׂיג:

יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ לִפְלֵטָה נִשְׁאָרוּ.


תקופת התנאים

מרידה שניה נכשלת

המאה הראשונה והמאה השניה לספירה

 

יד    🔗

הַתַּנָּא בֶּן-זַכַּאי זָרַע אֶת הַזֶּרַע,

זוּ הִצִּיל הַתּוֹרָה, הָאֻמָּה וְדָתֶיהָ –

חָזָה אֵת הָעָם בְּשִׁעְבּוּדוֹ – וְאֵת נִשְׁמָתוֹ הִדְרִיר.


יָצְרוּ הַתַּנָּאִים בָּתֵּי-מִדְרָשׁ לְתַלְמִידֵי-חֲכָמִים,

תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה אָרָגוּ.

בְּמִשְׁנָה עָשׂוּ בֵּית הִלֵּל וּבֵית שַׁמַּאי

מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמָיִם;

וּבַמִּדְרָשׁ כְּרוּכִים יָרְדוּ הֲלָכָה וְאַגָּדָה.


לַעֲקוֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת הָרוֹמָאִים זָמָמוּ;

הִתְקוֹמְמוּ הַיְּהוּדִים,

הִסְתָּעֲרוּ עַל מִבְצְרֵי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה.

בַּר-כּוֹכָבָא לְמַנְהִיג לָהֶם,

וְהַתַּנָּא עֲקִיבָא תּוֹמֵךְ יְמִינוֹ.


אַכְזָרִית הָיְתָה נִקְמַת הָרוֹמָאִים.

אֵת בְּשַׂר-עֲקִיבָא סָרְקוּ בְּמַסְרֵקוֹת-בַּרְזֶל,

וּבְעִנּוּיָיו קִדֵּשׁ הוּא בְּשִׂמְחָה שֵׁם אֵל חָי.

נַפְשׁוֹ בְּעַד עַמּוֹ נָתַן בְּטָהֳרָה.


יְהוּדָה הַנָּשִׂיא רָשַׁם וְסִדֵּר הִלְכוֹת הַמִּשְׁנָה,

וּמִנִּי-אָז לֹא פָסְקָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל.

וַתְּהִי תוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה

אַף הִיא לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.


הַנְּשִׂיאוּת, מוֹסָד אֻשַּר מֵאֵת רוֹמָא,

מָגֵן הָיְתָה לְעִנְיְנֵי הַיְהוּדִים.

בְּרוֹב חָכְמָה נָהֲגוּ מִשְׂרָתָם

רַבִּי יְהוּדָה וְהַנְּשִׂיאִים אַחֲרָיו.


תְּקוּפַת-הַמִּשְׁנָה קָרְבָה לְקִצָּהּ;

נִהֲלוּ אָמוֹרָאִים אֵת בָּתֵּי-הַמִּדְרָשׁ: מִשְּׁנַת-הַתַּנָּאִים

בִּגְמָרָא הִתְפַּתְּחָה, הִתְרַחָבָה.


העדות היהודיות בגולה

באפריקה, אסיה ואירופה

בתקופה זו יצרו היהודים

בידי

תנאים אחרונים, אמוראים

סבוראים, גאונים

מפרשים

בעלי-תוספות

מקובלים:

משניות אחרונות

תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי [גמרא]

שאלות ותשובות

פירושים לתורה שבכתב ושבעל פה

תוספות

ספרות הנסתר


פריחת-יהדות אלכסנדריה וקהילתה

סיגולה את התרבות היוונית

המאה השלישית לפני ספירת-האומות

ועד המאה השניה לספירה


 

טו    🔗

נָעוּ וְנָדוּ עַם-יְהוּדָה, שָׂבְעוּ תְלָאוֹת;

בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה כּוֹנְנוּ לָהֶם בֵּית-דִּירָה,

וְלֹא יָדְעוּ כִּי כְמוֹהֶם-כְּבוֹנֵי עַל קֶצֶף-יָם.


פִילַדֶּלְפוּס בִּקֵּשׁ קְרוֹא בִּיוָנִית

אֵת כִּתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

הִזְמִין שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם חֲכָמִים יְהוּדִים:

“תַּרְגּוּם-הַשִּׁבְעִים” – בְּשֵׁם זֶה הַסֵּפֶר אֲשֶׁר הִתְקִינוּ נוֹדָע.


יְהוּדֵי אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, מְבוֹלָלִים בְּלָשוֹן וּבִלְבוּשׁ,

קָרְאוּ הַתַּנַּ"ךְ מִן הַתַּרְגּוּם הַיְּוָנִי,

בְּעוֹד הֵם שׁוֹמְרִים אֱמוּנִים לְמִנְהֲגֵי-אָבוֹת.


עָצְמוּ, נִתְבָּרְכוּ בִּיגִיעַ-כַּפַּיִם וּבִרְכוּשׁ –

תַּאֲוָה לָעֵינָיִם.

קִנְּאוּ בָהֶם שְׁכֵנִים:

רוּחַ רָעָה הִתְחִילָה מְנַשָּׁבֶת.


עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וֶאֱלִילִים, בְּבַעֲרוּתָם וַחֲרוֹנָם,

פָּתְחוּ נֶגֶד הַיְּהוּדִים מִלְחֶמֶת-הַשְׁמֵד.


יְדִידְיָה הָאַלֶּכְּסַנְדְּרוֹנִי, הַמְכֻנֶּה פִילוֹן,

שִׁמֵּשׁ שָׁלִיחַ, עֵזֶר מֵאֵת רוֹמָא לְבַקֵּשׁ.


יְדִידְיָה, אִישׁ גֻּדַּל עַל שְׂפַת-הַנִּילוּס,

מִמַּעְיְנֵי הַדַּעַת הֶעֱמִיק שְׁתוֹ:

הוֹגֵה-דֵעוֹת יְהוּדִי, מְהֻלָּל בַּגּוֹיִים.


לִפְנֵי הַקֵּיסַר קַלִּיגוּלָה עֲצֻמָּה הֵבִיא –

מְטֹרָף הַקֵּיסָר: אָטַם אָזְנָיו מִשְּׁמוֹעַ.

הֻכְּתָה עֲדַת-הַיְּהוּדִים שֶׁבְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה

וְנָפוֹצָה.


גלות בבל השניה

תלמוד ושאלות-ותשובות

מן המאה השניה ועד המאה העשירית לספירה


 

טז    🔗

זֶרֶם פְּזוּרַת-יִשְׂרָאֵל חָתַר לוֹ אֲפִיקִים.

הַגּוֹלָה הַיְּהוּדִית, אֵין חַיִל וָכֹחַ,

הִתְבַּצְּרָה בַּתּוֹרָה – מָקוֹר רוּחָנִי לֹא אַכְזָב,

עֹז וּמָעוֹז לָהּ בְּכָל מְרוּדֶיהָ.


הָיְתָה בָּבֶל לִנְאוֹת-תּוֹרָה,

בִּישִׁיבוֹתֶיהָ אָמוֹרָאִים הוֹרוּ;

שָׂם הָשְׁלַם הַתַּלְמוּד.

דִּבְרֵי תַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים,

סָבוֹרָאִים לָעָם פֵּרְשׁוּ וְהִסְבִּירוּ.


רֵישׁ גַּלְוָתָא, מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁל,

מַלְכוּת-יִשְׂרָאֵל זוּטַרְתָּא קִיֵּם:

מִשּׁוֹשֶׁלֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה נִבְחָר.


יְהוּדִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, בַּאֲשֶׁר פֻּזָּרוּ,

עַל יְדֵי ‘שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת’

מִמֶּרְכְּזֵי-הַתּוֹרָה קִבְּלוּ הוֹרָאוֹת.

גְּדוֹלֵי-רַבָּנִים, מֵאֲתַר לַאֲתַר,

תֵּרְצוּ קֻשְׁיוֹת, פָּתְרוּ בְעָיוֹת.


שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת – זֶה קֶשֶׁר-פְּזוּרִים מְקוֹרִי –

לִמֵּד בְּנֵי-גוֹלָה.

נְתִיבוֹת-מַחֲשָׁבָה וְאָרְחֵי-חַיִּים,

לְבַל יִשְׁקְעוּ בִּיוֵן תְּקוּפוֹת-אֲפֵלָה.


גְּאוֹנִים, מְאוֹרֵי גוֹלָה, תִּקְּנוּ תַקָּנוֹת,

סָלְלוּ לַתּוֹרָה דְרָכִים לְפִי זְמַנִּים וּמְקוֹמוֹת.


עִם סְעַדְיָה הִגִּיעָה הַגְּאוֹנוּת לְשִׂיא.

קָרָאִים, מִתְכַּחֲשֵׁי-לַתַּלְמוּד,

הִתְיַמָּרוּ: ‘אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאֵי יַהֲדוּת-אֱמֶת!’

סְעַדְיָה שָׂם טַעֲנוֹתֵיהֶם לְאַל,

שָׁמַר הָאֻמָּה מִשְּׂטוֹת אֶל מָבוֹי צַר,

דֶּרֶךְ לֹא דָּרֶךְ.


ייסוד דת-איסלם

היהודים שומרים אמונים לדתם

המאה השביעית לספירה


 

יז    🔗

אֱמוּנָה חֲדָשָׁה בְּמֶכָּה צָצָה.

כֹּה אָמַר רִאשׁוֹן-מַטִּיפֶיהָ, מָחֲמַד:

'עָלַי נִגְלָה הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל

וְהוֹרַנִי לְהַכְרִיז לְכָל בָּאֵי-עוֹלָם:

אֵין אַל זוּלָתִי אַלַּהּ, וַאֲנִי מָחֲמַד נְבִיאוֹ!

לְאַלַּהּ הִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ, אִשָּׁה וָיָלֶד.'


דִבְרֵי מָחֲמַד נִכְתְּבוּ עַל סֵפֶר,

הוּא, ‘אַל-קוֹרָאן’, הַמְקֻדָּשׁ עַל תַּלְמִידֵי הַנָּבִיא,

וֶאֱמוּנָתָם ‘אִסְלַם’ תִּקָּרֵא.


מִן הַיַּהֲדוּת נָטַל מָחֲמַד שִׁבְרֵי-תוֹרָה,

וְשִׂים אֶל כֵּלָיו.

אִסְלַם שִׁלְהֲבָה עַמָּמֵי-עֲרָב,

עוֹבְדֵי-אֱלִילִים מִקֶּדֶם.


מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת בְּמֶכָּה

מִתְּחִלָּה שָׂטְמוּ אֵת מָחֲמַד,

רָאוּהוּ הֶדְיוֹט שׁוֹאֵף-שְׂרָרָה.


מִמֶּכָּה הָגְלָה. אֶל מֶדִּינָה הָלַךְ,

שָׁם הִשְׂכִּיל לְהַרְבּוֹת נְפָשׁוֹת לְתוֹרָתוֹ הַחֲדָשָׁה.


רַק בָּתֵי-אָב יְהוּדִיִּים דָּחוּהוּ,

אוֹתוֹ וְאֶת-דָּתוֹ.


הַצְלָחַת מָחֲמַד בְּקֶרֶב הָעֲרָבִים

נָטְעָה בוֹ עַזּוּת.

הִכְרִיז: ‘רַק דָּת אַחַת, אִסְלַם, תִּסָּבֵל!’

רָדַף הַיְּהוּדִים, אַף עָשָׂה בָהֶם הֶרֶג רָב.


הַמֻּסְלַמִּים נִלְחָמוּ;

עַל לְאֻמִּים רָב דָּתָם וְשִׁלְטוֹנָם כָּפוּ,

וְעָם, לֹא נִכְנַע לָהֶם, מָחוּ מִקִּיּוּם.


וְהַיְּהוּדִים דָּבְקוּ בִּבְרִית חַיֵּי עוֹלָם,

לְמוֹרָשַׁת מֹשֶׁה, נְבִיאִים וַחֲכָמִים נֶאֱמָנוּ,

וְהִגְדִּילוּ-הֶאְדִּירוּ תּוֹרָה.


המוסלמים כובשים את ספרד

תקופת הזהב היהודית על אדמת ספרד

מן המאה השמינית ועד המאה השתים-עשרה לספירה


 

יח    🔗

מַאֲמִינֵי-מָחֲמַד פָּשְׁטוּ מַעֲרָבָה –

נֹאחֲזוּ בִּסְפָרָד;

וְשָׁם לַיְּהוּדִים שִׁעוּר-חֹפֶשׁ, –

וַתְּהִי פְּגִישַׁת עֵבֶר אֶת-עֲרָב לִבְרָכָה.


חִסְדַּאי אִבְּן-שַׁפְּרוּט, מְדִינַאי וְאִישׁ-כְּסָפִים,

בְּאַרְמוֹן-הַכַּלִּיף יוֹעֵץ רָצוּי.

מְשׁוֹרְרִים וַחֲכָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל

נְדִיבוֹת תָּמְכָה יָדוֹ.


שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד,

לְכַלִּיף-גְּרַנַדָּה וִיזִיר וְשַׂר-צָבָא,

לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת הַכַּלִּיף,

וְאֵת הַיְּהוּדִים מַצִּיל מִכַּף-צוֹרְרִים:

רִאשׁוֹן בְּשׁוּרַת עִנְקֵי הַשִּׁירָה הָעִבְרִית

עַל אַדְמַת סְפָרָד.


שְׁלֹמֹה אִבְּן-גַּבִּירוֹל, בּוֹדֵד וְנוֹדֵד,

צָעִיר נִגְדַּע. וְהוּא גְאוֹן שִׁירָה וְהָגוּת:

בְּמַהֲלָלִים לֵאלֹהִים וּבְפֵאוּר לְשׁוֹן-עֵבֶר,

מִפְלְאוֹת שַׁחַק וְאֶרֶץ תָּפָס.


משֶׁה אִבְּן-עֶזְרָא, מְפַיֵּט ‘סְלִיחוֹת’

וְרוֹקֵם פְּאֵרִים בְּשִׁירוֹת שֶׁבֶת-רֵעִים וִיפִי-טֶבַע.


יְהוּדָה הַלֵּוִי, נְעִים-זְמִירוֹת,

עוֹגֵם וְעוֹגֵב לְצִיּוֹן, וְצִיּוֹנָה נָסַע:

בְּלֵב-עַמּוֹ לָנֶצַח חָתוּם בְּאַהֲבָה.


זֹאת ‘תְּקוּפַת הַזָּהָב’:

פֶּרֶק נֶהְדָּר בְּמַסַּע-הַדוֹרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל,

וּפִסְגָּתוֹ – רַבֵּנוּ משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן.


הוֹפִיע הָרַמְבַּ"ם בְּעֵת גְּווֹעַ חֹפֶש בִּסְפָרַד,

אֶל מִצְרַיִם נָס לְבַקֵּשׁ לֶחֶם וְשָׁלוֹם.

יְדִיד וְרוֹפֵא הָיָה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם.

בְּ’מִשְׁנֵה תוֹרָה', זוֹ ‘יָד הַחֲזָקָה’,

הֲלָכוֹת סִדֵּר:

בְּ ‘מוֹרֶה נְבוּכִים’ שָׁת עַרְפִּלִּים לְאוֹר –

בְּכַבִּיר-הֶגְיוֹנוֹ חִדַּשׁ פְּנֵי אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל.


ענקי תלמידי-חכמים

מפרשים ובעלי-תוספות

מן המאה העשירית ועד המאה הארבע-עשרה לספירה


 

יט    🔗

הָאֻמּוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת בְּבַעֲרוּת וֶאֱמוּנָה טְפֵלָה שָׁקָעוּ –

אָז נָשְׂאוּ הַיְּהוּדִים

תּוֹרָה וְחָכְמָה בְּרָמָה.

סִפְרֵיהֶם עוֹמְדִים מוֹפֵת לְדוֹרוֹת.


לְעֵדוֹת יְהוּדִיּוֹת אֲשֶׁר דָּבְקוּ בְּמִנְהַג רִבּוּי נָשִׁים,

רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם פָּסַק:

לְתַאֲוַת-גֶּבֶר רִסּוּן יוּשָׁת.

כְּמוֹ אִישׁ אֶחָד לְאִשָּׁה, כֵּן אִשָּׁה אַחַת לְאִישׁ:

הִיא מִדַּת הַיּשֶׁר

וְהִיא יְסוֹד לְכָבוֹד הֲדָדִי וּשְׁלוֹם-מִשְׁפָּחָה.


קָם רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי,

פַּרְשַׁן-דָּת בְּפַשְׁטוּת וְעַמְקוּת –

מִבֵּאוּרָיו לְתוֹרָה וְתַלְמוּד

רַבִּים שָׁתוּ, שׁוֹתִים וְיִשְׁתּוּ.


נֶכֶד רַשִּׁ"י, רַבֵּנוּ תַּם,

אֶת חָכְמַת סָבוֹ לֹא בִיֵּשׁ,

מִתְּבוּנָתוֹ נִדְבָּכִים עָלֶיהָ בָּנָה:

וְגָדוֹל שְׁמוֹ בְּבַעֲלֵי הַ’תּוֹסָפוֹת'.


רַבֵּנוּ משֶׁה בֶּן נַחְמָן, בָּקִי וְחָרִיף,

רָב רִיב הַיַּהֲדוּת

בְּוִכּוּחִים, נִכְפּוּ עַל בְּנֵי-תוֹרָה

עַל יְדֵי מְלֻמְּדֵי-נַצְרוּת.

בְּנִסְתָּר כְּמוֹ בְּנִגְלֶה אָדַר כֹּחוֹ.


לֵוִי בֶּן גֵּרְשׁוֹן – מָאוֹר לְמַדַּע-זְמַנּוֹ;

סֵפֶר בְּחָכְמַת-נַוָּטִים חִבֵּר.

בַּיָּמִים הָהֵם

עַל תַּרְגּוּם לַטִּינִי לְכִתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל

הָאֲפִיפְיוֹר קְלֶמֶנְט צִוָּה.


בַּעֲלֵי הַ’תּוֹסָפוֹת' אֵת פֵּרוּשֵׁי רַשִּׁ"י

נִפּוּ וְהִרְחִיבוּ.

יְמֵי שָׁנִים-עַל-שָׁנִים חָקְרוּ, חָפְרוּ, סִנֵּנוּ.


מסעי הצלב

זיקת היהודים למסתורין

מן המאה האחת-עשרה ועד המאה החמש-עשרה לספירה


 

כ    🔗

בְּאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים עֲלָטָה וְשִׂטְמָה שָׂרָרוּ.

צַלְבָּנִים, קַנָּאִים לִמְשִׁיחָם, הָיוּ לִכְנֻפְיוֹת שׁוֹדְדִים.

אַלְפֵי יְהוּדִים בִּידֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב הוּמָתוּ.


בְּאַנְגְּלִיָּה נוֹלְדָה עֲלִיַלת-הָדָּם, נִתְעָב בַּכְּזָבִים,

כִּי הַיְּהוּדִים דָּם נוֹצְרִי לְטֶקֶס-פֶּסַח נִזְקָקִים.

עַל זֹאת, לְמֵאוֹת בַּשָּׁנִים יְהוּדִים נִרְדְּפוּ וְרֻצָּחוּ.


הַטְּלַאי הַצָּהֹב, זֶה סֵמֶל אֲשֶׁר בְּנֵי-אִסְלַם

אִנְּסוּ נוֹצְרִים לְעָנְדוֹ,

סְגָלַתְהוּ הַכְּנֵסִיָּה הַנּוֹצְרִית –

גָּזְרָה עַל הַיְּהוּדִים לְשֵׂאתוֹ אוֹת-גְּנַאי בִּלְבוּשָׁם.


אִלְּצוּ יְהוּדִים לִהְיוֹת מַלְוֵי-בְרִבִּית;

מְלָכִים וְשָׂרִים שָׂמוּם רָאשֵׁי-גִזְבָּרוּת לָמוֹ,

הֶעֱנִיקוּ לָהֶם חָסוּת בִּפְנֵי רוֹדְפִים.


כִּבְנֵי-עֲבוֹט הָחְזְקוּ הַיְּהוּדִים בִּידֵי מוֹשְׁלִים.

שִׁלְטוֹנוֹת לְתוֹעַלְתָּם

אֵת ‘הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד’ הִזְמִינוּ – אַחַר גֵּרְשׁוּהוּ,

וְשָׁדֹד כָּל רְכוּשׁ יְהוּדִי.

אַחַת נִבְצְרָה מֵהֶם לַעֲשׂוֹת:

בְּאִיּוּמִים וּגְזֵרוֹת

לְהָבִיא עַם זֶה לִידֵי הֲמָרַת-דָּת.


לְוִכּוּחֵי דָת מוּל דָּת

יְהוּדִים בְּעַל כָּרְחָם נִקְרָאוּ,

וּבְעִקְבוֹת הַוִּכּוּחִים –

גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת עַל ‘עַם קְשֵׁה-עֹרֶף’.

רַב דָּגוּל לֹא-אֶחָד קִדֵּשׁ הַשֵּׁם.


בְּצוֹק-הָעִתִּים לְמִסְתּוֹרִין פָּנְתָה נֶפֶשׁ-הָעָם.

הָיָה הַ’זֹּהַר' לְמִקְרָא-שַׁעֲשׁוּעִים,

לְלִמּוּד-הֲמוֹנִים – הַ’קַּבָּלָה',

זוֹ הֶעֱמִיקָה חָזוֹן אַף זָרְעָה מַחֲלֹקוֹת.


האינקויזיציה הארורה

גרוש היהודים מספרד

מן המאה השתים-עשרה ועד המאה השבע-עשרה לספירה


 

כא    🔗

עַל עֲדַת הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד הֵקִיץ הַקֵּץ:

חֻקֵּי-דִּכּוּי זָמְמָה הַכְּנֵסִיָּה,

הַחֲרָמַת-נְכָסִים וְגֵרוּשׁ.


בְּסִבִּלְיָה הֵחֵלָה הִשְׁתּוֹלְלוּת הַדָּמִים,

הֲרִיסַת בָּתִּים וְרֶצַח יוֹשְׁבֵיהֶם.

הֲמוֹנִים קִדְּשׁוּ הַשֵּׁם בְּ“אֶחָד”,

וְקָם סוּג יְהוּדִים אֲנוּסִים:

לְמַרְאִית עַיִן –

דְּבֵקִים בֶּאֱמוּנַת מְשִׁיחָם שֶׁל הַנּוֹצְרִים,

בְּמַחֲבוֹאִים –

מְקַיְּמִים דַּת-אֲבוֹתָם,

וּמְצַוִּים אוֹתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר.


הָאִינְקְוִיזִיצְיָה הִפִּילָה עַל הַיְּהוּדִים מְחִתָּה;

כְּמָרֶיהָ בַּהֲסָתוֹת וְדִבּוֹת פִּרְנְסוֹ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.

יָצְאָה הַגְּזֵרָה: ‘הַצְּלָב – אוֹ צְאוּ מִן הָאָרֶץ’!


אַבְרַבַּנְאֵל הָיָה פְּרַקְלִיט לְעַמּוֹ,

אַךְ לְלֹא-הוֹעִיל. בִּסְפִינוֹת רְעוּעוֹת

חִכּוּ יְהוּדִים עַל פְּנֵי הַיָּם:

אוּלַי תְּבֻטַּל הַגְּזֵרָה?


הַלֵּב הַנּוֹצְרִי לֹא יָדַע רַחֲמִים.

אַחֲרֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים עַל אַדְמַת-סְפָרַד,

גֹּרְשׁוּ הַיְּהוּדִים.

טוֹרְקְוֵמַדָּה רֹאשׁ-אִינְקְוִיזִיטוֹרִים

וּפֶרְדִינַאנְד הַמֶּלֶךְ

רְכוּשׁ יְהוּדִי חִלְּקוּ שָׁלָל.


בְּגֶטָּאוֹת עַל אַדְמוֹת פּוֹרְטוּגַל וְצָרְפַת

הָכְלְאוּ יְהוּדִים לְלֹא תִקְוָה וּמוֹצָא.

רָעָב, הֶרֶג וְאֹנֶס – סִבְלוֹתָם.


מִסְפָּר מֵהֶם אֶל אִיטַלְיָה הִצְלִיחוּ בְרֹחַ,

וְשָׁם יְדֵיהֶם רַב בְּעִצּוּב פְּנֵי הָרֶנֵסַנְס.


הגטו הסגור

אי של תרבות

מן המאה השלוש-עשרה ועד המאה התשע-עשרה לספירה


 

כב    🔗

הַגֶּטוֹ, מוֹסַד יְמֵי-הַבֵּינַיִם,

בּוֹדֵד, בִּדֵּל הַיְּהוּדִים.

סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים,

בַּהֲדִיקוּת מִשְׁפַּחְתִּית וּלְפִי חֻקֵּיהֶם חָיוּ.


בֵּית-מִדְרָשׁ, בֵּית-תְּפִלָּה, מִקְוָה כְשֵׁרָה,

“הַכְנָסַת-אוֹרְחִים” לְנָדִים אֵין-בָּיִת,

בְּמִצְוַת תַּלְמוּד-תּוֹרָה הֻשְׁווּ עֲנִיִּים וַאֲמִידִים.


יְלָדִים לָמְדוּ כְּתֹב, רִנָּה וּתְפִלָּה,

מַתַּן-צְדָקָה הוּשְׁתָה עַל אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ.

‘בִּקּוּר-חוֹלִים’ דָּאַג לְנֶחֱלִים וְנִפְגָּעִים,

עֶזְרַת-אַחִים הֻגְּשָׁה בְהַצְנֵע לַכֹּל

בְּלִי בַּיֵּשׁ נִצְרָךְ.

חֲלוּצִים בָּעוֹלָם הָיוּ לְכוֹנֵן בָּתֵּי-מַחֲסֶה לִיתוֹמִים.


חֶבְרַת ‘גְּמִילוּת-חֲסָדִים’ סִיְּעָה לַאֲשֶׁר מָטָה יָדוֹ:

הַלְוָאוֹת בְּלִי רִבִּית, בְּלִי עָרָבוּת, נִתָּנוּ.

‘חֶבְרָה קַדִּישָׁא’ קָבְרָה מֵתִים בְּבַד לָבָן:

טֶקֶס אֶחָד לְרָשׁ וּלְאִישׁ-הוֹן.

לֹא נִפְקַד אוֹמֵר ‘קַדִּישׁ’ גַם אַחֲרֵי עָזוּב וּבוֹדֵד.


הָיָה הַגֶּטוֹ אִי-תַרְבּוּת בְּעוֹלָם זוֹעֵם וְרַע-רוּחַ.


פולין מזמינה את היהודים

תרבות העירה היהודית

מן המאה הארבע-עשרה ועד המאה העשרים לספירה


 

כג    🔗

קַסִּימִיר הַגָּדוֹל, נְדִיב מַלְכֵי פּוֹלִין,

הִזְמִין יְהוּדִים מִן הַמַּעֲרָב,

לְמַעַן יָבִיאוּ

תַּרְבּוּת וּמִסְחָר לִכְנַף-אֵירוֹפָּה הַמִּזְרָחִית.


לְהַצָּעַת הַמֶּלֶך אֲלָפִים נֵאוֹתוּ –

בְּנֶאֱמָנוּת עָמְלוּ לְהַעֲשִׁיר אוֹצְרוֹת-הַמְלוּכָה.

סוֹף דָּבָר, כְּזָרִים נֶחְשָׁבוּ, נִתְּנוּ לִרְדִיפָה.


עֲיָרָה-עֲיָרָה וּקְהִלָּה לָהּ נִבְחֶרֶת,

בֵּית-תְּפִלָּה וּבֵית-מֶרְחָץ בְּמוֹסְדוֹתֶיהָ.

לֶחֶם וּמַחֲסֶה – זְכוּת הֶעָנִי.

לָאַלְמָנָה וְלַיָּתוֹם סַעַד וּבִטָּחוֹן.


פַּרְנָסַת הָעֵדָה עַל מִסְחָר וִיגִיעַ-כַּפָּיִם;

תּוֹרָה לְבָנִים הָיְתָה חוֹבַת-קֹדֶשׁ.


רַבָּנִים עַל דָּת וָדִין שׁוֹמְרִים;

אֵין עֲיָרָה בְּלִי שַׁדְכָן, בַּדְחָן וְיוֹדֵעַ נַגֵּן.

הַ’חֲבָרוֹת' הַמָּסָרְתִּיוֹת לַצִּבּוּר בְּאֹמֶן מְשָׁרְתוֹת.


סִפְרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה רוֹוְחִים בָּעָם.

שׁוֹמְרֵי מִצְוָה וְתַלְמִידֵי-חֲכָמִים נֶעֱרָצוּ.

תִּקְוַת כָּל אֵם: מִי יִתֵּן וּבְנִי לְ’רַב' יִהְיֶה.


שִׂמְחָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אָפְפָה הָעֲיָרָה:

יוֹם הַשִּׁשִׁי – וְשַׁבָּת הַמַּלְכָּה בְּלֹבֶן יוֹרֶדֶת,

בְּנֵרוֹת וְקִדּוּשׁ בָּאָה עִם הַעֲרֵב יוֹם.


הפרוטסטנטטיות – דת נוצרית לעצמה

הולנד – מקלט ליהודים

המאה השש-עשרה לספירה


 

כד    🔗

מַרְטִין לוּתֶר לָרִיב עַל הַכְּנֵסִיָּה קָרָא

בְּהַסְמִירוֹ ‘תֵּזוֹת’ שֶׁלּוֹ לְדֶלֶת בֵּית-יִרְאָה.

קָמָה רוֹמָא עַל הַמָּסוֹרֶת הַקַּתּוֹלִית לְהָגֵן.


לְתַקֵּן הַנַּצְרוּת לוּתֶר אָמַר,

לָעַג לָאֲפִיפְיוֹר, כְּמָרִים, נְזִירִים וּנְזִירוֹת,

וּלְקַבְּצָנִים עוֹטֵי מְעִיל-קֹדֶשׁ.


הָרִיב שָׁת פֵּרוּדִים בְּתוֹךְ אֻמּוֹת,

קְרָעִים בְּמִשְׁפָּחוֹת.


סָבְרוּ יְהוּדִים שֶׁבַּגֶטָּאוֹת:

‘הִנֵּה הַקֵּץ לִמְצוּקוֹתֵינוּ!’

עַד מְהֵרָה רָאוּ תּוֹחַלְתָּם אַכְזָב.

לוּתֶר בְּקַנָּאוּת תָּבַע

כִּי יָמִירוּ יִשְׂרָאֵל צוּרָם בְּנַצְרוּת-נִסּוּחוֹ.


אַכְזָרִית הַמַּהֲלֻמָּה לַיְּהוּדִים.

לוּתֶר בְּשֶׁפֶל-מַחֲשַׁכִּים מַהֲלָכוֹ;

לְחֵרוּת דָּת עוֹד רַבָּה הַדָּרֶךְ.


בְּכִתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ הֵחֵלוּ נוֹצְרִים לִקְרֹא,

חִדְּשׁוּ זְמִירוֹת, יְסוּדָתָן בִּתְהִלִּים,

וְקֶרֶן הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית מָכָה יָרָדָה.

בַּמַּאֲבָק, יֵשׁ חֲלָשִׁים נֶגֶד חֲזָקִים נִלְחָמוּ.


הוֹלַנְדְּ, תַּחַת עֲקֵב מַלְכֵי סְפָרַד כְּבוּשָׁה,

הֵרִימָה דִגְלָהּ הַלְּאֻמִּי, פָּרְקָה שִׁלְטוֹן סְפָרָד.


יְהוּדִים אֲנוּסִים נָהֲרוּ אֶל אֲרָצוֹת,

בָּהֶן שַׁחֲרִית דְּרוֹר בָּקְעָה לִזְרֹחַ.

הוֹלַנְדְּ הַפְּרוֹטֶסְטַנְטִית נָתְנָה לָהֶם מַחֲסֶה,

מֵעוֹלָם לֹא הֵפֵרָה זְכוּת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל

לִשְׁמֹר אֱמוּנַת אֲבוֹתָם,

וּבְאַרְצָהּ עֲדַת-הַיְהוּדִים שִׂגְשֵׂגָה.


משיח השקר

אכזבת העדות היהודיות

המאה השבע-עשרה לספירה


 

כה    🔗

כְּקוֹל מֵאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ בָּאָה בְּשׂוֹרַת שַׁבְּתַי צְבִי

בְּשֵׁם אֱלֹהִים חַיִּים, לִפְנֵי אֲרוֹן-קֹדֶשׁ-פָּתוּחַ,

לֵאמֹר: ‘הִכּוֹנוּ לָשׁוּב צִיּוֹנָה!’


שְׁנַת תכ"ה זֶה הַמּוֹעֵד,

הוֹעִידָהוּ שַׁבְּתַי צְבִי לְגִלּוּי שְׁכִינָה

וְחֹן אֵל יָחִיד אֶת הָאֹם הַנִּבְחָר וְאֶרֶץ הַבְּחִירָה.


אָתָא הַיּוֹם. יְהוּדִים הֵכִינוּ רֶכֶב וָאֳנִיָּה,

אֲבָל הַמָּשִׁיחַ לֹא גָאָל.

רְבָבוֹת מַפַּח-נֶפֶשׁ נָחָלוּ; נֶהֱרַס הַחֲלוֹם.


בְּתוּגַרְמָה, לִמְגִנַּת לֵב הָעָם,

מִפַּחַד הֻמּוֹת בְּיַד מַלְכוּת,

שַׁבְּתַי צְבִי דַת-אִסְלַם עָלָיו קִבֵּל.

אַךְ גַּם לָזֹאת, מִקְצַת תַּלְמִידָיו מָצְאוּ צִדּוּק

עַל דֶּרֶךְ הָרָז.


יְהוּדֵי מִזְרַח אֵירוֹפָּה עָצַם מַכְאוֹבָם,

שֻׁחֲתָה תִקְוָתָם, תְּפִלָּתָם לַשָּׁוְא,

מְדֻכְדָּכִים, אֵין מַחֲסֶה, חַיֵּיהֶם מָגוֹר.


תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים רָאשֵׁי-קְהִלּוֹת

אֲשֶׁר אַחַר קֶסֶם שַׂבְּתַי צְבִי נִתְעוּ,

הֵמָּה מְהֵרָה הִתְפַּכָּחוּ,

חָזְרוּ אֶל חֹסֶן מִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים,

אַף יָצְרוּ מְהֻלָּלוֹת בְּשַׁדְמוֹת-תּוֹרָה.


עָמְדוּ עוֹד מְשִׁיחֵי-שֶׁקֶר,

מֵהֶם הוֹזִים, מֵהֶם בְּנֵכֶל מְתַעְתְּעִים,

מָשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם תְּמִימִים נְבוֹכִים,

אַף מְהָרְסִים בְּזָדוֹן, מְחַרְחֲרֵי זְוָעוֹת.

דּוֹרוֹת עָבְרוּ עַד הִתְגָּעֲשׁוּת הָעָם שָׁכָכָה.


ההתישבות באמריקה

יהודים בין המתישבים

המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה לספירה


 

כו    🔗

טֶרֶם צֵאת קוֹלוֹמְבּוּס לְמַסָּעוֹ מַעֲרָבָה,

לָמַד דִּפְתְּרָאוֹת, מַעֲשֵׂה יְדֵי אַבְרָהָם זַכּוּתָא.

יְהוּדִים הָיוּ בִּסְפִינוֹתָיו עֵת רָאוּ עֵינָיו יַבָּשָׁה.


יְהוּדִים רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל נְיוּ-אַמְסְטֶרְדַּם

(הִיא נְיוּ-יוֹרְק שֶׁל הַיּוֹם)

עַל זְכוּת יְשִׁיבָה בָּעִיר הָכְרְחוּ הֵאָבֵק

עִם הַמּוֹשֵׁל סְטַיְבֶסַנְט.

בִּהְיוֹתָם יְהוּדִים, קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם מִלְחֶמֶת הַקִּיּוּם.


אַט פָּרְחָה וְצָמְחָה הָעֵדָה הַיְּהוּדִית.

בִּשְׁנַת תּ"ץ, בְּפִגּוּר מָה רַב,

כְּתָב-הַרְשָׁאָה לָהֶם הָעֳנַק

לְהָקִים בֵּית-כְּנֶסֶת.


יְהוּדִים הָיוּ בֵּין הַלּוֹחֲמִים

לְהִתְנַתְּקוּת מִן מַמְלֶכֶת בְּרִיטַנְיָה:

מֵהֶם רְכוּשׁ הִזִּילוּ, מֵהֶם נָתְנוּ נַפְשָׁם.

בְּעַצְמְאוּת אַרְצוֹת-הַבְּרִית לַיְּהוּדִים יָד וָשֵׁם.


חַיִּים סוֹלוֹמוֹן בְּהוֹנוֹ פִּרְנֵס

בְּחֵיל-וַשִׁינְגְּטוֹן כַּמָּה גְדוּדִים.


כִּתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ הָעִבְרִים הֵמָּה כֹּחַ הָיוּ

לְמַגֵּר עָרִיצִים מִבַּחוּץ

וְלִמְנֹעַ קוֹם שַׁלִּיטִים יְחִידִים מִבִּפְנִים.


“וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-יוֹשְׁבֶיהָ”

חָרוּת עַל הַפַּעֲמוֹן

אֲשֶׁר הִכְרִיז לְאַמֶּרִיקָה חֵרוּת.


יוֹצְרֵי חֻקַּת אַרְצוֹת-הַבְּרִית

מִתּוֹרַת-יִשְׂרָאֵל שָׁאֲבוּ פִתְרוֹנִים

אֵיךְ בּוֹנִים חֶבְרָה, גּוֹנֶנֶת חֹפֶשׁ לַכֹּל.


היהדות ההולנדית רואה ברכה

אנגליה שוב פותחת שעריה ליהודים

המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה לספירה


 

כז    🔗

שַׂרְעַפֵּי שְׁפִּינוֹזָה וְדֵעוֹתָיו

לֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינֵי רַבָּנֵי אַמְסְטֶרְדַּם

אִיְּמוּ עָלָיו בְּחֶרֶם; הוּא מִדַּרְכּוֹ לֹא שָׁב.


הוּא בְּטֹהַר-הִגָּיוֹן וְהֵם בַּאֲדִיקוּת-מָסוֹרֶת –

וַיַּחֲרִימוּהוּ.

עַל עַמְקוּת-הָגוּתוֹ גֵּאוּת הַיְּהוּדִים כַּיּוֹם.


סָבַר מְנַשֶּׁה בֶּן יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אַמְסְטֶרְדַּם,

כִּי הָאִינְדְּיָנִים שֶׁל אַמֶּרִיקָה

הֵם-הֵם עֲשֶׁרֶת הַשְּׁבָטִים הָאֲבוּדִים.

כְּרִיסְטִינָה מַלְכַּת-שְׁבֵדִיָּה

וְרֶמְבְּרַאנְדְט גְּאוֹן-צַיָּרִים

נִמְנוּ בֵין יְדִידָיו.


מַנְהִיג, מְקֻבָּל, חֲכַם-תּוֹרָה,

בְּגִיל תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה כְּבָר הָכְתַּר רַב רָאשִׁי.


כִּימֵי אַרְבַּע מְאוֹת-שָׁנָה

לֹא דָרְכָה רֶגֶל-יְהוּדִים עַל אַדְמַת-אַנְגְּלִיָּה,

אַחֲרֵי אֲשֶׁר מִשָּׁם גֹּרָשׁו.

עַל פִּי עֲצַת מְנַשֶּׁה בֶּן יִשְׂרָאֵל,

קְרוֹמְוֶל, הַמַּצְבִּיא הַפּוּרִיטָנִי,

כְּנִיסָתָם מֵחָדָשׁ הִתִּיר.


הַמְהַגְּרִים הַיְהוּדִיִּים, רַב-יֶתֶר מִשֶּׁקִּבְּלוּ,

רוֹב טוֹבָה עַל בְּרִיטַנְיָה הִשְׁפִּיעוּ;

חֲרִיצוּתָם הֶעֱשִׁירָה הָאָרֶץ,

וְשָׁם הֶעֱמִיקוּ שֹׁרֶשׁ.


בְּלוֹנְדּוֹן, אֲנוּסֵי-סְפָרַד,

כִּי נִקְלְטְוּ בְּחַיֵּי-הָעִיר

בְּפַרְהֶסְיָה קִיְּמוּ יַהֲדוּתָם,

זוּ מִקֶּדֶם נָטְרוּ בְמִסְתָּרִים,

קֶשֶׁר-קֹדֶשׁ, מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק.


העדות היהודיות בתפוצות אירופה ואמריקה


בתקופה זו יצרו היהודים

ספרות ההשכלה

ספרות יהודית-אשכנזית

הספרות העברית החדשה

דברי פירוש

דברי מדע

כתבים בהיסטוריה ישראלית

דברי ספרות בלשונות האומות


החסידות הווה לתנועה המונית

המתנגדים קמים לעצור בעדה

המאה השמונה-עשרה לספירה


 

כח    🔗

יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, הַמְכֻנֶּה הַבֶּעשְׁ"ט,

בִּנְעוּרָיו יָתוֹם וְעָנִי,

בָּטַח בָּאֵל וְלֹא פָחָד.

כְּחוֹפֵר-חֵמָר בִּמְעָרָה הִתְגּוֹרֵר,

הִתְבּוֹדְדוּת בְּחֵיק-טֶבַע עֲשָׂאַתְהוּ כֶּבֶד- מַחֲשָׁבָה.


אִישׁ-רָזִים, רַבַּת הִרְהֵר

בְּדַרְכֵי הָאֱלֹהִים וְגוֹרַל עַמּוֹ הַדָּךְ.

יְהוּדֵי פּוֹלִין זָרִים וּמְזֹעָמִים הָיוּ בַּמְּדִינָה, בָּהּ דָּרוּ.


רַבִּים דָּבְקוּ בְּשִׁיטָתוֹ בַּיַהֲדוּת,

אֲחֵרִים שָׂמוּהוּ לִקְצָפָה וְנִדּוּי:

מַשְׂאוֹת-רוּחוֹ הִוּוּ יְסוֹד לַחֲסִידוּת.


גָּרְסָה הַחֲסִידוּת:

'לֵב מִמֹּחַ עָדִיף,

גְּדוֹלָה אֱמוּנָה מִבְּקִיאוּת וַחֲרִיפוּת'.


לְקִרְבַת-אַחִים לֵב-חֲסִידִים כָּמַּהּ, וּלְקִרְבַת-אֱלֹהִים,

הֵן בִּשְׁעַת תְּפִילָּה הֵן בִּשְׁעַת יְגִיעַ-כַּפָּיִם.


הָיְתָה הַחֲסִידוּת נֶחָמָה לִנְפָשׁוֹת דָּווֹת:

אֱמוּנַת-צַדִּיקִים הִרְעִיפָה מַרְפֵּא וּבִטָּחוֹן

עַל חוֹלִים, אֶבְיוֹנִים, נִדְכָּאִים.


דַּבָּר לְמִתְנַגְּדֵי הַחֲסִידּות הָיָה הַגְּרָ"א,

הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָה,

כִּי בְעֵינָיו, דַּרְכֵי-הַחֲסִידוּת –

סְטִיָּה מֵעֲרָכִים מְקֻדְּשֵׁי-מֵאָז,

בְּדוּקֵי-מְנֻסֵּי דוֹרוֹת.


בְּקִיאוּת הַגְּרָ"א בְּמִקְרָא וְתַלְמוּד –

פְּלִיאָה מֵעֵבֶר לְכָל דִּמְיוֹן.

גַּם בְּלִמּוּדִים חִיצוֹנִיּים לֹא מָאַס,

הֲפָכָם שַׁמָּשִׁים לַתּוֹרָה.

בְּחִנָּם, בְּלֹא-שָׂכָר, הִרְבִּיץ תּוֹרָה וְהִגְדִּיל.


חומות הגטו מתמוטטות

תקוני דת אצל היהודים הגרמניים

המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה לספירה


 

כט    🔗

צִבְאוֹת-נַפּוֹלִיאוֹן בִּסְאוֹן צָעָדוּ:

גְּבוּלוֹת אֵירוֹפָּה עַתִּיקִים הִתְחִילוּ מִתְפּוֹרְרִים.

מִן הַגֶּטָאוֹת יָצְאוּ עַם עֲנָוִים, סְכוּפִים.


בְּאַרְמְנוֹת מְלָכִים ‘יְהוּדִי הֶחָצֵר’ הוֹפִיעַ,

יוֹעֵץ לְאַדִּירִים, מְקֻבָּל בִּמְרוֹמֵי מִמְשָׁל;

כָּל עִסְקֵי הַיְּהוּדִים עִם ‘הַכֶּתֶר’ הוּא סִדֵּר.


מֶנְדֶּלְסוֹן, אָדוּק בִּתְפִלָּה וּמִנְהָג, הוֹרָה לֵאמֹר:

'תְּמוּרוֹת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לָאֻמּוֹת

יְדַלּוּ הַיְהוּדִים מִיֵּאוּשׁ;

בְּתַרְבּוּת חִילוֹנִית עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּתֵּף'.


זְכַרְיָה פְרֶנְקֶל הִטִּיף לְשַׁמְרָנוּת בַּדָּת,

אַבְרָהָם גַּיְגֶּר – לְיַהֲדוּת ‘מְתֻקֶּנֶת’.

סְפָרִים לֹא מְעַט בַּפֻּלְמוּס הַזֶּה חֻבָּרוּ.


'חֹפֶשׁ מַצְפּוּן הוּא צַו הַדּוֹר:

חַיָּבִים יְהוּדִים לַשְּׁכֵנִים לְהִסְתַּגֵּל,

מוֹדֶרְנִיִּים לִהְיוֹת!'

כָּזֹאת וְכָזֹאת טַעֲנַת תּוֹבְעֵי תִקּוּנִים.


הַמְתַקְּנִים יִסְּדוּ קְהִלּוֹת לְעַצְמָם:

הַ’הֵיכָל' נָחַל אֵת מְקוֹם בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

הָ’עֲבוֹדָה' וְהַתְּפִלָּה לָבְשׁוּ צוּרָה חַדִּישָׁה.


יְהוּדִים, מְאֻזְרְחֵי תַרְבּוּת כְּלָלִית,

נִהְיוּ סֹלֶת-הַחֶבְרָה בַּקֶּרֶת.

בְּנוֹת-גֶּטוֹ קִדְּמוּ פְנֵי גְדוֹלֵי-מְלוּכָה,

פָּתְחוּ ‘סַלּוֹנִים’ לְאַנְשֵׁי-שֵׁם מִכָּל הָאֻמּוֹת.


קליטת היהודים באנגליה

אגרופנים ופוליטיקאים

המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה לספירה


 

ל    🔗

מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יְהוּדִים לְאֶגְרוֹפָנוּת

הָיָה מִשְׂחָק זֶה לִסְפּוֹרְט מַדָּעִי,

וּבוֹ מֶנְדּוֹזָה נוֹדַע אַלּוּף.


נִצְחוֹנוֹת מֶנְדּוֹזָה הִנְחִילוּ לַיְּהוּדִים כָּבוֹד.

‘לֹא נִפְלִים הֵם מֵאִתָּנוּ’,

לֹא-יְהוּדִים הִתְחִילוּ חוֹרְצִים זֶה לָזֶה.

בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּאַנְגְּלִיָּה זָקְפוּ קוֹמָה.


כַּאֲשֶׁר נָטוּ עֲשִׁירֵי יְהוּדִים סְפַרְדִּיִּים

לְרוֹפֵף קִשְׁרָם עִם כְּלַל-הַיְּהוּדִים,

עָבְרָה מַנְהִיגוּת הָעֵדָה לִידֵי הָאַשְׁכְּנַזִּים.


וַעַד הַצִּירִים פָּתַח בְּמַאֲבָק

עַל זְכוּתָם שֶׁל יְהוּדִים לְהִבָּחֵר לַפַּרְלַמֶּנְט;

יְדִידִים נוֹצְרִיִּים עֲזָרוּם גַּם עָזֹר.


אֶמַנְצִיפַּצִיָּה לַיְּהוּדִים בְּאַנְגְּלִיָּה לָבְשָׁה מַמָּשׁוּת

עֵת הָזְמַן רוֹטְשִׁילְד אֶל בֵּית הַלּוֹרְדִים

וְלִשְׁלֹמֹה דֶה מֶדִינָה נִתָּן תֹּאַר-אַבִּיר.


בִּנְיָמִין דִּישְׂרָאֵלִי לְרֹאשׁ-מֶמְשָׁלָה הָיָה,

בַּמַּמְלָכָה הַבְּרִיטִית שָׂגְבָה פְעוּלָתוֹ:

מִקֹּטֶב וְעַד קֹטֶב הָאִימְפֶּרִיָּה הִרְחִיב.


מֹשֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי, נָדִיב וְאִישׁ-תְּרוּמוֹת,

בַּאֲשֶׁר יְהוּדִים בְּצָרָה הֵחִישׁ עֶזְרָה.

צִדְקָתוֹ פִּזֵּר לְמוֹסָדוֹת יְהוּדִיִּים.


קליטת היהודים באמריקה

פטריוטים ורוכלים

המאות התשע-עשרה והעשרים לספירה


 

לא    🔗

אַמֶּרִיקָה מַשְׁמָעָהּ חֵרוּת לַהֲמוֹנִים.

מְהַגְּרִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, הַדָּתוֹת וְהַמַּעֲמָדוֹת

בָּהּ מָצְאוּ שִׁוְיוֹן לְבַקֵּשׁ אִישׁ אֶת-אָשְׁרוֹ.


וַיִּהְיוּ יְהוּדִים בָּהּ חַיָּלִים, מַדְרִיכִים, מַתְוֵי מַפּוֹת,

בַּעֲלֵי-מַטָּעִים בַּדָּרוֹם וְיוֹקְשֵׁי-חַיּוֹת בַּצָּפוֹן,

שׁוֹטְרִים, כַּבָּאִים, חַוָּאִים וּבוֹנֵי מִבְצָרִים.


מֵהֶם – רוֹכְלֵי מִינֵי סִדְקִית וּלְבוּשׁ

מִדֶּלֶת אֶל דֶּלֶת, חֲבִילָה עַל גַּב,

וּלְיַד דּוּכַן בְּיָרִיד כַּפְרִי.

מִצֶּאֱצָאֵיהֶם רַבִּים נוֹדְעוּ לִתְהִלָּה.


מַצֵּבָה כִּי נִבְנְתָה עַל בֹּנְקֶר הִיל,

יְהוּדָה טוּרוֹ בְּמַחֲצִית דָּמֶיה נָשָׂא;

כָּל אוֹצָרוֹ צִוָּה לִצְדָקָה.


מָרְדְּכַי נֹחַ הִפְלִיא כָל שׁוֹמֵעַ

בְּאִמְרָתוֹ: 'תִּוָּסֵד מְדִינָה יְהוּדִית,

מְאֹרֶשֶׂת לְחֹפֶשׁ, עַל הָאִי גְרַנְדְּ'.


בִּלְחוֹם הַצָּפוֹן לְדֶמּוֹקְרַטִיָּה,

יְהוּדָה בִּנְיָמִין לַאֲצוּלָה שֵׁרַת:

‘מֹחַ לְאַנְשֵׁי הַשְּׂרָרָה הַדְּרוֹמִית’ –

כֵּן כִּנּוּהוּ כּוֹתְבֵי רְשׁוּמוֹת.


יְהוּדִים הֵם שֶׁאִגְּדוּ אֵת פּוֹעֲלֵי תַעֲשִׂיַּת הַמַּחַט;

הֵם בְּמַנִּיחֵי הַיְּסוֹדוֹת לְאָמָנוּת הַקּוֹלְנוֹעַ;

בַּמִּסְחָר הַקִּמְעוֹנִי יָדָם רַב לָהֶם.


"אור הדעת" פולש לעיירה המסורתית

תקופת ההשכלה

המאות התשע-עשרה והעשרים לספירה


 

לב    🔗

שַׁלִּיטֵי-רוּסִיָּה זֵדוֹנִים שִׁסּוּ הָאֲסַפְסוּף

בְּהַכְרִיזָם: ‘הַיְּהוּדִים אֲסוֹנְכֶם הֵם – הִרְגוּ וָבֹזּוֹ!’

– זוֹ מְזִימַּת שְׂטָנִים לְבַלְבֵּל וּלְהַטְעוֹת.


‘שֵׁרוּת-צָבָא יְמֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה’ –

גָּזַר הַצַּאר.

יְלָדִים יְהוּדִים, תִּינוֹקוֹת-‘חֶדֶר’,

מִבְּנֵי שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה נֶחְטְפוּ, שֻׁעְבָּדוּ.

‘צַאר הַבַּרְזֶל’ כִּנּוּיוֹ,

וָלָד אַכְזָרִי לְמַטֵּה-עָרִיצִים.


בְּנֵי-עֲלוּמִים בִּתְחוּם-הַמּוֹשָׁב הַיְּהוּדִי

לֹא הִשְׁלִימוּ עִם כְּלִיאָתָם בַּגֶּטוֹ:

‘לְחֵרוּת נִלָּחֵמָה עַד תֻּשַּׂג – וִיהִי מָה!’


בִּקְשִׁי-הַחַיִּים, בִּמְרִירוּת הַמַּאֲבָק עַל לֶחֶם,

יְגִיעֵי-כַּפַּיִם נַעֲנוּ לַקּוֹל הַקּוֹרֵא הַמַּרְכְּסָאִי:

‘לִמְצוּקָה כָּלְכָּלִית הַסּוֹצִיאַלִיסְם מַרְפֵּא’.


יוֹדְעֵי-סֵפֶר אַחַר אוֹר-הַהַשְׂכָּלָה נִנְהוּ.

הִטִּיפוּ: 'יְהִי אֹרַח חַיִּים מִתְקַדֵּם בְּמִשְׁכְּנוֹתֵינוּ

וְאֶמַנְצִיפַּצִיָּה מֵאֵלֶיהָ תָּבוֹא'.


אֲדוּקִים הִתְבַּצְּרוּ בְּעֶמְדָתָם:

'סְטִיָּה מִמִּנְהֲגֵי-מוֹרָשָׁה

פּוֹר תְּפוֹרֵר אֶת עֶצֶם קִיּוּם הָעָם הַיְּהוּדִי'.

יָקְרָה בְּעֵינֵיהֶם תּוֹרָה מִפַּרְנָסָה.


הַפְּרָעוֹת בַּיְהוּדִים גָבְרוּ וְרַבּוּ.

מַשְׂכִּילִים חָפוּ רֹאשָׁם.

סוֹצִיאַלִיסְטִים נִרְדָּפוּ,

לְגָלוּת-סִיבִּיר וַעֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ נָדוֹנוּ,

וּצְעִירִים יְהוּדִים אֶל דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת שָׂמוּ פְנֵיהֶם.


צרות היהודים בתפוצות

ציונות מול התבוללות

בתקופה הזאת יצרו היהודים:

ספרות יהודית-אשכנזית

ספרות עברית

כתבים על הסוציאליסם

כתבים על הציונות

כתבי דברי ימי עם-ישראל

דברי מדע

כתבי שירה ומדע בלשונות האומות


הרצל מארגן את הציונות

נוסדה הקרן הקיימת לישראל

המאות התשע-עשרה והעשרים לספירה


 

לג    🔗

פַּארִיסָה בָּא הֶרְצְל כְּכַתַּב-חֲדָשָׁה.

אַנְטִישֵׁמִיִּים צוֹוְחִים: ‘מָוֶת לַיְּהוּדִים!’

זוֹלֵי-עִתּוֹנִים חִרְחֲרוּ בְּמַקְהֵל: ‘הַיְּהוּדִי דְרַיְפוּס בָּגַד!’


הֶרְצְל עָמַל לִבְחוֹן הַמַּחֲלָה;

אַף עָמַד עַל הַתְּרוּפָה: אַרְגֵּן תְּנוּעָה צִיּוֹנִית עוֹלָמִית,

יַשֵּׁב יְהוּדִים בְּבֵית מוֹלֶדֶת בָּטֵחַ,

וְחַדֵּשׁ מְדִינַת הַיְּהוּדִים כְּקֶדֶם.


הָיָה הֶרְצְל לִשְׁתַּדְלָן וּמְדִינָאִי,

הִתְרָאָה עִם סֻלְטָן, צַאר וְקַיְזֶר.

עֶזְרָתָם – אֶפֶס, עֲצָתָם נוֹאֶלֶת.


בְּבַזֶל הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיוֹנִי הָרִאשׁוֹן הִתְכַּנֵּס.

אָז נוֹסְדָה הַקֶּרֶן הַקַיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל.

עֻצְּבָה הַמְּדִינִיּוּת:

צִיּוֹן בְּזֵעָה יְהוּדִית תִּפָּדֶה.


רַק בַּעֲבוֹדָה הָאָרֶץ תִּגָּאֵל,

וְכָל אַדְמָתָה – קֹדֶשׁ לָאֻמָּה;

לְכָל בְּנֵי-הָאֻמָּה זְכוּת בָּהּ וְחֵלֶק-צֶדֶק.


יְהוּדֵי אֵירוֹפָּה בְּהֶרְצְל תָּמָכוּ,

אַחֲרֵיהֶם – יַהֲדוּת-אַמֶּרִיקָה הָיְתָה לְבִצָּרוֹן.

מִכָּל שִׁכְבוֹת-הָעָם זָרְמוּ תֶּמֶך וּתְרוּמוֹת.


בְּעִבְרִית, בְּהִירוּת וָטַעַם חוֹתְמוֹתֶיהָ,

אַחַד-הָעָם לִתְקוּמַת הַשָּׂפָה וְתַרְבּוּתָה נָשָׂא נֵס:

הַאִם רַק שִׁמְמַת אַדְמַת-הָאָבוֹת תִּפָּדֶה וְתִפְרַח?

גַּם רוּחַ-יִשְׂרָאֵל מְשַׁוַּעַת לִתְחִיָּה וּתְקוּמָה!


הספרות העברית החדשה

תחית הדבור העברי

המאות התשע-עשרה והעשרים לספירה


 

לד    🔗

מַשְׂכִּילִים, חֲנִיכֵי חֶדֶר וִישִׁיבָה,

גַּם-כִּי נִנְהוּ אַחַר אוֹר-הַגּוֹיִים,

דָּבְקוּ בְּעִבְרִית, זוֹ הַיְּחִידָה הַשְּׂרִידָה:

בָּהּ שׁוֹרֵרוּ, בָּהּ הִטִּיפוּ לְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת.


וַיְהִי כִּי מָצְאוּ תַרְבּוּת-הַגּוֹיִים אַכְזָב, בְּשַׁגָּם

חָמָס וְאַלִימוּת מְכֹרוֹתֵיהֶם וְשִׂטְמַת פְּרָאִים לְעַם-סְגֻלָּה,

הִתְרַפְּקוּ בְּגַעְגּוּעִים עַל הוֹד צִיּוֹן הַקְּדוּמָה.

כֵּן מִיכַ"ל בְּשִׁיר, מַאפּוּ בְּסִפּוּר.


וַיִּתְגַּל לַמַּשְׂכִּילִים גַּם הַזִּיו הַטָּמִיר אֲשֶׁר

בַּבַּיִת הַיְּהוּדִי עַל שַׁבְּתוֹתָיו וּמוֹעֲדָיו,

בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, אֹהֶל תּוֹרָה, וּבְבֵית-הַכְּנֶסֶת, מְעוֹן תְּפִלָּה וּצְדָקָה.


יַלַ"ג, תַּחַת אֲשֶׁר חָתָה גֶחָלִים עַל אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ

בִּגְלַל אֲזִיקֵי ‘קוֹצוֹ שֶׁל יוּ"ד’ וְחַטַּאת ‘לֹא אֶחְרוֹשׁ, לֹא אָדוּשׁ’,

הִתְחִיל דּוֹבֵב עַל לִבָּם תַּנְחוּמִים: ‘אֲחוֹתִי רֻחָמָה’.


מֶנְדֶּלִי בְּרַחֲמִים רַבִּים, עִם קֹרֶט-תּוֹכַחַת,

תֵּאֵר-כְּמוֹ הֲגִיגָם וְשִׂיגָם שֶׁל יְהוּדִים נְטוּעֵי מָסוֹרֶת;

וְרוּם פָּעֳלוֹ: הִתּוּךְ עָשְׁרֵי עִבְרִית מִכָּל הַדּוֹרוֹת

לְמוֹ לָשׁוֹן רָוָה אַחַת, כְּשֵׁרָה לְחַיֵּי יוֹם-יוֹם שֶׁל פְּשׁוּטֵי-עָם

וּלְנִיב נִיצוֹץ פִּיּוּטִי בְּלֵב נַעַר וְנַעֲרָה.


עַל יְרִיעות אָמָנוּת מֶנְדֶּלִי וּמִשְׁנַת אַחַד-הָעָם,

קָמָה בְּעִבְרִית כִּימָה שֶׁל כַּבִּירֵי-סוֹפְרִים:

בֶּרְדִּיצֶ’בְסְקִי הַתּוֹסֵס,

חוֹתֵר לִזְרִימוֹת תַּת-קַרְקָעִיּוֹת בְּתוֹלְדוֹת הָאֻמָּה.

בֶּרְקוֹבִיץ, רְאִי לַהֲוָי עַם דַּל, וְיוֹצֵר ‘שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם’ הָעִבְרִי,

טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, טֶבַע וּמִיתּוֹס מַנְגִּינוֹת שִׁירָתוֹ,

שְׁנֵיאוּר, מְשׁוֹרֵר-גָּבֶר, מִתְנוֹצֵץ בִּגְוָנִים,

וְכָהֵמָּה אֶרְאֶלֵּי-סִפְרוּת, עַד עַגְנוֹן וַהֲזַז, דְּגוּלֵי-מְסַפְּרִים.

וּמֶרְכָּז לְכֻלָּם, מְאוֹר-הַמְּאוֹרוֹת שֶׁל דּוֹר הַתְּחִיָּה,

בְּיַאלִיק הַמְשׁוֹרֵר, דַּבַּר אֹם-נֶצַח.


חָלוּץ קַנָּאִי לְדִבּוּר עִבְרִי – אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה, אִישׁ יְרוּשָׁלָיִם:

עִבְרִית בִּלְבַד הִשְׁלִיט בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מַגָּעָיו וּמַשָּׂאָיו,

וִיצִירַת חַיָּיו – מִלּוֹן-עֲנָק, חוֹבֵק הַלָּשׁוֹן לִרְבָדֶיהָ וּתְקוּפוֹתֶיהָ,

וְיוֹצֵק חִדּוּשִׁים לְצָרְכֵי דוֹר חָדָשׁ.


וְכַיּוֹם, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּת-חוֹרִין, עִבְרִית מוֹלֶכֶת בִּפְאֵר

לְמִן מִלְמוּל תִּינוֹקוֹת וְעַד עֶלְיוֹנֵי לִמּוּדִים;

בָּהּ שׁוּק, עִתּוֹן וְתֵיאַטְרוֹן יָשֹׁקּוּ.

הִיא בְּמוֹסְדוֹת-מַדָּע, בְּמֶשֶׁק מְדִינָה וְצָבָא,

מְלַכֶּדֶת יוֹצְאֵי גָלֻיּוֹת מִקַּצְוֵי תֵבֵל-אֶרֶץ

וּמְקַשֶּׁרֶת עֲבָרִים עִם עֲתִידוֹת.


המתנגדים לציונות

פלוגתות ודעות

המאות התשע-עשרה והעשרים לספיר


 

לה    🔗

קַנָּאִים לַדָּת סָכוּ הַצִיּוֹנוּת כִּיְצִירַת-אֱנוֹשׁ:

'נְחַכֶּה לַמָּשִׁיחַ. לֹא נָמִיר גְּאֻלָּה בִּיְדֵי שָׁמַיִם

בְּמַאֲמַץ בָּשָׂר-וָדָם'.


טֶרִיטוֹרִיאַלִיסְטִים עַל פְּנֵי מַפַּת הָעוֹלָם

בִּקְּשׁוּ מִקְלָט לְאֻמִּי חָדָשׁ,

רְוָחָה מֵעָקַת-הַיְּהוּדִים בִּמְקוֹמוֹת-סִבְלוֹתָם

וְדִירָה נוֹחָה לְתַרְבּוּתָם.


הַ’בּוּנְדְּ' הַיְּהוּדִי בְּאֶרֶץ-פּוֹלִין לִבְדֵלוּת יְהוּדִית חָשַׁשׁ:

בִּבְנִיַּת הַסּוֹצִיַּאלִיסְם הָעוֹלָמִי חַיָּבִים הַיְּהוּדִים הִשְׁתַּתֵּף.

לִמְגִנַּת-רוּחָם שָׂם הַזְּמַן אַשְׁלָיָתָם לְאַל.


חַתּוּ תּוֹעֵי-לֵבָב:

‘אַשְׁמַת נֶאֱמָנוּת כְּפוּלָה הַצִיּוֹנוּת עַל הַיְּהוּדִים תְּגוֹלֵל’.

פַּחְדָּם הוּכַח נְטוּל רֶגֶל וִיסוֹד.


‘בַּעַל חֲלוֹמוֹת!’ קָרְאוּ אַחַר הֶרְצְל מִתְבּוֹלְלִים,

יֵשׁ חֲשָׁבוּהוּ אִישׁ-תְּכָכִים.

עֻבְדּוֹת וְהִתְהַוֻּיוֹת הִכְתִּירוּהוּ זוֹרֵעַ גְּאֻלּוֹת.


הַבַּארוֹן דֶּה-הִירְשׁ לְהֶרְצְל אָמַר:

‘לְהִתְנַחֲלוּת עַל אַדְמַת-פַּלֶשְׂתִּינָה אַף פְּרוּטָה לֹא אֶתֵּן’.


וְהוּא הוֹן עָתָק לְהִתְיַשְּׁבוּת יְהוּדִית בְּאַרְגֶּנְטִינָה פִּזַּר.

לוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כֹּחַ אֶחָד לְמַעַן צִיּוֹן עָמַד,

כִּי-עַתָּה יְהוּדִים לְמִילְיוֹנֵיהֶם

עַל אַדְמַת מְדִינַת-יִשְׂרָאֵל בְּמִבְטַחִים יָשָׁבוּ.


חלוציות בארץ-ישראל

הווי לאומי חדש

המאות התשע-עשרה והעשרים לספירה


 

לו    🔗

מִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה נָדְדוּ הַיְּהוּדִים

מֵהֶם צִיּוֹנָה נָסְעוּ לָמוּת,

שָׁאֲפוּ הִקָּבֵר בְּאַדְמַת-הַקֹּדֶשׁ.

לְיַד הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי שָׁפְכוּ תְּפִלָּתָם, הִרְבּוּ בֶּכִי.

אַנְשֵׁי בּיל"וּ – “בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה” –

הֵמָּה בָּאוּ לַעֲבוֹד וּלְהִתְנַחֵל.


צְעִירִים מִסַּפְסְלֵי מִכְלְלוֹת-הַגּוֹיִים, חֲשׂוּפִים לְלַעֲגָם-אַכְזָר

שֶׁל חֲבֵרִים-לְכִתָּה נוֹטְרֵי שִׂנְאָה לִיְהוּדִים, –

אֶל אֵת וּמַחֲרֵשָׁה פָנוּ,

סְחָפָם הֶחָזוֹן הַצִּיוֹנִי.


לֹא נַחַת בְּצִיּוֹן מָצָאוּ.

הָיוּ לָהֶם לְמָצוֹק:

חַרְבוֹנֵי-מִדְבָּר, קַדַּחַת-בִּצּוֹת,

וְאֶפֶנְדִּים עַרְבִיִּים,

מְשַׁסִּים מְשֻׁעְבְּדֵיהֶם לְחַבָּלָה וָרֶצַח.


אֶדְמוּנְדְּ דֶּה רוֹטְשִׁילְד לְעֶזְרָתָם נֶחֱלַץ;

הוּנְחוּ מַסָּדִים לְתַרְבּוּת הַגֶּפֶן וְהַיַּיִן

(בִּסְחַר-הַחוּץ הַיִּשְׂרְאֵלִי עַד-הַיּוֹם פֶּלַח נִכְבָּד).


נִבְנוּ מוֹשָׁבוֹת, בִּצּוֹת יֻבָּשׁוּ,

יְשִׁימוֹנֵי-עוֹלָם לְמַעֲנִית הָפְדוּ וּלְמַטָּע.

‘אַנְשֵׁי-אֲוִיר’, פַּרְנָסָתָם בִּבְלִי-מָה,

לְעָמָל יוֹצֵר אֻמָּנוּ.

הַמֶּרֶץ הַצִּיּוֹנִי חוֹלֵל גְּדוֹלוֹת.


הָטְבְּעוּ דְפוּסֵי-חַיִּים לְשִׂגְשׂוּג הַיִּשּׁוּב.

מֵישָׁרִים חֻלְּקוּ חוֹבוֹת-עֲבוֹדָה.

בְּפֶרֶךְ וְזֵעָה הִתְרַצְּתָה הָאֲדָמָה לְשָׁבֶיהָ,

הָחְיָתָה.


כָּל גַּל-עֲלִיָּה וּתְרוּמָתוֹ אִתּוֹ,

נִדְבָּךְ בַּמִפְעָל הַחֲלוּצִי הַמְפֹאָר –

הַפְרוֹת אֶרֶץ זָנֹחָה, הָקֵם אֻמָּה מֵאֶפְרָהּ.


אנטישמיות מתורבתת בגרמניה

התבוללות היהודים הגרמניים

המאות התשע-עשרה והעשרים לספירה


 

לז    🔗

עִוֶּרֶת מִשֵּׂכֶל הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת, מְקֻלֶּלֶת בְּאַל-בִּינָה.

לְתַרְבּוּת גְּבוֹהָה שׁוֹאֲפִים, וְרִקָּבוֹן מוּסָרִי בְּשָׁרְשָׁם –

כֵּן הָיוּ רַבִּים גֶּרְמַנִּים.


וְהָעֵדָה הַיְּהוּדִית בְּגֶרְמַנִּיָּה, קְטַנָּה בְּמִסְפָּר,

בִּסְפִירוֹת רוּחָנִיּוֹת הִשְׂגִיבָה עֲלִילִיָּה.

פְּרָס-נוֹבֶּל לֹא-אֶחָד לְבָנֶיהָ הָעֳנַק:

בִּפְרִיחַת הַמַּדָּע הַגֶּרְמַנִּי חֶלְקָם כַּבִּיר.


שָׁם גַּם בְּמִסְחָר יַד-הַיְּהוּדִים עָצָמָה.

יְהוּדִים מוּמָּרִים אֲשֶׁר לְמוֹ פְּרוֹפֵסוֹרִים הָיוּ –

שֶׁבַח הַ’פַטֶּרְלַנְד' מִפִּיהֶם לֹא מָשׁ.


אָמָנִים וְסוֹפְרִים מִזֶּרַע-הַיְּהוּדִים

נֶעֶנְדוּ תְּהִלּוֹת –

כִּתְבֵיהֶם וּנְגִינוֹתֵיהֶם נוֹדְעוּ בָּעוֹלָם לְשֵׁם;

לְהַרְבּוֹת גְּדֻלָּה לְגֶרְמַנִּיָּה רֹאשׁ-תְּשׁוּקָתָם.


אֶפֶס-כִּי יְהוּדִים רַבִּים הִרְגִּישׁוּ

בְּסִמַּן-שְׁאֵלָה, עֲלֵיהֶם מְרַחֵף:

לַעֲקוֹף גּוֹרָלָם עַל יְדֵי הִתְבּוֹלְלוּת אָמָרוּ:

הִכְרִיזוּ: ‘גֶּרְמַנִּים אֲנַחְנוּ, בְּנֵי דַת-משֶׁה’.


מְנֹאָצִים בְּפִי ‘יוּנְקֶרִים’,

לְבוּז וְלִטְרָדוֹת נְתוּנִים,

כַּמָּה מִתְּחוּם-הַיַּהֲדוּת יָצְאוּ,

הִתְחַתְּנוּ בְּגוֹיֵי-הָאָרֶץ:

בִּקְּשׁוּ קְבוֹר עֲבָרָם עַד בְּלִי אוֹת וָזֵכֶר.


בְּעַד מוֹלַדְתָּם, זוּ סִגְּלוּהָ לָהֶם,

בְּלֵב וָנֶפֶשׁ נִלְחָמוּ;

בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה

יוֹתֵר מִכְּפִי-מִסְפָּרָם עָשׂוּ.

בְּמַעַרְכֵי-לִבָּם, פַּטְרִיּוֹטִיּוּת גֶרְמַנִּית –

עַמּוּד-תָּוֶךְ, עִקַּר-עִקָּרִים.


שכל יהודי יוצר

מדענים יהודיים בגרמניה ורוסיה

המאות התשע-עשרה והעשרים לספירה


 

לח    🔗

וַסֶּרְמַן גִּלָּה אֶת עִקְבוֹת-הַסֵּתֶר

שֶׁל הָעַגֶּבֶת הַקַּטְלָנִית: פּוֹל אֶרְלִיךְ מָצָא לָהּ תְּרוּפָה.

הָיְתָה זֹאת בְּרָכָה לְשׁוֹעִים וְלִפְשׁוּטֵי-עָם.


מֶצְ’נִיקוֹב, מֵאִירְהוֹף, וַארְבּוּרְגְּ וְחַיִּין

מַרְפֵּא לְכַמָּה מַחֲלוֹת הִמְצִיאוּ.

שְׂכָרָם – עוֹלָם אַסִּיר-תּוֹדָה וְכֶתֶר פְּרָס-נוֹבֶּל.


פְרוֹיְד סִפֵּק אֹרַח

לְהַתָּרַת סִבְכֵי-כִפְתֵּי הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית:

עֵקֶב גִּלּוּיָיו-פֶּלֶא מִילְיוֹנִים הֶחֱלִימוּ.


חָזוּת כַּלְכָּלִית אֲשֶׁר לְקַרְל מַרְכְּס,

חֲדָשׁוֹת וּמְהַפְּכָנִיּוֹת הַשְׂקָפוֹתֶיהָ,

רוֹמְמָה מַעֲמַד-הַפּוֹעֲלִים,

אַף שִׁפְּרָה חֶלְקָם בְּמָזוֹן, מַחֲסֶה וּמְנוּחָה.


וַיְצְמַן, חֲנוּן-אֵל עִם מְדִינָאִים לְהִתְמוֹדֵד,

אִישׁ-מַדָּע הָיָה, בְּכִימִיָּה מָשְׁלָם.

בְּיִשְׂרָאֵל הַחֲדָשָׁה, רָם וְרִאשׁוֹן לְכֵס-הַנְּשִׂיאוּת.


מַתֵּמַטִּיקָאִים דְּגוּלִים, רַבֵּי-פִיסִיקָה,

בְּתִמְהוֹן-הַעֲרָצָה קָרְאוּ

חִשּׁוּבֵי חֻקֵּי-תְּנוּעָה אֲשֶׁר לְאַיְנְשְׁטֵיין.


בָּא אַיְנְשְׁטֵיין–

וְנוֹצְקוּ לְחִדּוּשׁ מֻשְּׂגֵי חָלָל-זְמַן,

וְכָל תְּפִיסַת אָדָם אֶת תֵּבֵל

עָמְקָה-הִתְרַחָבָה.


עַל מַחְצַבְתּוֹ גֵאוּתוֹ, דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ,

שׁוֹחֵר דְּרוֹר לְכָל הָאָדָם, יֵשׁ חֲשָׁבוּהוּ קָדוֹשׁ –

אַיְנְשְׁטֵיין הַיְּהוּדִי: וּבְעֵינֵי שׂוֹנְאֵי יְשְׂרָאֵל – קוֹץ.


ששת מיליוני הקדושים

חטאת-שאול אשר לגרמניה

המאה העשרים לספירה


 

לט    🔗

הַגֶּרְמַנִּים דַיְּקָנִים, צַיְּתָנִים לְמוֹשְׁלֵיהֶם,

וְרָחֲקָה מֵהֶם מִדַּת-רַחֲמִים:

כָּל מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי-אֱנוֹשִׁי, צִוָּה לָהֶם הַ’פִיהרֶר',

בִּיסוֹדִיּוּת בִּצְעוּהוּ.

אֶת-אֲשֶׁר עָשׂוּ אֵלֶּה לַיְּהוּדִים,

זֶרַע-יַעֲקֹב לְעוֹלָם לֹא יִשְׁכָּח.


שִׁשָּׁה מִילְיוֹנִים, מִטּוֹבֵי עַם-יִשְׂרָאֵל,

נִרְצְחוּ בִּידֵי אֻמָּה אֲשֶׁר הִתְיַמְרָה:

“אָנוּ שִׂיא נוֹשְׂאֵי-הַתַּרְבּוּת”.


‘הָעוֹלָם הַנָּאוֹר הָאַמִּיץ’ – מִמֶּנוּ לֹא עֵזֶר וְלֹא תִקְוָה

לַעֲצִירַת בַּלְהוֹת-הַשְּׁחִיטָה.

בְּאוֹשְׁוִיץ שֻׁמַּן-אָדָם לְמוֹ סַבּוֹן עֻבַּד.


מֵאוֹת בַּשָּׁנִים יִתְהֶה מִין-הָאָדָם

עַל רוּחַ-הַנַּאצִים הַמְטֹרֶפֶת,

מְפַעְפַּעַת מַשְׂטֵמוֹת,

מִשְׁתּוֹלֶלֶת בִּתְשׁוּקַת עַנֵּה וְשָׁחֹט וְשָׂרֹף,

לֹא תֵדַע שָׂבְעָה.


הוֹד לַחֲבוּרַת צְעִירִים יְקָרִים!

בְּתַעֲלוֹת-בִּיּוּב הִסְתַּתְּרוּ,

בִּנְקִיקֵי-כְּתָלִים הִתְבַּצְּרוּ, -

לִבִּי-לִבִּי לָכֶם, לוֹחֲמֵי וַרְשָׁה בַּעֲמִידַת-הַגֶּטוֹ הָאַחֲרוֹנָה!


בִּגְבוּרַת חֲנִיכֵי בַּר-כּוֹכָבָא מִקֶּדֶם,

נֶגֶד קוֹטֵל פִּי-כַמָּה עַז וָרָב,

נֵס-מֶרֶד הֵרִימוּ.

בְּדָמָם הַטָּהוֹר קִדְּשׁוּ שֵׁם עֶלְיוֹן,

וְאֶת-עַמָּם כָּבוֹד הִכְתִּירוּ.


לְהַשְׁמָדַת-גֶּזַע אֵין כַּפָּרָה.

מֵעוֹלָם לֹא נִזְדַּוְּגּוּ יַחַד

תַּאֲוַת-דָּמִים עִם שִׁיטָתִיּוּת קַנָּאִית,

כְּמוֹ אֵצֶל מַשְׁמִידֵי הַיְּהוּדִים בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים.

חֶרְפַּת גֶּרְמַנִּיָּה תַּעֲמוֹד לָעַד.


הבית השלישי

אחרי השואה


על האדמה אשר הצמיחה

את כתבי-הקודש לישראל

שם שוב בני-ישראל בונים

לעמם בית-מולדת לאומי

לתשועת עולמים


הישוב מכריז על עצמאותו

הערבים מתקיפים את ישראל

14 במאי, 1948


 

מ    🔗

הַצִּיּוֹנוּת הָעוֹלָמִית סִפְּקָה הַחֹמֶר:

חֲלוּצִים חָפְרוּ פִּנּוֹת-הַיְּסוֹד –

מַסָּד וּטְפָחוֹת לַבַּיִת הַלְּאֻמִּי הֵקִימוּ:

‘הֲגַנָּה’ עַל שִׁחְרוּר הַבַּיִת נִלְחָמָה.

דְּרוֹר לְיִשְׂרָאֵל קָם וַיֶּהִי.


אַךְ נִקְרְאָה מְגִלַּת-הָעַצְמָאוּת,

וְשֶׁבַע אֻמּוֹת-עֲרָב חָבְרוּ לַהֲרוֹס וְלַהֲרוֹג,

הַמְּדִינָה בְּאִבָּהּ לַעֲקוֹר.

הֵמָּה רַבִּים, יִשּׁוּב-הַמְּדִינָה – מְתֵי מְעָט:

הַמְּעַטִּים פְּאֵר-נִצָּחוֹן נָחָלוּ.


תָּהָה הָעוֹלָם, עָצַר נְשִׁימָה,

רָאָה אֵת דֶּגֶל-יִשְׂרָאֵל מִתְנוֹסֵס בְּרָמָה,

תּוֹךְ קְרָבוֹת וּשְׂרֵפוֹת.

חֵרוּת-יִשְׂרָאֵל בְּדַם-גִּבּוֹרִים נֶחְתָּמָה.


בְּנֶשֶׁק מִצְעָר, בְּאִלְתּוּר כְּלֵי-זַיִן מִפַּח, מִמַּקֵּל,

שְׁכֶם אֶחָד נִלְחֲמוּ בָּנִים וּבָנוֹת, גִּדּוּלֵי עַם מִתְחַדֵּשׁ,

לְמַעַן הַצִּיל בָּתֵּיהֶם, זִקְנֵיהֶם וְחוֹלֵיהֶם,

חַוּוֹת-עֲמָלָם, נִפְדּוּ מִצִּיָּה וּבִצָּה,

פַּרְדֵּסִים נִטָּעוּ, נַחֲלוֹת עִיר וּכְפָר.

כְּתֹם הַמִּלְחָמָה –

חֲלוּצִים אֶל טוּרִיָּה וּמַחֲרֵשָׁה חָזָרוּ.


אַרְצוֹת-הַבְּרִית – רִאשׁוֹנָה בְּאֻמּוֹת-תֵּבֵל,

לְהַכִּיר בִּמְדִינַת-יִשְׂרָאֵל.

חֲלוֹם שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, תְּפִלַּת דּוֹר וָדוֹר,

הִשְׁרִישׁ, פָּרַח, נָתַן פְּרִי-הִלּוּלִים

לְעֵינֵי עוֹלָם תָּמֵהַּ.


קבוץ גליות

ישראלים מקבלים פני פליטים

המאה העשרים לספירה


 

מא    🔗

יִשְׂרְאֵלָה נָהֲרוּ שְׁאֵרִית-הַפְּלֵטָה,

‘שָׁלוֹם’ וּמְאוֹר-פָּנִים קִדְּמוּם בְּבוֹאָם.

אֵמוּן בְּמִין-הָאָדָם צִיּוֹן בָּהֶם הֶחְיָתָה.


קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת: רִבּוֹאֵי-רְבָבוֹת

מַגִּיעִים בְּרַכֶּבֶת, אֳנִיָּה, אֲוִירוֹן –

עָצוּם הַסֻּבָּל: חָלִילָה לִכְלַל-יִשְׂרָאֵל מֵהִכָּשֵׁל בּוֹ.


פְּתוּחִים שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא,

תַּחַת שְׁמֵי-יִשְׂרָאֵל זְכוּת-אֲחִיזָה לְכָל שָׁב.


גָּדוֹל חֶלְקָם שֶׁל יְהוּדֵי אַרְצוֹת-הָרְוָחָה,

מִנִּדְבַת-לִבָּם – לְשָׁבֵי-גוֹלָה

גַּג וָלֶחֶם וּמַרְפֵּא,

אַף חִנּוּךְ לִקְרַאת זְרֹחַ עֲתִידוֹת.


מִתְחִלָּה – לֹא מָעוֹן לִפְאֵר וָנֹעַם

כִּי-אִם מַעְבָּרוֹת לְמַחֲסֶה – אֹהֶל, פַּחוֹן, בְּלוֹקוֹן,

עַד יָבוֹאוּ יְמֵי שֶׁפֶר וָשֶׁפַע.


חֲמוּרוֹת מִצְוֹות הַזְּמָן:

כִּי יְאֻמְּנוּ רַבִּים לִמְלָאכוֹת חֲדָשׁוֹת:

כִּי, כְּמוֹ יֻבְּשׁוּ אַגְמֵי הַחוּלָה,

כֵּן מֵי יַרְדֵּן וְכִנֶּרֶת לְהַשְׁקָיַת צְחִיחוֹת יוּבָלוּ,

כִּי תִפְרַח עֲרָבָה וְיִפְרֶה הַנָּגֶב.


בִּמְקוֹם שָׁם חוֹלוֹת נוֹדְדִים, קוֹצִים וּבָרְקָנִים,

קָמוּ קִבּוּצִים, כְּפָרִים וּמוֹשְׁבוֹת-עִיר.

שָׂשׂ הַמִּדְבָּר, הֵנִיב יְבוּלֵי-בְרָכָה,

וְאוֹר חָדָשׁ עַל תִּלִּים קַדְמוֹנִים נָגַהּ.

הָיְתָה הַבְטָחַת-הַנְּבִיאִים לְמַמָּשׁוּת מַרְהִיבָה.


דמוקרטיה אמתית

דפוסי חיים יסודתם בתנ"ך

המאה העשרים לספירה


 

מב    🔗

עַד לֹא הָעָמְדָה חֻקָּה שֶׁבִּכְתָב,

נִבְחֲרָה כְּנֶסֶת עַל יְדֵי הָעָם,

וְהַכְּנֶסֶת מִנְּתָה נָשִׂיא מוּרָם לַלְּאֹם,

בָּחֲרָה רֹאשׁ-מֶמְשָׁלָה לְהַנְהָלַת הַמְּדִינָה.


חֹפֶשׁ עִתּוֹנוּת, אֲסֵפָה וֶאֱמוּנָה

לְכָלוֹ הַתּוֹשָׁבִים:

פְּעוּלוֹת-הֲלָכָה בְּיַד הָרַבָּנוּת מָפְקָדוֹת.

בְּיִשְׂרָאֵל רוֹדָנוּת לְעוֹלָם לֹא תִסָּבֵל.


לִקְחֵי הַנְּבִיאִים הוּשְׁתוּ יְסוֹד

בְּכִנּוּן כַּלְכָּלַת-הָאָרֶץ,

כִּי תִהְיֶה הַמְּדִינָה לְחֶבְרָה חֲדָשָׁה,

לְחֵרוּת וּנְדִיבוּת עֲרוּכָה.


בִּטּוּחַ חֶבְרָתִי הוּחַק וַיָּפְעַל:

חִנּוּךְ לְכָל יֶלֶד חִנָּם נִתָּן,

יְתוֹמִים וִישִׁישִׁים תְּמוּכִים בְּכָבוֹד.


קִבּוּצִים בְּיִשְׂרָאֵל מַנְגִינַת-עֲבוֹדָה אוֹרְגִים,

בְּעָמָל מְשֻׁתָּף גּוֹאֲלִים קַרְקְעוֹת-בּוּר –

תַּחַת שֶׁמֶש מִדְבָּרִית גַּנִּים יִצְהָלוּ,

עוֹטֵי יָרָק, פְּרִי וָפֶרַח;

אַף בְּמַעֲשֵׂי-חֲרוֹשֶׁת כַּבִּירוֹת יוֹצְרִים.


הַמּוֹשָׁב מְאַחֵד שֻׁתָּפוּת בִּנְכָסִים כְּבֵדִים וּבְשִׁוּוּק

עִם רֶוַח לְאִישׁ כִּפְרִי-יְגִיעוֹ

וּפְרָטִיּוּת בְּבֵיתוֹ.

גָּם יָזְמָה פְּרָטִית כְּשֵׁרָה מוֹצֵאת מֶרְחַב-פְּעוּלָה.

כָּל מַאֲמָץ פּוֹרֶה וְיוֹצֵר מְדִינַת-יִשְׂרָאֵל מְעוֹדָדֶת.


הַהִסְתַּדְּרוּת – זֶה מוֹסָד יָחִיד בְּמִינוֹ,

הוֹן וַעֲבוֹדָה בְּאִרְגּוּן אֶחָד מְשֻׁלָּבִים,

יַחַד בּוֹנִים לְאֹם מִתְחַיֶּה עִם אַדְמָתוֹ.


עדות נפוצות שומרות אמונים

חוזרות הביתה ציונה

המאה העשרים לספירה


 

מג    🔗

כִּמְעַט אֵין אֶרֶץ מֵאַרְצוֹת-תֵּבֵל,

בָּהּ לֹא יִנְווּ קְהִלּוֹת-יְהוּדִים,

מֵהֶן נִכְחדוֹת, קוֹלָן בַּהִיסְטוֹרִיָּה לֹא יִשָּׁמַע.

כָּעֵת – מִכֻּלָּן אֶל צִיּוֹן רַבִּים מְכַוְּנִים דַּרְכָּם.


יְהוּדִים סִינִיִּים, מַרְאֵיהֶם כִּשְׁכֵנֵיהֶם,

אֱמוּנִים לַיַּהֲדוּת שָׁמְרוּ,

גַם כִּי חָסְרוּ הַדְרָכַת,שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת'.

הִתְחַתְּנוּ לְתַעֲרֹבֶת, אַךְ הִתְעַקְּשׁוּ לִבְלִי הִמָּחוֹת.


יְהוּדֵי הוֹדוּ שְׁחוּמֵי-עוֹר,

בְּשֵׁם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ:

בֵּינָם לְבֵין אֲחֵיהֶם בְּאֵירוֹפָּה נִתַּק מַגָּע,

עִם זֹאת אֶצְלָם חִלּוּל-שַׁבָּת – הֶחָמוּר בַּחֲטָאִים יֵחָשֵׁב.


בְּמֶכְּסִיקוֹ, אִינְקְוִיזִיצִיָּה וּמַדְהֵבַת-מוֹשְׁלִים

בִּקְּשׁוּ לַעֲקוֹר תַּרְבּוּת-הַיְּהוּדִים וְדָתָם –

אַךְ עַד הַיּוֹם אֲנוּסִים אֶת-בְּנֵיהֶם מָלִים.


יְהוּדֵי תֵימָן, מְלֻמְּדֵי תוֹרָה וְכִשְׁרוֹן-כַּפַּיִם,

‘עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים’ אַרְצָה-יִשְׂרָאֵל הֻסָּעוּ.

מְהֵרָה הִסְתַּגְּלוּ לַמִּפְעָם הַיִּשְׂרְאֵלִי הֶעָז.


בְּחַבַּשׁ פַלַּשִּׁים בִּפְנֵי זְמַנִּים-רָב עָמָדוּ – וְאוֹיְבִים,

וַתְּהִי קְרִיאַת-קְרָבָם: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”!


יְהוּדֵי טוּרְקִיסְטָן, נִדָּחִים וַעֲזוּבִים,

מֵאוֹת בַּשָּׁנִים מִצִּיּוֹן מְרֻחָקִים;

מֵאַמֶּרִיקָה, הָעֲשִׁירָה מִכָּל-אֲרָצוֹת יוֹדְעוֹת חֹפֶשׁ –

הִנֵּה הֵם שָׁבִים הַבַּיְתָה, הַבָּיְתָה,

אֶל הַלְּאֹם הַיִּשְׂרְאֵלִי, מְחַדֵּשׁ נְעוּרָיו וְהוֹדוֹ.


מסה שלישית לישראל

מלחמת ששת הימים

יוני 1967


 

מד    🔗

מַסָּה רִאשׁוֹנָה הֵקִימָה הָעַצְמָאוּת,

מַסָּה שְׁנִיָּה מֵיצְרֵי-טִירַן פָּתְחָה,

מַסָּה שְׁלִישִׁית הִרְחִיבָה הַגְּבוּלוֹת.


אַרְבָּעָה חֵילוֹת-עֲרָב, דְּרוּכִים לְהַתְקָפָה,

כִּתְּרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, שׁוֹד וְהַשְׁמֵד מְזִמָּתָם.

טַנְקִים, מִיגִים וְכֹחַ-אָדָם לָהֶם לֹא חָסֵרוּ.


בְּטַל-שַׂחַר נַוָּטֵי-אֲוִיר יִשְׂרְאֵלִיִּים

כִּנְשָׁרִים הִמְרִיאוּ עָל –

יַחַד מִיגִים וּמַפְצִיצִים הָיוּ לְרַעַץ וּמְעָכָה.


וַתְּהִי תַּעֲלַת-סוּאֶץ לְחוֹפֵנוּ,

מֵעַמּוּדֵי-שְׂפָתָה דֶּגֶל מָגֵן-דָּוִד מִתְנוֹסֵס –

לְחַיָּלֵי יִשְׂרָאֵל נָאוָה תְּהִלָּה.


הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, שְׂרִיד-מִקְדָּשׁ רְווּי-דְּמָעוֹת מֵאָז,

מִיַּד מַלְכוּת-יַרְדֵּן זָכָה לְגְאֻלָּה,

וִיְרוּשָׁלַיִם כֻּלָּה הָשְׁלְמָה וַתֵּאוֹר.

לִמְשִׂמַּת קֹדֶשׁ זוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחד הָיוּ

וְאֶחָד מַעַשׂ.


'הָעִזּוּ, הַאְדִּירוּ קְרָב,

לְרָמוֹת-הַגּוֹלָן טַפְּסוּ-עֲלוּ!

מַעֲרוֹת-בֵּיטוֹן שֶׁלָּאוֹיֵב שִׁבְרוּ שָׁבֹר וְכָבֹשׁ!'

גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יְהַסְּסוּ וְלֹא יִכָּשֵׁלוּ.


בְּשֵׁשֶׁת יָמִים תַּמָּה הַמִּלְחָמָה.

אֱוִילִים בְּאוּ"ם נָבוֹכוּ, צָוְחוּ: אַךְ פֶּשַׁע הוּא!'

אַךְ נְאוֹרֵי-הָאֻמּוֹת וְעִתּוֹנֵיהֶם מָחֲאוּ כָף,

רוֹמְמוּ הַמַּעֲשֶׂה.


נִצָּחוֹן וּדְרוֹר לְזֶרַע-אַבְרָהָם,

חַיִּים בַּחֲזוֹנָם, לֹא בִזָּה וְלֹא עָרִיצוּת.

הָיְתָה הֲגַנַּת יִשְׂרָאֵל צַו-טֹהַר, פֹּעַל-מוּסָר.


יעוד בחר לו עם-ישראל

מאז ומקדם, היום ולעתיד


 

מה    🔗

מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם, יֵעוּד הַיְּהוּדִים –

מְסִלּוֹת לְרוּחַ-אֱנוֹשׁ לָסֹל,

מִתַּעְתּוּעַי עֵבוֹדַת-גִּלּוּלִים מִין-הָאָדָם לְדַלּוֹת,

וְחָרֹת עֲשֶׂרֶת דִּבְּרוֹת בְּאֶבֶן לֹא תִמּוֹג.


רֹאשׁ דְּבַר-אֲמֶת לִבְנֵי-אֱנוֹשׁ –

אֱמוּנַת אֵל אֶחָד וְיָחִיד –

עַל אַבְרָהָם וְזַרְעוֹ רִאשׁוֹנָה הוֹפִיעַ,

וְהֵם הָרוּ-חָקְקוּ חֻקּוֹת מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,

שָׁוֹות לַכֹּל וְחָלוֹת עַל כֹּל.


“וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ” – זֶה צַו תּוֹרַת-יִשְׂרָאֵל,

וְשִׁחְרוּר-עֲבָדִים, יִשְׂרָאֵל רִאשׁוֹנִים הָגוּ וְקִיֵּמוּ.

בְּכָל מְדִינוֹת-מְגוּרֵיהֶם יְהוּדִים לְחֹפֶשׁ נִלְחָמוּ,

לְמַעַן חַלֵּץ דַּלִּים מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם שׁוֹפְכֵי דָמָם.


מֵהֶם מוֹסַד-הַשַׁבָּת, יוֹם מְנוּחָה וּקְדוּשָׁה,

נֹפֶשׁ לֶעָמֵל, מַרְגּוֹעַ לְבֶהֱמַת-הָעֲבוֹדָה –

מַתְּנַת-תִּפְאֶרֶת מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם כֻּלּוֹ.


בַּפַּמַּלְיָה שֶׁל רוֹפְאֵי-אָדָם,

מַצִילֵי מִמָּוֶת טַרְפּוֹ,

מְקוֹם-כָּבוֹד לַיְּהוּדִים שָׁמוּר.

בְּהִתְקַדְּמוּת מַדַּע-הָרְפוּאָה,

הֵמָּה בֵּין הַצּוֹעֲדִים בְּרֹאשׁ.


בְּכָל סְפִירַת-מַחֲשָׁבָה אֱנוֹשִׁית,

יְהוּדִים יִבָּחֲנוּ חֲלוּצִים,

שׁוֹחֲרֵי-דָעַת, נוֹשְׂאֵי אֲבוּקוֹת לְנַגֵּחַ מַחֲשַׁכִּים.

לִפְרָאִים מוּסָרִים לִמַּדוּ.


זֶה חֵלֶק הַיְּהוּדִים לָעַד:

שָׁאֹף וְעָמֹל

לִנְטוֹר חַיֵּי הַחֶסֶד וְהַדָּעַת,

כִּי יִשְׂגְּבוּ וְלֹא יָסוּפוּ,

וּתְשׁוּקַת הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת

כִּי תִחְיֶה, וְנֶצַח לֹא תִכְבֶּה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!